אַגְמׇא
אַגְמׇא

מאמרים Iconטיפול במינים פולשים באגן נחל ציפורי

שליחת משוב PDF להורדה
צילום: ז'אן-מארק דופור-דרור כמו רבים מנחלי ישראל, גם נחל ציפורי 'סובל' מהתפשטות של מיני צומח פולשים לאחר שנים רבות של דרדור במצבו האקולוגי של הנחל. עומס נוטריינטים בנחל, סחף קרקע וגדות חשופות, יצרו תנאים נוחים עבור מיני צומח פולש להתפשט ואף להשתלט על חלק מהשטחים בסביבת הנחל. כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי, נעשתה בשנה האחרונה עבודה שיטתית למיגור המינים הפולשים לאורך הנחל, במטרה לאפשר למיני צומח מקומי לתפוס את מקומם הטבעי בנחל וסביבתו, וזאת כחלק משיקומו האקולוגי הכללי של הנחל. הייחודיות בפרויקט זה היא שלראשונה, מתאפשרת עבודת מיגור מינים פולשים בסדר גודל אגני, שתהווה מקרה בוחן חשוב עבור נחלים אחרים. צמחים פולשים הם מינים זרים (לא מקומיים) שהופצו באזורים חדשים אליהם לא היו יכולים להגיע בדרכים טבעיות, והם בעלי תכונות כמו קצב צימוח גבוה, ריבוי מהיר, יכולת הסתגלות ועמידות. תכונות אלו מאפשרות התבססות מהירה, היווצרות עומדים צפופים ועל ידי כך דחיקה של מינים מקומיים. כמו כן, לחלק מהם יש תכונות שליליות כמו רעילות או אלרגניות לבני אדם או בעלי חיים. צמחים אלו נקלטים היטב ומשגשגים במיוחד בשטחים בהם היו הפרעות כתוצאה מפעילות אדם. תופעת התפשטות מיני צמחים פולשים בנחלי ישראל – הן צמחי גדות והן צמחי מים –  המוצאים ברצועת הנחל בית גידול לח שמעודד את התפתחותם היא תופעה נפוצה. בשל תכונות צמחים אלו, מיגורם לצורך שיקום הצומח המקומי של הנחל הוא משימה מורכבת (אך אפשרית), הדורשת ידע מקצועי, עקביות ותחזוקה ארוכת טווח. קצב התפשטותם המהיר לאורך תוואי הזרימה מעלה את הצורך לטפל בבעיה בצורה מערכתית, במיפוי מסודר ובהגדרת אופי ממשק התחזוקה לאורך זמן. נחל ציפורי גם הוא נחל שלאורך השנים עבר הזנחה ודרדור סביבתי, כך שהיה ניתן למצוא נקודות רבות בסביבת הנחל בהן המינים הפולשים התפשטו והשתלטו על השטח. אחת ממטרות השיקום האקולוגי בפרויקט נחל ציפורי מוגדרת כבירוא מיני הצמחים הפולשים לאורך הנחל. לצורך כך, הוכנה תוכנית טיפול על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, אקולוג מומחה למינים פולשים בישראל ולשיטות מיגור מעשיות שלהם, שהתבססה על סקר מצב קיים שביצע לפני מספר שנים (עבור רשות ניקוז ונחלים קישון). התוכנית כללה תיעדוף על פי גודל המוקד, סכנת הפלישה והנזק הפוטנציאלי של כל מין.
صورة جوية لمنحدر وادي الملك، وتم رسم الأماكن التي تتواجد بها الأعشاب التي تغزو الوادي {من تقرير المنتصف لعلاج الأعشاب التي تغزو وادي الملك حزيران 23}
תצ"א של מורד נחל ציפורי, עליו מסומנים מוקדים של מינים פולשים שטופלו (מתוך דו"ח ביניים לטיפול במינים פולשים בנחל ציפורי, יוני 23')
ד"ר דופור-דרור זיהה כי מרבית הנקודות הבעייתיות מבחינת צמחייה פולשת נמצאות במורד הנחל, ואילו במעלה הנחל ישנם פחות מיני צמחים פולשים ובנקודות מועטות יותר. בעיה משמעותית שהתגלתה במורד היא מספר מוקדים של פרקינסוניה שיכנית, מין פולש שגורם לנזקים רבים לנחל ולשטחים חקלאיים, שעד היום לא היה טיפול ידוע למיגורו. ד"ר דופור-דרור ניצל את נוכחות הפרקינסוניה במורד הנחל לניסוי יישום פרוטוקולים חדשים לקטילת הצמח, שהביאו לתוצאות מעודדות. הניסוי צפוי להסתיים בחורף הקרוב ולאחריו יפורסם פרוטוקול מאושר על ידי השירותים להגנת הצומח עבור מיגור צמח זה, לשימוש בשאר הארץ. מלבד פרקינסוניה שיכנית, ישנם מינים פולשים נוספים כגון קיקיון מצוי, צחר כחלחל, לכיד הנחלים, שיטה חד קרנית ועוד. חלקם דורשים טיפול, לפחות ראשוני, של ד"ר דופור-דרור בעצמו, בעוד שמינים אחרים, כמו פרטים צעירים של קיקיון ודטורה, יכולים להיעקר ולהיות מטופלים על ידי כל אדם לאחר שעבר הסבר מקצועי לאופן הטיפול בהם.

 לפני (מצד ימין) ואחרי (מצד שמאל) טיפול בפרט של קיקיון מצוי בנחל ציפורי (צילום: ז'אן-מארק דופור-דרור) 

גם לתושבי אגן הנחל והחקלאים שלהם חלקות צמודות-נחל חלק חשוב מאוד במיגור המינים הפולשים, בו הם מהווים מכפיל כוח בשתי דרכים. ראשית, התושבים והחקלאים משמשים כ'עיניים בשטח' עבור זיהוי של צימוח חדש של מינים פולשים ודיווח עליהם. כך, ניתן לזהות מוקדים חדשים או מתפרצים בשלב מוקדם של גדילת הצמחים ולטפל בהם בצורה פשוטה וזולה. בנוסף, התושבים והחקלאים יכולים, לאחר הדרכה מקצועית קצרה, לטפל בעצמם במינים שניתנים לטיפול בקלות יחסית (למשל על ידי עקירה) כמו לכיד הנחלים, חמנית מצויה ועוד. כדי להגיע למצב בו התושבים והחקלאים מסייעים למאמץ שיקום הצמחייה בסביבת הנחל, נדרשת עבודה של העלאת מודעות לבעיות שמינים פולשים יוצרות, כמו גם מציאת האינטרס המשותף בינם לבין פרויקט השיקום – חקלאי שיש בשטחו מין פולש כלשהו אך מבחינתו אותו צמח לא עושה כל נזק, אין סיבה שישקיע מאמץ בדיווח ובעקירה של צמח זה. לא תמיד רתימת החקלאים והתושבים פשוטה גם אם הם מבינים את היתרונות עבורם במיגור הצמחייה הפולשת, עקב חשדנות וחוסר אמון כלפי גורמים מבחוץ. לכן, הבנת הצרכים המשותפים וגמישות בסיוע גם מעבר לגבולות הפרויקט מאפשרת רתימה ובניית אמון. לדוגמא, ישנם מינים פולשים שמזיקים גם לחיות משק, כמו המין פרתניון אפיל- מין פולש גרוע במיוחד שהתגלה בנחל אך טרם התפשט בצורה נרחבת בגליל התחתון ולכן הטיפול המוקדם בו הוא קריטי להצלחת מיגורו. בנקודות שהוא זוהה בהן בנחל ציפורי, שנמצאות בשטחים פרטיים של תושבים בסמיכות לנחל, מתוכננת הסברה בנושא לבעלי השטח כדי שיבינו ויידעו על סכנותיו עבורם ועבור חיות המשק שלהם. דוגמא נוספת לאינטרס משותף היא מיגור הקיקיון המצוי, צמח פולש ונפוץ מאוד בארץ אשר משמש כפונדקאי ל'עש התפוח המדומה' – מין חרק פולש מאפריקה הסוב-סהרית ומזיק משמעותי לגידולים חקלאיים רבים. חקלאים באגן נחל ציפורי שהבינו את הבעיה, חיפשו גורם שיעזור במיגור צמח הקיקיון מסביב לשטחיהם, ופרויקט נחל ציפורי נרתם לכך, כחלק מפעולות בירוא המינים הפולשים. דוגמאות אלו מציגות דרך לפתרון בעיות בהסתכלות אגנית, רב-גורמית בעלות כספית לא גבוהה. הניהול האגני של הפתרונות והגדלת כמות ה'עיניים בשטח' מאפשרים את הרחבת הטיפול לסקאלה גדולה ויעילה יותר. בנוסף, העבודה המשותפת על בירוא המינים הפולשים מאפשרת חיבור של האוכלוסייה לפרויקט שיקום הנחל בהקשרו הרחב יותר והבנה שהפרויקט עשוי לשרת גם אותה. בנוסף לשיח והסברה עם תושבים וחקלאים לאורך הנחל, במסגרת הפרויקט הוקמה קבוצת מדע אזרחי בהנחיית ד"ר אחיעד דווידסון לניטור, מעקב וטיפול אחר המינים הפולשים בנחל. הקבוצה מונה כ-20 מתנדבים מיישובי נחל ציפורי, שעברו הכשרה מקצועית ומעשית של מספר מפגשים לפני תחילת העבודה בשטח. במסגרת הפעילות חברי הקבוצה מבצעים ניטור שוטף של מינים פולשים במקטעי נחל שונים ומזינים את הממצאים למאגר מידע ייעודי, במטרה לסייע לטיוב הטיפול והתחזוקה. חלק מהפעילים הובילו קבוצת מתנדבים מהקהילה שלהם, על מנת שיעזרו בעקירה של מוקדים גדולים של צמחיה פולשת. בהמשך, הקבוצה מתוכננת להצטרף למחקר בנושא בהובלת אוני' חיפה על מורד נחל ציפורי (מקטע 'מרלין'). קבוצה זו אינה הפעילות הקהילתית הראשונה שנעשתה בנחל בנושא זה, ובשנתיים האחרונות נעשו על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון פעילויות חינוכיות עם קבוצות רבות לעקירת מינים פולשים בסביבת הנחל.
لقاء لتأهيل ناشطين في اطار كشروع العلوم في مجال الأنواع الغازية {تصوير نير باباي}
מפגש הכשרה לקבוצת הפעילים בפרויקט מדע אזרחי בנושא מינים פולשים (צילום: ניר פפאי)
בירוא מינים פולשים כחלק משיקום נחל נעשה בפרויקטים רבים, אך פרויקט נחל ציפורי מהווה התנסות מעשית לעבודה בקנה מידה אגני. הדבר מחייב גישת עבודה שונה ושיתוף פעולה בין גורמים רבים בשטח. היתרון של גישה זו הוא שהיעילות במיגור המינים היא גדולה יותר ככל שמטפלים בשטח גדול יותר בזמן נתון, וכן שהטיפול נעשה על כלל המינים הפולשים, ולא מין אחד שנבחר לאותה נק' זמן. בתום הטיפול הראשוני בפרטים הגדולים והבעייתיים ביותר לאורך הנחל, יהיה צורך בהמשך תחזוקה לאורך זמן על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון. אם הטיפול המקורי נעשה בצורה טובה והידע לטיפול נכון מועבר במלואו, התחזוקה אפשרית בתשומות סבירות של משאבים, וכל עוד היא נעשית באופן עקבי. הידע הרב והתובנות המתגבשות בשנה האחרונה במסגרת הפרויקט בנושא בירוא מינים פולשים בקנה מידה אגני– בהיבטים של שיתופי פעולה עם כלל הגורמים במרחב, היבטים טכניים, היבטים מקצועיים והיבטים תקציביים – יוכלו לשמש בהמשך נחלים נוספים בארץ. מקורות לקריאה נוספת: עוד על מינים פולשים מדריך לריסון קנה מצוי מדריך לדחיקה והכחדה של קיקיון מצוי מגדות אפיקי נחלים ורצועות חיץ מדריך כיס לזיהוי מינים פולשים
  • תודה רבה לד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור על ההסברים, המסמכים והתמונות.

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע פארק ציבורי
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

שיתוף ציבור חינוך וקהילה איכות מים
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

איגום ניהול שותפויות ויסות והשהייה
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

איגום הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

פיתוח נופי ויסות והשהייה פארק ציבורי
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

ויסות והשהייה איגום
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

פארק ציבורי שיקום בית גידול ויסות והשהייה איגום
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

פיתוח נופי ויסות והשהייה איגום
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

שיתוף ציבור שיקום בית גידול קהילה
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

נחל איתן פארק ציבורי
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

נחל איתן שיקום בית גידול חקלאות שיתוף ציבור
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

שיקום בית גידול תוכנית ניטור ויסות והשהייה איכות מים מעלה נחל
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

שיקום בית גידול תיירות וטיילות פארק ציבורי נחל איתן
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה פיתוח נופי
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

תיירות וטיילות פארק ציבורי ויסות והשהייה מורד נחל
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

תיירות וטיילות פארק ציבורי חינוך וקהילה פיתוח נופי שיקום בית גידול
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

חקלאות שיקום בית גידול
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

פארק ציבורי ויסות והשהייה פיתוח נופי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה נחל אכזב
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

ניהול שותפויות פיתוח נופי שיקום בית גידול נחל איתן תיירות וטיילות
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

פארק ציבורי השבת מים לטבע תיירות שיקום בית גידול
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

פארק ציבורי חינוך וקהילה שיקום בית גידול פיתוח נופי תיירות וטיילות
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

שיקום בית גידול פיתוח נופי נחל אכזב תיירות וטיילות
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית חקלאות שיקום בית גידול
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

ניהול שותפויות פארק ציבורי איגום חינוך וקהילה ויסות והשהייה
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

התייעלות כלכלית ויסות והשהייה מעלה נחל הסדרת תשתיות ניהול שותפויות
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

תוכנית ניטור פארק ציבורי
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

ויסות והשהייה פיתוח נופי פארק ציבורי
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול תוכנית ניטור
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

שיקום בית גידול פארק ציבורי תועלות כלכליות
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

ויסות והשהייה פיצוי סביבתי פיתוח נופי
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

שיקום בית גידול פיצוי סביבתי הסדרת תשתיות תיירות וטיילות פארק ציבורי