אַגְמׇא
אַגְמׇא

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

מקרה בוחן קצר מדנמרק

שליחת משוב PDF להורדה
נקודות מרכזיות
  • כדי להתמודד עם אירועי גשם חריגים בעוצמתם, פיתחה עיריית קופנהגן בשנת 2012 את 'תוכנית ניהול שבר הענן של קופנהגן' (Copenhagen Cloudburst Management Plan). התוכנית פותחה בעקבות אירוע גשם חריג בעוצמתו שפקד את העיר ביולי 2011. מטרת התוכנית לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת-קרקעיים, כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של אחד למאה שנה יהיה 10 ס"מ.
  • אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי. דוגמה לכך היא כיכר הות׳רס (Hothers Plads Karré): חצר פנימית שהפכה מחניון לגינה משותפת ומשהת נגר, כפי שניתן לראות בתמונת השער.
רקע

פרטים כלליים

שם הפרויקט Copenhagen Cloudburst Management Plan
מיקום גאוגרפי קופנהגן, דנמרק (Copenhagen, Denmark)
משך התוכנית 2012–2035
עלות משוערת

3.8 מיליארד כתר דני (1.8 מיליארד ש"ח)

יזמים עיריית קופנהגן
מימון ממשלת דנמרק, עיריית קופנהגן, בעלי נכסים פרטיים

תיאור תהליך ותוצאות

קופנהגן, בירת דנמרק, היא העיר הגדולה במדינה – בעיר מתגוררים כ-805 אלף תושבים, ובמטרופולין שלה כ-2.5 מיליון תושבים. העיר משמשת המרכז הכלכלי של דנמרק ושל כלל האזור הסקנדינבי-בלטי. העיר שוכנת על החופים המזרחיים של האי זילנד (Zealand), על האי אמגאר (Amager) ועל מספר איים מלאכותיים ביניהם. העיר מאופיינת באקלים ממוזג ובמשקעים לאורך כל ימות השנה. שכמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 590 מ"מ. גובהה הממוצע של העיר מעל פני הים הוא נמוך יחסית – עד 91 מטר, והנגר שלה מתנקז לים הבלטי.

משנת 2005, בעקבות פרויקטים מחקריים שונים, הלכה וגברה המודעות לצורך להתאים את מערכות הניקוז העירוניות לאירועי אקלים קיצוניים שמקורם בשינויי אקלים. בדוח של ממשלת דנמרק משנת 2008 נכתב כי באחריות הרשויות המקומיות להבטיח זאת, וכחלק מכך להציג תוכניות התאמה.
במענה לדרישה זו הציגה עיריית קופנהגן את תוכניתה בשנת 2011 (Copenhagen Climate Adaptation Plan). התוכנית השאפתנית ניסתה להעניק חזון המבוסס על המלצות ועידת COP15 הבינלאומית לשינויי אקלים. אלא שהתנאים למימושה עדיין לא הבשילו אז.

שבר ענן חריג בעוצמתו שפקד את העיר ביולי 2011 גרם להצפות נרחבות והרסניות (תמונה 1). כתוצאה מכך רחובות נחסמו, מרתפים הוצפו ואספקת החשמל לבית החולים הראשי בעיר שובשה. כמו כן, עובדי עירייה רבים נפגעו מחשיפה למי הגשם אשר נמהלו עם מי ביוב במערכת הניקוז העירונית, ואחד מהם אף מצא את מותו. עיריית קופנהגן העריכה את הנזק הפיזי בכ-3 מיליארד ש"ח, ונתבעה בתביעות נזיקין בהיקף של 2.44 מיליארד ש"ח. האירוע הותיר רושם עצום ועורר מודעות בקרב התושבים ובעלי המשרה בעיר לצורך הדחוף להתאים את התשתיות העירוניות לאתגרי ניהול הנגר הנוכחיים והעתידיים. בעקבות כך החלה העירייה בתכנון מהיר של 'תוכנית ניהול שבר הענן של קופנהגן' (Copenhagen Cloudburst Management Plan), אשר פורסמה בשנת 2012. בניגוד לתוכנית ההתאמה הראשונית שפורסמה שנה לפני כן, תוכנית זו זכתה לתמיכה פוליטית רבה. מאז כבר יושמו חלקים ממנה ואחרים נמצאים בשלבי ותכנון וביצוע. כמו כן, עקרונותיה של התוכנית מוטמעים בתוכניות נוספות של העירייה מאז, דוגמת 'התוכנית לטבע עירוני בקופנהגן' (Urban Nature in Copenhagen) ועוד.

תוכנית ניהול שבר הענן של קופנהגן

התוכנית מתמקדת בהגנה על העיר מפני הצפות החורגות מאירוע של 1:10, כך שגובה מי ההצפה ברחבי העיר במקרה של אירוע גשם של 1:100 לא יעלה על 10 ס"מ. מימוש מטרה זו ייעשה באמצעות 350 פרויקטים של התאמה מחדש של רחובות וכיכרות עירוניות ברחבי העיר עד לשנת 2035.

מתודת התוכנית מחולקת לשני שלבים:

  1. הסרת כל החסמים הפיזיים המפריעים לזרימת הנגר העילי לכיוון הנמל.
  2. בניית מערכת ניקוז המאפשרת זרימה בטוחה של   נגר  עילי  ברחובות עצמם ובמובלים פתוחים עד לשחרורם בנמל (איור 1). הכלי המרכזי למימוש התוכנית יהיה שימוש בפרויקטים של התחדשות עירונית. על פי הצפי, בניית המערכת תושלם עד לשנת 2035.

לצורך התכנון של מערכת הניקוז המחודשת חולקה העיר חולקה לשבעה אגני ניקוז, המרכזים יחד 60 ערוצי ניקוז עילי (בהתבסס על מבנה של ערוצים ראשיים וערוצים משניים). נוסף על כך, ארבע תעלות ניקוז תת-קרקעיות יחברו אזורים שאי אפשר לחברם לנמל בחיבור עילי. סך הכול כוללת התוכנית 350 פרויקטים של התאמה מחדש (reprofiling) של כיכרות ורחובות קיימים.

תקציב התוכנית מגיע מהעירייה, מהיטלים של חברת הניקוז ומגורמים פרטיים (איור 2). בעלי נכסים פרטיים אחראים למניעת הצפות בשטח הפרטי, לרבות מניעת הצפתם של מחסנים. חברת הניקוז אחראית למערכת הניקוז העירונית ולמניעת הצפות במרחב הציבורי. העירייה, כבעלת חברת הניקוז ותחת אגף התכנון העירוני, אחראית לתיאום ולמימון המהלכים הנדרשים כחלק מתוכניות עירוניות וארציות רלוונטיות אחרות.

התוכנית מתמקדת בניקוז מהיר של הנגר העילי לנמל באמצעים הנדסיים, ואין בה התייחסות להיבטים של  מגוון ביולוגי  ולשיפור המרחב העירוני. לפיכך עולה ביקורת כי ישנה החמצה של הזדמנות למהלך רחב יותר וסביבתי יותר. עם זאת, ניתן ללמוד מהעשייה על שילוב של בעלי עניין שונים ליצירת פתרון התורם לכל המעורבים. אחת הדוגמאות לכך היא הפרויקט של כיכר הות'רס.

כיכר הות'רס (Hothers Plads Karré) – ניהול נגר בתחום מתחם מגורים באמצעות שינוי התכסית ופני השטח של חצר פנימית קיימת

כיכר הות'רס היא חצר פנימית בגודל שישה דונמים של בניין מגורים בשכונת נורברו, שכונת מהגרים הנמצאת בסמוך למרכז העיר שעוברת בשנים האחרונות תהליכים של התחדשות עירונית. לפני הפרויקט שימשה החצר בעיקר כחניון לכלי רכב ולאופניים (תמונה 2). הפרויקט הוא חלק מתוכנית ניהול שבר הענן העירונית ומומן מתקציבה בעלות כוללת של 10 מיליון כתר דני (4.75 מיליון ש"ח).

מתכנני הפרויקט ביקשו לאפשר השהיה וחלחול של כ-30% ממי הנגר העילי שהמתחם מייצר בשטחו באירוע גשם בהסתברות של 1:10. שטחי האספלט שבחצר פונו ובמקומם הוקמו שטחים ירוקים ומחלחלים (איור 3). סך הכול גדל השטח המגונן בחצר הפנימית פי 6, והוקמו בו 25 ערוגות גשם (תמונה 3). נוסף על כך, גגות חניוני האופניים הוסבו לגגות ירוקים (תמונה 4). מתחת לשטחי הגינון מוקם מיכל אגירה תת-קרקעי בנפח של 5 מ"ק, והמים הנאגרים בו משמשים להשקיית הצמחייה בחצר. כחלק מהתוכנית נותקו צינורות הניקוז הקיימים של הגגות והחצר הפנימית ממערכת הניקוז העירונית.
רובד נוסף של התכנון כולל אזורי משחק ופיקניק לתושבי הבלוק (תמונה 5), לול תרנגולות משותף ועוד. בזכות כך החצר הפנימית המוזנחת והלא פעילה הפכה למקום מפגש קהילתי.

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

שיתוף ציבור שיקום בית גידול נחל איתן חקלאות
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול נחל איתן פארק ציבורי
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

שיקום בית גידול נחל איתן תיירות קהילה
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

שיקום בית גידול פארק ציבורי קהילה
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

תועלות כלכליות נחל אכזב
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

חָבוּת סביבתית פארק ציבורי עיצוב נוף מבוסס טבע
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

השבת מים לטבע תיירות שיקום בית גידול
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

פארק ציבורי השבת מים לטבע תיירות שיקום בית גידול
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

חָבוּת סביבתית פארק ציבורי תיירות שיקום בית גידול
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

פארק ציבורי שיקום בית גידול נחל אכזב עיצוב נוף מבוסס טבע
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חקלאות שיקום בית גידול חָבוּת סביבתית
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

שיתוף ציבור פארק ציבורי תוכנית ניטור קהילה
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

חקלאות נחל אכזב
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

פארק ציבורי תוכנית ניטור
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

נחל איתן קהילה פארק ציבורי
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

תוכנית ניטור שיקום בית גידול חָבוּת סביבתית
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

שיקום בית גידול תועלות כלכליות פארק ציבורי
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

תועלות כלכליות עיצוב נוף מבוסס טבע
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

נחל איתן חקלאות עיצוב נוף מבוסס טבע
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים