אַגְמׇא
אַגְמׇא

מקרי בוחן Iconויסות נגר באגן בתרים

מאגר ויסות ומערכת קציר נגר באגן נחל בתרים

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60 והסבו נזק רב. הגורם העיקרי להצפות אלו היה מעבר הנחל במובל סגור ומעביר מים, שאינם מותאמים לעמוד בספיקות גבוהות. הפתרון הראשוני שהוצע היה להקים מובל ומעביר מים חדשים שיתאימו להובלת זרימות בהסתברות של 1–2 אחוזים (120 מ"ק/שנייה). אלא שלפתרון זה היו כמה חסרונות, ובראשם עלויות גבוהות, צורך להרוס את אולם הספורט של בית הספר ולהזיז את גדר בית הספר והפרעות קשות לתנועה בכביש 60 בעת העבודות. הפתרון השני שהוצע היה להקים  מאגר  ויסות גדול בסמוך לפארק התעשייה. חלופה זו היתה יקרה, ויישומה היה צפוי לפגוע בסביבה. הוקם פורום שכלל את כל בעלי העניין באגן. הפורום גיבש תכנית המשלבת בין מאגר ויסות ומערכות קציר  נגר  במעלה האגן. רשות  ניקוז  ונחלים שקמה בשור היתה אחראית להקמת המאגר, וקרן קיימת לישראל היתה אחראית להקמת מערכות קציר הנגר. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו. העבודות להקמת הפרויקט בוצעו בשנים 2011-2004. מאז הקמת הפרויקט לא התרחשו ארועי הצפה בנחל בתרים, על אף מספר לא מבוטל של ארועי גשם משמעותיים, מה שמעיד על הצלחת הפרויקט.

רקע

אנשי צוות ושותפים

גורם אנשי מקצוע ארגון/חברה
צוות ניהולי מנכ"ל רשות ניקוז ד"ר נחמיה שחף רשות  ניקוז  ונחלים שקמה בשור
צוות תכנון




מהנדס ניקוז חובב אלגביש לביא-נטיף מהנדסים יועצים בע"מ
מהנדס יצחק משה מחלקת ייעור מרחב דרום, קרן קיימת לישראל
שותפים לפרויקט

 

 

משרד החקלאות ופיתוח הכפר – התחנה לחקר הסחף
חברת נתיבי ישראל
מועצה מקומית עומר

ניתוח אזורי

אגן ההיקוות בשור

אגן ההיקוות בשור הוא מהגדולים בישראל – הוא משתרע על שטח של 3,418 קמ"ר בין רכס ירוחם-בוקר בדרום, קמר ערד במזרח והרי חברון וגבעות להב בצפון (איור 1). מוצאו של נחל בשור הוא ברכס בוקר. הנחל נשפך אל הים התיכון דרך רצועת עזה. יובליו הגדולים הם הנחלים חברון, באר שבע וגרר. האגן נמצא בתחום אחריות  רשות ניקוז ונחלים  שקמה בשור.

נחל בתרים

נחל בתרים הוא  נחל אכזב  הזורם באגן בתרים – תת-אגן של נחל הבשור המנקז כ-17 קמ"ר. מימיו של נחל בתרים זורמים אל נחל חברון וממנו לנחלים באר שבע והבשור. שיפוע הנחל הממוצע באגן נע בין 1.25% ל-2.77%. האקלים באגן הוא צחיח למחצה וכמות המשקעים השנתית הממוצעת בו היא 200–300 מ"מ (על פי נתוני התחנות המטאורולוגיות בלהב ובבאר שבע). עוצמות הגשם בהסתברויות השונות מוצגות בטבלה 1.

נתונים הידרולוגיים

נחל בתרים מנקז שטח של 14.4 קמ"ר. בנחל אין  תחנה הידרומטרית  פעילה, ולכן המידע ההידרולוגי על אודותיו מועט ביותר ומבוסס על נתונים שנאספו במהלך אירועי זרימה ולאחריהם. מרבית נתוני הספיקה לנחל התקבלו מהתחנה לחקר הסחף וממהנדסי רשות הניקוז ומע"צ. בעבודות שונות חושבו הסתברויות שונות לאומדני ספיקות שיא (טבלה 2) וכן  הידרוגרף  תכן (איור 2).
מקדם הנגר בנחל בתרים (לפני העבודות) היה 40% (על בסיס נתוני הסופה שהתרחשה בשנת 1997). זהו ערך גבוה, הנובע מכך שהאגן סובל מהפרעות מסוגים שונים במשך שנים רבות: האגן נתון תחת לחץ רעייה כבד (בעיקר של עדרי צאן) – הרעייה גורמת לירידה בכיסוי הצומח ולהידוק הקרקע, וכך מביאה לעלייה בשיעור הנגר ובסחיפות קרקע. נוסף על כך בשטח האגן נפרצו דרכי עפר רבות והוקמו מבנים שאינם מוסדרים (חלק מהפזורות הבדואיות באגן). באזורים הבנויים ובדרכים  חלחול  המים מועט ותרומת הנגר גבוהה.
בשטח האגן שרידי מערכות קדומות לאיסוף מים ושימור  נגר  – בורות מים ומאגורות, טרסות ולימנים, שהתבלו במשך השנים. מערכות אלו אינן פעילות עוד והשפעתן על הנגר באגן זניחה.

מיקום הפרויקט

גאוגרפיה

אגן בתרים נמצא בתחום שיפוטן של שלוש רשויות: מעלה האגן נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית בני שמעון; מרכז האגן נמצא בתחום השיפוט של עיריית באר שבע; מורד האגן נמצא בתחום השיפוט של המועצה המקומית עומר.
מעלה האגן מיושב בחלקו בפזורות בדואיות של הכפר הבדואי לקיה (שטחו המוניציפאלי של הכפר נמצא מחוץ לשטח אגן הניקוז). במורד האגן ממוקם פארק תעשיות עומר, המשמש לתעשייה נקייה, היי-טק, שירותים ומשרדים, ובו ממוקמת גם קריית החינוך של היישוב עומר. לאחר שנחל בתרים חוצה את כביש 60 הוא זורם בסמוך לגבול השטח הבנוי של היישוב עומר (קישור לשכבה בGOVMAP).

הבנייה בפזורה הבדואיות במעלה האגן אינה מוסדרת ואין מידע מדויק על גודלה והרכבה של האוכלוסייה המתגוררת בה. יישובי הפזורה מקבלים שירותים מהמועצה המקומית לקיה ומהיישוב אום בטין, השייך למועצה האזורית אל קסום. שתי המועצות הללו מדורגות במדד חברתי-כלכלי של 1 מתוך 10. היישוב עומר הוא מועצה מקומית, המדורגת במדד חברתי כלכלי של 10 מתוך 10. בעומר מתגוררים כ-7,500 תושבים, רובם יהודים (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

מסגרת תכנונית

תוכנית  מאגר  הויסות בנחל בתרים היא תוכנית  מפעל ניקוז  שבוצעה מתוקף  חוק הניקוז  כתוכנית ואושרה בשנת 2006 על ידי הוועדה המחזוית לתכנון ולבנייה בשם: נחל בתרים – מאגר ויסות שיטפונות – עומר 14/ני/101 (ראו תשריט לפרסום). בתוכנית נכללים שטח המאגר וקטע הנחל ממוצא המאגר ועד לפארק התעשייה עומר. הקטע שעובר בשטח פארק התעשייה ובית הספר נכלל בתוכנית נפרדת, שהוגשה מאוחר יותר.

תהליכים שקדמו למקרה

הרקע להקמת המאגר

המים הזורמים בנחל בתרים מתנקזים למובל בנוי, חלקו פתוח וחלקו סגור, באורך של 500 מטר. החלק הפתוח עובר לאורך גדר בית הספר התיכון מקיף עומר, והחלק הסגור מתחת לאולם הספורט ולמתקני הספורט של בית הספר. משם זורמים המים למעביר מים שנבנה מתחת לכביש 60 (בין צומת שוקת לבאר שבע) (איור 3, תמונה 1). המובל והמעביר תוכננו לעמוד בספיקות של 40 מ"ק/שנייה.
בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים. באירוע הראשון, באוקטובר 1997, ירדו 24.4 מ"מ גשם ב-30 דקות. סופת הגשם הקצרה והעוצמתית גרמה לזרימה חזקה בנחל בתרים, בספיקת שיא של 118 מ"ק/שנייה. באירוע השני, בסוף דצמבר 2002, נמדדו בתחנת עומר 63.9 מ"מ גשם, ועוצמת הגשם המקסימלית (עוצמה עשר-דקתית) שנמדדה בסופה הייתה 100 מ"מ לשעה. ספיקת השיא בנחל באירוע הייתה 120 מ"ק/שנייה. בשני האירועים ספיקת השיא שנמדדה שווה לספיקת השיא המחושבת בהסתברות של אחת למאה או למאתיים שנה (1–2 אחוזים) (מקור: דוח התחנה לחקר הסחף 2002–2003).
כתוצאה מהזרימות החזקות בהרבה מכושר ההולכה של המובל והמעביר, הוצפו שטחים בפארק התעשייה עומר, בבית הספר ובכביש 60. באירוע בשנת 2002 כביש 60 נחסם לתנועה, מגרש החניה של בית הספר הוצף ונגרם נזק לרכבים שחנו בו. הנזק מאירוע זה הוערך בכשני מיליון ש"ח. יש לציין ששני האירועים התרחשו שלא בזמן לימודים, וכך נמנע נזק גדול עוד יותר.
התרחשות שני אירועי הצפות תוך חמש שנים והנזקים הכבדים שנגרמו מהם חידדו את ההבנה שיש לנקוט אמצים למניעת הצפות בעתיד.

 

מטרה ויעדים

המניע העיקרי לשילוב אמצעי ויסות באגן

הפתרון הראשוני שהוצע היה להקים מובל ומעביר מים חדשים שיתאימו להובלת זרימות בהסתברות של 1–2 אחוזים (120 מ"ק/שנייה). אלא שלפתרון זה היו כמה חסרונות, ובראשם עלויות גבוהות, צורך להרוס את אולם הספורט של בית הספר ולהזיז את גדר בית הספר והפרעות קשות לתנועה בכביש 60 בעת העבודות.
כדי לחסוך בעלויות ולהימנע מהפגיעה הצפויה הוקם פורום שכלל את בעלי העניין באגן: רשות  ניקוז  ונחלים שקמה בשור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, חברת נתיבי ישראל, מועצה מקומית עומר, קרן קיימת לישראל והתחנה לחקר הסחף.
כחלופה להקמת המובל ומעביר המים הציעה חברת תה"ל להקים במורד הנחל  מאגר  צד שעלותו גבוהה, מיקומו בסמוך לאזור התעשייה עלול להיות מסוכן ופגיעתו הנופית והאקולוגית רבה. לאחר התייעצויות ודיונים הוצע פתרון אגני אינטגרטיבי: ניהול  נגר  במעלה האגן שיסייע למנוע הצפות במורד. הפתרון מורכב משני חלקים – הקמת מאגר ויסות לנחל בתרים והקמת מערכות קציר נגר ברחבי האגן, הכוללות נטיעת עצים ובניית שִׁיחִים (תלוליות עפר) ולימנים לצמצום כמות הנגר ושימור הקרקע.

מטרה ויעדים ליישום

מטרת הפרויקט

הקטנת הספיקות בנחל בתרים בעת שיטפון לשם מניעת הצפות במורד האגן וצמצום הפגיעה בתשתיות ובמבני הציבור והתעשייה (פארק התעשייה עומר, בית הספר התיכון מקיף עומר, כביש 60 וכבישי הגישה לעומר ותל שבע).

יעדים

  1. הקמת מאגר לוויסות שיטפונות בנחל בתרים בפגיעה נופית מינימאלית. המאגר יקלוט את מי השיטפונות וישחרר אותם בספיקה נמוכה התואמת את כושר ההובלה של המובל ומעביר המים שבמורד האגן.
  2. הקמת מערכת קציר נגר ושימור  קרקע  על ידי נטיעת עצים והקמת שיחים במדרונות ובניית לימנים בערוצים במעלה האגן. מערכת קציר הנגר תפחית את שיעור הנגר הנתרם מתת-האגנים ותצמצם את סחיפת הקרקע בשטח האגן.
סטטוטוריקה
  • המאגר הוקם מתוקף חוק הניקוז. הגשת התוכנית כמפעל  ניקוז  (נחל בתרים –  מאגר  ויסות שיטפונות – עומר 14/ני/101) זירזה את ההליך הסטטוטורי (קישור תשריט: פרסום-נחל בתרים). העברת התוכנית לא לוותה בהתנגדויות או בקשיים מיוחדים. לצורך אישור התוכנית נדרש שינוי נקודתי בתב"ע של פארק התעשייה עומר. ראש מועצת עומר קידם את שינוי התב"ע לאור חשיבותו של המאגר לפארק התעשייה.
  • המאגר נבנה בשטחים חקלאיים ופתוחים, חלקם שימשו לחקלאות בעל עונתית (בעיקר גידולי חיטה). השטח החקלאי נמצא בתחום השיפוט של המועצה המקומית עומר ובמרחב התכנון של ועדה מחוזית מחוז דרום. עם אישור התוכנית תבע החקלאי פיצויים, אולם מאחר שהשטח המעובד הוא  קרקע  ציבורית ולא בבעלותו, פסק לו בית המשפט פיצויים עבור היבול של אותה עונה, על פי הערכת שמאי מטעם רשות הניקוז.
  • מערכות קציר הנגר באגן בתרים תוכננו והוקמו על ידי קק"ל. העבודות בוצעו בתחילה בשטחים המוניציפאליים של עומר ובשטחים המוגדרים כשטחי ייעור בתמ"א 22 (איור 4). הקו המנחה בבחירת השטחים לייעור ולהקמת מערכות קציר נגר, מעבר לפן ההידרולוגי, היה להשקיע בשטחים שיישמרו פתוחים ברמת סבירות גבוהה גם בעתיד.
היבטים הידרולוגיים והנדסיים

הפתרון הראשוני שהוצע היה להקים מובל ומעביר מים חדשים שיתאימו להובלת זרימות בהסתברות של 1–2 אחוזים (120 מ"ק/שנייה). אלא שלפתרון זה היו כמה חסרונות, ובראשם עלויות גבוהות, צורך להרוס את אולם הספורט של בית הספר ולהזיז את גדר בית הספר והפרעות קשות לתנועה בכביש 60 בעת העבודות. כחלופה הציעה חברת תה"ל להקים  מאגר  גדול במורד הנחל. עלות ההקמה של מאגר זה היא גבוהה והפגיעה הנופית והסביבתית בעקבות הקמתו הייתה צפויה להיות רבה. כדי לייעל את פעילות המאגר ולהפחית את הפגיעה נרקם שיתוף פעולה בין רשות  ניקוז  ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל והוחלט כי:

  1. המאגר יועבר למעלה האגן ונפחו יקטן. המאגר ימוקם במרחק של כקילומטר וחצי במעלה הנחל מבית הספר מקיף עומר. מרחק זה מאזן בין השאיפה לתפיסת מרבית הנגר באגן הניקוז (המתאפשרת ככל שהמאגר ממוקם קרוב יותר לפארק התעשייה) לשאיפה לבנייתו בשטחים פתוחים שאינם נכללים בתב"ע העתידית של פארק התעשייה עומר (המחייבת התרחקות מפארק התעשייה).
  2. הנגר העילי ינוהל במקביל בתוכנית קציר  נגר  שתוביל קרן קיימת לישראל במדרונות וביובלים. תוכנית קציר הנגר התעתדה להפחית את נפח הזרימות הנכנסות למאגר.

מאגר ויסות (באחריות רשות הניקוז)

בתכנון המאגר התבססו על  ספיקת תכן  של 140 מ"ק לשנייה, התואמת זמן חזרה של אחת למאה שנים (1%), והוא תוכנן לקיבולת של 330,000 מ"ק מים. המאגר חפור ברובו, ורק צד אחד מוגבה באמצעות סוללת עפר (תמונה 2). מערכת המאגר מורכבת מסכר מדופן בערוץ הנחל, מתעלה המטה את הזרימה מהסכר למאגר, ממתקן יציאה מבוקר במורד המאגר וממגלש עודפים במעלה. מסביב למאגר נבנתה תעלת ניקוז היקפית, המונעת כניסת נגר מבחוץ ומגינה על גדות המאגר מפני התחתרות.
המאגר הוא מאגר ויסות, המשחרר את המים הנכנסים באופן מבוקר ומקטין את הספיקה החוזרת לנחל: ספיקת המים המקסימלית במתקן היציאה היא 3–4 מ"ק/שנייה.
המאגר נבנה בסמוך לערוץ כמאגר צד. למיקום מחוץ לערוץ שלושה יתרונות עיקריים:

  • פוטנציאל הכשל במאגר הממוקם בתוך הערוץ גבוה יותר משום שכל נפח הזרימה מנותב אליו גם בזרימות עוצמתיות.
  • בזכות המיקום מחוץ לערוץ נשמר מבנה הערוץ הטבעי.
  • כמעט כל נפח הזרימה חוזר לנחל, אך בספיקה נמוכה יותר. כך לא נפגע תפקודו האקולוגי של הנחל (מלבד המקטע שבין תעלת ההטיה למתקן היציאה, שבו מים זורמים רק אם המאגר מלא ומים חוזרים דרך מגלש העודפים).

מערכת קציר נגר במעלה האגן (באחריות קק"ל)

העבודות להקמתן של מערכות קציר הנגר החלו עוד לפני תחילת העבודות בשטח להקמת המאגר. בשלב הראשון הוקמו המערכות בשטחים שאינם מתנקזים למאגר, בסמוך לפארק התעשייה. ההחלטה על הקמתן במקום זה נבעה מהחשיבות שיש לצמצום הנגר בשטחים שהמאגר אינו נותן עבורם מענה. בהמשך הוקמו אמצעי קציר נגר גם במעלה השטח התורם למאגר, זאת כדי לצמצם את הנגר במדרונות ולהקטין מראש את הספיקה ואת נפח המים הנכנסים למאגר. בעקבות הקמת מערכות קציר הנגר חל שינוי בתכסית של אגן הניקוז, וכיום חלק לא מבוטל משטח האגן, שהיה חשוף בעיקרו, מכוסה בעצים (איור 5). במדרונות הוקמו מערכות שיחים (תמונה 3), ובערוצי הנחלים נבנו לימנים (תמונה 4, איור 4). בראשי הערוצים הפעילים נבנו סכרונים. הסכרונים נבנו בגובה של כחצי מטר כדי להגן מפני טביעה (של ילדים ובעלי חיים). בכל סכרון נבנה מגלש בטון המאפשר מעבר מים במורד לסכרון הבא ומגן על הסוללה. בשטחים הסכורים בנחלים ובמדרונות שבהם הוקמו שיחים גם ניטעו עצים (בעיקר איקליפטוסים, שקמים, חרובים ושיטים). ניתוח נתוני מדידות הגשם והנגר באזור אגן בתרים הראה כי בתת-האגנים שבהם קיימות מערכות קציר נגר  מקדם הנגר  היה נמוך (0.5 בממוצע), ואילו בתת-האגנים שבהם לא קיימות מערכות קציר נגר, או שנבנו והן נפרצו, מקדם הנגר היה גבוה (0.8 בממוצע). כמו כן, מערכות קציר הנגר מנעו  התחתרות  של ערוצים מסדר נחל ראשון ושני, שרבים מהם היו חתורים.

מערכות קציר נגר אינן מתוכננות לעמוד בספיקה מסוימת (בניגוד למאגר או מעביר מים), וכך ככל שהשטח המטופל באגן גדול יותר הספיקות במורד צפויות לרדת (איור 6). גישה זו מתאימה מאוד להתמודדות עם אי-הוודאות והעלייה הצפויה באירועי הקיצון כתוצאה משינויי האקלים.

כאמור, העבודות להקמת מערכת קציר הנגר החלו עוד לפני בניית המאגר. כבר באירוע הגשם באוקטובר 2004, עת הושלמה הקמת המערכת על פני 3,000 דונם, ירד באופן ניכר נפח הזרימה: באגן בתרים ירדו כ-36 מ"מ גשם. מערכות קציר הנגר ויסתו את ספיקת השיא הצפויה לסופה זו מערך מחושב של כ-29 מ"ק לשנייה לערך מדוד של כ-4 מ"ק לשניה (מקור: קק"ל –  שיקום  מערכות אקולוגיות ממודברות).

היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

בניית  מאגר  שקוע ומוטמע שמשמר את זרימת המים במרבית קטע הנחל

מיקום המאגר מחוץ לערוץ והשקעתו (רוב המאגר חפור ורק חזית אחת שלו מוגבהת) מצמצמים את הפגיעה הנופית ושומרים על צורתו הטבעית של הערוץ. יתרה מכך, בזכות העובדה שכמעט כל נפח הזרימה חוזר לנחל (בספיקה נמוכה יותר) נשמר תפקודו האקולוגי והגאומורפולוגי כנחל. לבניית הסוללה בחזית המוגבהת השתמשו בעודפי  קרקע  מחפירת המאגר.

שימוש בפסולת מקומית לצורכי הקמת הסוללות

בשטחי האגן מצויות מזבלות לא חוקיות רבות (תמונה 5), בעיקר של פסולת בנייה. הטיפול במזבלות אלו מורכב ויקר, ולכן במרבית המקרים הטיפול העיקרי בהן היה של הצנעה וכיסוי. בחלק מהמקרים הפסולת שימשה כחומר מילוי לסוללות העפר שבסכרי הערוצים. פתרון זה חוסך הוצאות רבות הכרוכות בהובלה של הפסולת לאתר מוסדר, אך אין הוא מונע את זרימת התשטיפים בעת אירועי גשם. השלכת הפסולת באגן נמשכת גם כיום ומטופלת באופן חלקי בלבד.

נטיעת עצים

הקמת מערכות קציר הנגר באגן כללה נטיעה נרחבת של עצים. חלקם מינים מקומיים (שיטים למשל), ורובם מינים שאינם מקומיים (בעיקר איקליפטוסים). השטחים הנטועים מגדילים את מגוון בתי הגידול באגן ותורמים לגידול בביומסה.

היבטי נוף, חברה ומורשת

חלק מהשטחים שניטעו בהם עצים כחלק ממערכת קציר הנגר משמשים לתיירות ונופש, ועוברים פיתוח לטובת שימוש הציבור. מכיוון שהגישה לשטחים הנטועים באגן בתרים אינה נוחה, לא בוצעו בשטח האגן פעולות פיתוח, הסדרה והסברה למטרות תיירות ונופש. בסביבת המאגר עצמו אין שילוט הסבר.

כלכלה, ניהול ותחזוקה

כלכלה ותקציב

עלות הפרויקט כולו נאמדת ב-6 מיליון ש"ח ומומן על ידי חברת נתיבי ישראל (3.5 מליון ש"ח), משרד החקלאות ופיתוח הכפר וקק"ל (חטיבת שמירה על הקרקע).
העבודות להקמת המאגר בוצעו על ידי רשות  ניקוז  ונחלים שקמה בשור עם אגף הכשרות  קרקע  בקק"ל.
העבודות להקמת מערכות קציר הנגר בוצעו על ידי קק"ל.

מנגנון ניהול ותחזוקה

רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור אחראית לתחזוקת המאגר וקק"ל אחראית לתחזוקת מערכת קציר הנגר.
פעולות תחזוקת המאגר כוללות טיפול בסחף ובסוללות המאגר, והן נעשות מדי שנה או שנתיים בעונת הקיץ, כשהמאגר יבש ואין חשש לזרימות. עלות תחזוקת המאגר מוערכת בכ-30,000 ש"ח בשנה.

סיכום ולקחים

הפרויקט כיום

תוכנית המאגר אושרה ב-2006. הקמת המאגר בוצעה בשנים 2009-2011. הקמת מערכות קציר הנגר החלה עוד קודם: מרבית העבודות בוצעו בשנים 2004-2007. פרויקט  מאגר  בתרים ומערכות קציר הנגר באגן בתרים הושלם.
בשנת 2020 הושלמה ההסדרה הסטטוטרית וההכרזה על קטע הנחל העובר בשטחי פארק התעשייה עומר ובית הספר מקיף עומר (איור 7). המועצה המקומית עומר אחראית לקטע הנחל הסגור במובל ורשות הניקוז אחראית לקטעי הנחל הזורמים בתעלה פתוחה.
פארק התעשייה עומר ממשיך לגדול ולהתפתח, ובהשוואה לעבר תורם כמות גדולה יותר של  נגר  לאגן (תמונה 6). הנגר מפארק התעשייה מנוקז למובל ולמעביר ואינו מושפע מהמאגר וממערכות קציר הנגר שבמעלה האגן. רשות הניקוז סבורה כי למרות תוספת הבנייה אין חשש כי בטווח הקרוב שהזרימות יעלו על כושר ההולכה של המובל, משום שהמבנים מוקפים גינות, ואלו מאפשרות  חלחול  של מי הגשמים המנוקזים מהגגות.

מדדי הערכה של הצלחת הפרויקט

עלות ההקמה של המאגר ומערכות קציר הנגר הייתה נמוכה בהרבה מהעלות המשוערת של החלופות המוצעות – בניית מובל ומעביר מים בעלי קיבולת גבוהה יותר או בניית מאגר גדול יותר (שנוסף על עלותו הגבוהה היה מסב נזק רב לסביבה). לאור החיסכון הכספי, הפרויקט מוגדר מוצלח מבחינה כלכלית.

במחקר של התחנה לחקר הסחף נמדדו שיעורי הנגר לפני הקמת מערכות קציר הנגר באגן ולאחר ההקמה. המחקר נערך לפני השלמת הקמת המערכות בכלל האגן, ולכן בדק רק את השטח שבו הוקמו מערכות קציר הנגר בשלב הראשון של העבודות. תוצאות המחקר מצביעות על יעילות המערכות בהפחתת שיעורי הנגר הנתרם לנחל: בתת-האגנים שבהם הוקמו מערכות קציר נגר נמדדו שיעורי נגר נמוכים במידה ניכרת מאלו שבתת-האגנים שלא עברו כל טיפול.
מדד נוסף להצלחת הפרויקט הוא מבחן התוצאה. מאז הקמת המאגר ומערכות קציר הנגר לא היו הצפות בפארק התעשייה ובחיבור הנחל עם כביש 60, והספיקות שננכנסו למובל ולמעביר המים לא עלו על הסף של 40 מ"ק/שנייה, על אף מספר ארועי גשם עצמתיים באגן.

תובנות ולקחים לעתיד

הקמה של מערכות קציר נגר אינה דורשת הליך סטטוטורי ותכנוני מורכב והיא מהירה יחסית. על כן מערכות אלו מספקות פתרון מהיר לטיפול בבעיית הצפות עד להקמת מתקן  איגום  או ויסות באגן. גם לאחר הקמת המתקן הן ממשיכות למלא תפקיד בהפחתת הספיקה הנכנסת למאגר. מערכות שהוקמו בשטח שאינו מתנקז למאגר מצמצמות את הספיקה שממשיכה ישירות למורד, ללא כל ויסות.
השילוב בין מתקן איגום או ויסות למערכת קציר נגר מאפשר לצמצם את נפח המאגר ומספק גיבוי כפול במקרה של כשל באחת המערכות.

הפרויקט הוא דוגמה טובה למניעה של הצפות במורד בזכות ניהול של נגר במעלה. פתרון זה טוב במיוחד במקרים כמו זה המתואר במקרה הנוכחי: מורד האגן עובר בשטח בנוי, ולכן היכולת לבצע בו שינויים מוגבלת; מנגד, מעלה האגן אינו מיושב ולכן עלויות הביצוע בו נמוכות יותר ומרחב התמרון גדול יותר. העוסקים בפרויקט מסכימים כי אם יש אפשרות לכך, עדיף לנהל את הנגר במעלה.

הגשת תוכניות הפרויקט כמפעל  ניקוז  מתוקף  חוק הניקוז  זירזה את התהליך הסטטוטורי. חלק משטח הפרויקט נכלל בתב"ע של פארק התעשייה עומר. הירתמות ראש המועצה המקומית עומר לקידום שינוי התב"ע, תוך הבנת חשיבות המאגר לתפקוד פארק התעשייה ובית הספר, האיצה את תהליך אישור הפרויקט וביצועו. מקרה מאגר בתרים ממחיש את החשיבות ואת היתרונות הגלומים ברתימת הרשויות המוניציפאליות שבשטחן מתוכנן פרויקט מסוים לטובת קידומו.

פעולות קציר הנגר (נטיעת העצים, הקמת השיחים במדרונות ובניית לימנים) מהוות פתרון יעיל לצמצום הנגר והסחף ושימורם באגן. עם זאת, אין להתעלם מכך שעולה ביקורת מצד מספר ארגונים וחוקרים על מידת ההפרעה שהן גורמות למערכת הטבעית (קישור: השפעות אקולוגיות של הייעור בנגב).
המבקרים טוענים כי נטיעת העצים ושינוי פני הקרקע גרמו לחדירה של מיני בעלי חיים שאינם מקומיים ולדחיקתם של המינים המקומיים, לפגיעה במיני צומח מקומיים, ובאופן כללי – לירידה במגוון המינים. מנגד, המחקרים של קק"ל מצביעים על עלייה במגוון בבתי הגידול ובמגוון המינים באגן כתוצאה מפעולות אלו.
טענה נוספת נוגעת לנזק הנגרם במהלך העבודות להקמת מערכות קציר הנגר ולפגיעה בקרומי הקרקע על ידי הכלים ההנדסיים. במקרה הנוכחי נראה כי הפגיעה בקרומי הקרקע היא ממושכת וקשורה בעוד מגוון גורמים אחרים, כגון דרכי עפר, בנייה לא מוסדרת, מזבלות לא חוקיות ולחץ רעייה כבד.
אזור צפון הנגב מתאפיין במגמת עליה של שיעורי הנגר , כתוצאה מרעיית יתר והפרה של תנאי הסביבה הטבעית (באמצעות דרכי עפר, בנייה, אתרי פסולת וכדומה). חלק מהגופים הירוקים (החברה להגנת הטבע למשל) טוענים כי יש לטפל בבעיה עצמה וליצור ממשק רעייה מותאם ומנגנון פיקוח ואכיפה למניעת הפרות בשטח ולא לעורר בעיה חדשה בדמות מערכת המשנה לחלוטין את המערכת האקולוגית הטבעית (השפעות אקולוגיות – החברה להגנת הטבע). עמדת קק"ל היא כי לנוכח חוסר היכולת לאכוף פעולות הגורמות לרמת ההפרה הקשה בשטח האגן, המענה המיטבי הוא נטיעת עצים ונקיטת פעולות לשימור הקרקע. קק"ל רואה בנטיעות ובהקמת מערכות קציר הנגר פעולות המשמרות את הקרקע ומצמצמות את הנגר, מקטינות את קצב ההתחתרות, מעלות את המגוון הביולוגי ואת הביומסה בשטח ומאטות את תהליך המדבור (תמונה 3, תמונה 4). (מקור: שיקום תפקודי של מערכות אקולוגיות ממודברות בצפון הנגב).
העבודות להקמת מערכות קציר הנגר החלו בשנת 2004. כיום יש למתכננים סל כלים רחב יותר לשילוב פתרונות מבוססי טבע והנדסה ירוקה במערכות אלו. כמו כן, חלה התקדמות בידע ובכלים, ובזכות כך מתאפשר השימוש במינים מקומיים.

לקחים

בדומה לפרויקטים רבים המקודמים באגני הניקוז בישראל, לא נערך מחקר שליווה את פרויקט הקמת המאגר ובחן את הצלחתו. הסיבה לכך היא כלכלית בעיקרה – לרוב תקצוב הפרויקטים אינו מספיק גם לעריכת מחקר ביקורת, וידע בעל ערך רב שיכול לשמש לפרויקטים עתידיים יורד לטמיון. מדד ההצלחה העיקרי במרבית הפרויקטים הוא מבחן המציאות. אלא שמדד זה בעייתי לנוכח השונות הגבוהה האופיינית לאקלים בישראל. מנגד, בשלב הראשון של הקמת מערכות קציר הנגר בוצע מחקר מטעם התחנה לחקר הסחף על שיעורי הנגר והסחף באגן. מידע שימושי זה אפשר לכמת את מידת ההצלחה של מערכות קציר הנגר והיווה בסיס ידע לפרויקטים שבוצעו מאוחר יותר באגנים אחרים.

חלק מהשותפים לפרויקט מציינים כי ספיקת המים החוזרת מהמאגר לנחל נמוכה מאוד, וכי תפקודו האקולוגי של הנחל נפגע בשל כך. לכן מומלץ לבנות מתקן יציאה מבוקר עם פתח גדול יותר, המסוגל להעביר מים בספיקות גבוהות יותר. מתקן כזה ישמור על תפקוד המערכת האקולוגית והגאומורפולוגית בנחל, ובמקרים של סופות גשם עוקבות יאפשר שחרור מהיר יותר של המים.

מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה לד"ר נחמיה שחף, עמיר ססלר ועופר שאולקר מרשות ניקוז ונחלים שקמה בשור, לחובב אלגביש מחברת לביא נטיף מהנדסים יועצים בע"מ, למוטי שריקי ויצחק משה מקק"ל ולשמואל ארבל מהתחנה לחקר הסחף.

כתיבה: רעות סלומון
תאריך עדכון: ספטמבר 2021

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

פארק ציבורי נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

חינוך וקהילה שיתוף ציבור איכות מים
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

ויסות והשהייה איגום הסדרת תשתיות
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

פיתוח נופי ויסות והשהייה פארק ציבורי
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

ויסות והשהייה איגום
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

שיקום בית גידול פארק ציבורי איגום ויסות והשהייה
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

פיתוח נופי איגום ויסות והשהייה
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיתוף ציבור שיקום בית גידול
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

פארק ציבורי נחל איתן
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

חקלאות שיתוף ציבור נחל איתן שיקום בית גידול
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

מעלה נחל תוכנית ניטור שיקום בית גידול איכות מים ויסות והשהייה
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

פארק ציבורי תיירות וטיילות נחל איתן שיקום בית גידול
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

פיתוח נופי ניהול שותפויות ויסות והשהייה
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

מורד נחל פארק ציבורי תיירות וטיילות ויסות והשהייה
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

פארק ציבורי תיירות וטיילות חינוך וקהילה שיקום בית גידול פיתוח נופי
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

חקלאות שיקום בית גידול
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

פארק ציבורי ויסות והשהייה פיתוח נופי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

נחל אכזב ויסות והשהייה ניהול שותפויות
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

תיירות וטיילות ניהול שותפויות שיקום בית גידול נחל איתן פיתוח נופי
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

תיירות שיקום בית גידול השבת מים לטבע פארק ציבורי
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

שיקום בית גידול חינוך וקהילה פיתוח נופי פארק ציבורי תיירות וטיילות
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

שיקום בית גידול נחל אכזב פיתוח נופי תיירות וטיילות
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

שיקום בית גידול חָבוּת סביבתית חקלאות
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

ניהול שותפויות איגום חינוך וקהילה ויסות והשהייה פארק ציבורי
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

ניהול שותפויות התייעלות כלכלית ויסות והשהייה הסדרת תשתיות מעלה נחל
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

תוכנית ניטור פארק ציבורי
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

ויסות והשהייה פיתוח נופי פארק ציבורי
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

תוכנית ניטור חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

תועלות כלכליות פארק ציבורי שיקום בית גידול
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

ויסות והשהייה פיצוי סביבתי פיתוח נופי
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

פיצוי סביבתי פארק ציבורי הסדרת תשתיות שיקום בית גידול תיירות וטיילות
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים