תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

בחינת יישום כלי לעידוד פעולות חקלאיות תומכות סביבה, במסגרת פרויקט  שיקום  נחל ציפורי

עיקרי המקרה

בין שטחי חקלאות והנחלים הזורמים סמוך להם יש השפעה הדדית והדוקה פעמים רבות יש חפיפה בין רצועת הנחל הסטטוטורית לשטחי החקלאות הקניינים, הגורמת בפועל לרצועת נחל צרה בתפקוד אקולוגי וציבורי מוגבל. פרויקטי  שיקום  נחל מנסים לשפר את תפקוד הנחל במצב נתון זה, אך חסרים כלים יישומיים למתן פתרונות בשטח כך שגם צורכי החקלאים לא ייפגעו. כלי העבודה המתואר במסמך זה הוא ניסיון לתת מענה לחוסר זה על ידי מתן תמיכות ישירות לחקלאים עבור נקיטת פעולות בתוך השטחים החקלאיים. מטרת הפעולות היא לשפר את ממשק החקלאות עם הסביבה הטבעית, בדגש על סביבת הנחל. כלי העבודה נוסה במסגרת פיילוט כחלק מפרויקט  שיקום נחל  ציפורי.

מטרת הפיילוט היא לפתח כלי זול ופשוט יחסית, הכולל תמיכות כספיות לחקלאים עבור ביצוע פעולות תומכות סביבה בקנה מידה רחב על ידי החקלאים עצמם ובשטחם. הפיילוט מאפשר לחקלאים ללמוד על פעולות תומכות סביבה בשטחיהם ולהתנסות בהן, ובה בעת מאפשר לרשות  ניקוז  ונחלים ולשותפותיה לבחון את יעילות הכלי, בין היתר כמקרה בוחן עבור פרויקטים וגופים נוספים בארץ. הכלי פותח על ידי  רשות ניקוז ונחלים  קישון בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות וביטחון המזון (ראו אנשי צוות ושותפים). הפרסום הראשון (2023) של מסמך הפרוטוקולים ליישום הכלי הוביל להיענות רבה בקרב החקלאים באגן הנחל, אך המימוש בשטח הותנע בצורה איטית, בין היתר עקב המלחמה. בעקבות הלמידה מהשטח נעשה עדכון למסמך (יוני 2025). עדכון נוסף צפוי במהלך שנת 2027, לקראת סיום פרויקט השיקום.

רקע

מרבית הנחלים בישראל חוצים שטחים חקלאיים, ועל כן יש חשיבות רבה בהסתכלות הוליסטית על מרחבים אלו. בהקשר של בריאות הנחל, לעיבוד אינטנסיבי של שדות חקלאיים עלולות להיות השפעות סביבתיות בלתי רצויות על הנחל, כגון הגברת הנגר ותהליכים של סחף קרקע, זרימת תשטיפים של שאריות חומרי הדברה או דשן, הופעה של מינים פולשים ומיני באשה בשולי שדות וכיו"ב. בנוסף, רצועות נחל צרות ללא שוליים מתפקדים, כתוצאה מעיבוד חקלאי עד לגבול הגדה, מובילות לצמצום ודחיקה של בית הגידול הלח. על כן, קיים צורך בפתרונות אשר יאפשרו את המשך קיומן של שתי המערכות – החקלאות והנחל – זו לצד זו באופן שמיטיב עם שתיהן (שיקום נחל נהלל).
ממשק חקלאות–סביבה וקידום אגרואקולוגיה קיבלו התייחסות במספר יוזמות לאורך השנים. לדוגמה, האגף לשימור  קרקע  במשרד החקלאות תומך בחקלאים עבור יישום פתרונות שמפחיתים סחף הקרקע ונגר. עם זאת, טרם הוצע בישראל מנגנון כולל ליישום בקנה מידה נרחב של שיפור אקולוגי בשטחים החקלאיים.

פתרונות בעולם

במקומות שונים בעולם מקובל מאוד להציע לחקלאים סבסוד עבור פעולות תומכות סביבה שהם עושים בשטחם. לדוגמה, האיחוד האירופי מקצה תקציבים דרך המדיניות החקלאית המשותפת (CAP – Common Agricultural Policy) כדי לקדם מדיניות סביבתית. חלק ניכר מהתקציב משמש לתמיכה ישירה בבעלי קרקע חקלאית על מנת שיספקו שירותי מערכת לציבור, כגון הגדלת  מגוון ביולוגי  באחו ושיפור נופי שלו, יצירת נוף מורשת מקומית, ייעור,  שיקום  בתי גידול לחים וקידום פרקטיקות אגרו-אקולוגיות (מדיניות חקלאית משותפת באתר האיחוד האירופי). מנגנון תמיכה ישירה דומה נהוג גם באנגליה (האתר הממשלתי הבריטי לתמיכות לחקלאים).

האפשרות להטמעת שיטות תמיכה אלו והתאמתן לישראל נבחנת בפרויקט  שיקום נחל  ציפורי במסגרת פיילוט.

נחל ציפורי

נחל ציפורי הוא  נחל איתן  שמוצאו ברכס הרי נצרת, והוא זורם לאורך כ-32 ק"מ עד לחיבורו עם נחל הקישון (איור 1). לרוב אורכו זורם הנחל סמוך ליישובים כפריים ודרך שטחים חקלאיים. החקלאות באגן הנחל מתאפיינת בשטחים גדולים השייכים לקיבוצים ומושבים ובחלקות קטנות ופרטיות של תושבי היישובים הערביים, הבדואיים והדרוזיים במרחב שבחלקן עדיין נהוגה חקלאות בעל. הפרויקט לשיקום נחל ציפורי הוא פרויקט הדגמה של שיקום נחל בהיקף אגני ובראייה אגנית משלבת, וככזה הוא משלב מגוון רחב של תחומים, ובהם תחום החקלאות. זו פעם ראשונה שתחום זה מקבל מענה בצורה סדורה כחלק מפרויקט שיקום נחל. זאת כחלק מתפיסה שרואה בענף החקלאות שותף מלא בתהליכי שיקום הנחל ומכירה בחיוניותם של האינטרסים המשותפים לחקלאות ולשיקום הנחל לפרויקט. צוות החקלאות בפרויקט מטפל בסוגיות רבות ועובד בצורה שוטפת עם חקלאי האגן (למידע נוסף: בלוג ציפורי, אתר ציפורי).

תיאור המקרה

תמיכה ישירה בחקלאים עבור פעולות חקלאיות תומכות סביבה

לצורך הפיילוט נוסחו 14 פרוטוקולים (חוברת פרוטוקולים לניהול סביבתי בחקלאות ישראל) המגדירים מגוון של פעולות סביבתיות בשדה החקלאי הניתנות לביצוע על ידי החקלאי או בעל השדה ושעבורן החקלאים יקבלו תמיכה כספית. כל פרוטוקול מפרט את השטח או אורך המקטע המינימלי לביצוע וכן את המטרות הסביבתיות של אותן הפעולות, את האזורים שבהם מומלץ ליישם כל פעולה, הנחיות מחייבות שונות, את אופן הדיווח על הביצוע ואת התמורה הכלכלית שהחקלאי יקבל עבור השירות.
השלב הראשון לפני יישום הוא איתור שטחים שוליים (שטחים שהרווחיות והתוצרת החקלאית מהם נמוכה עד שלילית) שבהם ייעשו הפעולות, בהיקף של 1 עד 3 אחוזים מסך השטח החקלאי. כך החקלאי יכול להמשיך לעבד את כל השטח, כולל השטחים השוליים (כפי שהוא מחויב על ידי המדינה), אך בלי שיפסיד רווח משמעותי משטחים מניבים.

הייחודיות של כלי זה באה לידי ביטוי בשני היבטים: הראשון, הרחבת המימון למגוון פעולות תומכות סביבה שלא מתמקדות במטרות חקלאיות (שימור קרקע) בלבד; השני הוא שיישום הפעולות מבוצע על ידי החקלאי עצמו ולא על ידי מזמין עבודה חיצוני (הגוף שאחראי על שיקום הנחל או השטח הפתוח בסביבת השדה החקלאי). כך נבנים הנכונות ורצון החקלאים להיות שותפים לפרויקט וליישם את הפעולות המוצעות גם כשאין להן תועלת חקלאית גרידא.
כמו כן, התמיכות אמורות לכסות לחלוטין את עלות הביצוע והחומרים הנדרשים (ללא תוספת עלות עבור שעות עבודה). כלל הפעולות הן וולונטריות לחלוטין; החקלאים מקבלים הסבר על הצורך והרציונל הסביבתי-אקולוגי והנופי של הפעולות השונות וגם עצות שעשויות לתת ערך חקלאי מוסף, כגון כיסוח של צמחייה במקום שימוש בחומרי הדברה ושימוש בצמחייה המכוסחת כמזון לחיות משק או שילוב זרעים נוספים, כמו מקבעי חנקן, כחלק מהפרוטוקול של זריעת שיבולת כגידולי שירות. החקלאים שבחרו לקחת חלק בפיילוט מבינים את הצורך הסביבתי ובוחרים בהתייעצות עם הגורם המקצועי (במקרה זה פרויקטור החקלאות מטעם רשות הניקוז והנחלים) מהן הפעולות שניתן לבצע ובאילו שטחים.
הפיילוט בנחל ציפורי הותאם למשקים חקלאיים ששטחם לפחות 100 דונם, מתוך הנחה שביצוע פעולות בשטח קטן מדי לא ישתלם לחקלאי והאינטרס לביצועו יקטן. כמו כן, מנגנון התשלום בפרויקט זה מתאפשר בהוצאת חשבוניות בלבד.

מטרות סביבתיות

מטרה עיקרית היא יצירת אינטרס משותף המגשר בין צורכי החקלאות לצורכי הנחל ורתימת החקלאי כשותף בשמירה על הנחל, בשיקומו ובהגנה על בתי הגידול הייחודיים והרגישים שנמצאים בסמיכות לשטחים החקלאיים. זאת באמצעות הרחבת סל הכלים הקיים ויצירת מנגנון כלכלי שיאפשר פעולה אקטיבית של החקלאי ורצון בהצלחתה. שיתוף הפעולה עם החקלאי יניב תועלות סביבתיות מרובות, כגון צמצום הזיהום הדיפוזי המגיע משטחים חקלאיים ומשפיע על בתי גידול רגישים, הגדלת הקישוריות האקולוגית וחיזוק ממשק הניהול והטיפול במינים פולשים.

מטרות הפיילוט

• לשמש כהדגמה ליישום של שיטת התמיכות הישירות לחקלאים עבור פרויקטים של שימור ושיקום נחל בישראל או ניהול אזורים מעורבים של חקלאות–טבע, תוך רתימת גופים נוספים לתהליך – משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל.
• בחינת היענות החקלאים לתמיכות ויכולתם לבצע את הפעולות המוצעות דרך קבלת משוב מהם וזאת לצורך שיפור הפרוטוקולים משנה לשנה.
• בחינה של התאמת התקציב המוצע לסבסוד כל פעולה על ידי בדיקה ריאלית של עלויות עבור כל פרוטוקול ומידת הרווח/הפסד של כל חקלאי שמשתתף בפיילוט.
• בחינת יכולתה של רשות ניקוז ונחלים קישון לתת מענה הולם לצרכים העולים מהשטח ולמימוש הפעולות וההסכמים.

מדדי הצלחה

מדדי ההצלחה שהוגדרו נוגעים לארבעה היבטים:

• משוב של החקלאים לגבי הפרוטוקולים וחוויית ההתנסות שלהם – ישימות הממשק, יכולתם לעמוד בהנחיות ועוד. בטווח ארוך יותר, שינוי של פרקטיקות באזורים נוספים בשטחם.
• אפקטיביות הממשק מבחינה אקולוגית ותרומתו למדדים אקולוגיים.
• משוב על ההליך המנהלי (אדמיניסטרטיבי) של הכלי מכלל השותפים בפיילוט.
• מודעות של גופים חיצוניים רלוונטיים לנושא.

הפרויקט כיום

פעולות שבוצעו (תאריך עדכון – יוני 2026)

1. בשנת 2023 פותחה ופורסמה חוברת פרוטוקולים שכוללת פעולות הנותנות מענה סביבתי-אקולוגי בהיבטים שונים (חוברת פרוטוקולים לניהול סביבתי בחקלאות ישראל), איור 2). הפרוטוקולים עברו ביקורת עמיתים ואושרו על ידי השותפים וצוות היועצים (ראו אנשי צוות ושותפים). עבור כל פרוטוקול הוגדר השטח או האורך המינימלי לביצוע, הנחיות לביצוע הכוללות הגדרה של המיקום לפעולה, גובה התמיכה הישירה, תרומת הפעולה לסביבה, הנחיות מחייבות שונות, איסורים (לדוגמה הימנעות מריסוס או דישון בשטח הפעולה) וכן מידע נוסף והמלצות שאינן מחייבות. מבין הפרוטוקולים יש כאלה המחייבים או מאפשרים התייעצות עם איש מקצוע כחלק מיישום הפעולה, לדוגמה עבור פעולת ניהול של מינים פולשים.
2. יועצי החקלאות בפרויקט פנו לחמישה משקים חקלאיים של קיבוצים באגן הנחל ולשלושה בעלי שטחים פרטיים בטאבו (ככתוב לעיל, הוסכם מראש שהפעולות יוצעו למשקים מעל 100 דונם בלבד). לאחר הפנייה, היועצים הציגו בפגישות פיזיות שנערכו עם מנהלי כל משק את העקרונות והרציונל של הכלי וכן את הנכסים הסביבתיים בכל שטח חקלאי שהצוות זיהה ואת הפעולות שעשויות להיות רלוונטיות לאותו משק. בהמשך נערכו פגישות נוספות לצורך מענה על שאלות ובחירת המיקומים בכל שטח חקלאי, הפעולות שאותן החקלאי מעוניין לבצע וקנה המידה לביצוע. כל אלה סומנו לבסוף במפה מסכמת (איור 3).
3. נחתמו הסכמים משפטיים בין רשות  ניקוז  ונחלים קישון לבין החקלאים או מנהלי המשקים שהביעו רצון לקחת חלק בפיילוט (איור 4). עד כה נחתמו הסכמים עם חמשת המשקים הקיבוציים. בכל הסכם מוגדרים מסגרת הזמנים, אופן התשלום וסך הסכום לתשלום בכל שנה (בהתאם להוכחת ביצוע). ההסכמים נחתמו לארבע שנים – מסגרת הזמנים של פרויקט השיקום (סוף שנת 2027), שבמהלכן על החקלאים לבצע את הפעולות השונות וכן להוכיח המשך תחזוקה, על פי הצורך. ההסכמים הם מדורגים, כך שביצוע על שטח קטן יותר מהכתוב בהסכם אפשרי (במסגרת השטח המינימלי שהוגדרה לכל פעולה) והתשלום שיאושר יהיה יחסי.
4. בשנתיים הראשונות נחתמו הסכמים והחל ביצוע בארבעה משקים, כאשר בכל שנה גדל היקף הביצוע. בשנה השלישית (עונת 2025-26) נחתם הסכם עם המשק החמישי (קיבוץ הסוללים). ישנו רצון להוציא לפועל להסכמים נוספים עם שניים מבעלי השטחים הפרטיים לקראת עונת 2026-27.
   המצב המדיני בשנות הפיילוט הקשה על יישום הפעולות ועל פניותם של החקלאים לעסוק בנושאים שאינם הכרחיים ובסיסיים עבור פעילות המשק (עקב גיוס למילואים וסיבות נוספות). על כן, נוצר עיכוב בהתנעה משמעותית של הפיילוט בשנתיים הראשונות. היקף הפעילות גדל בעונת 2025-26.
5. • מטעי זבולון:
     • פעולות שבוצעו:
       • 8 – כיסוי צמחי של גדרות (צוף ונוף): עד היום נשתלו מגוון של מיני בר מעוצים שנתרמו על ידי משתלת קק"ל באורך כולל של כ-3,200 מטר רץ (מתוך התחייבות של כ-5,000 מטר בהסכם).
       • 3 – ניהול מינים פולשים: פרקינסוניה וקיקיון בוראו בכל השטח (כ-60 דונם).
       • בנוסף, הוצבו 8 תיבות קינון לתנשמות בהסכם נפרד.
     • ישנן מספר פעולות נוספות בהסכם שטרם בוצעו.
   • קיבוץ הסוללים:
     • פעולות שבוצעו:
       • 8 – כיסוי צמחי של גדרות (צוף ונוף): לאורך של כ-500 מטר רץ (בהתאם להסכם).
       • 5 – גידולי שירות במטעים וכרמים (תמונה 1): בכ-150 דונם (בהתאם להסכם).
       • 9 – קישוריות אקולוגית על ידי רצועות צומח רב שנתי: בכ-15 דונם, מתוך 20 דונם בהסכם.
     • ביצוע של פעולה נוספת בהסכם מתוכנן להתקיים בשנה הבאה.פעולות שיושמו בשטח: השטח הכולל עבורו נחתמו ההסכמים הוא כ-250 דונמים באורך כולל של כ-8,600 מטר. טבלה 1 מסכמת את הפעולות הנבחרות וסך התקציב עבורן. פירוט הפעולות שבוצעו בכל משק חקלאי:
   • מטעי רמת יוחנן:
     • פעולות שבוצעו:
       • 8 – כיסוי צמחי של גדרות (צוף ונוף) (תמונה 2): לאורך של כ-1,800 מטר רץ, בהתאם להסכם המלא שנחתם. בנוסף, מנהלי השטח הוסיפו מיוזמתם שתילים של מינים מקומיים נדירים (משתלת הרדוף, במימון פרויקט השיקום). התחזוקה נעשית בשיתוף פעולה עם פרויקט מילופרי.
       • פעולה 5 – גידולי שירות במטעים וכרמים: בוצעה בכ-30 דונם של מטעים (בהתאם להסכם).
     • גד"ש ראם:
       • פעולות שבוצעו:
         • 9 – קישוריות אקולוגית על ידי רצועות צומח רב שנתי (תמונה 3): בהתאם להסכם, בוצעה שתילת מיני בר בכ-7 דונם (700 מטר רץ של רצועות ברוחב 10 מטרים שהופסק בהם העיבוד החקלאי), לאורך דרך עפר ולאורך תעלת המאליק הסמוכה לנחל ציפורי ומובילה מי שיטפונות ממנו למאגרים במורד הנחל.
         • בעונת 2025-26 נעשה ניסיון בשטח אחר, שלא עוגן בהסכם עם רשות הניקוז והנחלים, לגידולי שירות בגד"ש אשר יכולים להתאים גם כגידול חורף למספוא. במידה והניסיון יצליח בתפקודו כגידול שירות כחלק ממחזור הזרעים בשדה העיקרי, הוא יוכנס להסכם תחת פעולה של 'גידולי שירות בגידולי שדה', ואז תהיה לו ערכיות כפולה – הן בהיבט המסחרי והן בהיבט של בריאות הקרקע.
         • בעקבות הפעולות, עלה רצון של מנהלי הגד"ש לעשייה נוספת ושתילות במקומות נוספים – והם פנו מספר פעמים בנושא לרשות ניקוז ונחלים קישון מיוזמתם לצורך קידום וקבלת שתילים. בנוסף המשק פרס צנרת השקיה (במימון רשות הניקוז) מתוך  מאגר  המים המשקי בגבול פשט ההצפה הגדול במורד הנחל וזאת על אף היותו מחוץ לגבול המשק, במטרה לעודד את רשות הניקוז והנחלים לשתילת עצים במיקום זה.
       • מטעי חנתון:
         • פעולות שבוצעו:
           • 8 – כיסוי צמחי של גדרות (צוף ונוף): בכ-550 מטר רץ (בהתאם להסכם).
           • פעולה 3 – טיפול במינים פולשים: לאחר חתימת ההסכם ובמסגרת הנחיות הפעולה, התקיים סיור עם מומחה לתחום (ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור) שבמסגרתו התברר כי אין צורך ממשי לטיפול במינים פולשים בשטח זה. על כן, פעולה זו לא בוצעה.
           • 1 – ביסוס רצועת חיץ בכתף הנחל: במסגרת פעולה זו נעשה ניהול אקסטנסיבי של רצועת חיץ לאורך כל נחל מכמן (יובל של נחל יפתחאל שהוא היובל הראשי של נחל ציפורי). בעקבות העבודה על רצועת החיץ, מנהל המשק החליט לפנות לתמיכות של משרד החקלאות על מנת לבצע פעולה של שימור קרקע. הפעולה כללה ייצוב צמחי בשילוב יבלית בגדות נחל מכמן, כתחליף למפתני בטון. לטובת הביצוע חלק מהשטח שהיה בהסכם עם רשות הניקוז והנחלים עבר להסכם עם משרד החקלאות.
         • פעולה של גידולי שירות למניעת סחף במקומות מועדים (13) טרם בוצעה, על אף חשיבותה הסביבתית שכן המטע נמצא בשיפוע וחוצה אותו נחל.

ניהול ותחזוקה

פעולות המשך

• יש כוונה להמשיך את החלקים בהסכמים שטרם בוצעו, עד לסיום פרויקט השיקום. מכיוון שמדובר בפיילוט לצורך למידה, ניתנה גמישות לחקלאים המשתתפים לעדכן את הממשקים שנבחרו בהסכם ואת אופן העבודה בהם, בתיאום עם צוות החקלאות, ואין מחויבות ליישם את מלוא ההסכם. החקלאים מתוגמלים עבור החלקים שבוצעו בלבד.
• בתחילת הדרך היה רצון להרחבת הפיילוט למשקים במושבים באגן הנחל אך הדבר לא התקדם לאחר הבנה שאין כדאיות כלכלית עבור חקלאים אלו לקחת חלק בתמיכות, כפי שהן מוגדרות כיום, עקב הצורך במיקסום חקלאות אינטנסיבית בכל השטח (במשקים המושכרים למגדל מסחרי).
• עבור חלקות של חקלאים פרטיים זעירים עד קטנים (2-100 דונם) בסמוך לנחל, הפרויקט פועל באופן פרטני מול כל חקלאי ומציע ממשק של שתילת צמחיה טבעית בשטח החלקה, במקביל לסיוע בצרכיו של החקלאי, כאשר מתאפשר. פעולות אלו אינן נעשות דרך הסכם מוגדר וחתום עם רשות הניקוז והנחלים.

תחזוקה וניטור

תחזוקה
ההסכמים במסגרת פיילוט זה נחתמו עד לשנת 2027, שהיא שנת הסיום של פרויקט שיקום נחל ציפורי. עבור כל פרוטוקול ובכל הסכם נקבעו התנאים לתשלום, כאשר החקלאי נדרש להוכיח (דרך צילומים מהשטח) המשך תחזוקה כתנאי לתשלום.

ישנן גישות שונות לגבי המשך תחזוקה. גישה אחת, זו הרווחת באירופה, גורסת כי יש להמשיך לתמוך בחקלאים עבור שירותי המערכת ולו בצורה מינימלית, וזאת מתוך תפיסה של שירות ותגמול עבורו. על פי גישה שנייה, התמיכות הכספיות מיועדות לשלב התנעה קצר של הכלי ויישומו. בהמשך יש כוונה לבצע דיונים של הגורמים המעורבים בפיילוט זה כדי להחליט על הגישה המתאימה (האם לשלם באופן קבוע על תחזוקה או להגביל למספר שנים).

ניטור ומשוב

• במהלך שנות הפיילוט התקבלו משובים מהחקלאים שלקחו חלק בפיילוט. המשובים ועצם ההטמעה בשטח סייעו לצוות החקלאות בפרויקט השיקום להטמיע שינויים ודיוקים במסמך הפרוטוקולים ובאופן יישומם, תוך כדי עבודה. בעקבות זאת יצא עדכון למסמך בשנת 2025. כמו כן, מעריכה חיצונית ביצעה ראיונות עם חלק מהחקלאים המשתתפים לאחר שנתיים וחצי מתחילת הפיילוט. בשנת 2027 מתוכנן להתבצע עדכון נוסף למסמך. דוגמה לשינוי שנעשה במהלך העבודה הוא במיני הצמחים שהוצעו ככיסוי צמחי לגדרות, אך נחשבים לעשב רע בחקלאות.

• בתחילת הפיילוט הייתה כוונה לבחון באופן מתודי יותר את הפעולות ומידת הצלחתן, בנוסף למשובים מהחקלאים: אחוז ביצוע, משוב מנהלי מרשות ניקוז ונחלים קישון והשותפים וכן משוב מצוות היועצים האקולוגי בנוגע לאפקטיביות האקולוגית של הפעולות לאחר ביצוען ותרומתן למדדים אקולוגיים. בחינה זו לא נעשתה עד כה.

כלכלה ותקציב

ביצוע הפעולות תומחר ב-100–450 ש"ח לדונם, כתלות בפעולה הספציפית או בסכום למטר רץ בפרוטוקולים הנוגעים לכיסוי צמחי של גדרות או גדר חיה. הסכומים נקבעו על פי עיקרון מנחה של תמחור תחרותי בעבור שטחים שוליים בשדה שכלכליים פחות לעיבוד (ראו פרק 'תיאור המקרה'). שעות העבודה לביצוע לא תומחרו וכך גם לא פיצוי כספי על איבוד של שטח מעובד פוטנציאלי, מתוך רצון למצוא שטחים שוליים שיתאימו לפעולות המוצעות. לאחר שנתיים של פיילוט הובהר כי יש פעולות שתוקצבו בחסר וכאלו שתוקצבו בעודף, ובהתאם לכך עודכנו סכומי התמיכה למספר פעולות.

עלות-תועלת

לא נעשתה בחינה מקיפה מראש. סעיף זה יעודכן ככל שיעלו תובנות.

תובנות ולקחים

תובנות, לקחים ואתגרים

• הליך חתימת ההסכמים נעשה באופן מהיר ופשוט וקיבל משובים חיוביים מהחקלאים. כל החקלאים ומנהלי המשקים שמחו על ההצעה ועל הפנייה אליהם (הגם שאחד המשקים הצטרף לפיילוט רק בשנה השלישית מטעמים שונים). ההצלחה בהיבט זה קשורה בין היתר ליחס האישי שהעניק צוות החקלאות של הפרויקט לכל חקלאי וחקלאי ולהכרות המוקדמת, שיצרה בסיס של אמון בין הצדדים. עובדה זו מחדדת את החשיבות של נוכחות צוות פרויקט  שיקום  הנחל בשטח עצמו ושל הכרות מעמיקה ולאורך זמן עם התושבים והחקלאים שבאגן הנחל.

תובנות מקצועיות

• פרוטוקולים מסוימים זכו להתעניינות יותר מאחרים, בעיקר אלו הכוללים שתילה של מינים רב שנתיים לאורך גדרות (או כיצירת גדר חיה), זאת על אף שהתעריף עבורם נמוך יחסית (ערך כלכלי קטן עבור הביצוע), הם דורשים שעות עבודה רבות ויוצרים עובדה קבועה בשטח בניגוד לזריעה של חד שנתיים. ייתכן כי הטיה זו נובעת בעיקר מכך שרוב המשקים שלקחו חלק בפיילוט כוללים מטעים, ועל כן קל להם יותר לעבוד עם מעוצים ורב-שנתיים. בהתאמה, גד"ש קיבוץ הסוללים יישמו בעיקר את התמיכות הנוגעות לגידולים חד-שנתיים מתוך ההסכם איתם.
  בנוסף, עלה חשש מכניסה של בנק זרעי בר ואילוחו בשדה – חשש שקיים פחות לגבי עצים (במסגרת יישום הפרוטוקולים נבחרו, בשיתוף החקלאים, מיני עצים שיש לגביהם חשש קטן להזרעה ספונטנית).

על אף הפופולריות של הפרוטוקולים הכוללים שתילת עצים, עלתה סוגיה מהותית הנוגעת לצורך בכיסוח משמעותי סביב השתילים הצעירים, אשר דורש תשומות מוגברות בשנים הראשונות לאחר השתילה. במסגרת הפיילוט נעשו ניסיונות שונים לפתרונות נקודתיים עבור התשומות הנדרשות, אשר תרמו ללמידה של כמות התשומות הנדרשת ואופן ביצוע פעולות הכיסוח הנכון.

ייתכן כי יש צורך להגדלת תעריף התמיכה לפרוטוקולים אלו ו/או התייחסות לנושא הגדרות התחזוקה, אך יש רצון שהפתרון לתחזוקה לא יגיע דרך קבלן תחזוקה חיצוני, אלא כפתרון פנים-משקי.

• עלויות שתילים: סוגיה נוספת שעלתה בהקשר לשתילות עצים היא עלות גבוהה של רכישתם, שלא כוסתה במסגרת התמיכה בפרוטוקולים. בעקבות זאת נעשתה פנייה על ידי רשות  ניקוז  ונחלים קישון לאגף הייעור בקרן קימת לישראל (קק"ל), אשר שמחו לקחת חלק בפיילוט ולסייע בתרומות שתילים. האגף (יחידת הזרעים של אגף הייעור ועובדי משתלת גולני) הגדיל לעשות וביצע איסוף זרעים וייחורים של מיני בר מקומיים על פי בקשת החקלאים ולאחר מכן הכין אלפי שתילים עבור הפרויקט – במימון מלא של קק"ל.

• במקרים מסוימים הוספו מינים נדירים למצאי השתילים עבור החקלאים וזאת במימון פרויקט השיקום, מתוך צורך אקולוגי שעלה. בהתאם לפרוטוקול, החקלאים היו אחראים באופן מלא על השתילה, ההשקיה והתחזוקה.
• ישנה הבנה כי יש מקום לדייק עוד את מסמך הפרוטוקולים ואת ההדרכה האגרוטכנית הנוגעת לדרישות מהחקלאי עבור כל פעולה בהקשר של שלבי עבודה, אופן פעולה, התייחסות לעונות ועוד. רצוי להטמיע גאנט פעילות לכל פרוטוקול הכולל תאריכים לביצוע, סוגי זרעים, שלבי כיסוח וכד'.

תובנות כלליות

• החקלאים שלקחו חלק בפיילוט מבינים את החשיבות הסביבתית של הפעולות השונות ומכבדים אותה, וניכר שהנושא חשוב להם גם במקרים בהם אין להם רווח מביצוע הפעולות. עם זאת יש לזכור כי פעולות שעשויות לגרום לחקלאים להפסדים כלכליים, לא יבוצעו.
• במספר מקרים היו אדוות של השפעה על רצון החקלאים לבצע פעולות נוספות תומכות סביבה, שיצאו מעבר לגבולות ההסכמים הראשוניים ואף מעבר לגבולות שטחי המשקים שלהם. פירוט בסעיף 'הפרויקט כיום'.
• חשוב לקחת בחשבון זמן הטמעה של פרקטיקות שהן חדשות לגמרי עבור חקלאים, אשר חלקם עובדים בשטח בצורה זהה מזה עשרות שנים. עקומת הלמידה וההסתגלות עשויה לקחת מספר עונות כך שהיישום יהיה חלקי בתחילת הדרך. מתוך הבנה זו, חודדה התפיסה שההסכם בין  רשות ניקוז ונחלים  קישון לחקלאים הוא כעין הגדרת הפוטנציאל מצד החקלאי, והגדרת המחויבות של רשות הניקוז והנחלים לתשלום.
• מיפוי הזדמנויות: לעבודת ההכנה והמיפוי של ההזדמנויות במרחב ושל השטחים המתאימים לפעולות תומכות סביבה הייתה משמעות שיצאה מעבר לגבולות הפיילוט והיא התבררה כשלב חשוב בפני עצמו. דרך המיפוי, זוהו משארי שדה של משקים הסמוכים לנחל שהם שטחים פוטנציאליים לפעולות  שיקום נחל  בעתיד – אם על ידי רכישת השטחים על ידי רשות הניקוז והנחלים או בדרכים אחרות. משארי שדה אלו לא נכנסו להסכמים מתוך חוסר עניין של החקלאים לטיפול בהם (בגלל היקפם או מסיבות אחרות).

• בעדכון שנעשה למסמך הפרוטוקולים נוספה פעולה בכרמי זיתים של מעבר מממשק ריסוס ופילוח  קרקע  לכיסוח בלבד וכן של טיפול סביבתי בגזם (ריסוק במקום שריפה או השלכה לנחל). בפועל הפיילוט לפעולה זו לא יצא לפועל באגן ציפורי עקב קושי באיגוד קבוצות חקלאים בעלי חלקות כרמים קטנות.

תובנות מהערכה לפיילוט

בסוף שנת 2025 נעשו ראיונות עם ארבעה חקלאים שהיו שותפים לפיילוט באגן ציפורי. עיקרי הדברים שעלו מתוך הראיונות:

• רוב החקלאים הביעו עמדות חיוביות כלפי יישום הפרוטוקולים. ישנה הכרה שלהם בחשיבות הפרוטוקולים כדרך עבודה מיטבית עבור המשק החקלאי ועבור הסביבה, וכדרך לסגל הרגלים נכונים וסביבתיים יותר. הרגלים אלו חשובים עבורם גם לעמידה בסטנדרט מחמיר של ייצוא פרי לאיחוד האירופי.
• החקלאים ציינו לטובה את הדיאלוג עם צוות החקלאות של פרויקט שיקום נחל ציפורי, שהבינו לעומק ושילבו גם את נקודת המבט הסביבתית-אקולוגית וגם את התועלת האישית של החקלאי. הדיון היה משותף, הייתה הקשבה לחקלאים וחיפוש אחר תועלות הדדיות. עם זאת, החקלאים הודו כי אינם יודעים מי האחראי 'בקצה' מטעם רשות הניקוז והנחלים, מי מקבל את המסקנות והתובנות העולות מהשטח ומה ייעשה בעתיד עם תובנות אלו, בסיום פרויקט שיקום נחל ציפורי (ולכן גם סיום הפיילוט).
• לדידם, רצוי לעבוד יותר מול גופים חקלאיים גדולים כקיבוצים ותאגידים ופחות מול חקלאים קטנים, שכן אז יש סיכוי גדול יותר שהפרוטוקולים ישרתו אינטרס תאגידי. כמו כן, ישנה עזרה מערכתית ביישום והטמעה של הפרוטוקולים.
• עלות-תועלת: החקלאים ביקשו לראות הוכחת יעילות של דרכי הפעולה השונות המוצעות בפרוטוקולים באופן מחקרי ומדעי, שיוכיחו כדאיות משקית ומסחרית (בדיקת עלות-תועלת הן בהיבט חקלאי והן בהיבט אקולוגי). נושא זה מתחדד במרחב של ריבוי גורמים בשטח המחזרים אחר החקלאים מתוך רצון ליישם פתרונות חקלאיים חדשניים או סביבתיים. הדבר גורם לעייפות של חלק מהחקלאים למול הניסיונות המרובים לרתום אותם לפיילוטים שונים.
• אתגר בירוקרטי: הצורך במילוי טפסים לתיעוד ודיווח על הפעולות אינו חלק מהעבודה היומיומית של החקלאים ולכן נדחק הצידה. התמיכה הכספית שניתנת בהסכמים אלו אינה גדולה מספיק כדי לעודדם להגיש את הטפסים (ביחס למחזור הכספים הכללי של כל משק), ובפועל צוות החקלאות נדרש לדחוף ולסייע במילוי הטפסים. ייתכן כי פורמט מקוון הכולל תזכורות, יסייע בהיבט זה.

מעורבות גורמים באגן והשפעה מחוץ לאגן

• הפיילוט נשאר מצומצם בהיקפו מבחינת שיתוף הפעולה של גורמי שמירת טבע וסביבה בתוך האגן.

• השפעה על פרויקטים נוספים: בעקבות מסמך הפרוטוקולים והפיילוט באגן ציפורי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יצר פרוטוקולים עבור תמיכות לחקלאות סביבתית בעמק חרוד, בתקצוב של האגף לשימור קרקע (במסגרת תמיכת קש"פ עם רשות ניקוז ירדן דרומי). גופים נוספים בצפון הגישו גם הם בקשות לקש"פים עבור מתווה דומה. המסמך והיוזמה הוצגו במספר רב של כנסים ואירועי חשיפה אחרים לקהל המקצועי וישנה התעניינות באימוץ מתווה דומה גם במקומות נוספים בארץ על ידי גופים שונים (משרד החקלאות, החברה להגנת הטבע, אשכול כנרת-עמקים, רשויות ניקוז ונחלים ועוד). ניכר כי מתווה זה של תמיכות ישירות עונה על צורך משמעותי הקיים בשטח.
• בכדי לבסס את גישת התמיכות הכספיות עבור שירותי מערכת מסתמן צורך ברור לגיבוש מקורות מימון משולבים מגופי ניהול שטח וסביבה שממשק זה נותן מענה למדיניותם.

מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

• גלעד שי, ברם יונתן, פרופ' פרבולוצקי אבי. פרוטוקולים לניהול סביבתי בחקלאות ישראל. 2025
• בן שלום, מרים.  שיקום  נחל נהלל, פרויקט הדגמה: שיקום של נחל במרחב חקלאי. 2023.
• האיחוד האירופי, מדיניות חקלאית משותפת (Eco-schemes).
• האתר הממשלתי הבריטי לתמיכות לחקלאים (Funding for farmers, growers and land managers).

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט על רבדיו ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה לפרופ' אבי פרבולוצקי, לניר פפאי מרשות  ניקוז  ונחלים קישון ולאלון מאור מאגף שימור  קרקע  וחקלאות בת קיימא במשרד החקלאות.

נספחים

• הסכם לדוגמא
• בלוג פרויקט  שיקום  נחל ציפורי
• פוסט על ממשקי חקלאות-נחל בציפורי, אגמא,2023.
• וובינר בנושא ממשק חקלאות נחל,אגמא, 2024.
• כתבה- "הקרב על  שיקום נחל  ציפורי" יהונתן שר, זווית (ynet), 7.6.2022
• ת.ז הפרויקט לשיקום נחל ציפורי באתר אגמא
• מדריך לשיקום נחלים במרחב חקלאי, אגמא, 2023.

כתבו: רויטל ריקלין, שי גלעד. תאריך עדכון: יוני 2026.