הקמת תחנה הידרומטרית מסוג פארשל למדידת ספיקות באפיק וצמצום הפגיעה בקישוריות הידרו-ביולוגית 2024

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.