אַגְמׇא
אַגְמׇא

מאמרים Iconהצצה לניהול ממשקי חקלאות-נחל באגן הציפורי

שליחת משוב PDF להורדה
צילום: אבי אריש שטח האגן בפרויקט נחל ציפורי הוא פסיפס של נחל, יישובים, שטחי יער, שמורות טבע והרבה מאוד שטחים חקלאיים. השטחים החקלאיים מהווים כ-40% מהשטח ופעמים רבות נושקים לנחל. בנוסף לכך, 25% נוספים מהשטח משמשים למרעה (שחלקו חופף עם שטחי יער ושמורות טבע). מערכת היחסים של הפעילות החקלאית עם הנחל היא משמעותית מאוד ובעלת רבדים רבים, החל בשימוש חקלאים במי הנחל, המשך בהצפות שטחים חקלאיים בחורף, וכלה בעדרים שמגיעים לשתות ולרחוץ בנחל ומשפיעים על צמחיית ומבנה הגדות ועל איכות המים. כמו כן, אגן ציפורי מכיל מגוון רחב של סוגי בעלות על קרקעות וסוגי חקלאות שונים. כל אלו דורשים ניהול מקיף וצמוד של הממשק בין החקלאות לנחל, שמתבצע על ידי צוות ייעודי לנושא. נחל ציפורי הוא נחל שזורם בעיקרו בסביבה חקלאית ועל כן ישנם קווי השקה רבים מאוד בין החקלאות בנחל לתחומים השונים של פרויקט שיקום הנחל בראייה אגנית ואינטגרטיבית. נמנה מספר ממשקים כאלו, אך זו בהחלט לא רשימה סופית. כמות המים בנחל מושפעת משאיבות מוסדרות ושאינן מוסדרות. לדוגמא, מורד הנחל מוגבל במים על ידי סכר ותעלת א-מאליכ שמזרימה מים למאגרים חקלאיים של הקיבוצים הסמוכים, ובאזורים אחרים ישנן שאיבות נקודתיות רבות מהנחל לחלקות חקלאיות פרטיות. גם הנחל משפיע על החקלאות בזמן אירועים שיטפוניים בחורף, שגורמים במקרים רבים להצפות של שדות ומטעים ונזק כלכלי. חלק ממקורות הזיהום של הנחל הם תשטיפים חקלאיים המגיעים מהשדות ומכילים שאריות חומרי הדברה, חומרי דשן וסחף קרקע. גם העדרים הרבים שנמצאים באגן נחל ציפורי ונכנסים לנחל במקרים רבים כדי לשתות ממנו או לרבוץ בו, מוסיפים לזיהום ודרדור איכות המים. בנוסף הם תורמים להרס הגדות ומונעים התבססות ושיקום צמחיה בנקודות הרביצה. שטחים חקלאיים צמודי גדות נחל עלולים לגרום לגריעה של הגדות וכן להשפיע לרעה על צומח הגדות, שכן צמחית באשה או צמחים פולשים מתבססים בקלות בשולי שדות חקלאיים (קרקע מופרת ומושקית). מאידך, לנחל בריא ולאזורי חיץ משמעותיים המאפשרים צמחיית גדות טבעית ושופעת יכולה להיות השפעה מיטיבה על החקלאות, דרך אויבים טבעיים למזיקים בחקלאות או מאביקים שנמצאים בסביבת הנחל ותורמים שירותי מערכת לחקלאי. פן נוסף לחקלאות היא ההשפעה ההדדית שלה על מטיילי הנחל. מצד אחד, המטיילים נכנסים לשטחים חקלאיים, קוטפים מהתוצרת, רוכבי כלי שטח מעלים אבק רב הפוגע בגידולים ובאופן כללי המטיילים מייצרים הפרעה במרחב לעבודה השוטפת של החקלאים. מצד שני, המטיילים עלולים לסבול מהפעילות החקלאית בגלל רעש או מעבר כלים חקלאיים בסמוך אליהם וכן מהפרעה לנוף ולקישוריות שבילי הליכה עקב גדרות וחסימות מסביב לשטחים החקלאיים.
דוגמא למקטע נחל מדורדר עקב חקלאות צמודה ללא אזורי חיץ וללא פתרונות השקייה אחרים. המקטע מתוכנן לשיקום בעתיד על בסיס הסכמים עם החקלאים (צילום: רויטל ריקלין)
הממשקים הנרחבים הללו עם חקלאים, בעלי עדרים ובעלי השטחים דורשים עבודה רבה על יצירת הסכמות, שיתופי פעולה, בניית אמון ושיתוף טרם תכנון. בעבר, בפרויקטים מוגבלים בהיקפם ובאורך מקטע הנחל, גורמי המקצוע ברשות ניקוז ונחלים קישון או המתכננים נהגו לתאם ולהגיע להסכמות מול בעלי השטח או הגופים השונים בשטח (קיבוצים, חקלאים, קק"ל וכן הלאה) בעצמם, וכך לאורך השנים נבנו יחסי עבודה ואמון עם הגורמים השונים. עם זאת, ההיקף הגדול במיוחד של פרויקט נחל ציפורי והראייה האגנית דרשו גיוס של צוות חקלאות מקצועי, שמורכב משי גלעד ומפרופ' אבי פרבולוצקי. ייעוד של צוות לנושא זה, בשילוב הידע, הניסיון והמקצועיות ששי ואבי מביאים איתם מאפשרים עבודת עומק של יצירת שיתופי פעולה עם החקלאים והגופים השונים בשטח, תוך הבנה ויכולת ראייה של הפרויקט בכללותו. כן מתאפשרת עבודה יעילה יותר ושיטתית תוך נקודת מבט רחבה, וקצב מהיר של קידום פרויקטים בשטח.

הצוות החל לעבוד בשטח האגן לפני כשנתיים, והוא מפתח שיטות עבודה שבבסיסן עומדת תפיסה של הסתכלות אגנית, והבנה שהחקלאות היא חלק מהמרחב ותמשיך להתקיים לצד הנחל. לכן, השאיפה היא  להגיע ליצירת הסדר משותף, מיסוד שיתוף הפעולה, ובניית אמון ארוך טווח בין רשות ניקוז ונחלים קישון לחקלאים ובעלי העדרים. שאיפה זו נובעת מהבנה שללא כל אלו, לא ניתן יהיה לשקם את הנחל בצורה מיטבית ולאורך שנים. הצוות למעשה עוזר לתווך בין מגוון רחב של צרכים, רצונות, השפעות הדדיות ותפיסות שונות של המרחב  – מאמצי השיקום האקולוגי של הנחל, מתן מקום ושטח לנחל והנגשת מרחב הנחל לציבור הרחב אל מול צורכי החקלאים שעובדים באותו מרחב השפעת השינוי במרחב עליהם ועל השטח שלהם, שהוא במקרים רבים קניינם הפרטי. לא תמיד ההסכמות הן פשוטות וישנם אינטרסים מנוגדים, במיוחד כאשר נדרש לתת מקום לנחל על חשבון שטחים חקלאיים, למצוא פתרונות חלופיים למקור מים, להזיז עדר ממקומו סמוך לנחל או לאפשר קישוריות ודרך למטיילים. לכן לעיתים קרובות האתגר של הצוות הוא למצוא פתרון שהוא לא בהכרח הפתרון הטוב ביותר עבור כל אחד מהצדדים, אלא פשרה שמקובלת על כולם, תיטיב עם כולם ובעיקר עם הנחל, תהיה מקיימת לאורך זמן ואף תזרז הוצאה לפועל של התוכניות. חשיבות נוספת לקיומו של צוות חקלאות ייעודי היא כתובת קבועה עבור החקלאים לשאלות וחששות שעולים מהשטח גם לאחר סיום ביצוע פעולה מסוימת בשטח, במקרה של עיכובים או אפילו כדי לדאוג למפתח לשער חדש שהוצב. פן נוסף של שיתופי פעולה שהצוות מייצר הוא יצירת ממשקי עבודה שוטפים עם גופים שונים בשטח – קיבוצים בעלי שטח, קק"ל, רשות הטבע והגנים ועוד – לשם מציאת פתרונות טובים, משתפים, ומשותפים. לדוגמא, יצירת הסדרה בין בעלי עדרים שרועים בשטחי יער של קק"ל לנציגי קק"ל, ואיתור מקומות מתאימים להצבת שקתות מים.

עבודת הצוות מתחלקת למספר תחומים:

  • עבודה עם בעלי העדרים הרועים בסביבת הנחל על מנת להגיע איתם להסדרים על: הרחקת המרעה מהנחל, פתרונות למקורות מים חלופיים, הצבת גידור, וכן על מנת לחזק את האמון ההדדי ובכך למנוע הישנות של רביצת המרעה בנחל. כיוון שבעבר הפרקטיקה המקובלת הייתה להתייחס לגופי המים הטבעיים כמקור מים לעדרים, בסיס העבודה של הצוות הוא קידום של שינוי תפיסה זו ביחד עם הגופים הרלוונטיים באגן (רט"ג, קק"ל ומשרד החקלאות). יש לזכור שמציאת מענה לעדרים והוצאתם מסביבת הנחל היא שלב הכרחי להצלחת שיקום הנחל.
  • תוכנית המים שבבסיסה חיבור חקלאים למי מערכת או מי שיטפונות והפסקת שאיבות ישירות מהנחל. צוות החקלאות עובד ביחד עם יועץ המים לתוכנית כדי להגיע להסכמות עם החקלאים, ספקי המים ואגודות המים.
  • יצירת ממשק 'חקלאות תומכת סביבה' בתמיכה ישירה לחקלאי– 'מתכונים' לחקלאות משמרת סביבה ברצועות החקלאיות הסמוכות לנחל (אזורי חיץ). התמיכות לנושא זה מתוקצבות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון כדי לעודד חקלאים להצטרף ולהטמיע את הפרוטוקולים המתאימים להם בשטחם, גם אם הם מצמצמים מעט שטחי ייצור מזון. מטרת ממשק זה הוא ליצור אינטרס משותף לחקלאים ולנחל על ידי יצירת אזורי חיץ שתורמים לאקולוגיה של הנחל מחד ולשירותי מערכת לחקלאי מאידך.
עבודות ליצירת פשט הצפה במורד הנחל (פרויקט 'מרלין') בסמוך למטעים קיבוציים (צילום: אבי אריש)
פרויקט השיקום עדיין בעיצומו אך כבר נרשמו כמה הצלחות של צוות החקלאות. במורד נחל ציפורי ישנו אזור שיקום נחל שמוגדר תחת פרויקט 'מרלין' הבינלאומי, כאשר לב התכנון הוא שיקום פשט הצפה על שטח של כ-100 דונם. מכיוון שנחל ציפורי במורד עובר דרך מטעים ושטחים חקלאיים של הקיבוצים הסמוכים, הצוות החל בשיח עם מנהלי החקלאות והקהילה כדי למצוא שטח מתאים לפשט ההצפה. בסופו של דבר נמצא פתרון מוסכם בצורה פשוטה ומהירה יחסית, ועבודות לביצוע החלו לפני מספר שבועות. הצלחה נוספת ומשמחת היא הסדרה מול בעלי עדר וותיק וגדול באגן נחל רימונים. העדר רועה סמוך לנחל רימונים מזה 3 דורות של רועים, ואינו מוסדר מזה כ-40 שנה. המרבץ בצמידות לנחל יצר מפגע אקולוגי משמעותי לאורך שנים על ידי רמיסת גדול הנחל והצמחייה, הרחפת משקעים, וזיהום המים בצואה ונוטריינטים. בעקבות הפעילות בפרויקט, הרועה הגיע להסדרה על רעייה זמנית מול קק"ל והזיז את מרבץ העדר מהנחל לגבעה הסמוכה. נחתם עימו הסכם שבמסגרתו קיבל תשתיות גידור ושקתות מהפרויקט שמקילות עליו בניהול העדר ומאפשרות לעדר מים נקיים, ובתמורה הרועה מתחייב להשתמש בתשתיות ולעשות מאמץ למנוע מהעדר להיכנס לנחל. כמו כן, הרועה משמש כ'עיניים בשטח' עבור קק"ל ומהווה איש קשר משמעותי במידת הצורך. במקביל, הזזת העדר תאפשר עבודות לשיקום הנחל וביטחון בכך שעבודות השיקום לא ייפגעו מהבקר שיחזור לנחל. סיפורי הצלחה אלו ואחרים מדגימים את החשיבות בביסוס יחסים עם החקלאים ועם גורמים אחרים בשטח בצורה של שיתוף פעולה והבנות הדדיות, וזאת כדי לאפשר שיקום נחל במבט אגני ובאופן מקיים לשנים רבות.
שטח המרבץ של העדר בנחל רימונים, לפני הסדרתו והעברתו למעלה הגבעה (צילום: אבי אריש)

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

איגום ניהול שותפויות ויסות והשהייה
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

עיצוב נוף מבוסס טבע פארק ציבורי נחל איתן
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

חינוך וקהילה איכות מים שיתוף ציבור
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

איגום ניהול שותפויות ויסות והשהייה
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

איגום הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

ויסות והשהייה פארק ציבורי פיתוח נופי
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

ויסות והשהייה איגום
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

שיקום בית גידול ויסות והשהייה איגום פארק ציבורי
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

ויסות והשהייה איגום פיתוח נופי
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

שיקום בית גידול קהילה שיתוף ציבור
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

נחל איתן פארק ציבורי
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

שיקום בית גידול חקלאות שיתוף ציבור נחל איתן
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

תוכנית ניטור ויסות והשהייה איכות מים מעלה נחל שיקום בית גידול
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

תיירות וטיילות פארק ציבורי נחל איתן שיקום בית גידול
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה פיתוח נופי
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

פארק ציבורי ויסות והשהייה מורד נחל תיירות וטיילות
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

פארק ציבורי חינוך וקהילה פיתוח נופי שיקום בית גידול תיירות וטיילות
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

חקלאות שיקום בית גידול
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

פארק ציבורי ויסות והשהייה פיתוח נופי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה נחל אכזב
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

פיתוח נופי שיקום בית גידול נחל איתן תיירות וטיילות ניהול שותפויות
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

פארק ציבורי השבת מים לטבע תיירות שיקום בית גידול
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

חינוך וקהילה שיקום בית גידול פיתוח נופי תיירות וטיילות פארק ציבורי
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

שיקום בית גידול פיתוח נופי נחל אכזב תיירות וטיילות
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית חקלאות שיקום בית גידול
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

חינוך וקהילה ויסות והשהייה ניהול שותפויות פארק ציבורי איגום
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

ויסות והשהייה מעלה נחל הסדרת תשתיות ניהול שותפויות התייעלות כלכלית
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

תוכנית ניטור פארק ציבורי
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

פיתוח נופי פארק ציבורי ויסות והשהייה
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

שיקום בית גידול תוכנית ניטור חָבוּת סביבתית
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

שיקום בית גידול פארק ציבורי תועלות כלכליות
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

פיצוי סביבתי פיתוח נופי ויסות והשהייה
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

הסדרת תשתיות תיירות וטיילות פארק ציבורי שיקום בית גידול פיצוי סביבתי