העשרת מי התהום, פיתוח נופי והגדלת המגוון הביולוגי הן רק חלק מהתועלות הנוספות לצד מניעת הצפות וניהול הנגר העירוני.

במפגש הכרנו מגוון פרויקטים מרובי תועלות:

• מאגר איגום והחדרה תת קרקעי במתחם יצחק שדה, תל אביב | שמעון צוק, צוק הידרולוגיה
• פארק השמורה הצפונית באבן יהודה | זיו גורן, ח.ג.מ מהנדסים יועצים ומתכננים (1980)
• אגם אקולוגי במתחם האלף, ראשל"צ | ורדית צורנמל, צורנמל טורנר אדריכלות נוף

מוזמנים ומוזמנות לצפות בהקלטה בלחיצה כאן

הפוסט הופכים את הנגר העירוני ליתרון – בואו לראות איך הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לפני 25 שנים החליט נמי, כשהוא כלכלן צעיר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, להתמודד על תפקיד חדש ולהקים את רשות ניקוז שקמה בשור. אלה היו ימים של אחרי חורף 1992-1991, החורף שלימד אותנו לא מעט על העוצמה של שטפונות והצפות בכל אזורי הארץ, והביא להחלטת ממשלה על הקמת 11 רשויות ניקוז אגניות.

עבור נמי זאת הייתה משימה גדולה ומרגשת. משימה שנכנסה לחייו לפני רבע מאה וממשיכה להיות משימת חייו. הדרך התחילה כאשר נחלי הדרום לא היו מסומנים על מפת שיקום הנחלים, דרך צורך מהותי באיסוף ידע ומידע, הקמת ארגון שהוא גם גוף תפעול מעולה וגם גוף ניהול אסטרטגי הבונה שותפויות ופועל לאיגום משאבים בכל הזדמנות ובניית מנהלות נחל שהפכו למודל לגופי ניהול אגניים.

הפוסט עשרים וחמש שנים של שיקום נחלים בנגב והדרך עוד ארוכה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

אחד האתגרים המרכזיים בפרוייקט לשיקום נחל ציפורי הוא שיפור כמות ואיכות משאב המים. תכנית המים לאספקת מים לטבע ולחקלאות בנחל ציפורי החלה את דרכה כבר בשנת 2018 עם החלטת הממשלה 3866 בנושא "תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופת בצורת משק המים בשנים 2018-2023" שבמסגרתה הוחלט על שיקום 7 נחלים בצפון ישראל. אחד מהנחלים הללו הוא נחל ציפורי, שבמסגרת החלטת הממשלה הוחלט להקצות לשיקומו כ-17 מיליון ש"ח. בעקבות כך רשות המים קידמה את תכנית המים לציפורי בהתאם להחלטת הממשלה וכחלק מתכנית אב לשחרור מים לנחלים של רשות המים, ותיקצבה את התכנית בעוד עשרות מיליוני שקלים. הפרוייקט לשיקום נחל ציפורי שהחל בשנת 2021 בעקבות הזכייה בתחרות "שיקום מרחב נחל" של יד הנדיב ובהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון, נתן תמיכה והאצה לתהליך התכנון וההוצאה לפועל של תכנית המים, שבימים אלה עומדת בפני ביצוע של חלקה הראשון. תכנית המים תוכננה ע"י חברת פלגי מים עבור מאגרי אשר ורשות המים.  במאמר הזה ראיינו את מהנדס המים שמעון טל, בעברו מהנדס ראשי בחברת מקורות ונציב המים, וכיום מרכז את תחום המים והזיהום במסגרת פרוייקט שיקום נחל ציפורי, כדי להבין את המתווה הכללי של תכנית המים ואת האתגרים בשטח.

שמעון שלום רב, תוכל לספר לי על הרקע של תכנית המים בציפורי? מה היו הצרכים שהובילו אליה?  

נחל ציפורי נפרש לאורך של כ-32 ק"מ מהרי נצרת ועד לקישון. במעלה הינו נחל אכזב, והחל מעינות ציפורי הינו נחל איתן וזורם, כאשר לאורכו מספר מקורות מים טבעיים הזורמים כל השנה. יחד עם זאת כמות ואיכות המים לאורך הנחל במצב ירוד. בתוואי הנחל נמצאים צרכנים רבים של משאב המים, בעיקר חקלאים, ששואבים את מי הנחל לטובת השקייה חקלאית. ישנן עשרות נקודות שאיבה קטנות ופיראטיות לאורך הנחל. בנוסף ישנה הטייה של הנחל במורד לטובת מאגרי השקייה חקלאית. בעבר נחל ציפורי היה נחל איתן עד לחיבורו לקישון.  בניית סכר המאליק מערבית לראס עלי יצרה הטייה של מרבית זרימת הבסיס בנחל אל עבר תעלת המאליכ ומשם למאגרים המשמשים את היישובים רמת יוחנן, כפר מכבי ואושה להשקייה. מסכר המאליק ועד המפגש עם הקישון נחל ציפורי מובל בתעלה באזורים חקלאיים, ומקבל בעיקר זרימות שטפוניות. חלק מהתפיסה התכנונית של תכנית המים היא עבודה משותפת עם החקלאים- מצד אחד להפסיק את השאיבות מהנחל ומצד שני לספק להם מקורות מים טבעיים חלופיים. חלק גדול מהעבודה על תכנית המים היא לייצר משא ומתן והסכמות עם החקלאים המושפעים מהתכנית.

מה כוללת התכנית?

התכנית מציעה את הסרת נקודת תפיסת המים, הפסקת השאיבות של החקלאים, הוספת איגום במורד הנחל בנפח של כ-800 אלמ"ק ושאיבת מים מהאיגום אל החקלאים במעלה. התכנית כוללת הסדרת סכר המאליק, כך שהמים ייזרמו אל אפיק נחל ציפורי כמעט עד לחיבור עם הקישון. תעלת המאליק תקבל רק זרימות שטפוניות. פעולה זו תשחרר עוד כ-6 ק"מ של ערוץ נחל זורם. במורד הנחל סמוך לחיבור הנחל לקישון, מתוכננת הקמה של מאגרים חדשים ושדרוג מאגרים קיימים לאיגום מים עיליים מהנחל. בנוסף מתוכננת בנייה של תחנת שאיבה מהמאגרים והנחת קוי הובלה מהמאגרים עד לעין יבקע, שייאפשר אספקת מים עיליים לחקלאים לאורך הקו. כך הרווחנו שניים- גם מים שזורמים בנחל לכל אורכו, וגם חקלאים שמקבלים מים עיליים להשקייה.

אופי החקלאות באזור הזה זקוק למים טבעיים ולא קולחין,לכן הוחלט להחזיר את מי הנחל בחזרה ולא להציע חלופה של שימוש בקולחין. הפתרון המוצע אמנם צורך אנרגיה גבוהה של שאיבת המים והובלתם למעלה הנחל, אבל תיחסך מצד שני האנרגיה על השאיבה עם הטרקטורים לאורך ערוץ הנחל. תכנית המים מתוכננת לחבר גם משקים שכיום בחקלאות בעל אל תשתית השקייה, כך שיוכלו לעבור לחקלאות שלחין. בנוסף שתי תכניות מים נוספות ביוזמת הפרויקט לשיקום נחל ציפורי ייצאו לפועל בנפרד באזור כעבייה ובבוסתני ספורייה. בכעבייה הגענו להבנות עם החקלאים לאספקת מי מקורות כך שיוכלו להפסיק את  השאיבות מהנחל, וזאת באמצעות הנחת צינור מים באורך 2 ק"מ לאספקת החקלאים. בבוסתני ספורייה תכנית המים בשלבים ראשוניים, ופרטים על התכנית המתגבשת יפורסמו ככל והתכנית תתקדם.

מתי התכנית תיושם? מה לוח הזמנים שלה?

פרוייקט המים במורד הנחל נמצא בתכנון מפורט מתקדם. בקיץ 2023 מתוכנננות עבודות ראשונות להנחת קו המים מהמורד לעין יבקע. אגודת מאגרי אשר תבצע את העבודות בסיוע רשות ניקוז ונחלים קישון  במימון חלקי של רשות המים. התכנית היא לספק מי מקורות בקו הנחל שייסלל, עד להשלמת הקמת המאגרים ותחנות השאיבה שיאפשרו להחזיר את מי הנחל לחקלאים שלאורכו.קו המים שישמש את חקלאי כעבייה נמצא בהליכי תכנון מפורט. בקו זה יסופקו מי מקורות במקום מי הנחל. ספק המים בקו זה תהיה אגודה מקומית שתיקח על עצמה את האספקה לחקלאים . מימון הפרויקט יהיה כפי הנראה על ידי פרויקט שיקום הנחל.

כיצד פרוייקט שיקום נחל ציפורי תרם לקידום תכנית המים?

פרוייקט נחל ציפורי האיץ וקידם את תכנית המים בכך שמינה רכז לנושא המים מטעם הפרוייקט ויועצי חקלאות (שי גלעד ופרופ' אבי פרובלוצקי), שקידמו באופן משמעותי את השיח והמשא ומתן מול החקלאים. העבודה מול החקלאים היא קריטית להצלחת תכנית המים. בנוסף פרוייקט נחל ציפורי יזם הנחת קו מים נוסף לכעבייה ותכנית משלימה לטיפול במזהמים. רשות ניקוז קישון תהווה קבלן משנה בתכנית המים ותבצע את הנחת צינור המים.

מעבר לנושאים המצויינים מעלה, יש לציין כי הפרוייקט לשיקום נחל ציפורי הביא ראייה כוללת וייחודית לכל אגן הציפורי. תכנית לשחרור מים בלי תכנית מקבילה שתשלים אותה, אמנם מחזירה מים לטבע, אך לרוב במופע של תעלת ניקוז. תכנית נחל ציפורי מאפשרת שיקום סביבתי, אקולוגי, תיירותי ונופי של הנחל, ובעצם שתי התכניות הללו משלימות אחת את השנייה. אנחנו רואים בפרוייקטים אחרים של השבת מים לטבע, שם לא התקיימה תכנית מקבילה של שיקום, שהערך האקולוגי והנופי של הנחל הוא הרבה יותר נמוך.

ולסיום, מה תיחשב בעיניכם להצלחה של התכנית?

חיבור החקלאים למים חלופיים והפסקת השאיבות מהנחל, השבת המים לנחל, והורדת חלק ניכר מהזיהומים. כמו כן השמת תכנית ניטור לזיהומים שתאפשר להגיב בצורה מהירה לתקלות בתחום הביוב.

·    תודה מיוחדת לאור שאלתיאלי, מהנדס ומתכנן בחברת פלגי מים, מהנדס תכנית המים, שתרם לכתיבת המאמר

להמשך קריאה:

תכנית כללית לאספקת מים לטבע וחקלאות בנחל ציפורי, מרץ 2020, פלגי מים בע"מ חברה לפיתוח מקורות מים

הפוסט תכנית המים באגן הציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט מתקן ויסות דינמי בצומת סומך הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

• היערכות להתמודדות עם שינויי האקלים: יישום הדירקטיבה האירופית לניהול סיכוני שטפונות, מנגנוני ניהול, תקצוב, שיתופי פעולה, קשר בין שלטון מקומי, גופי ביצוע והשלטון המרכזי.
• הכרות עם פרויקטים ואתרי ויסות בשטחים צפופים ובשטחים הפתוחים: הכרות עם אנשי ונשות מקצוע שיתנו לנו הסברים מעמיקים, מענה על שאלות, מגוון נקודות מבט, הן המבט ההנדסי והן הניהולי.
• ניהול נגר עירוני: העיר קופנהגן שופעת באתרי ניהול נגר עירוני חדשניים ומתקדמים. 

קופנהגן – סיור עירוני כלל ביקור בשלל אתרים הכוללים אמצעי ניהול נגר עירוני המשתלבים במרקם הירוק של העיר

מי שמגיע לסייר בקופנהגן בדגש על אתרי ניהול נגר עירוני, מרגיש כאילו הוא הגיע למעין לונה פארק של ניהול נגר. העיר מלאה באתרי ניהול נגר שונים ומשונים המשתלבים בה באופן טבעי כאילו כך היה תמיד וכך היה צריך להיות. אך לא כך הדבר! ב-2 ביולי 2011, התרחש אירוע גשם קיצוני בקופנהגן (אירוע של 1 ל-1000 שנה), 150 מילימטר גשם ירדו בשעתיים על העיר וגרמו להצפות ונזקים רבים. אומדן הנזקים עומד של סך של 1 ביליון יורו.

אירוע זה היווה נקודת מפנה לאופן בו דנמרק הגדירה את הצורך בהערכות העירונית להתמודדות עם אירועי שיטפונות קיצוניים.
בעקבות האירוע, נעשו מספר צעדים לאומיים: בשנת 2012 התפרסמה תוכנית פעולה לאומית להתמודדות עם אירועי אקלים ובשנת 2015 כלל הרשויות המקומיות נדרשו להכין תכנית היערכות להתמודדות עם שינויי האקלים ברמה המוניציפלית.

העיר קופנהגן ראתה באתגר זה הזדמנות ליצור אזורים כחולים ירוקים בתוך העיר תוך בניית תשתיות מתאימות להתמודדות עם הצפות בסדר גודל דומה לשיטפון שחוותה בשנת 2011. התקבלה החלטה אסטרטגית להשקיע בהיערכות על מנת לחסוך בטיפול בנזקי הצפות. כיום העיר שופעת באתרי ניהול נגר חדשניים ומרשימים. רוב האתרים בהם ביקרנו הינם אתרים חדשים מאוד שעוד מוקדם למדוד את יעילותם. חלקם נמצאים עוד בשלבי הפיילוט.

• להיכרות עם סקטור המים בדנמרק
• להיכרות עם היישום הדני לדירקטיבה האירופית לניהול סיכוני שיטפונות
• להיכרות עם תכנית ההיערכות לשינויי האקלים בעיר קופנהגן
• להיכרות עם תכנית ההגנה מפני הצפות של העיר דנמרק – Cloudburst

האתרים בהם ביקרנו:

• Enghaveparken – פארק עירוני בו השבילים מוליכים מים לאמצעי איגום והשהייה שונים, אשר חלקם נמצאים מעל הקרקע ומשמשים כמתקני פנאי וספורט בזמן שהם יבשים. הפארק מוקף באזור מוגבה המשמש לישיבה. באירועים של הצפות הגבהה זו הופכת את כלל הפארק לשטח איגום אחד גדול. המים הנאגרים במתקני הפארק משוחררים למערכת העירונית בשוך הגשמים. בנוסף, ישנה צנרת תת קרקעית האוגמת את מי הגשמים לשימוש למטרות פנאי והשקיה בפארק. האתר יכול לנהל 22,600 קוב.
• Bryggervangen and Skt. Kjelds Plads – כיכר שמהווה חלק ממיזם "רובע האקלים". זהו שטח בטון שהפך לירוק. אחד מפרויקטי האדפטציה הגדולים בעיר.
• Askogade – פרויקט של התחדשות עירונית הכולל סדרה של גינות גשם בתוך חצרות פנימיות. זוהי דוגמא אחת מני רבות המייצגת את תכנית ניהול הנגר העירונית של קופנהגן – ביזור של אמצעים קטנים, מגוונים רבים על פני שטח נרחב. תוך יצירת שטחים ציבוריים פתוחים.
• The city dune – אתר ניהול נגר עירוני הנמצא בחצר של מבנה המנהלה הראשי של בנק SED. שטח זה מהווה שפ״פ (שטח החייב להיות פתוח לציבור על פי חוק). למעשה, זהו גג ירוק על גבי חניון הבנוי מבטון לבן להקטנת אי החום העירוני, במקום יש דגש על שימוש בצמחיה מקומית בלבד ובמגוון מינים. במתחם מפוזרים 110 מרססי מים המייצרים לחות באוויר, הלחות מתפזרת ברוח ומחזקת את התחושה של הימצאות ביער סקנדינבי. מי הנגר נאספים בתעלות ניקוז צרות ונאגרים בשני מאגרים תת-קרקעיים גדולים, מהמאגרים הם נשאבים להשקיית הצמחייה ולמרססי המים. בנוסף, המיקום של הערוגות בתוך המדרון נקבע כך שיקלטו נגר עילי. האתר הוקם בשנת 2010 וגודלו כ- 7.3 דונם. עלות הפרויקט : 35 מיליון קרונה (16 מלש״ח) – במימון בנק SED.

אהרוס – פרויקט שיקום נהר האהרוס וניהול סיכוני הצפות

העיר אהרוס היא העיר השנייה בגודלה בדנמרק ובעלת חשיבות רבה. בעיר נמצא נמל מרכזי וחשוב ובלבה זורם נהר האהרוס. במשך השנים העיר הפכה לצפופה ותעשייתית והנהר שזרם בלבה כוסה בבטון והפך לכביש מרכזי המוביל לנמל. בתחילת שנת ה-2000 העיר החליטה לשנות את פניה ולהשיב את הנחל אל לב העיר. כך החל פרויקט ה"הוצאה לאור" של נחל האהרוס אשר כלל מספר יעדים:

1. שיקום מרחב הנחל ושיפור איכות המים כך שתתאפשר פעילות ספורטיבית במים.
2. הקמת סדרת מאגרי השהייה בתת הקרקע לויסות נגר בקיבולת של כ-40,000 מ"ק.
3. יצירת מערכת התראה לגלישת ביוב גולמי אל הנחל (אירועים שעדיין מתרחשים).
4. יציאה לפרויקט ארוך טווח להפרדת ניקוז הנגר העירוני ממערכת הביוב העירוני (עד שנת 2085).

• להכרות עם ההיסטוריה של הפרויקט לשיקום נהר האהרוס 
• להכרות עם תכנית המים של העיר אהרוס

האתרים בהם ביקרנו בתוך העיר אהרוס:

• Molleparken- פארק גדול וותיק במרכז העיר אהרוס. הפארק עבר שיפוץ מקיף במסגרת פרויקט שיקום נהר האהרוס  שמטרתו שיפור פני הפארק יחד עם הפיכתו לגינת גשם המווסתת את זרימת הנגר לכיוון הנהר. כיום הפארק מנהל 1500 מ"ק.
• The sluice (הסכר) – הסכר הוא חלק מרכזי בפרויקט ההגנה על אהרוס מפני הצפות. המתקן משמש לשתי מטרות: הגנה על העיר מפני הצפות של מי ים בעת גאות גבוהה באמצעות ארבעה שערים הנמצאים בשפך הנהר, וניקוז מהיר של הנהר בעת אירוע שבר ענן, באמצעות שש משאבות המנקזות 18,000 ליטר בשנייה מהנהר אל הים. השערים, אשר גובהם 2.5 מטרים, נסגרים כאשר גובה פני הים עולה 1.4 מטרים מעל פני הים. (שנת הקמה 2006, עלות הפרויקט 23 מיליון ש"ח).
  
• להכרות עם האתרים בעיר אהרוס

שני פרויקטים הנמצאים במעלה נהר האהרוס, מחוץ לעיר, המהווים חלק מהתכנית האסטרטגית של אהרוס להתמודדות עם אירועי הצפות הנגרמים משברי ענן:

• Egå Engsø – האגם מלאכותי שהוקם כדי לשפר את איכות המים והמערכת האקולוגית באזור, על ידי הפחתת מזהמים משטחים חקלאיים סביב לו, וכפועל יוצא הפך לאתר איגום נגר שהינו חלק ממערך ניהול סיכוני שטפונות אזורי. שטח הפנים של האגם הוא מעל ל-1 קמ"ר ועומקו כ-2 מטרים בנקודה העמוקה ביותר. האגם נוצר על-ידי הצפה מחדש של שטחים חקלאיים שנקנו על-ידי העירייה, באמצעות הסרה של סכרים ישנים. בנוסף, סכר חדש נבנה על מנת להגן על העיירה הסמוכה מפני הצפות. כושר האגירה של השטח מנוטר באופן רציף וניתן לעקוב אחריו בשידור חי בפלטפורמה מקוונת. יש תחנת שאיבה במוצא הנחל לאגם, השואבת את המים במקרה שהביצה מלאה, ומוליכה אותם ישירות למפרץ. מטרת יישום הפרויקט הייתה להפחית את רמות החנקן והזרחן במפרץ אהרוס, הנגרמות כתוצאה מהזרמות חקלאיות ושפכים כדי למנוע פגיעה במערכת האקולוגית החופית. הפרויקט שיפר גם את התנאים הטבעיים של אגאדאלן (העמק של אג'ה) שהפך לאתר טבע ומהווה את הבסיס לפעילויות פנאי באזור.

   

• Lystrup – פרויקט התומך בפרויקט האגם המלאכותי אגה אנגסו. הוא מורכב מכ-11 אתרים של פתרונות מבוססי טבע להשהיית נגר עילי באזור הפרבר לייסטרופ, הנמצא במעלה עמק נהר האגנסו. רוב האתרים הם מאגרי השהיה שהם גם אתרי פנאי וטבע. מטרתם העיקרית היא הפחתת הסיכון להצפות מגשמים כבדים תוך מתן יתירות לאיכות האיגום של האגם אגה.
• להכרות עם הפרויקטים באגם אגה ובעיירה לייסטרופ

ווילה (Vejle)

העיריה ווילה נמצאת במורד עמק הנשפך לפיורד ווילה, היא מוקפת גבעות וחוצים אותה מספר נחלים. מיקום זה הופך אותה לחשופה להצפות, ותשתית הניקוז בה נמצאת תחת לחץ כבד. בעשור האחרון אירועי ההצפה בעיר החמירו כתוצאה משינויי האקלים. לכן, כדי למנוע הצפות התקינה העירייה יחד עם חברת הניקוז סכר אוטומטי (water lock) ותחנת שאיבה, באחד ממפגשי הנחלים המשמעותיים בעיר. על-מנת לשמור על הטבע ולאפשר זרימת מים במרבית הזמן, הסכר נסגר רק כשיש הכרח ממשי ולמעט זמן ככל הניתן. כדי לחזות הצפות בזמן אמת ובאופן מדויק ככל הניתן, פותח כלי טכנולוגי למיפוי וניתוח נתונים, בשיתוף פעולה של העירייה וחברת הניקוז המקומיות, DHI ואוניברסיטת אלבורג.

• להכרות עם דירקטיבת ניהול סיכוני השיטפונות בדנמרק
• להכרות עם התוכנית העירונית של העיר ויילה עם הצפות הנגרמות מעליית מפלס הים
• להכרות עם האסטרטגיה עירונית לניהול סיכוני השיטפונות, תהליך המיפוי ואתרי ויסות והשהייה בעיר 

הכרות עם חברת DHI

בתום 4 ימים עמוסים בסיורים באתרים השונים בדנמרק הגענו ליום הכרות במטה חברת DHI – חברה המתמחה בייעוץ הנדסי ומתן פתרונות בסביבות מימיות שונות. החברה מפתחת כלים ותוכנות מידול ובעלת 30 סניפים ברחבי העולם ואלפי עובדים. לחברה ניסיון רב בעבודה בישראל. התרשמנו מפעילות החברה במהלך הסיור בעיר ויילה. חשוב לציין כי חברת DHI איננה החברה היחידה שעוסקת בתחום וישנן חברות נוספות עליהן המשכנו ללמוד עם החזרה מהסיור. 

המפגש כלל הצגה של האתגרים הקיימים בשטח היום בישראל, הצגה של מקרי בוחן ממדינות ים תיכוניות, שיח על פתרונות הקיימים בחברה ויכולים להיות רלוונטיים בישראל  וביקור במעבדת המודלים הפיזיים.

• להכרות עם חברת DHI
• להכרות עם העבודה של DHI בהתמודדות עם אתגרים הקיימים בישראל
• להכרות עם העבודה של DHI בעיר ויילה

לכל שאלה או בקשה בדבר חומרי רקע נוספים – מוזמנים לפנות אלינו!

הפוסט סיור לימודי לדנמרק – יומן מסע הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

הצטרפו אלינו למפגש מקוון בנושא ניהול נגר מקיים, בו הוצגו מקרי מבחן מערים שונות בעולם, המדגימים ניהול נגר חדשני, מקיים ורב תועלתי, וכן גישת היערכות לשינוי אקלים כפי שהיא נתפסת ומיושמת הלכה למעשה בעיר נס ציונה.

והפעם דנו בפתרונות עבור סוגיית ההצפות בשטחים הבנויים אשר צפויה להקצין מדי שנה בשל תוספת הבינוי הצפויה אשר תפחית את השטחים הפתוחים המחלחלים והן בשל שינויי האקלים המשנים את משטר הגשמים. היום כבר ברור שהפתרון לבעיית ההצפות בעיר הוא ניהול הנגר, שמשמעותו היא איסוף ושימוש במי הנגר כמה שיותר קרוב למקור היווצרותם, זאת ע"י שימוש ושילוב בין מגוון כלים נופיים והנדסיים להולכה, השהייה, איגום, חלחול והחדרה – על מנת לצמצם למינימום את הוצאת הנגר מחוץ לשטח תכנית הבניה.

זהו שינוי פרדיגמה שמשנה את תפיסת מי הנגר ממטרד שיש לטפל בו (בדרך כלל ע"י הוצאת מי הנגר מחוץ לשטח תכנית הבניה) למשאב שניהול נכון ובר קיימא יכול להפוך אותו לרב תועלות ככלל ובמרחב העירוני בפרט.

בוובינר הוצגו מקרי המבחן הבאים:

• מטיפול בנזקי אסון טבע לפתרונות מבוססי טבע בעיר פילדלפיה – אדר' יעל המרמן-סולר
• ברצלונה עיר ללא הצפות – גלעד ספיר, חברת DHV
• חולון סופגת – אורי בר, מהנדס תיעול ראשי, עריית חולון
• תוכנית היערכות לשינוי אקלים בעיר נס ציונה – עו"ד דפנה קירו כהן, מנכ"לית עיריית נס ציונה.

לצפיה בהקלטת הוובינר – לחצו כאן

הפוסט מסע מסביב לעולם בעקבות ניהול הנגר הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

פתרונות מבוססי טבע מייצגים גישה חלופית ואו משלימה לפתרונות הנדסיים ניקוזים קלאסיים בהתמודדות עם בעיה זו. קיימים עדיין פערים בהבנה איזה פתרון יתאים לאיזו בעיה, וכמו כן מה תהיה מידת האפקטיביות שלו בהתמודדות עם שטפונות ומניעת נזקי הצפות. מאמר מהולנד סקר פתרונות מסוג זה בעיר איינדהובן, אשר מועדת להצפות, בין השאר בעקבות שטפונות. בסקירה הורץ מודל חישובי על פתרונות מסוגים שונים, לעוצמות גשם שונות, וכן לתקופות חזרה שונות של אירוע. כמו כן ניתנה התייחסות במודל להיקף השטח בו מיושם הפתרון מבוסס הטבע (פירוט מלא של המודל קיים במאמר).

עיריית אינדהובן הציעה ליישם מספר פתרונות מבוססי טבע בעיר בכדי להיערך לשינויי האקלים הצפויים. הפתרונות אליהם התייחסו כללו:

1. הוספת שטחי חילחול בחניות קיימות;
2. הסבת גגות לגגות ירוקים;
3. יצירת אזורי איגום מים במדרכות קיימות.

פתרונות אלו הוכנסו למודל במגוון תרחישים שונים, המתייחסים להיקפי יישום שונים של הפתרונות בשטח, כאשר התשתית הניקוזית התת-קרקעית של איינדהובן משמת כתנאי בסיס לכל המודל. תרחישים אלו נבחנו אל מול עוצמות הגשמות הצפויות בזמני חזרה שונים.

הפוסט בחינת פתרונות מבוססי בטבע בהתמודדות עם הצפות בעיר איינדהובן הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט איגום בנחל שיזפים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט שכונה חדשה במזרח רחובות הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.