אַגְמׇא
אַגְמׇא
אגן אנלוגיAnalogue catchment
אגן שנתוניו ההידרומטריים משמשים לניתוח סטטיסטי (הסתברויות לספיקות שיא) עבור אגן בעל מאפיינים דומים שלא קיימות בו תחנות מדידה.
אגן ירוקConstructed wetland
מגוון טכנולוגיות לטיפול במים שמבוססות על תהליכים טבעיים, למשל סינון ושקיעה ופירוק כימי וביולוגי. הטיפול מתבצע בשעה שהמים זורמים דרך אגנים עשירים בצומח. הזרימה עשויה להיות תת-קרקעית (אופקית או אנכית) או מעל פני השטח. הטכנולוגיה משמשת לטיפול במים מזוהמים, לאיגום ולוויסות זרימות שיטפוניות. לאחר הטיפול אפשר להשיב את המים למקורות הטבעיים.
אגן ניקוז (היקוות)Drainage basin
אזור גאוגרפי שכל המשקעים היורדים בשטחו והופכים לנגר זורמים למוצא אחד (נחל/נהר/אגם). אגן ניקוז מופרד מאגן סמוך לו על ידי קו פרשת מים. אגן ניקוז גדול יכול להכיל כמה תת-אגנים.
אגן ניקוז של מי תהוםGroundwater catchment
שטח גאוגרפי שהמשקעים היורדים בשטחו ומחלחלים למי התהום מתנקזים לגוף מי תהום אחד. לרוב גבולות אגן הניקוז של מי התהום ואגן הניקוז של המים העיליים חופפים, אך לא בהכרח.
אדריכלות נוףLandscape architecture
תחום העוסק בממשק שבין האדם וערכי הטבע, בעיצוב המרחב הפתוח בערים ומחוצה להן ובתכנון סביבות דינמיות, מאוזנות ומיטיבות עבור בני האדם, החי והצומח. אדריכלות נוף משתלבת במגוון של תחומים, ובהם תכנון ועיצוב שכונות מגורים ויישובים, תוכניות להתחדשות עירונית ותשתיות ארציות ואזוריות (כבישים, מסילות). המקצוע עוסק גם בעיצוב של אלמנטים עירוניים כגון גנים, פארקים, כיכרות ושדרות עירוניות, טיילות וקמפוסים. כל אלו נעשים לצד תכנון שמורות טבע, יערות, נחלים, חופי ים ושיקום של אתרים מופרים (מחצבות, מזבלות וכדומה).
אזור הגדותRiparian zone
האזור הצמוד לגופי מים כגון נחלים, אגמים ובריכות חורף ובו חבורת צומח ייחודית.
אזור ריפריRiparian zone
חגורות צומח הנמצאות בצמוד לגופי מים כגון נחלים, אגמים ובריכות חורף.
אחו לחWet meadows
בית גידול הנשלט ע"י מינים עשבוניים, בו הקרקע רוויה במים במשך כל השנה, עם תקופות קצרות של הצפה.
איגוםRetention reservoir
מאגר הקולט מים בעת ספיקות גבוהות וממתן כך את הזרימות בנחל. המים שנאגרים במאגר אינם משוחררים חזרה באופן פעיל לערוץ הזרימה, משום שהמאגר הוא הנקודה הסופית של ניתוב המים. לכן מפלס המים במאגר עשוי לרדת כתוצאה מחלחול המים לתת-הקרקע או מאידוי. איגום מים יכול לשמש גם לחקלאות ולפנאי.
אלוביום (סחף נחל)Alluvium
סדימנטים שהושקעו באפיק הנחל, בפשט ההצפה, בטרסות הנחל או במניפת סחף. גודל הסדימנט יכול להיות קטן (חרסית) ועד מטר ויותר (בולדר). האלוביום הוא החומר הזמין להובלה בזרימות שיטפוניות.
אפיק אלוביאליAlluvial channel
אפיק של נחל בעל תשתית בלתי מלוכדת הניתנת להסעה.
אפיק הנחל Streambed / stream channel
שקע צר, ארוך ומשופע ביבשה שעוצב מזרימת המים. רוחב התעלה (המרחק האופקי בין שתי הגדות) נע בין מטרים ספורים לעשרות מטרים, ומימדיה מוכתבים מכמות המים שעוברים בה בספיקה מלאת גדות. האפיק יכיל מים בזרימה קבועה או בזרימה לפרקים, ויש שלא יכיל מים כלל ויהיה יבש. באפיקים שעברו התערבות או הסדרה על ידי האדם, מימדי התעלה נקבעו על פי שיקולים הנדסיים.
אפיק סלעיBedrock channel
אפיק של נחל שקרקעיתו מלוכדת למסלע ואין בה כיסוי רציף של חומר אלוביאלי.
אקווה (אקוויפר)Aquifer
שכבת סלע תת-קרקעית נקבובית או סדוקה שיכולה לאגור מים ולהוליכם.
אקווה כלואהConfined aquifer
אקוויפר הכלוא בין שתי שכבות אטימות. לחץ המים באקוויפר זה עשוי להיות גדול מהלחץ של רום מפלס המים, כך שפני המים בצינור אנכי המוחדר לאקוויפר יכולים לעלות מעל רום השכבה הכולאת ואף אל מעל לפני הקרקע (אקוויפר ארטזי).
אקווה פריאטיתPhreatic aquifer
אקוויפר שפני המים שלו (הפן הפריאטי) אינם מוגבלים מלמעלה בשכבה אטימה. הלחץ באקוויפר נקבע לפי רום מפלס המים, ולכן פני המים בצינור אנכי המוחדר לאקוויפר הם ברום הזהה לזה של גוף המים מסביב.
אקולוגיהEcology
תחום המדע החוקר את יחסי הגומלין בין האורגניזמים השונים במערכת האקולוגית ובין האורגניזמים לסביבתם האביוטית.
בוצה משופעלתActivated sludge
שיטת טיפול בשפכים שבה מוחדר לקולחים אוויר באופן מכני ובכמויות גדולות, עד להתפתחות של אוכלוסיית חיידקים פעילה. החיידקים מפרקים את התרכובות האורגניות והחנקניות שבשפכים והופכים אותן לביומסה או לגז הנפלט לאטמוספרה. לאחר שהייה של כמה שעות מוזרמים השפכים המטוהרים מאגני האוורור לאגני שיקוע, ובהם מופרדים המוצקים המרחפים (רובם תאי חיידקים ותרכובות אורגניות לא מסיסות) מן הנוזל ומתקבלים קולחים.
בורות חלחול (בורות ניקוז)Infiltration pit
בור המשמש להכנסת מי הגשמים אל עומק הקרקע. הזרמת המים אל מאגר מי התהום באמצעות הבור משמרת את מי הנגר העילי ומקילה על עומס המים במערכות הניקוז העירוניות והאזוריות.
ביומסהBiomass
מסת החומר האורגני של כל האורגניזמים באזור מסוים.
ביצהSwamp
בית גידול ללא תחלופת מים, הנשלט על ידי עצים ושיחים, או לחילופין "יער מוצף".
ביצת עשבMarsh
בית גידול של "מים עומדים" אשר חווה הצפה באופן תדיר. בדרך כלל תומך בצמחיית מים מזדקרת.
ביצת קניםReed swamp
בית גידול ביצתי, ללא תחלופת מים הנשלט על ידי חישת קנים.
בית גידול אגמיLacustrine habitats
בית גידול מיימי שמאפייניו משתנים בהתאם לגודלו ולעומק המים. לפיכך בשכבות שונות של בית הגידול או באזורים שונים יש ערכים שונים של מדדים כמו ריכוז חמצן או טמפרטורה. כך לדוגמה, באזור הליטורלי, הצמוד לחוף, קרני השמש חודרות עד לקרקעית, ואילו באזורים עמוקים יותר קרני השמש לא חודרות עד לקרקעית.
בית גידול של מים מליחיםBrackish water habitat
בתי גידול לחים שבהם מתרחש ערבוב בין מים מתוקים למי-ים ו\או תמלחות. רוב בתי הגידול הברקיים בישראל מצויים בשפכי נחלי החוף המקיימים זרימת בסיס. בבתי גידול אלה ניתן למצוא זה לצד זה מינים ימיים, מינים של מים מתוקים, מינים המותאמים לסביבה זו בלבד וכל שילוב ביניהם.
בסיס סחיפהBase level
נקודת ההיקוות הנמוכה ביותר האפשרית. בנקודה זו זרימת המים מואטת עד לכדי עצירה, שכן מעבר לה אין אנרגיה מספקת להמשך זרימת המים. בסיס הסחיפה הנמוך ביותר הוא הים, אך הוא יכול להיות גם אזור יבשתי נמוך, שממנו אין יותר שיפוע מספיק לזרימה.
בריכת השהיהDetention pond / detention storage
מאגר הממתן את זרימות המים בנחל על ידי קליטתם בעת שהספיקה בנחל גבוהה מן הרצוי/האפשרי באפיק. המים משתחרים באיטיות בספיקה שמתאימה ליכולת ההעברה של האפיק. בריכת השהיה מאפשרת שיקוע ראשוני של סדימנטים וסחף.
בריכת חורףWinter pond
מקווה מים עונתי המתמלא בסתיו ובחורף ומתייבש במהלך האביב והקיץ. הגורמים המשפיעים על משך קיום הבריכה הם כמות המים המתנקזת אליה, משטר ההתמלאות שלה, מידת החלחול של הקרקעית וקצב האידוי. בשל אופיה העונתי של בריכת החורף חיים בה מיני צומח ובעלי חיים שיש להם יכולות הישרדות מתאימות לעונת היובש, כגון ביצי קיימה, תרדמת קיץ ונטישה של הבריכה.
בתי גידול לחיםWetland habitats
בית גידול שמוצף כל השנה או באופן עונתי. המים שבבית הגידול נמצאים בפני השטח או בקרקע הרדודה (או שניהם יחדיו). המים הקבועים, מעל הקרקע ובקרקע הרוויה, משפיעים על הרכב חברת החי והצומח. בהגדרה זו נכללים מעיינות, אגמים, נהרות וביצות. ככל שמרחב הנחל יתוכנן בצורה מורכבת יותר מבחינה מבנית, כך יתפתחו בו יותר סוגים של בתי גידול לחים, ובהתאם – יעלה מגוון המינים.
גאומורפולוגיה נחלית
תחום שעוסק בתהליכים הקשורים לנהרות, נחלים וערוצי זרימה והדרך שבה הם מעצבים את פני השטח והנוף. הכלים מתחום זה, בצירוף נתונים הידרולוגיים, מאפשרים ללמוד את ההתנהגות של הנחל ולתכנן את אופן הטיפול המתאים בו, כך שיישמרו תפקודיו כמערכת טבעית וכמנקז לאורך זמן. לדוגמא, שמירה על מרחב תנועה לערוץ הנחל ועל פשט ההצפה שלו כשטח פתוח.
גאותFlood
אירוע המתחיל כאשר ספיקת המים עולה מעל לספיקת הבסיס בנחל איתן או כאשר מתחילה זרימה בנחל אכזב. האירוע מסתיים עם הירידה של הזרימה לזרימת הבסיס או עם הפסקתה. מכונה גם שיטפון.
גדת הנחלChannel bank
החלק המשופע (לרוב תלול) של תעלת הזרימה. לאפיק הנחל שתי גדות, והן מוגדרות כגדה שמאלית וגדה ימנית על פי כיוון הזרימה.
גרופתBedload
כלל הסחף הגס המוסע על קרקעית האפיק. במהלך זרימות שיטפוניות כל החומר שגודלו מעל ל-0.063 מ"מ יכול לנוע כגרופת. בניגוד לחומר דק (קטן) יותר, הגרופת לא מורחפת במים אלא נעה בתהליכי גרירה, התגלגלות וקפיצה על קרקעית האפיק או בגובה נמוך. טווח הגדלים של הגרופת גדול מאוד, והוא תלוי באספקה של סחף מהמדרונות אל האפיקים וביכולת של הזרימות (גודל הספיקות והמהירות של הזרימה) להסיע את החומר.
גשם עודףExcess rainfall
החלק של הגשם ההופך לנגר עילי.
דה-ניטריפיקציהDenitrification
תהליך ביו-כימי של שחרור חנקן אטמוספרי מיוני ניטראט.
הידרוגרףHydrograph
עקום המתאר את השתנות הספיקה בזמן בנקודה מסוימת בערוץ.
היתר הזרמה לנחלDischarge permit
צו המתיר להזרים מים לנחל לתקופה קצובה ובתנאים המפורטים בצו. הזרמת מים (מכל סוג, לרבות קולחים ושפכים) לנחלים שלא תחת היתר אסורה על פי החוק.
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה
המוסד התכנוני הבכיר ביותר. בראשה יושב שר בממשלה ומנהל מינהל התכנון הוא ממלא מקומו. במועצה 36 חברים המייצגים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים שונים. המועצה, במליאתה או באמצעות ועדות המשנה שלה, יוזמת הכנת תוכניות מתאר ארציות, מאשרת תוכניות מתאר מחוזיות, מתווה את מדיניות התכנון הארצית ומייעצת לממשלה בסוגיות תכנוניות, לרבות בנושאי חקיקה.
השבה לציבורReclamation
התערבות אנתרופוצנטרית (האדם במרכז), הכוללת הוצאה של מזהמים מהמערכת האקולוגית, מניעת מטרדים תברואתיים ואסתטיים, הנגשה ושיקום נופי.
השקעהAggradation
תהליך מתמשך של מילוי כתוצאה מסחף שמסופק לאפיק בעת שאנרגיית הזרימה בו נמוכה מכדי להסיע את כל הסחף לכיוון בסיס הסחיפה.
התחתרותDegradation
תופעה שנוצרת כאשר כמות הסחף המושקעת בנחל נמוכה מכמות הסחף היוצאת ממנו ונוצר מאזן סדימינטים שלילי. עשויה להיגרם כאשר יש עלייה בכמות הנגר ללא עלייה באספקת הסחף (סדימנט). ההתחתרות מתבטאת בהנמכת תשתית הערוץ או בירידה בנפח האלוביום / מסלע בגדות.
התחתרות ארוכת טווחIncision
תהליך מתמשך של חתירה המתאפשר בזכות אנרגיה רבה של זרימות באפיקים וכמות לא מספקת של סחף זמין להסעה. בין הגורמים לתהליך זה: ירידת בסיס הסחיפה, סכירת המעלה או טקטוניקה. כתוצאה מתהליך זה נוצרות לאורך הנחלים טרסות (מדרגות נחל).
ולחו"ף, הוועדה לשמירת הסביבה החופית
מוסד תכנון ארצי שהוקם מתוקף חוק שמירת הסביבה החופית התשס"ד – 2004 ומתוקף התוספת השניה לחוק התכנון והבנייה. הוועדה מופקדת על שמירה ואיזון בין שיקולי התכנון לבין הערך של השמירה על הסביבה החופית במרחק של 300 מטר מקו החוף לכיוון היבשה. תוכניות ובקשות להקלות ולשימושים חורגים בתחום הסביבה החופית טעונות אישור הוולחו"ף, מלבד מקרים מסויימים שהוגדרו כפטורים.
ולנת"ע, הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים
ועדת המשנה העיקרית של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. הוולנת"ע מייעצת וממליצה למועצה הארצית ודנה בנושאים שהואצלו לה ממנה. אישור הוולנת"ע נחוץ במקרים של בקשה לחריגה מתוכנית מתאר ארצית או מחוזית, אשר צוין בה מראש כי חריגות אפשריות באישור המועצה הארצית.
ות"ל, הוועדה לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות
מוסד תכנון ארצי שהוסמך לערוך ולאשר (בכפוף לאישור הממשלה) תוכניות לתשתית לאומית (תת"ל), שהן תוכניות מתאר ארציות עם הוראות של תוכניות מפורטות עבור תשתיות לאומיות, כפי שהן מפורטות בחוק. במסגרת הוות"ל פועלת גם רשות רישוי, המוסמכת לתת היתרי בנייה למתקנים ולמבני תשתית לאומית שמוקמים מכוח תוכנית לתשתית לאומית.
זיהוםPollution
כניסת חומרים חיצוניים למערכת הטבעית העלולים לגרום נזק לאדם, לחי, לצומח ולדומם.
זרימת בסיסBase flow
זרימה בספיקה יציבה באפיק של נחל. מקורה בשפיעת מעיינות או במפלס אזורי גבוה של מי תהום. תנודות בזרימת הבסיס הן תוצאה של שינויים בשני גורמים אלה.
חוק הניקוז
חוק הניקוז והגנה מפני שיטפונות התשי"ח – 1957. החוק מגדיר ומסדיר נושאים שונים של ניקוז ומניעת שיטפונות שנמצאים באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר. החוק עוסק בין השאר בסמכויות השר בנוגע להקמת רשויות ניקוז וכן בסמכויות רשות הניקוז עצמה.
חידורInfiltration
כניסת מים (שמקורם במשקעים, השקיה או הצפה) מפני השטח אל תת-הקרקע.
חלחולPercolation
תנועת מים מפני השטח לתוך הקרקע.
חנקוןNitrification
תהליך ביו-כימי שבו אמוניה מתחמצנת לניטריט וניטראט. (בתעתיק עברי- נִיטְרִיפִיקַצְיָה)
טיפול ראשוני בשפכיםSewage pretreatment
תהליך פיזיקלי שלרוב כולל סינון גס של השפכים. הסינון נעשה על ידי שיקוע ראשוני של חלקיקים כבדים והרחקת חלק מהמוצקים המרחפים והחומר האורגני.
טיפול שלישוני בשפכיםSewage tertiary treatment
סינון וחיטוי של קולחים שניוניים שנועד לסילוק של מזהמים, חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים. קולחים שלישוניים משמשים להשקיה בלתי מוגבלת של גידולי חקלאות למאכל אדם או להשקיה מעל אקוויפרים, ללא כל חשש לבריאות הציבור או לזיהום האקוויפר.
טיפול שניוני בשפכיםSewage secondary treatment
טיפול ביולוגי שנועד לפרק את החומר האורגני בשפכים, בנוסף להרחקת המוצקים המרחפים ושיקוע של הבוצה. קולחים באיכות זו מיועדים לרוב להשקיה מוגבלת, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
טללותRiffle
טיפוס של בית גידול בנחלים שמתאפיין בשיפועים גדולים יותר מהממוצע בערוץ. בגלל השיפועים יש עלייה במהירויות הזרימה ובזרימות נמוכות נוצרים מערבלים. כתוצאה מכך מתאפשר במקטעים אלו ניפוי של סחף דק וריכוז של החלוקים הגסים יותר.
טעונת נחליםSediment load
כלל הסחף המוסע על ידי הזרימות במערכת הנחלים: גרופת, רחופת, צופת ותמס. חלקיקי הטעונת הם מרכיבים טבעיים שמקורם באגן ההיקוות, אך גם פסולת שמקורה בפעילות האדם היא חלק מהטעונת והשפעתה על הנחל עשויה להיות רבה.
טרסת נחל (מדרגת נחל)River terrace
אפיק או פשט נטושים שנוצרו מהתחתרות ממושכת. גובהה של מדרגת הנחל הוא מעל לגובה המקסימלי המתקבל בספיקות השיא הגבוהות האפשריות בנחל, כך שהיא מושפעת רק מתהליכי חידור של מי גשם ויצירה של קרקעות.
יחידת נוףLandscape unit
אזור גאוגרפי שמאופיין בתנאים זהים, כגון משאבי טבע, אקלים ובתי גידול.
מאגרReservoir
מקווה מים מלאכותי שתפקידו לקלוט מים כדי להשתמש בהם או לווסת את הזרימה במורדו.
מאגר ויסות או השהיהRetention or detention reservoir
מאגר שתכליתו לווסת ולרסן זרימות שיטפוניות. לשם כך הוא קולט נגר בעת אירועים שיטפוניים ומשחרר את הנפח (חלקו או כולו) בין אירועי גשם ושיטפונות. יציאת המים מהמאגר נעשית בצורה מבוקרת או מווסתת, תוך שמירה על ספיקות שלא יגרמו סכנה במורד. פתח היציאה מהמאגר יכול להיות נשלט או קבוע.
מגוון ביולוגיBiodiversity
מונח המתאר את המגוון והשונות שבין כל היצורים בעולם החי באשר הם – במים, ביבשה ובאוויר. מגוון זה בא לידי ביטוי במגוון הגנטי (השוני בין פרטים בני אותו מין), במגוון המינים ובמגוון המערכות האקולוגיות.
מגלש – בקרה הידרומטריתWeir
מבנה לרוחב האפיק (מלבני או משולש) המקבע את חתך הרוחב ויוצר יחסים קבועים בין גובה המים העוברים במגלש לבין שטח החתך. הדבר מאפשר קבלת עקום כיול קבוע לתחנה.
מדרוןSlope
פני שטח משופעים המתחילים בקו פרשת המים – שיא הגובה, ומסתיימים בחלק הנמוך טופוגרפית – בעמק, במקווה מים או בערוץ. המדרונות מספקים סדימנט לערוצים.
מורכבות מבנית
מגוון התנאים האביוטיים במרחב הנחל המאפשרים יצירה של נישות אקולוגיות מגוונות. מורכבות מבנית מיטיבה עם המערכת האקולוגית משום שהיא יוצרת עושר של בתי גידול, ולכן יצירתה צריכה לבוא לידי ביטוי כבר בתכנון האקו-הידרולוגי.
מחתורPipping
מערכת של צנרת תת-קרקעית הנוצרת מנגר תת-קרקעי שמתפתח בשכבת קרקע בעלת קצב חידור קטן מקצב החידור של השכבה שמעליה.
מי תהוםGroundwater
מים האגורים וזורמים בחללים בתת-הקרקע. מקור מי התהום הוא בעיקר מגשמים, אך גם מחלחול עודף של מי השקיה. מי התהום יוצאים בדרך כלל דרך מעיינות או באמצעות שאיבה.
מידת אינטנסיביות הפיתוח בשטח פתוחOpen space intensity of uses
מונח המתאר רמות שונות של פיתוח של שטחים פתוחים. עוצמת הפיתוח באה לידי ביטוי באופי הפעילות שהתכנון מעודד בשטח ובצפיפות השימושים המתוכננים עבורו. פיתוח אקסטנסיבי מתמקד בשמירה על התפקודים הטבעיים של השטח, ופיתוח אינטנסיבי מתמקד בעיצוב מוטה פעילות פנאי וספורט עבור מגוון רחב של שימושים. לדוגמה, פיתוח אינטנסיבי יציע מתקני משחק וספורט בצפיפות גבוהה, ואילו פיתוח אקסטנסיבי יציע טיול רגוע ומספר מוקדי ישיבה מרוחקים זה מזה. יש לציין כי ישנם שטחים פתוחים שמשולבות בהם עוצמות פיתוח שונות, כך שחלקים מסוימים בהם מפותחים באופן אינטנסיבי ואחרים באופן אקסטנסיבי.
מילוי וחתירהScour and fill
שני תהליכים מנוגדים המתרחשים בקרקעית של נחל אלוביאלי במהלך זרימות שיטפוניות. מילוי הוא השקעה של סחף, וחתירה – הוצאה של סחף. שני התהליכים מתרחשים במהלך אותו שיטפון כתוצאה משינויים במהירות הזרימה. כאשר מהירות הזרימה יורדת יש השקעה של הסחף המוסע, וכאשר היא עולה יש הוצאה של סחף. עוצמת השיטפון מכתיבה את עובי השכבה בה תהליכים אלו מתרחשים.
מין אדום Red species (list)
מיני אורגניזמים הנמצאים בסכנת הכחדה. הקריטריונים להגדרתם של מינים אדומים נקבעו על ידי הארגון העולמי לשמירת טבע (IUCN), למשל קצב הירידה בגודל האוכלוסייה או צמצום תפוצתו הגאוגרפית של המין. מין יכול להיות מוגדר כאדום בכל שטח תפוצתו או באופן מקומי בלבד.
מין מפתחKeystone species
מין שיש לו השפעה רחבה על החברה שבה הוא חי. סילוק של מין מפתח משנה את ההרכב והמבנה של חברות.
מין פולשInvasive species
מינים המגיעים למקום חדש כתוצאה מפעילות האדם, ומקיימים שם אוכלוסיות בנות קיימה המתרבות במקום. המין מוגדר כפולש כאשר התבססותו במקום החדש גורמת לפגיעה במערכות האקולוגיות ובמינים המקומיים.
מינהל התכנון
הגוף האמון על גיבוש מדיניות תכנון ארצית בנושאים כמו תכנון מגורים ותשתיות, רגולציה ורישוי בבינוי, תקנות ותוכניות אסטרטגיות בהתאם לחוק התכנון והבנייה. המינהל יוזם תיקוני חקיקה ומקדם אותם ומפעיל את מוסדות התכנון הארציים, ובהם את המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
מיקרו מזהמיםMicro pollutants
מזהמים כימיים או ביולוגיים שיכולים לגרום לנזק גם כשריכוזם במים נמוך ביותר (מיקרוגרם לליטר או פחות).
מלחהSalt pond
אדמה מלוחה הנוצרת בדרך כלל מהימצאותם של מי תהום רדודים העולים בעלייה נימית אל פני הקרקע, מתאדים ומותירים את המלחים על פני הקרקע או בתוכה. המלחה נקראת גם סבחה והיא מצויה בדרך כלל באזורים יבשים/מדבריים, אך גם באזורי חוף.
מלכודת אקולוגיתEcological trap
בית גידול שקיימים בו תנאים לא מתאימים לבעל חיים מסוים, או לשלב מסוים במחזור חייו, ולמרות זאת בעל החיים בוחר להתיישב בו. כתוצאה מכך הפרט אינו יכול להשלים את מחזור החיים, וקיימת פגיעה בפרט ולעיתים באוכלוסייה. לדוגמה, מאגר מים זמני שמתייבש לפני שראשנים של דו חיים מספיקים להשלים את גלגולם לבוגר.
מסדרון אקולוגיEcological corridor / wildlife corridor
רצועה רציפה של שטחים פתוחים או טבעיים היוצרת קישוריות בין שטחים טבעיים. הקישוריות בין השטחים חשובה לשמירה על המגוון הביולוגי בשלוש רמותיו – מגוון גנטי, מגוון מינים ומגוון המערכות האקולוגיות.
מערכת אקולוגיתEcosystem
כלל הגורמים הביוטיים (צמחים, בעלי חיים, מיקרו-אורגניזמים ועוד) והאביוטיים במרחב פיזי מסוים ויחסי הגומלין ביניהם.
מקדם הנגרRunoff coefficient
מקדם חסר יחידות המבטא את היחס בין עובי הנגר לעובי הגשם (ביחידות גובה או נפח). ערכים גבוהים של מקדם נגר מעידים על כושר חידור נמוך של פני השטח. מדד זה משקף את הקשר בין תכונות פני השטח למאפייני הגשם.
מקדם חספוסRoughness coefficient
מקדם המבטא את מידת החיכוך או ההתנגדות הפועלים על הזרימה שעוברת בערוץ. מקדם זה מושפע מתכונות הערוץ ומתכונות הזורם. במשוואות הידראוליות מקובל להשתמש במקדם מנינג (Manings coefficient-n), חסר היחידות כביטוי למידת ההתנגדות. ערכי מקדם גבוהים מבטאים מידת חספוס גבוהה.
מרחב נחלStream corridor
תחום גאוגרפי הכולל מערכת אקולוגית ובה אפיק הנחל, רצועות המגן, פשט ההצפה משני צידי הנחל ואזור המעבר ממישור ההצפה לסביבה שמעבר למרחב הנחל.
משוואת מאזן מיםWater balance
משוואה המשמשת למעקב אחר השינויים בנפח המים במאגר. על פי המשוואה, נפח הכניסות למאגר (משקעים + זרימות נכנסות) שווה לנפח המים היוצאים (בזרימה, בחלחול ובהתאדות ) + שינוי נפח המים במאגר (הנובע מכך שהכניסות והיציאות אינן שוות).
נגרRunoff
זרימת מים על פני הקרקע בכיוון הגרביטציה שמקורה בירידת משקעים או נביעת מעיינות. זרימת נגר מתרחשת כאשר עוצמת הגשם גבוהה מכושר החידור של הקרקע.
נגר עיליRunoff
חלק הגשם אשר זורם על פני השטח, קרי לא חודר לקרקע ולא נתפס על ידי הצומח או נשאר באוגר השקערוריות.
נגר תת-קרקעיInterflow
זרימה הנוצרת בתת-הקרקע כתוצאה מקצבי חידור משתנים של אופקים בקרקע. היא נוצרת בגבול עם אופק קרקע בעל קצב חידור נמוך יותר מקצב החידור של האופק שמעליו.
נחלStream
גיא (ואדי) או ערוץ שזורמים בו מים בקביעות או לפרקים. הוא נוצר באופן טבעי מזרימה של מי נגר עילי ומי מעיינות. הנחלים מנקזים את שטח אגן הניקוז אל נקודת ההיקוות שבמוצא האגן.
נחל איתןPerennial stream
נחל שזורמים בו מים בכל ימות השנה.
נחל אכזבSeasonal stream
נחל שזורמים בו מים רק בעונת הגשמים (או כלל לא) ובשאר ימות השנה הוא יבש.
נחל ישרStraight stream
נחל שמידת העקמומיות שלו היא 1 עד 1.5. עקמומיות השווה ל-1 קיימת רק בתעלות מוסדרות.
נחל נפתוליMeandering stream
נחל אשר מידת העקמומיות שלו גבוהה מ-1.5. דגם הזרימה בנפתולים נוצר כאשר בגדות יש פוטנציאל ליצירת סחף. נחלים מדגם זה הם לרוב מסדר גבוה והם זורמים בעמקים רחבים. בנחלים נפתוליים פיזור האנרגיה הוא מיטבי מבחינת זרימת המים והובלת הסדימנט. מיקום הנפתולים משתנה עם הזמן.
נחל עירוניUrban stream
מקטע נחל שעובר בשטח עירוני או מיועד לפיתוח עירוני.
נחל פזרות (דגם פזרות)Braided stream
נחלים שלקרקעיתם מורפולוגיה אופיינית של שרטונות (איים מוגבהים של סחף, לרוב גס) ואפיקים בין-שרטוניים. השרטונות יכולים להיות מוצפים בזרימות גבוהות או לעבור סחיפה ויצירה מחדש במקום אחר באפיק. לעיתים צמחייה שגדלה בהם גורמת לקיבוע השרטונות. נחלים מדגם פזרות אופיניים למדבר ולמקומות שבהם אפיק הנחל מקבל כמויות גדולות של סחף.
נטילת חנקוןDenitrification
תהליך ביו-כימי של שחרור חנקן אטמוספרי מיוני ניטראט. (בתעתיק עברי- דֵּנִיטְרִיפִיקַצְיָה)
ניהול אגני משלבIntegrated Watershed Management
גישת ניהול שהחלה להתפתח במחצית השנייה של המאה העשרים, וכיום היא גישה מקובלת בעולם לניהול של אגני היקוות. הניהול האגני המשלב מבוסס על תפיסה כוללת ורב ממדית של המרחב ושל פעילות האדם בו, בניגוד לניהול נקודתי וחד ממדי שהיה נהוג בעבר. משכך, הגישה משלבת בין דיסציפלינות שונות, ובהן גאולוגיה, הידרולוגיה, אקולוגיה, כלכלת סביבה ומדעי החברה. על פי גישה זו, ההתייחסות לאגן ההיקוות היא כאל יחידה גאוגרפית טבעית כוללת, שגבולותיה מוגדרים על ידי גורמים הידרולוגיים טבעיים (קו פרשת המים) ולא על ידי גבולות מדיניים או גבולות אחרים מעשה ידי אדם. במסגרת זו האגן מחולק לארבעה אזורים עיקריים: אזורים שבהם מי הגשמים נקלטים, אזורים שבהם המים מחלחלים למי התהום, אזורים תורמי נגר ונחלים, שאליהם מתנקזים כל המשקעים היורדים בשטח האגן. מכיוון שכל מרכיבי המערכת באגן מושפעים זה מזה הוא הוגדר על ידי הבנק העולמי כיחידת הניהול המקומית הראויה ביותר לניהול משאב המים. מטרת העל של הניהול האגני המשלב היא לקיים פיתוח מושכל באגן ההיקוות, תוך שימור משאבי הקרקע, המים והמגוון ביולוגי ומתן מענה לצורכי האדם והחברה. לפיכך הניהול מתחשב במשטר ההידרולוגי של האגן ונעשה בהובלה של גוף או שותפות יעודיים, המציבים תוכניות מרובות יעדים, יוצרים חיבור בין בעלי העניין הרלוונטיים וחותרים למצב של רווח לכול.
ניטריפיקציהNitrification
תהליך ביו-כימי שבו אמוניה מתחמצנת לניטריט וניטראט.
נישה אקולוגיתEcological niche
מונח שמשמש לתיאור יחסי הגומלין בין מין מסוים לשאר חברי המערכת האקולוגית שאליה הוא משתייך. הנישה מוגדרת על פי מאפיינים ביוטיים כגון מינים אחרים בנישה ומאפיינים אביוטים כגון אקלים. כל מין יאכלס את הנישה שלו בתוך החברה.
סדר הנחלStream order
מיקום הנחל בתוך המדרג (היררכיה) של הנחלים הבונים את רשת הניקוז של האגן. נחל מסדר ראשון הוא נחל שמנקז מי מדרונות בלבד. נחל מסדר שני הוא נחל הנוצר ממפגש של שני נחלים מסדר ראשון, וכן הלאה.
סוללות הנהרLevée
סוללות טבעיות הנוצרות בגבול גדה / פשט כתוצאה מהשקעת סחף דק המוסע על ידי המים כרחופת במהלך זרימות העוברות במעט את הספיקה מלאת גדות. לאורך זמן הסוללות מגדילות את שטח חתך הזרימה ואת נפח הספיקות שיכול לעבור באפיק. לעיתים, במסגרת פעולות הסדרה של נחלים, האדם יוצר סוללות מלאכותיות בצידי האפיק לצורך הגנה על תשתיות הנמצאות בפשט הנחל.
סולמות דגים Fish ladders
אפיק משני בנחל שמתקיימים בו תנאי זרימה של בריכות ואשדים. האפיק המשני עוקף מחסומים דוגמת סכרים, וכך מאפשר לדגים לנוע מקטע הנחל שבמורד הסכר אל קטע הנחל שבמעלה הסכר.
סכרDam
מחסום או מכשול המגבילים את זרימת המים בנתיבם או עוצרים אותה כליל. לרוב במעלה הסכר נוצר מאגר מים (קבוע או זמני).
סניקהPressure pumping
הזרמת מים בלחץ כנגד כוח הכבידה באמצעות משאבה.
ספיקהDischarge
כמות המים העוברת דרך שטח נתון (חתך נחל/צינור/תעלה) ביחידת זמן. ספיקה נמדדת ביחידות נפח לזמן (למשל מ"ק לשנייה). ספיקה מיוחסת לחתך אשר בו היא נמדדת.
ספיקה מלאת גדותBankfull discharge
הספיקה בערוץ כאשר המים זורמים בגובה הגדות. ספיקה גבוהה מכך תביא להצפת הפשט. מדד זה מבטא את הסף המרבי לכושר הולכת המים של הערוץ, קרי הערך שמעליו מתחילות הצפות.
ספיקת שיאPeak discharge
הספיקה הגבוהה ביותר שנמדדת בחתך מסוים במהלך אירוע זרימה נתון. ספיקת השיא היא אחד המדדים לעוצמת השיטפון.
ספיקת שיא מרבית ידועהMaximum peak discharge
ספיקת השיא הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בחתך מסוים, מכונה גם ספיקת שיא היסטורית. בהיעדר תקופת מדידה מספקת או בהיעדר תחנה הידרומטרית אפשר להעריך את ספיקת השיא בשיטות של שיטפונות עבר (Paleofloods hydrology).
ספיקת שיא מרבית שנתיתAnnual peak discharge
הספיקה הגבוהה ביותר שנמדדת בחתך מסוים במהלך שנת מדידה.
ספיקת תכןDesign discharge
הספיקה אשר עבורה יש לתכנן את כושר העמידה של מערכות להעברה או לאגירה של מים. ספיקת התכן מוגדרת על פי תקופת החזרה שלה ונקבעת בהתאם לשיקולי התכנון.
עורק ניקוז
נהר, נחל, ערוץ, תעלה, שקע וכל אפיק אחר שזורמים או עומדים בו מים באופן קבוע או זמני. עורק הניקוז יכול להיות טבעי, מותקן או מוסדר.
עיכול אירוביAerobic digestion
פירוק ביולוגי (על ידי אורגניזמים) של חומר אורגני המתקיים בנוכחות חמצן.
עיכול אנאירוביAnaerobic digestion
פירוק ביולוגי (על ידי אורגניזמים) של חומר אורגני המתקיים ללא נוכחות חמצן
עננת מזהמיםContaminant plume
מרחב אווירי או נוזלי שריכוז המזהמים בו גדול בהשוואה לסביבתו.
עקום מעטפתEnvelope curve
עקום התוחם את כל ספיקות השיא המקסימליות הידועות בנחלים באזור מסוים. ציר ה-X של העקום הוא שטח אגן הניקוז, וציר ה-Y הוא ספיקת השיא המקסימלית. העקום מספק הערכה איכותית (שאינה סטטיסטית) לספיקות השיא האפשריות באגני ניקוז באותו אזור עבור נחלים שלא קיים עבורם מידע על ספיקות השיא. לאזורים בעלי מאפיינים אקלימיים שונים יש עקומי מעטפת שונים.
עקמומיות הנחלSinuosity
מדד חסר יחידות המבטא את היחס בין אורך הנחל לאורך העמק שבו הוא זורם. מחושב על ידי חלוקת אורך מסלול הנחל בין שתי נקודות לאורכו באורך הקו האווירי הנמתח בין שתי נקודות אלו.
פן ביניInterface
משטח המגע בין מי תהום מתוקים למי תהום מלוחים. עומק הפן הביני בכל נקודה נקבע בהתאם לגובה עמודת המים המתוקים מעל פני הים וליחסי הצפיפויות בין המים המתוקים והמלוחים.
פרופיל האורך של הערוץLongitudinal profile
עקומה המתארת את גובה הערוץ כתלות במרחק ומציגה את האופן שבו שיפוע הנחל משתנה לאורך האגן. הצורה האופיינית לפרופיל האורך היא קו קעור: השיפוע הולך וקטן עם ההתקרבות אל נקודת ההיקוות של האגן.
פרשת מיםInterfluve / drainage divide
גבול טופוגרפי המפריד בין שני אגני היקוות סמוכים. המים משני צידי קו פרשת מים זורמים בכיוונים מנוגדים.
פשט הצפהFloodplain
שטח מישורי בצידי הערוץ (המשופע קלות לכיוון האפיק) המוצף זמנית כאשר נחל/נהר עולה על גדותיו (כלומר הזרימה באפיק עולה על כושר ההעברה באותה נקודה). לפשט ההצפה חשיבות רבה במיתון הזרימה שכן הוא מהווה אזור ויסות טבעי.
צופתWash load
כל החומר הצף על פני המים במהלך זרימה שיטפונית או זרימת הבסיס. לצופת שני מרכיבים: חומר אורגני שמקורו בצומח הגדות והמדרונות (עלים, ענפים, גזעי עצים) וחומר ממקור אנושי (בקבוקי פלסטיק, שקיות וכדומה).
צפיפות ניקוזDrainage density
מדד למידת הרישות של האגן בערוצי נחלים, בהתייחס לשטח האגן. מחושב על ידי חלוקת סך כל אורכי הנחלים הבונים את רשת הניקוז בשטחו של אגן ההיקוות ומיוצג ביחידות אורך [l/1]. צפיפות הניקוז מושפעת מהמאפיינים הטקטוניים, הליתולוגיים והאקלימיים של אגן הניקוז.
קו כחול
קו שתוחם ומגדיר שטח של תוכנית בתשריט. נקרא כך משום שצבעו כחול. לקביעותיה של תוכנית אין תוקף מעבר לקו הכחול שלה.
קולחיםTreated waste water
מי שפכים שעברו תהליך טיפול כדי לעשות בהם שימוש חוזר. השימוש החוזר האפשרי מוגדר בהתאם לרמת הטיפול שעוברים השפכים (ראשוני-שניוני-שלישוני). בישראל מנוצלים מי הקולחים בעיקר להשקיה חקלאית.
קצב חידורInfiltration rate
קצב כניסת המים לקרקע, מבוטא ביחידות גובה לזמן (מ"מ לשעה). קצב החידור מושפע מתכונות הקרקע ואינו קבוע בזמן: ככל שהקרקע רטובה יותר קצב החידור יורד, ועל כן הקצב דועך עם הזמן.
קצב חידור סופיFinal infiltration rate
קצב החידור המרבי של קרקע במצב נתון. נמדד ביחידות זהות לאלו של קצב החידור: עובי לזמן (מ"מ לשעה).
קציר מיםWater harvesting
איסוף מי גשם משטחים תורמי נגר (כדוגמת גגות מבנים, משטחים סלולים או מרוצפים ופני קרקע טבעיים אטומים למחצה) לצורך ניצול שלהם לשימוש חוזר או צמצום הנגר. מערכות קציר מים מורכבות ממערכת איסוף המתעלת את המים וממערכת אגירה. מים שנאספו ממערכות קציר מים היו בעבר מקור המים העיקרי ליישובים בארץ ישראל.
קרקעSoil
שכבת בלית שמקורה בתהליכי בליה (פיזיקליים, כימיים וביוגניים) של סלעים ומינרלים. תכונות הקרקע מושפעות מגילה ותבליטה ומהתנאים הסביבתיים שבהם היא נוצרה (סלע המקור, תנאים אקלימיים, זמינות החומר האורגני). הקרקע היא בית גידול לצמחים ובעלי חיים.
רחופתSuspended load
כל החומר שגודלו קטן מ-0.063 מ"מ הנע בתוך גוף המים ללא מגע עם הקרקעית במהלך זרימה שיטפונית בנחל. עיקר מרכיבי הרחופת הוא מהקרקע, וגודלם תלוי במהירות הזרימה – במהירויות זרימה גבוהות גם חומר גס שנע בדרך כלל כגרופת יכול לנוע כרחופת. הרחופת מוסעת בכל עמודת המים וגורמת לעכירותם. הרחופת ממשיכה לנוע עם המים גם לאחר הפסקה בתנועת הגרופת.
רעיית יתרOvergrazing
מצב שבו קצב הרעייה עולה על יכולת ההתחדשות של הצומח. רעיית יתר גורמת לחשיפת הקרקע ולפגיעה בפוריותה.
רצועת השפעה
רצועת קרקע שהפעילות בה משפיעה על תפקוד הנחל ומושפעת ממנו, בהתאם לאופי שימושי הקרקע בה.
רצועת מגןRiparian (stream) buffer
רצועת קרקע שמשמשת כחיץ המגן על אפיק הנחל משני צידיו ומאפשרת מעבר רציף לאורך הנחל. רצועות אלה כוללות בדרך כלל צמחייה המסייעת לשימור ולהגנה על סביבת הנחל.
רשות נחלStream authority
רשות ציבורית המוקמת מתוקף חוק רשויות נחלים ומעיינות התשכ"ה – 1965; תיקון מס'1 תשס"ב 2002. תפקידי הרשות השונים נגזרים מהחוק ומתוך צו הרשות. כיום פועלות בישראל שתי רשויות נחל: רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון.
רשות ניקוז ונחליםDrainage authority
תאגיד סטטוטורי עצמאי האמון על טיפול בניקוז המים וטיפוח הנחלים באזור בישראל, שגבולותיו חופפים לגבול הטבעי של אגן ההיקוות באותו המרחב הגאוגרפי. רשויות הניקוז הוקמו מתוקף חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, תשי"ח – 1957, ובו מפורטים סמכויותן ותפקידן. משנות השישים ועד אמצע שנות התשעים הוקמו 26 רשויות ניקוז, אך בעקבות הפקת לקחים וארגון מחדש פועלות מאז 1997 11 רשויות ניקוז בפריסה ארצית מלאה: ירדן דרומי, שקמה-בשור, ערבה, שורק לכיש, ים המלח, כרמל, גליל מערבי, כינרת, שרון, קישון וירקון. מכוח צו רשויות נחלים ומעיינות (תשס"ג 2003) הוטלו על רשויות הניקוז תפקידים של רשות נחל.
רשת ניקוזDrainage network
תיאור של מקורות המים, אזורי הצפה אפשריים, אזורים מועדים לבלייה ותהליכים טבעיים נוספים. רשת הניקוז משמשת לאפיון מודלים הידרולוגיים וכן לניהול משאבים.
שחזורRestoration
התערבות שנועדה להשיב את המערכת האקולוגית לקדמותה. השחזור ישים בעיקר בשטחים מוגנים.
שחזור שיטפונות עברPaleofloods hydrology
שיטה המשלבת ידע הידרולוגי וגאומורפולוגי לשחזור מידע על שיטפונות בתקופות קדומות או עבור נחלים שבהם לא קיימות תחנות מדידה.
שטח פתוח אינטנסיביOpen space developed with high intensity uses
פיתוח שמשמש ליצירת תשתית עבור פעילות פנאי לקהל רב של משתמשים. בתכנון יופיעו אלמנטים כגון מתקני ספורט, מתקני משחק, שטחים מגוננים ומדשאות, אזורי פיקניק, גופי מים מלאכותיים, מרחב לקיום מופעים פתוחים, מבני ציבור, מתקני שירות ותחזוקה, שבילים רחבים, תאורה, חניונים למבקרים ואלמנטי הצללה. פיתוח אינטנסיבי נפוץ במיוחד באזורים צפופים ודלים בשטחים ציבוריים פתוחים. לשטחים אלו אין ערכיות אקולוגית גבוהה, כך שהפיתוח בהם אינו פוגע במערכת האקולוגית. יתרה מכך, מעבר לתרומה המיידית לאדם יש לפיתוח שלהם חשיבות בהפחתה של עומס המבקרים משטחים המשמשים לשימור ולטיפוח הטבע, לרבות משטחים אקסטנסיביים.
שטח פתוח אקסטנסיביOpen space developed with low intensity uses
שטח שהפרוגרמה לפיתוח בו מעודדת פעילות פנאי רגועה, שימור, שחזור וטיפוח נופים טבעיים וחקלאיים. בתכנון יבואו לידי ביטוי אלמנטים כגון שבילים מוצנעים המשתלבים בנוף ותשתית פנאי המעודדת חינוך והסברה (לדוגמה, כיתות חוץ, מצפורים ושלטי הסבר, אלמנטי הצללה, אזורי גינון עם צמחייה חסכונית ומקומית וכדומה). רמה זו של פיתוח נהוגה בשטחים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה שיש בהם ערכי טבע מוגנים ובשטחים פתוחים שיש להגן עליהם מפני הפרות ופגיעה. בפיתוח אקסטנסיבי השיקולים האקולוגיים והסביבתיים גוברים על השיקולים של פעילות הפנאי. השטח נותר פתוח או מעוצב כך כדי שישמש שטח פתוח להירגעות ולנופש. כאשר חלקים מהשטח רגישים אקולוגית, חלקים אלו יהיו פחות נגישים לאדם.
שטח ציבורי פתוח (שצ"פ)Public open space
שטח קרקע ירוק או חשוף (ללא שטח מבונה משמעותי) אשר לציבור מותרת זכות השימוש בו. שצ"פ הוא אחד מחמשת ייעודי הקרקע ביישוב עירוני על פי חוק התכנון והבנייה.
שיטפון (זרימה שיטפונית)Flood
אירוע שנוצר כאשר הספיקה באפיק נחל איתן עולה על ספיקת הבסיס או בעת תחילת זרימה בנחל אכזב. השיטפון מסתיים עם ירידת מהירות הזרימה לזרימת הבסיס בנחל איתן או הפסקת הזרימה בנחל אכזב.
שיקוםRehabilitation
התערבות אקוצנטרית (האקולוגיה במרכז) שמטרתה להשיב חלק מהתפקודים של המערכת האקולוגית הקדומה. כך המערכת האקולוגית תוכל לקיים עצמה לאורך זמן ללא התערבות של האדם.
שיקום נחלRiver rehabilitation (restoration)
פעולות שמטרתן להשיב למערכת נחל את מאפייני המבנה והתפקוד הטבעיים.
שיתוף ציבור בתכנוןParticipatory planning
שיתוף אוכלוסייה שאינה חלק ממוסדות התכנון ואינה עוסקת בתהליך התכנוני הנדון באופן מקצועי. לאוכלוסייה זו יש בדרך כלל זיקה לתוכנית המדוברת.
שפך הנחלEstuary
אזור המפגש שבין אפיק הנחל לים. שפך הנחל מושפע מתהליכים הקשורים לנחל כגון שיטפונות ומתהליכים הקשורים לים כגון גאות ושפל. מליחות המים בשפך אינה קבועה ותלויה במידת הערבוב של מי הנחל עם מי הים.
שפכיםSewage
פסולת נוזלית המוזרמת ממקורות שונים (ביתיים ותעשייתיים).
תוכניתPlan
מסמך הקובע את הייעודים והשימושים המותרים בקרקע, את זכויות הבנייה בו וכן מגבלות שונות החלות על הבנייה בתא שטח ספיציפי.
תוכנית אבMaster plan
תוכנית שאינה סטטוטורית, אין לה תוקף משפטי ואי אפשר להוציא מכוחה היתר בנייה. תוכנית אב יכולה לעסוק במגוון נושאים בהתאם לצורך, ותוכנה נקבע בהתאם לנושאיה. מטרת תוכנית האב היא להציג קווים מנחים ולהתוות בסיס אסטרטגי ורעיוני המשקף חזון ומגמות בפיתוח עתידי
תוכנית בניין עיר (תב"ע)Land use plan
תוכנית על פי פקודת בניין ערים, 1936,שהיא החקיקה המנדטורית שקדמה לחוק התכנון והבנייה. תוכנית בניין עיר אינה תקפה כיום, אך בכל זאת המונח מקובל עדיין בציבור כשם נרדף לתוכנית מפורטת, אשר מכוחה ניתן להוציא היתר בנייה. תוכנית כזו חלה בדרך כלל על מתחם מסוים, ולעיתים רק על מגרש או על מבנה בודד.
תוכנית למתחמי דיור לאומיים (תמ"ל)
תוכנית בהתאם לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד – 2014. התוכנית היא תוכנית מתאר ארצית מפורטת הכוללת הוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר בנייה, כולל הוראות לעניין הקמת יחידות דיור בהיקף שנקבע בחוק במתחם שהוכרז כמתחם מועדף למגורים. מוסד התכנון המוסמך לאשר תכנית מועדפת לדיור הוא הוותמ"ל.
תוכנית מתאר ארצית (תמ"א)National masterplan
תוכנית החלה על שטח כל המדינה או על חלק ממנה. התוכנית נערכת ביוזמת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וטעונה את אישור הממשלה. תמ"א יכולה לקבוע את מדיניות התכנון הארצית ברמה עקרונית וכללית, ועל פי הוראותיה אמורות להיבחן תוכניות מתאר מחוזיות, תוכניות מתאר מקומיות או תוכניות מפורטות. רוב התמ"אות עוסקות בנושאים ספציפיים, למשל תמ"א 34 היא תוכנית מתאר ארצית למשק המים (ביוב).
תוכנית מתאר כוללנית עירונית
תוכנית המתווה את מדיניות התכנון העירונית וקובעת את אופיו של יישוב מסוים ואת כיווני התפתחותו העתידית. בכלל זה נקבעים בתוכניות ייעודי קרקע, השטח הכולל המותר לבנייה, שימושים, שטחים פתוחים ושטחים לצורכי ציבור ועוד, בלי לקבוע זכויות למגרש מסוים. לפיכך אי אפשר להוציא מכוח התוכנית היתר בנייה.
תחנה הידרומטריתHydrometric station
תחנה באפיק נחל שנעשות בה מדידות של השתנות גובה המים עם הזמן. גובה המים מתורגם לספיקה באמצעות עקום כיול של אותה התחנה.
תכנון סטטוטוריStatutory
תכנון מתוקף חוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965 (ותיקוניו המאוחרים), שעוסק בניהול ובאסדרה של שינויים בשימושי קרקע ובפיתוח. התכנון מתבצע דרך מוסדות התכנון השונים. תכנון סטטוטורי כולל הליך סדור במוסדות התכנון, על פי חוק התכנון והבנייה, אשר הינו הכרחי כדי שתוכנית תקבל תוקף חוקי.
תכנון רגיש למים
תכנון עירוני בשטח העירוני ובשטחים שמחוץ לעיר, שייעודו שימור משאבי מים (כמו מי תהום) וגופי מים (כמו מעיין, נחל, בריכת חורף, ביצה, אחו לח) ונטרול סיכונים כגון הצפות. תכנון משאב המים בשטח העירוני קשור קשר הדוק לפעילויות שיקום של נחלים. כך לדוגמה, תכנון המפחית את זרימת הנגר העירוני אל אפיק הנחל (או מונע אותה כליל) מפחית את כניסת המזהמים אל הנחל וגם מביא לידי כך שהספיקה לא תעלה על יכולת ההובלה של הנחל.
תמ"א 1
תוכנית מתאר ארצית מקיפה, המלכדת לאסופה אחת תוכניות מתאר ארציות לתשתיות ולשטחים פתוחים. בכך היא מתווה את קווי המתאר הראשיים המשרטטים את דמותה הפיזית של הארץ.
תמסDissolved load
המרכיב של הטעונת אשר מומס במי הנחל. תמס יכול להיות ממקור טבעי (תוצרי בליה כימית באגן ההיקוות ובנחל שהוסעו ממקומם) או ממקור אנושי (שפכים ותשטיפים שזרמו למערכת הנחל).
תקופת חזרהReturn period / Recurrence interval
מדד סטטיסטי המשמש להערכת הסבירות להתרחשות אירוע (למשל שיטפון או סופת גשם) בסדר גודל מסוים. מבוטא ביחידות זמן (למשל אירוע עם זמן חזרה של אחת למאה שנים). תקופת החזרה מייצגת את ממוצע הזמן בין התרחשות שני אירועים עוקבים השווים או גדולים מערך נבחר.
תקנות ענבר
תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע–2010. התקנות נועדו בין היתר להגן על בריאות הציבור ולמנוע זיהום של מקורות מים משפכים ומי קולחים.
תשטיףLeachate
מים שעברו דרך פסולת וכתוצאה מכך מכילים חומרי זיהום מומסים.

מקורות למילון

הידרולוגיה וניקוז

פרופ' אורי שמיר, הטכניון
פרופ' נעמי כרמון, הטכניון
ד"ר ג'ניה גוטמן, משרד החקלאות
ד"ר ינאי עמיעז, רשות המים
גיאולוגיה בפטיש ישראלי, 1994, מזור, ע.
משאבי המים בישראל : פרקים בהידרולוגיה ובמדעי הסביבה , 2002, גבירצמן, ח.
מדריך לתכנון ובניה משמרת נגר עילי, 2004, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות
האקדמיה ללשון העברית
מילון מונחים רשות המים
מילון מונחים באנגלית מאת ארגון USGS
מילון מונחים באנגלית מאת WMO – UNESCO

גיאומורפולוגיה

ד"ר יהודית לקח, אוניברסיטת בר אילן
מתוך נחלים וניקוז – תהליכים, הנדסה ותכן, 2008. עורכים: בן צבי, א. שחף, נ. צדקה, א.:

  • הידרולוגיה, בן צבי, א. עמודים 49-70
  • אגן היקוות , לקח, י. עמודים 71-86
  • גיאומורפולוגיה נהרית, ענבר, מ. עמודים 87-97
  • הסחף הנחלי, לקח, י. אלכסנדרוב, י. לרון י. עמודים 113-144

גיאולוגיה בפטיש ישראלי, 1994, מזור, ע.
צפונות כדור הארץ: מדעי הגיאולוגיה, הגיאומורפולוגיה והסביבה, 2011, שובל ,ש.
מילון מונחים באנגלית מאת משרד החקלאות האמריקאי NRCS
מילון מונחים באנגלית מאת ארגון הגיאומורפולוגים הבינלאומי IAG

תכנון

פרופ' נעמי כרמון, הטכניון
פרופ' אורי שמיר, הטכניון
פרופ' טלי אלון מוזס, הטכניון
מילון מונחים באתר מנהל התכנון
רשימת פרסומי תכנון רגיש למים של קבוצת המחקר בטכניון בראשות נעמי כרמון ואורי שמיר
תר"מ – תכנון רגיש למים 'שילוב שיקולי מים בתכנון עירוני ואזורי, 2007, שמיר, א. כרמון, נ. קסלר, א.
המרכז לערים רגישות מים בישראל

אקולוגיה

ד"ר אבי אוזן
ד"ר דנה מילשטיין
ד"ר תמר מרכוס
ד"ר פניאלה דותן
המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית – במוזיאון הטבע תל אביב
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
מכון דש״א – דמותה של ארץ
המארג- התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע

אדריכלות נוף

פרופ' טלי אלון-מוזס, הטכניון
אדריכלית נוף מיכל וולנר
המדריך לתכנון גנים ציבוריים, משרד הבינוי והשיכון, 2017
פארקים ואזורי-נופש מטרופוליניים בישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2011

מצאנו 12 מקרי בוחן

פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

שטח עירוני שיקום אקו-הידרולוגי שיקום נחלים צמצום נזקי הצפה
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

ניהול נגר עילי שטח פתוח וחקלאי מאגר ויסות והשהיה צמצום נזקי הצפה
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

ניהול נגר עילי שטח עירוני שיקום אקו-הידרולוגי איגום שיקום נחלים צמצום נזקי הצפה
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

ניהול נגר עילי איגום מאגר ויסות והשהיה צמצום נזקי הצפה
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום אקו-הידרולוגי שטח פתוח וחקלאי שיקום נחלים