אַגְמׇא
אַגְמׇא

מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

גלגולו של מאגר מי שיטפונות ואספקת מים להשקיה משנות החמישים ועד ימינו

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

המקרה מתאר את סיפורו ההיסטורי של  מאגר  כפר ברוך – מאגר גיא שהוקם לאגירת מי שיטפונות בערוץ נחל הקישון, סמוך למושב כפר ברוך בעמק יזרעאל, והפך במרוצת הזמן למאגר צד ולאגם. תוכנית האב לאגם כפר ברוך (2016) ממליצה לשמר את בתי הגידול הלחים ולהפוך את המקום לפארק בד בבד עם חשיבותה ההנדסית.
המאגר הוקם בשנת 1953 לצורך  איגום  מים להשקיה של שדות חקלאיים בעמק ולוויסות הזרימה השיטפונית של הנחלים קישון, מזרע ועדשים. לאחר הקמתו תפקד המאגר גם כאתר פנאי ונופש לא פורמאלי עבור תושבי האזור.
במהלך שנות השבעים והשמונים נמצא שאגירת המים גורמת לשינוי של מפלס מי התהום, ותורמת אגב כך להמלחת מי התהום והקרקעות. משום כך מי המאגר לא התאימו יותר עבור השקיית הגידולים החקלאיים. במשך שנים נעשו ניסיונות שונים למזער את השפעת ההמלחה, אך הם לא צלחו ובעקבות זאת המאגר סיים תפקידו בסוף שנות התשעים.
לאורך שנות הפעילות בשטח של מאגר הגיא התפתח בית גידול לח עם שלל צמחים מקומיים, שמשך אליו גם עופות מים רבים, זכר לנוף הביצות ההיסטורי. לאחר ייבוש המאגר נפגע בית הגידול ושטח האחו הלח צומצם.
בשנת 2006 הקימה חברת מקורות על שליש משטח מאגר הגיא מאגר צד לאיגום של מי שיטפונות וקולחים ולהשקיית שדות חקלאיים, והסדירה את אפיקי הנחלים. בחודשי החורף הנחלים הציפו את תחום המאגר המקורי ומשכו אליו מבקרים. בשנת 2016 אושרה תוכנית האב לשיקום פשט ההצפה שנמצא בצמוד למאגר הצד, המכונה 'אגם ברוך'. זו תוכנית להקמת פארק אקולוגי תיירותי וחינוכי במקום, אשר אינו פוגע בתרומתו של המאגר לוויסות זרימה שיטפונית ולתפיסת המים לחקלאות (תמונה 1). הפארק הוא יוזמה של רשות  ניקוז  ונחלים קישון, מועצה איזורית עמק יזרעאל וגופים נוספים, ויש לו תפקיד חשוב בשמירה על המגוון הביולוגי ובשיקום נחל הקישון והנגשתו לציבור.

ההשפעות ההידרולוגיות והאקולוגיות המרחביות של מאגר הגיא מלמדים על חשיבות הניטור והצורך בחיזוי השפעות של מבנים הנדסיים בנחלים ובשטח פתוח.  רשות ניקוז ונחלים  קישון וחברת מקורות הפיקו לקחים מהעבר ופעלו מתוך ראייה הוליסטית בהכנת תוכנית הנדסית מקיימת למאגר הצד ואגם ברוך. התוכנית שומרת על היתרונות הגלומים בניקוז טבעי, בשמירה על הטבע ובפיתוח פארק תיירותי. מערכת השיקולים במקרה זה כוללת גם שיקולי בטיחות בשל הימצאותו של בסיס צבאי סמוך לפארק, ומעלה את הצורך במציאת שיטה לניהול סיכונים מסוג זה לסדר היום.

רקע

אנשי צוות ושותפים

מאגר גיא בכפר ברוך הוקם בשנת 1953 על ידי חברת מקורות.

צוות תוכנית האב למאגר הצד ואגם כפר ברוך, 2016 :

גורם אנשי מקצוע ארגון/חברה
צוות היגוי לתוכנית האב, 2016 רשות  ניקוז  ונחלים קישון חיים חמי
אורי רגב
טל רטנר
יזם ומנהל
מקורות לאה בן אשר
קרן קיימת לישראל גיל עצמון
שלי בן ישי
רשות הטבע והגנים יונתן הררי
המשרד להגנת הסביבה דרור פבזנר
צוות תכנון ויועצים לתוכנית האב, 2016







ליגמ פרויקטים סביבתיים בע"מ רן מולכו, אביטל רבן, דניאל ברשטיין ניהול
אורבניקס – כלכלה, תכנון וסביבה איריס אפרת, נועה (גכט) תמרי, ראומה ערוסי ניהול
פלגי מים אינג' אברי ליבנה
עמית קולטין
דיאנה גרליאנצקי
הידרולוגיה וניקוז
אדריכלות נוף טוך-סרגוסי בע"מ אדריכלית נוף טלי טוך, אדריכלית נוף לי נצר תכנון נוף ועיצוב אדריכלי
א.ב מתכננים מיכל הלוי תשתיות וסטטוטוריקה
"פשוט" קרן עוז, נעמה גולד תיירות, חינוך וקהילה
תה"ל מהנדס אלכס אברבוך הנדסה
פרופ' שריג גפני אקולוגיה
ד"ר לירון אמדור חקלאות ושימור קרקע
שי אגמון צפרות

ניתוח אזורי

אגן היקוות קישון

אגן קישון משתרע על שטח של 1,100 קמ"ר והוא האגן השני בגודלו מבין אגני נחלי החוף. מוצאו של נחל הקישון בהרי הגלבוע במזרח, הוא חוצה את עמק יזרעאל ונשפך אל הים התיכון במפרץ חיפה. יובליו העיקריים של הנחל הם הנחלים ציפורי, יפתחאל, השופט, סעדיה, גדורה, מזרע, עדשים, בית לחם, נהלל והקיני. זרימת המים בנחל קישון נחלקת לשני מקטעים: הקישון העליון – הנחל במקטע זה הוא נחל אכזב, והזרימה בו היא של מי גאויות, מי ניקוז חקלאי ומי ביוב; הקישון התיכון והתחתון – הנחל במקטע זה הוא  נחל איתן  (ראו סקר טבע עמק יזראל, 2021).
מאגר כפר ברוך נמצא במורד אגן היקוות שגודלו 470 קמ"ר במקטע הקישון העליון, מדרום מערב למפגש של נחל קישון עם נחל עדשים ונחל מזרע (איור 1).

נתונים הידרולוגיים

ראו מסמך תוכנית אב לאגם כפר ברוך, 2016.

מיקום הפרויקט

מאגר כפר ברוך והאגם נמצאים בשטחה של מועצה אזורית עמק יזרעאל בקרבת היישובים כפר ברוך (ממערב) והיוגב (מדרום). הערים הגדולות הקרובות ביותר הן עפולה מדרום-מזרח למאגר ומגדל העמק מצפון-מערב לו (איור 2).

מטרה ויעדים

'אגם ברוך' –  סכר  ומאגר גיא משנת 1953 ועד שנות השמונים: אגירת מי שיטפונות ושימוש בהם להשקיה

'אגם ברוך' הוא כינויו של  מאגר  הגיא ההיסטורי בסמוך לכפר ברוך. המאגר הוקם ב-1953 עבור שתי מטרות עיקריות:

  1. קליטה ואיגום של מים עבור השקיית השדות החקלאים באזור.
  2. ויסות הזרימה השיטפונית בנחל קישון וביובליו מזרע ועדשים.

ההערכה בזמן תכנון מאגר הגיא הייתה שנפח המים הממוצע באירוע שיטפון בנחל הוא כ-19 מלמ"'ק. לאור הערכה זו תוכנן מאגר מים בקיבולת של 7.3 מלמ"ק ורום מים של 49+ מטרים. המתקן ההנדסי של המאגר הורכב מבריכה, סכר, מגלש ומברץ גלישה. סביב המאגר הוגדר שטח הצפה של כ-2,550 דונם. מי שיטפונות ומי מעיינות כברי זרמו אל המאגר – לבריכה החפורה במעלה סכר בערוץ נחל הקישון. הסכר חסם את זרימת המים מנחל מזרע ועדשים אל הקישון וניקז למאגר מים מאגן היקוות שגודלו 470 קמ"ר (איור 3, תמונות 2, 3) (תוכנית הנדסית לסכר; אגם כפר ברוך, 2000; עיתון על המשמר 9.12.1953; גבירצמן, 2002).

מתוך ידיעה בעיתון על המשמר, 1954 (אתר ותיקי כפר ברוך):

"1,200 דונם באגם כפר ברוך הוצפו בשלושה וחצי מיליון מ"ק מים… ידו של האדם הייתה שוב על העליונה במאבק עם הטבע ובעוד ימים ספורים יבוא הקץ לפיתוליו… נחל זה יזכה להיות הראשון בארץ, אחרי דורות של בזבוז מימיו הזורמים הימה, למקור ברכה בהשקיית שטחים נרחבים של אדמה ועיבוד אינטנסיבי. היום הזה שיסמן את קץ בזבוז עשרות מיליארדים מטרים מעוקבים של מים מתוך הקישון, הוא היום בו יתמלא אגם כפר ברוך, אחד האגמים הגדולים בתוכנית תה"ל (תכנון המים לישראל)… 8 מיליון מ"ק מים ימצאו את דרכם לשדות העמק המרכזי עוד הקיץ."

מאגר הגיא היה לאגם התפעולי העיקרי של העמק. הוא הגדיל את היצע המים הזמינים לחקלאות ואפשר בזכות כך להסב שטחי חקלאות רבים (כ-250,000 דונם) בעמק מגידולי בעל לגידולי שלחין (תמונות 4, 5). לאורך שנים נערכו בדיקות שונות של תפקוד המאגר, ועל פי הצורך בוצעו התאמות במבנה ההנדסי ובמקורות ההזנה שלו:

  1. בשנת 1955 הופעלה בגדה הצפונית של המאגר תחנת שאיבה שהעבירה את מי האגם לחקלאים בעמק יזרעאל.
  2. בשנים 1956–1957 חובר המאגר למפעל אספקת המים 'גליל מערבי קישון' של חברת מקורות. המפעל העביר עודפי מים אל המאגר.
  3. בשנת 1960 הוחלט להגדיל את נפח האיגום. המגלש של המאגר הוגבה במטר אחד (+50) כדי שקיבול המים במאגר יהיה 10 מלמ"ק בשטח הצפה של 3,250 דונם.
  4. במחקר הידרולוגי של תה"ל (בחורף 1961/62) נמצא כי הממוצע הרב-שנתי של הזרימות השיטפוניות למאגר הוא כ-3.0–3.6 מלמ"ק והמאגר אינו מתמלא לחלוטין. באמצע שנות השישים החלו בהזרמת מי המוביל הארצי אל המאגר, והשקיית השדות התבססה על מי המוביל ומי שיטפונות.
  5. בסוף שנות השישים מי מעיינות כברי שהגיעו למאגר נוצלו במלואם להשקיה בשל עלייה בדרישת מים לחקלאות בגליל המערבי, והפסיקו לפיכך לזרום אל המאגר. במקביל נמצא שהמאגר התמלא בסחף  קרקע  בנפח של 2 מלמ"ק, ונפח האיגום שלו קטן ל-8 מלמ"ק בלבד.
  6. בבדיקה שהסתמכה על מדידות שנערכו במאגר בין 1962 ל-1977 נמצא שקיימת סכנת לקריסה של הסכר באירוע שיטפון של 1:100 שנים. קריסת הסכר הייתה עלולה להיות הרסנית ולהוביל להצפות במפרץ חיפה. בשנת 1980 הוגבה הסכר לגובהו הסופי – 54 מטרים מעל גובה פני הים.

(נתונים מתוך מקורות, 2000; תוכנית האב לאגם כפר ברוך, 2016)

בשנות השישים, במקביל לשימוש במי מאגר ברוך להשקיית השדות בעמק, עלתה הדרישה לאספקת מים עבור חקלאות שלחין. כדי למלא צורך זה הוקמו עשרות מאגרים פרטיים בתחום תת-האגנים מזרע ועדשים, בנפח קיבול כולל של כ-5.5 מלמ"ק (גב, 1989). בשנת 1984 הוקם מפעל תשלובת הקישון – מפעל לקליטת כמויות גדולות של  קולחים  שניונים ממט"ש חיפה והכשרתם להשקיה חקלאית. מי הקולחים בתשלובת הקישון הועברו לאגירה עונתית במרחב העמק במאגר מעלה הקישון ובארבעה מאגרים פריפריאליים קטנים (איור 4). לאחר חיטוי מתאים מי הקולחים ממאגר מעלה הקישון הוזרמו בגרביטציה למאגר ברוך. במקביל המשיך המאגר לקבל מים מהמוביל הארצי וכן קלט מי שיטפונות. מי הקולחים, מי המוביל הארצי ומי השיטפונות נמהלו ביחסי מיהול שונים וסופקו לצריכה ברמות מליחות המתאימות להשקיה. המאגרים הפרטיים והמפעל תרמו להגדלת פוטנציאל השימוש במים להשקיה באגנים מזרע ועדשים ובשאר חלקי העמק.

המלחת הקרקע החל משנות השבעים ופתרונות לסוגיה

לחסימת הניקוז הטבעי של השדות החקלאיים על ידי המאגר ולהשקיה האינטנסיבית במים באיכות נמוכה בשטח שיש בו קרקע חרסיתית כבדה היו מספר השלכות לא רצויות: (1) המלחה של קרקעות ושל מי התהום בעמק יזרעאל במהלך שנות השבעים. במקומות רבים (בייחוד במעלה הנחלים) מפלס מי התהום עלה קרוב לפני השטח, המים התאדו והותירו מלחים בקרקע. הבעיה החמירה עד כדי כך שחלק מהשטחים לא יכלו לשמש עוד לחקלאות בשל מליחותם הגבוהה. כך לדוגמה, בשטחים של הקיבוצים שריד וגניגר (גבירצמן, 2002, עמ' 216); (2) עצירת סחף הקרקע מהשדות והשקעתו במאגר במקום הובלתו בנחל. בעקבות הגעת סחף רב אל הבריכה (כ-70,000 מ"ק בשנת 1988) קטן נפח המאגר, וקצב האידוי, שהוערך ב-1.25 מטר לשנה, גדל. בשל כך מליחות מי המאגר עלתה מערכים של עשרות מגכ"ל לאחר שיטפון (איור 5) ל-700–800 מגכ"ל; (3) מאגר ברוך ומאגר מעלה הקישון גרמו לשיבוש זרימה בשכבות הקרקע. שינויים אלו בתכונות ההידראוליות גרמו לעלייה של בסיס הניקוז, וכתוצאה מכך לתנאי  ניקוז  לקויים בשדות העמק. עוד נמצא כי המאגר משפיע על מחזורי הייבוש וההרטבה של הקרקעות הסמוכות.

בניסיון למזער את השפעת ההמלחה ננקטו מספר פעולות:

  1. הוקמו תחנות שאיבה בנחלים מזרע ועדשים ותחנה זמנית במעלה נחל הקישון. התחנות שאבו את המים המלוחים שזרמו בנחלים במעלה של סכר כפר ברוך. למרות זאת, לא חל שיפור ניכר ברמת המליחות.
  2. בשנת 1995 הופסקה הזרמת הקולחים ממאגר מעלה נחל הקישון אל מאגר כפר ברוך, והקולחים נשאבו והועברו ישירות אל הצרכנים.
  3. בשנת 1996 נבנה בסכר המאגר פתח ניקוז קבוע עם שער אטום. לפני שיטפונות צפויים נסגר הפתח, דבר אשר ויסת את הזרימה וסייע במניעת הצפות במורד הקישון. מי השיטפון הועברו לשימוש במהירות לפני שיומלחו.
  4. החקלאים באזור דאגו לניקוז השדות והורדת מפלס מי התהום במעלה האגן בשיתוף פעולה עם אגודת המים, קק"ל ומשרד החקלאות. בחלקות שבמעלה מאגר (גיא) כפר ברוך הותקנה מערכת צינורות תת קרקעיים שמנקזים את עודפי המים אל נחל הקישון. במקביל לטיפול בניקוז הותקנה רשת של בארות תצפית, ומשנות ה- 90 ועד היום מתקיים ניטור ומחקר של המלחת הקרקע ומפלס מי התהום בכל מרחב אגן ההיקוות.

אלא שצעדים אלו לא פתרו את בעיית ההמלחה, ובעקבות הצורך בשינוי מבנה המאגר למאגר צד – וכן עקב שנות בצורת בסוף שנות התשעים – מאגר ברוך יובש והפסיק לשמש אוגר עונתי. בתקופה זו אפיק הקישון ההיסטורי במעלה שוקם וניקז לתוכו את כל הזרימות המלוחות.
(מקורות לפרק זה: גב, 1989; גבירצמן, 2002; גורן וחובריה, 2014; נחל הקישון ויובליו: סקר אקולוגי סביבתי, 1996;  תוכנית אב  לאגם כפר ברוך, 2016)

הצלחת המאגר בוויסות שיטפונות

נפח הסחף שהצטבר במאגר ברוך עד לשנות התשעים פגע במידה מועטה בהלוך הגאות (flood routing) של המאגר. בשנת 1991/92 נרשם הילוך  גאות  מרשים- נמדדה  ספיקה  נכנסת של 442 מ"ק לשנייה, וספיקת הגלישה מעל הסכר הייתה 245 מ"ק לשנייה (איור 6). בשנת 1995 מי השיטפונות גלשו מעבר למאגר וגרמו להצפות בקריות ובמפרץ חיפה (תמונה 6).

מאגר ברוך כאתר לפעילות נופש ופנאי

מאז הקמתו ועד לסוף שנות התשעים האגם משך מבקרים רבים והיווה מוקד לפעילויות פנאי ונופש כמו שחייה, גלישת רוח ודיג (לפנאי ולמסחר). כמו כן הוא תפקד כאכסניה לציפורים נודדות, כמו שקנאים וקורמורנים, ברווזים, סיקסקים וקיוויות, ומינים רבים נוספים.

"בתור ילדים שחינו שם, בתוך הכניסת מים הזאת של המים שמגיעים מכברי. מים נהדרים, מי קרח, מים טובים וקרים ושם שחינו והשתעשענו… מימיו הרדודים ומשטר הרוחות הנוח איפשרו גלישה בגלשני רוח…"

"עם הפעלת האגם התארגן צוות של דייגים מקיבוצי הסביבה והחלו לדוג את הקרפיונים שהיו בקישון באופן טבעי, בחסות המועצה האזורית קישון ובהמשך הפכו את הדיג לענף מסחרי. בשלב מסוים המועצה משכה ידיה מהדיג ומושב כפר ברוך לקח על עצמו את תפעול הענף עם צוות של דייגים שכירים… אין ספק שהייתה זאת פנינת חמד, מאחר שהיו תמיד מים באגם, ואנשי הכפר קיוו להביא יותר אנשים שייהנו מהפינה הזאת, אם לגלישה, או לפיקניק על ידו, או סוגי ספורט שונים בסביבתו".
(אלכס לייטמן, באתר ותיקי כפר ברוך)

מאגר צד ואגם כפר ברוך משנת 2006 ועד היום

בסוף שנות התשעים הוחלט להקים מאגר צד תפעולי של מקורות על כשליש משטח מאגר הגיא המקורי, במעלה סוללת הסכר (תמונה 7). המאגר תוכנן על ידי תה"ל והוקם בשנת 2006 לקליטת מי שיטפונות והשבתם לשימוש החקלאים ולריסון ספיקות והגנה על מורד הקישון. מאגר הצד,שנפחו 5.1 מלמ"ק (כולל פשט ההצפה), הוגדר כמאגר ראשי שממנו מוזרמים המים בהתאם לצורכי החקלאים, והוא מתפקד כחלק ממפעל תשלובת הקישון (תוכנית האב לאגם כפר ברוך, 2016). המאגר החדש מאפשר לשלוט טוב יותר באספקת מים במליחות טובה לחקלאות ובעת הצורך משרת לאגירה ממושכת של קולחים ממט"ש חיפה והכשרתם לאיכות שלישונית שמתאימה להשקיה.

מאפיינים הנדסיים של מאגר צד ואגם כפר ברוך:

  • מאגר הצד נחפר לעומק רב יותר ממאגר הגיא, כדי לשמור על קצב אידוי נמוך.
  • סכירת מים על ידי סוללה סימטרית: הסוללה מנקזת מים משני צידיה – הן מנחל הקישון והן מהערוצים עדשים ומזרע. המים נאספים בפשט ההצפה (המכונה אגם כפר ברוך) ומוזרמים אל המאגר.
  • ויסות זרימה שיטפונית: אגירת המים מנוהלת באמצעות שער בסכר המאגר ומשאבת מים מהאגם אל המאגר. באירוע שיטפון השער של מאגר הצד סגור והאגם מתמלא. לאחר אגירת מי השיטפון באגם המים נשאבים בתחנת שאיבה בפאתי המאגר (בנפח של 5 מ"ק ליום) אל המאגר או אל מאגרים אחרים באזור. עם פתיחת השער זורמים מי השיטפונות אל המורד.

תוכנית האב לאגם, 2014–2016

בין השנים 2014 ו-2016 הוכנה תוכנית אב לאגם כפר ברוך בשטח פשט ההצפה של מאגר הצד. התוכנית קודמה בהובלת  רשות ניקוז ונחלים  קישון. המניע לתוכנית האב היה הצורך בפתרון של בעיה הנדסית-הידרולוגית אשר הגבילה את תפקודו של האגם בריסון ספיקות וקליטת מי שיטפונות. מובילי התוכנית זיהו בה גם הזדמנות ייחודית ליצירת "פארק בר קיימא בלב העמק המשלב ניהול מים, נוף חקלאי ושמירה על ערכי טבע ייחודיים המונגשים לציבור תוך חיבור לקהילה, למורשת ולחינוך, ויצירת עוגן תיירותי משמעותי בעמק" (מתוך תוכנית אב לאגם כפר ברוך, 2016).

תוכנית זו ייחודית בשיתופי הפעולה שקודמו כבר מהשלבים המוקדמים ולאורך כל הדרך. שיתופי הפעולה המוצלחים בין רשות ניקוז ונחלים קישון והרשויות הסמוכות, גורמי התכנון של מקורות, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, חיל האוויר (בסיס רמת דויד), קק"ל ורט"ג הובילו לאישור התוכנית. משלבי התכנון הראשונים הושם דגש על שיתוף פעולה בין צוותי התכנון בדיסציפלינות השונות, ורשות ניקוז ונחלים קישון הובילה תהליך של למידה משיתוף ציבור (תמונה 8).

לצפייה בסרטון של רשות ניקוז ונחלים קישון על תוכנית האב

סטטוטוריקה

סטטוטוריקה
המידע יפורסם בעתיד.

היבטים הידרולוגיים והנדסיים

תוכנית האב לאגם כפר ברוך

הקווים המנחים לתכנון ההידרולוגי-ניקוזי היו הגדלת נפח האיגום, מניעת הצטברות סחף באגם, שמירה על רציפות הידרולוגית והגנה על המערכת האקולוגית בשטח מפני מזהמים. בהתאם לכך בתכנון מופיעות הפעולות הבאות:

  1. הגדלת נפח האיגום בפשט ההצפה ל-7.7 מלמ"ק (איור 7).
  2. צמצום האירוזיה במעלה ערוצי היובלים שזורמים אל האגם על ידי הקמה של מלכודות סחף, עיצוב שיפועי גדות מתונים וייצוב גדות.
  3. יצירת רציפות בשיפוע של הערוצים מהמעלה ועד למתקן היציאה מהמאגר.
  4. תכנון פתרונות לניקוז   נגר  עילי  מהשדות החקלאיים ומניעת כניסת מזהמים מהשדות (תמונה 9).
  5. יישום תוכנית תחזוקה לשמירה על נפח האיגום וזרימת מים רציפה בערוצי היובלים של הקישון.

השלב הראשון בתכנון המקורי לביצוע התוכנית היה חפירה של השטח והעמקה של האגם על ידי הוצאת כ-2 מלמ"ק קרקע, אלא שהתכנון שונה בעקבות התנגדות של חיל האוויר לביצועו.
(ראו פירוט בהיבטי נוף, חברה ומורשת וכן בתוכנית האב לאגם כפר ברוך, 2016)

היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

תוכנית האב לאגם כפר ברוך

הקמתו של  מאגר  ברוך מנעה זרימה שיטפונית אל המורד מערוצים עדשים ומזרע ובנחל הקישון. בעקבות כך נפגעו שירותי המערכת של אירועי השיטפונות לנחלים (למשל, עיצוב הנחל והתשתית, הפצת זרעים וטיהור המים). המים נאגמו במעלה הסכר ולאורך השנים התפתח בית גידול לח עשיר בגופי מים עם מיני צומח ייחודיים. בית גידול זה משך אליו עופות מים קטנים וגדולים, כגון מיני ברווזים, ביצניות, חסידות, שקנאים (בסוף שנות התשעים עברו מדי יום בעונת הנדידה 1,000–3,000 שקנאים), עגורים ואף פלמינגו. יש לציין שסביבת גידול זו אפיינה את נופי עמק יזרעאל לפני ההתייישבות בעמק וברשימת מצאי של מיני העופות שמוכרים מאגן הניקוז המקומי מתועדים 211 מיני עופות, מהם 64 מינים בדרגות סיכון שונות (גזית וקליינהאוז, 1996; סקר רגישות סביבתית, 2012) (תמונות 10, 11).
בעקבות ייבוש המאגר בסוף שנות התשעים הצטמצם שטחו של בית הגידול הלח, ונותרו בו רק אתרים ערכיים בודדים של  אחו לח  וביצות. בשטח נפוצו סבכי קנה ואשל, המסוגלים לשרוד בתנאי מליחות גבוהה ולהתפשט במהירות בקיץ. ההשתלטות של הקנה והאשל במרחב, בתוספת סחף ובו גם חומרי דישון והדברה מהשדות, פגעו במגוון הביולוגי שהתפתח בשנות האיגום.
בסקר האקולוגי שהוכן עבור תוכנית האב (2016) ובסקר שערך מכון דש"א בעמק יזרעאל (2021) תואר מצבו של שטח מאגר הצד ופשט ההצפה שלו (פשט ההצפה של נחל קישון):

  • שטח שהוא  מסדרון אקולוגי  רחב בציר מזרח-מערב בישראל ומתאים למחיה של בעלי חיים רבים (המסדרון האקולוגי צמוד לשטחים חקלאיים ויחד הם יוצרים מרחב תנועה ללא חסימות).
  • רציפות הידרולוגית בין הנחלים, הערוצים ושטחי האיגום של נחל קישון יוצרים מסדרון אקולוגי מימי (איור 8).
  • בשטח תועדה חברת חסרי חוליות ענייה מאוד בטקסונים ולא נמצאו דו-חיים.
  • השטח הוגדר איכותי עבור קיום בית גידול לח באופן קבוע.

הסוקרים המליצו לסלק את האשלים שנפוצים באזור, ואף הדגישו שאיגום של מים בשטח לאורך כל השנה ימנע את התפשטותם.

שמירה על המערכת האקולוגית ושיקומה באים לידי ביטוי בעקרונות התכנון הנופי של הפארק ובבחירת המקומות המונגשים לציבור, כמתואר בפרק היבטי נוף ומורשת.

היבטי נוף, חברה ומורשת

"בתור ילדים שחינו שם, בתוך הכניסת מים הזאת של המים שמגיעים מכברי. מים נהדרים, מי קרח, מים טובים וקרים ושם שחינו והשתעשענו".
"אין ספק שהייתה זאת פנינת חמד, מאחר שהיו תמיד מים באגם, ואנשי הכפר קיוו להביא יותר אנשים שייהנו מהפינה הזאת, אם לגלישה, או לפיקניק על ידו, או סוגי ספורט שונים בסביבתו."
(מתוך אתר ותיקי כפר ברוך)

בשנות השמונים הוצע לקדם הקמה של שמורת טבע באזור  מאגר  הגיא הישן, אולם הרעיון לא קרם עור וגידים עד להכנתה של תוכנית האב לאגם כפר ברוך ב-2016, שבה משולב מפעל מים וניקוז פעיל עם פארק טבע ונוף.
אדריכליות הנוף של התוכנית ממשרד טוך-סרגוסי היו שותפות בתכנון של הפארק כבר מהשלבים הראשונים של התוכנית. הפיתוח הנופי המתוכנן הלם לחזון של שימור ושיקום האופי והייחודיות של נופי בתי הגידול הלחים והמערכת האקולוגית ולהפיכת האתר למשאב טבע נגיש בקנה מידה גדול. שטח התוכנית חולק ליחידות נופיות שונות, ובכל אחת מהן אופיינו בית הגידול הקיים ובית הגידול הפוטנציאלי. חלוקה זו מאפשרת ליצור מגוון של בתי גידול – בריכת חורף, אזורי סבך,  אחו לח  וזרימה בפלגי מים (איורים 9, 10). חיל האוויר ביקש למנוע מעבר של עופות גדולים בשטח – בשל הסכנה להתנגשות עם כלי טיס – ולכן התוכנית שמה דגש על סוג גופי המים. גודלם ומיקומם של גופי מים עם זרימה או  איגום  לכל אורך השנה תוכננו באזורים שהוגדרו ברמת סיכון נמוכה לכלי טיס.
בקרה על הגעה של מבקרים לאזורים רגישים מבחינה אקולוגית נעשתה באמצעות חלוקה של הפארק לשניים: צד מזרחי, שהוא שטח אקסטנסיבי ולא נגיש לאדם שניתן יהיה לצפות על המתרחש בו ממגדלי תצפית; וצד מערבי, שהוא שטח אינטנסיבי שימשוך מבקרים ויאפשר פעילות פנאי ונופש. על פי התכנון הפארק יקושר למערכת הטיול ושבילי האופניים האזוריים (איורים 11, 12).
(להרחבה: אגם כפר ברוך – פארק בלב העמק, תכנון נוף)

כלכלה, ניהול ותחזוקה

כלכלה, ניהול ותחזוקה
באחריות מקורות ורשות  ניקוז  ונחלים קישון.

 

סיכום ולקחים

שלבים שיצאו אל הפועל

שטח פשט ההצפה נחפר והועמק כדי להגדיל את נפח האיגום ולסלק סחף קרקע שהצטבר במקום. במהלך החפירה פונו כ-2 מיליון קוב אדמת סחף (תמונה 12). האדמה עתידה לשמש ליצירה של הגבעות והסוללות על פי התכנון הנופי.
בשנה האחרונה (2020/21) החל ביצועו של שלב הפיתוח הראשון בתוכנית האב בהובלת המשרדים טוך-סרגוסי (תכנון הנוף) ופלגי מים (תכנון ההידרולוגי והנדסי): הוצאת סחף מהאגם ושימוש בחומרי העפר להקמת סוללות ואיים כחלק מהתכנון הנופי של הפארק. ברם, עבודות אלו נעצרו בספטמבר 2020 בהנחיה של חיל האוויר, בשל החשש כי מים עומדים במרחב זה יזמנו עופות מים גדולים כמו שקנאים, שבמעופם מסכנים את כלי הטיס העושים שימוש במנחת רמת דוד הקרוב (תמונה 13). לאחר דיונים רבים בנושא הוחלט לקדם תכנון נופי מבוקר ולא לאגור מים בשטח.

רשות ניקוז ונחלים קישון מתכננת לקדם בעתיד פיתוח של כלים לשחרור מהיר יותר של מים מפשט ההצפה למורד.

תובנות ולקחים

מאגר גיא השפיע על משאב המים והסביבה ותרומת המאגר לחקלאות העמק הייתה מוגבלת
המפעל ההנדסי פעל במשך כ-20 שנה וניצל את מי השיטפונות של הנחלים קישון, עדשים ומזרע. הוא אפשר אספקה של מים לחקלאות ותרם לפיתוחה של חקלאות שלחין פורה וענפה בעמק. עם זאת, נדרשו בו שינויים תכופים והתאמות, שגבו הוצאות כלכליות נוספות. לאורך זמן סכירת ערוצי קישון, מזרע ועדשים פגעה במערכת האקולוגית בנחלים ומנעה ניקוז טבעי של הנגר העילי המזוהם בחומרי דישון והדברה מהשדות החקלאיים. מי השיטפונות הומלחו ולא התאימו לשימוש חקלאי, והמאגר לא מימש יותר את ייעודו. האיגום הוביל גם לשינויים בתכונות של תת-הקרקע; לעלייה של מי התהום, להמלחה של מי תהום ולפגיעה במחזורי ייבוש והרטבה של השדות. משלא היתה יותר תועלת באיגום יובש המאגר בסוף שנות התשעים, והשטח והנחלים נזקקו לשיקום.

בתכנון מפעל מים או מפעל ניקוז חייבים להתייחס מראש למצב הקרקע ולהשפעות המבנה ההנדסי
המלחת קרקעות היא תופעה שאינה ייחודית רק לסביבה של מאגר ברוך, אלא אופיינית לעמק יזרעאל בכללותו. בעקבות האיגום במאגר החמירה הבעיה, והחל משנות השבעים נעשו ניסיונות למזער אותה ככל האפשר. המקרה מלמד על החשיבות הרבה שיש לבדיקה מקדימה של תנאי הקרקע, ובייחוד של תנאי תת-הקרקע ומפלס מי התהום (סקר הידרו-גאולוגי), ולשילוב של אנשי המקצוע המומחים בפרויקט. מידול הידרולוגי יסייע להערכת המצב הקיים ולתכנון מתקן הנדסי שאינו פוגע במשאב הטבעי.

ניצול הזדמנות לשימור בית גידול לח בשטח מפעל שסיים את תפקידו ההיסטורי
מאז ראשית ההתיישבות בארץ ישראל הלכו ופחתו בתי הגידול הלחים הטבעיים בשטחה בגלל השפעות אנתרופוגניות. בשטח הופיעו בתי גידול לחים שנוצרו בעקבות פרויקטים כלכליים והנדסיים כדוגמת בריכות דגים, סכרים, כבישים, מאגרים ומחצבות. בעלי החיים דרים במקומות אלו כחלופה לבית הגידול הטבעי שלהם שנעלם. כאשר אתר מסוג זה מסיים את תפקידו קיימת האפשרות לשמר ולשקם את בית הגידול שהתפתח בו. כך גם במקרה של מאגר הגיא, אשר במרוצת השנים התפתח בו ובסביבתו בית גידול לח עשיר, דומה לנוף הביצות שהיה במקום עד לשנות העשרים של המאה העשרים. לאחר ייבוש המאגר נותרו במקום איגומים בנפח קטן בלבד והמערכת האקולוגית שהתפתחה בו נפגעה. התוכנית לפארק האקולוגי התיירותי אגם ברוך עונה על צורכי התושבים והמבקרים באזור וגם כוללת פעולות לשימור ולפיתוח מכוון של המערכת האקולוגית. במקום הותרת המקום כשטח הצפה מנותק לצד מאגר הצד, נעשים מאז 2006 מאמצים להגנה על המגוון הביולוגי הייחודי ולניהול המרחב כך שישמש אתר נופש ופנאי ולא ייוותר מוזנח.
בשל דרישת חיל האוויר, הקמת הפארק מקודמת בימים אלו באופן מבוקר ובשלב זה לא ברור באיזה אופן יתאפשר השיקום.

הפקת לקחים מהעבר ועבודה חדשנית בתכנון מפעל מים מרובה תועלות בראייה אגנית
מאגר הצד שהוקם בשנת 2006 הוא במידה רבה תוצר של הפקת לקחים ממקרה מאגר הגיא – המאגר תחום בסוללה שמפרידה בין מי המאגר לפשט ההצפה של הנחל, כך שמים נאגמים בפשט ההצפה באופן טבעי ומוזרמים למאגר בצורה מבוקרת; נפח המים במאגר ומידת המליחות מנוטרים ומסופקים לחקלאות בהתאם לצורך (כחלק ממפעל תשלובת הקישון); בתכנון מראש שולב פתרון לעליית מים מליחים; הניטור משמש גם לצורכי ויסות שיטפונות בשיתוף פעולה של רשות המים ורשות ניקוז ונחלים קישון. נוסף לתפקידו כספק מים, מנקז ומווסת מתוכנן בסביבתו פארק אקולוגי תיירותי ומרכז צפרות.

שינוי הגישה בהתקנה ובניהול של מפעל מים של מקורות – שילוב כוחות עם רשות ניקוז ונחלים
תוכנית האב לאגם ומאגר ברוך מבטאת את שינוי הגישה לאופן שבו יש להקים מפעל מים. בהגשמת התוכנית היה שיתוף פעולה הדוק בין רשות הניקוז ומקורות בתכנון ובהפעלה של המתקן. כיום ההחלטות מתקבלות בהתאם לאישור ולגיבוי של רשות ניקוז ונחלים ולא על ידי מקורות לבדה (כך לדוגמה ההחלטה בדבר סגירת הסכר וקליטה של מי שיטפונות מהנחל). ההחלטות מתקבלות בראייה הוליסטית ומתוך הבנת ההשפעה שיש למפעל על כל המרחב.

מקורות ותודות

מקורות

  1. אגם כפר ברוך, 2000, משה סלומון ואלכס לייטמן (מקורות)
  2. ביצות עמק יזרעאל – אגדה ומציאות, 1983, קתדרה 27 (תשמ"ג)
  3. הרכב המים והקרקעות בעמק יזרעאל תחת השקיה בקולחים: דו"ח מסכם, 2014, אורלי גורן, עמית סנדלר, לירון שירי ובעז לזר (משרד התשתיות הלאומיות המדען הראשי)
  4. נחל הקישון ויובליו: סקר אקולוגי סביבתי בתחום רשות נחל קישון, 1996, אביטל גזית ושני קליינהאוז
  5. ניטור מפעל תשלובת הקישון: דו"ח מסכם לשנים 2013-2015, 2017, אקולוג הנדסה בע"מ
  6. משאבי המים בישראל: פרקים בהידרולוגיה ובמדעי הסביבה, 2002, חיים גבירצמן
  7. אתר ותיקי כפר ברוך
  8. עמק יזרעאל: סקר, ניתוח והערכה של טבע, נוף ומורשת האדם, 2021, מכון דש"א (הקרן לשמירה על שטחים פתוחים ורשות מקרקעי ישראל)
  9. רגישות סביבתית לפעולות תחזוקה של הערוצים ברשות ניקוז ונחלים קישון – שלב א', 2012, מכון דש"א (רשות ניקוז ונחלים קישון ורשות הטבע והגנים)
  10. תוכנית אב לאגם כפר ברוך, 2016, רשות ניקוז ונחלים קישון
  11. תוכנית אב לניקוז מפרץ חיפה, הקריות ועמק זבולון,2010, יודפת מהנדסים עבור רשות ניקוז ונחלים קישון
  12. תופעות המלחה בקרקעות עמק יזרעאל כתלות במערכת ההידרוגיאולוגית, חיבור לתואר מוסמך באוניברסיטת בן-גוריון, ישראל גב, 1989.
  13. תוכנית תכנון נוף- אגם כפר ברוך: פארק בלב העמק, אדריכלות נוף טוך-סרגוסי ורשות ניקוז ונחלים קישון

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט על רבדיו ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה לאורי רגב, טל רטנר ודידי קפלן מרשות ניקוז ונחלים קישון, לאברי ליבנה ממשרד פלגי מים, לצבי שיין (לשעבר המהנדס הראשי של רשות ניקוז קישון ומהנדס בחברת פלגי מים), ליואב דקל, לאה בן אשר-גיל עד, אלכס לייטמן, שמוליק אורנסקי ואלי דיין ממקורות ולליאור גוטמן ואורי קיטאי מאגף הדוברות וההסברה של מקורות, לטלי טוך ולי נצר ממשרד טוך-סרגוסי אדריכלות נוף, לאלעזר וולק ואריאל נחליאלי ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר ולישראל גב מרשות המים.

כתיבה: ד"ר גלעד רונן
עריכה: ליאור קמחג'י גפני

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

חקלאות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

פארק ציבורי עיצוב נוף מבוסס טבע נחל איתן
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

נחל איתן תוכנית ניטור קהילה
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

נחל אכזב פארק ציבורי עיצוב נוף מבוסס טבע
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

פארק ציבורי נחל איתן תועלות כלכליות
מפעל ניקוז במורד נחל רחם

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

תועלות כלכליות
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיקום בית גידול שיתוף ציבור
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

נחל איתן פארק ציבורי
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

שיקום בית גידול חקלאות נחל איתן שיתוף ציבור
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

שיקום בית גידול חָבוּת סביבתית פארק ציבורי נחל איתן
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

שיקום בית גידול קהילה נחל איתן תיירות
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

שיקום בית גידול קהילה פארק ציבורי
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

חָבוּת סביבתית פארק ציבורי עיצוב נוף מבוסס טבע
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

נחל אכזב תועלות כלכליות
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

השבת מים לטבע תיירות שיקום בית גידול
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

השבת מים לטבע פארק ציבורי תיירות שיקום בית גידול
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

פארק ציבורי חָבוּת סביבתית תיירות שיקום בית גידול
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

נחל אכזב פארק ציבורי שיקום בית גידול עיצוב נוף מבוסס טבע
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול חקלאות
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

פארק ציבורי תוכנית ניטור שיתוף ציבור קהילה
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

נחל אכזב חקלאות
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

פארק ציבורי תוכנית ניטור
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

פארק ציבורי נחל איתן קהילה
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

תוכנית ניטור חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

שיקום בית גידול תועלות כלכליות פארק ציבורי
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

תועלות כלכליות עיצוב נוף מבוסס טבע
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

עיצוב נוף מבוסס טבע נחל איתן חקלאות
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים