שמרו את התאריך! 25/11/2026  הוועידה השנתית ה-5 לנחלים בישראל יוצאת לדרך!

אַגְמׇא
אַגְמׇא

מאמרים Iconמנופי פעולה לניהול שיטפונות מבוסס טבע (NFM)

גישה גאומורפולוגית לאבחון תהליכי הצפה ולבחירת התערבויות מבוססות טבע

שליחת משוב PDF להורדה

פורסם בתאריך: 13.10.2026

מבוא

מהירות התקדמות גל השיטפון במורד הנחל תלויה במאפיינים הפיזיים של המערכת: עד כמה הערוץ מפותל ועשיר בצמחייה, האם המים יכולים להתפשט מהערוץ אל פשט ההצפה, והאם שיאי הזרימה מהערוצים המשניים באגן מגיעים לערוץ הראשי יחד או בפערי זמן.

במאמר שפורסם ביוני 2026 ב-BioScience מציעה הגיאומורפולוגית Kirstie Fryirs מסגרת להבנת ניהול שיטפונות מבוסס טבע (Natural Flood Management, או NFM), באמצעות שלושה מנופי פעולה ביוגיאומורפולוגיים, הפועלים בקני מידה שונים. במקום להתחיל מרשימת אמצעים, המסגרת מבקשת לזהות תחילה את התהליכים שמעצבים את תנועת המים בכל רמה ולבחון אילו מהם ניתן לשקם או לשנות (איור 1):

  1. הערוץ ומקטע הנחל – הגדלת החספוס ההידראולי ברצועת הנחל ובתוך הערוץ.
  2. מרחב פשט ההצפה ומסדרון הנחל – שימוש בפשטי הצפה ובבתי גידול לחים כנכסים לוויסות שיטפונות וסדימנט.
  3. הערוצים המשניים ואגן ההיקוות – תזמון שיאי השיטפון בין היובלים לערוץ הראשי.

Fryirs מבחינה בין שתי תוצאות אפשריות של מיתון שיטפונות: האחת היא האטת התקדמות גל השיטפון, כך ששיא הזרימה מגיע מאוחר יותר למורד. השנייה היא הפחתת ספיקת השיא, כאשר חלק מנפח המים מושהה במערכת ומשתחרר לאחר מעבר השיא. במצב מיטבי ניתן להשיג את שתיהן, אך לא תמיד הן מתרחשות יחד (איור 2).

את ההבדל אפשר לתאר באמצעות מהירות התקדמות גל השיטפון (flood wave celerity), זמן מעבר השיא בין שתי נקודות לאורך הנחל והשינוי בספיקת השיא או במפלס השיא ביניהן. ההבחנה חשובה מפני שהאטת גל השיטפון אינה מבטיחה כשלעצמה הפחתה של ספיקת השיא במורד.

מכאן עובר המאמר לשאלה המרחבית: אילו מאפיינים של מערכת הנחל יכולים לחולל את השינויים האלה, ובאיזה קנה מידה?

המנוף הראשון: להחזיר חספוס ומורכבות לערוץ

בערוץ הנחל, המנגנון המרכזי הוא ההתנגדות לזרימה. ערוץ ישר ואחיד מאפשר למים לנוע באופן שונה מערוץ שבו קיימים פיתולים, צמחיית גדות, מבנים מעץ, שינויי חתך ומגוון יחידות גיאומורפולוגיות. כל אלה תורמים להגדלת החספוס ההידראולי ולפיזור אנרגיית הזרימה.

המאמר מבחין בין כמה מקורות לחספוס: חספוס המצע (grain roughness) הקשור לגודל ולסידור של גרגרי המצע, ואילו חספוס הנובע מתבנית קרקעית הערוץ (bedform roughness) הקשור לצורות המתפתחות בקרקעית. שני המרכיבים מגבירים את ההתנגדות לזרימה ואת איבוד האנרגיה.

לצדם פועלת התנגדות הערוץ לזרימה, המושפעת מצורת הערוץ, מהצמחייה, ממבנים מעץ וממורכבות הגדות. גם תצורת הערוץ במרחב חשובה: פיתוליות, ריבוי ערוצים, יכולת התנועה לרוחב העמק ומגוון יחידות גאומורפולוגיות יוצרים חספוס הנובע מתצורת הערוץ (planform roughness).

מכלול רכיבי החספוס האלה הוא מנוף הפעולה הראשון. באמצעות  שיקום  או חיזוק שלהם ניתן להגדיל את ההתנגדות לזרימה ולפזר יותר מהאנרגיה.

ההתערבויות שמונה המאמר כוללות: שיקום צמחייה, התקנת מבנים מעץ וסכרים דולפים (leaky weirs), שיקום המבנה הגאומורפולוגי של הערוץ ושימוש באמצעים להשהיית  נגר  (RAFs).

המטרה אינה להוסיף חספוס אחיד, אלא לזהות היכן פישוט של מערכת הנחל הפחית את ההתנגדות לזרימה, ואיזה סוג של מורכבות ניתן להשיב.

מחקרים מצאו במקרים שונים עלייה של 15% עד 71% באגירת מי שיטפון, עיכוב של חצי שעה עד 17 שעות בזמן הגעת שיא הזרימה והפחתה של 5% עד 50% בספיקות השיא בעקבות שיקום צמחיית גדות ושילוב עץ בערוץ (2,8,4,6,5). הטווחים הרחבים משקפים מחקרים ותנאים שונים, ולכן אין לראות בהם ערכי תכנון שניתן להעביר מאגן לאגן.

המנוף השני: חיבור מרחב הנחל ופשט ההצפה

בקנה המידה של מרחב הנחל, המוקד עובר מהערוץ אל הקשר בינו לבין פשט ההצפה. כאן נבחנת היכולת של מי השיטפון לצאת מהערוץ, להתפשט ולהיכנס למרחבים שבהם ניתן להשהות חלק מנפח הזרימה.

מבנה מרחב הנחל קובע במידה רבה את האפשרויות האלה. המאמר מבחין בין מקטעים שבהם הערוץ כלוא כמעט לחלוטין בין שולי העמק, מקטעים כלואים חלקית ומקטעים שבהם לערוץ ולפשט ההצפה יש מרחב נרחב יותר.

הרצף בין מקטעים צרים ורחבים יוצר אזורי התרחבות והתכווצות של הזרימה ונקודות היצרות (pinch points), שמשפיעים על תנועת גל השיטפון ועל היקף ההצפה. במקומות מסוימים עשוי להיווצר גם אפקט ההצפה לאחור (Backwater effect), למשל במעלה נקודות היצרות, שלוחות סלע או מפגשי ערוצים.

פשט ההצפה עצמו אינו אחיד. ערוצים קדומים, נפתולים נטושים, שרטונות, שקעים ובתי גידול לחים יכולים לקלוט מים בזמן הצפה ולהשהות אותם. מידת ההשפעה תלויה במיקומם, בנפח האגירה, בסדימנט, בצומח ובקישוריות שלהם לערוץ.

פשטי ההצפה ובתי הגידול הלחים הם אפוא מנוף הפעולה השני: מרחבים טבעיים שיכולים לאגור ולהשהות מים בזמן שיטפון. חיבורם מחדש לערוץ והשבת תפקודם הם התערבויות חשובות, לצד החזרת זרימה לערוצים קדומים ולנפתולים נטושים,  שיקום  בתי גידול לחים קיימים ויצירת חדשים.

המאמר מדגים את החשיבה הזאת באגן ריצ'מונד (Richmond) בניו סאות' ויילס, ובתוכו אגן Wilsons והעיר Lismore. מיפוי של מבנה עמק הנחל, שינויי הרוחב ובתי הגידול הלחים מאפשר לזהות היכן נמצאים מרחבים שעשויים לשמש לאגירה ולוויסות של זרימות. המיפוי אינו קובע כשלעצמו כמה ניתן להפחית את שיא השיטפון. לשם כך נדרש ניתוח הידרולוגי ומידול.

מחקרים מצאו כי שיקום  בתי גידול לחים  בפשטי הצפה יכול להפחית את ספיקת השיא בעד %25 (1,10). במחקרים אחרים, מקבצים טבעיים של בתי גידול לחים באגנים קטנים נקשרו להפחתה של 15% עד 30% בנגר העילי ולירידה של 10% עד 25% במפלס שיא השיטפון (11).

כדי שהמנגנון הזה יעבוד, צריך לאפשר לפשט ההצפה להיות מוצף. לכן בעלות על הקרקע, שימושי הקרקע והסכמות עם בעלי קרקע אינם סוגיה צדדית, אלא תנאי בסיסי ליישום.

המנוף השלישי: ניהול שיאי הזרימה בערוצים המשניים

בקנה המידה של אגן ההיקוות, Fryirs בוחנת את היחסים בין הערוצים המשניים לבין הערוץ הראשי.

ספיקת השיא במורד תלויה לא רק בכמות המים שמייצר כל תת-אגן, אלא גם בזמן שבו הזרימה שלו מגיעה לערוץ הראשי. כאשר שיאי הזרימה מכמה ערוצים משניים מגיעים כמעט יחד, הם מצטברים ועלולים להגביה את שיא השיטפון.

מכאן הרעיון של שינוי תזמון שיאי הזרימה בין הערוצים המשניים לערוץ הראשי. באמצעות פעולות בתתי-האגנים ניתן, בתנאים מסוימים, לשנות את קצב ותזמון הגעת המים וכך להשפיע על ניתוב גל השיטפון במערכת כולה.

זהו מנוף שקשה במיוחד ליישם ולחזות את תוצאותיו בקנה מידה אגני, והפעלתו מחייבת זהירות מיוחדת. התזמון מושפע ממבנה אגן הניקוז, מגודל וצורת תתי-האגנים, ממיקום מפגשי הערוצים, מתכונות הקרקע והצומח, ממצב הרטיבות שקדם לאירוע הזרימה וגם מהתפלגות המשקעים בזמן ובמרחב מעל האגן. שינוי בתזמון בערוץ משני אחד יכול לשנות את היחסים עם ערוץ אחר ואף ליצור תוצאה לא רצויה במקום אחר באגן.

לכן המאמר מדגיש שלא נכון להניח שעיכוב זרימה בערוץ מסוים בהכרח יפחית את הסיכון במורד. בנחלים המאופיינים בשיטפונות גדולים נדרש מידול אגני מותאם למקום, ובפרט מידול באמצעות סימולציה רציפה, ולא הסתמכות על אירועי תכן בודדים.

אפשרויות הפעולה כוללות ייעור מחדש, חקלאות יערנית (agroforestry), שיפור תפקוד הקרקע והחלחול, ביצוע שינויים בניהול הקרקע ויצירת מערכים של אמצעים להשהיית  נגר  במעלה תתי-האגנים. המטרה אינה לעצור את המים בערוצים המשניים, אלא לנהל את האופן שבו תרומתם מצטברת במערכת, כך ששיאי הזרימה לא יצטברו בערוץ הראשי באותו זמן.

ככל שהאירוע גדל, צריך לעבוד רחב יותר

במאמר, ההבחנה בין שיטפון קטן, בינוני וגדול אינה מבוססת על  תקופת חזרה  קבועה או על ספיקת סף אחידה, אלא על חומרת ההצפה והשפעותיה. להבחנה הזאת יש משמעות גם להיקף ההתערבות הנדרש: ככל שחומרת השיטפון עולה, כך גדל הצורך לפעול בחלקים רחבים יותר של המערכת ולשלב בין מנופי פעולה שונים.

באירועים קטנים, הגדלת החספוס והמורכבות בערוץ עשויה להיות בעלת השפעה יחסית גדולה יותר. באירועים בינוניים עולה החשיבות של חיבור פשטי הצפה ושל מרחבי אגירה למערכת הנחל. בשיטפונות גדולים, אם ניתן להשיג השפעה משמעותית באמצעות NFM, נדרש בדרך כלל שילוב של פעולות במספר קני מידה ובחלקים שונים של האגן.

כאן באה לידי ביטוי השפעת קנה המידה: שינוי שניכר בתת-אגן קטן יכול להיטשטש בתוך נפחי הזרימה של אגן גדול. מחקרים שמצוטטים במאמר מצאו כי ייעור ואמצעים להשהיית  נגר  באגנים קטנים מ-30 קמ"ר הפחיתו את ספיקת השיא בכ-30% (3,7,9). אולם, אין להשליך מכך על אגנים גדולים. להפך, ככל שגודל האגן ועוצמת האירוע גדלים, נדרש היקף גדול יותר של התערבויות.

לכן תכנון NFM צריך להתחיל בהגדרה ברורה של הבעיה: באיזה סדר גודל של שיטפון רוצים להשפיע, באיזו נקודה במערכת, ומהו היקף ההתערבות הדרוש כדי שההשפעה תישמר במורד.

איפה משהים את המים?

לשלושת המנופים היגיון משותף: כדי להאט את גל השיטפון או להפחית את ספיקת השיא במורד, צריך לאפשר לחלק מהמים לשהות זמן רב יותר במערכת. זאת, באמצעות השבת תפקודים טבעיים שאבדו לאורך תהליך השינוי של הנחל: מורכבות גאומורפולוגית, תפקוד הצמחייה והקישוריות בין מרכיבי המערכת. הקשר בין התאוששות גאומורפולוגית וביופיזית לבין התאוששות הידרולוגית הם הבסיס להבנת התרומה של ניהול שיטפונות מבוסס טבע (איור 3).

השהיית המים יכולה להתרחש בתוך ערוץ מחוספס ומורכב יותר, בפשט ההצפה, בבתי גידול לחים או בחלקים שונים של תתי-האגנים. המשמעות עשויה להיות זרימה איטית יותר, אך גם שהייה ממושכת יותר של המים והארכת משך ההצפה באזורים מסוימים.

לתהליכים האלה יכולות להיות תועלות נוספות: הפחתת כוח הסחיפה והשקעת סדימנט דק, חידוש לחות הקרקע, הגדלת הקשר בין מים עיליים למי תהום והתחדשות של בתי גידול לחים. מנגד, השהיית מים עלולה להיות בעייתית במקום שבו קיימות תשתיות או שימושי קרקע שאינם מותאמים להצפה.

מכאן, עולה שאלה תכנונית רחבה יותר: היכן במערכת אפשר לאפשר למים לשהות, ולמשך כמה זמן, כדי להשיג תועלת במורד מבלי להעביר את הסיכון למקום אחר?

להתחיל מאבחון של הנחל, לא מבחירת האמצעי

המסגרת הרעיונית המוצגת במאמר אינה קטלוג של פתרונות. היא מציעה להתחיל באבחון של מערכת הנחל ורק לאחר מכן לבחור את ההתערבות.

בערוץ בוחנים את החספוס ואת המורכבות המורפולוגית. במרחב הנחל בוחנים את הקישוריות לפשט ההצפה ואת פוטנציאל ההשהיה. ברמת האגן בוחנים את תרומת הערוצים המשניים ואת התזמון ביניהם. רק לאחר שמבינים איזה תהליך רוצים לשנות, אפשר לשאול אם נדרשים  שיקום  צמחייה, שינויים מורפולוגיים, סכרים דולפים, חיבור פשט הצפה, שיקום  בתי גידול לחים  או פעולות רחבות יותר בתתי-האגנים.

Fryirs אינה טוענת שכל אגן מתאים ל-NFM או שניתן להשיג באמצעותו כל יעד של הפחתת סיכון. התרומה של הגישה המוצעת היא בחיבור בין מצב הנחל, התהליך ההידרולוגי שאותו מבקשים לשנות והרמה המרחבית שבה נדרשת הפעולה. ככל שהאבחון הזה מדויק יותר, אפשר להעריך באופן מודע יותר מה NFM יכול להשיג, והיכן נדרשים אמצעים נוספים.

המסגרת שהוצגה אינה מציעה פתרון אחיד לכל מקום, אלא דרך לחשוב על הקשר בין תהליכי הנחל, מיקום ההתערבות והיקף ההשפעה שניתן לצפות לה.

מקורות

המקור המרכזי

Fryirs, K. (2026). Making sense of nature-based flood mitigation: A levers framework for conceptualizing and communicating natural flood management (NFM). BioScience. Oxford University Press. Published 29 June 2026. .

 

מקורות  נוספים

  1. Acreman MC, Riddington   R, Booker     2003. Hydrological impacts of floodplain restoration: A case study of the River Cherwell, UK. Hydrology and Earth System Sciences. 7: 75–85. 10.5194/hess-7-75-2003
  2. Anderson BG, Rutherfurd   ID, Western     2006. An analysis of the influence of riparian vegetation on the propagation of flood waves. Environmental Modelling & Software. 21: 1290–1296. 10.1016/j.envsoft.2005.04.027
  3. Black A, Peskett   L, MacDonald   A, Young   A, Spray   C, Ball   T, Thomas   H, Werritty     2021. Natural flood management, lag time and catchment scale: Results from an empirical nested catchment study. Journal of Flood Risk Management. 14: e12717.   10.1111/jfr3.12717
  4. Dixon SJ, Sear   DA, Odoni   NA, Sykes   T, Lane     2016. The effects of river restoration on catchment scale flood risk and flood hydrology. Earth Surface Processes and Landforms. 41: 997–1008. 10.1002/esp.3919
  5. Follett E, Beven   K, Hankin   B, Mindham   D, Chappell     2024; The importance of retention times in Natural Flood Management interventions. Proceedings of IAHS. 385: 197–201. 10.5194/piahs-385-197-2024
  6. Metcalfe P, Beven   K, Hankin   B, Lamb     2017. A modelling framework for evaluation of the hydrological impacts of nature-based approaches to flood risk management, with application to in-channel interventions across a 29-km² scale catchment in the United Kingdom. Hydrological Processes. 31: 1734–1748. 10.1002/hyp.11140
  7. Nicholson AR, O’Donnell   GM, Wilkinson   ME, Quinn     2020. The potential of runoff attenuation features as a natural flood management approach. Journal of Flood Risk Management. 13: e12565. 10.1111/jfr3.12565
  8. Pattison I, Lane   SN, Hardy   RJ, Reaney     2014. The role of tributary relative timing and sequencing in controlling large floods. Water Resources Research. 50: 5444–5458. 10.1002/2013WR014067
  9. Wilkinson Addy   S. Quinn   PF. Stutter   M  2019. Natural flood management: small-scale progress and larger-scale challenges. Scottish Geographical Journal. 135: 23–32. 10.1080/14702541.2019.1610571
  10. Wu YF, Zhang   GX, Rousseau   AN, Xu   YJ, Foulon     2020. On how wetlands can provide flood resilience in a large river basin: A case study in Nenjiang River Basin, China. Journal of Hydrology. 587: 125012. 10.1016/j.jhydrol.2020.125012
  11. Yang B, Yuan   X, Tang   F, Liu     2024. Small wetlands: Critical to flood management. Science. 386: 859. 10.1126/science.ads2055

 

מסמכים איורים

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

פארק ציבורי נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע
שיקום בית גידול לח במרחב עירוני

המרפסת היא אתר הדגמה לשיקום בית גידול לח בקריית ביאליק, במרחב שהיה בעבר חלק ממערכת ביצות הפוארה. הפרויקט הפך שטח מופר סמוך לתעלת הגדורה לגוף מים עונתי ולאתר טבע עירוני, כחלק מחזון רחב יותר לפיתוח פארק ביאליק כתשתית ירוקה־כחולה. המקרה מדגים כיצד פעולה מקומית ומוגבלת בהיקפה יכולה לשמש נקודת פתיחה לשיקום אקו־הידרולוגי, לניהול נגר, לחיזוק שטחים פתוחים וליצירת קשר יומיומי בין תושבים לבין טבע עירוני.

רב תועלתי נגר עירוני שיקום בית גידול
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

חינוך וקהילה שיתוף ציבור איכות מים
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

איגום ניהול שותפויות ויסות והשהייה
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

איגום הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
מסקר מצב קיים לתובנות והמלצות לתכנון

מקרה בוחן זה מציג תהליך מתדולוגי שנועד להנגיש בצורה אפקטיבית את בסיס הידע הרחב שנאסף בסקרי מצב קיים מקצועיים כתוצר אינטגרטיבי עם המלצות ברורות לצוות התכנון. גישה זו, שיושמה במסגרת פרויקט ההדגמה "השער הדרומי", מבטיחה שהתכנון יתבסס על הבנה מעמיקה של הנחל, תוך איזון מיטבי בין צורכי השימור והפיתוח. זהו תהליך שניתן ללמוד ממנו רבות ואף ליישם בפרויקטים נוספים בעתיד.

נחל איתן שיקום בית גידול
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

פיתוח נופי פארק ציבורי ויסות והשהייה
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

ויסות והשהייה איגום
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

פארק ציבורי ויסות והשהייה איגום שיקום בית גידול
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

פיתוח נופי ויסות והשהייה איגום
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיקום בית גידול שיתוף ציבור
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

פארק ציבורי נחל איתן
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

שיקום בית גידול נחל איתן שיתוף ציבור חקלאות
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

תוכנית ניטור שיקום בית גידול ויסות והשהייה איכות מים מעלה נחל
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

שיקום בית גידול תיירות וטיילות נחל איתן פארק ציבורי
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה פיתוח נופי
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

תיירות וטיילות ויסות והשהייה פארק ציבורי מורד נחל
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

תיירות וטיילות שיקום בית גידול חינוך וקהילה פארק ציבורי פיתוח נופי
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

חקלאות שיקום בית גידול
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

ויסות והשהייה פארק ציבורי פיתוח נופי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

נחל אכזב ניהול שותפויות ויסות והשהייה
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

ניהול שותפויות נחל איתן פיתוח נופי שיקום בית גידול תיירות וטיילות
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

פארק ציבורי השבת מים לטבע שיקום בית גידול תיירות
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

חינוך וקהילה פארק ציבורי פיתוח נופי שיקום בית גידול תיירות וטיילות
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

פיתוח נופי שיקום בית גידול תיירות וטיילות נחל אכזב
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

שיקום בית גידול חָבוּת סביבתית חקלאות
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

איגום חינוך וקהילה ויסות והשהייה פארק ציבורי ניהול שותפויות
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

התייעלות כלכלית ויסות והשהייה מעלה נחל הסדרת תשתיות ניהול שותפויות
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

תוכנית ניטור פארק ציבורי
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

ויסות והשהייה פארק ציבורי פיתוח נופי
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

שיקום בית גידול חָבוּת סביבתית תוכנית ניטור
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

פארק ציבורי תועלות כלכליות שיקום בית גידול
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

ויסות והשהייה פיצוי סביבתי פיתוח נופי
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

פארק ציבורי פיצוי סביבתי שיקום בית גידול הסדרת תשתיות תיירות וטיילות