אַגְמׇא
אַגְמׇא

מקרי בוחן Iconתמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

בחינת יישום כלי לעידוד פעולות חקלאיות תומכות סביבה, במסגרת פרויקט שיקום נחל ציפורי

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

בין שטחי חקלאות והנחלים הזורמים סמוך להם יש השפעה הדדית והדוקה. לכן כדי לשקם את מערכת הנחל באופן מיטבי מחד גיסא בלי לפגוע בצורכי החקלאים מאידך גיסא נדרשת התייחסות כוללת לשטח. יש לנקוט פעולות בתוך השטחים החקלאיים לשיפור ממשק החקלאות עם הסביבה הטבעית, בדגש על סביבת הנחל. בפרויקט לשיקום נחל ציפורי זוהתה הזדמנות לביצוע פיילוט לשיפור ממשקים אלו.
מטרת הפיילוט היא לפתח כלי זול ופשוט יחסית, הכולל תמיכות כספיות לחקלאים עבור ביצוע פעולות תומכות סביבה בקנה מידה רחב על ידי החקלאים עצמם ובשטחם. הפיילוט מאפשר לחקלאים ללמוד על פעולות תומכות סביבה בשטחיהם ולהתנסות בהן, ובה בעת מאפשר לרשות  ניקוז  ונחלים קישון ולשותפותיה לבחון את יעילות הכלי, בין היתר כמקרה בוחן עבור פרויקטים וגופים נוספים בארץ. הכלי פותח בשיתוף פעולה עם מספר גורמים (ראו אנשי צוות ושותפים). הפרסום הראשון (2023) של התמיכות ליישום הכלי הוביל להיענות רבה בקרב החקלאים באגן הנחל ולהתחלה של מימוש פיילוט בשטח.

רקע

מרבית הנחלים בישראל חוצים שטחים חקלאיים, ועל כן יש חשיבות רבה בהסתכלות הוליסטית על מרחבים אלו. בהקשר של בריאות הנחל, לעיבוד אינטנסיבי של שדות חקלאיים עלולות להיות השפעות סביבתיות בלתי רצויות על הנחל, כגון הגברת הנגר ותהליכים של סחף קרקע, זרימת תשטיפים של שאריות חומרי הדברה או דשן, הופעה של מינים פולשים ומיני באשה בשולי שדות וכיו"ב. על כן, קיים צורך בפתרונות אשר יאפשרו את המשך קיומן של שתי המערכות – החקלאות והנחל – זו לצד זו באופן שמיטיב עם שתיהן (שיקום נחל נהלל).
ממשק חקלאות–סביבה וקידום אגרואקולוגיה קיבלו התייחסות במספר יוזמות לאורך השנים. לדוגמה, האגף לשימור  קרקע  במשרד החקלאות תומך בחקלאים עבור יישום פתרונות שמפחיתים סחף הקרקע ונגר. עם זאת, טרם הוצע בישראל מנגנון כולל ליישום בקנה מידה נרחב של שיפור אקולוגי בשטחים החקלאיים.

פתרונות בעולם

במקומות שונים בעולם מקובל מאוד להציע לחקלאים סבסוד עבור פעולות תומכות סביבה שהם עושים בשטחם. לדוגמה, האיחוד האירופי מקצה תקציבים דרך המדיניות החקלאית המשותפת (CAP – Common Agricultural Policy) כדי לקדם מדיניות סביבתית. חלק ניכר מהתקציב משמש לתמיכה ישירה בבעלי קרקע חקלאית על מנת שיספקו שירותי מערכת לציבור, כגון הגדלת  מגוון ביולוגי  באחו ושיפור נופי שלו, יצירת נוף מורשת מקומית, ייעור,  שיקום  בתי גידול לחים וקידום פרקטיקות אגרו-אקולוגיות (מדיניות חקלאית משותפת באתר האיחוד האירופי). מנגנון תמיכה ישירה דומה נהוג גם באנגליה (האתר הממשלתי הבריטי לתמיכות לחקלאים).

האפשרות להטמעת שיטות תמיכה אלו והתאמתן לישראל נבחנת בפרויקט  שיקום נחל  ציפורי במסגרת פיילוט.

נחל ציפורי

נחל ציפורי הוא  נחל איתן  שמוצאו ברכס הרי נצרת, והוא זורם לאורך כ-32 ק"מ עד לחיבורו עם נחל הקישון (איור 1). לרוב אורכו זורם הנחל סמוך ליישובים כפריים ודרך שטחים חקלאיים. החקלאות באגן הנחל מתאפיינת בשטחים גדולים השייכים לקיבוצים ומושבים ובחלקות קטנות ופרטיות של תושבי היישובים הערביים, הבדואיים והדרוזיים במרחב שבחלקן עדיין נהוגה חקלאות בעל. הפרויקט לשיקום נחל ציפורי הוא פרויקט הדגמה של שיקום נחל בהיקף אגני ובראייה אגנית משלבת, וככזה הוא משלב מגוון רחב של תחומים, ובהם תחום החקלאות. זו פעם ראשונה שתחום זה מקבל מענה בצורה סדורה כחלק מפרויקט שיקום נחל. זאת כחלק מתפיסה שרואה בענף החקלאות שותף מלא בתהליכי שיקום הנחל ומכירה בחיוניותם של האינטרסים המשותפים לחקלאות ולשיקום הנחל לפרויקט. צוות החקלאות בפרויקט מטפל בסוגיות רבות ועובד בצורה שוטפת עם חקלאי האגן (למידע נוסף: בלוג ציפורי, ת.ז הפרויקט באתר אגמא).

אנשי צוות ושותפים

גורם אנשי מקצוע/ חברה
ביצוע וצוות מוביל רשות  ניקוז  ונחלים קישון מנהל הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי – ניר פפאי; יועצי החקלאות של הפרויקט – פרופ' אבי פרבולוצקי, שי גלעד
שותפים

 

אגף שימור קרקע וחקלאות בת קיימא, משרד החקלאות אלון מאור, אילן לדל
מחלקת יער, מרחב צפון, קק"ל יגאל מויאל – מנהל מחלקת יער, מרחב צפון
יועצים מקצועיים  יועצים אקולוגיים לפרויקט שיקום נחל ציפורי  ד"ר דידי קפלן (צומח), ד"ר אלדד אלרון (בתי גידול לחים), ד"ר אורה משה (הידרולוגיה), ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור (צמחים פולשים)
תיעוד והטמעה אגמא רויטל ריקלין

שי גלעד

 

תיאור המקרה

תמיכה ישירה בחקלאים עבור פעולות חקלאיות תומכות סביבה

לצורך הפיילוט נוסחו 13 פרוטוקולים (חוברת פרוטוקולים לניהול סביבתי בחקלאות ישראל) המגדירים מגוון של פעולות סביבתיות בשדה החקלאי הניתנות לביצוע על ידי החקלאי או בעל השדה ושעבורן החקלאים יקבלו תמיכה כספית. כל פרוטוקול מפרט את השטח או אורך המקטע המינימלי לביצוע וכן את המטרות הסביבתיות של אותן הפעולות, את האזורים שבהם מומלץ ליישם כל פעולה, הנחיות מחייבות שונות, את אופן הדיווח על הביצוע ואת התמורה הכלכלית שהחקלאי יקבל עבור השירות.
השלב הראשון לפני יישום הוא איתור שטחים שוליים (שטחים שהרווחיות והתוצרת החקלאית מהם נמוכה עד שלילית) שבהם ייעשו הפעולות, בהיקף של 3 עד 5 אחוזים מסך השטח החקלאי. כך החקלאי יכול להמשיך לעבד את כל השטח, כולל השטחים השוליים (כפי שהוא מחויב על ידי המדינה), אך בלי שיפסיד רווח משמעותי משטחים מניבים.

הייחודיות של כלי זה באה לידי ביטוי בשני היבטים: הראשון, הרחבת סל הפעולות למגוון פעולות תומכות סביבה שלא מתמקדות בשימור קרקע בלבד; השני הוא שיישום הפעולות מבוצע על ידי החקלאי עצמו ולא על ידי מזמין עבודה חיצוני (הגוף שאחראי על שיקום הנחל או השטח הפתוח בסביבת השדה החקלאי). כך נבנים הנכונות ורצון החקלאים להיות שותפים לפרויקט וליישם את הפעולות המוצעות גם כשאין להן תועלת חקלאית גרידא.
כמו כן, התמיכות אמורות לכסות לחלוטין את עלות הביצוע והחומרים הנדרשים (ללא תוספת עלות עבור שעות עבודה). כלל הפעולות הן וולונטריות לחלוטין; החקלאים מקבלים הסבר על הצורך והרציונל הסביבתי-אקולוגי והנופי של הפעולות השונות וגם עצות שעשויות לתת ערך חקלאי מוסף, כגון כיסוח של צמחייה במקום שימוש בחומרי הדברה ושימוש בצמחייה המכוסחת כמזון לחיות משק או שילוב זרעים נוספים, כמו מקבעי חנקן, כחלק מהפרוטוקול של זריעת שיבולת כגידולי שירות. החקלאים שבחרו לקחת חלק בפיילוט מבינים את הצורך הסביבתי ובוחרים בהתייעצות עם הגורם המקצועי (במקרה זה פרויקטור החקלאות מטעם רשות הניקוז והנחלים) מהן הפעולות שניתן לבצע ובאילו שטחים.
הפיילוט בנחל ציפורי הותאם למשקים חקלאיים ששטחם לפחות 100 דונם, מתוך הנחה שביצוע פעולות בשטח קטן מדי לא ישתלם לחקלאי והאינטרס לביצועו יקטן. כמו כן, מנגנון התשלום בפרויקט זה מתאפשר בהוצאת חשבוניות בלבד.

מטרות סביבתיות

מטרה עיקרית היא יצירת אינטרס משותף המגשר בין צורכי החקלאות לצורכי הנחל ורתימת החקלאי כשותף בשמירה על הנחל, בשיקומו ובהגנה על בתי הגידול הייחודיים והרגישים שנמצאים בסמיכות לשטחים החקלאיים. זאת באמצעות הרחבת סל הכלים הקיים ויצירת מנגנון כלכלי שיאפשר פעולה אקטיבית של החקלאי ורצון בהצלחתה. שיתוף הפעולה עם החקלאי יניב תועלות סביבתיות מרובות, כגון צמצום הזיהום הדיפוזי המגיע משטחים חקלאיים ומשפיע על בתי גידול רגישים, הגדלת הקישוריות האקולוגית וחיזוק ממשק הניהול והטיפול במינים פולשים.

מטרות הפיילוט

  • לשמש כהדגמה ליישום של שיטת התמיכות הישירות לחקלאים עבור פרויקטים של שימור ושיקום נחל בישראל או ניהול אזורים מעורבים של חקלאות–טבע, תוך רתימת גופים נוספים לתהליך – משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל.
  • בחינת היענות החקלאים לתמיכות ויכולתם לבצע את הפעולות המוצעות דרך קבלת משוב מהם וזאת לצורך שיפור הפרוטוקולים משנה לשנה.
  • בחינה של התאמת התקציב המוצע לסבסוד כל פעולה על ידי בדיקה ריאלית של עלויות עבור כל פרוטוקול ומידת הרווח/הפסד של כל חקלאי שמשתתף בפיילוט.
  • בחינת יכולתה של רשות ניקוז ונחלים קישון לתת מענה הולם לצרכים העולים מהשטח ולמימוש הפעולות וההסכמים.

מדדי הצלחה

מדדי ההצלחה שהוגדרו נוגעים לארבעה היבטים:

  • משוב של החקלאים לגבי הפרוטוקולים וחוויית ההתנסות שלהם – ישימות הממשק, יכולתם לעמוד בהנחיות ועוד. בטווח ארוך יותר, שינוי של פרקטיקות באזורים נוספים בשטחם.
  • אפקטיביות הממשק מבחינה אקולוגית ותרומתו למדדים אקולוגיים.
  • משוב מנהלי מכלל השותפים בפיילוט על המענה של הכלי למטרותיהם.
  • מודעות של גופים חיצוניים רלוונטיים לנושא.
הפרויקט כיום

פעולות שבוצעו (תאריך עדכון – יוני 2024)

  1. בשנת 2023 פותחה ופורסמה חוברת פרוטוקולים שכוללת פעולות הנותנות מענה סביבתי-אקולוגי בהיבטים שונים (חוברת פרוטוקולים לניהול סביבתי בחקלאות ישראל), איור 2). הפרוטוקולים עברו ביקורת עמיתים ואושרו על ידי השותפים וצוות היועצים (ראו אנשי צוות ושותפים). עבור כל פרוטוקול הוגדר השטח או האורך המינימלי לביצוע, הנחיות לביצוע הכוללות הגדרה של המיקום לפעולה, גובה התמיכה הישירה, תרומת הפעולה לסביבה, הנחיות מחייבות שונות, איסורים (לדוגמה הימנעות מריסוס או דישון בשטח הפעולה) וכן מידע נוסף והמלצות שאינן מחייבות. מבין הפרוטוקולים יש כאלה המחייבים או מאפשרים התייעצות עם איש מקצוע כחלק מיישום הפעולה, לדוגמה עבור פעולת ניהול של מינים פולשים.
  2. יועצי החקלאות בפרויקט פנו לחמישה משקים חקלאיים של קיבוצים באגן הנחל ולשלושה בעלי שטחים פרטיים בטאבו (ככתוב לעיל, הוסכם מראש שהפעולות יוצעו למשקים מעל 100 דונם בלבד). לאחר הפנייה, היועצים הציגו בפגישות פיזיות שנערכו עם מנהלי כל משק את העקרונות והרציונל של הכלי וכן את הנכסים הסביבתיים בכל שטח חקלאי שהצוות זיהה ואת הפעולות שעשויות להיות רלוונטיות לאותו משק. בהמשך נערכו פגישות נוספות לצורך מענה על שאלות ובחירת המיקומים בכל שטח חקלאי, הפעולות שאותן החקלאי מעוניין לבצע וקנה המידה לביצוע. כל אלה סומנו לבסוף במפה מסכמת (איור 3).
  3. נחתמו הסכמים משפטיים בין רשות  ניקוז  ונחלים קישון לבין החקלאים או מנהלי המשקים שהביעו רצון לקחת חלק בפיילוט (איור 4). עד כה נחתמו הסכמים עם ארבעה משקים קיבוציים. בכל הסכם מוגדרים מסגרת הזמנים, אופן התשלום וסך הסכום לתשלום בכל שנה (בהתאם להוכחת ביצוע). ההסכמים נחתמו לשלוש שנים – מסגרת הזמנים של פרויקט השיקום (סוף שנת 2026), שבמהלכן על החקלאים לבצע את הפעולות השונות וכן להוכיח המשך תחזוקה, על פי הצורך. ההסכמים הם מדורגים, כך שביצוע על שטח קטן יותר מהכתוב בהסכם אפשרי (במסגרת השטח המינימלי שהוגדרה לכל פעולה) והתשלום שיאושר יהיה יחסי.
  4. החלו פעולות בשטח ליישום (תמונה 1). השטח הכולל עבורו נחתמו הסכמים בשנת הפיילוט הראשונה (2023) הוא כ-250 דונמים ואורכו הכולל כ-8,600 מטר (עבור פרוטוקולים של שתילה לאורך גדרות) (טבלה 1: טבלה מסכמת לפעולות הנבחרות).
ניהול ותחזוקה

פעולות המתוכננות להשלמה בעתיד

בסוף השנה הנוכחית, שהיא שנת הפיילוט, וכל שנה שלאחריה ייבחנו הפעולות ומידת הצלחתן – אחוז ביצוע, משובי החקלאים, משוב מנהלי מרשות ניקוז ונחלים קישון והשותפים וכן משובים מצוות היועצים האקולוגי שייתן חוות דעת על האפקטיביות האקולוגית של הפעולות לאחר ביצוען. הפרוטוקולים וההסכמים ישונו ויותאמו על פי הצורך, מתוך כוונה להציע את הכלי בשנת 2024/25 למספר חקלאים ממושבים באגן הנחל ולאגודות חקלאיות. כמו כן תינתן לחקלאים שכבר נמצאים בפיילוט האפשרות לערוך את ההסכמים בכל הקשור לפעולות הנבחרות (לשנות, להוסיף או להחסיר פעולות).

תחזוקה וניטור

ההסכמים במסגרת פיילוט זה נחתמו עד לשנת 2026, שהיא שנת הסיום של פרויקט שיקום נחל ציפורי. עבור כל פרוטוקול ובכל הסכם נקבעו התנאים לתשלום, כאשר החקלאי נדרש להוכיח (דרך צילומים מהשטח) המשך תחזוקה כתנאי לתשלום.

ישנן גישות שונות לגבי המשך תחזוקה. גישה אחת, זו הרווחת באירופה, גורסת כי יש להמשיך לתמוך בחקלאים עבור שירותי המערכת ולו בצורה מינימלית, וזאת מתוך תפיסה של שירות ותגמול עבורו. על פי גישה שנייה, התמיכות הכספיות מיועדות לשלב התנעה קצר של הכלי ויישומו. בהמשך יתקיימו דיונים על ידי הגורמים המעורבים בפיילוט זה כדי להחליט על הגישה המתאימה. עבודת ניטור לבחינת מדדי הצלחה לצורך הערכה ושיפור הכלי תתוכנן ותבוצע בהמשך.

כלכלה ותקציב

ביצוע הפעולות תומחר ב-100–450 ש"ח לדונם, כתלות בפעולה הספציפית או בסכום למטר רץ בפרוטוקולים הנוגעים לכיסוי צמחי של גדרות או גדר חיה. הסכומים נקבעו על פי עיקרון מנחה של תמחור תחרותי בעבור שטחים שוליים בשדה שכלכליים פחות לעיבוד (ראו פרק 'תיאור המקרה'). שעות העבודה לביצוע לא תומחרו וכך גם לא פיצוי כספי על איבוד של שטח מעובד פוטנציאלי, מתוך רצון למצוא שטחים שוליים שיתאימו לפעולות המוצעות.

עלות-תועלת

לא נעשתה בחינה מקיפה מראש. סעיף זה יעודכן ככל שיעלו תובנות.

תובנות ולקחים

תובנות, לקחים ואתגרים

זוהי שנה ראשונה של ביצוע הפעולות ולכן טרם הוסקו מסקנות מנהליות, תפעוליות או סביבתיות לטווח קצר וארוך. אופן המדידה וההערכה של אפקטיביות הממשק מבחינה אקולוגית ותרומתו למדדים אקולוגים יתוכנן עם התקדמות הפיילוט.

  • מבחינה מנהלית, הליך חתימת ההסכמים נעשה באופן מהיר ופשוט וקיבל משובים חיוביים מהחקלאים. כל החקלאים ומנהלי המשקים שמחו על ההצעה ועל הפנייה אליהם (הגם שחלקם בחרו לא להשתתף בפיילוט השנה מטעמים שונים). ההצלחה בהיבט זה קשורה בין היתר ליחס האישי שהעניק צוות החקלאות של הפרויקט לכל חקלאי וחקלאי ולהכרות המוקדמת, שיצרה בסיס של אמון בין הצדדים. עובדה זו מחדדת את החשיבות של נוכחות צוות פרויקט  שיקום  הנחל בשטח עצמו ושל הכרות מעמיקה ולאורך זמן עם התושבים והחקלאים שבאגן הנחל. הפניות לחקלאים הביאו עימן גם תוצאות מפתיעות. מספר חקלאים הביעו התעניינות בכלי וזיהו בעזרת התהליך שטחים פוטנציאליים שניתן לשקמם, אך לא הביעו נכונות לקחת חלק פעיל בפיילוט בגלל היקף השטחים או מסיבות אחרות. במקרים אלו הפיילוט לא יושם אצלם מכיוון שמטרתו היא בחינת יישום עצמי של הכלי על ידי החקלאי. תהליך המיפוי של ההזדמנויות במרחב ושל השטחים המתאימים לפעולות תומכות סביבה התברר כשלב חשוב בפני עצמו, משום שהוא נותן המשגה לפעולות האפשריות במרחב.
    פרוטוקולים מסוימים זכו להתעניינות יותר מאחרים. חלק מההערות שהתקבלו מהשטח במהלך השיחות עם החקלאים הוטמעו תוך כדי עבודה (לדוגמה, הערות לגבי מיני צמחים שהוצעו ככיסוי צמחי לגדרות [פרוטוקול מס' 8] אך נחשבים לעשב רע בחקלאות).
    כבר כעת ברור כי יש פעולות שתוקצבו בחסר וכאלו שתוקצבו בעודף, ובהתאם למסקנות בסיום הפיילוט לשנה זו, יעודכנו סכומי התמיכה לכל פעולה.
  • מודעות של גופים חיצוניים רלוונטיים לנושא: המסמך והיוזמה הוצגו במספר כנסים ואירועי חשיפה אחרים לקהל המקצועי. עד כה הפיילוט עורר עניין רב בקרב גורמים שונים (משרד החקלאות, החברה להגנת הטבע, אשכול כנרת-עמקים, רשויות  ניקוז  ונחלים ועוד) וניכר שהוא עונה על צורך קיים בשטח.
  • התנעת הפיילוט והחתימה על ההסכמים התעכבו במספר חודשים בשל המלחמה שפרצה בסוף 2023. כתוצאה מכך הביצוע של חלק מהפעולות נדחה בזמן רב, משום שיש פעולות שאפשר להתחיל בביצוען רק בעונה מסוימת, על פי העונה החקלאית באותו שטח.
מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט על רבדיו ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה לפרופ' אבי פרבולוצקי, לניר פפאי מרשות  ניקוז  ונחלים קישון ולאלון מאור מאגף שימור  קרקע  וחקלאות בת קיימא במשרד החקלאות.

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

פארק ציבורי נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

איכות מים שיתוף ציבור חינוך וקהילה
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה איגום
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

פיתוח נופי ויסות והשהייה פארק ציבורי
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

ויסות והשהייה איגום
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

שיקום בית גידול פארק ציבורי ויסות והשהייה איגום
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

פיתוח נופי ויסות והשהייה איגום
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיתוף ציבור שיקום בית גידול
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

פארק ציבורי נחל איתן
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

חקלאות שיתוף ציבור נחל איתן שיקום בית גידול
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

מעלה נחל תוכנית ניטור שיקום בית גידול ויסות והשהייה איכות מים
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

פארק ציבורי נחל איתן תיירות וטיילות שיקום בית גידול
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

ויסות והשהייה פיתוח נופי ניהול שותפויות
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

פארק ציבורי מורד נחל תיירות וטיילות ויסות והשהייה
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

פארק ציבורי פיתוח נופי תיירות וטיילות שיקום בית גידול חינוך וקהילה
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

פיתוח נופי ויסות והשהייה פארק ציבורי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

נחל אכזב ניהול שותפויות ויסות והשהייה
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

תיירות וטיילות ניהול שותפויות שיקום בית גידול נחל איתן פיתוח נופי
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

תיירות שיקום בית גידול השבת מים לטבע פארק ציבורי
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

תיירות וטיילות שיקום בית גידול חינוך וקהילה פארק ציבורי פיתוח נופי
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

שיקום בית גידול נחל אכזב פיתוח נופי תיירות וטיילות
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית חקלאות שיקום בית גידול
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

ניהול שותפויות איגום חינוך וקהילה ויסות והשהייה פארק ציבורי
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

ניהול שותפויות התייעלות כלכלית ויסות והשהייה מעלה נחל הסדרת תשתיות
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

תוכנית ניטור פארק ציבורי
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

ויסות והשהייה פארק ציבורי פיתוח נופי
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

תוכנית ניטור חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

תועלות כלכליות פארק ציבורי שיקום בית גידול
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

ויסות והשהייה פיצוי סביבתי פיתוח נופי
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

פארק ציבורי פיצוי סביבתי שיקום בית גידול הסדרת תשתיות תיירות וטיילות
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים