אַגְמׇא
אַגְמׇא

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

מקרה בוחן קצר מניו זילנד

שליחת משוב PDF להורדה
נקודות מרכזיות
  • שיקום תעלה מבטון בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ' (Christchurch), ניו זילנד. התעלה (הנקראת תעלה מספר 2) נבנתה כחלק מרשת של תעלות המנקזות אזור של ביצות ושטחים חקלאיים דרך מגרשי הגולף של כרייסטצ'רץ' ועד לאגם הפרסה (Horseshoe Lake).
  • עיריית כרייסטצ'רץ' פועלת לשיפור התפקוד האקולוגי של רשת התעלות שבשטחה באמצעות תהליכי  שיקום  טבעיים (השבת מאפיינים טבעיים ומופע טבעי לאמצעי הנדסי). יעדי השיקום הם שיפור איכות המים, יצירת בתי גידול שיתמכו במגוון של צמחים ובעלי חיים, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת סביבת התעלות לאתרי טבע עירוניים לרווחת התושבים. אחת התעלות שנמצאה מתאימה לעבור תהליך שיקום מסוג זה היא תעלה מספר 2.
  • הפרויקט בוצע בשנים 2007–2008 על ידי עיריית כרייסטצ'רץ'. מעבר לשיפור התפקוד האקולוגי, הוגדרו לפרויקט בתעלה מספר 2 מספר מטרות נקודתיות: הפחתת עלויות התחזוקה השוטפת של התעלה, אספקת אוגר וטיפול ראשוני למי שיטפונות הזורמים בתעלה, שיפור תפקוד בתי הגידול בתעלה והגברת התועלות שהתעלה מספקת.
  • שיקום מקטע התעלה כלל הסרה של מצע הבטון, יצירת גדות מדורגות בעלות שיפוע מתון, כיסוי תשתית התעלה בסדימנט גס ושתילה של צומח נחלים.
  • מכיוון שהתעלה מלאכותית ואינה מבוססת על תוואי של נחל טבעי, נעשה שימוש במונח שיקום טבעי (Naturalisation) במקום במונח שיקום (Restoration).
  • תהליך השיקום הטבעי לווה במחקר אקולוגי שבחן את השפעות התהליך על חברות החי והצומח בנחל.
רקע

פרטים כלליים

שם בשפת המקור Naturalising an artificial channel in No. 2 Drain, Christchurch
מיקום גאוגרפי כרייסטצ'רץ', ניו זילנד (Christchurch, New Zealand)
הגדרה סטטוטורית שטח עירוני פתוח. חלקו נכלל בשטח מגרשי הגולף של מועדון הגולף העירוני.
זמן הקמה ובנייה בשטח 2007–2008
חברה מבצעת עבודות  שיקום  טבעי- מועצת העיר כרייסטצ'רץ'
מחקר וניטור אקולוגי- EOS Ecology

תיאור התהליך ותוצאות

בעיר כרייסטצ'רץ', השוכנת לחופו של האוקיינוס השקט, הוקמה לפני עשרות שנים רשת של תעלות ניקוז. התעלות מנקזות אזורים ביצתיים ומוליכות מי נגר, מי נחלים ומי מעיינות דרך שטח העיר לנהרות הראשיים החוצים אותה ומשם לאוקיינוס השקט. חלק מהתעלות מתבססות על תוואי של נחלים טבעיים שהוסדרו, ואחרות נחפרו לאורך תואי מלאכותי. עיריית כרייסטצ'רץ שמה לה למטרה לשקם את מערכת התעלות, ובמסגרת זו קטע מתעלה מספר 2 (תעלה מלאכותית) באורך של 640 מטר – הבנוי רובו מבטון – אותר כמתאים לעבור תהליך  שיקום  טבעי (איור 1).

מטרות השיקום הטבעי של התעלה הן להפחית את עלויות התחזוקה השוטפות של התעלה, לספק אוגר וטיפול ראשוני למי שיטפונות הזורמים בתעלה, לשפר את תפקוד בתי הגידול ולהגדיל את מגוון מיני החי והצומח החיים בה ובסביבתה.

פרויקט השיקום הטבעי והמחקר הנלווה לו שם דגש על אוכלוסיית הדגים ממין Bluegill bullies (Gobiomorphus hubbsi) (תמונה 1): זהו מין אנדמי לניו זילנד החי בערוצים רדודים בעלי זרימה מהירה ומערבלית. בעשורים האחרונים הצטמצמה אוכלוסייתו של הדג, וגם בתעלה מספר 2 ניכרה ירידה בגודל האוכלוסייה שלו. בטרם החלו העבודות בתעלה הועברו 101 דגים לבריכות מלאכותיות, ובתום פעולות השיקום הם הושבו למקטע שאותר מראש כמתאים עבורם בזכות מהירויות הזרימה הגבוהות יחסית שנמדדו בו.

בשלב הראשון של העבודות הסירו את תשתית הבטון בתעלה ויצרו גדות מדורגות בעלות שיפוע מתון. בחלקים שבהם האדמה הייתה חולית והטופוגרפיה תלולה נבנו קירות תמך מדורגים, וביניהם אזורים שטוחים המיועדים לשתילה של צומח נחלים (איור 2). בקרקעית התעלה, בצידיה ובתוואי התעלה עצמה הונחו חלוקים גסים ובולדרים, כדי להגדיל את השונות המבנית ואת מגוון בתי הגידול.

במעלה המקטע המשוקם נחפרו בריכות שאוגרות את מי הנגר ומתפקדות כלוכד סדימנטים. לכידת הסדימטים בבריכות מפחיתה את נפח הסדימנט המרחף המובל בתעלה ומושקע באגם שבמורד.

לאורך המקטע המשוקם נשתלה צמחיית נחלים המורכבת בעיקרה מצמחים ממשפחת הגומאיים. מכיוון שמרבית הפרויקט בוצע בשטח החוצה מגרשי גולף, לא התאפשר לשתול צמחייה גבוהה יותר.

בשנת 2011 התרחשה רעידת אדמה עוצמתית בכרייסטצ'רץ' נזקים כבדים בעיר ובסביבתה. הרעידה גרמה לכשל ולשקיעת גדות בתעלה, ועקב כך הורחב חתך הרוחב של המקטע המשוקם. התנזלות  קרקע  גרמה להסעה של סחף דק גרגר ושקיעתו ולהחלקת מצע הסדימנט הגס בקרקעית הערוץ. השינויים במורפולוגיית הערוץ גרמו לירידה במהירויות הזרימה לאורך מרבית המקטע המשוקם. הירידה במהירות הזרימה פגעה במיוחד בבתי הגידול של אוכלוסיות הדגים. הצוות המקצועי שליווה את הפרויקט המליץ על ביצוע עבודות הנדסיות בתעלה להשבת התעלה לממדיה המקוריים טרום רעידת האדמה.

כדי לעקוב אחר הצלחתו של פרויקט השיקום נערך סקר אקולוגי בארבעה אתרי דיגום לאורך התעלה בשלושה מועדים שונים: לפני תחילת העבודות (2006), כשישה חודשים לאחר השלמת עבודות השיקום (2008) וכשנתיים וחצי לאחר השלמת העבודות (2011, לאחר רעידת האדמה). ארבעת אתרי הדיגום שנבחרו כוללים שלושה אתרים במקטע המשוקם ואתר ביקורת במקטע שבו הנחל זורם בתעלה מוסדרת. הנתונים מהסקרים אפשרו להעריך את מידת ההצלחה של השינוי באופיה של התעלה ותרומתו להשבת התנאים לשגשוג מערכת אקולוגית. כמו כן אפשר ללמוד מהם על התהליכים ארוכי הטווח המשפיעים על אוכלוסיות בעלי החיים בתעלה לאחר השיקום (להרחבה ולתוצאות המחקר: EOS ecology). תוצאות הסקר הצביעו על שיפור ניכר בנראות הסביבתית של התעלה ובתפקודים האקולוגיים שלה (איור 3) ועל שיפור מתון יותר במדדים המצביעים על תפקוד אוכלוסיות הדגים וחסרי החוליות. בשנת 2008 הייתה עלייה ניכרת בכל המדדים האקולוגיים בתעלה, אולם בשנת 2011 חלה ירידה מסוימת במרביתם. ירידה זו מוסברת ברעידת האדמה שפקדה את האזור ובהידלדלות משאבי מזון ובשטחי המחייה בגלל הגידול המהיר של אוכלוסיות הדגים וחסרי החוליות לאחר השיקום וההשבה (איור 4).

על בסיס תוצאות המחקר, גובשו כמה מסקנות אופרטיביות:

  • בפרויקטים מסוג זה כדאי לתקצב מראש פעולות תחזוקה בלתי צפויות הנדרשות להבטחת שלמותו של בית הגידול.
  • נוסף על הניטור הביולוגי יש לנטר באופן שגרתי את הגורמים הפיזיקלים-כימיים של בית הגידול. רק כך אפשר להבטיח את תפקודו המיטבי של בית הגידול ולהבין מהם הגורמים המשפיעים על הרכב אוכלוסיות החיים בנחל לאורך הזמן. נוסף על כך, זמן התגובה של מיני חסרי החוליות גבוה מזה של מיני הדגים. על כן, משך תקופת הניטור עבורם צריך להיות ארוך יותר.
  • המקטע המשוקם עובר במגרשי גולף, ולכן כמעט שלא ננטעו בו עצים או שיחים גבוהים. שיחים גבוהים ועצים גורמים לירידה בטמפרטורת המים ויוצרים אגב כך בית גידול חדש, התומך במגוון ביולוגי אחר. על כן מומלץ כי בחלקים שאינם עוברים במגרשים יינטעו עצים ושיחים גבוהים.
  • יש לנטר באופן רציף את הרכב הסדימנטים בתעלה, כדי להבטיח שמצע החלוקים שהונח בקרקעית ובצידי התעלה אינו מוחלק לאורך הזמן על ידי סדימנט דק ששוקע עליו. פעולה זו הכרחית במיוחד באגנים בעלי תשתית של חול או סילט ושיפוע נמוך. בפרויקט זה נעשה שימוש במלכודות סדימנט במעלה הקטע המשוקם כדי לצמצם ככל האפשר את שקיעת הסדימנט.
  • יש להגדיר מראש, כבר בתהליך התכנון, את מטרותיו של תהליך השיקום הטבעי. מטרות אלו צריכות להיות נהירות ומדידות. כמו כן יש לתקצב מראש תהליך של ניטור לצורך הערכת הצלחה של הפרויקט ביחס למטרות שהוגדרו.
מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

שיקום בית גידול חקלאות נחל איתן שיתוף ציבור
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

שיקום בית גידול פארק ציבורי חָבוּת סביבתית נחל איתן
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

שיקום בית גידול תיירות נחל איתן קהילה
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

שיקום בית גידול פארק ציבורי קהילה
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

נחל אכזב תועלות כלכליות
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

פארק ציבורי חָבוּת סביבתית עיצוב נוף מבוסס טבע
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

שיקום בית גידול תיירות השבת מים לטבע
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

שיקום בית גידול תיירות פארק ציבורי השבת מים לטבע
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

שיקום בית גידול תיירות פארק ציבורי חָבוּת סביבתית
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

שיקום בית גידול פארק ציבורי נחל אכזב עיצוב נוף מבוסס טבע
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

שיקום בית גידול חָבוּת סביבתית חקלאות
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

פארק ציבורי תוכנית ניטור קהילה שיתוף ציבור
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

חקלאות נחל אכזב
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

פארק ציבורי תוכנית ניטור
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

פארק ציבורי נחל איתן קהילה
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

שיקום בית גידול חָבוּת סביבתית תוכנית ניטור
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

שיקום בית גידול פארק ציבורי תועלות כלכליות
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

עיצוב נוף מבוסס טבע תועלות כלכליות
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

חקלאות נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים