אַגְמׇא
אַגְמׇא

מקרי בוחן Iconעמק הצבאים בירושלים

ויסות והשהיית נגר עירוני בפארק טבע מנוהל

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

פארק ציבורי בשטח פתוח וטבעי בלב העיר ירושלים שמוטמעת בו מערכת לניהול ולוויסות של  נגר  עירוני. הפארק הוקם לאחר מאבק ציבורי על צדק חלוקתי ושמירת טבע. במהלך חסר תקדים נכתבה כחלק מהמאבק  תוכנית אב  לעמק הצבאים בשיתוף עם תושבי השכונות הסובבות את הפארק. תוכנית זו באה לידי מימוש בזכות הפוטנציאל לניהול ולוויסות של נגר עירוני שעובר בשטח הפארק, ויש לה תרומה רבה לטיפול במים במעלה נחל שורק. ביובלי השורק שעוברים בעמק (נחל רחביה ונחל רקפות) נערכו עבודות חפירה ועיצוב להקמת מערכות ויסות שמשהות את המים. ביובל רחביה בוצעה הסדרת אפיק וביובל רקפות נחפרו בריכות עם משאבות לסחרור מים. הזרימה הרציפה בנחל רקפות מהווה אלמנט נופי חשוב בפארק והיא מקיימת  מערכת אקולוגית  בריאה. מאז הקמת הפארק פחתו עומסי הנגר במערכת הניקוז העירונית ופסקו ההצפות וקריסת הגדות בנחל רחביה. כמו כן פסקו אירועים של פריצות מים ממערכות הניקוז והביוב שבעמק.
בתכנון ובביצוע של הפארק באה לידי ביטוי התמורה הגבוהה שיש לפרויקט שמנוהל בשיתוף פעולה ובקשר הדוק עם התושבים, ולבחירה בפתרון חדשני לניהול נגר ויישומו בארץ לראשונה. כיום פארק עמק הצבאים הוא מוקד חינוכי ותרבותי נגיש לכול ומשמש דוגמא לשילוב בין צורכי הקהילה והעיר. נוסף על כך, התושבים לוקחים חלק פעיל בתחזוקה השוטפת ויוזמים אירועים בפארק. אופן הניהול של הפארק הוא מודל לאתרים דומים, מאחר והוא מקיים למידה מתמשכת מהשלכות הביצוע בתחומי נגר, חי, צומח ואיכות המים. הפקת הלקחים מהתנהלות הפארק נעשית בידי יועצים וחוקרים שהם שותפים מלאים לעשייה, ומינהלת האתר פועלת להטמעת התובנות בשטח ובתוכניות הפיתוח של הפארק.

רקע

אנשי צוות ושותפים

גורם אנשי מקצוע ארגון/חברה
צוות ניהולי יזם מטעם הרשות המקומית יעל המרמן סולר עיריית ירושלים מחלקת תכנון ופיתוח בר קיימא
יזם מטעם הקהילה מיכל רגב, ישראל קרופל ועד הפעולה למען עמק הצבאים
  יזם מטעם החברה המפתחת רועי זינגר, חיים בירמבום קרן ירושלים
צוות תכנון אדריכלות ונוף גיל ועדיה, שי וינשטין, רחל וינר וינשטין ועדיה אדריכלים

רחל וינר אדריכלות ונוף בע"מ

תכנון ניקוז צפריר וינשטין צפריר וינשטין מהנדסים ויועצים בע"מ
אקולוגיה ומערכת המים עמיר בלבן, גדעון פרלמן החברה להגנת הטבע
תכנון עירוני יעל המרמן המחלקה לפיתוח בר קיימא, עיריית ירושלים
אגרונום דני אלמליח
שיתוף הציבור אהובה וינדזור קרן ברכה
ועדת היגוי





 
נעמי צור עיריית ירושלים
רשות  ניקוז  שורק
עמיר בלבן, עוזי שמיר החברה להגנת הטבע
מיכל רגב, ישראל קרופל נציגי ועד הפעולה
רועי זינגר, חיים בירמבום קרן ירושלים
מרטין וייל קרן ברכה
לורה סטאר קרן ברכה

ניתוח אזורי

אגן ההיקוות

אגן היקוות נחל שורק משתרע על שטח של כ-790 קמ"ר בין הרי ירושלים ובית לחם במזרח למישור החוף במערב (איור 1). מעלה האגן, בין ירושלים והשפלה, מוגן בשמורת טבע נחל שורק, שהיא ציר חשוב במערך השטחים הפתוחים של מרכז הארץ. נחל שורק נשפך אל הים התיכון בסמוך לקיבוץ פלמחים. יובליו הגדולים הם נחל קטלב, נחל רפאים, נחל עטרות, נחל זנוח, נחל כסלון, נחל ישעי, נחל הראל, נחל תמנה, נחל יבנה ונחל גמליאל. האגן נמצא בתחום אחריות  רשות ניקוז ונחלים  שורק לכיש. עמק הצבאים בירושלים נמצא באגן נחל רפאים, שהוא אגן היקוות משני של השורק. הנחלים רחביה ורקפות עוברים בעמק וזורמים דרומה עד למפגש ביניהם ולחיבור עם נחל רפאים.

מפגש הנחלים רחביה ורקפות

פארק עמק הצבאים הוקם במפגש הנחלים רקפות ורחביה – נחלי אכזב המנקזים את השכונות הסובבות את העמק (איור 2). תוואי הזרימה הטבעי של נחלים אלו הוא לכיוון דרום מערב לעבר נחל רפאים, אשר עובר מעט דרומית לעמק ומתנקז במורד הזרימה לנחל שורק.
מכיוון שהנחלים מנקזים מספר רב של שכונות, איכותם מושפעת מפעולות אנתרופוגניות שונות כגון חיבור מכוני שטיפת רכב למערכת הניקוז, חומרי ריסוס, שטיפת הכבישים ביורה ועוד. על כן מי הנחלים באיכות ירודה, בייחוד בתחילת עונת המשקעים, והם מכילים פסולת אורגנית ואי-אורגנית רבה.

נתונים הידרולוגיים

ממוצע המשקעים השנתי בעמק הצבאים הוא 480 מ"מ על פני 54 ימי גשם בשנה (ממוצע רב-שנתי לשנים 2004–2020, על פי נתוני התחנה המטאורולוגית ירושלים גבעת רם). נחל רקפות, אשר נכנס לעמק דרך מובל בטון מכיוון צפון, חוצה את הפארק מצפון לדרום ומנקז שטח של כ-2,000 דונם (איור 2). ספיקת התכן בנחל רקפות היא כ-1 מ"ק לשנייה בהסתברות של 10% (מקור: פארק הצבאים, נספח ניהול הטיפול במי  נגר  עילי, 2013). נחל רחביה נכנס לעמק דרך מובל בטון מכיוון דרום מזרח (איור 2). הוא חוצה את הפארק בחלקו הדרומי – ממזרח למערב – ומנקז שטח של כ-5,000 דונם.

מקורות ההזנה של הנחלים רקפות ורחביה הם נגר עירוני, ועל כן הזרימה בהם מוכתבת על פי משטר המשקעים באגן. באמצעות נחלים אלו מנקז העמק אגן היקוות של כ-8 קמ"ר והספיקה הממוצעת בו היא 20 מ"ק לשנייה. מאפייני הקרקעות בעמק מאפשרים  חלחול  של מי הגשמים (אזור עם רגישות גבוהה לחלחול מים, תמ"א 1). עד לפרויקט הנוכחי נוצרו מדי שנה בחלקו הדרומי של העמק, במפגש הנחלים רחביה ורקפות (איור 2) שלוליות חורף, אשר לעיתים עלו על גדותיהן והציפו את הכביש הסמוך (כביש גולומב).

מיקום הפרויקט

עמק הצבאים בירושלים משתרע על שטח של 250 דונם והוא אי של טבע בתוך אזור עירוני צפוף ורווי כבישים. גבולותיו: גבעת מרדכי בצפון-מזרח, כביש בגין ושכונת רמת שרת במערב, צומת פת בדרום וכביש גולומב ושכונת גוננים-קטמונים בדרום-מזרח (איור 3).

גאוגרפיה

ירושלים ניצבת על שדרת ההר המרכזית והיא מקום מחייתן של קבוצות מקשת רחבה של מגזרים, דתות ומעמדות חברתיים-כלכליים. בשנת 2017 התגוררו בעיר 900,000 תושבים בקירוב, מהם 38% ערבים ו-62% יהודים. מסך התושבים היהודים 35% הם חרדים, 31% דתיים ו34% חילונים (על נתונייך ירושלים, 2019). דירוגה של העיר במדד החברתי-כלכלי הוא 3 מתוך 10 (על פי מדד אשכול לשנת 2017). בשכונות סביב העמק מתגוררת אוכלוסייה גדולה שומרת שבת או כזו שאין ברשותה רכב פרטי.

מסגרת תכנונית של הפרויקט

פארק עמק הצבאים הוא פועל יוצא של תוכנית מתאר מקומית 20000 – ייעוד שטח פתוח לפארק טבע עירוני.
לפרטים נוספים ראו: תוכנית מתאר מקומית 20000, 2010 ותשריט תוכנית מספר 20000, 2010.

תהליכים שקדמו למקרה

דחיית תוכנית מגורים ומבני ציבור ואישור תוכנית לשטח פתוח שהוכנה על ידי תושבי העיר

פרויקט פארק עמק הצבאים הוא תולדה של מאבק ציבורי נגד שינוי ייעודי  קרקע  בעיר (איור 4). עמק הצבאים החל את דרכו כשטח ציבורי פתוח במסגרת תוכנית מתאר לירושלים 62 (תשריט תוכנית מתאר 62, 1959). בשנת 1957 הוחכר שטח העמק לקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה כשטח חקלאי לצורך גידולים חקלאיים ואספקת מזון בתוך העיר. מועד סיום החכירה נקבע לשנת 1982, ועל פי התכנון השטח היה אמור לחזור לחזקת עיריית ירושלים ולהפוך להיות שטח ציבורי פתוח. בפועל במועד סיום החכירה עיריית ירושלים לא דרשה חזרה את השטח והקיבוצים המשיכו להשתמש בו לצורכי חקלאות. השטח היה מחובר לעמק רפאים והיווה חלק ממסדרון אקולוגי שחצה את ירושלים מצפון לדרום. בזכות כך שגשגה בו אוכלוסייה של צבי ארץ-ישראלי. עם סלילת כביש בגין ממערב נותק העמק מרצף השטחים הפתוחים, ועדר הצבאים שהיה בו (33 פרטים) נכלא בשטח המתוחם של העמק. מאז כליאתם בעמק הצטמצמה אוכלוסיית הצבאים (בשיא השפל נותרו שלושה פרטים בלבד) כתוצאה מדריסות, טריפה (על ידי כלבים משוטטים וטורפים טבעיים) ואף ציד.
בשנות התשעים החלו הקיבוצים לייבש את המטעים לצורך הסבת ייעוד הקרקע למבני מגורים ומבני ציבור – תוכנית 4967. מהלך זה עורר מאבק ציבורי לשימור המצב הקיים בעמק. תושבי השכונות הסובבות, החברה להגנת הטבע וארגונים סביבתיים-חברתיים רבים חברו יחד להקמת ועד הפעולה למען עמק הצבאים. המאבק התמקד בחשיבות העמק מבחינה סביבתית – מקום ירוק ונגיש – ובצורך לשמור על צדק חלוקתי. התארגנות תושבי הקטמונים החלה בעזרת הארגונים 'מהפך', 'מעין החינוך הדמוקרטי', 'במקום' ועמותת 'הסינגור הקהילתי', ועיקרה היה צדק חלוקתי. התארגנות זו הניעה את המאבק, אשר הגיע לשיאו בהפגנה גדולה שנערכה בסמוך לעמק והעלתה את המודעות של תושבי האזור להתנגדות. רבים מהתושבים שהצטרפו למאבק התנגדו לבנייה בגלל ההיבט הסביבתי וטענו גם לעוול חברתי. חשוב לציין כי חברי ועדת ההתנגדויות בוועדה המחוזית אפשרו לפעילי המאבק להשמיע את התנגדותם ונתנו להם את הבמה המגיעה להם כוועד המייצג קהל ציבור רחב (מאות תושבים). בשנת 2002 קיבלה הוועדה המחוזית את טענות המתנגדים ודחתה את תוכנית 4967. לאחר דחיית התוכנית המשיכו הקיבוצים לנסות ולקדם תוכניות בנייה בעמק. בתגובה לכך החל ועד הפעולה לעמק הצבאים, באמצעות קרן ברכה ששכרה את שירותי 'במקום' ובשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע, למלא את הוואקום התכנוני שנוצר ולכתוב את תוכנית 20000 (תוכנית מתאר מקומית 20000, 2010). כתיבת התוכנית נמשכה כשש שנים, והיא סימנה תקדים תכנוני בארץ, שכן לראשונה תושבים לקחו חלק בכתיבת תוכנית מתאר ונלקחו בחשבון צורכיהם והעדפותיהם.

שיתוף ציבור כבסיס לתכנון הפארק

בשנת 2010 אושרה תוכנית פארק טבע עירוני 20000 והיא הועברה לעיריית ירושלים לביצוע. משימת פיתוח התוכנית והוצאתה לפועל הוטלה על מחלקת תכנון ופיתוח בר קיימא בעיריית ירושלים. סמוך למועד אישור התוכנית פורסמו ממצאי סקר שנערך בקרב תושבי ירושלים, ולפיו התושבים מעדיפים שבשטחים ציבוריים פתוחים יהיו מים זורמים (במקום השני אחרי צל). כמו כן, בסמוך למועד הבחירות לראשות העיר קיים ועד הפעולה פאנל בחירות בנושא וגייס קהל משתתפים לא מבוטל אשר הצביע ברגליים על חשיבות העמק לתושבי האזור.
בשנת 2011 החליטה רשות ניקוז ונחלים שורק לכיש לקדם פרויקט לצמצום נפח נגר במעלה האגן בשיתוף עם העירייה. ראש עיריית ירושלים דאז ניר ברקת האמין בהקשבה לתושבים וקידם את תוכנית 20000 (תוכנית מתאר מקומית 20000, 2010) בשיתוף עם רשות ניקוז ונחלים כתוכנית חדשנית שתענה על הפערים בניהול הנגר העירוני. לצורך התכנון הועסקו יחד המשרדים ועדיה וינשטיין אדריכלים ורחל וינר אדריכלות ונוף. לאחר כשנתיים של פיתוח התוכנית החלו העבודות בשטח. העבודות נמשכו כשנה ובסופן, בשנת 2015, נפתח פארק עמק הצבאים לקהל הרחב.

מטרה ויעדים

המניע העיקרי לפרויקט

חוסר הלימה בין רצון התושבים, צורכיהם וחלוקת שטחים צודקת ובין תוכנית פיתוח ובינוי שהוגשה לוועדה המחוזית הוביל לכתיבת תוכנית 20000 (תוכנית מתאר מקומית 20000, 2010). פיתוח תוכנית זו לכדי פארק עמק הצבאים הוא תוצאה של ראש עיר קשוב לצורכי התושבים במועד סמוך לשנת בחירות ומועד קצר לפיתוח התוכנית. במהלך בדיקת ההיתכנות לביצוע ובתכנון המפורט עם רשות  ניקוז  ונחלים שורק לכיש הפך הפרויקט לכזה המשמר  נגר  במעלה.

מטרה ויעדים ליישום

מטרת הפרויקט

שמירה על ייעוד שטח פתוח לטובת הקמה של פארק טבע עירוני. נוסף על היותו שטח ציבורי פתוח הפארק מגן על מגוון בעלי החיים והצמחים שבו, ובפרט על עדר הצבאים ועל מיני צמחים אנדמיים. כמו כן הפארק משמש מקום לניהול חלק ניכר מהנגר העירוני, שיפורו והקצאתו למגוון שימושים – תמיכה במגוון ביולוגי, מילוי מי תהום, נוף ופנאי.

יעדים

במאבקם ביקשו התושבים להגן על עדר הצבאים ועל הטבע העירוני ולהפוך את האזור לפארק נגיש ופתוח לכל אזרח. עם גיבוש תוכנית האב נוספו יעדים חדשים ומפורטים, ובהם גם ניצול השטח עבור ניהול הנגר העירוני:

  • השהיית הנגר, ניקויו והפחתת העומס ממערכת הניקוז העירונית
    • רצף בריכות להשהיית נגר לאורך נחל רקפות עם מערכת סחרור מים
    • הארכת ערוץ נחל רחביה (פיצול לשני ערוצים וחיזוק פיתולים)
    • בניית גגות חיים
    • שיקום טרסות חקלאיות, יצירת לימן והגדרת שקעים טופוגרפיים כאזורי הצפה
    • הוספת אלמנטים טבעיים ומלאכותיים לסינון ולניקוי הנגר (שבכות ברזל, רשת לולים, בריכת שיקוע ועוד)
    • חמצון המים (באמצעות מפלונים)
  • פארק מבקרים
    • יצירת אזורי קליטת קהל והסדרת שבילי הליכה
    • נטיעה של עצי פרי באזורי המטעים הישנים לרווחת ציבור המבקרים
  • שיקום אקולוגי
    • שימוש בבריכות ההשהיה כבסיס למערכת אקולוגית
    • אטימת קרקעית הבריכות לתמיכה בגוף מים עונתי
    • טיפוח אוכלוסיית הצבאים על ידי יבוא של צבאים "מוכתמים"
    • נטיעת עצי פרי במיקום המטעים הישנים
    • טיפול במינים פולשים
    • התאמת מרחבי קליטת הקהל ושעות פעילות הפארק לצורכי הטבע
סטטוטוריקה

בתוכנית המתאר לירושלים שאושרה בשנת 1959 (תוכנית מספר 62) הוגדר שטח העמק שטח ציבורי פתוח (שצ"פ). לאחר ימי המצור על ירושלים הוחלט להקצות שטחים בתוך העיר לטובת גידולים חקלאיים, והקרקע הוחכרה לקיבוצים באזור (מעלה החמישה וקריית ענבים). תום תקופת החכירה נקבע לשנת 1982, אולם בסופה עיריית ירושלים לא דרשה חזרה את השטח. בסוף שנות התשעים הקיבוצים החלו לקדם במוסדות התכנון תוכנית נרחבת להסבת השטח הפתוח לשטח בנוי אשר יכלול 1,200 יחידות דיור, משרדים, מתחמי היי-טק מוסדות ציבור ומכללה (תוכנית 4967).
התוכנית הוגשה באותה העת שבה נפתח חלקו הראשון של כביש בגין, אשר הביא לכליאתה של אוכלוסיית הצבאים בלב הפארק, ובמקביל החלה גם התעוררות ציבורית בנוגע לשמירה על העמק. התושבים חברו אל ארגונים סביבתיים וחברתיים ויצאו יחדיו למאבק חסר תקדים להצלת העמק. תושבי האזור בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, מנהל מקרקעי ישראל, אגודת ידידי הגנים הלאומיים, אדם טבע ודין, אנונימוס ועמותות נוספות הגישו כאלף התנגדויות לתוכנית 4967.
הוועדה לשמירה על  קרקע  חקלאית ושטחים פתוחים ביקשה לבדוק את מצב השטחים הפתוחים בשכונות הסמוכות לעמק. בדוח שהגישה עיריית ירושלים נכללו כל השטחים הצבועים בירוק בתוכניות המתאר תחת קטגוריה אחת ולא נעשתה הבחנה בין שטח שיכול לשמש לרווחת הציבור לכזה שלא (שולי דרכים, שאריות תכנון, מעברים ציבוריים ועוד). בהיעדר הבחנה זו שיעור גבוה מבין השצ"פים שהוגדרו בעירייה "מפותחים" נמצאו בפועל במצב של הזנחה חמורה ולא היו נגישים לקהל הרחב.
המצב הוביל את הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לצאת בשנת 2002 בהחלטה חסרת תקדים – דחיית תוכנית הבנייה והשארת העמק פתוח. כדי לסכל מראש כל יוזמה נדל"נית נוספת יזם ועד הפעולה תהליך של תכנון פארק על ידי הציבור. במסגרת תהליך זה גובשה תוכנית המבוססת על צורכי התושבים ורצונותיהם – תוכנית 20000 (תוכנית מתאר מקומית 20000, 2010).
בשנת 2008 אימצה הוועדה את תוכנית בניין עיר, ולראשונה בארץ גובשו הן התוכנית הן התכנון המפורט בשיתוף פעולה עם הציבור ובהתאם לצרכיו ורצונותיו.
המאבק המשפטי על עתידו של העמק נמשך גם לאחר אישור תוכנית 20000 בשנת 2010, ובה בעת אוכלוסיית הצבאים בעמק המשיכה להידלדל, עד לסגירת העמק לקהל הרחב בשנת 2013.
בשנת 2015 הסתיים שלב א של הפיתוח והעמק נפתח לקהל הרחב. מאז ועד היום נמשכות עבודות השיפור בפארק.
ראוי לציין כי בחלקו המזרחי של הפארק ממוקם קידוח ירושלים 1 (איור 5) תחת בעלות חברת מקורות. נוכחות הקידוח בשטחי הפארק ורדיוסי המגן שלו השפיעו על חלוקת השטחים הסטטוטוריים והקצאתם לייעודים השונים.

היבטים הידרולוגיים והנדסיים

ניהול הנגר העילי בפארק נחלק לשתי מערכות עיקריות – נחל רחביה ונחל רקפות. נחל רחביה מתפקד כמערכת עצמאית אשר עוברת בפארק ללא השהייה מהותית ונחל רקפות המתפקד כמערכת וויסות עם מספר בריכות השהייה. בנוסף לשתי מערכות אלו מושהה חלק קטן מהנגר באמצעות טרסות חקלאיות, לימן וגג חי. הקיבול המקסימלי בפארק מגיע עד ל30,000 קוב אשר אינם כוללים את המים אשר מחלחלים למי התהום ומתאדים לאטמוספירה. מיצוי מלוא פוטנציאל מערכת השהיית הנגר בחורף תלוי בכמות מי מט"ש חומת שמואל (ראו פרק היבטים אקולוגיים) שנשארו לאחר עונת הקיץ.

בריכות  איגום  לאורך נתיב נחל רקפות

באירועי גשם זורמים בנחל רקפות מי  נגר  עירוני, ובמהלך חודשי הקיץ זורמים בו  קולחים  ממט"ש חומת שמואל. המים עוברים דרך נתיב עם מדרגות אבן טבעית (תמונה 1) אל סדרה של בריכות ויסות בזרימה גרביטציונית (איור 5) דרך מפלונים (תמונה 2). בריכות אלו, יחד עם שאר אמצעי האיגום בעמק מפחיתים מעומס מערכת הניקוז העירונית במורד כ-30,000 קוב מים באירועי הגשם. הראייה ההוליסטית בתכנון המפורט של הפארק באה לידי ביטוי בשני שימושים נוספים לבריכות: אמצעי ביולוגי לסינון וטיהור המים – סילוק מזהמים באמצעות צריכה ביולוגית על ידי צמחים ואורגניזמים;  בתי גידול לחים  לאכלוס מיני צומח וחי מקומי.

הבריכות נחפרו במקומות שנמצאו בהם שרידי טרסות חקלאיות, וביניהן נחפר תוואי הנחל. עם זאת, לאחר כמה אירועי  גאות  השתנה התוואי המלאכותי, וכיום המים זורמים בנתיב מועדף אחר.

תהליך ויסות וסחרור מים משפר את איכות הנגר העילי

המים שמגיעים מנחל רקפות, זורמים אל בריכה 5 (במעלה) וממנה בסדרת בריכות לעבר בריכה 1 (במורד).
בריכה 5 – האגן הירוק (תמונה 2): בריכת ויסות מלאה חצץ בגודל של כ-28 מ"ר ובעומק של 1.5 מטר. החצץ בבריכה משמש כמסננת וגורם להשקעה של מזהמים כבדים.

בריכות 2–4: בריכות ויסות בגדלים שונים (איגום של 500–1,000 מטר קוב), אשר קרקעיתן מכוסה בשכבה חרסיתית אטומה כמעט לחלוטין. המים מחלחלים באיטיות אל מי התהום.

בריכה 1 – האגם הגדול: בריכת איגום בנפח של כ-20,000 מטר קוב. מלבד באזורים אחדים שבהם פרוסות יריעות איטום (מסוג HDPE) המים מחלחלים לתת-הקרקע. כדי לשמור על עומק מים שיתמוך במערכת האקולוגית הותאם מבנה הבריכה לקצב האידוי הפוטנציאלי השנתי הממוצע (2–2.5 מטרים), והותקן נזיר צף. בחלקו הדרומי של האגם הוקם מגלש עודפים, והמים העודפים עוברים למערכת הניקוז העירונית.
המפלים בין הבריכות תורמים להעשרת המים בחמצן, החיוני לפירוק ולסילוק החומר האורגני מהמים.
(לפרטים ראו תשריטים של בריכות 1,2,3,4,5)

בקרקעית האגם הגדול מוקמה משאבה טבולה אשר מזרימה את המים בלחץ נמוך חזרה לבריכות במעלה נחל רקפות. המשאבה מסחררת את המים והם עוברים הלוך ושוב בבריכות. תוך חזרה על תהליכי השיקוע, החמצון והסינון הביולוגי בבריכות, איכות המים עולה. התשתית לקליטת מי קולחים למערכת המים בפארק הוכנה כבר בשלבי התכנון וההקמה. מי הקולחים משמשים להשקיה ולמילוי של האגם הגדול (אידוי מוגבר בקיץ גורם להתרוקנות האגם).
(להרחבה ראו פארק עמק הצבאים, התייחסות לציוד שאיבה, 2013; פארק הצבאים, הגדלת פוטנציאל המים השנתי, 2015).

שבכות ברזל

שבכות ברזל הותקנו בכניסת המובלים של הנחלים רקפות ורחביה לפארק ותפקידיהן:

  • סינון ראשוני של הפסולת הרבה (אורגנית ואי-אורגנית) שנשטפת אל הנחל מהשכונות. הפסולת נאספת על ידי עובדי הפארק והמתנדבים.
  • מחסום המונע מבעלי החיים לעבור בין הפארק לעיר ומגן על בעלי החיים שבפארק מסכנות כגון דריסה, כלבים משוטטים, פסולת וטורפים.

בתחתית השבכות נבנו שערי הדיפה בעלי מנגנון פתיחה כלפי מעלה, המורמים מעוצמת הזרימה באירועי גאויות. נוסף על השבכות, בקצה מובל רקפות הותקנה רשת לולים שניתן לנתק לאחר אירועים של גאות לצורך פינוי פסולת (תמונה 3).

טרסות חקלאיות ולימן

הטרסות החקלאיות בצפון-מזרח הפארק שוקמו ומשמשות כיום בעיקר כאמצעי למניעת סחף קרקע. הטרסות מסייעות גם למניעת  התחתרות  האפיק ולהפחתת עומס הנגר. דרומית לאחו הגדול הוקם לימן לאגירת הנגר הזורם בפארק ולהחדרתו לשכבות הקרקע ולאקוויפר.

עיצוב נחל רחביה

נחל רחביה מתחבר אל הפארק במובל בטון וזורם ממזרח למערב בתעלה. התעלה עברה הסדרה ועיצוב מחדש כדי שתתאים לספיקה גדולה יותר ונוספו לה מאפיינים שיתמכו במערכת האקולוגית (ראו פרק היבטים אקולוגיים). משיקולים טופוגרפיים, תעלת נחל רחביה אינה מנוקזת אל האגם הגדול ונותרה מערכת ניהול נגר עצמאית.

חידוש מערכת הביוב והניקוז באזור

במסגרת הקמת הפארק חודשו מערכות הביוב והניקוז באזור הפארק.

היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

הגישה האקולוגית בקדמת הבמה

על מנת להקים פארק טבע עירוני שמקיים  מערכת אקולוגית  בריאה ובת קיימה יש להתאים את המסגרת התכנונית לצרכיה של המערכת האקולוגית ולא להיפך. הדגש בפארק הוא על יצירת מערכת אקולוגית מקומית חזקה והתערבות מינימאלית בהתפתחותה. לכן התחזוקה בפארק היא באמצעים רכים שלא פוגעים בשטח (למשל שימוש בחרמש לצידי שבילים) ומאפשרים לטבע "לעשות את שלו".
לדוגמה, כדי להגן על אוכלוסיית הצבאים ולאפשר את קיומה הוקצה שטח מנחלת הציבור לשימוש המערכת הטבעית בלבד. כמו כן, נוסף על הגדר שמעל פני השטח (בגובה שני מטרים) הוקמה חגורת בטון בעומק של חצי מטר למניעת מעברים תת-קרקעיים של בעלי חיים.

בעלי חיים וצומח

כרקע לתוכנית בניין עיר סטטוטורית שהוכנה על ידי הציבור נערכו סקרים למיפוי בעלי החיים והצומח בפארק. ממצאי הסקרים הראו כי העמק מכיל מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים ארץ ישראליים, חלקם נדירים (סקר זוחלים ודו חיים ,2019 ; סקר רשימת הצמחים). העמק חולק לשטחים בעלי מאפיינים שונים של חי וצומח וגבולות הנחלות של עדר הצבאים. חלוקה זו השפיעה על התכנון של העמק (איור 6). הערכיות האקולוגית הובילה להחלטה חשובה בתכנון – שימור פני השטח וחבורות הצומח האופייני והוספת מסלול בוטני לימודי.
פעולות עיקריות בשיקום הצומח והאחו הגדול:

  • הטמנת פקעות נרחבת בכל הפארק. הפקעות מוצאות מאתרי בנייה ברחבי ירושלים והסביבה על ידי מתנדבים וכך מושגות שתי מטרות בעת ובעונה אחת.
  • שחזור האחו הגדול – האחו הוא חלק מנופה הטבעי של ירושלים בעבר. כחלק משימור המורשת המקומית הוחלט לשקם את האחו ולשתול בו צמחייה עשבונית ועצי אלות ואלונים. תחזוקת האחו הגדול כוללת קציר שכבת הצומח הגבוהה בסוף עונת הקיץ. פעולה זו מעודדת פריחה מחודשת של הפקעות שבקרקע (גיאופיטים).
  • שיקום מטע ורדניים – נטיעה מחודשת של למעלה מ-200 עצים.
  • הקמת משתלת הפארק – במשתלה מנביטים צמחים בסכנת הכחדה המתאימים לשתילה ברחבי העמק. זרעי הצמחים נאספים מגנים בוטניים ברחבי הארץ.
  • שתילה ותחזוקה של צמחייה מקומית על פי רשימות צומח קפדניות אשר גובשו בהתאם לבתי הגידול השונים וכן שתילת צמחיית גדות סביב הבריכות.

הזרמת  קולחים  לטובת המערכת האקולוגית

נחל רקפות, שמנקז חלק גדול מהנגר באזור, זורם מצפון לדרום ועובר בחלקו המערבי של הפארק (איור 2). הנגר זורם במובל בטון עד לפארק ונכנס אל הפארק דרך שערי הדיפה שנפתחים בזמן שיטפון.
כדי לשמור על בתי הגידול הלחים כל השנה בחודשי הקיץ מוזרמים לתוואי הנחל מים מטופלים ממט"ש חומת שמואל (הר חומה) ברמת טיפול שלישונית. לקראת אירועי גשם מופסקת הזרמת המים מהמט"ש למיצוי פוטנציאל הקיבולת של בריכות האיגום בפארק. עד לשנת 2020 לא נוטרה איכות המים בפארק, אך היא הוערכה כטובה על סמך שגשוג בתי הגידול השונים, השיפור המהיר יחסית (כשלושה ימים) בעכירות המים והריח שלהם. מאז שנת 2020 איכות המים בפארק מנוטרת על פי תוכנית ניטור מוסדרת.

מערכת הבריכות מספקת את צורכי המערכת האקולוגית

מערכת הוויסות והאיגום הותאמה לצורכי הצמחייה ובעלי החיים בפארק, כך שרק המטעים וצמחיית הגן דורשים השקיה. עיצוב חדש של נחל רחביה הוסיף לו פיתולים ובין שני האפיקים של הנחל נוצר אי שמשמש מקום מפלט לעדר הצבאים. בנחל נבנו גדות גבוהות המספקות מקום קינון לציפורים. הטרסות ששוקמו במורדות הצפון-מזרחיים של הפארק משהות את מי הנגר ומספקות לעצים את כמות המים הנדרשת לאורך תקופה ממושכת.

מקלט צבים

בשטח הפארק פועל מקלט לצבי יבשה מצויים שהוחזקו באופן לא חוקי על ידי תושבי העיר. במקלט מסופקים לצבים מזון מתאים, מים ומחסה. לאחר תקופה קצרה הצבים עוברים לידי רשות הטבע והגנים לבחינת החזרה לטבע או העברה לפינות חי.

מניעת התפתחות יתושים

זרימה תמידית לאורך הנחל ודגה מקומית (גמבוזיות ונאווית כחולה) שהוכנסה באופן מכוון לבריכות מסייעות במניעת התפתחות יתושים באזור. ראוי לציין כי אף שדגי הגמבוזיה הם אגרסיבים וזרים, חברת החי במערכת המים בעמק עולה בהתמדה והיא כוללת כמעט את כל הקבוצות הטקסונומיות המוכרות ממקווי מים ים-תיכוניים (חסרי חוליות אקווטיים נכנסו לתוכנית הניטור רק לאחרונה ועל כן אין עדיין נתונים מדויקים עליהם).נוסף על כך, דגי הגמבוזיה הפכו לרכיב חשוב במארג המזון במערכת המים בעמק כטרף לשאר המינים בשרשרת המזון.
לעומת דגי הגמבוזיה, דגי הנאווית הכחולה לא שרדו במערכת המים של העמק, ככל הנראה בגלל רגישות יתר למים מושבים ואירועי גלישת ביוב אקראיות.

פסולת מבקרים

ברחבי הפארק לא הוצבו פחי אשפה, וזאת משתי סיבות:

  1. לסכל כל אפשרות שבעלי החיים בפארק ייפגעו מפסולת.
  2. פרדיגמה חינוכית וערכית של חינוך לאחריות ולשמירת הטבע.

בניית גג חי מעל כל גגות העמק

מעל לכל גגות העמק (מרכז המבקרים, מסתור צלמים) נבנה גג חי, המסייע במיתון הנגר.

הפרדה בין אזור נגיש בפארק לאזור רגיש

בחלקו המזרחי של הפארק הוסדרו שבילי הליכה, טיילת ציפורים, מסתורי תצפית, כיתות חוץ ומרכז מבקרים. לעומת זאת, השטחים הפתוחים בחלקו המערבי של הפארק אינם נגישים לקהל הרחב, וזאת כדי לספק לבעלי החיים אזורי מסתור, בתי גידול פתוחים ומרחב מחיה טבעי. החציצה בין האזורים הנגישים ללא נגישים מתבססת על תוואי נחל רקפות, המהווה מכשול טבעי, ולאורכו חבל המסמן למבקרים את הגבול. כדי לשמור על המערכת האקולוגית הטבעית ולהפריע כמה שפחות לבעלי החיים שבפארק, הפארק סגור למבקרים בשעות החשיכה.

היבטי נוף, חברה ומורשת

קשרי קהילה

הפארק הוקם בזכות שיתוף הפעולה עם תושבי האזור, וגם כיום הם לוקחים בו חלק פעיל.
צוות הפארק מורכב מעובדים אחדים וממתנדבי שירות לאומי, והוא נתמך על ידי מערך של כמאה מתנדבים. צוות המתנדבים מסייע בתחזוקת הפארק והוא אף יזם ובנה עמדת תצפית בפארק לרווחת כלל קהל המבקרים. בפארק מתקיימות מגוון פעילויות המשלבות את קהילת האזור, לרבות סדנת גילוף, גן יער, כיתות לימוד ואירועים בחופשות בתי הספר.
כחלק מגישת הניהול של הפארק נשתלו בפארק עצי פרי לשימושם של המבקרים במקום.

תיירות

הפארק מארח כ-170,000 מבקרים בשנה (בעיקר באביב). אל הפארק מגיעים תושבי השכונות הסמוכות, תושבי ירושלים ותיירים מכל חלקי הארץ, מקשת רחבה של קבוצות ואוכלוסיות. התושבים הדתיים שמתגוררים בסמוך לפארק נהנים מפארק טבע עירוני גם בשבתות.

חינוך והסברה

הפארק פתוח בכל ימות השנה בשעות האור והכניסה אליו היא ללא תשלום. לאורך שבילי הפארק מוצבים שלטי הסברה רבים על כללי הפארק ועל מגוון החי והצומח שבעמק. מרבית המבקרים מקפידים לשמור על ניקיון הפארק ולקחת עימם את הפסולת וכן מקפידים לטייל באזור המותר בלבד ולא חוצים לשטחים שההליכה בהם אסורה. בכניסה לפארק נמצא מבנה הדרכה. אנשי צוות השוהים במקום מספקים מידע והכוונה ותורמים למבקרים מהידע המקצועי שלהם בנושאי סביבה, בעלי חיים וצומח. לרשות המבקרים עומדות גם מפות לעיון. נוסף על התפקיד החשוב שהפארק ממלא בשימור הנגר, הטבע והצומח מתקיימות במקום מגוון של פעילויות הסברה וחינוך לקהל הרחב ללא תשלום, כגון נטיעות ט"ו בשבט ומסיק זיתים. כמו כן לאורך כל השנה מתארחים במקום בתי ספר ותנועות נוער.

ארכאולוגיה

בחלקו הצפון-מזרחי של הפארק קיימים שרידים ארכאולוגיים (טרסות חקלאיות) מתקופת הברונזה של היישוב  מלחה  הקדום.

כלכלה, ניהול ותחזוקה

כלכלה ותקציב

תכנון מפורט

תהליך התכנון נוהל בידי יעל המרמן סולר, בתפקידה הקודם במחלקה לתכנון ופיתוח בר קיימא בעיריית ירושלים. תקציב התכנון, כ-750,000 שקלים, התחלק בין עיריית ירושלים (500,000 שקלים, חלקם מתקציב עודפים של העירייה) לרשות  ניקוז  ונחלים שורק לכיש (250,000 שקלים).

הקמה ותפעול הפארק

הקמת הפארק מומנה רובה ככולה מתקציב עיריית ירושלים (תרומת מפעל הפיס). עלות ההקמה הכוללת – 22 מיליון ש"ח.
פעילות הפארק ממומנת על ידי עיריית ירושלים ומנוהלת על ידי החברה להגנת הטבע כקבלן משנה.
עלויות התפעול חולקו לשלושה חוזים:

  1. חוזה ליבה טבעית – עלות הטיפול והשמירה על עדר הצבאים, ובכלל זה מימון וטרינר ואקולוג.
  2. חוזה חברתי – עלות הפקת האירועים והפעילויות השונות בפארק לאורך השנה, ובכלל זה מימון רכז מתנדבים.
  3. חוזה תחזוקה – תחזוקה כללית של הפארק (580,000 ש"ח), ובכלל זה מימון אגרונום.

רווח

הפארק הוקם שלא למטרות רווח ועל כן אין מנגנוני גבייה על מגוון השירותים שמוצעים בו. רווח עקיף לגורמי העניין באגן הושג בזכות כך שבפארק יש מערכת ניקוז שמשרתת את כל אגן הניקוז שלו. אין ספק כי לנוכח גודלו של אגן הניקוז והטופוגרפיה ההררית, הקמה של מערכת ניקוז חלופית (הכוללת מובלים וצינורות) למערכת הקיימת בפארק הייתה יקרה יותר.

צדק חלוקתי

הפארק פתוח לכלל האוכלוסייה ולאורך כל ימות השנה ללא תשלום. הפארק נגיש לבעלי מוגבלויות והאוכלוסייה שומרת השבת יכולה להגיע אליו ברגל גם בשבתות ובחגים.

מנגנון ניהול ותחזוקה

פארק עמק הצבאים הוא פארק טבע עירוני בניהול ובתפעול של החברה להגנת הטבע מטעם עיריית ירושלים. תפעול הפארק כולל את הפן האקולוגי, החינוכי והקהילתי. בצוות הפארק עשרה עובדים ומתנדבי שירות לאומי וכן כמאה מתנדבים קבועים.
תחזוקת הפארק נשענת על משאבי קהילה וחינוך, ובעיקר על ידע בניהול טבע עירוני על כלל מרכיביו, לרבות ניהול של מערכת מים ויונקים גדולים.

סיכום ולקחים

הפרויקט כיום

תשתית הפרויקט הושלמה, והפארק נפתח לציבור בשנת 2015 וקולט מדי שנה כ-170,000 מבקרים. עבודות הבנייה והשיפורים ברחבי הפארק ממשיכות ובעתיד יתווספו בריכת שכשוך, מרכז מבקרים וביתן תצפית חפור מתחת לפני השטח.

מדדי הערכה של הצלחת הפרויקט

מאז הקמת הפארק עדר הצבאים מנוהל ומנוטר באופן רציף. כיום (מאי 2021) מונה העדר 80 פרטים. בעלי חיים נוספים כגון עופות ופרפרים מנוטרים אף הם. אחת לתקופה נערכים במקום סקרים בוטניים לקבלת תמונת מצב על הצומח בעמק.
בכלל מערכת המים כמעט שאין נוכחות של יתושים, כפי הנראה הודות לדגי הגמבוזיה שהוכנסו למקום.
בשנת 2020 החל פרויקט ניטור שמטרתו להעריך את תרומת מערכת הוויסות והאיגום לשיפור איכות המים. כחלק מהפרויקט נאספים מדדים כימיים וביולוגיים במטרה לבנות בסיס נתונים רב-עונתי שיהווה בסיס לפיתוח תוכנית מחקר וחינוך.
כבכל פארק מנוהל מתקיים במקום רישום של קהל המבקרים בו.

תובנות ולקחים לעתיד

פארק עמק הצבאים הוא אחד מאתרי הדגל של העיר ירושלים. ההצלחה נאמדת בתהליך ובביצוע, שבו שולבו שמירה על שטחים ציבוריים פתוחים, מענה לצורך מתבקש של תושבי העיר, שימור ושיקום אקולוגי והפיכת הנגר ממטרד למשאב. בזכות הפארק ניצל ושוקם עדר הצבאים שחי במקום. כיום מצבו של העדר יציב ופרטים ממנו אף מושבים לטבע.

שיתוף פעולה: קהילה עירייה

שילוב תושבים לאורך כל שלבי התכנון – מרמת תוכנית בניין עיר ועד להפעלתו של הפארק – מאפשר לתת מענה מיטבי לצורכי העיר ולתושבים. ראוי לציין כי שיתוף פעולה זה לווה לאורך כל הדרך על ידי החברה להגנת הטבע כגוף מקצועי אשר סייע בהפיכת החלום למציאות.

שיתוף פעולה זה מאפשר הפריה הדדית בין תפעול הפארק ובין הקהילה. מערך מתנדבים פעיל ואקטיבי המסייע בתחזוקת הפארק יוזם פעילויות בפארק (כגון סדנת גילוף ובניית מסתור תצפית). נוסף על כך הפארק משמש מקום מפגש וחיבור קהילתי ומתקיימות בו מגוון של פעילויות לתועלת הציבור.

אפיון צורכי התחזוקה בכל עונות השנה

כאשר ניגשים לתכנון מערכת הנדסית ואקולוגית צריך לאפיין את צורכי התחזוקה שלה לאורך עונות השנה וגם את האמצעים העומדים לרשות הגורם האחראי לתחזוקה. לדוגמה, פרוטוקול טיפול בצמחייה בבריכת הוויסות, פרופיל נחל מותאם לכלי שאמון על התחזוקה שלו, גיזום עונתי וסלקטיבי וקציר אש.

ניטור ודיגום הם כלים חשובים לכימות ההצלחה וגיוס משאבים

ממצאי הניטור שנערך בפארק מעידים על שיפור באיכות המים, על התייצבות עדר הצבאים ועל התבססות המערכת האקולוגית. ממצאים אלו מסייעים בגיוס כספים עבור שימור המצב הקיים והגדלת התועלות הציבוריות בפארק.

הניטור ודיגום המים בפארק לא תוכננו מראש, ובפרויקטים עתידיים יש לשקול הטמעה של הצרכים והמשאבים לניטור זה עוד בשלבי התכנון.

השקעה בפיתוח נופי תרמה לשימור בתי הגידול

מעורבות העירייה הובילה למימוש פוטנציאל מופע מים שנתי רציף. מימוש פוטנציאל זה יושם בזכות תכנון מקדים והתקנת החיבורים המתאימים להזרמת מי קולחים.

נוסף על כך, אף שסחרור המים אינו נחוץ למערכת הוויסות וההשהיה בפארק, תרומתו לאיכות המים ולתמיכה בבתי הגידול לאורך נחל רקפות רבה.

תכנון על פי הנתונים ההידרולוגיים והיערכות לדינמיות המערכת

  1. ליווי אקו-הידרולוגי, הידרולוגי וייעוץ  קרקע  לאורך כל הדרך – מהשלבים הראשוניים בתוכניות הסטטוטוריות ועד להפעלת הפארק. בזכות כך מיצוי משאבי הטבע נעשה באופן מיטבי ונמנעו מראש נזקים העשויים להיגרם עקב הפרת האיזון המקומי. כך לדוגמה, חישוב של פשטי הצפה ושל דינמיות המערכת וההשתנות העונתית והשנתית שלה מונעים מראש נזקים כתוצאה מהצפות.
  2. הגדרת פשטי הצפה, בידיעה שהיקף הבריכה והמפלס שלה עשויים להשתנות עם הזמן. כאשר אי אפשר לעגן את פשטי הצפה בתכנון יש להיערך לאירועי הצפה באזורים אלו, בדומה לאזורים המוצפים לעיתים בסמוך לאגם הגדול בפארק.
  3. התערבות מינימלית – מניסיון העבר אנו למדים כי ככל שנעשים יותר שינויים במערכת הטבעית כך עולה פוטנציאל ההרס למערכת המלאכותית (קריסת גדות, חזרה לנתיב זרימה מועדף, סינון סחף טבעי לאורך תוואי הזרימה ועוד). על כן יש לתת לטבע לנהל את עצמו במידת האפשר ולהתאים את התכנון אליו ולא ההיפך.

גמישות תפעולית של מערכת מים סגורה

מערכת המים שהוקמה בעמק סגורה ומנותקת במידת מה מהסביבה. בזכות זאת ניתן לבחון פתרונות יוצאי דופן שבמקרים אחרים היו מסכנים את המערכת האקולוגית במרחב, למשל שימוש בדגי גמבוזיה למיגור אוכלוסיית היתושים בבריכות, למרות היותו מין זר ואגרסיבי. בזכות כך שמערכת המים בעמק סגורה לא קיים חשש להתפשטות של הדגים למקווי מים אחרים.

שימוש באמצעים פשוטים, זולים וזמינים

מנהלת הפארק דוגלת בהתאמת פתרון פשוט מתוך האמצעים הקיימים שברשותה ונעזרת ברשת לולים קלה לניתוק המאפשרת ניקוי יעיל של הפסולת המובלת לפארק. ההנהלה דוגלת בגישת הטבע "מנהל את עצמו" ומצמצמת את התערבותה למינימום הנדרש (חרמוש שבילי הליכה ושבילי אש).

פרויקטים דומים

ברחבי הארץ קיימים פארקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לפארק עמק הצבאים, למשל פארק הרצליה, פארק החורשות בתל אביב, ראש ציפור בגני יהושוע ופארק חופי אקולוגי באשדוד.

מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

  • סקר זוחלים ודו חיים, עומר דראל, 2019.
  • סקר רשימת הצמחים, פארק עמק הצבאים.
  • קרן ירושלים, פארק עמק הצבאים, נספח ניהול הטיפול בנגר עילי, 2013, אבא ניב.
  • פארק עמק הצבאים, התייחסות לציוד שאיבה, 2013, עוזי כהן (צפריר וינשטין).
  • פארק הצבאים, הגדלת פוטנציאל המים השנתי, 2015, צפריר וינשטין.
  • תוכנית אב לעמק הצבאים, 2005, וועד הפעולה למען עמק הצבאים.
  • תוכנית מתאר לירושלים 62, 1959.
  • תוכנית מתאר מקומית 20000, 2010, אורי בר שישת.
  • תשריט בריכה 1, 2014, רחל וינר גיל ועדיה צפריר וינשטין (קרן ירושלים).
  • תשריט בריכה 2, 2014, רחל וינר גיל ועדיה צפריר וינשטין (קרן ירושלים).
  • תשריט בריכה 3, 2014, רחל וינר גיל ועדיה צפריר וינשטין (קרן ירושלים).
  • תשריט בריכה 4, 2014, רחל וינר גיל ועדיה צפריר וינשטין (קרן ירושלים).
  • תשריט בריכה 5, 2014, רחל וינר גיל ועדיה צפריר וינשטין (קרן ירושלים).
  • תשריט פארק עמק הצבאים, רחל וינר גיל ועדיה צפריר וינשטין (קרן ירושלים).
  • תשריט תוכנית מספר 20000, 2010, אורי בר שישת.
  • תשריט תוכנית מתאר 62, 1959.

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט על רבדיו ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה ליעל המרמן-סולר מפארק עמק הצבאים, עמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע, גיל ועדיה מחברת ועדיה וינשטיין אדריכלים, רחל וינר מחברת רחל וינר אדריכלות ונוף ומיכל רגב מוועד הפעולה למען עמק הצבאים.

כתיבה: נמרוד רבינוביץ
תאריך עדכון: יולי 2021

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע פארק ציבורי
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

איכות מים שיתוף ציבור חינוך וקהילה
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה איגום
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

פארק ציבורי פיתוח נופי ויסות והשהייה
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

איגום ויסות והשהייה
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

ויסות והשהייה פארק ציבורי שיקום בית גידול איגום
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

ויסות והשהייה פיתוח נופי איגום
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיתוף ציבור שיקום בית גידול
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

נחל איתן פארק ציבורי
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

שיתוף ציבור נחל איתן שיקום בית גידול חקלאות
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

איכות מים ויסות והשהייה שיקום בית גידול מעלה נחל תוכנית ניטור
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

נחל איתן שיקום בית גידול תיירות וטיילות פארק ציבורי
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

ויסות והשהייה פיתוח נופי ניהול שותפויות
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

ויסות והשהייה מורד נחל תיירות וטיילות פארק ציבורי
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

שיקום בית גידול פיתוח נופי תיירות וטיילות פארק ציבורי חינוך וקהילה
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

ויסות והשהייה פיתוח נופי פארק ציבורי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

ויסות והשהייה ניהול שותפויות נחל אכזב
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

שיקום בית גידול נחל איתן פיתוח נופי תיירות וטיילות ניהול שותפויות
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

פארק ציבורי השבת מים לטבע תיירות שיקום בית גידול
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

פיתוח נופי פארק ציבורי תיירות וטיילות חינוך וקהילה שיקום בית גידול
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

פיתוח נופי תיירות וטיילות שיקום בית גידול נחל אכזב
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית חקלאות שיקום בית גידול
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

ויסות והשהייה ניהול שותפויות חינוך וקהילה איגום פארק ציבורי
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

הסדרת תשתיות מעלה נחל התייעלות כלכלית ניהול שותפויות ויסות והשהייה
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

פארק ציבורי תוכנית ניטור
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

פארק ציבורי ויסות והשהייה פיתוח נופי
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול תוכנית ניטור
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

פארק ציבורי שיקום בית גידול תועלות כלכליות
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

פיצוי סביבתי ויסות והשהייה פיתוח נופי
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

הסדרת תשתיות תיירות וטיילות שיקום בית גידול פיצוי סביבתי פארק ציבורי
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים