לרגל ציון 60 שנים להכרזת שמורת החולה, פגשנו את אבי אוזן, אקולוג בתי גידול מימיים ברשות הטבע הגנים לשיחה אחת על אחד לשמוע מעט על החזון, המתודה והתובנות שנצברו מתוך ניסיון ארוך שנים בשיקום בתי גידול לחים, וביצות בפרט. למדנו שיש מן הדומה, וגם מן השונה בין שיקום נחלים וביצות, ושביצה היא בין הסביבות הטבעיות בעלות פוטנציאל השיקום המהיר ביותר, אם רק מאפשרים לה את התנאים הנכונים.  

מוזמנים לצלול איתנו לשיחה. 

שלום אבי,

נשמח שתציג את עצמך ותספר לנו גם, באותה הזדמנות, מה זה אומר להיות אקולוג של בתי גידול מימיים

שמי אבי אוזן, ואני משנת 2005 עובד ברשות הטבע והגנים, בחטיבת המדע, באגף סביבה, בתפקיד אקולוג של בתי גידול מימיים.
אני מרכז את הנושא של "זכות הטבע למים", הכולל שחרור מעיינות, שיקום נחלים ושיקום ביצות.
בנוסף, אני עוסק בכל העבודה הרגולטורית מול מוסדות המדינה והוועדות השונות, במטרה לייצג את נושא בתי הגידול המימיים בישראל ולממש את חזון רשות הטבע והגנים בשמירה ובשיקום שלהם.

נשמח שתשתף אותנו בקצרה באותו החזון

החזון שלנו הוא שכל קרקע או שטח שרשות הטבע והגנים מנהלת, ושנקבע על ידי המדינה לשימור ושיקום, יגיע למצב המיטבי מבחינת בית הגידול האופייני לו.אני מתמקד, כמובן, בבתי גידול מימיים. לדוגמה, אם יש נחל בתוך גן לאומי, נשאף שהנחל הזה יתפקד בצורה המיטבית שלו – עם מבנה הנחל, הצמחייה הטבעית, חברת בעלי החיים ומשטר הזרימה התקין. המטרה היא שבתי הגידול המימיים בשטחים המוגנים יהיו דוגמה מיטבית לאופן שבו צריך להיראות ולתפקד בית גידול כזה.
עם זאת, איננו מגבילים את עצמנו אך ורק לשמורות וגנים. אנחנו פועלים להשפיע גם על שטחים פתוחים, אזורים חקלאיים ואפילו שטחים עירוניים.
אנו מאמינים שבתי גידול לחים, כמו נחלים, מהווים גורם מקשר בין סביבות שונות, ולכן חשוב לשמור עליהם גם באזורים שאינם מוגנים, ובכך לשפר את הרצף האקולוגי הכולל.

אנחנו עורכים את השיחה הזו על רקע ציון 60 שנה לשיקום ביצת החולה. אני אשמח אם תשתף אותנו במה שאנחנו יודעים היום על ביצות, דברים שלא ידענו או הבנו לפני 60 שנה.

מה שלא ידענו, או שאולי ידענו אבל לא הבנו לעומק – אני כמובן לא הייתי שם אז, אבל יכול להעריך , שביצה היא בית גידול עקשן. היא תוצאה של שילוב גורמים ותהליכים גדולים שלא פשוט לבטל אותם. כלומר, ייבשנו ביצות – אבל לא תמיד קיבלנו את התוצאה שחשבנו שנקבל. לא פעם קיבלנו תוצרי לוואי שלא צפינו. אנחנו יודעים היום שביצה היא אזור נמוך ורווי מים, ולא פשוט לשנות את האופי שלו.

למשל, אם ניקח גבעה ונחתוך אותה כדי לבנות שכונה, כמעט ואין השפעות  מערכתיות למעט הפגיעה בנוף. לעומת זאת, כשניקח ביצה ונבטל אותה, נקבל יותר נגר עילי (כי הביצה ספגה את המים בעבר), ואולי גם יותר זיהומים שנשטפים (כי הביצה ספגה וטיפלה בזיהומים האלו בעבר).

לכן, הביצה היא לא רק בית גידול אלא גם אלמנט גיאוגרפי חזק בנוף, שמאחוריו עומדים תהליכים מורכבים. אני אוהב לדמות ביצה לקרחון – כמו שבקרחון אנחנו רואים רק את הקצה שלו, כך גם בביצה: פני המים הם רק "הקצה של הקרחון", אבל סביבם יש מערכת שלמה שתומכת בהם.

בתחילת המאה הקודמת הושקעו משאבים עצומים, אנרגיה ומחשבה כדי לייבש ביצות. היום, אנחנו רואים תופעה הפוכה: פרויקטים רבים מבקשים להחזיר את נופי הביצות שנעלמו. תוכל להסביר לנו את התופעה הזו בבקשה?

בהחלט. חלק מההסבר נעוץ בזה שהיכולת להפיק תועלת כלכלית משמעותית משטח ביצתי היא לא פשוטה. כדי להפיק רווח כלכלי מביצה, יש צורך לשנות באופן דרמטי את האופי שלה – לנקז אותה, להביא קרקע ולבנות עליה. לדוגמה, השכונה שהוקמה על גבול נחל נעמן נבנתה על קרקע שהורמה בכשישה מטרים של חומר – השקעה עצומה שהועברה למחיר הדירות.

נוסף לכך, כדי לעבד שטחים ביצתיים לחקלאות, צריך לשאוב מהם מים כל הזמן. אפילו אז, היכולת לעבד את הקרקע ביעילות היא מוגבלת מאוד.

מנגד, יש חלופה אחרת: ניצול השטח למטרות טבע ושימור. בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, יש מחסור בשטחים פתוחים וטבעיים, ובמיוחד בשטחים רוויי מים. בביצה אפשר להחזיר יחסית בקלות את התפקוד הטבעי שלה – צריך רק לאפשר לה "לבטא את עצמה".

אז אפשר להגיד ששיקום ספונטני של ביצה הוא יותר מהיר לעומת שיקום אזורים טבעיים אחרים?

בהחלט. הסיבה היא שהתהליכים בביצה הם תהליכים חזקים. הרבה פעמים אנחנו מתערבים כדי לעצור אותם, להסיט אותם או להחליש את העוצמה שלהם. ברגע שמשחררים את ההתערבות שלנו, לפחות חלק מהתפקודים של הביצה חוזרים באופן ספונטני.

לדוגמה, בביצת הכבארה – אם נפסיק לשאוב מים ולייבש את הקרקע, נקבל ביצה חזרה בלי מאמץ רב. כך אנחנו נהנים ממערכת אקולוגית שלמה – גוף מים, צמחייה ובעלי חיים – עם השקעה מינימלית.

רוב האנשים בקהילה שלנו עוסקים בעולמות של שיקום נחלים. עד כמה שיקום ביצה דומה או שונה מפרויקט שיקום נחל סטנדרטי?

יש דברים דומים ויש גם דברים שהם שונים. נתחיל מהדומה:

קודם כל, מדובר בשתי סביבות שמאפיין אותן מים. בנחל המים זורמים, ובביצה המים עומדים. גם בביצה, שבה אנו רואים מים עומדים, זה לא שהמים לא זזים בכלל, אלא יש איזשהו הפרש בין קצב הכניסה לקצב היציאה של המים. לכן, אנחנו רואים לעיתים עליית מפלס או ירידת מפלס, ואיננו מזהים דפוס ברור של זרימה בתוך גוף המים. לעיתים קרובות, דווקא הרוח היא זו שמניעה את המים ולא השיפוע, שכן השיפוע בביצה אחיד פחות או יותר. זהו הבדל משמעותי מאוד בין נחל לבין ביצה.

עם זאת, הנושא של המורכבות, גדות מתונות ויצירת בתי גידול מגוונים הוא דווקא דומה. גם בביצה, איננו רוצים להפוך אותה לבריכה עמוקה עם גדות תלולות. נעדיף חלקים עמוקים לצד חלקים רדודים, גדות מתונות ובתימטריה מגוונת (בתימטריה היא כמו טופוגרפיה, רק מתחת למים).

אחד היתרונות של ביצה הוא שהשיקום שלה פחות מורכב בהשוואה לנחל, משום שלא צריך להתמודד עם שיטפונות. לרוב, אין צורך להתמודד עם עוצמת מים שעלולה להרוס עבודה שבוצעה, לשנות אותה או להזיק למערכות שתוכננו. בביצה, גם כשנכנסים מים בשיטפון, הם מתפרסים על שטח רחב יותר ולכן העוצמה שלהם קטנה יותר.

הזכרת את החזון לשיקום נרחב של בתי גידול מימיים בישראל. עם אילו אתגרים וחסמים צריך להתמודד כדי להתקדם לעבר החזון הזה?

אחד האתגרים המרכזיים הוא נושא השטח. כל שטח נמצא בתחרות – פיתוח, חקלאות, ועוד. גם כאשר מדובר בשטחים ביצתיים, שאינם בשימוש משמעותי, בעלי השטח לעיתים קרובות אינם מוכנים לוותר עליו, מתוך מחשבה שבעתיד יוכלו להשביח אותו ולהפוך אותו לנדל"ן.

דוגמה לכך היא תוכנית הפולג. במשך שנים רבות מנסים לקדם תוכנית כוללת שתיתן מענה לניהול נגר, הגנה מפני שיטפונות ושמירה על הטבע. עם זאת, לעיתים קרובות התוכנית נתקעת בשל התעקשות בעלי הקרקע לא לוותר עליה.

אתגר נוסף קשור לחוקים הנוכחיים. לעיתים, גם אם חקלאי מעוניין להפסיק לעבד שטח שאינו רווחי, החוק מחייב אותו "לעובדה ולשומרה". זו בעיה חוקית שדורשת פתרון בחקיקה, כדי לאפשר לאנשים להתנהל בצורה גמישה יותר עם הקרקעות שלהם.

עם זאת, יש גם הזדמנויות. בעבר, איפה שניתן היה לבנות – בנו; איפה שניתן היה לחרוש – חרשו; וכשלא היה ניתן לעשות לא את זה ולא את זה, הקימו בריכות דגים. בריכות הדגים האלו, שנבנו על בסיס ביצות היסטוריות, הן היום הזדמנות לשיקום. ענף המדגה בישראל השתנה מאוד בשנים האחרונות, ובריכות רבות ננטשו. מדובר בפוטנציאל אדיר לשיקום אזורי ביצות ולשחזור המערכת האקולוגית.

במה הקהילה המקצועית שעוסקת בתחום צריכה להתמקצע או להשתפר בשביל לתמוך ולקדם פרויקטים מסוג זה?

כאנשי מקצוע, אנחנו צריכים להשתפר בכמה תחומים והראשון בהם הוא העמקת ההבנה של האופי הטבעי של השטח. ברשות הטבע והגנים, למשל, כל פרויקט מתחיל בסקירה היסטורית של המאפיינים הבסיסיים של בית הגידול. לעיתים, מה שאנחנו רואים כיום בשטח הוא רק "מסכה" שמסתירה את התהליכים הטבעיים. תכנון נכון חייב להתחיל מהבנת הטופוגרפיה, עורקי הניקוז, מפלס מי התהום ועוד.

אם נדמיין את עצמנו בשיחה הזו בעוד 60 שנה, מה היית רוצה להיות מסוגל לספר?

אני  מקווה לספר שאין צורך יותר בעבודות שיקום נוספות, משום שהמערכות האקולוגיות יתפקדו באופן טבעי ומיטבי. הייתי רוצה שאנשים יוכלו לחוות את הנחלים והביצות כפי שהם אמורים להיראות, על כל המורכבות הטבעית שלהם. התחושה שמעניקים מקומות כאלו – הריח הטבעי, הקרירות, והאווירה הייחודית – היא משהו שאין לו תחליף, וחשוב לשמר אותו גם עבורנו וגם עבור הדורות הבאים.

תודה רבה אבי.

הפוסט חוזרים לנופי הביצה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לאור ניסיון העבר, נוכחנו לדעת שתהליך ההטמעה של מסמכי מדיניות הוא קריטי בהפיכת המסמך מידע תיאורטי על המדף למציאות שמיושמת בשטח. עם התובנה הזו, יצא לדרך בשנת 2021 תהליך הטמעה של המדיניות לניהול נגר עירוני. מיזם ההטמעה הוא פרי שיתוף פעולה ייחודי בין מנהל התכנון, משרד החקלאות ובטחון המזון ואגמא. שילוב הכוחות של שלושת הגופים מבוסס על ראייה משותפת לגבי החשיבות של ניהול הנגר העירוני והצורך ליצירת שינוי מהותי בתהליכי התכנון העירוניים. שיתוף הפעולה הניב תהליך הטמעה סדור ששם דגש לא רק על מדיניות תאורטית, אלא גם על יישום בשטח.

אסטרטגיית השינוי: גישה אינטגרטיבית ודינמית

אסטרטגיית השינוי התבססה על שלושה רכיבים מרכזיים – מדיניות, סטטוטוריקה והטמעה – כאשר העבודה עליהם נעשתה במקביל ובסנכרון. כל רכיב מזין ומושפע מהרכיבים האחרים: המדיניות מספקת את הבסיס הרעיוני והאסטרטגי, הסטטוטוריקה מעגנת אותו בחוק התכנון והבנייה ומחייבת כל תכנית לפעול בהתאם, וההטמעה מביאה את המדיניות לפעולה בשטח. התהליך המשולב והדינמי הזה הבטיח שכל שינוי מבוצע בצורה אינטגרטיבית, ומאפשר גמישות והתאמה לצרכים שעולים מהשטח.

מסמך המדיניות לניהול נגר עירוני של מנהל התכנון נבנה כבסיס לפתרון הוליסטי המשלב כלים שונים. בין היתר פותחו נתונים הידרולוגיים אחידים, הנחיות מקצועיות לחישוב נפחי נגר, "מחשבון" ייעודי, ו"ארגז כלים" הכולל פתרונות נופיים, תכנוניים והנדסיים. מסמך המדיניות אומץ על ידי המועצה הארצית באפריל 2021 ובקיץ 2023 עבר כתיקון 8 לתמ"א 1. השינוי כלל עדכון סטטוטורי של תמ"א 1 והכנסת הנחיות ברורות ומחייבות, שעיקרן לקיחת אחריות – כלומר, על כל תכנית מפורטת המוסיפה בינוי, לתת מענה הולם לניהול לנגר במסגרת התכנית. פתיחות להערות ומשוב מהקהילה המקצועית במהלך הדרך היוו מרכיב חשוב בהצלחת המהלך.

בנושאי המדיניות והסטטוטריקה ניתן להעמיק ולהרחיב באתר מינהל התכנון: https://www.gov.il/he/pages/policy_doc_runoff

ובאתר אגמא למדיניות ניהול נגר עירוני https://runoff.agma.org.il/

תהליך ההטמעה – להפוך רעיון למציאות

הטמעה היא תהליך שבו מדיניות – אוסף רעיונות, כללים, כלים והגדרות – מתורגמת לתוכנית פעולה מעשית המיושמת בשטח. מדובר בהתאמת המדיניות לצרכים המעשיים של אנשי המקצוע תוך שימוש בכלים תכנוניים, באופן שמנגיש ומפשט את המידע, כך שיהפוך לחלק אינטגרלי מהמערכת הקיימת. המשמעות היא לא רק לנסח מדיניות חכמה ורלוונטית, אלא גם לתכנן ולהוציא לפועל אסטרטגיית הטמעה שתאפשר לאנשי המקצוע להבין, לאמץ וליישם אותה.

המעבר מכתיבת מדיניות ליישום אינו תהליך אוטומטי. שלב ההטמעה הוא חיוני ליצירת דרך חלקה בין הרעיון לתוצאה, והוא מצריך תכנון מדוקדק והתאמה לשטח. כדי שההטמעה תהיה אפקטיבית, יש להבין את נקודת המבט של המיישם: כיצד הוא עובד, מה הוא צריך, וכיצד ניתן ללוות אותו בתהליך השינוי. במקרה זה, מדובר במגוון קהלי יעד בעלי צרכים שונים, שכל אחד מהם פוגש את המידע בדרך ייחודית ונדרש להשתמש בו בהקשר שונה. החוכמה היא לא רק להעביר ידע, אלא לבנות תהליך מותאם שמייצר שינוי אמיתי בשטח, תוך פיתוח כלים ותמיכה שמאפשרים לכל קהל יעד לממש את המדיניות הלכה למעשה.

מהלך ההטמעה: תשתיות, למידה ודינאמיות

בתחילת תהליך ההטמעה, הוקם צוות משותף של מנהל התכנון, משרד החקלאות וביטחון המזון ואגמא, שפעל לאורך כל המיזם. הצוות עסק בעיקר בהובלת התהליך תוך קיום חשיבה משותפת, למידה שוטפת מכל פעילות והערכה מתמדת של ההתקדמות. נערכה תכנית עבודה תלת שנתית, הוגדרו מטרות ההטמעה המרכזיות וזוהו קהלי היעד השונים, תוך התאמה לצרכים הייחודיים של כל קבוצה. העבודה המשותפת אפשרה דיוקים ושיפורים בזמן אמת, כך שהמדיניות יושמה בצורה יעילה בהתאם לצרכים שעלו מהשטח. שותפות זו, שהתבססה על שילוב של ידע מקצועי, משאבים ונקודות מבט מגוונות, הייתה המפתח להצלחה ולהפיכת המדיניות לכלי עבודה מעשי ואפקטיבי.

1. פיתוח תשתיות למידה

בשלב הראשון, הושם דגש על יצירת תשתיות למידה נגישות ומקצועיות, שמאפשרות למידה עצמאית לכל המעוניינים. פותח אתר ייעודי לניהול נגר עירוני, הוקלטו סרטוני הדרכה, נכתבו מקרי בוחן מקצועיים, והוכנה לומדה אינטראקטיבית. בנוסף, פותחו ע"י הצוות המקצועי ימי עיון וסדנאות ברמות שונות לקהלים שונים. מטרת שלב זה הייתה לאפשר לכל איש מקצוע ללמוד בקצב ובאופן שמתאים לו, ללא תלות באנשי מקצוע.

2. חשיפה לקהל המקצועי

שלב זה, התמקדנו בהגעה יזומה לקהל היעד המרכזי שהגדרנו, שכלל הידרולוגים, מהנדסים, מתכננים, אדריכלי נוף ואנשי מקצוע נוספים. ערכנו מגוון פעילויות, כולל ימי עיון, וובינרים, סדנאות וסיורים מקצועיים וגם השתתפנו בכנסים מקצועיים ובוועידות. הפעילויות הביאו לחשיפה משמעותית – מעל 2,000 אנשי מקצוע השתתפו בפעילויות הפיזיות, ומעל 4,000 צפיות נרשמו בסרטוני הדרכה ובוובינרים. המטרה הייתה לא רק לחשוף את המדיניות אלא להטמיע אותה בקרב קהלים מקצועיים.

3. התמקדות בקהלים אסטרטגיים ממוקדים

בהתאם לצרכים שעלו מהשטח, תוכננו מפגשי עומק ספציפיים עבור איגודים מקצועיים, הידרולוגים וקבוצות ממוקדות נוספות. נושאים מרכזיים כללו ניהול נגר באזורי תעשייה ותשתיות, לצד עבודה עם רשויות מקומיות ורשויות ניקוז ונחלים. מפגשי עומק אלו אפשרו לאנשי מקצוע להתמודד עם סוגיות מורכבות ולהבין כיצד המדיניות משתלבת בפרויקטים ספציפיים. התאמת המפגשים לצרכים המדויקים של המשתתפים הובילה למעורבות רבה יותר ותרמה להצלחת ההטמעה.

4. מענה מותאם לרשויות מקומיות

אחת המטרות האסטרטגיות הייתה להגיע לרשויות מקומיות וליצור עבורן פתרונות מותאמים. ערכנו סדנאות וסיורים שהתמקדו בצרכים הייחודיים של כל רשות, כמו סדנה שהתקיימה בשיתוף עם עיריית חריש ורשות ניקוז ונחלים שרון. לצד זאת, נבחרה פלטפורמת הוובינרים כמענה רחב המגיע לקהל מקצועי מכל הארץ. התוצאה הייתה הבנה מעמיקה יותר של המדיניות והתאמתה לצרכים המגוונים בשטח.

5. התאמות דינאמיות לצרכים משתנים

במהלך הפעילות, הקשבנו לצרכים שעלו מאנשי המקצוע וביצענו התאמות בזמן אמת. דוגמאות לכך כוללות העמקת העיסוק בניהול נגר באזורי תעשייה ותשתיות, קיום הכשרות לוועדות מחוזיות, וסדנאות ספציפיות לרשויות ניקוז ונחלים. היכולת להגיב לצרכים המשתנים בזמן אמת, תוך עדכון תכני הפעילויות, חיזקה את אפקטיביות ההטמעה.

הערכה מבוססת נתונים: הבטחת שיפור מתמיד

הערכה מעצבת

תהליך ההטמעה לווה בהערכה מעצבת, שכללה איסוף נתונים ומשובים מכל פעילות לאורך הדרך. הנתונים וההערות נבחנו והובילו לשינויים ושיפורים בטכניקות ההטמעה ואפשרו התאמה מדויקת יותר לצרכי הקהל. הגישה המותאמת הוכיחה עצמה כחיונית להצלחה בתהליך ההטמעה.

הערכה מסכמת

בהמשך, הושם דגש על הערכה מסכמת כדי לבחון את האימפקט של תהליך ההטמעה. שאלונים רחבי היקף וראיונות עומק סיפקו תובנות לגבי יישום המדיניות, הקשיים והפערים הקיימים בשטח.

הנתונים מדברים: הצלחות ואתגרים מתוך הליך ההערכה המסכמת

היכרות עם המדיניות

מתוך המשיבים שלמדו את המדיניות אופן מסודר (90/163), 72% דיווחו על הכרות עמוקה או טובה. הנתון ממחיש את ההשפעה של תכניות ההכשרה, אך גם מצביע על הצורך להרחיב את החשיפה לקהלים נוספים.

"כיצד תתאר/י את מידת ההיכרות שלך עם המדיניות לניהול נגר עירוני?"

שילוב הידרולוג בתחילת התכנון

64%  מהמשיבים דיווחו על שילוב הידרולוג בתחילת תהליך התכנון. מדובר בשינוי משמעותי שהפך את ניהול הנגר והניקוז לחלק משגרת העבודה כבר בשלבים המוקדמים של התכנון.

"באיזו מידה עשית שימוש בכל אחד מהעקרונות הבאים של המדיניות לניהול נגר עירוני בשנה האחרונה? (שילוב הידרולוג בתחילת הליך התכנון)"

שימוש במחשבון לניהול נגר

75% מהמשיבים השתמשו במחשבון לניהול נגר או דרשו זאת מיועצים. נתון זה מעיד על קבלת הכלי כחלק מהותי בעבודת התכנון וכן הכרות ברורה עם המדיניות של מנהל התכנון שכן "המחשבון" זה השם השני שלה.

"האם השתמשת במחשבון לניהול נגר בעבודתך בשנה האחרונה? (90)"

למרות הישגים מרשימים – כמו גידול בהיכרות עם המדיניות ושימוש נרחב במחשבון הנגר – עדיין קיימים פערים, הן בהגעה לכל קהלי היעד והן ביישום המדיניות. הפערים האלו ממחישים את הצורך בהמשכיות: כדי להטמיע מדיניות באופן מלא, יש להקשיב לצרכים מהשטח, לנתח משובים ולהגיב באמצעות שיפורים והתאמות בזמן אמת.

סיכום: הטמעה היא תהליך דינמי ומתמשך

תהליך ההטמעה של המדיניות לניהול נגר עירוני הוכיח כי הטמעה אינה פרויקט חד-פעמי אלא תהליך מתמשך ודינמי. התהליך דורש אסטרטגיה מותאמת לקהלי היעד, הכוללת חשיפה חוזרת בדרכים מגוונות, כגון סדנאות, וובינרים וסיורים, כדי להבטיח שהמדיניות תהפוך לחלק אינטגרלי משגרת העבודה של אנשי המקצוע.

הניסיון מלמד כי בכדי ליישם מדיניות ולהעביר הנחיות ברמה ארצית לרמה המקומית, יש צורך בתהליך הטמעה אפקטיבי. החזון המשותף של מנהל התכנון ומשרד החקלאות בשיתוף אגמא, מוכיח כי גישה דינמית ומותאמת יכולה לייצר שינוי משמעותי בתחום ניהול הנגר העירוני ולתרום לתכנון עירוני איכותי יותר.

השותפים ימשיכו לפעול לגישור על הפערים ולהפיכת המדיניות לכלי עבודה שמייצר שינוי אמיתי בשטח.

סייעה בכתיבת המאמר: רחלי קולסקי, מנהלת אגף קרקע, מים ומוסדות ציבור לאומיים במינהל התכנון

הפוסט מה אפשר לעשות כדי שמסמכי מדיניות לא יישארו על המדף? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה במדריך לחצו כאן

הפוסט מדריך לריסון קנה מצוי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לקריאה במדריך לחצו כאן 

הפוסט מדריך לשיקום מורכבות מבנית של ערוצי נחלים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפארק, אשר הוקם בסמוך לאיזור הצפוף ביותר בארץ, נדרש מתוקף תכנון המסילה הרביעית והיווה תנאי להקמתה וכצורך לבעיית ההצפות של נחל איילון בגוש דן.

במסגרת הפרויקט מספר שלבים, והוא משלב אלמנטים של ניהול נגר, מתחמי נופש ופנאי, שיקום בתי גידול לחים ועוד.

חלק מהתכנית העוסק בניהול סיכוני שיטפונות, נמצא כיום בשלבי ביצוע ובמפגש נכיר ונדון באתגרים ובריבוי התועלות בפרויקט.

בתוכנית:

אגן נחל איילון ובחירת הפארק מבין החלופות השונות | אריה פולינסקי, סמנכ"ל תכנון בחברת פלגי מים

תכנון מטרפוליני רב שכבתי | שלומית זילברמן, אדריכלית נוף, ברוידא מעוז אדריכלות נוף בע"מ

אתגרי ניהול הפרויקט וסקירת ביצועו | רותם לביא, מנהל הפרויקט ושותף, ח.פ.ת.

ניהול שותפויות ומורכבויות באגן איילון | יפתח בן עמי, מהנדס רשות ניקוז ונחלים ירקון.

הפוסט פארק אריאל שרון – הכל מתחיל מניקוז הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

למרות כל התועלות הנ״ל הגישה שרווחת בעשורים האחרונים בתכנון ניקוז והסדרה של אפיקי נחלים היא גישה של חתכי נחל בגאומטריה של טרפז עם רצועות מגן משני צידי האפיק ברוחב חמישה מטרים בלבד כל אחת. רצועות המגן משמשות כדרך שירות ותחזוקה של החקלאים ורשויות הניקוז והנחלים, ואלו צרות מדי מבחינת יכולתן לספק את שירותי המערכת האקולוגית ואת התועלות של רצועת חיץ בין השטח המעובד לאפיק הנחל.

לעיתים, בהיעדר דרך שירות השטח החקלאי מעובד עד לשפת גדות אפיק הנחל ללא רצועת חיץ כלל. שטחים אלו, המעובדים בצמידות לגדות האפיק, מניבים לרוב תועלת חקלאית וכלכלית נמוכה בגלל תהליכי סחיפה, התמוטטות גדות נחלים ומיחתור, הצפה של השטחים על ידי גאויות שהן מעל רום ספיקת גדות מלאה או בגלל התנקזות מי נגר עילי מהשדה כלפי הנקודה הטופוגרפית הנמוכה ביותר – אפיק הנחל וכניסה של מינים מתפרצים כגון קנה מצוי וחנק מחודד  לחלקת השדה.

מדריך זה מציע תפיסת עולם, אסטרטגיות ושיטות עבודה על מנת לבסס רצועות חיץ טבעיות מתפקדות.

כלל הפעולות להרחבת מסדרון הנחל וביסוס רצועות חיץ המובאות במדריך זה נוסו במסגרת פרויקט ההדגמה שיקום מקטע מעלה נחל נהלל, אשר נמצא בתחומי משק המודל לחקלאות בת-קיימא, במרכז המחקר החקלאי נווה יער. הפעולות נעשו בשנים 2023-2021 .

להורדת המדריך לחצו כאן – מדריך שיקום רצועות חיץ טבעיות

הפוסט מדריך לשיקום וביסוס רצועות חיץ טבעיות בממשק נחל חקלאות הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

במפגש נעסוק ביתרונות שבהכנת תכנית אב עירונית לניהול נגר עירוני, בנוסף לתכנון איכותי לעיר.

לצפייה ישירה לחץ כאן

נציג איך מתכננים תכנית לעיר שלמה, מה חשוב לשים לב ואילו מקורות מידע זמינים עבור המתכננים.

נתייחס להיבטים נוספים בתכנית ולצוות שצריך לעסוק בזה (מתוך העירייה ומחוצה לה)

מציגים במפגש:

למה בכלל לערוך תכנית ניהול נגר עירונית? | רחלי קולסקי, מנהל התכנון

הקשר בין תכנית האב לתכניות המפורטות והערך של אדריכל הנוף בצוות התכנון | אדר' הנוף טלי וקסלר, נחלת הכלל

תכולת תכנית אב לניהול נגר עירוני לפי שינוי 8 לתמ"א 1 | הידרולוג גלעד ספיר, DHV

הפוסט וובינר תכניות עירוניות לניהול נגר – מה חשוב לדעת? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הצטרפו אלינו למפגש חמישי בסדרת המפגשים המקוונים בהם יציג הצוות של 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי' את התקדמות הפרויקט, השלבים המרכזיים בעשייה וישתף בדילמות המרכזיות של הצוות..

לצפייה ישירה לחץ כאן

במפגש זה תוצג הדרך בה הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי מתמודד עם האתגרים הקיימים הנובעים מעצם היות הנחל פתוח לכלל הציבור לכל אורכו, רצוף בשטחים חקלאיים ובקרקעות פרטיות ובאיזון הצרכים וההשפעות של המשתמשים השונים.

סדר יום:
– דברי פתיחה, רז סימון – אגמא
– משולחנו של מנהל הפרויקט – ניר פפאי, רשות ניקוז ונחלים קישון
– ניהול השטח בנחל ציפורי – כמי זריהן הלר – רכזת צוות ניהול שטח בפרויקט שיקום מרחב נחל ציפורי
– מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושא ניהול פסולת – אחמד איברהים, מנהל תחום סביבה בחברה הערבית, המשרד להגנת הסביבה
– ניהול פסולת מבעד עיני התושבים – דביר גרינברג, ארגון חברה אזרחית "עמק נקי ובטוח"
– דיון בנושא טיפול בפסולת השטחים הפתוחים – פאנל:
נציג חברה ערבית מקומית – יאסר חסן, מנהל פרויקטים ואסטרטגיה באגף שפ"ע שפרעם מטעם תוכנית הצוערים לשלטון מקומי ורפרנט החינוך הבלתי פורמלי בכפרים הערבים, במ.א זבולון.
נציג מועצת עמק יזרעאל – אסי אליה, מנהל אגף איכות סביבה
נציג אשכול הגליל והעמקים – דוד רוזנבלום, מנהל אגף איכות הסביבה
נציג "עמק נקי ובטוח" – דביר גרינברג, יו"ר
נציג המשרד להגנת הסביבה – אחמד איברהים, מנהל תחום סביבה בחברה הערבית.

הפוסט ניהול השטח באגן נחל ציפורי – מאחורי הקלעים של פרויקט השיקום הלאומי של נחל ציפורי – מפגש 5 הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הצטרפו אלינו למפגש נוסף בסדרת המפגשים המקוונים בהם מציג הצוות של 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי' את התקדמות הפרויקט, השלבים המרכזיים בעשייה ומשתף בדילמות המרכזיות של הצוות.

לצפייה ישירה לחץ כאן

במפגש זה נציג התהליך לשיתוף הקהילה כחלק מתהליכי השיקום, אשר מחולל שינוי בר קיימא בתפיסת מרחב הנחל, בשימור תהליכי השיקום ובחיבור בין הקהילות השונות אל הנחל.

במפגש:

הצגת תפיסת הקהילה של רשות ניקוז ונחלים קישון – טל מרסיאנו רטנר, מנהלת אגף חינוך,קהילה וסביבה, רשות ניקוז ונחלים קישון
הצגת הקורסים, היוזמות והפעילויות של הקהילות השונות:
קורס מנהיגות אגנית – "ינבוע" – איתמר לפיד, יזם חינוכי במסגרת ביה"ס הבינ"ל באורנים. מנחה הקורס בשותפות עם זינב אבו-סוויד.
הצגת פרויקט "אומנות במרחב" מתוך "ינבוע" – אימאן בראנסה, יזמית ומפעילת תוכניות באגף רווחה וחינוך.
קורס מסבירנים – ליצירת אימפקט מקומי – עדנאן כבישי, רכז חינוך רשות ניקוז ונחלים קישון
קבוצת מדע אזרחי בנושא מינים פולשים – ד"ר אחיעד דוידסון, אקולוג ויועץ אקולוגי, חינוך סביבתי ומדע אזרחי.
קורס תיירנים לעידוד וקידום מיזמיים עבור תיירות מקומית – גיא מלל, יועץ תיירות בפרויקט שיקום נחל ציפורי
הצגת החזון למעורבות הקהילה בשימור תהליכי השיקום – טל מרסיאנו רטנר, מנהלת אגף חינוך,קהילה וסביבה, רשות ניקוז ונחלים קישון
שאלות ותשובות

הפוסט קהילה מחוללת שינוי – מאחורי הקלעים של הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לוובינר לחץ כאן

הפוסט הפרויקט לאומי לשיקום נחל ציפורי – סקר מצב קיים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחצו כאן

מושב פתיחה של הוועידה השנתית לנחלים 2023 שהתקיימה ב-4 במאי 2023 במרכז ג'ונה בנתניה
מבט על שכבת המים בתכנון הארצי

תכנית "שער המפרץ" כמקרה מבחן:
החזון ותוכנית השלד ל"שער המפרץ" – טלי יער קוסט ומתניה ז"ק
תמ"א 75 נ"נ (ניהול נגר באגן הקישון) – עמוס ברנדייס וג'ומאן חטיב

הפוסט מבט על שכבת המים בתכנון ארצי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו לוובינר מרתק, בנושא עליית מפלס פני הים ומפגש נחל-ים.

לצפייה ישירה בוובינר לחצו כאן

במפגש שמענו על היערכות המדינה לתרחישים השונים, על האינטראקציה בין הים למוצאי הנחלים באסטוארים ועל מה שאנחנו עוד לא יודעים.

הוצגו במפגש:

שינויים במפלס הים – מבוא קצר בראייה גלובלית – ד"ר רועי חיכל, מנהל המחלקה המקצועית, אגמא

תרחישי ייחוס לעליית מפלס ים, גיבוש מדיניות חקר ימים ואגמים – ד"ר רז תמיר, מכון חיא"ל

הייחודיות של מפגש נחל-ים – ד"ר יאיר סוארי, הפקולטה למדעי הים, מרכז אקדמי רופין

עליית מפלס הים בראי המנהלת להערכות לשינויי אקלים, דו"ח ההערכות לעליית מפלס הים – ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה

הפוסט וובינר היערכות ומדיניות בישראל לעליית מפלס הים והמפגש עם הנחל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחצו כאן

מושב "יצירת מקום לנחל כמענה לאירועי הצפות קיצוניים" במסגרת הוועידה השנתית לנחלים בישראל 2023 שהתקיימה ב-4 במאי 2023, במרכז ג'ונה בנתניה

​שינויי אקלים והשפעות על נחלי החוף – פרופ' אפרת מורין, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית.

שיקום נחלים לבניית חוסן – הצגת מקרה מבחן – ד"ר דזירה טולוז, אוניברסיטת אורגון.

שינוי קונספציה תכנונית במצבי קיצון – ד"ר אבנר קסלר, הנדסת סביבה ומשאבי מים.

פאנל: כשהבעיה והפתרון נפגשים​

בהשתתפות: ד"ר אבנר קסלר – הנדסת סביבה ומשאבי מים, אדר' דנה אלשטיין – רכזת תכנון ונחלים באגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, אדר' ורד סולומון – אדריכלית ראשית במשרד הבינוי והשיכון, ד"ר רועי אגוזי – חוקר באגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. בועז כהן – ראש אגף הנדסה ברשות ניקוז ונחלים שורק לכיש.

הפוסט יצירת מקום לנחל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחצו כאן

פאנל: כיצד ננהל את סיכוני ההצפות בתנופת פיתוח? במסגרת המושב הראשון בוועידה השנתית לנחלים בישראל 2023 שהתקיים ב-4 במאי 2023 במרכז ג'ונה בנתניה

בהשתתפות: בני יעקובי – סגן מנהל האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, חיים חמי – מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים קישון, ניר בן סימון – מתכנן מרחב חיפה ברשות מקרקעי ישראל, ליאת פלד – סמנכ"לית תכנון מרחבי במנהל התכנון, אילה גלדמן – ראש אגף תכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה וגלעד ספיר – הידרולוג ראשי, DHV.

הפוסט כיצד ננהל את סיכוני ההצפות בתנופת פיתוח הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחצו כאן

מושב "נחלים בשטחים הפתוחים – לא פשוט כמו שחשבתם" מתוך הוועידה השנתית לנחלים בישראל 2023 שהתקיימה ב-4 במאי 2023, במרכז ג'ונה בנתניה.

האתגרים וההזדמניות במפגש הנחלים עם השטחים המוגנים והשטחים החקלאיים בישראל:

• בין יער לנחל: תכנון, שיקום, וממשק נחלים ביערות קק"ל – אורית סקוטלסקי, אקולוגית יחידת המדען הראשי בקרן קיימת לישראל.
• נחלים בשטחים חקלאיים: אתגרים, הזדמנויות והיבטיים מעשיים בממשק בין נחלים לשטחים החקלאיים – אריאלה בצלאל, מנהלת אגף הנדסה ברשות ניקוז ונחלים גליל מערבי.
• תכנון נחלים כבסיס לשמירה על השטחים הפתוחים – אבי אוזן, אקולוג בתי גידול לחים.

מפגש נחלים: פאנל שאלות ותשובות למרצים

הפוסט נחלים בשטחים הפתוחים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט ההיבט האקלוגי של הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

המפגש הראשון בסדרת המפגשים המקוונים בהם מציג הצוות של 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי' את התקדמות הפרויקט, השלבים המרכזיים בעשייה וישתף בדילמות המרכזיות של הצוות.

במפגש:
ברכות ודברי פתיחה: חיים חמי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים קישון.
מבנה הפרויקט, ההתקדמות ותכניות הלאה: ניר פפאי, מנהל הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי, רשות ניקוז ונחלים קישון.
עבודת צוות התכנון, הסוגיות המרכזיות והאתגרים: אדר' מיכל בן שושן, ראש צוות התכנון בפרויקט, משרד לרמן בן שושן.
פאנל שאלות ותשובות מהקהל

רקע:
ההצעה לשיקום אינטגרטיבי כולל של אגן נחל ציפורי שגובשה בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה במקום הראשון בתחרות 'שיקום מרחב נחל' שהתקיימה במהלך 2020. במסגרתה נבחנו 14 הצעות שהוגשו על ידי רשויות ניקוז ורשויות נחל לפרויקטי שיקום מרחב נחל, באזורים שונים בארץ. הפרויקט הלאומי לשיקום אגן ציפורי יצא לדרך בשנה האחרונה ועושה את צעדיו המשעותיים ביותר ממש בימים אלה.

חזון הפרויקט ליצור נחל איתן רציף ונקי, המהווה מרכיב איכותי ברשת מסדרונות אקולוגיים המקשרת בין מטרופולין חיפה ומטרופולין נצרת. הפרויקט מבקש לחולל שינוי בפרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל בלבד לראייה אגנית משלבת, המבססת תפיסה הוליסטית לניהול משאב המים בנחל ורואה במארג החברתי באגן חלק בלתי נפרד משיקום המרחב במסגרתו קהילה מקיימת נחל והנחל מקיים קהילה.

הפוסט פרויקט לאומי לשיקום נחל ציפורי – מאחורי הקלעים (מפגש ראשון) הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

Rebuild by Design – האנק אובניק שליח מיוחד לנושאי מים בינלאומיים של הולנד, שימש כיועץ בכיר של הנשיא אובמה לאחר הוריקן סנדי.

הועידה השנתית לנחלים בישראל התקיימה ב-30/3/22, בנס ציונה

הפוסט האנק אובניק – הרצאת פתיחה בוועדיה השנתית לנחלים בישראל: על שיקום, שטפונות והצפות הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

המפגש התקיים ב-23/2/2021 ונועד להציג את הנושא ואת הקורס בפני אנשי רשויות ניקוז ונחלים כהקדמה לקורס ובהזמנה להירשם.
הקורס יתחיל ב-16 במרץ 2021.
הקורס הוא יוזמה של רשות ניקוז ונחלים קישון בליווי אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים.
בהנחיית ד"ר ז'אן מארק דופור – דרור

הפוסט מפגש חשיפה לקורס להכרות וטיפול במיני צמחים פולשים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

מפגש שישי בסדרת המפגשים המקוונים החושפים את הפעילות המרתקת של פרויקטי ההדגמה לשיקום נחלים.
סדר יום:

• פתיחה והצגת הנושא של תכנון האגן – רז סימון, אגמא
• הצגת "השחקנים" העיקריים במרחב האגן והערך מפרויקט ההדגמה והשיקום ברמה האגנית
  o אקולוגיה בנחל – ד"ר אורה משה, ההצגה באנגלית
  o קול החקלאים – שי גלעד, אגמא
  o קהילות סביב הנחל – גל קרטס, מהפח
• שיח עם מנהל הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי לגבי תובנות ניהוליות עד שלב זה בפרויקט – ניר פפאי, מנהל פרויקט השיקום, רשות ניקוז ונחלים קישון.

הפוסט פרויקט הדגמה לשיקום נחלים בגישה אגנית משלבת בנחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הוועידה השנתית לנחלים בישראל 2023 התקיימה ב-4 במאי 2023 במרכז ג'ונה בנתניה.
מברכים:
מר משה אבוטבול – סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר
מר גיא סמט – מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
ד"ר דורון מרקל – מדען ראשי קרן קיימת לישראל
מר איתי פרימן – יושב ראש הפורום הארצי לרשויות ניקוז ונחלים

הפוסט פתיחה חגיגית – הוועידה השנתית לנחלים בישראל 2023 הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

המפגש הרביעי והאחרון מבין ארבעת המפגשים (אונליין) בהם מוצגים ארבעת הפרויקטים המרשימים שהגיעו לשלב השני בתחרות "שיקום מרחב נחל" של יד הנדיב. בכל מפגש מוצגת אחת מן התכניות ומתקיים פאנל עם מיטב אנשי המקצוע בתחום.

הפוסט שיקום מרחב נחל | Web Exhibition – נחל עין זהב ונחל עיון – העיר והנחל ביחד או לחוד? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הרצאה של נאדין ג'רנר אשר הוצגה בוועידה השנתית לנחלים שהתקיימה ב-30 במרץ 2021, במסגרת מושב שיקום נחלים – מקרי מבחן מהעולם ומהארץ.

הפוסט Nadine Gerner – The Emscher Basin Restoration הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה לחץ כאן
בסקירה מובאים מקרי מבחן מהארץ ומהעולם, אשר מדגישים את רב התועלתיות של הנחל הבריא לסביבה העירונית ורואים את הנחל כנכס עירוני.
אנחנו מקווים שסקירה הזו תחדד גם אצלך את התפיסה וביחד נעזור לחזק את החיבור בן העיר לנחל.

את הסקירות עורכים ומציגים אנשי ונשות אגמא. סקירה זו הוצגה ע"י אלונה קומזקו ובליווי שי גלעד.
לינק למצגת הסקירה: https://did.li/fE9w5

הפוסט סקירת נושא שיקום נחלים ככלי להעצמת החוסן העירוני הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה לחץ כאן

בסקירה זו מוצג המונח "שפה עיצובית אגנית", כיצד שפה עיצובית באה לידי ביטוי באופן ייחודי במקומות נבחרים – בארץ ובעולם, כלי תכנון מעשיים, הנחיות ודוגמאות ממספר מקרי בוחן, ביניהם – הפרוייקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי, עם שפה אגנית ייחודית משלו.

מוזמנים ומוזמנות לפנות בשאלות, להוסיף תכנים והערות במייל: info@agma.org.il

לינק למצגת: https://did.li/tTmIw
לינק לאתר עיצוב שפה אגנית בנחל ציפורי: https://landscape.tzipori.agma.org.il/

הפוסט שפה עיצובית אגנית – סקירה מקצועית של מקרי בוחן מהעולם הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

סרטון שלישי בסדרת הסרטונים "סקירות מקצועיות בנושאי שיקום ושימור נחלים ובתי גידול מימיים".

לצפייה ישירה לחץ כאן

סדרת סרטונים קצרים המציגים סקירת פרויקטים מהארץ ומהעולם העוסקים בסוגיות מקצועיות בתחום שיקום הנחלים ובתי הגידול המימיים.

כל סרטון עוסק בסוגיה נבחרת ומציג מגוון פרויקטים רלוונטיים שיכולים להוות מקור למידה והשראה עבור אנשי ונשות מקצוע העוסקים בתחום.

לצפייה במצגת: https://drive.google.com/file/d/1n9AU

את הסקירות ביצעו ומציגים אנשי ונשות אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים.
את הסקירה על שיקום נחלים והתחדשות אזורי תעשיה מציגה ליאור קמחג'י גפני

הפוסט שיקום נחלים והתחדשות אזורי תעשיה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

סרטון ראשון בסדרת הסרטונים "סקירות מקצועיות בנושאי שיקום ושימור נחלים ובתי גידול מימיים".

לצפייה ישירה לחץ כאן

סדרת סרטונים קצרים המציגים סקירת פרויקטים מהארץ ומהעולם העוסקים בסוגיות מקצועיות בתחום שיקום הנחלים ובתי הגידול המימיים.

כל סרטון עוסק בסוגיה נבחרת ומציג מגוון פרויקטים רלוונטיים שיכולים להוות מקור למידה והשראה עבור אנשי ונשות מקצוע העוסקים בתחום.

לצפייה במצגת: https://drive.google.com/file/d/1FeOW

את הסקירות ביצעו ומציגים אנשי ונשות אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים.
את הסקירה על שיקום מעין בראיה אגנית מציגה ליאור קמחג'י – גפני – רכזת תוכן באגמא.

הפוסט שיקום מעיינות בראיה אגנית – סקירה מקצועית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

"דחיקה והכחדה של קיקיון מצוי מגדות אפיקי נחלים ורצועות חיץ" 

דף מידע זה הינו הראשון מבין סדרה של דפים מקצועיים שצפויים לראות אור במהלך שנת 2023.

כחלק מהיותו פרויקט הדגמה, פרויקט השיקום עוסק בתהליכי למידה, הפקת תובנות והנגשת תוצרים על מנת להעשיר את השיח בקהילה המקצועית בסוגיות הנוגעות לשיקום נחל בממשק חקלאי.

המידע המובא בדף זה מבוסס על מספר פעולות שננקטו בגדות וברצועת החיץ בשטח כולל של כ-60 דונם, כדי להפחית את המופע של הקיקיון ולצמצם את בנק הזרעים בקרקע, כחלק ממהלך כולל של התמודדות עם מינים פולשים ומתפרצים.

בשנים האחרונות זוכה הקיקיון לתשומת לב רבה, משום היותו פונדקאי שניוני של מזיקים כגון עש התפוח המדומה (עת"מ). העת"מ מהווה איום ממש לגידול של עצי פרי באזורים נרחבים בצפון ובמרכז הארץ. כאשר המטעים ממוקמים בקרבה לבתי גידול לחים, הסיכוי להתפרצות של מזיקים, דוגמת העת"מ אף עולה! סוגיה נוספת, שיש לקחת בחשבון, ומושפעת מהקרבה של המטע לבתי גידול לחים, היא העובדה שהצמחים הגדלים בגדות נחלים (ביניהם הקיקיון) אינם מודברים, וכך מאפשרים לעת"מ להתקיים גם בחודשי החורף הקרים.

לכן- אחת התועלות המרכזיות של הדברת קיקיון בגדות נחלים ורצועות חיץ היא הפחתה של נזקי העת"מ!

מימין- בוגר של עש התפוח המדומה (מקור: משרד החקלאות ופיתוח הכפר), משמאל- שדה קיקיון בנחל נהלל (צילום: רונן כפיר)

בדף המידע תוכלו למצוא סל פעולות והנחיות המציעות גישה משולבת הכוללת התייחסות לשיקום של תוואי הנחל, בנייה מחודשת של חברות צמחים בעלות אופי תחרותי והדברה משולבת של קיקיון מצוי בעזרת שימוש באמצעים כימיים, מכאניים ופיזיקליים.

כאמור, כלל הפעולות המוצגות כאן נוסו על ידי אנשי מקצוע במהלך הפרויקט, וכל התכנים עברו תהליך של מושב עמיתים על ידי מומחים בתחום. עם זאת, המידע המוצג מהווה המלצה בלבד ויש לשקול כל מקרה לגופו טרם היישום בשטח.

מוזמנים ללחוץ כאן על מנת להוריד את הקובץ.

הפוסט דחיקה והכחדה של קיקיון מצוי (Ricinus Communis) מגדות אפיקי נחלים ורצועות חיץ 2022 הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

רשות ניקוז ונחלים קישון, כחלק מפרויקט ההדגמה באגן נחל ציפורי, רואה בענף
חקלאות שותף מלא בתהליכי שיקום הנחל. אנחנו מאמינים שהאינטרסים של
החקלאות ושל השיקום ושימור יכולים להיות סינרגטיים, שבאמצעות תכנון נבון
ומבוסס מדע, חקלאות תתמוך בצרכים סביבתיים, והסביבה תתמוך בצרכים
חקלאיים. כחלק מתפיסה זו, אנו מציעים תכנית מימון עבור חקלאים שיאמצו
פרקטיקות חקלאיות תומכות סביבה. במסגרת התכנית, יוצעו שורה של תמיכות
כלכליות, על בסיסן יפותחו הסכמים בין רשות ניקוז ונחלים קישון לבין חקלאי
האגן המעוניינים ביישום פעולות ספציפיות במשקים שלהם. במסמך זה, תמצאו
פירוט טכני של 13 פעולות שונות, רלוונטיות להקשרים ספציפיים, כמו גם תעריף
התמיכות שמוצע עבורן.

הפוסט פרוטוקולים לניהול סביבתי בחקלאות ישראל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט טבלת עזר – מיפוי לחצים לצורך תהליך שיקום נחלים במרחב חקלאי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

מיכל מדברת על האתגרים הכלכליים והניהוליים הכרוכים בשימור ושיקום נחלים בישראל, תוך הדגשה על חשיבות האיזון בין העלויות הכלכליות לבין התועלות הציבוריות והסביבתיות.

היא מסבירה כיצד פרויקטים לשיקום נחלים יכולים להשפיע על ערך הקרקעות בסמוך להם ולתרום לפיתוח מקומי וכלכלי בר קיימא.

בנוסף, מיכל מדגישה את הצורך בשיתוף פעולה בין רשויות מקומיות, חקלאים וגופי תשתית כדי להבטיח את הצלחתם של פרויקטים לשיקום נחלים.

במהלך הפרק ניגע גם בתכנון ארוך טווח ובהשלכות הכלכליות של השיטפונות על הקרקעות והנכסים הסמוכים לנחלים, תוך הדגשה על האתגרים במימון הפרויקטים ועל הצורך בהשקעות ממשלתיות נוספות.

מיכל מציינת כי הצלחת פרויקטים לשיקום נחלים נמדדת לא רק במונחים סביבתיים אלא גם בהשפעה כלכלית חיובית על הקהילות המקומיות, ומדברת על היתרונות הכלכליים של פרויקטים אלו עבור הקהילות המקומיות.

הפוסט הכסף שזורם בנחלים – שיחה על כלכלה סביבתית בהיבטי שיקום וניהול נחלים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

יכול להיות שמעולם לא שמעתם עליו אבל את המים שלו אתם בטוח מכירים, תבינו איך במהלך הפרק.

נספר איך התושבים והעירייה התייחסו לנחל במהלך השנים, על תפיסת מי המעיין ושיחרורם ועל המהפכה שמתרחשת בנחל ובעיר כולה בשנים האחרונות.

כדי להכיר את נחל עין זהב יצאנו למסע, מהסוג שהרשת מאפשרת, והכרנו את האנשים שמשנים את המציאות של הנחל ואולי גם הנחל משנה אותם. את הפרויקט הנהדר הזה יזמו ומובילים רשות ניקוז ונחלים כנרת, עיריית קרית שמונה ושותפים רבים נוספים עלה לאוויר מאגר הידע שלנו.

אתר אינטרנט חדש ובו סקירה רחבה של מקרי מבחן.

פרויקט שיקום נחל עין זהב הוא אחד ממקרי המבחן שנמצאים באתר.

שם תוכלו לקבל את כל המידע המפורט אודות הפרויקט.

https://knowledge.agma.org.il/ music by : Its Election time by Kjartan Abel – freesound.org

הפוסט פרק 1 נחל עין זהב בקרית שמונה עיר הנחלים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

נעמן הוא אחד מנחלי האיתן הספורים במישור החוף, והיחיד בגליל המערבי.

הוא זורם כל ימות השנה, לכל אורכו. זהו סיפור מרתק על נחל שבמשך שנים סבל מהזנחה שהתבטאה בזיהומים חוזרים ונשנים, הטיה של מי הנחל לתעלת בטון, אזורים שונים לצד הנחל שהפכו לאתרי אשפה, ניצול לרעה של מי הנחל לטובת צרכים מגוונים ועוד, ולשמחתנו עבר מהפך.

בשנים האחרונות התבצעו מגוון פרויקטים בנחל הנעמן אשר בזכותם, כמו שאומר דרור פבזנר, מהמשרד להגנת הסביבה, בפודקאסט שלנו, העתיד של הנעמן נראה בונבוניירה!

האזינו לפרק השני בפודקאסט "ערוץ הנחל" והכירו מקרוב את הסיפור של נחל נעמן.

הוא כאן כדי לתת לכם השראה. בימים אלה עולה לאוויר מאגר מקרי הבוחן של אַגְמׇא.

במאגר תמצאו מידע מעשי הנוגע ליישום הגישה האגנית המשלבת בישראל.

מקרי הבוחן הם פרי שיתוף פעולה בין אנשי אַגְמׇא למיטב אנשי המקצוע העוסקים במלאכת הניהול האגני, ניהול נגר, צמצום נזקי הצפות ושיקום נחלים. בלינק בהערות תוכלו לקבל את כל המידע המפורט אודות הפרויקט.

music by : Its Election time by Kjartan Abel – freesound.org

הפוסט פרק 2 – נחל נעמן- מנחל אדום לעתיד ירוק הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

בפרק זה, שהוקלט רגע לפני עונת הגשמים, הפרנו מעט את כללי הפורמט.

במקום להתמקד בסיפור של נחל אחד התמקדנו בנושא שמציף מדי חורף את השטחים הפתוחים, רחובות הערים וגם את דפי העיתונות – ההצפות והשיטפונות.

הזמנו את ד"ר ג'ניה גוטמן, ראש תחום מדיניות וסביבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לשיחה על המתודולוגיה החדשה לניהול סיכוני שיטפונות שזה עתה הושקה.

זוהי מתודולוגיה ארצית המתבססת על אבני היסוד של הדירקטיבה האירופית לניהול סיכוני שיטפונות, כוללת מספר שינויים והתאמות ייחודיים לישראל ומתבססת על עיקרון יישומי של קבלת החלטות מבוססת מידע.

המתודולוגיה מנחה את רשויות הניקוז ביצירת "תכנית לניהול סיכוני שיטפונות" – כלי יישומי לניהול סיכוני הצפות ושיטפונות מבוסס מידע, המגשר בין השפה התכנונית לבין שפת ההידרולוגיה והניקוז, ומדגישה את הצורך הדחוף בחיזוק הממשק בין רשויות הניקוז והנחלים לבין מוסדות התכנון והפיתוח ברמה האזורית והלאומית, זאת על מנת להיערך בצורה מיטבית להתמודדות עם אחד האתגרים המשמעותיים שישראל ניצבת בפניהם כחלק מהתמודדות עם שינויי האקלים.

את כל הפרטים על המתודולוגיה תוכלו למצוא באתר האינטרנט: https://www.floodmanagement.org.il

music by : Its Election time by Kjartan Abel – freesound.org

הפוסט פרק בונוס – המתודולוגיה לניהול סיכוי שיטפונות- כל מה שרצית לדעת הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

נחל לא גדול שאולי היה זוכה לפחות היכרות ציבורית אם בשנים האחרונות לא היינו שומעים יותר ויותר על אירועי הצפות בעיר נהריה אשר חלקן אף הפכו לאירועים טרגיים שגבו מחיר כבד של חיי אדם.

הפרק הזה הוקלט לכבוד פרסומה של תחרות מפגש עיר-נחל, תחרות לתכנון אורבני בעיר נהריה. לתחרות חברו עיריית נהריה, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, תכנית העירה בתמיכת קרן ברכה, אגמא, המרכז לאגני היקוות ונחלים בשיתוף עם התאחדות אדריכלים ובוני ערים בישראל.

אם אתם מתלבטים ומתלבטות אם לגשת לתחרות או שהסיפור של נחל געתון מסקרן אתכם- הפרק הזה הוא בשבילכם.

לינק לאתר התחרות:

https://view.genial.ly/621267bc1c8a7a0013699027  

music by : Its Election time by Kjartan Abel – freesound.org

הפוסט נחל געתון – הרבה מעבר להצפות הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

פרק מיוחד בו צללנו לשיחה מרתקת עם ערן אטינגר שסיים לאחרונה תקופה של 8 שנים כסמנכ"ל ניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בתקופה זו היה ערן אחראי, בין השאר, מטעם הממשלה, על רשויות הניקוז והנחלים בישראל. ערן הוביל יחד עם שותפים רבים, בתוך הממשלה ומחוץ לה, את ישום הגישה האגנית-אינטגרטיבית לניהול אגני היקוות.

את השיחה הקדשנו לשאלה המרתקת – איך מחוללים שינוי במגזר הציבורי?

עבודה במשרדי ממשלה, לא פעם נראית אפורה וסזיפית והיה מרתק לשמוע את ערן מדבר על דרכו ועל החוויה האישית שלו בהובלה של מדיניות חדשה. מדיניות בה הוא מאמין ואותה הוא קידם בשותפות רחבה בתוך ומחוץ לממשלה.

תוך כדי העבודה ערן ניסח עקרונות ברורים, ממש מתכון, להובלת שינוי במגזר הציבורי.

המתכון נמצא בפנים – אל תפספסו!

הפוסט להוביל שינוי במגזר הציבורי – פרק מיוחד עם ערן אטינגר הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

אגמא היא ארגון עצמאי הפועל ללא מטרות רווח אבל סיפור הלידה שלה קושר אותה קשר כמעט משפחתי עם משרדי הממשלה וגופי הביצוע הממשלתיים אשר נמצאים בעיצומו של תהליך ההטמעה של הגישה האגנית המשלבת לניהול אגני היקוות ומעבר לניהול אגני הלכה למעשה.

אגמא נולדה על מנת לסייע בהטמעת הגישה האגנית המשלבת בישראל.

בפרק זה פגשנו את הילה ביניש מנהלת אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים, לשיחה אישית על אגמא.

כיוון שאנחנו מכירים את הילה היטב, הרשנו לעצמנו לשאול שאלות קשות.

הצלחנו לסקרן אתכם?

הצטרפו לשיחה אישית על אגמא מה שקדם לה ומה שעתיד לקרות אם נצליח.

הפוסט מה זה אגמא בכלל? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

בפרק הזה כותבי מסמך המדיניות לניהול נגר עירוני יענו על השאלה "מה זה נגר?" ובעיקר, יספרו לנו על מסמך המדיניות החדשה לניהול נגר עירוני. על עקרונות המדיניות ושינוי התפיסה במדינה, על המחשבון, על סל הכלים למתכנן, על ההיבטים הכלכליים ועוד הרבה דברים מעניינים בנושא.

בנוסף מוזמנים לבקר באתר המדיניות ללמוד יותר ולהישאר מעודכנים: Runoff.agma.org.il

תודה רבה לארבעת המומחים שהתראיינו לפרק ושעוזרים המון בהטמעת מסמך המדיניות בשטח

רחלי קולסקי – מנהלת אגף מים סביבה ומוסדות ציבור במנהל התכנון

גלעד ספיר- הידרולוג בכיר בחברת DHV

טלי וקסלר- אדריכלית נוף ומנכ"לית משרד "נחלת הכלל"

מיכל גרוסמן- כלכלנית סביבה AVIV AMCG

הפוסט היום כבר לא מנקזים מים. מנהלים נגר. הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט עושים מקום לנחל – מהולנד ועד ישראל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

בפרק זה פגשנו את אביב אבישר ממכון דש"א (דמותה של ארץ) לשיחה מרתקת על המחקר החדש שלהם על השפעות שינויי האקלים על מעיינות ונחלי ישראל.

בשיחה מאירת עיניים אביב לוקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של המחקר ושל הממצאים מהמאוד לא פשוטים שלו.

למעשה, אם יורשה לנו, הפרק הזה הוא חובה עבור כל מי שמבקשים להבין קצת יותר איך שינויי האקלים משפיעים על החיים שלנו היום וישפיעו בעתיד.

מכון דש"א מתמחה מזה שנים באיסוף וניתוח של ידע ומידע על השטחים הפתוחים וערכיהם ובגיבוש עקרונות מדיניות וכלים שיבטיחו שילוב ראוי בין צורכי הפיתוח והשמירה על המערכות הטבעיות למען עתיד טוב יותר עבור הטבע והאדם.

מוזמנים להכיר את המחקר באתר של מכון דש"א:

https://bit.ly/3ei0Vvm

הפוסט נחלים ומעיינות ישראל בעידן של שינויי אקלים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לא בכל יום אנחנו שומעים בתקשורת פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית ובעלי תפקידים בכירים מתרגשים ומברכים על החלטת ממשלה אשר במרכזה זורם נחל.

על נהר הירדן נאמר שהוא נהר קטן עם יחסי ציבור גדולים, עוד מימי התנ"ך דרך הברית החדשה ועד ימינו.

ביום קיץ חם מאוד יצאנו למסע בעקבות הסיפור של שיקום נהר הירדן הדרומי. רצינו להבין את המשמעות של החלטת הממשלה מזוויות מקצועיות שונות ומבעלי עניין שונים ובעיקר לקבל תמונה יותר בהירה וריאלית

כיצד יראה אזור נהר הירדן הדרומי בעוד 3 שנים?

את הפרק התחלנו במפגש של אנשי מקצוע ונציגים של הגופים המרכזיים הפועלים בשטח שעזרו לנו להבין מה הצעדים שבוצעו, מה הולך לקרות ואיך כל זה מושפע מהחלטת הממשלה.

פגשנו את זאבי אחיפז – משנה למנהל רשות המים, דרור פבזנר – אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, עובד יבין מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן, עידן גרינבאום ראש מועצת עמק הירדן ואושרי ילוז מהנדס רשות ניקוז ונחלים כנרת.

למדנו כי מזה כשבע שנים מתקיים שיתוף פעולה רחב ידיים לשיקום מקטע מורד הירדן. כמו בהרבה נחלים אחרים זרימת המים במקטע זה אינה הזרימה הטבעית כפי שהיא הייתה לפני כמאה שנים. נחלים רבים ובניהם גם נהר הירדן משלמים מחיר כבד על הפיתוח המואץ של מדינת ישראל וריבוי הצרכים שלנו. במרוצת השנים הנחלים הפכו לאחד מיני צרכנים רבים של המים, צרכנים ללא קול או ייצוג שבמקרים רבים נותרו להיות האחרונים ברשימה. בנוסף איכות המים במקטע נחל זה מאוד ירודה עקב הזרמת ביוב.

מה שקורה בשנים האחרונות בנהר הירדן הוא תיקון הכולל ניקוי הנהר ממשקעי העבר, השבת זרימת מים נקיים ושיקום של המבנה הגאומורפולוגי של הנהר.

לתיקון זה מגויסים שותפים רבים ועכשיו אף מקבל משתנה תוקף והופך לתוכנית לאומית לשיקום נהר הירדן הדרומי.

זוהי תוכנית שאפתנית שמציבה את הנהר ואת השיקום האקולוגי שלו במרכז, שואפת להפוך את האזור לאזור תיירות שוקק ומנוהל. אזור בו פיתוח החקלאות לא פוגע בנהר אלא יוצר סינרגיה בין זרימת המים בנהר הירדן לחקלאות. התכנית שואפת לבנות מבנה סינרגטי בין הנהר והחקלאות. כך שככל שהחקלאות תתפתח יותר תגדל גם כמות המים הזורמים בנהר.

נשמע היה שכולם, מבלי יוצא מן הכלל, מאוד אופטימיים וסבורים כי שיקום נהר הירדן הדרומי (על שני החלקים אליהם מתייחסת החלטת הממשלה) יביא בשורה אמתית לאזור וליחסים של ישראל עם ממלכת ירדן השכנה.

לקינוח, מצוידות בהרבה אופטימיות, המשכנו למשרדי המשרד להגנת הסביבה בתל אביב שם פגשנו את השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ששיתפה אותנו בחזון שלה לעתיד נהר הירדן ובכוונותיה לקדם (במהירות) החלטות ממשלה נוספות לשיקום נחלים.

האזנה אופטימית ונעימה!

מוזמנים לקרוא במאגר הידע של אגמא עוד על פרויקט שיקום הירדן

הפוסט החלטת ממשלה לשיקום נהר הירדן הדרומי- בהשתתפות השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

פרק שמסכם 7 שנים מרתקות של עבודה בהן הפכה רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי לארגון שונה ממה שהייתה, תוך שיח מתמיד ושיתוף פעולה עם כלל הגורמים הפועלים בשטח.

תוך כדי התפתחות הגישה האגנית האינטגרטיבית וכתיבת מסמכי המדיניות באגף שימור קרקע וניקוז של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. עובד והצוות המעולה של רשות הניקוז החליטו To walk the talk, להתנסות, ללמוד, ליפול, לקום ולגדול.

כל זאת תוך לא מעט אתגרים מקומיים וגלובאליים, בין הקורונה למשבר ההאסי.

המעבר של רשויות הניקוז לקראת הפיכתן לרשויות אגניות עוד בעיצומו. עובד יבין מסכם פרק ניהול חשוב ומשתף מהניסיון של רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי!

אנחנו נהנו!!

קישור למסמך המפרט את הגישת הניהול האגני המשלב

קישור לאתר רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי

הפוסט ניהול אגני אינטגרטיבי – מחזון לשטח עם עובד יבין הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

פגשנו את אדריכלית הנוף רוני גורן, נציגת הצוות הזוכה בתחרות, לשיחה על תהליך העבודה, הזכייה בתחרות ועל המשך הדרך בה החזון יהפוך לתכנית בניה עירונית, ואת האדריכלים דניאלה פוסק ואריה רחמימוף, יושבי הראש של צוות השופטים בתחרות, לשיחה על העבר והעתיד ועל האופן בו תחרות יכולה להפוך אתגרים גדולים להזדמנויות עוד יותר גדולות.

תחרות זו הינה פורצת דרך במובן של שותפות רחבה, חוצה תחומי ידע. זו הפעם הראשונה בישראל בה תחרות תכנונית מביאה אל השולחן את מחזיקי העניין השונים, מתוך אמונה שיחד, ניתן למצוא פתרונות חדשניים מותאמים ומקיימים יותר, בראייה ארוכת טווח.

התחרות נועדה להנכיח את הנחל במרחב העירוני על ידי הפניית התכנון העירוני אל הנחל ובכך להשיבו לתודעה הציבורית ולמקסם את התועלות הציבוריות ממנו.

שותפים לתחרות: עיריית נהריה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מרכז אגמא לאגני היקוות ונחלים, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי ותכנית 'העירה' בתמיכת קרן ברכה, בשיתוף עם התאחדות אדריכלים ובוני ערים בישראל (ע"ר), האיגוד הישראלי של אדריכלי נוף (ע"ר) .

מוזמנים ומוזמנות לקרוא עוד על התחרות ולבקר בתערוכה הדיגיטלית של ההצעות שהוגשו כאן

מוזמנים ומוזמנות לצפות בוובינר המציג את ההצעות הזוכות בתחרות כאן

הפוסט מפגש עיר נחל – הצצה לעתיד של נחל הגעתון בנהריה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

שיחה אישית עם מוטי קפלן, עורך תמ"א אחת.

הפרק הוקלט לכבוד פרסום המדריך לתכנון נחלים ברוח תמ"א אחת של החברה להגנת הטבע ובהזמנה לקחת חלק בקורס חדש ללימוד מעמיק של פרק הנחלים בהובלת מוטי קפלן ודנה אלשטיין, בשיתוף אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים והחברה להגנת הטבע.

האזנה מהנה מובטחת – מוזמנים ומוזמנות להתרווח בכיסא!

להכרות עם המדריך לתכנון נחלים ברוח תמ"א אחת לחצו כאן 

הפוסט שיחה עם מוטי קפלן על המדריך לתכנון נחלים בהשראת תמא אחת הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

זוהי הפעם הראשונה ששר החינוך מעניק פרס בתחום זה שמהווה נושא משמעותי בסדר היום העולמי, ולאחרונה, לשמחתנו, הוא נכנס גם לתוכנית הלימודים במערכת החינוך הישראלית.

אביטל גזית הוא ביולוג ופרופסור בדימוס בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב. מומחה ללימנולוגיה ולאקולוגיה של נחלים ומקווי מים מתוקים.

בפרק זה אביטל מזכיר את המאמר שכתב יחד עם וינסנט ה. רש מאוניברסיטת ברקלי: Streams in Mediterranean Climate Regions: Abiotic Influences and Biotic Responses to Predictable Seasonal Events.  לינק

הפוסט לקראת הוועידה השנתית לנחלים 2023 – שיחה אישית עם חתן פרס ישראל פרופ' אביטל גזית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

זאת כדי לאפשר למידה רחבה והשפעה על אזורים בהם קיימת התמודדות עם אתגרים דומים.

הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם האנשים מאחורי הפרויקט על השנתיים החולפות, מנקודת מבטם, ועל התפתחות משמעותית בתהליך בניית ההסכמות בנושא משאב המים. דבר שיישפר ויאיץ את תהליך השיקום לאין שיעור.

בפרק השתתפו: ד"ר יעל לאור, מנהלת משק מודל לחקלאות בת קיימא, המספקת הבנה עמוקה על צרכי החקלאות באזור ומבצעת מחקר על הפתרונות המתאימים. ד"ר רועי אגוזי, משתף מהמומחיות והניסיון שלו בפיתוח ומחקר השיטות השונות. לבסוף, ד"ר אלדד אלרון, שמתמחה בהבנת ההשפעה האקולוגית של השיקום על הסביבת החי באזור הנחל.

כדי לקבל מידע נוסף על הפרויקט שיקום מעלה נחל נהלל, אנחנו מזמינים אתכם לעקוב אחרי הבלוג של הנחל. https://nahalal.agma.org.il

כל החומרים המעניינים של הפרויקט ניתן למצוא בלינק כאן

הפוסט נחל נהלל מדגים – מערכת יחסים בריאה בין נחל לסביבה חקלאית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לפני 25 שנים החליט נמי, כשהוא כלכלן צעיר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, להתמודד על תפקיד חדש ולהקים את רשות ניקוז שקמה בשור. אלה היו ימים של אחרי חורף 1992-1991, החורף שלימד אותנו לא מעט על העוצמה של שטפונות והצפות בכל אזורי הארץ, והביא להחלטת ממשלה על הקמת 11 רשויות ניקוז אגניות.

עבור נמי זאת הייתה משימה גדולה ומרגשת. משימה שנכנסה לחייו לפני רבע מאה וממשיכה להיות משימת חייו. הדרך התחילה כאשר נחלי הדרום לא היו מסומנים על מפת שיקום הנחלים, דרך צורך מהותי באיסוף ידע ומידע, הקמת ארגון שהוא גם גוף תפעול מעולה וגם גוף ניהול אסטרטגי הבונה שותפויות ופועל לאיגום משאבים בכל הזדמנות ובניית מנהלות נחל שהפכו למודל לגופי ניהול אגניים.

הפוסט עשרים וחמש שנים של שיקום נחלים בנגב והדרך עוד ארוכה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

זהו מסע לימודי על זמני – תהנו!

מפיתוח כלי מדיניות ועבודה עם חקלאים ורשויות ניקוז ונחלים, דרך ייצוג בוועדות התכנון והבנייה, הדרך המקצועית של בני מרתקת ומלאה בהתפתחות ושינויים. עבודה שדורשת הכירות מעמיקה של ה"לקוחות", אשר בעיניו של בני אלה הם: הקרקע המקיימת והמזינה אותנו, אותה האגף שלו פועל לשמר ע"י פיתוח וקידום של חקלאות משמרת, וההצפות אשר מהווים חלק טבעי ובריא מצד אחד ומהווים סיכון אמיתי לרכוש ולאדם מן הצד השני.

במשך 30 שנה פעל בני על מנת לתת לקרקע ולהצפות את המענה הנכון והטוב ביותר בעבודה שוטפת עם מגוון שותפים בממשלה ומחוץ לממשלה.

המלצת מסע! זהו פרק גדוש במידע רלוונטי לכל מי שעוסקים בתחום, ולכן אנחנו ממליצים להאזין בנחת ולא לדלג על המקורות שכאן:

אתר המתודולוגיה לניהול סיכוני שיטפונות https://www.floodmanagement.org.il/

פרק עם ד"ר ג'ניה גוטמן בנושא תכנית אגנית לניהול סיכוני שיטפונות

אתר המדיניות לניהול נגר עירוני https://runoff.agma.org.il/

פרק בפודקאסט בנושא המדיניות לניהול נגר

מוזמנים מוזמנות לשלוח לנו שאלות

הפוסט שימור קרקע וניקוז זה לא רק שם של אגף – בני יעקבי מסכם תקופה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

במהלך הפרק שיתפה אותנו בתובנות מתוך נקודת המבט הייחודית הזו ובדילמות המרכזיות שעומדות בפני מתכננים שעובדים בסביבת נחל.

קישור לעמוד הקורס באתר

קישור למקרה בוחן פארק עמק הצבאים

הפוסט למה צריך לתכנן נחל? כי הוא נמצא שם הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

ליאב משקם, משחזר ויוצר יש מאין בריכות חורף, בעיקר במישור החוף. בריכות חורף הן בית גידול לח שנשאר רק אחוז קטן ממנו פתוח ומתפקד.

לבריכות החורף תועלות מרובות. הן תורמות לויסות הנגר בעיר, מעשירות את המגוון הביולוגי, משמשות אתר טבע עירוני מהמם שיכול לתרום לבריאות הפיזית והנפשית של את המבקרים בו ועוד הרבה.

הצטרפו אלינו לפרק בו למדנו והעמקנו בנושא וצאו לבקר בבריכת חורף או נחל ותרוויחו רגע של נחת ‍♀️

מפת אתרי טבע באתר של ליאב שלם

music by : Its Election time by Kjartan Abel – freesound.org

הפוסט לחיות עם המים – בריכות חורף כחלק מהתכנון העירוני הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

כמו רבים מנחלי ישראל, גם נחל ציפורי 'סובל' מהתפשטות של מיני צומח פולשים לאחר שנים רבות של דרדור במצבו האקולוגי של הנחל. עומס נוטריינטים בנחל, סחף קרקע וגדות חשופות, יצרו תנאים נוחים עבור מיני צומח פולש להתפשט ואף להשתלט על חלק מהשטחים בסביבת הנחל. כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי, נעשתה בשנה האחרונה עבודה שיטתית למיגור המינים הפולשים לאורך הנחל, במטרה לאפשר למיני צומח מקומי לתפוס את מקומם הטבעי בנחל וסביבתו, וזאת כחלק משיקומו האקולוגי הכללי של הנחל. הייחודיות בפרויקט זה היא שלראשונה, מתאפשרת עבודת מיגור מינים פולשים בסדר גודל אגני, שתהווה מקרה בוחן חשוב עבור נחלים אחרים.

צמחים פולשים הם מינים זרים (לא מקומיים) שהופצו באזורים חדשים אליהם לא היו יכולים להגיע בדרכים טבעיות, והם בעלי תכונות כמו קצב צימוח גבוה, ריבוי מהיר, יכולת הסתגלות ועמידות. תכונות אלו מאפשרות התבססות מהירה, היווצרות עומדים צפופים ועל ידי כך דחיקה של מינים מקומיים. כמו כן, לחלק מהם יש תכונות שליליות כמו רעילות או אלרגניות לבני אדם או בעלי חיים. צמחים אלו נקלטים היטב ומשגשגים במיוחד בשטחים בהם היו הפרעות כתוצאה מפעילות אדם. תופעת התפשטות מיני צמחים פולשים בנחלי ישראל – הן צמחי גדות והן צמחי מים –  המוצאים ברצועת הנחל בית גידול לח שמעודד את התפתחותם היא תופעה נפוצה. בשל תכונות צמחים אלו, מיגורם לצורך שיקום הצומח המקומי של הנחל הוא משימה מורכבת (אך אפשרית), הדורשת ידע מקצועי, עקביות ותחזוקה ארוכת טווח. קצב התפשטותם המהיר לאורך תוואי הזרימה מעלה את הצורך לטפל בבעיה בצורה מערכתית, במיפוי מסודר ובהגדרת אופי ממשק התחזוקה לאורך זמן.

נחל ציפורי גם הוא נחל שלאורך השנים עבר הזנחה ודרדור סביבתי, כך שהיה ניתן למצוא נקודות רבות בסביבת הנחל בהן המינים הפולשים התפשטו והשתלטו על השטח. אחת ממטרות השיקום האקולוגי בפרויקט נחל ציפורי מוגדרת כבירוא מיני הצמחים הפולשים לאורך הנחל. לצורך כך, הוכנה תוכנית טיפול על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, אקולוג מומחה למינים פולשים בישראל ולשיטות מיגור מעשיות שלהם, שהתבססה על סקר מצב קיים שביצע לפני מספר שנים (עבור רשות ניקוז ונחלים קישון). התוכנית כללה תיעדוף על פי גודל המוקד, סכנת הפלישה והנזק הפוטנציאלי של כל מין.

ד"ר דופור-דרור זיהה כי מרבית הנקודות הבעייתיות מבחינת צמחייה פולשת נמצאות במורד הנחל, ואילו במעלה הנחל ישנם פחות מיני צמחים פולשים ובנקודות מועטות יותר. בעיה משמעותית שהתגלתה במורד היא מספר מוקדים של פרקינסוניה שיכנית, מין פולש שגורם לנזקים רבים לנחל ולשטחים חקלאיים, שעד היום לא היה טיפול ידוע למיגורו. ד"ר דופור-דרור ניצל את נוכחות הפרקינסוניה במורד הנחל לניסוי יישום פרוטוקולים חדשים לקטילת הצמח, שהביאו לתוצאות מעודדות. הניסוי צפוי להסתיים בחורף הקרוב ולאחריו יפורסם פרוטוקול מאושר על ידי השירותים להגנת הצומח עבור מיגור צמח זה, לשימוש בשאר הארץ. מלבד פרקינסוניה שיכנית, ישנם מינים פולשים נוספים כגון קיקיון מצוי, צחר כחלחל, לכיד הנחלים, שיטה חד קרנית ועוד. חלקם דורשים טיפול, לפחות ראשוני, של ד"ר דופור-דרור בעצמו, בעוד שמינים אחרים, כמו פרטים צעירים של קיקיון ודטורה, יכולים להיעקר ולהיות מטופלים על ידי כל אדם לאחר שעבר הסבר מקצועי לאופן הטיפול בהם.

 לפני (מצד ימין) ואחרי (מצד שמאל) טיפול בפרט של קיקיון מצוי בנחל ציפורי (צילום: ז'אן-מארק דופור-דרור) 

גם לתושבי אגן הנחל והחקלאים שלהם חלקות צמודות-נחל חלק חשוב מאוד במיגור המינים הפולשים, בו הם מהווים מכפיל כוח בשתי דרכים. ראשית, התושבים והחקלאים משמשים כ'עיניים בשטח' עבור זיהוי של צימוח חדש של מינים פולשים ודיווח עליהם. כך, ניתן לזהות מוקדים חדשים או מתפרצים בשלב מוקדם של גדילת הצמחים ולטפל בהם בצורה פשוטה וזולה. בנוסף, התושבים והחקלאים יכולים, לאחר הדרכה מקצועית קצרה, לטפל בעצמם במינים שניתנים לטיפול בקלות יחסית (למשל על ידי עקירה) כמו לכיד הנחלים, חמנית מצויה ועוד.
כדי להגיע למצב בו התושבים והחקלאים מסייעים למאמץ שיקום הצמחייה בסביבת הנחל, נדרשת עבודה של העלאת מודעות לבעיות שמינים פולשים יוצרות, כמו גם מציאת האינטרס המשותף בינם לבין פרויקט השיקום – חקלאי שיש בשטחו מין פולש כלשהו אך מבחינתו אותו צמח לא עושה כל נזק, אין סיבה שישקיע מאמץ בדיווח ובעקירה של צמח זה. לא תמיד רתימת החקלאים והתושבים פשוטה גם אם הם מבינים את היתרונות עבורם במיגור הצמחייה הפולשת, עקב חשדנות וחוסר אמון כלפי גורמים מבחוץ.
לכן, הבנת הצרכים המשותפים וגמישות בסיוע גם מעבר לגבולות הפרויקט מאפשרת רתימה ובניית אמון. לדוגמא, ישנם מינים פולשים שמזיקים גם לחיות משק, כמו המין פרתניון אפיל– מין פולש גרוע במיוחד שהתגלה בנחל אך טרם התפשט בצורה נרחבת בגליל התחתון ולכן הטיפול המוקדם בו הוא קריטי להצלחת מיגורו. בנקודות שהוא זוהה בהן בנחל ציפורי, שנמצאות בשטחים פרטיים של תושבים בסמיכות לנחל, מתוכננת הסברה בנושא לבעלי השטח כדי שיבינו ויידעו על סכנותיו עבורם ועבור חיות המשק שלהם.

דוגמא נוספת לאינטרס משותף היא מיגור הקיקיון המצוי, צמח פולש ונפוץ מאוד בארץ אשר משמש כפונדקאי ל'עש התפוח המדומה' – מין חרק פולש מאפריקה הסוב-סהרית ומזיק משמעותי לגידולים חקלאיים רבים. חקלאים באגן נחל ציפורי שהבינו את הבעיה, חיפשו גורם שיעזור במיגור צמח הקיקיון מסביב לשטחיהם, ופרויקט נחל ציפורי נרתם לכך, כחלק מפעולות בירוא המינים הפולשים. דוגמאות אלו מציגות דרך לפתרון בעיות בהסתכלות אגנית, רב-גורמית בעלות כספית לא גבוהה. הניהול האגני של הפתרונות והגדלת כמות ה'עיניים בשטח' מאפשרים את הרחבת הטיפול לסקאלה גדולה ויעילה יותר. בנוסף, העבודה המשותפת על בירוא המינים הפולשים מאפשרת חיבור של האוכלוסייה לפרויקט שיקום הנחל בהקשרו הרחב יותר והבנה שהפרויקט עשוי לשרת גם אותה.

בנוסף לשיח והסברה עם תושבים וחקלאים לאורך הנחל, במסגרת הפרויקט הוקמה קבוצת מדע אזרחי בהנחיית ד"ר אחיעד דווידסון לניטור, מעקב וטיפול אחר המינים הפולשים בנחל. הקבוצה מונה כ-20 מתנדבים מיישובי נחל ציפורי, שעברו הכשרה מקצועית ומעשית של מספר מפגשים לפני תחילת העבודה בשטח. במסגרת הפעילות חברי הקבוצה מבצעים ניטור שוטף של מינים פולשים במקטעי נחל שונים ומזינים את הממצאים למאגר מידע ייעודי, במטרה לסייע לטיוב הטיפול והתחזוקה. חלק מהפעילים הובילו קבוצת מתנדבים מהקהילה שלהם, על מנת שיעזרו בעקירה של מוקדים גדולים של צמחיה פולשת. בהמשך, הקבוצה מתוכננת להצטרף למחקר בנושא בהובלת אוני' חיפה על מורד נחל ציפורי (מקטע 'מרלין'). קבוצה זו אינה הפעילות הקהילתית הראשונה שנעשתה בנחל בנושא זה, ובשנתיים האחרונות נעשו על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון פעילויות חינוכיות עם קבוצות רבות לעקירת מינים פולשים בסביבת הנחל.

בירוא מינים פולשים כחלק משיקום נחל נעשה בפרויקטים רבים, אך פרויקט נחל ציפורי מהווה התנסות מעשית לעבודה בקנה מידה אגני. הדבר מחייב גישת עבודה שונה ושיתוף פעולה בין גורמים רבים בשטח. היתרון של גישה זו הוא שהיעילות במיגור המינים היא גדולה יותר ככל שמטפלים בשטח גדול יותר בזמן נתון, וכן שהטיפול נעשה על כלל המינים הפולשים, ולא מין אחד שנבחר לאותה נק' זמן.

בתום הטיפול הראשוני בפרטים הגדולים והבעייתיים ביותר לאורך הנחל, יהיה צורך בהמשך תחזוקה לאורך זמן על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון. אם הטיפול המקורי נעשה בצורה טובה והידע לטיפול נכון מועבר במלואו, התחזוקה אפשרית בתשומות סבירות של משאבים, וכל עוד היא נעשית באופן עקבי.

הידע הרב והתובנות המתגבשות בשנה האחרונה במסגרת הפרויקט בנושא בירוא מינים פולשים בקנה מידה אגני– בהיבטים של שיתופי פעולה עם כלל הגורמים במרחב, היבטים טכניים, היבטים מקצועיים והיבטים תקציביים – יוכלו לשמש בהמשך נחלים נוספים בארץ.

מקורות לקריאה נוספת:

עוד על מינים פולשים

מדריך לריסון קנה מצוי

מדריך לדחיקה והכחדה של קיקיון מצוי מגדות אפיקי נחלים ורצועות חיץ

מדריך כיס לזיהוי מינים פולשים

• תודה רבה לד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור על ההסברים, המסמכים והתמונות.

הפוסט טיפול במינים פולשים באגן נחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

מערכת הגשם שהגיעה לקראת סוף 2023 הביאה איתה גשמים עזים בגליל התחתון בזמן קצר, שקבעו שיאים חדשים של עוצמות גשם וגרמו לשפיעות משמעותיות בנחלים במרחב (דו"ח שמ"ט לסיכום פרק הגשם 21-24.12). החדשות דיווחו על חסימות כבישים שנגרמו מנחל יפתחאל שעלה על גדותיו ומנחלים נוספים. מערכת חריגה זו היא חלק מחורף שהחל מאוחר, אך מביא אתו הרבה מאוד משקעים בצפון ומרכז הארץ עד כה. על פי מדידות השירות המטאורולוגי, בתחנות הקרובות לנחל (נצרת, נווה יער ויגור) נמדדו מתחילת העונה בין 694 ל-849 מ"מ של גשם, שמהווים יותר מ-115% מהממוצע השנתי, וכ-150% מהממוצע לתקופה המקבילה (עבור מדידות עד ה-20.2.24)! הרבה מאוד גשם, שירד ברובו באירועים קצרים ועוצמתיים.  

משקעים אלו גרמו כמובן לנחלים באגן נחל ציפורי לעלות על גדותיהם ולהציף שטחים נרחבים מסביבם, בנוסף לנגר רב שזרם בשטחים הפתוחים. זקני הקהילה והחקלאים באגן נחל ציפורי העידו שאינם זוכרים את הנחל מגיע לגבהים כאלו כמו בימי הסערה של מערכת הגשם בדצמבר. תמונות הנחל הגועש היו מרגשות מאוד והביאו לתמונות וסרטונים רבים ויפים של הנחל במלוא תפארתו (ביניהם, אימון בקיאק בפשט ההצפה במורד הנחל). עם זאת, כמויות המים הגדולות בזמן כה קצר היוו תזכורת טובה לעוצמתו המרהיבה של הנחל והטבע, שיוצרת גם אתגרים רבים שיש להתמודד איתם לצד פוטנציאל נזק עבור בני האדם.

אירועים של מזג אוויר קיצוני וסערות חזקות צפויים להחמיר בעוצמתם ובתדירותם עם התקדמותו של המשבר האקלימי-אקולוגי, ועל פי דו"ח של השרות המטאורולוגי, כבר היום ניתן לראות מגמה של התגברות בכמות אירועי גשם כבד ובכמויות גשם מקסימלי בצפון מערב ישראל. לאור נתונים אלו, מתעוררת חשיבה נוספת על ההשלכות וההשפעות של אירועי שיטפונות והצפות חריגים לאורך נחל ציפורי ועל דרכי ההתמודדות עם הנושא.

אחד מהפתרונות שיושמו לאחרונה בנחל ציפורי להתמודדות עם נזקי הצפות הוא יצירת פשט הצפה במורד הנחל במסגרת "פרויקט מרלין" עליו סיפרנו בעבר. במסגרת זו, משוקמת רצועת נחל במורד (בין היישובים ח'וואלד לרכסים), תוואי הנחל הוחזר לנתיב שככל הנראה היה זה ההיסטורי ונחפרו ועוצבו 2 פשטי הצפה. פשטי ההצפה וויסות של הזרימות במורד הנחל מעט לפני חיבורו עם הקישון, השהיית המים ומניעת הצפות של השטחים החקלאיים (עבור זרימות בספיקות מתונות).

בהקשר זה, כדאי להזכיר את תמ"א 75 ("שער המפרץ") שמקודמת באגן הקישון בימים אלו – זוהי תוכנית נרחבת לבינוי והתחדשות של מפרץ חיפה שתדרוש פתרונות משמעותיים של הגנה על הפיתוח המתוכנן מפני הצפות. לצורך כך, מקודמת תכנית (תמ״א 75נ״נ) אשר מאתרת פתרונות כאלו במעלה אגן הקישון על ערוציו.

על אף שנחל ציפורי לא נתפס עד היום כיובל משמעותי מאוד של נחל הקישון מבחינת שפיעות והשפעה על סכנת ההצפות במפרץ חיפה, סביר שמגמת הקצנת אירועי הגשם באזור תדרוש חשיבה מחודשת בהנחות אלו.

אזור נוסף שבו נעשות פעולות להתמודדות עם הצפות הוא מעלה הנחל. אזור ריינה ונצרת הם מטרופולין צפוף מאוד וגדול, כמעט ללא כל שטחים לחלחול והשהיית נגר. כתוצאה, כמות הנגר הולכת ועולה והתושבים סובלים מאוד מהצפות. מעט במורד הנחל (השכונה המערבית בריינה), מתוכננות שכונות נוספות שיחמירו את בעיית הנגר ויגבירו את כמותו. אחד הפתרונות יושם בחורשה במעלה ריינה ועליו סיפרנו בהרחבה בפוסט הזה. פתרון נוסף שמתוכנן בימים אלו הוא שיקום רצועת נחל במורד ריינה הכולל את הרחבת הרצועה ויצירת שצ"פ ברוחב של עד 20 מטר, שיוכל לשמש גם כשטח הצפה של הנחל באירועים שטפוניים.

התמודדות נוספת עם סכנת השיטפונות היא הסכנה לחיי אדם לאורך הנחל – נחל ציפורי עובר בצמידות ודרך יישובים רבים, לדוגמא כעבייה וראס עלי ובאירוע שיטפוני עוצמת זרימתו מתגברת מאוד, עד כדי סכנה למי שנמצא בקרבתו. כמו כן, כבישים סלולים ודרכי עפר חוצים אותו, דבר שעלול להוביל לניסיונות חצייה מסוכנים בזמן זרימה חזקה במיוחד. בחורף זה היו מספר חילוצים באירועי שיטפון שהסתיימו ללא פגע, אך לצערנו, היו גם שני אירועים של אובדן חיי אדם.

בנוסף לניהול סיכוני שיטפונות, ישנן סוגיות נוספות להידרש אליהן כתוצאה מנזקי השיטפונות, ההצפות והנגר באגן הנחל. אחת מהן היא פסולת גושית רבה וסחף שמגיעים עם המים הזורמים מכל רחבי האגן דרך אזורים מיושבים וחקלאיים. הפסולת מגיעה מיובלי הנחל כמו גם מפשטי ההצפה הרבים שלו. יחד עם הזרימות, מגיעים גם מזהמים רבים לנחל – ממקורות חקלאיים, עירוניים וממתקני ביוב שעולים על גדותיהם. בימים אלו, מנסים בפרויקט השיקום למצוא פתרונות טכניים יעילים לעצירת הפסולת הגושית מהגעה לנחל ואיסופה.

בעיה נוספת שנוצרה כתוצאה מההצפות והשיטפון בנחל היא פגיעה בתשתיות שהוקמו לאורך הנחל בשנים האחרונות (כמו דרכי עפר, גדרות או נטיעות צעירות). נזקי השיטפונות מחדדים את החשיבות בתכנון נכון ובתזמון נכון של ביצוע עבודות תשתית בנחל, לדוגמא על מנת לאפשר התבססות הצמחייה לאחר עבודות שיקום לפני עונת החורף. עם זאת, אופי ומיקום הפגיעות מאפשרים גם לטייב את התשתית כך שתהיה עמידה יותר בשיטפונות הבאים. כך לדוגמא, לאורך השנים התפתחה הבנה טובה יותר לחומרים ואופן ההשמה של שביל ההליכה לאורך נחל ציפורי כדי שיהיה עמיד לאורך שנים גם לאחר הצפות חוזרות ונשנות.

אירועי שיטפונות והצפות הם דבר מרגש המנכיח את החיות הרבה שיש לנחלים, אך גם את הסכנות הטמונות בממשק בינם לבין בני האדם – ואת הצורך בשיקום נחל בצורה מתוכננת וחכמה תוך ניהול מתמשך של ממשק זה ותוך תשומת לב לשינויים הצפויים עקב שינויי האקלים. נחתום במספר תמונות אופטימיות מנחל ציפורי בחורף זה ובאיחול למערכות גשם מיטיבות עם הנחל והסביבה.

פשט ההצפה המרכזי במורד הנחל ('מרלין') לאחר מערכת גשם בדצמבר 2023 (מצד ימין, צילום: שרון בן ארי) ובפברואר 2024 (מצד שמאל, צילום: חצב יפה). 

מקורות לקריאה נוספת:

אתר המתודולוגיה לניהול סיכוני שטפונות

הפוסט זה (לא) נעים לראות נחל מוצף? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

כחלק מהתפיסה האינטגרטיבית של רשות ניקוז ונחלים קישון ושל פרויקט השיקום הלאומי של נחל ציפורי, מתקיימת עבודה ענפה ומגוונת עם קהילות הנחל השונות. אחד מהתחומים שהוגדר כנושא ליבה בתוכנית הפעולה של הפרויקט הוא פיתוח תיירות באגן הנחל וחיזוק הכלכלה המקומית. התוכנית נכתבה בשלב תכנון הפרויקט על ידי ד"ר גלית גסול, ובשנה האחרונה הביצוע קיבל תאוצה עם כניסתו של פרויקטור התיירות, גיא מלל.

תמונת העתיד כפי שהוגדרה על ידי צוות הפרויקט עבור תחום זה היא כי "שיקום הנחל יוצר הזדמנויות לפיתוח חברתי-כלכלי-תיירותי. התיירות באגן משגשגת ומאפשרת לקהילות המקומיות ליצור תוכן ייחודי ולהנות מהנחל המשתקם. עיקר הפיתוח הכלכלי-תיירותי מתאפשר במתחמים מוגדרים, במבואות וביישובים ולא בצמידות לנחל עצמו. מתפתחת תיירות קהילתית מקומית ונוצרת קהילה של קהילות תיירנים, המתבססת על שיתופי פעולה, מחזקת ערכים של חיים משותפים, היכרות וכבוד לקהילות במרחב. מיזמים תיירותיים מתפתחים על ידי תושבי האגן בהתבסס על הנכסים הטבעיים ובאופן המכבד ומשמר את הסביבה והנחל. המוצר התיירותי ממותג ומאפשר מגוון פעילויות, שהות מתמשכת והשארת התועלת הכלכלית במקום. הוא מהווה מנוף לשימור הטבע, הנוף והמורשת ומעודד פעילות פנאי בחיק הטבע" (מתוך תוכנית הפעולה). במשפט אחד, ניתן לומר שהתפיסה של פיתוח התיירות באגן הנחל מבוססת על קשר מחבר וחיובי לנחל ולטבע, על חיזוק הכלכלה המקומית ועל הכרה בתיירנים כחלק בלתי נפרד מקהילת הנחל כולה. על כן, הפרויקט דוגל במגוון רחב של יוזמות מקומיות אישיות ושל קבוצות וארגונים חברתיים המתפרסות ברחבי האגן וביישובים עצמם.

גישת העבודה של גיא וצוות הפרויקט היא לייצר קהילות תיירותיות חזקות ואיתנות, בעלות יכולות וידע פנימיים, כך שבעתיד הקרוב, יוכלו לקיים את עצמן מבלי להזדקק להמשך ליווי ותמיכה צמודים. תוכנית העבודה נבנתה בהתאם לגישה זו ומתבססת על ליווי מקצועי, הקמת קהילות תיירנים, חיזוק הקשרים ביניהם וביצוע קורסים מקצועיים ומגוונים שיגדילו את אפשרויות התעסוקה באזור, כאשר התמיכה הכספית ביוזמות ובקהילות תלך ותפחת לאורך שנות הפרויקט. הקורסים ועידוד היוזמות מתבססים על תיירות ידידותית לנחל ולסביבה ובדגש על חוזקות מקומיות של המסורות המגוונות שקיימות בקהילות הנחל כגון: אירוח ואוכל מסורתי, ליקוט, דבוראות, גבנות, סדנאות ומוצרים של מלאכות עתיקות ועוד. אחת מנקודות המיקוד בעבודה זו היא מתן אפשרויות תעסוקה לכלכלה קטנה ומקומית, במיוחד עבור נשים מהמגזר הערבי – הכפרי, הנוצרי והבדואי, על מנת להגדיל את אפשרויות התעסוקה גם בבית ובמרחב הסמוך לו.

בשנה שעברה בוצעו מספר פעולות לצורך מיסוד קהילות תיירות באגן והתנעת הפעילות, זאת על אף המלחמה שהאטה באופן טבעי את הפעילות ברבעון האחרון. מבין שלל הפעולות, קורס תיירנים במעלה נחל ציפורי – עבור תיירני ריינה והאזור – הושלם בהצלחה יתרה. מטרת הקורס היא לתת לתיירנים כלים מעשיים בשיווק, כלכלה, יצירת קשרים ועוד. השמועה על הצלחת הקורס התפשטה ורבים נוספים באגן הנחל ביקשו קורס כזה גם עבורם. בנוסף, גובשו ארבע קהילות תיירנים מקומיות – ביישובים ריינה, ציפורי, בית זרזיר וכעביה-טבאש-חג'אג'רה. לצורך פעילות שוטפת של הקהילות וקיימות שלהן לאורך זמן, מונתה רכזת תיירות קהילתית לכל קהילה שאחראית על התכלול, ייזום, תיאום ותקשורת. הפעילות של קהילות אלה כבר החלה לבוא לידי ביטוי במסגרת אירוע קהילתי גדול ומרשים במעלה ריינה, במסגרת פסטיבל ליקוט בבית זרזיר בסמוך לנחל ועוד.

בשנה הנוכחית יש המשך של פעילות ענפה מאוד. קורס תיירנים נוסף במורד הנחל עבור תושבי איבטין, ראס עלי והסביבה נמצא בשיאו ובהשתתפות רחבה מכל האזור – 28 תיירנים, כולל מאזור שפרעם, שלחלקם קרקעות חקלאיות באגן הנחל. במסגרת הקורס התיירנים החדשים עוברים סדנת "סטוריטלינג" עם איאד ברגותי, יוצאים לסיורים באגן הנחל וכן נפגשים עם תיירנים וותיקים באזור ושומעים מהם על האתגרים, מקבלים טיפים ובעיקר מכירים.

קורס נוסף שנוחל הצלחה מסחררת הוא "נשות הדבש" – בהובלת יוסי אוד וגלי קדר, במהלכו מקבלות המשתתפות ידע פרקטי על דבורים וגידולן וכן התנסות בהכנת מוצרים שונים (כגון נרות). חלק מהמשתתפות כבר מתכננות להפוך את הידע שצברו לעסק כסדנא או מוצרים למכירה, ויש דרישה לפתיחה של קורס נוסף כזה מצד נשים באגן הנחל.

מימין: מפגש בקורס "נשות הדבש" עם רעי סבוראי. משמאל: מפגש במסגרת קורס התיירנים במורד הנחל. (צילום: טל רטנר)

בהמשך השנה מתוכננים להיפתח קורסים נוספים לגבנות ולמלאכות מסורתיות. לנושא המלאכות המסורתיות יעדים רחבים יותר של שיווקו וביסוסו ברחבי האגן כתחום תיירותי ועסקי, בין היתר, קיום של פסטיבל שנתי בנושא ותיעוד העוסקים במלאכות (בשיתוף עם גלי קדר, המועצה לשימור אתרים וגופים נוספים).

מנהלי התחומים של תיירות וקהילה בפרויקט נחל ציפורי מעידים כי כל ההכשרות הללו מביאות ציבור גדול ורחב ממגוון ישובים שעד כה לא היה מעורב בפעילות סביב הנחל להצטרף לקורסים השונים. כמו כן, הן מביאות להיכרויות וגיבוש בין התיירנים המשתתפים בהכשרות ויש המשך שיח משותף וחיבורים חדשים שנעשים מעבר למסגרת הקורס – לפעמים אף בין אנשים מאותו יישוב שלא הכירו לפני כן. כמו כן, חלק מהאנשים המשתתפים בהכשרות התיירותיות, מעוניינים להשתתף ולקחת חלק בפעילויות והכשרות קהילתיות אחרות במסגרת הפרויקט. דוגמאות אלו מעידות על הקשר ההדוק והבלתי נפרד שמתקיים בין נושאי התיירות, החינוך והקהילה בפרויקט, וקשר זה בא לידי ביטוי באופן טבעי גם בממשקים ועבודה משותפת של צוותי הפרויקט – תיירות, קהילה, חקלאות וחינוך.

בנוסף לקורסים ארוכים, מתוכננים להתקיים ימי עיון והכשרות מקצועיות חד-יומיות, בשיתוף משרדים ממשלתיים וגורמי חוץ אחרים ובהתאם לצרכים העולים מהתיירנים, כמו גם ימי עיון למורי דרך, משווקים וסוכני תיירות.

פעולות נוספות שיתקיימו במהלך השנה הן המשך איתור תיירנים פעילים, יצירת קהילות תיירנים נוספות במרכז ומורד הנחל, והמשך תמיכה ביוזמות המגיעות מקהילות התיירנים כחלק ממטרה של תיירות המעצימה את תחושת החיבור למקום. במקביל, מתקיימות פעולות תשתית להמשך הפיתוח התיירותי באגן. ביניהן:

• • • • • • בניית תשתית לאתר אינטרנט שיכלול בתוכו מידע למטיילים על תיירני האזור – החל מלינה, סדנאות ועד למוצרים למכירה ואירועים שייזמו
          • מיפוי צרכים ואפשרויות במורד הנחל
          • חשיבה מורכבת על פתרונות ואפשרויות לפיתוח יוזמות כלכליות מקומיות בשטחים חקלאיים פרטיים של תושבי האגן.

כאמור, ישנו קשר טבעי והדוק בין תחומי התיירות, החינוך והקהילה בפרויקט ציפורי ובאגן. קשר זה בא לידי ביטוי, בין היתר, באירוע השיא השנתי של אגן הנחל– "פסטיבל אביב בנחל ציפורי". הפסטיבל הוא שיתוף פעולה של כלל הרשויות המקומיות באגן ושאר השותפים בפרויקט, ומטרתו היא לחגוג את שיתופי הפעולה של קהילות האגן. הפסטיבל מאפשר לכל תיירני ותיירניות האגן כמו גם לכל הפעילים הקהילתיים באגן לקחת חלק – דרך יוזמות שונות, אירוח, השתתפות בירידים, ביצוע סדנאות ועוד.

קהילות התיירנים בנחל ציפורי מתגבשות אט אט ל"קהילה של קהילות" בתהליך מרתק. קהילות תיירנים וותיקות לצד קהילות המתפתחות בימים אלו נפגשות במסגרת ההכשרות, הקורסים הפסטיבלים והירידים השונים. תהליך זה מתבצע במקביל למיקוד בתכנון תשתיות תיירות וטיילות כגון מבואות, שבילים, נקודות תצפית וכיו"ב.

• תודות: לגיא מלל וגלי קדר על הסיוע בכתיבת הפוסט

הפוסט מתיירנים בודדים לקהילה משגשגת – תיירות וכלכלה מקומית בנחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

אזור עינות ציפורי ומקטע נחל ציפורי הסמוך עוברים מהפך משמעותי, כאשר השלב הראשון הוא שיקום בית הגידול הלח והסדרת תשתיות לקליטת קהל. שלב זה של הביצוע הוא המשך לרצף ארוך יותר של מקטעי נחל שעברו תהליכי שיקום והסדרת תשתיות טיילות לפני מספר שנים, שבעתיד יתחברו למקטעים נוספים שיעברו שיקום והסדרה במסגרת הפרויקט. הביצוע במרחב עינות ציפורי כלל יצירה של מספר בתי גידול לחים שונים באופיים על מנת להגדיל את הערכיות האקולוגית של הסביבה כמו גם סלילת שבילי טיילות והסדרת חנייה למבקרים.  

עבודות השיקום והסדרת השבילים באזור עינות ציפורי, שמחבר בין מעלה הנחל ללב הנחל, החלו לפני מספר שנים במקטע נחל שנמצא מערבית לכביש הגישה החדש למושב ציפורי ועד לבוסתני סאפוריה, כחלק מפיצוי סביבתי שיזמה רשות ניקוז ונחלים קישון עבור סלילת הכביש, והשנה נשתלו עצים לאורך מקטע זה (להרחבה: מקרה בוחן – "נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79"). בשנה שעברה העבודות הפיזיות (כולל הרחבת רצועת הנחל, הסרת חסמים, הסדרת שבילי טיול ועוד) המשיכו מערבה, בשטח בוסתני סאפוריה, כאשר בקרוב מתוכננת המשך עבודה לאורך רצועת הנחל בבוסתנים.

בסקרי המצב הקיים שהתקיימו בתחילת פרויקט שיקום נחל ציפורי, השטח בין המעיינות לנחל נמצא כאתר בעל הזדמנות לשיקום אקולוגי והעצמת בתי הגידול הלחים בו, וכאזור מומלץ לפיתוח טיילות. כמו כן, הומלץ להסיט את כביש הגישה הישן למושב ציפורי והגן הלאומי שתרם להתחתרות הנחל וכדי לייצר שטח רציף ללא חסמים הידרולוגיים. הביצוע הפיזי בשטח זה חולק לשני שלבים, כאשר השלב הראשון התמקד בשטח שבין כביש הגישה הישן לכביש החדש למושב ציפורי (ראו מפה). הפרויקט מבוצע ביוזמת רשות ניקוז ונחלים קישון, בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים ומושב ציפורי, ובתכנון וביצוע של ליגמ פרויקטים סביבתיים בע"מ. שטחי מתחם עינות ציפורי מוגדרים כמשבצות של חלקות חקלאיות השייכות לחקלאי מושב ציפורי (במסגרת סטטוטורית של הגן הלאומי ציפורי).לכן, בשלב ראשון רשות ניקוז ונחלים קישון הגיעה להסכמות וחתימה על הסכם פיצוי בינה לבין מושב ציפורי, שהתאפשרו בזכות אוזן קשבת של המושב ונכונות לסייע לפרויקט השיקום. באזור זה בוצעו עד כה תשתיות לקליטת קהל הכוללות חניה, חיבור לכביש והצבת שער חשמלי לוויסות התנועה. בנוסף, נסללו שבילי הליכה שמייצרים קישוריות בין עינות ציפורי לשביל הנחל הקיים שנמצא מעט במורד הנחל, והוקמו שני גשרונים להולכי רגל.

אזור הפיתוח של שלב א', לפני תחילת העבודות (מאי 23') (צילום: אבי אריש).

אזור שלב א' במהלך עבודות הפיתוח והשיקום (פבר' 24') (צילום: אבי אריש).

מבחינת שיקום אקולוגי, תוואי השטח תוכנן ושונה על מנת ליצור 'נחלי פזרות' – שמפזרים את שפיעת המים מהמעיינות לרוחב השדה ובכך מגדילים ומעצימים את בתי הגידול הלחים. בית הגידול כולל 'אפרים לחים' או אחו לח – מרחבי שדה מוצפים (בשטח שהוגדר על ידי צוות האקולוגיה של הפרויקט כבעל הערכיות האקולוגית הגבוהה ביותר), וכן ערוצוני נחל קטנים שזורמים מהנביעה עד לנחל, בינות ובצד האפרים הלחים. כמות המים באפרים הלחים מתבססת על אירועי הצפות ועל התנודתיות העונתית של שפיעת עינות ציפורי. מאחר שאין בספיקות הקיימות בשטח זה חשש לנזקי הצפות, התאפשר לצוות התכנון ולצוות האקולוגיה המייעץ של הפרויקט להתמקד ביצירת שטח אקולוגי איכותי הכולל גם שמירה על פלג שהוגדר כבעל ערכיות אקולוגית גבוהה. בנוסף לערוצונים הקטנים, אחד מנחלי הפזרות הורחב משמעותית והועבר לצד תשתית השבילים וקליטת הקהל, על מנת לאפשר מפגש קרוב יותר בין הציבור למים. בהמשך, ייבנו גם שבילי טיול מרחפים מעל אזור האפרים הלחים. על מנת לוודא שכל אחד מצרכני המים השונים – אפרים לחים, ערוצי הפזרות והערוץ המורחב – מקבל כמות מים מתאימה ביחס לשאר הצרכנים בכל רגע נתון, תוכנן מתקן חלוקת מים מבטון. כמות המים הנכנסת למתקן תלויה בשפיעת המעיינות.

גם מקטע נחל ציפורי העובר בסמוך למקטע המבוצע עבר שיקום. במקטע זה, הנחל התחתר לעומק רב עקב התשתיות בסביבתו והעיבוד החקלאי הצמוד אליו, עד ליצירת תעלה עמוקה ותלולה מאוד. על מנת להשיבו למופע נחל בריא, בעל תשתית אקולוגית ומבנה נופי טבעי, קרקעית האפיק הורמה והגדות הורחבו באופן משמעותי ושיפועיהן מותנו. סוגיה מעניינת התעוררה עקב החשיבות הארכאולוגית של השטח שהוא חלק מגן לאומי ציפורי, והפוטנציאל לממצאים רבים של עתיקות. הנחיות רשות העתיקות הגבילו את עבודות העפר, אך פחות מההערכה הראשונית, וכך בסופו של דבר התאפשרה הרחבת הנחל.

ערוץ נחל ציפורי מערבית לעינות ציפורי, לפני הרחבת רצועת הנחל והרמת גובה הקרקעית (צילום: אבי אריש).

ערוץ נחל ציפורי מערבית לעינות ציפורי, אחרי הרחבת רצועת הנחל והרמת גובה הקרקעית (צילום: רויטל ריקלין).

ערוץ נחל ציפורי מערבית לעינות ציפורי, לפני ואחרי הרחבת רצועת הנחל והרמת גובה הקרקעית (מימין ומשמאל, בהתאמה; צילום: אבי אריש, רויטל ריקלין).

בימים אלו נערכים לשלב הראשון של נטיעות עצים ושתילת צמחית גדות בשטח שהביצוע בו הסתיים, כמו גם זריעה באזור האפרים הלחים. בהמשך השנה, צפוי המשך הביצוע של השלב השני בפרויקט זה שבמסגרתו יימשך הפיתוח של מבואת המבקרים. כמו כן, תיעשה הסדרה תנועתית עבור תושבי שכונת קבלאווי הסמוכה ועבור המבקרים באזור וכביש הגישה הישן צפוי להיות מפורק ותיסלל דרך חלופית שתעקוף את שטח המעיינות. כחלק מפעולות השיקום האקולוגי בשלב השני, אזור האפרים הלחים וערוצי הפזרות יורחבו מזרחה, וכן יורחב שטח בית הגידול הלח בסביבת המעיינות. חלק משטח המעיינות יוגדר כאזור "אל-געת", ובחלק אחר יוסדרו שבילי טיילות.

לסיכום, שנה זו הביאה עימה, ועוד תביא, בשורה משמעותית לסביבת עינות ציפורי – גם בהיבט האקולוגי של שיקום והגדלת בתי גידול לחים והבראת רצועת הנחל, וגם בהיבט הטיילותי והתיירותי, שמאפשר תנועת מבקרים לאורך הנחל ומספק מקומות נעימים לשהייה ולטיול לצד מים זורמים.

לקריאה נוספת: מקרה בוחן – "נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79"

לבלוג ציפורי 

תודה מיוחדת ליוחאי קורן ממשרד "ליג"מ פרויקטים בע"מ" על הסיוע הרב בקבלת מידע וחומרים.

הפוסט שיקום והתחדשות בעינות ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

מטרת ביצוע הסקרים הייתה לימוד מצב קיים פיסי היסטורי ועכשווי, תיאור תהליכים גיאומורפולוגיים ופלוביאלים באפיקים וסביבתם, חקר משאב המים בקרקע ובמסלע, איתור בתי גידול לחים, כימות ומיפוי פעולת מרעה ועדרים, ניתוח משאב הקרקע ומצב שימורה, כימות וזיהוי מפגעים פיסיים למערכות הנחליות שבאגן.

האתגר שהוצב היה למפות ולכמת את המשתנים השונים במרחב האגן, לאתר מגמות שינוי / הדרדרות, לעמוד על פוטנציאל משאב המים, לאגור תובנות אשר יניבו המלצות לשיקום ומתן פתרונות והמלצות על דרכי פעולה בשיטות מבוססות טבע (Nature Based Solutions), שיביאו את משאבי המים ואת המערכות הנחליות שבאגן למצב מתפקד הידרולוגית וגאומורפולוגית, וכן גם מבחינת התפתחות הצמחיה הנחלית ומגוון המינים הביולוגיים.

צוות הפרויקט בחברת מורן פיתוח וייעוץ, אשר לקח חלק בהכנת הסקרים, מונה אקו-הידרולוג, אקולוג, הידרו-גיאולוג, מהנדס ניקוז, מתכנן פיסי וסטטוטורי, מומחה ממ"ג ובסיסי מידע.

מהי אקו-הידרולוגיה?
האקוהדרולוגיה קושרת יחדיו את סך הדפוסים המרחביים והעיתיים של תנועת המים באגן היקוות בארבעה היבטים: אקלים, גיאומורפולוגיה וסלע, כיסוי צומח/דינמיקה ביוטית, השפעות אנתרופוגניות.הסקרים האקוהדרולוגים סך הכל בוצעו 10 סקרים אקוהדרולוגים, כשכל אחד מהם מכסה מקטע במכלול הבנת המערכת האקוהדרולוגית כולה של האגן על פני השטח ומתחת לפני הקרקע. על מנת לכסות מהימנה שטח כה גדול (280 קמ"ר) היה צורך להכיר מרחבית את כל השטח ממעוף הציפור, באמצעות תצלומי אוויר ונתונים מרחביים אשר היוו תשתית מידע גאוגרפי, ואף לכסותו בסיורים ללימוד איכותי של השטח והתהליכים המתרחשים בו. סה"כ הושקעו מאות ימי סיורים ברחבי האגן, אשר הותמרו לידע ותיעוד מצב קיים של האגן. כתשתית לסקרים נאספו חומרים מעבודות קודמות, סקרים כלליים, דו"חות, מפות עתיקות, ראיונות אישייים עם אנשי מפתח, פענוח תצלומי אוויר משנים שונות ועוד. הסקרים אשר בוצעו כללו איתור, מיפוי, כימות איכותי, גיבוש גישת עבודה וניתוחים המקיפים את מקורות המים ההיסטוריים באגן – המעיינות, הבריכות, במיוחד אלו אשר נכחדו או הוזנחו ברבות השנים עקב פיתוח מסיבי באגן, תוואי הנחל ונפתוליו הקדומים אשר שונו ויושרו במהלך השנים במסגרת תוכניות ניקוז שיטפונות ופיתוח, תשתית גיאולוגית והדרוגיאולוגית – לרבות אזורי מיפוי חוזר של המעיינות הראשיים, פרישת סוגי קרקעות מפורטת ותועלות משאב המים שבהם, תהליכי סחיפה והסעת סחף באגן, פרישת בתי גידול לחים במצב קיים (בריכות חורף, מעיינות, אחו לח), פעילות מרעה ועדרים ומיקום מכלאות ומרבצים, שימור קרקע – לרבות מיפוי טרסות חקלאיות פעילות ונטושות, סחיפת קרקע בחלקות חקלאיות, מפגעים סביבתיים כגון מוקדי השלכת פסולת פיראטיים ומפגעים החוסמים את תפקודם ההדרולוגי של הערוצים. לבסוף, כל הסקרים והמידע התנקזו במהלך של אינטרציה אל תוך חלוקה של האגן ליחידות אקוהדרולוגיות, אשר במהותן מהוות יחידות בעלות מאפיינים פיסיים ופוטנציאל מוגדר לשימור ושיקום משאב המים.

מה עושים עם כל הידע זה?
הסקרים האקוהדרולוגים מתחקים אחר תהליכים טבעיים המתרחשים בסקאלות זמן שונות (זמן גיאולוגי, זמן גיאומורפולוגי וזמן רצנטי) ובמימדי מרחב שונים (עומק, רוחב ואורך) ומהווים את בסיס הפתרונות מבוססי הטבע, שיהוו את שדרת השיקום האגני המקיים.
נתוני הסקרים משמשים גוף ידע עדכני, מבוסס שטח, רב תחומי נגיש וסדור, בעל ערך בפני עצמו, כבסיס לקבלת החלטות ותעדוף פעולות, כמו גם בסיס לזיהוי המשך חקר והעמקה נדרשים. בסיס המידע שנוצר באמצעות הסקרים האקוהדרולוגיים מהווה את המסד לכל מעשה תכנוני ששם לו כמטרה להגדיל את שירותי המערכת האקולוגית.
ממצאי הסקרים האקוהדרולוגים ותוצריהם ממלאים את בסיס הידע לתכנון אגני אינטגרטיבי, ובכך מהווים בסיס לתכנון, יוזם ומגיב, בהיבטים של פיתוח, ניהול נגר והגנה סטטוטורית.

ומה הלאה?
הטמעת דרכי פעולה אשר נועדו לאפשר הבנה של תהליכים טבעיים ובני קיימא המתרחשים על פני שטח האגן מתחתיו ומעליו. דרכי הפעולה תתבססנה על רשת של פרויקטים ממוקדים, שתפקידם להדגים תהליכי תכנון וביצוע ברי קיימא, לצד תועלות חברתיות וכלכליות עבור תושבי האגן.

כיווני פעולה מוצעים:
– מוצע לקדם פרויקטים ממוקדים ופיילוטים אשר ייושמו למקומות נוספים, לאור עמידה במדדי הצלחה בתחומים הבאים:
היערכות לשינוי אקלימי באמצעות הגדלת שטח המערכות הטבעיות, ניהול מושכל של משאב המים ופעולות להגברת התועלות של המערכת האקולוגית, כגון: העשרת מי תהום והגדלת המילוי החוזר, שיפור משק המים של בתי הגידול השונים באגן: חורש, בתות, יערות, קרקעות כבדות, סקר משארי שדה להגדלת מגוון המינים, הטיית נגר וויסות אל אזורי החידור במורד אזורים בנויים, מיפוי רדיוסי/אזורי  מגן למעיינות אגן ציפורי, פיתוח אמצעי השהיית נגר להגברת החידור במעלה האגן, ניטור ממוקד של המעיינות הראשיים (איכות וספיקות), הקמת תחנות הדרומטריות במעלה לכיול מדדים הידרולוגים.v    ניהול נגר עם ריבוי תועלות כגון: הגברת מילוי חוזר של המעיינות, הגברת החידור בשטחי יערות, שיפור איכות המרעית, שימור הקרקע, הגדלת חזית הרטבה בשטחים החקלאיים.
– שימור ומיתון סחף קרקע ושימור מים: החזרת האיזון אשר הופר ע"י פיתוח באגן.
– הסדרה ושיפור תנאי מרעה: ניהול נכון של משאבי טבע בעזרת הגדלת/השלמת משאבים בצורה מלאכותית, הגדלת התועלות במערכת הטבעית, קידום פיילוטים בשיתוף עם רשויות, ניהול משאבי טבע, כולל הקמת מכלאות בנות- קיימא (השומרות על הסביבה), פיזור נקודות מים במרחב האגן, השבחת מרעית ווטרינריה.
– הגדלת זמינות מים לחקלאות: העמקת חזית ההרטבה בשטחים החקלאיים בקבוצות הקרקע השונות על ידי ניהול מושכל של הנגר, שאיבה מאופק החלוקים בנחל על בסיס סקר היד' ומבחני שאיבה, יצירת רשת בארות עם משאבות מבוססות אנרגיה סולארית שיאפשרו תוספת מים, בשילוב עם חיבורי צרכן חדשים.
– פיתוח בתי גידול במרחבי האגן: פיתוח בגל"חים כאבני קפיצה לחיזוק המסדרון האקולוגי מהכנרת לים התיכון, חיזוק ופיתוח ציר בקעות: בית נטופה מזרחי – בקעת טורען – בית נטופה מערבי, חיזוק ופיתוח ציר הררי: כפר כנא – נוף הגליל, פיתוח אתרי צפרות בתל חנתון, שמורת נטופה, פיתוח בתי גידול לחים ויובשניים ברחבי האגן, שימור בתות החווארים במעלה.
– פעולות טיפול במפגעים כגון: פתרונות נקודתיים לעודפי עפר מבנייה שסותמים את הנחל, שימוש בבולדרים כמחסומים לטרקטורונים, מילוי גב טרסות בעפר חומר דק, פיילוט כלכלה מעגלית על פסולת פלסטיק.
– שינוי תודעה אגנית בקרב תושבי האגן: רתימת תושבי האגן להתקרב לטבע, למקורות החיים שלהם, קידום פרויקטים של "טבע עירוני" בשטחי יישובים,קידום "מורשת המעיינות", וחיבור אל מגוון הנופים ותשתיות טבעיות בישובים.
– השלמת פערי מידע במעלות תתי האגנים: איסוף נתונים הדרולוגיים – בהסתברות של כל שנה, המאפיינים את הקיימות האקוהדרולוגית האגנית, והצבת 2-4 תחנות הדרולוגיות המנטרות זרימות ומטאורולוגיה בזמן אמת.

הפוסט סקרים אקוהידרולוגים במרחב אגן הציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

נחל ציפורי מוכר מאוד בנופו יוצא הדופן של נחל שקט, הזורם בעמק חקלאי פסטורלי בינות לגבעות אלונים. מאפיין ייחודי נוסף של אגן נחל ציפורי, נמצא פחות בתודעה, אך הינו בעל משמעות רבה ופוטנציאל לתרום לשינוי אזורי עמוק – מגוון עשיר של תושבים וקהילות. סיור לאורך נחל ציפורי, ייקח את המטייל מהמעלה העירוני, המהווה מזה אלפי שנים בית לתושבים נוצרים, יהודים ומוסלמים, דרך העמק החקלאי המעוטר בישובים קטנים – כפרים בדואים, כפרי פלאחים, ישובים קהילתיים, קיבוצים ומושבים, ועד מורד הנחל בו דרים תושבי מטרופולין חיפה והקריות, לצד דרוזים וערבים תושבי שפרעם, חרדים תושבי רכסים ותושבי קיבוצי וכפרי זבולון.

המגוון האנושי של מרחב נחל ציפורי מגלם את אחד מהכוחות המרכזיים של האזור. שוני בתפיסות עולם וזהויות עלול לייצר קונפליקטים, אך בניהול אזורי מושכל, המושתת על ביסוס שותפויות, לצד עבודה קהילתית וחינוכית, ניתן לממש את הפוטנציאל העצום שבמגוון. ליצירה של מרחב תודעה ופעולה משותף לכל תושבי קהילות הנחל, יכולה להיות השפעה מרחיקת לכת על חוסן חברתי וכלכלי, על רווחת התושבים ועל שיקום ושימור המערכת הטבעית של הנחל, יופייה ותפקודה.

רשות ניקוז ונחלים קישון מובילה במשך למעלה מעשור, עבודה קהילתית וחינוכית במרחב נחל ציפורי. עבודה זו ליוותה את שיקום ופיתוח מרחב הנחל ויותר מכך, אף אפשרה אותו. חיבור הקהילות אל הנחל ואל שיקומו יצר שיתופי פעולה, רתימה ואחריות, וגיבוש פתרונות מיטביים לקונפליקטים במרחב.

בימים אלו, אנו מגבשים תכנית עבודה ארוכת טווח לשיקום אגן הציפורי, במסגרת הפרויקט הלאומי לשיקום האגן. פרויקט זה ממשיך את העבודה שנעשתה עד כה, ומהווה הזדמנות לעליית מדרגה בשיקום האגן וחתירה לטוב משותף של כל בעלי העניין החיים ופועלים בו. משיקום מקטע אחר מקטע לשיקום אגן היקוות שלם בראיה אגנית המשלבת את כל הפעילות באגן בפרספקטיבה של תחומי דעת מקצועיים מגוונים, לצד רתימה של כל מי שהוא חלק מהמרחב לשותפות אגנית.

מאיפה נכון להתחיל עבודה עם קהילות הנחל בראייה אגנית? "מסע בן אלף פרסה מתחיל בצעד הראשון", אמר לפי המסורת הסינית, הפילוסוף לאו דזה. מילותיו מתארות תהליכים רבים וגם עבודה לשינוי חברתי. עבודה ליצירת מרחב תודעה ופעולה אגני משותף היא תהליך ארוך ומורכב המתחיל בצעדים קטנים. מהאדם הבודד, ממשפחתו, מהקהילה הקרובה אליו.
מהם החלומות של תושבי האגן? מהם האתגרים והקשיים עמם הם מתמודדים? מהם הכוחות ומיהם המנהיגים המשפיעים על קהילות המרחב? כחלק מניתוח מצב קיים שביצענו בשנה האחרונה, נפגשנו עם עשרות רבות של תושבים ובעלי עניין. שיחות העומק אפשרו לנו להתבונן על מרחב האגן, ראשית מפרספקטיבה של תושב בודד, ומשם למאפיינים ולכוחות שבקהילות המרחב, עד לניתוח מצב קיים חברתי בפרספקטיבה אגנית.

בהתאם לניתוח מאפייני המרחב, אנו בונים תכנית עבודה אשר במרכזה האדם וחיזוק הקהילה כחלק ממרחב משותף. שיקום הנחל ייעשה תוך בינוי וחיבור קהילות אל המרחב כמפתח להצלחת השיקום. היכרות אישית של אנשי הרשות ומובילי הפרויקט עם בעלי עניין ותושבים, וביסוס יחסי אמון ושותפות במעגלים מתרחבים ולאורך זמן, מהווים עקרון מרכזי בעבודה החברתית והקהילתית, ומאפשרים גיבוש מענים מיטביים וחיזוק פעולות ויוזמות של תושבים.

מתוך הכרה במשמעות וחשיבות מנהיגות מקומית להרחבת מעגלי עשייה ולביסוס תחושות אמון ומסוגלות, כוללת תכנית העבודה הכשרה, רתימה ועבודה משותפת עם מנהיגים קהילתיים. בשנים קודמות, נבנו תהליכי פיתוח מנהיגות בראיה מקומית-יישובית. כיום, אנו עוסקים, יחד עם שותפים, בפיתוח מנהיגות משותפת לתושבים מכל רחבי האגן. קורס ינבוע אשר נבנה בשותפות עם מכללת אורנים, בהנחיית איתמר לפיד וזיינב אבו סוויד (שניהם, תושבי אגן ציפורי) הוא דוגמה לכך.

תכנית העבודה כוללת גם ליווי של מנהיגות פורמלית, ובעיקר עובדי ומנהלי רשויות מקומיות שנרתמו למאמץ משותף סביב שיקום מרחב הנחל, תוך ביסוס פלטפורמה להתייעצות ותמיכה ולהובלה משותפת של יוזמות מרחביות.

ציר חשוב נוסף וחשוב בתכנית האגנית הוא מעורבות ושיתוף קהילות הנחל בשיקום מרחב הנחל. חיבור תושבים לעשייה משמעותית ולבעלי עניין במרחב, יסייע בפיתוח מסוגלות והעצמת פרטים וקבוצות בקהילות. הנחל המשוקם והתהליך המשותף בונים קהילה סביב הנחל. שיתוף תושבים בתהליכי תכנון וביצוע שיקום ופיתוח המרחב, מסייע בגיבוש מענים על צורכי קהילות, כגון פיתוח כלכלי, מניעת מפגעים ופיתוח מרחבי שהייה כמקומות מפגש לקהילות.

העבודה והאתגר שעומדים לפתחנו הם גדולים, אך הכוחות הייחודיים והמגוונים באגן נחל ציפורי, הופכים את התהליך הצפוי למרגש, מלמד ובעיקר – אפשרי.

הפוסט לרתום את השוני לשינוי – עבודה חברתית וקהילתית במרחב נחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

אגן נחל ציפורי התברך בשפע של אוצרות חבויים, טבעיים, מעשה ידי אדם, אנושיים וקהילתיים. עושר זה הוא המצע לפיתוח תשתיות לאורך הנחל לרווחת הציבור, שמגיע בהמוניו ונהנה ממגוון רחב של אפשרויות בילוי ופנאי בנחל ציפורי. התוכנית להעצמת התיירות שואפת להרחיב את מעגלי הנהנים מאוצרות אלו ולפתח אקו-סיסטם תיירותי כלכלי, המעצים את הקהילות המקומיות.

על פנאי, תיירות, וכלכלת החוויות

"פנאי" נתפס כזמן שאינו מוקדש לעבודה ולצרכים קיומיים. את שעות הפנאי ניתן לבלות בבית (קריאה, אמנות, גינון), במרחב הקרוב (ספורט, צעידה, מפגש חברתי או תרבותי), או במרחב רחוק יותר כפעילות תיירותית. למונח "תיירות" הגדרות רבות אשר חלקן מתייחסות למרחק ולזמן בו אדם נוסע מחוץ לסביבת חייו הרגילה, ו/או לגורם המניע את האדם (המוטיבציה לנסיעה) לפעילות התיירותית. טיילוּת הינה תנועת מבקרים ותושבים בשטחים הפתוחים, שלשם קיומה נדרשת תשתית שבילי טיול ואופניים, טיפוח נקודות חן, שהייה ועצירה, מבואות כניסה לשבילים המאפשרים חניית רכבים ותשתית שירותים מסוימת. התיירות הינה למעשה מערכת הקשרים בין תשתיות לטיָילוּת ונופש, ולמגוון שירותים כגון לינה והסעדה, אטרקציות וחוויות.

תיירות מונעת בעיקר מחיפוש אחר חוויה, ריגוש, או חשיפה למשהו חדש. יש הקוראים לעידן הצרכנות הנוכחי Exponomy (experience economy), או "כלכלת החוויות" העוסקת בהוספת ערך למוצר או לשירות באמצעות חוויה מיוחדת לצרכן. כלכלת החוויות היא המניע המרכזי לפיתוח מרחב תיירותי.

לפיכך, בהקשר של תכנון התיירות באגן נחל ציפורי, אנו רואים במרחב הנחל כמרחב פנאי ותיירות חווייתי וכלכלי. משמע, מטרתו לספק חוויית פנאי מיטבית כמענה לצרכי התושבים המקומיים בקרבה מיידית לביתם, כמו גם מרחב נופש בחיק הטבע לתושבי האזור והמדינה, ובמידה מסוימת אף לתיירות נכנסת המגיעה לישראל ומסיירת במרחב שבין חיפה לנצרת. לצד מטרות אלו לפיתוח התיירות, בתוכנית הלאומית לשיקום אגן נחל ציפורי ישנן מטרות כלכליות מובהקות כמו הרחבה ופיתוח עסקים קטנים, יצירת שיתופי פעולה בין עסקים (אקו-סיסטם תיירותי), מעגלי תעסוקה ותרומה כלכלית לתושבים המקומיים, מטרות סביבתיות כמו הגברת המודעות הסביבתית ומטרות חברתיות הכוללות שימור מורשת מקומית ויצירת מעורבות חברתית. כל אלו מטרות של פיתוח תיירות בת קיימא.

לפיתוח תיירות באופן בלתי מבוקר ישנן גם השפעות שליליות, כגון פסולת ופגיעה במגוון הביולוגי ובאיכות המים, ונדליזם וגניבת תוצרת חקלאית, התקהלות ועומס, לצד התמודדות עם עונתיות, אתגרי ניהול ותפעול והפרעה לאורח החיים של התושבים המקומיים. במסגרת התוכנית אנו פועלים לצמצום השפעות שליליות והעצמת התרומה החברתית כלכלית של התיירות.

האוצרות החבויים של אגן נחל ציפורי – היצע וביקוש

אגן נחל ציפורי מחבר בין מספר מוקדי תיירות משמעותיים ומוכרים כגון נצרת וחיפה, בליבו גן לאומי ציפורי, טחנת הנזירים הנישאת כטירה מעל הנחל ומעיינות חיים, כמו גם יוזמות תיירותיות ביישובים, הנשענות על האופי הייחודי המשלב חקלאות, סביבה ומורשת.

הנחל מהווה "מסדרון אנושי", המחבר אנשים לאנשים, מייצר מפגשים בין תרבויות ומהווה מוקד תיירות, פנאי ונופש בחיק הטבע. באגן הנחל השתמרו נופי חקלאות קדומה, בתי גידול ייחודיים ואתרי מורשת. כל אלו מהווים את כוח המשיכה הייחודי של אגן נחל ציפורי כתמה תיירותית.

ביישובי המגזר הערבי באגן הנחל מתפתחות יוזמות מרתקות של תיירות אתנית ואותנטית, המשמרת ומעצימה את התרבות המקומית העשירה ותורמת לשימור מלאכות מסורתיות.

בתחום אגן הנחל מספר שבילי תיירות חשובים הפונים לקהל תיירות הפנים והתיירות הנכנסת: שביל ישראל, שביל הבשורה, שביל הסנהדרין ושביל התרבויות (המתוכנן).

רשות ניקוז ונחלים קישון עוסקת בשנים האחרונות הלכה למעשה בשיקום אקולוגי של נחל ציפורי ובמניעת זיהומים, בהקמת טיילות ונקודות חן ועניין לאורך הנחל ובחיבור ושיתוף האוכלוסיות המגוונות לאורכו. תשתיות אלו הביאו עם הקמתן לגידול משמעותי בביקוש לטיילות, ספורט עממי (הליכה ואופניים) ונופש בחיק הטבע בשבילי הנחל ובפינות החמד הקסומות לאורכו. כתוצאה מכך, אנו עדים גם להתעוררות מסוימת ביזמות תיירות כלכלית ומניבה, הבאה לידי ביטוי בהקמת אתרי אכסון, הסעדה, סיורים מודרכים, אירועים עממיים ועוד.

התשתית המוכרת והמשמעותית ביותר הינה טיילת באורך של 20 ק"מ לצידו של הנחל, שהפכה את נחל ציפורי וסביבתו לאחד מאתרי הטבע הפופולריים בצפון. לאורך הטיילת ניתן לראות משפחות מטיילות, תושבי המרחב היוצאים להליכה, ריצה או רכיבה על אופניים. תשתיות אלו מושכות כבר היום כ- 700,000 מבקרים בשנה.

בסקר שנערך במסגרת התכנון האגני, נמצא כי כיום יש באגן הנחל מעל 200 עסקי תיירות פעילים. קיימת שונות רבה בהיצע עסקי התיירות בין מעלה, לב ומורד הנחל. למעשה, מרבית עסקי התיירות נמצאים ביישובים בלב הנחל, חלקם בקהילות תיירות מבוססות כגון מושב ציפורי ומושב בית לחם הגלילית, וחלקם בשלבי פיתוח ביישובים הבדואים כגון זרזיר וכעביה- טבאש-חג'אג'רה המציגים יוזמות חדשות של אירוח בדואי ביתי, סדנאות ליקוט ואריגה, סיורי מספרי סיפורים ועוד. היקף המועסקים בכלל עסקי התיירות מוערך בכ- 430 מועסקים והפדיון השנתי עומד על כ- 62 מיליון ₪ בשנה.

כ 20% מעסקי התיירות ניתנים להגדרה כתיירות חקלאית הנסמכת ומציגה את החקלאות הענפה והמגוונת במרחב. מנגד, תחום האכסון התיירותי, אשר מהווה את המנוף הכלכלי המשמעותי ביותר בתיירות, נמצא בחוסר במרחב.

תמונת העתיד – מרחב תיירותי מוביל ברמה הלאומית

הזכייה בתחרות יד הנדיב היוקרתית, ממצבת למעשה את פרויקט שיקום נחל ציפורי כפרויקט לאומי, ומאפשרת גלגל תנופה ראשוני להנעת תהליכים משני מציאות באגן הנחל, בתחומים רבים, כמו גם בתחום התיירות.

תחום התיירות בתוכנית יקדם מהלך לתכנון, הקמה, פיתוח והעצמה של התיירות באגן נחל ציפורי, המספרת למבקרים ולתיירים את סיפור הנחל, המים, האנשים והמסורות, באמצעות תשתית כלכלית מקומית מקיימת של יוזמות תיירותיות הכוללות אכסון תיירותי, תיירות חקלאית, תיירות קיום משותף, מינוף התיירות בחברה הערבית, תיירות המורשת ותיירות אקולוגית ובת קיימא.

תכנית הפעולה מבוססת על יצירת "קהילה של קהילות תיירות", המאגדת תיירנים ויזמים לפעילות תיירותית שוקקת, כלכלית ומגוונת, הפונה לפלחי שוק שונים בקרב תיירות הפנים והתיירות הנכנסת, תוך יצירת מוצרי תיירות ייחודיים המתבססים על אופיין וגיוונן של קהילות הנחל, אשר ימשכו פלחי שוק חדשים, יאריכו את משך הביקור ובכך יתרמו תרומה כלכלית משמעותית לתושבי אגן הנחל ולמרחב כולו.

קידום התיירות תורם לתהליך בו הקהילה הופכת לגורם משתתף, לוקח אחריות, בעל תחושת שייכות, פעיל, אכפתי ומעורב, ומוסיף נדבך חשוב לפרויקט אגן נחל ציפורי כמודל השראה לניהול אגני נחל אחרים.

הפוסט האוצרות החבויים של אגן נחל ציפורי – כבסיס לתכנון ופיתוח מרחב תיירותי מוביל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

אחד החלקים המרכזיים בפרוייקט שיקום אגן הציפורי הוא שיקום מרחב הנחל; איכות וכמות המים, קישוריות, העלאת המורכבות הגאומורפולוגית, ובתוך כך שיקום התשתית הביולוגית והמערכת האקולוגית המתקיימת בו.
בועידה הישראלית ה-50 למדע וסביבה שנערכה לאחרונה, ערכנו מושב חגיגי על הפרוייקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי. נושא הליבה של המושב היה "המערכת האקולוגית כמצפן". ד"ר ירון הרשקוביץ, מנהל המרכז לאקולוגיה אקווטית וראש צוות אקולוגיה בפרוייקט, הציג לנו את העקרונות ומסגרת החשיבה מאחורי השיקום האקולוגי של הנחל. ירון מציג לנו זווית ראייה בה הבנה של מצב המערכת האקולוגית של הנחל מהווה סמן לתפקוד הכללי של רצועת הנחל, ופעולות השיקום הנדרשות הינן רב מערכתיות וקשורות אחת לשנייה באופן מורכב ובלתי אמצעי. לפעילות אדם השפעה ישירה על כלל מאפייני המערכת האקולוגית הנחלית: כמות המים, משטר הזרימה, ריכוז החומרים במים, הסעת חומרים ואנרגיה, מבנה הערוץ, מבנה הגדות, מגוון מינים. הקשר ההדוק בין המצב הפיזי של הנחל לבין המערכת האקולוגית בסביבתו, מובילה אל השאלה- האם המטרה שלנו היא שיקום המערכת האקולוגית, או שמא מצב המערכת האקולוגית מהווה סמן לתפקוד הכללי של רצועת הנחל? 

בהשאלה מעולם הרפואה, ניתן להסתכל על שיקום המצב האקולוגי של הנחל, כעל טיפול באדם חולה. "רבות ממערכות הנחלים בישראל נתונות למגוון של עקות (multi-stressed ecosystems) המביאות לירידה בתפקודם האקולוגי, ובמגוון השירותים אותם הם יכולים לספק לאדם. במצבם הטבעי, ללא השפעת אדם, לנחלים יכולת לספק לאדם סל של תועלות, בהם אספקת מים לשתייה והשקיה, הסעת מים וסחף, העשרת מי תהום; פעילות פנאי ונופש ועוד. ולכן, מטרת השיקום היא הפיכת הנחלים הפגועים ("חולים") למתפקדים ("בריאים"). על מנת ליישם תהליך מורכב זה נדרשת הבנה יסודית של מבנה ותפקוד המערכת האקולוגית הטבעית ואפיון הלחצים הפועלים עליה. רק לאחר שמופו שלל הלחצים וההשפעות על המצב הקיים, ניתן ליישם מתווה טיפול עם הגדרה של מטרות יישומיות ויעדים ברורים, בדומה לתהליך רפואי" אומר ירון.

מודל DSPIR פותח במקור כמסגרת לתיאור יחסי הגומלין המתקיימים בין האדם לסביבה: מקור הבעיה (Drivers), זיהוי גורמי העקה (Pressures), אבחון המצב באמצעות מדדים מוסכמים (State), מדידת השפעת השינוי במדדים על מצב הסביבה (Impacts) וקביעת מתווה תגובה לעקות ברמות השונות (Response). המשמעות של אימוץ המודל והסבתו אל פרוייקט שיקום נחל ציפורי, הצריך פעולות ניטור ותכנון רחבה יותר מתכניות שיקום סטנדרטיות, מערך ייעוץ של מספר דיסיפלינות שונות להבנה רחבה של המערכת וביצוע הערכת מצב אקולוגית של הנחל.

הערכת מצב אקולוגי (ecological state) היא פרקטיקה מקובלת ברחבי העולם המשמשת את הרשויות כאמצעי לניהול מושכל של מקווי מים יבשתיים. זוהי הערכה הכוללת בתוכה מגוון של מאפיינים סביבתיים שונים כמו איכות וכמות המים, מבנה תשתית הנחל והגדות, כמו גם רכיבים ביולוגיים בהם חסרי חוליות (חרקי מים, רכיכות, סרטנים), דגים, אצות וצמחי מים וגדה. הניטור הביולוגי משמש כלי חשוב במערך ניטור מקווי המים היבשתיים של מדינות רבות בעולם המערבי כמו ארה"ב, אוסטרליה ומדינות רבות באירופה. ניסיון רב שנים מראה כי לניטור הביולוגי יתרונות רבים כאשר הוא משולב במערך הניטור השגרתי של הרשויות, ויכול לסייע בממשק ניהול סביבתי בר קיימא, תוך זיהוי בעיות ומתן פתרונות אפשריים.

במסגרת הפרוייקט לשיקום נחל ציפורי, ביקשנו להרחיב את היריעה של אפיון המרחב הפיזי ויחסי הגומלין עם המערכת הביולוגית, מעבר להערכה של איכות המים בלבד. לצורך כך התבצע סקר אקולוגי אגני רב-תחומי לאפיון המרכיבים הביוטיים והא-ביוטיים במרחב הנחל. התבצע ניטור הידרוביולוגי שכלל סקר דגים, דו-חיים, חסרי חוליות גדולים (חח"ג), פרוקי רגליים יבשתיים וצומח מים וגדות. ניתוח הנתונים נעשה תוך שימוש במדדי מגוון ביולוגי כמו עושר מינים, שפע פרטים, מדדי מגוון והרכב יחסי של קבוצות טקסונומיות שונות. כמו כן חושב מדד ביולוגי המבוסס על ערכי רגישות של חסרי חוליות לזיהום והפרעות סביבתיות שונות. על סמך ערכי המדד אפשר להעריך את המצב האקולוגי באחת מחמש דרגות בין "גרוע" ל"מצוין". כמו כן, על מנת להשלים את התמונה נעשה אפיון פיזי של מבנה הנחל כדי לייצר התאמה בין המשתנים הגיאומורפולוגיים לאקולוגיים. מערך הניטור הזה מצטרף לשורת סקרים אקוהידרולוגיים באגן (קרקע, מים, תכסית ונגר), וסקרים המאפיינים את כמות והרכב המים. כל אלו מאפשרים לנו לייצר תמונה הוליסטית יותר על המתרחש באגן, ובתוך כך למפות את האתגרים וההזדמנויות באגן והאינטראקציה שלהם עם המערכת האקולוגית.

אחת ממטרות הניטור הרב-תחומי היא להבין כיצד פעולות אנטרופוגניות משפיעות כיום על המערכת האקולוגית, ואילו ביואינדיקטורים עלינו לחפש על מנת להסיק על שינוי במצב הנחל. כדוגמה ניתן לקחת את המקרה של שעיר כנף (Trichoptera), חרק מים מתוקים בסדרה של חרקים בעלת 12,000 מינים, כביואינדיקטור לתנאי הסביבה בנחל. זחל שעיר כנף מהסוג שעיר כנף הרשת (Hydropsyche) שבית גידולו המועדף הם נחלים זורמים בהם התשתית אבנית , איכות המים טובה, הגדות יציבות וצמחיית גדות מעוצה. תוצאות הסקרים מראות כי במקטע העליון של הציפורי, החל מעינות ציפורי ועד למפגש עם נחל יפתחאל, אין נוכחות זחלים של שעירי כנף מסוג זה. לעומת זאת, במקטעים שמורד לנחל יפתחאל, תנאי בית הגידול משתפרים, וזחלי שעיר הכנף אכן מאכלסים את הנחל, כצפוי. ממצא זה המצטרף לתוצאות מסקרים נוספים, מצביע על כך שיש השפעה של זיהום מים המגיע מהמעלה, כמו גם השפעה של חקלאות אינטנסיבית צמודת גדה התורמת להצטברות של סחף על גבי הקרקעית, רעיית בקר אינטנסיבית וחסמים הידרולוגיים לאורך נתיב הזרימה. איכלוס טבעי של זחלי שעיר הכנף למקטע העליון של הציפורי אחר פעולת השיקום תהווה אינדיקציה לכך שתנאי בית הגידול בנחל השתפרו והפכו מתאימים לקיום קבוצה זו של חרקי מים. באופן דומה גם העדרם של חלזונות שחריר הנחלים ממקטע זה, מצביעה על העדר תנאים מתאימים בנחל, למרות קיומה של אוכלוסיה גדולה של חזלונות אלו בעיינות ציפורי.

המקרה של שעיר הכנף, מהווה דוגמה אחת מיני רבות של דינמיקה בין המרכיבים הביולוגיים למאפיינים הפיזיים של הנחל, וכיצד כל רכיב במערכת יכול לספר לנו סיפור אחר על איכות מים, קישוריות, מורכבות מבנית ועוד מגוון רחב של תנאי סביבה שונים. זיהוי ואיפיון כלל המערכת נועד לסייע להכנת תכנית פעולה לשיקום כולל של האגן הכולל בתוכו סל כלים רחב של פעולות שיקום. "ההמלצות לשיקום נגזרות מכל הדברים שראינו. מה שמיוחד בפרוייקט הזה מבחינתנו שזה מעבדת שדה. זאת פעם ראשונה שעושים שילוב של רוב ההשפעות הסביבתיות שנמצאות במערכת, ונקודת הראייה היא אינגרטיבית והוליסטית. אנחנו לא פותרים רק בעייה אחת, אלא יש צורך להתמודד עם כל הבעיות בו זמנית. זה מאתגר מאד" מוסיף ירון.

סקר מצב קיים בנחל ציפורי משלים בימים אלו את שלב הזיהוי וההערכה של תפקודי המערכת השונים, בהם גם בתי גידול לחים המצויים מחוץ לערוץ הנחל (ביצות, מעיינות ובריכות חורף) ובשלב הנוכחי מתגבשת תוכנית פעולה מפורטת לשלל פעולות שיקום שיתבצעו בנחל בהתאם להמלצות. כאמור שיקום אקולוגי של הנחל הוא גם מטרה בפני עצמה, וגם אמצעי ללמידה על האפקטיביות של פעולות השיקום השונות על מרחב הנחל. פעולת שיקום כוללת מתייחסת אל שיפור מצב בתי הגידול השונים והעלאת המגוון הביולוגי, אבל אינה מסתכמת בכך. המטרה היא גם לטפח נחל נקי, זורם, רציף ומזמין למטיילים ותושבי האזור. כשנוכל להבחין בכך שזחלי שעיר הכנף חוזרים להתקיים בשפע בערוץ, יחד עם מיני דגים שונים, דו-חיים ויונקים, נרוויח מצד אחד שיפור במגוון הביולוגי, ומאידך נוכל לקבל אינדיקציה שחל שיפור במצב הכללי של רצועת הנחל ואגן הציפורי.

מקורות מידע:

1. Carr, E. R., Wingard, P. M., Yorty, S. C., Thompson, M. C., Jensen, N. K., & Roberson, J. (2007). Applying DPSIR to sustainable development. International journal of sustainable development & world ecology, 14(6), 543-555.‏
2.  Muhar et al. (2018). Restoration in Integrated River Basin Management In: Schmutz, S., Sendzimir, J. (eds) Riverine Ecosystem Management.  Aquatic Ecology Series, vol 8. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-319-73250-3_15
3. הרשקוביץ י, כ"ץ א וכהנא א. 2021. ניטור ביולוגי כאמצעי להערכת מצבם האקולוגי של נחלי ישראל. אקולוגיה וסביבה 12(3).
4. תודה מיוחדת לדר' ירון הרשקוביץ, מנהל המרכז לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוני' תל אביב על ההרצאה – המערכת האקולוגית כמצפן. הרצאת הפתיחה של המושב המיוחד על הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי שהתקיים בוועידה השנתית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ה-50.

הפוסט שיקום המערכת האקולוגית בנחל הציפורי- אמצעי או מטרה? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הגישה האגנית המשלבת שואפת לייצר זיקה בין תושבים לבין אגן ההיקוות שהם חיים בו. חלק מתחושת החיבור הזאת נוצרת בעזרת תכנון נופי בעל שפה עיצובית אחידה למרחב האגן. יצירת שפה עיצובית למרחב גדול זה אתגר שמתמודדים איתו בשדה אדריכלות הנוף ברחבי העולם, באוסטרליה ובאנגליה למשל נכתבו מדריכים שלמים כיצד מייצרים שפה עיצובית מותאמת למרחב גדול. בפרוייקט שיקום נחל ציפורי, עלה הצורך לייצר שפה אגנית, כך שהתושבים והמבקרים באגן יוכלו להרגיש חיבור לחווית המקום ולדעת שהם מבקרים באגן הציפורי. מכיוון שאגן היקוות אינו מרחב גאוגרפי שנתפס בקלות באופן ויזואלי, לרבים קשה להבחין באיזה אגן היקוות הם נמצאים. יצירה של "תחושת מקום" (sense of place) ייחודית של אזור גאוגרפי נרחב, ובפרט של אגן היקוות, זו משימה מורכבת. כדי לפצח את המשימה הזאת, החל בשנה האחרונה תהליך מעניין וייחודי באפיון השפה העיצובית האגנית של נחל ציפורי.

אירחנו לראיון את ד"ר דניאל מטקלף, מעצב תעשייתי, אשר מוביל את פרויקט השפה באגנית במשרד לאדריכלות הנוף "נחלת הכלל":

דניאל שלום רב, ספר בקצרה על התפקיד שלך בפרוייקט שיקום נחל ציפורי

תפקידנו בפרוייקט השפה האגנית כחלק משיקום נחל ציפורי נוגע לתהליכי עיצוב אסטרטגי, עיצוב מכוון חוויה ולשפה העיצובית של המרחב. אנחנו מתעסקים בשאלות: איך עיצוב יכול לייצר חוויה קוהרנטית במרחב, לחזק את המזוהות (זהות מובחנת) המרחבית ולתקשר את המסרים של הפרויקט? כיצד אלמנטים נופיים יכולים לחזק את הקשר של אנשים לטבע, לקהילה המקומית ולעצמם?

השאלות הללו מפתחות את החשיבה על עיצוב, למושג מאד רחב. מדובר על אלמנטים כמו שילוט, שבילים, ספסלים וצמחייה, אבל גם על דברים שלא ברור בהכרח שיד אדם נגעה בהם, כמו הפניית מבט המבקר, השפעה על קצב ההליכה או פתיחה וסגירה של הנוף.

שאלת השאלות- מהי בעצם שפה עיצובית אגנית? במה זה שונה ממה שנעשה עד עכשיו?

אגן ההיקוות הוא אזור ההתייחסות שלנו. אנחנו מנסים בעצם לפצח את המושג החמקמק שנקרא תודעה אגנית, וההבנה כיצד להנכיח אותו. אנשים לא מרגישים חלק מאגן. אגן לא מוגדר ע"י גבול גאוגרפי שאפשר לראות אותו. אנחנו מנסים לייצר שפה עיצובית שתייצר חיבור ותחזק את הזיקה של תושבי המקום לאגן וכן תדגיש את הזהות שלו עבור מבקרים.

לא יצא לי עד עכשיו לעבוד על פרוייקט  שאין לו אתר מוגדר ותחום. מכיוון שהמרחב מאד גדול ומגוון מבחינת המאפיינים שלו, האתגר הוא אדיר. המטרה בשפה העיצובית היא לא לבחור דווקא פרטי פיתוח גנריים, אלא לחפש עיצוב שמדבר את המקום. לאפיין אלמנטים שמתקשרים עם הטבע והמסורת המקומית, ויש להם יכולת להעביר מסר. דוגמא שניתן  להזדהות איתה היא למשל שולחנות קק"ל. כשרואים שולחן קק"ל בפארק, לא משנה איפה אתה ברחבי הארץ, אתה יודע שאתה בחורשת קק"ל. דוגמה נוספת היא שלטי הבזלת ברמת הגולן. אלו הן דוגמאות ליצירת שפה עיצובית במרחב גדול ומשתנה.

בשנים הקרובות ייצאו לדרך פרויקטי פיתוח רבים ברחבי אגן הציפורי, ואנחנו רוצים לייצר קוהרנטיות עיצובית. אנחנו מעוניינים שכל פרוייקט יידע להעביר את אותם מסרים וחזון, וכולם יתייחסו לאגן, אבל עם התאמות מקומיות לצרכים ורוח המקום. התוצר שנייצר בתהליך העבודה הנוכחי יהווה כלי עבודה עבור מתכננים נוספים בהמשך הדרך.

שלט בזלת ברמת הגולן- אלמנט אייקוני של המרחב (צילום: דני מרון, מתוך "מעריב")


שולחן קק"ל- אלמנט אייקוני של יערות קק"ל (צילום: דניאל מטקלף)

שלט בזלת ברמת הגולן ושולחן קק"ל כאלמנטים אייקוניים במרחב המזוהים עם המקום (צילום: דני מרון, דניאל מטקלף)

מה היה תהליך העבודה שלכם? האם יצרתם מתודולוגיה?

התהליך הראשוני היה פנימי; ניסינו להבין האם כבר קיימת שפה עיצובית למרחב. להגדיר מה הייחודיות של המקום. הרכבנו ועדת היגוי עם כל הגופים שפועלים במרחב: המועצות המקומיות, קק"ל, רט"ג, רשות העתיקות ועוד. הגדרנו יחד חזון לפרוייקט, ואלו מסרים אנחנו רוצים להעביר במרחב. עשינו תהליך משותף של אפיון המרחב, ובהמשך חילקנו את המרחב לארבע טיפולוגיות עיצוביות:

1. שביל מלווה נחל

2. שביל יישוב-נחל

3. מבואה

4. מוקדי עניין (למשל: טחנת הנזירים ועינות ציפורי)

בחלק הבא עברנו תהליך עומק עם הקהילה, בשיתוף עם משרד מודוס (משרד תכנון וייעוץ, מתמחים בתהליכי שיתוף ציבור) ורשות ניקוז קישון, שהובילו את ארגון הסדנאות. קיימנו מפגשים עם קבוצות מיקוד במטרה לאתר צרכים ורצונות של התושבים יחד עם ועדת ההיגוי, בחרנו לעבוד תחילה על הטיפולגיה הראשונה שנבחרה על ידי ועדת ההיגוי – שביל מלווה נחל.

לאחרונה ערכתם סדנת עיצוב משתף בנושא השפה העיצובית האגנית לתושבי האגן, תוכל לספר לי על כך?

הסדנה התקיימה ביוני האחרון במושב ציפורי. הוצאנו קול קורא למעצבים, אדריכלים ואמנים מכל היישובים במרחב להשתתף בסדנה, תוך שימת דגש על ייצוג לקהילות השונות במרחב. זאת לא היתה סדנת שיתוף ציבור סטנדרטי, בה כל משתתף מדבר על המקום שלו. מטרת הסדנה הוגדרה כהזדמנות לדמיין מחדש את חווית הביקור בנחל, כחוויה קוהרנטית, רציפה וייחודית לציפורי. ביקשנו מהמשתתפים לאמץ חשיבה יצירתית, ולתת מקום לנקודות מבט שונות של המרחב. בתוך כך, המשתתפים התבקשו לעצב מספר אלמנטים אייקוניים שידגישו את רוח המקום וסיפור המרחב.  הסדנה התרכזה בפיתוח הטיפולוגיה "שביל מלווה נחל", תוך שיח על שבילים קיימים, וגם על אזורים שטרם פותחו. הסדנה התנהלה בצורה יצירתית בעזרת משחק שפותח במיוחד עבור הסדנה. במהלך הסדנה המשתתפים בחרו את עקרונות העיצוב שיובילו את התהליך ונחשפו אל נקודות מבט שונות על המרחב דרך שמונה פרסונות – חלקם בני אדם, וחלקם בע"ח. בסוף תהליך מסקרן ומעמיק, משתתפי הסדנה העלו והמחישו על ידי שרטוטים מגוון רעיונות לאלמנטים עיצוביים בשביל הנחל, שישמשו אותנו בהמשך הדרך.

הבנתי שאתם מפתחים כלי דיגיטלי – האם תוכל לספר לנו קצת על הנושא?

אנחנו עובדים בימים אלו על אחד התוצרים המרכזיים שלנו- כלי עבודה מקוון עבור מתכננים במרחב אגן נחל הציפורי. מדובר על אתר אינטרנט שיכיל מספר מרכיבים מרכזיים המבוססים על תהליך העבודה הנרחב שעשינו בשנה האחרונה: עקרונות תכנון ועיצוב, קטלוג פרטים ייחודיים למרחב ציפורי המבוסס על מאפייניו הייחודיים, וטיפולוגיות מרחביות. האתר ישמש ככלי עבודה המאפשר לתכנן את האתרים השונים במרחב הנחל על בסיס השפה העיצובית האגנית שאנחנו מגבשים. האתר שאנחנו בונים שואב השראה מאתר אינטרנט מניו-זילנד שמאגד בתוכו את כל המידע הרלוונטי לעיצוב ותכנון בשטחי העיר, לרבות הנחיות, חורים, הנחיות עיצוב ועוד.

לסיום: מה החזון שלכם לאגן הציפורי בנושא של השפה העיצובית? 

מה שהכי ישמח הצוות שלנו אם בסופו של התהליך נצליח להניח תשתית תכנונית עיצובית שתשמש באופן רוחבי את המתכננים באגן ובאמצעותה ניצור זהות עיצובית, החל מחווית המבקר בודד ועד לחיזוק התודעה האגנית הכוללת של אגן הציפורי כלפי התושבים והמבקרים. כך שהפרויקט יוכל להוות השראה ודוגמא למתכננים שונים בארץ ובעולם.

הפוסט אדריכלות נוף באגן הציפורי- איך מייצרים שפה עיצובית אגנית? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

מרחב נחל ציפורי הוא אזור מגוון אנושית אשר מגולמים בו אתגרים חברתיים רבים לצד כוחות קהילתיים יוצאי דופן. כחלק מהתכנית הלאומית לשיקום מרחב נחל ציפורי, נבנתה תכנית לקידום המטרות החברתיות של הפרוייקט המתבססת על משאבי קהילות ישובי המרחב. בדומה לפתרונות מבוססי טבע כחלק משיקום אקולוגי והידרולוגי של הנחלים, עבודה עם כוחות בקהילה מאפשרת קיימות של התהליכים ובניית חוסן אזורי ומערכת חברתית בריאה ומתפקדת.

אגן נחל ציפורי מכיל ערכי טבע ונוף רבים, חלקם יחודיים ברמה הארצית, יחד עם זאת, אחד המאפיינים המייחדים אותו ביותר הוא עושר הקהילות ומשאבי התרבות במרחב. הנחל מחבר בין שני מרכזים עירוניים גדולים: מטרופולין חיפה וישובי הרי נצרת ובתווך לאורכו של הנחל שוכנים כפרים המיושבים בקהילות שונות מהחברה הערבית, לצד מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים.

השוני בין מאפייני הקהילות יכול להוביל לקונפליקטים במרחב אך יכול גם להיות הבסיס לבניית מרחב משותף עשיר המאופיין בחוסן ושפע. המפתח ליצירת תהליך חברתי המקדם לכידות וחוסן נמצא בקהילות עצמן.

עשרות שנים של חקר ויישום שיקום נחלים, לימדו את העוסקים בתחום כי הדרך לשקם את תפקוד המערכות הטבעיות היא להתחבר אל הכוחות שבטבע ואל היכולת שלהם לשנות מערכות לכיוון מאוזן ומקיים. תהליכי שיקום נחלים המבוססים על תהליכים טבעיים זכו לשם: פתרונות מבוססי טבע (nature based solutions).
בהשאלה, טבענו את המונח "פתרונות מבוססי קהילה" (community based solution). בדומה לתהליך שיקום נחלים המבוסס על חיבור לכוחות השיקום של הטבע, פתרונות מבוססי קהילה, נשענים על העוצמות המצויות בקהילות הנחל ככלי לייצר מרחב מקיים המספק שירותי מערכת לכל בעלי העניין, ומחבר אותם סביב מרחב משותף.

הפגיעה בנחלי ישראל ובשטחים הפתוחים הינה תולדה של פעולות אדם ובחירות הנובעות ממודעות נמוכה לגבי חשיבותם. יישום שיקום נחלים בעשורים האחרונים, מלמד כי שיקום פיזי ואקולוגי של הנחל אינו מספיק ואינו אפשרי לאורך זמן ללא עבודה ורתימה של קהילות הנחל. קהילות אלו הינן מפתח ליצירת שינוי משמעותי במצב הנחלים והסביבה הטבעית.
בבסיס העבודה החברתית המתקיימת מזה שנים במרחב ציפורי ובנחלים בכל רחבי הארץ, שינוי תודעה בעזרת חינוך ורתימה של תלמידים וחברי קהילות הנחל למלאכת השיקום והשימור של מרחב הנחל.

התכנית הלאומית לשיקום אגן נחל ציפורי, עוסקת בשיתוף בעלי העניין השונים בתכנון, בעשייה ובחיבור חברי קהילות הנחל אל מרחב הנחל תוך חשיפה לתהליכי שיקום, הסברה, תכניות חינוכיות ועוד. אולם, תכנית זו מציעה גם מרכיב נוסף: זיהוי, העצמה והכשרה של  חברים פעילים בקהילות הנחל או פרטים בעלי רצון לפעול ולהשפיע במרחב. אנו רואים בפיתוח מסוגלות והעצמת פרטים וקבוצות בקהילות ככלי להרחבת מעגלים, וליצירת חיבור תוך ביסוס תחושות אמון ומסוגלות. תהליכי ההכשרה שפותחו באגן, כוללים פיתוח מיומנויות אשר זוהו כמרכזיות ומאפשרות הובלת תהליכים ברמה האגנית, בינהן: בניית שיתופי פעולה, מיומנויות תקשורת ובמיוחד בניית אמון, הובלת חזון והפיכתו למציאות. רכישת מיומנויות אלו לצד חיבור לבעלי עניין במרחב תוך עשייה משמעותית,  מאפשרת לפעילים לגלות את היכולת שלהם להשפיע על המרחב בו הם חיים ועל הקהילה שהם חלק ממנה.  תהליך זה מקדם יצירת מנהיגות אזרחית מחויבת ופעילה. חיבור והכשרת מנהיגים מקומיים באגן הציפורי, מתכתב עם יוזמות רבות ברחבי העולם. דוגמאות לפלטפורמות המחברות בעלי מקצוע ופעילים מקומיים באגן היקוות ניתן למצוא באזור האגמים הגדולים , במערב התיכון בארה"ב וביוזמת river network . בנוסף, קיימות מגוון תכניות פיתוח מנהיגות ברמה אגנית, כגון בלנקסטר אנגליה ופיתוח מנהיגות נשים אגנית בנפאל ע"י האומות המאוחדות.

פיתוח מנהיגות כחלק מהתכנית לשיקום מרחב נחל ציפורי, מתבצע במספר מעגלים: אגני, אזורי וקהילתי: תכנית אגנית לפיתוח מנהיגות מקומית, נבנתה בשיתוף עם מכללת אורנים. זוהי הפעם הראשונה  בארץ, בה הוקמה תכנית עמיתים אשר המשותף לכל המשתפים בה הוא שייכותם לאגן היקוות שלם ואשר במסגרתה, הלמידה והעשייה הן סביב נושאים המאפיינים את האגן המשותף. אל התכנית אשר קיבלה את השם "ינבוע", נבחרו 24 תושבים מכל ישובי האגן מריינה, נצרת ונוף הגליל במעלה האגן ועד שפרעם, רמת יוחנן ואיבטין במורדו. בבחירת המשתתפים, הושם דגש על ייצוג שווה לנשים ולגברים, לערבים וליהודים. בנוסף, הקבוצה שנבחרה היא רב גילאית וטווח הגילאים בה נע בין 24 ל-74 שנים. את הקורס הנחו והובילו שני מנחים תושבי האגן: איתמר לפיד, תושב שמשית וזיינב אבו סוויד, תושבת כעביה.
הקורס כלל בחלקו הראשון מפגשים וסיורים להיכרות של המשתתפים עם מרחב הנחל וזה עם זה. בחלקו השני, קיבלו המשתתפים ליווי ע"י מנטורים מתושבי האגן בקידום יוזמות סביבתיות וחברתיות במרחב הנחל.

דוגמא להכשרת פעילים במעגל האזורי היא קורסים להכשרת "שומרי נחל" מקרב חברי קהילות הנחל. קורסים אלו, כדוגמת שומרי נחל במועצה האזורית זבולון, מפגישים תושבים המתעניינים בנושאי הנחל ורוצים לקחת חלק בטיפוח ובשמירה עליו. הקורס מאפשר מפגש עם עשייה סביבתית סביב הנחל בתחומים שונים וכולל הנחיה של אנשי מקצוע המלווים את שיקום הנחל.

פיתוח מנהיגות ברמה הקהילתית מותאמת למאפייני הקהילה וליוזמות של הפעילים מתוכה. המשרעת נעה בין תהליך Top down כדוגמת הכשרת פעילים ומיקוד על מיומנויות מנהיגות וכלים להוביל תהליכים בקהילה, דרך גיבוש קבוצה בפעילות סביב משאב טבע משותף ועד חיבור ליוזמות המגיעות מהשטח כדוגמת יוזמת "משפחות מטיילות" בנוף הגליל ויוזמת פיתוח פסיפסים לאורך הנחל ע"י תושבי אלון הגליל וכעביה-טבאש-חג'ג'רה.

פיתוח ועבודה עם הפעילים והמנהיגים במרחב הנחל, יוצרים רשת מנהיגות המקדמת שיתופי פעולה ומאפשרת להתמודד עם קשיים ולהצמיח יוזמות המיטיבות עם מערכת הנחל והתושבים החיים לאורכו. החיבור של אנשים רבים לנעשה בנחל, מגדיל אכפתיות ומסייע בהפיכת הנחל למקום משמעותי עבור הקהילות החיות לאורכו.

מתוך קורס "ינבוע" לפיתוח מנהיגות מקומית

הפוסט פתרונות מבוססי קהילה כחלק משיקום אגן נחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

אחד האתגרים המרכזיים בפרוייקט לשיקום נחל ציפורי הוא שיפור כמות ואיכות משאב המים. תכנית המים לאספקת מים לטבע ולחקלאות בנחל ציפורי החלה את דרכה כבר בשנת 2018 עם החלטת הממשלה 3866 בנושא "תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופת בצורת משק המים בשנים 2018-2023" שבמסגרתה הוחלט על שיקום 7 נחלים בצפון ישראל. אחד מהנחלים הללו הוא נחל ציפורי, שבמסגרת החלטת הממשלה הוחלט להקצות לשיקומו כ-17 מיליון ש"ח. בעקבות כך רשות המים קידמה את תכנית המים לציפורי בהתאם להחלטת הממשלה וכחלק מתכנית אב לשחרור מים לנחלים של רשות המים, ותיקצבה את התכנית בעוד עשרות מיליוני שקלים. הפרוייקט לשיקום נחל ציפורי שהחל בשנת 2021 בעקבות הזכייה בתחרות "שיקום מרחב נחל" של יד הנדיב ובהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון, נתן תמיכה והאצה לתהליך התכנון וההוצאה לפועל של תכנית המים, שבימים אלה עומדת בפני ביצוע של חלקה הראשון. תכנית המים תוכננה ע"י חברת פלגי מים עבור מאגרי אשר ורשות המים.  במאמר הזה ראיינו את מהנדס המים שמעון טל, בעברו מהנדס ראשי בחברת מקורות ונציב המים, וכיום מרכז את תחום המים והזיהום במסגרת פרוייקט שיקום נחל ציפורי, כדי להבין את המתווה הכללי של תכנית המים ואת האתגרים בשטח.

שמעון שלום רב, תוכל לספר לי על הרקע של תכנית המים בציפורי? מה היו הצרכים שהובילו אליה?  

נחל ציפורי נפרש לאורך של כ-32 ק"מ מהרי נצרת ועד לקישון. במעלה הינו נחל אכזב, והחל מעינות ציפורי הינו נחל איתן וזורם, כאשר לאורכו מספר מקורות מים טבעיים הזורמים כל השנה. יחד עם זאת כמות ואיכות המים לאורך הנחל במצב ירוד. בתוואי הנחל נמצאים צרכנים רבים של משאב המים, בעיקר חקלאים, ששואבים את מי הנחל לטובת השקייה חקלאית. ישנן עשרות נקודות שאיבה קטנות ופיראטיות לאורך הנחל. בנוסף ישנה הטייה של הנחל במורד לטובת מאגרי השקייה חקלאית. בעבר נחל ציפורי היה נחל איתן עד לחיבורו לקישון.  בניית סכר המאליק מערבית לראס עלי יצרה הטייה של מרבית זרימת הבסיס בנחל אל עבר תעלת המאליכ ומשם למאגרים המשמשים את היישובים רמת יוחנן, כפר מכבי ואושה להשקייה. מסכר המאליק ועד המפגש עם הקישון נחל ציפורי מובל בתעלה באזורים חקלאיים, ומקבל בעיקר זרימות שטפוניות. חלק מהתפיסה התכנונית של תכנית המים היא עבודה משותפת עם החקלאים- מצד אחד להפסיק את השאיבות מהנחל ומצד שני לספק להם מקורות מים טבעיים חלופיים. חלק גדול מהעבודה על תכנית המים היא לייצר משא ומתן והסכמות עם החקלאים המושפעים מהתכנית.

מה כוללת התכנית?

התכנית מציעה את הסרת נקודת תפיסת המים, הפסקת השאיבות של החקלאים, הוספת איגום במורד הנחל בנפח של כ-800 אלמ"ק ושאיבת מים מהאיגום אל החקלאים במעלה. התכנית כוללת הסדרת סכר המאליק, כך שהמים ייזרמו אל אפיק נחל ציפורי כמעט עד לחיבור עם הקישון. תעלת המאליק תקבל רק זרימות שטפוניות. פעולה זו תשחרר עוד כ-6 ק"מ של ערוץ נחל זורם. במורד הנחל סמוך לחיבור הנחל לקישון, מתוכננת הקמה של מאגרים חדשים ושדרוג מאגרים קיימים לאיגום מים עיליים מהנחל. בנוסף מתוכננת בנייה של תחנת שאיבה מהמאגרים והנחת קוי הובלה מהמאגרים עד לעין יבקע, שייאפשר אספקת מים עיליים לחקלאים לאורך הקו. כך הרווחנו שניים- גם מים שזורמים בנחל לכל אורכו, וגם חקלאים שמקבלים מים עיליים להשקייה.

אופי החקלאות באזור הזה זקוק למים טבעיים ולא קולחין,לכן הוחלט להחזיר את מי הנחל בחזרה ולא להציע חלופה של שימוש בקולחין. הפתרון המוצע אמנם צורך אנרגיה גבוהה של שאיבת המים והובלתם למעלה הנחל, אבל תיחסך מצד שני האנרגיה על השאיבה עם הטרקטורים לאורך ערוץ הנחל. תכנית המים מתוכננת לחבר גם משקים שכיום בחקלאות בעל אל תשתית השקייה, כך שיוכלו לעבור לחקלאות שלחין. בנוסף שתי תכניות מים נוספות ביוזמת הפרויקט לשיקום נחל ציפורי ייצאו לפועל בנפרד באזור כעבייה ובבוסתני ספורייה. בכעבייה הגענו להבנות עם החקלאים לאספקת מי מקורות כך שיוכלו להפסיק את  השאיבות מהנחל, וזאת באמצעות הנחת צינור מים באורך 2 ק"מ לאספקת החקלאים. בבוסתני ספורייה תכנית המים בשלבים ראשוניים, ופרטים על התכנית המתגבשת יפורסמו ככל והתכנית תתקדם.

מתי התכנית תיושם? מה לוח הזמנים שלה?

פרוייקט המים במורד הנחל נמצא בתכנון מפורט מתקדם. בקיץ 2023 מתוכנננות עבודות ראשונות להנחת קו המים מהמורד לעין יבקע. אגודת מאגרי אשר תבצע את העבודות בסיוע רשות ניקוז ונחלים קישון  במימון חלקי של רשות המים. התכנית היא לספק מי מקורות בקו הנחל שייסלל, עד להשלמת הקמת המאגרים ותחנות השאיבה שיאפשרו להחזיר את מי הנחל לחקלאים שלאורכו.קו המים שישמש את חקלאי כעבייה נמצא בהליכי תכנון מפורט. בקו זה יסופקו מי מקורות במקום מי הנחל. ספק המים בקו זה תהיה אגודה מקומית שתיקח על עצמה את האספקה לחקלאים . מימון הפרויקט יהיה כפי הנראה על ידי פרויקט שיקום הנחל.

כיצד פרוייקט שיקום נחל ציפורי תרם לקידום תכנית המים?

פרוייקט נחל ציפורי האיץ וקידם את תכנית המים בכך שמינה רכז לנושא המים מטעם הפרוייקט ויועצי חקלאות (שי גלעד ופרופ' אבי פרובלוצקי), שקידמו באופן משמעותי את השיח והמשא ומתן מול החקלאים. העבודה מול החקלאים היא קריטית להצלחת תכנית המים. בנוסף פרוייקט נחל ציפורי יזם הנחת קו מים נוסף לכעבייה ותכנית משלימה לטיפול במזהמים. רשות ניקוז קישון תהווה קבלן משנה בתכנית המים ותבצע את הנחת צינור המים.

מעבר לנושאים המצויינים מעלה, יש לציין כי הפרוייקט לשיקום נחל ציפורי הביא ראייה כוללת וייחודית לכל אגן הציפורי. תכנית לשחרור מים בלי תכנית מקבילה שתשלים אותה, אמנם מחזירה מים לטבע, אך לרוב במופע של תעלת ניקוז. תכנית נחל ציפורי מאפשרת שיקום סביבתי, אקולוגי, תיירותי ונופי של הנחל, ובעצם שתי התכניות הללו משלימות אחת את השנייה. אנחנו רואים בפרוייקטים אחרים של השבת מים לטבע, שם לא התקיימה תכנית מקבילה של שיקום, שהערך האקולוגי והנופי של הנחל הוא הרבה יותר נמוך.

ולסיום, מה תיחשב בעיניכם להצלחה של התכנית?

חיבור החקלאים למים חלופיים והפסקת השאיבות מהנחל, השבת המים לנחל, והורדת חלק ניכר מהזיהומים. כמו כן השמת תכנית ניטור לזיהומים שתאפשר להגיב בצורה מהירה לתקלות בתחום הביוב.

·    תודה מיוחדת לאור שאלתיאלי, מהנדס ומתכנן בחברת פלגי מים, מהנדס תכנית המים, שתרם לכתיבת המאמר

להמשך קריאה:

תכנית כללית לאספקת מים לטבע וחקלאות בנחל ציפורי, מרץ 2020, פלגי מים בע"מ חברה לפיתוח מקורות מים

הפוסט תכנית המים באגן הציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

צילום תמונת שער: רשות ניקוז ונחלים קישון

הפרויקט לשיקום נחל ציפורי, כולל תכנית פעולה חברתית אשר כחלק ממנה, יפותח וייושם מודל חדשני ללמידה במרחב נחל. מודל זה יתבסס על עשייה חינוכית קיימת ויתוכנן במטרה לייצר עליית מדרגה בחיבור תלמידים בצורה בלתי אמצעית אל הנחל. בפיתוח המודל יושם דגש על למידה חוץ כיתתית, למידה מבוססת מקום, אקטיביזם, הכשרת מורים ותשתית לעידוד למידת חקר במרחב נחל.

נחלים בריאים ומשוקמים יוצרים סביבם מרחב מזמין, המושך תושבים ומבקרים לשהייה ופעילות לצד הנחל.
אופי הפעילות בה בוחרים אנשים, וההתייחסות שלהם אל השטח הטבעי, נשענים בין השאר על חוויות מעצבות בשלבים מוקדמים של חייהם. פעילות חינוכית החושפת ילדים אל העושר והיופי שבסביבת הנחל, ומעודדת לקחת עליה אחריות, יוצרת תשתית לחיים בוגרים המאופיינים במודעות סביבתית והתנהגות מקיימת. בנוסף, ההשפעה המיטיבה של חווית הטבע יכולה לתרום לאיכות החיים של המשתתפים בפעילות החינוכית, בילדותם ובהמשך החיים.

רשות ניקוז ונחלים קישון, במסגרת עבודתה ארוכת השנים באגן, שמה לה ליעד לחזק את הקשר של תושבי מרחב הנחל: ילדים, נוער ומבוגרים, אל משאב יקר ערך זה. באמצעות פעילות חינוכית וקהילתית מקודמת מעורבות של קהילות הנחל בשמירה על הנחל ובפעולות שנעשות לשיקומו ופיתוחו.
במשך למעלה מעשור, פועלת באגן הקישון תוכנית ייחודית הקרויה "שקו"ף לסביבה (שיקום הקישון ופיתוחו) " שהינה חלק מתוכנית "שומרי נחל" בהובלת המשרד להגנת הסביבה. לאורך שנות הפעילות, השתתפו בתוכנית עשרות אלפי תלמידים תושבי האגן. תלמידים אלו אימצו מקטעי נחלים, למדו על המרחב והאתגרים שבו ופעלו בדרכים שונות לשיקום הנחל שהופך עם הזמן לחלק מ"המקום" שלהם.

במסגרת הפרויקט לשיקום אגן נחל ציפורי, נעשית חשיבה כיצד להמשיך ולפתח את העשייה החינוכית  ומהן הפעולות שיתנו ערך מבחינת חיבור דור העתיד אל מרחב הנחל המשתקם.
מהם הדגשים בבניית תכנית חינוכית חדשנית אשר תישען על הידע והניסיון שנצברו לאורך השנים, ותייצר ערכים נוספים וחדשים לתהליך שיקום מרחב הנחל?

אחד הנושאים המרכזיים הקשורים לתוכניות חינוכיות של אימוץ נחל וחשוב להמשיך ולפתחו הוא למידה חוץ כיתתית.
למידה בבתי ספר מאופיינת פעמים רבות בלמידת תוכן או מיומנויות בכיתה, באופן המנותק מ"העולם האמיתי". למידה חוץ-כיתתית לעומת זאת, יוצרת הזדמנות ללמידה חווייתית ומשמעותית יותר עבור התלמידים, תוך חיבור לסביבה וכל מה שהוא חלק ממנה. הילד או הנער שיוצא אל הנחל הקרוב אל מקום מגוריו, חווה את סביבתו בעזרת כל חושיו. הוא שומע את פכפוך המים וציוץ הציפורים, רואה את תנועת המים ונצנוץ קרני האור, מריח את הריחות שבטבע וחש את מגע הסלעים, האדמה והצמחים. מתוך החוויה, יכולות לעלות שאלות כגון, מדוע מי הנחל אינם צלולים, או מי החיה שעקבותיה נראים ליד הנחל או איזו ציפור משמיעה את הציוץ שנשמע לצדו.  החקר ושאילת השאלות מאפשרים למידה מתוך סקרנות ולא מתוך כורח. תהליך זה מאפשר לתלמיד להכיר טוב יותר את הנחל "שלו" ומחזק את הקשר הריגשי אל המקום.

המושג "מקום" כמושג סוציולוגי ופסיכולוגי, מהווה חלק משמעותי בבניית תהליכי למידה במרחב נחל.  מקום הופך למוקד של משמעות או איכפתיות, בהתבסס על ניסיון אישי, קשרים חברתיים, רגשות ומחשבות. כולם מתפתחים כחלק מתהליך חינוכי ארוך טווח ומעמיק לצד הנחל.
למידה מבוססת מקום כוללת חזרה של הלומדים פעם אחר פעם אל אותו מקטע נחל אותו הם מאמצים בקרבה אל מקום מגוריהם. בשונה מטיול חד פעמי בטבע, הפיכת מקטע נחל מסוים למקום למידה ובילוי, מאפשרת לגלות אותו בכל פעם מחדש.  ההשתנות העונתית המוחשית בנחל זורם, מזמנת לימוד של היבטים ביולוגים וגיאוגרפים שונים בכל ביקור.  אל הלמידה מצטרפת היכרות עם שכבות של היסטוריה ומורשת  והבנה של השפעות האדם על מרחב הנחל. מתוך התבוננות והעמקה במאפייני השטח השונים, יכולים התלמידים לשאול שאלות חקר,  ובעזרת הנחיה וליווי להגיע לתשובות וכיוונים נוספים למחקר וגילוי.

במסגרת תהליך הלמידה, התלמידים לוקחים חלק בשיקום ופיתוח המרחב.  העשייה הפיזית מלווה בהיכרות עמוקה עם המקום, כאשר התלמידים תורמים למיפוי הבעיות והאתגרים, גיבוש הפתרונות ויישומם. אקטיביזם והעצמת יכולת הפעולה וההשפעה על המרחב האנושי והפיזי, בהם מתנסים התלמידים כחלק מהתהליך, יכולים לתרום לשינוי ארוך טווח במרחב הנחל.  פיתוח תחושת מסוגלות לצד רצון להמשיך ולפעול לשיפור איכות החיים והסביבה של התלמיד הינם בעלי פוטנציאל ללוותו גם בהמשך החיים בהגיעו לבגרות.

הלמידה במרחב הנחל במסגרת התכנית החינוכית, התבססה לאורך שנות הפעילות על עבודת מדריכי הבית של רשות ניקוז ונחלים קישון. מדריכים אלו, התמחו בהדרכת התכנית החינוכית של אימוץ נחל והינם בעלי היכרות מעמיקה עם מערכות הנחלים והתמורות שהן עוברות. המדריכים עבדו יחד עם מורים בבתי הספר על ישום התכנית החינוכית. במסגרת התוכנית לשיקום מרחב נחל ציפורי, נמשיך לעבוד ולהכשיר מדריכי סביבה, במיוחד בחברה הערבית, ובמקביל נעמיק בהכשרות יחודיות וליווי לצוותי בתי הספר. מורי בתי הספר במרחב הנחל, הם מפתח ליצירת שינוי בתהליכי למידה ולחיבור דרך למידה משמעותית של התלמידים אל סביבתם הקרובה. המורים יוכלו לייצר מערכים ושיעורים מותאמים לצורכי התלמידים ולסביבת הנחל עם התאמה תרבותית לקהילות בתי הספר.
מערכי התכנית הקיימים יהוו מסגרת לתכניות החדשות, אשר ישלבו תכנים נוספים בהתאם לאתגרים והמאפיינים של כל אזור וכל קהילה. כחלק מניהול הידע בתכנית, יונגשו המערכים השונים לקהל הרחב ולכל מורה או מדריך המעונינים להעשיר את כלי הלמידה החוץ כיתתית שברשותם.

פיתוח נוסף של התוכנית החינוכית יכלול העמקה של החיבור בין תהליכי שיקום ופיתוח הנחלים לבין התהליכים החינוכיים. במסגרת פרויקט נחל ציפורי, פועלים במרץ צוותי תכנון שונים העוסקים בגיבוש וליווי ביצוע של תכנית לשיקום ופיתוח הנחל. בנוסף, שותפים בתכנון יועצים המובילים תוכניות נושאיות המלוות את השיקום בתחומים כגון: שיפור איכות המים, פיתוח כלכלה מקומית ותיירות, פיתוח חקלאות ועוד. התלמידים יוכלו להיפגש עם צוותי התכנון של התוכנית ולתרום בצורה משמעותית לשיקום הנחל, לחיבור הקהילה אליו ולגיבוש פתרונות לבעיות עומק.  צוותי בתי הספר ייפגשו לפי הצורך עם מתכנני הנחל בנושאים שונים שיסייעו בליווי עבודות מחקר בנושאים כגון ניהול נגר למניעת הצפות בעידן של שינויי אקלים, או אמצעים לשימור ושיקום המגוון הביולוגי הפגיע של בתי גידול מימיים. צוותי התכנון יתכננו מרחבי למידה חוץ כיתתיים לצד הנחל אשר יזמנו פעילות חקר ולמידה ושהייה מיטיבה לצד הנחל. מרחבים אלו יתוכננו באופן שיאפשר שימוש מגוון לאורך שעות היום ולאורך השבוע בהתאם לצורכי קהילות הנחל ובתי הספר.

במסגרת הפרוייקט מתוכנן לקום מרכז נייד ללמידה במרחב הנחל,  שיעודד תהליכי חקר  ויאפשר לתלמידים להתנסות במחקר המלווה בכלי מחקר חדשניים, תוך חיבור למדע אזרחי ולחוקרים מהאקדמיה.
התלמידים יוכלו להתבונן ולהכיר את מרכיבי סביבת הנחל מרמת המיקרוסקופ ועד רמת צילום רחפן ולבחור את הפריזמה דרכה הם מגבשים מענים לשאלות העולות כחלק מההיכרות עם הסביבה.

התכניות החינוכיות השונות במרחב הנחל, יתנו דגש גם לגיבוש תחושת שייכות וזהות מקומית ולהיכרות עם תלמידים מקהילות שונות לאורך הנחל. זאת כחלק מיצירת מרחב משותף בו המגוון האנושי והטבעי תורם לחוסן הקהילתי והאישי של כל חברי קהילות המרחב.

הפוסט למידה חוץ כיתתית כחלק משיקום מרחב נחל- נחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

פרויקט שיקום נחל ציפורי שם לעצמו למטרה לאפשר ניהול מבקרים ומשתמשים בשטח באופן מיטבי תוך מענה לצרכים השונים. באיזור עין יבקע (המכונה גם מעין הסוסים), אחד המעיינות המרכזיים של נחל ציפורי המושך אליו כמויות אדירות של מבקרים כל השנה, הנושא הזה קיבל התייחסות מיוחדת. אירחנו את אדריכלית הנוף טלי דינור, מנהלת שותפה של משרד "נחלת הכלל" ומתמחה בתכנון וניהול תהליכי תכנון נופי-עירוני, שתספר לנו על הפרויקט בעין יבקע שהוביל משרדה במסגרת הפרויקט.

שלום רב טלי, ספרי לי על הפרויקט שביצעתם באזור עין יבקע, מה הוא כולל?

תיכננו שביל הליכה למטיילים והולכי רגל לאורך כ1.2 ק"מ באזור עין-יבקע. למרות שסלילה של שביל נשמעת דבר פשוט, מדובר בפרויקט מורכב שכלל מחשבה וחקר של כל המשתמשים בשטח (לא רק בני האדם), ונבנו בו אלמנטים שונים וחדשניים:

• סוגים שונים של מעברים אקולוגיים לבעלי חיים שיאפשרו שגשוג ושמירה על מגוון מינים אשר השביל מהווה עבורם חסם.
• הסדרה של שביל נגיש להולכי רגל כולל מעבר כסאות גלגלים.
• מספר מעברים מעל הנחל, שלכל אחד מהם יתרון אחר: מעבר אירי שקוף, מעבר סמי-אירי וגשר הולכי רגל.
• הסדרה של דרך חקלאית ראשית והסדרה של דרכים חקלאיות במרחב כחלק משיפור ההנגשה של החקלאים לחלקות. ההסדרה נערכה לאחר הידברות והסכמות עם החקלאים באזור.
• חסימת דרכים המונעות מעבר של רכבי שטח במטרה לשמור על הטבע מרמיסה- אמצעי החסימה שיושמו הם בולדרים וגדרות המהווים פגיעה מינימלית בנוף.  הוגדרה דרך חקלאית אליה יש גישה עם רכב רק לחקלאים ולמורשים. במקביל, ביצענו שיפור קל של דרך נופית קיימת באזור, הנותנת מענה לרכבי שטח.
• שיקום גדות – בכל מקום שיצרנו הפרה לנחל בעקבות העבודות שלנו, זרענו ושתלנו צמחיית נחל לשיקום גדות. הצמחייה תעבור תחזוקה מתאימה ומעקב במשך שלוש שנים.

מה היו האתגרים בשטח שהובילו לסלילת הדרך החדשה למטיילים?

רצינו לענות על מגוון צרכים שיש למשתמשים במרחב, אך בראש ובראשונה לתת מקום לצרכי הנחל ומקום למפגש בינו ובין הציבור. אחד הצרכים המרכזיים שעלו היה מתן גישה לחקלאים לחלקות שלהם, כך שיוכלו לעבד אותן ללא הפרעה. צורך נוסף היה לאפשר לתושבי הישובים הסמוכים הגעה נוחה לנחל שהוא מרחב הפנאי המיידי שלהם. בנוסף חשבנו על המטיילים שמגיעים לעין יבקע בפרט ולאזור בכלל, והצורך שלהם במסלול הליכה נגיש, מעניין, מוצל, ובמקביל גם במסלול רכיבה על אופניים, נהיגה ברכבי שטח שונים ורכיבה על סוסים.  כמו בהרבה פרויקטים דומים, האתגרים נגעו לקונפליקטים בין כל אלה, והצורך לייצר הפרדת משתמשים בצורה מושכלת.

לפנינו היה פרויקט קודם שהוביל משרד ליגמ עבור רשות ניקוז קישון, שיצר את התשתית לפרויקט שאנחנו הובלנו, מבחינת הסדרת הגבול בין החלקות לשטח הציבורי, ההסכמות עם החקלאים, וההסדרה של דרך הנוף מצפון.

האם יש מרכיבים מיוחדים נוספים בפרויקט?

כן יש מספר מרכיבים כאלו. למשל, בין השביל הליכה לבין הדרך החקלאית יש תעלה אבנית, עשויה מאבני בקלאש המפרידה בין השבילים, ויש לה מספר מטרות:

1. קליטת מי נגר ושיפור האיכות שלהם לפני שהם עוברים אל הנחל.

2. התעלה מהווה אזור של שתילות ונטיעות עצים. באופן כללי חסר הרבה צל באזור, ונטיעות העצים בתעלה, מיועדות לתת פתרון לנושא הזה.

3. חיץ בין שביל הולכי הרגל לבין הדרך החקלאית שמייצר בהירות בחלוקה בין התנועות במרחב.

ספרי לי על ה"מעבר האירי השקוף"- אלמנט חדשני שיצרתם בפרויקט ויצר הרבה התעניינות

המעבר האירי השקוף הוא בעצם מעבר חציית נחל שמחליף מעבר אירי סטנדרטי. במעביר אירי רגיל רכבים חוצים את הנחל כך שהגלגלים היו נוגעים במי הנחל ומזהמים אותו. המעבר האירי השקוף הוא חדשני, ומייצר אלמנט רב שימושי – הוא מגן על הנחל ממעבר רכבים בתוך המים מחד ומאפשר חצייה של דגים ובע"ח בתוך הנחל. המעבר מאפשר גם חצייה של הולכי רגל ורכבים, ומהווה גם אלמנט נופי אסתטי.

בסמוך למעבר האירי השקוף הוקם גשרון הולכי רגל, שנותן מענה לחצייה נגישה וכן לחציית סוסים.

מה היו הדילמות שלכם במהלך התכנון?

בתהליך התכנון היו דילמות רבות, אבל אתן דוגמה אחת בולטת. כשתכננו את המעבר האירי רצינו מצד אחד לאפשר מעבר חופשי של מים ושל צמחייה, ומצד שני לאפשר מעבר מספיק נוח למעבר של כלים חקלאיים כל השנה, אבל לא להזמין כלים אחרים שינצלו את הנקודה הזו כמקום אטרקטיבי לכניסה ונסיעה בנחל.

במהלך הביצוע, בהתחלה ביצענו אותו בסידור "חופשי" של האבנים, כך שנוצרו מרווחים צרים ולא רגולריים בין האבנים. עלה חשש שבמהלך החורף עלולים להתקע בו ענפים ובוץ ויהיה מאד קשה לנקות אותו. לאור זאת, בוצע פירוק חלקי והנחה מחדש של האבנים, כשהן מנוסרות במימד אחד שלהן ומסודרות ב"שורות" על מנת לאפשר זרימה רציפה, מעבר חופשי של בע"ח וחומר ביולוגי, וניקוי בעת הצורך. זה החורף הראשון שאנחנו עוברים אחרי התקנת המעבר האירי. בשלב זה המעבר מתפקד בצורה תקינה, אבל נצטרך להסיק מסקנות רחבות יותר אחרי שיעבור החורף.

איך את רואה את החיבור בין הפרויקט של שביל עין יבקע לבין התוכנית האגנית הכוללת של שיקום נחל ציפורי?שביל עין יבקע נולד כחלק משיקום אגן הציפורי ובתכנון המפורט של השביל הקפדנו לעבוד לפי התוכנית האגנית והראייה הכוללת. היתה כאן פתיחות להתנסות בדרכי עבודה חדשות, ולשילוב של רעיונות חדשים, שאני לא יודעת אם בפרויקט אחר היינו מצליחים לשלב אותם. באופן כללי היו עוד אלמנטים בעבודה הזאת שהיו שונים מפרויקטים רגילים ומחוברים אל תוכנית אגנית כוללת:

1. התכנון לווה על ידי צוות יועצים רחב  מראשיתו ועד סופו שהם חלק מהתכנון האגני הכללי, שכלל יועצת תיירות, אקולוג, אקו-הידרולוג, יועץ חקלאי, יועץ בטיחות, קונסטרוקטור ופיקוח צמוד.
2. הוספת חלק ברשת השבילים האגנית – רשת השבילים המחברת את כל חלקי האגן עפ"י התכנית האגנית.
3. ניהול מבקרים לפי התוכנית האגנית – התוכנית האגנית רואה בעין יבקע מבואה ראשית לנחל, והפרויקט שבציענו סלל את תחילת הדרך להסדרת עין יבקע כמבואה.
4. קשר בין יישוב-נחל – התוכנית האגנית מקדישה תשומת לב רבה לקשר בין יישובים לנחל. הפרויקט הסדיר חלק מהגישה הפיזית של שביל הנחל לסוועאד חמירה.
5. קשר עם החקלאים במרחב – התוכנית האגנית מתייחסת לקשר עם המשתמשים והחקלאים, ואני חושבת שהפרויקט שלנו הדגים את זה בצורה טובה. היה מאד חשוב שניצור הסכמות עם החקלאים. יש לפרויקט כזה תפקיד חשוב, לא רק בראייה צרה למקום הספציפי, אלא בכללי לאגן ולביסוס קשרים ארוכי טווח עם החקלאים. בפרט אני רוצה לציין את שי גלעד יועץ החקלאות, שעשה עבודת רגליים מרובה להכיר ולשוחח עם כל החקלאים באזור, להכיר מקרוב את אופן העיבוד שלהם והצרכים שלהם, להגיע איתם להבנות והסכמות שקידמו את הפרויקט הזה באופן מאד משמעותי.
6. ניסיון וחדשנות – סוגים שונים של מעברים שנוכל ליישם במקומות אחרים במרחב. זה חלק מהתפקיד של פרויקט הדגמה שאפשר ללמוד ממנו וליישם בכל האגן ואולי באגנים אחרים בארץ.

•   לפרויקט פיתוח שביל עין יבקע היו שותפים צוות יועצים נרחב עבור רשות ניקוז ונחלים קישון: מורן ייעוץ ופיתוח- ייעוץ אקוהידרולוגי, דלית גסול- יעוץ תיירות, ד"ר דידי קפלן ייעוץ אקולוגי ושי גלעד ייעוץ חקלאי, פיקוח הפרויקט  משרד ליגמ, משרד לרמן בן-שושן הוביל את תכנון התוכנית האגנית המהווה רקע לפרויקט.

הפוסט עיצוב המרחב למשתמשים השונים – תכנון שבילים מושכל בעין יבקע הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפרויקט בנחל ציפורי, זכה להיות חלק מ'פרויקט מרלין' – שותפות אירופאית של עשרות מוסדות אקדמים וגופים מקצועיים העוסקים בשיקום נחלים מכל רחבי אירופה. השותפות יוצרת תשתית לתהליכי שיקום חדשניים המדגימים שיטות מעשיות מיטביות כמענה לאתגרים החברתיים, הסביבתיים והאקלימיים כיום ובעתיד, ופועלת במטרה ליצור עליית מדרגה בתחום שיקום הנחלים ובתי הגידול המימיים.

למרות שנים רבות של קידום שיקום נחלים באירופה, הנחלים נותרו במקרים רבים בתי גידול פגועים עם מגוון של לחצים הפוגעים בתפקודם. בשל חשיבותם הגדולה של בתי גידול אלה, והדחיפות בצורך לשקמם, נוצרה שותפות של גופים אקדמיים וגופים מקצועיים שעוסקים בשיקום נחלים בכל רחבי אירופה במטרה לייצר עליית מדרגה בשיקום נחלים ובתי גידול מימיים ביבשת. בשנת 2021 הגישה השותפות תכנית בשם "מרלין" לקול קורא שפרסם האיחוד האירופאי במסגרת  תכנית HORIZON 2020  – תכנית תמיכה במחקר וחדשנות של האו"ם שבין מטרותיה היו קידום פרויקטים המסייעים בהתמודדות עם שינויי האקלים והשגת 17 יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא.

'פרויקט מרלין' שהוגש לקול הקורא, מציע שיקום חדשני של בתי גידול מימיים יבשתיים בכל רחבי אירופה. התוכנית כוללת 17 פרויקטים מ-14 מדינות. כל מדינה שותפה מיוצגת על ידי גוף מדעי-אקדמי ושותף מקצועי-ביצועי. הנציגים הישראלים בשותפות הם המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, יחד עם רשות ניקוז ונחלים קישון.

זוהי הפעם הראשונה בה השתתפו גופים ישראלים בהגשה מסוג זה, הנוגעת לשותפות אקדמית ומקצועית סביב שיקום רחב היקף של בתי גידול מימיים יבשתיים. התוכנית שהוגשה קיבלה הערכה גבוהה ותקצוב לפעולת כל אחד מהשותפים ולמובילי התהליך. הציון הגבוה שניתן לפרויקט ע"י האיחוד האירופאי, משקף את ההכרה בצורך שהוא עונה עליו ובחשיבותו. התמודדות עם התדרדרות במדדים סביבתיים כגון הפגיעה במגוון הביולוגי, שינויי אקלים, זיהום סביבתי ועוד, דורשת חשיבה מחוץ לקופסא וזאת במיוחד על מנת לשמר בתי גידול מימיים יבשתיים שהם מהפגיעים ביותר מבין כל המערכות האקולוגיות. פרויקט מרלין, נועד לתת מענה לאתגר בשיקום בתי גידול מימיים באופן שיאפשר שימור התפקוד של מערכות חשובות אלה.

השם שנבחר לפרויקט, כשמו של הקוסם מרלין, מרמז על גודלו של האתגר כאשר אולי נדרש מעשה קסם כדי לשנות את המצב הקיים:

Mainstreaming Ecological Restoration of freshwater-related ecosystems in a Landscape context: INnovation, upscaling and transformation

שם פרויקט מרלין כנגזרת של מטרת הפרויקט

17 מקרי המבחן שנבחרו להיות חלק מפרויקט מרלין חולקו לשלושה אשכולות:

ביצות ומישורים לחים – ביניהם שיקום ביצות בוסניה והרצגובינה, השבת בונים בשבדיה, ושיקום אדמות כבול קומפנסאו בפינלנד.

נהרות גדולים וחוצי גבולות – ביניהם שיקום נהר הריין בהולנד, שיקום נהר הדנובה באוסטריה, הונגריה ורומניה, ושיקום נהרות גרמניה.

שיקום נחלים ואכני היקוות קטנים – שיקום נחל דבה בספרד, שיקום נחל פורת' בסקוטלנד, שיקום נחל סוראיה בפורטוגל, שיקום נחל האמשר בגרמניה, שיקום נחל לימה בפורטוגל, שיקום נחל סכלדה בבלגיה, ושיקום נחל ציפורי בישראל.

17 מקרי הבוחן של פרויקט מרלין ומיקומם על פני מפת אירופה. נחל ציפורי הוא מקרה בוחן מספר 15.

העבודה עם השותפים, החוקרים והמבצעים של פרויקטים לשיקום נחלים קטנים ברחבי אירופה, מסייעת למובילי הפרויקט בנחל ציפורי להטמיע ידע שהצטבר באירופה, ולהתייעץ לגבי תהליכים חדשים לישראל וגם להביא ידע וניסיון חדשים ורלוונטיים הקיימים בישראל לשותפים האירופאים. כידוע, בשנים האחרונות האקלים באירופה הופך לדומה יותר ויותר לאקלים בצפון ישראל: קיץ יבש ואירועי גשם חזקים המגדילים את סכנות ההצפות, ולכן מדינות רבות מוצאות עניין רב בניסיון שצברנו בישראל.
השותפות עם גופים המשקמים נחלים ברחבי אירופה, חשובה במיוחד במדינות שבהן ישנו אקלים ים תיכוני הדומה לישראל כמו פורטוגל וספרד. מובילי הפרויקט נפגשו לפגישות עבודה בשנה שעברה בספרד ובגרמניה וצפויים להיפגש השנה בפורטוגל ולהכיר מקרוב את שיקום נחל סוריאה.

פגישת כל שותפי מרלין בספטמבר 2022 בגרמניה. השותפים בטעם פרויקט ציפורי מרשות ניקוז ונחלים קישון ומאונ' תל אביב נמצאים בקדמת התמונה.

פרוייקט מרלין שם לעצמו כיעד לייצר שינוי עומק בתהליכי שיקום נחלים באירופה, תוך ישום פתרונות מבוססי טבע והטמעת שינויים דחופים וקריטיים בחברה והשפעותיה על המערכות הטבעיות.
העבודה על הפרוייקט, נעשית במספר קבוצות עבודה, כאשר נחל ציפורי שותף בקבוצת עבודה 1- הדגמה, וקבוצת עבודה 2- יישום. במסגרת ההדגמה, נעשה ניתוח של אגן ההיקוות כולו לשם איתור בעיות בסיס המהוות חסם לשיקום. בנוסף, שמים מובילי הפרויקט דגש רב על עבודה חברתית ויצירת שותפויות להובלת השיקום.
במסגרת קבוצת היישום, בחרו מובילי פרוייקט ציפורי שטח לשיקום ייחודי המדגים את עקרונות השיקום האגני. השטח שנבחר הוא בעמק זבולון במורד נחל ציפורי. בשטח זה, יבוצע שיקום אקולוגי והידרולוגי של פשטי הצפה בהיקף של 100 דונם.  בשל פיתוח חקלאות וישובים, בתי הגידול של פשטי ההצפה לצד הנחלים הפכו לנדירים ביותר, וההזדמנות לשיקום שטח נרחב במורד נחל ציפורי היא חשובה כחלק משימור המגוון הביולוגי הייחודי של ישראל.

שיקום 100 דונם של פשטי הצפה במורד נחל ציפורי בעמק זבולון (הדמיה- נחלת הכלל).

פרוייקט מרלין מהווה הזדמנות עבור פרויקט ציפורי להרחיב את הידע הקיים, לרכוש כלי עבודה חדשים לשיקום נחלים מבוסס תהליכים טבעיים ולקחת חלק בתהליך רחב ומשמעותי אשר ביכולתו לייצר שינוי משמעותי במצבם של נחלים באירופה ובארץ.

לקריאה נוספת, מוזמנים לבקר באתר הפרוייקט.

הפוסט פרויקט מרלין- נחל ציפורי כחלק משותפות אירופאית לשיקום מערכות מימיות יבשתיות הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

התחלתו של נחל ציפורי נמצאת במעלה היישוב ריינה, מועצה מקומית השוכנת ברכס הרי נצרת, מתחת לעיר נוף הגליל. בעבר הרחוק התושבים עשו שימוש במי המעיינות, אך תהליכי העיור וכיסוי השטח במבנים גרמו לכך שהנחל הסב קשיים לתושבי ריינה בדמות הצפות חמורות בעונה הגשומה. פתרונות ניקוז בתוך הכפר היו מורכבים לביצוע לאור צפיפות השטח והתשתיות, ועל כן נדרשו פתרונות אחרים. פרויקט וויסות הנגר במעלה הכפר שמקודם בימים אלו מקטין את ספיקות הנגר בכניסה לכפר, מפחית סיכויי הצפות בכפר ומאפשר ומשלב עבודות פיתוח שיוצרות מרחב קהילתי חדש ונדרש עבור התושבים.

ישבנו לשיחה עם רן מולכו, מנכ"ל משרד התכנון 'ליגמ- פרויקטים סביבתיים בע"מ' שהובילו את תכנון ויישום תוכנית ניהול הנגר במעלה ריינה, עבור רשות ניקוז ונחלים קישון, וזאת במסגרת הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי. רן מכיר שנים רבות את ההצפות החמורות שיש בכפר ריינה, ולדבריו פרויקט ויסות הנגר במעלה הכפר נולד מתוך צורך גדול במציאת פתרון להצפות אלו. עם זאת, מדובר במרחב מורכב המכיל מספר אתגרים שמשפיעים על ניהול הנגר. המורכבות העיקרית לביצוע פתרונות ניקוז הנדסיים בתוך הכפר נובעת מהצפיפות הגדולה של המבנים והתשתיות בכפר ושימושי קרקע קיימים בתחום רצועת הנחל. לצד זאת, ההתפתחות של נוף הגליל אשר שוכנת במעלה ריינה ואגן הניקוז, כמו גם הרחבת אזור התעשייה הר יונה, גורמות לשינוי תכסית הקרקע ומגדילות את הנגר שמגיע אל ריינה עוד יותר. בעיה מתפתחת נוספת היא זיהום המגיע מאזור התעשייה הר יונה, הנובע בעיקר ממוסכים ומכיל שמנים ודלקים. בנוסף לאתגרים אלו, שטח היער שימש כאתר שפיכת פסולת פיראטי והכיל כמויות אדירות של פסולת. כל האתגרים לעיל נדרשו להתייחסות במציאת פתרון מיטבי לניהול הנגר וצמצום סיכוני שיטפונות בריינה.

לאחר מחקר ובדיקה, מולכו ושותפיו הבינו שלא ניתן להקטין את נפח המים הכולל, אולם ניתן להקטין את הספיקות (כמות מים ליחידת זמן) הנכנסות לתחום הכפר באמצעות השהיית הנגר בשטח פתוח בחורשה הממוקמת במעלה הכפר, בטרם כניסת הזרימות לתוך הכפר. כך, מרוויחים זמן, המים זורמים לאט יותר לתוך הכפר, ומערכת הניקוז הפנימית בכפר יכולה להספיק להתרוקן בטרם הגעת נגר נוסף. עם הבנה זו, תוכננו ובוצעו השנה בשטח החורשה שני סוגים שונים של טרסות לוויסות נגר: סוג אחד הוא סוללות מעפר מקומי הסוכרות את האפיק, שבתוכן נמצא קיר בטון על מנת למנוע התפרצות מים, וצינור בספיקה דומה לזו של מובל המים בכפר חוצה אותן ומזרים את מי הנגר הלאה. האלמנט השני הוא טרסות המורכבות מאבנים – בולדרים עם מרווחים ספורדיים ביניהם כך שהמים זורמים דרכם בנקודות שונות ולא בצורה מרוכזת ואירוזיבית. השילוב בין שני סוגי הטרסות מאפשר קבלת יתרונות שונים ומשלימים באותו תא שטח. כך, סוללות העפר דורשות התערבות בשטח בסקאלה רחבה יותר, אך הן מוטמעות בנוף ומתכסות צמחייה, וכן מאפשרות שימוש לעודפי עפר מעבודות אחרות בסביבה. טרסות הבולדרים דורשות רוחב התערבות קטן יותר ומאפשרות שחרור מים מבוזר ופחות אנרגטי, אך מאידך מייצרות אלמנט זר לשטח הטבעי, ועלולות להוות מפגע נופי. כמו כן טרסות אלו מייצרות אתגר מסוים במדידת ספיקות וכמויות מים ביציאה. בהשוואה לפתרונות הנדסיים יותר, הטרסות דורשות תחזוקה אינטנסיבית יותר מפתרונות הנדסיים גרידא, אך הדבר נובע גם מעצם מטרתן- להוות 'פילטר' בכניסה ליישוב ולמערכת העירונית. עד כה, השטח עבר חורף אחד, ולדברי רן מפעל וויסות הנגר עבד מצוין, אף שיש לבחון אותו לאורך זמן רב יותר.

שני סוגי סוללות לוויסות והשהיית נגר: סוללה  עם קיר כובד מבטון (מימין) וסדרת סוללות וויסות מאבנים (משמאל). החיצים והשטח הכחול מדמים את זרימת המים. (קרדיט: רן מולכו)

סוג הפתרון המתואר כאן אינו ייחודי לריינה ונעשו מספר פרויקטים דומים במקומות נוספים ברחבי אגן היקוות הקישון, אך הייחודיות כאן היא בשילוב סוגי הטרסות השונים שיוצר מודל מעניין למעקב ומחקר, בקנה המידה הגדול יחסית של הפרויקט שנבע מעוצמת בעיית ההצפות, וכן בשילוב עם פיתוח השטח לצורכי טיילות. כאן המקום לספר שהפרויקט לא הסתכם בפתרונות וויסות נגר בלבד, אלא שילב תפיסה כוללת יותר של פיתוח שטח לצרכי קהילה מחד ושל שמירה על הייחודיות האקולוגית של השטח מאידך. לדברי רן, השטח היה מיועד להפיכה לשמורת טבע אירוס נצרתי שהוא מין אנדמי לאזור זה, ועל מנת לא לפגוע בפרטים בשטח, נעשתה עבודת מיפוי של פרטי האירוס והתכנון בוצע בהתאם לממצאים. לצד זאת, נעשו עבודות פיתוח ביער – שביל, מתקני פיקניק וחנייה מונגשת –  על מנת להנגיש אותו לתושבים ולייצר מרחב קהילתי ומזמין. דבר חשוב נוסף שנעשה, כבסיס לעבודות ויסות הנגר ופיתוח השטח, הוא פינוי הפסולת על ידי עיריית נוף הגליל ולאחר מכן הצבת מחסום בכניסה ליער מכיוון ריינה כדי למנוע הישנות של שפיכת פסולת ביער.

בראייה כוללת יותר, הפרויקט הוא חלק אחד ממספר פרויקטים של פיתוח סביבת הנחל ותשתית ניקוזית בריינה שבוצעו בעבר או מתוכננים להתבצע בעתיד כחלק מתוכנית שיקום נחל ציפורי. השותפים בפרויקט מלבד רשות ניקוז ונחלים קישון הם קק"ל, רט"ג, מועצה מקומית ריינה, עיריית נוף הגליל, ומשרדי החקלאות והגנת הסביבה.
מלבד הפרויקט הפיזי, ישנו נדבך נוסף וחשוב של עבודה קהילתית. טל רטנר, מנהלת אגף חינוך וקהילה וסביבה ברשות ניקוז ונחלים קישון, מעדכנת כי כבר בחודשי הקיץ הקרובים צפויה להתחיל פעילות קהילתית, אשר תתקיים אחת לחודש, ותכלול בין היתר הפעלת בית קפה קהילתי ויריד. פעילות זו מובלת על ידי רשות הניקוז והמועצה המקומית יחד עם בוגרי קורס התיירנים שהתקיים כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי. מרכזו של האירוע הראשון יהיה שיתוף ציבור עם תושבי ריינה.

לשאלתי את רן מולכו מה הוא יחשיב כהצלחה של הפרויקט, נעניתי בתשובה אופטימית המראה את היתרון של תפיסה רב תועלתית לכל פרויקט פיזי בשטח. לדבריו, השינוי כבר ניכר בשטח, "המודעות לנושא עולה. התושבים הבינו שיש להם מה להפסיד אם לא ישמרו על מה שנעשה. יש היענות, עושים מרתונים, מביאים בתי ספר ליער, התחילה פעילות מאוד גדולה. המועצה ומחלקת החינוך מאוד רתומות בחיבור ליער. חשוב למועצה נושא הפסולת, הזיהום והניקוז מאוד מאוד חשוב, הכי חשוב". מבחינתו, סיום עבודות פרויקט הניקוז ייתן הקלה גדולה לבתים המוצפים, הוא שואף לסיום פרויקט הוויסות ופיתוח היער, ומקווה שהתושבים ייהנו ממנו- כך שלא יהפוך לפרויקט ששוכב בצד ללא שימוש – וישמש כדרך לתושבי ריינה הגרים במקום אורבני צפוף להתחבר למשאבי טבע סמוכים במקום לסבול מהם. והחזון הרחוק? הפיכת נחל ציפורי לציר תנועה מרכזי ויומיומי להולכי הרגל בכפר.

הפוסט גמישות ויצירתיות בפתרונות לוויסות נגר בסביבה עירונית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

תאריך פרסום: אוג' 23

תוכנית המים בנחל ציפורי מטרתה לשחרר מים לנחל ולאפשר הפסקת שאיבות מהנחל על ידי חיבור חקלאים למקורות מים אחרים. חלק משלים והכרחי לשיקום משאב המים בנחל הוא הסרת מזהמים מהנחל. לשם כך, בימים אלו יוצאת לפועל תוכנית משמעותית במיוחד ומטרתה להפסיק כליל הזרמות של עודפי קולחים לנחל ממתקני טיהור שפכים (מט"שים) מנדא והסוללים על ידי שדרוג מפעלי הקולחים שלהם. תוכנית זו היא החלק העיקרי מתוכנית גדולה יותר של הסרת זיהומים מוקדיים מהנחל במסגרת פרויקט שיקום נחל ציפורי.  

כדי להבין את מקורות הזיהום המרכזיים באגן נחל ציפורי, בוצע סקר סיכונים סביבתיים על ידי רשות הטבע והגנים בהזמנת רשות ניקוז ונחלים קישון. הסקר זיהה מגוון מקורות זיהום וודאיים ופוטנציאליים ממקורות מוקדיים ורוחביים. ביניהם:

• מספר תחנות שאיבת ביוב לאורך האגן שגורמות לגלישות ביוב גולמי לנחל עקב תקלות ותפקוד נמוך.
• מספר מוקדי זיהום שמקורם במערכות הניקוז העירוני ובנגר עילי ועבורם מתוכננים בימים אלו פתרונות לתפיסת הזיהום והטייתו למט"שים.
• מקורות זיהום שמקורם מפעילות חקלאית וממרעה באגן הנחל. אלו מטופלים על ידי צוות החקלאות בפרויקט.
• עודפי קולחים ברמה ירודה ממתקני טיהור השפכים (מט"ש) מנדא והסוללים המוזרמים לנחל שתוארו כחלק העיקרי בזיהום הנחל מאזור מפגש הנחלים יפתחאל- ציפורי ומערבה. על כן, שדרוג מפעלי הקולחים של שני מט"שים אלו ייתן מענה משמעותי לשיפור איכות המים במרכז ומורד נחל ציפורי.

הזרמת קולחים לנחל ציפורי ולנחל יפתחאל ממאגר מנדא (מקור: סקר סיכונים סביבתיים, 2023/הגר סבטי)

מט"ש כפר מנדא (מס' 1 במפה) שבבקעת בית נטופה מייצר קולחים באיכות שניונית ירודה המוזרמים לשלושה מאגרים הצמודים למט"ש. המאגרים הצפוניים מספקים כיום מי קולחים לשטחי היישוב יודפת הסמוכים, ועודפי הקולחים מוזרמים דרך צינור הגלשה אל נחל ציפורי מיד לאחר המפגש עם נחל יפתחאל. לעומת זאת, במאגר הדרומי אין כלל משאבה ועל כן מי הקולחים מהמאגר, גולשים באופן קבוע אל עבר נחל יפתחאל (יחד עם גלישות של ביוב גולמי מהמט"ש), מצטרפים לזרמי קולחים ממערכות ניקוז ממעלה הנחל, ומשם ממשיכים לנחל ציפורי. על פי סקר הסיכונים הסביבתיים, נפח עודפי הקולחים שזרם ממאגרי מט"ש מנדא לסביבה הוערך ב- 1,213 אלמ"ק בשנת 2020.

מט"ש הסוללים (מס' 2 במפה) שבסמוך לקיבוץ הסוללים, צפונית לנחל ציפורי, מספק מי קולחים לשטחי הסוללים ולשטחים דרומית לאגן הנחל. עודפי הקולחים מוזרמים למאגר א.ב.ן. דרומית לבית לחם הגלילית. הקולחים ממט"ש זה הם באיכות טובה יותר מאלו של מט"ש מנדא (מספר זרמים באיכות שניונית או שלישונית), אך ישנם מקרים של קולחים ברמה ירודה, בעיקר עקב מליחות גבוהה שמונעת שימוש חקלאי, ואז הם מוזרמים דרך צינור עודפים לנחל ציפורי, מערבית למפגש עם נחל יפתחאל וסמוך למוצא צינור העודפים ממט"ש מנדא. נפח עודפי הקולחים שהוזרמו ממאגרי מט"ש הסוללים לסביבה הוערך בכשליש מזה של מט"ש מנדא.

מפת התוכנית לשדרוג מערך הקולחים מנדא והסוללים

מטרות התוכנית לשדרוג מפעלי הקולחים מנדא והסוללים הן מניעה של גלישת קולחים אל נחל יפתחאל ונחל ציפורי וכן אספקת קולחים להשקיית שטחים חקלאיים מסביב. התוכנית מורכבת ממספר חלקים:

1. רכישת מפעל הקולחים (מאגר וצינורות) ממט"ש מנדא על ידי אגודת 'קולחי עמק יזרעאל' ושדרוגו. מאגר הקולחים הדרומי ישוקם וייבנה עבורו מתקן שאיבה, שישאב את הקולחים מזרחית לעבר שטחי חקלאות מצפון מזרח למאגר אשכול. כך תתאפשר צריכת הקולחים וכן אגירה של קולחי חורף לשימוש בקיץ. בנוסף, קולחים יועלו מקו העודפים הקיים אל שטחי חנתון (בעזרת בוסטר), שכיום משתמשים במים שפירים בלבד.

2. קו העודפים ממט"ש מנדא יחובר עם קו העודפים ממט"ש סוללים, וכך עודפי קולחים ממט"ש מנדא יתפסו לצורך הזרמה למאגר א.ב.ן או דרומה לכיוון עמק יזרעאל במקום הגלשה לנחלים יפתחאל וציפורי.

שני החלקים לעיל יאפשרו ל'קולחי עמק יזרעאל' להתחייב להימנע מהזרמת עודפי קולחים לנחל (במצב רגיל, ללא כישלון חריג בפעולת המט"שים).

3. כדי לפתור את סוגית הקולחים המלוחים במאגר מט"ש הסוללים, יחובר צינור מקידוח 'ציפורי 1' (מס' 3 במפה) אל עבר מאגרי הקולחים. קידוח זה שממוקם מזרחית למאגרי הקולחים של מט"ש הסוללים יועד בעבר למי שתייה, אך עקב זיהום חנקתי משמעותי הוא אינו משמש עוד את ייעודו. לאחר החיבור ובמקרה של הגעת קולחים מלוחים למאגרי הסוללים, הזרמת מים מהקידוח תאפשר את מהילתם וכך ניתן יהיה להשתמש בהם להשקיה ולא יהיה צורך להגלישם לנחל.

4. בעוד מספר שנים מט"ש מנדא מתוכנן להתבטל כליל (במסגרת תוכנית רחבה של רשות המים). על מנת לאפשר לשטחים החקלאיים סמוך אליו להמשיך לקבל מי קולחים, תוגדל תחנת השאיבה במאגר הסוללים ויוקם קו נוסף בין מאגר הסוללים עד לחיבור לצנרת העודפים ממאגר מנדא, שיוכל להזרים מי קולחים בכיוון ההפוך- ממאגרי הסוללים אל עבר השטחים שכיום הם צרכנים של מט"ש מנדא ('חלופה א' במפה). בכך יושלם חיבור מלא של מאגר הסוללים אל כל השטחים החקלאיים.

5. מאגר הסוללים ישוקם על מנת להכשירו כמאגר חירום לקולחים שלא ניתן לדעת את מקורם ולא ניתן להשתמש בהם להשקיה שדות חקלאיים.

צילום אוויר של מט"ש מנדא והסוללים ומאגרי הקולחים המקושרים אליהם על רקע הנחלים יפתחאל וציפורי (מסומנים בכחול)

בימים אלו תחנת השאיבה במאגר הדרומי של מט"ש מנדא נמצאת בשלבי הקמה, מתוך שאיפה לסיים את השלב הראשון ולנצל את מי המאגר להשקיה עד קיץ 2024, ובכך להפסיק כליל את הגלישות ממט"ש מנדא לנחל.

חברת "פלגי מים" אחראית על התכנון עבור היזם – תאגיד "קולחי עמק יזרעאל", והיא מובלת על ידי שמעון טל, יועץ ומרכז בפרויקט שיקום נחל ציפורי לנושא המים.

כלל התקציב הוא כ-25-30 מיליון ₪, כאשר החלק העיקרי מגיע מרשות המים. כדאי לציין שתוכנית זו לא הייתה כלכלית ליזם בראשית דרכה. שיתוף פעולה מוצלח וסיוע במימון במסגרת שיקום נחל ציפורי הוא שאפשר בסופו של דבר את הוצאת התוכנית לפועל במימון משותף של רשות המים, "קולחי עמק יזרעאל" ורשות ניקוז ונחלים קישון.

• • • • • • תודה מיוחדת לשמעון טל, יועץ ומרכז את תוכניות המים בפרויקט שיקום נחל ציפורי, על ההסברים המפורטים והמסמכים.

הפוסט הסרת מזהמים מנחל ציפורי – שדרוג מאגרים ותשתיות קולחים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

שטח האגן בפרויקט נחל ציפורי הוא פסיפס של נחל, יישובים, שטחי יער, שמורות טבע והרבה מאוד שטחים חקלאיים. השטחים החקלאיים מהווים כ-40% מהשטח ופעמים רבות נושקים לנחל. בנוסף לכך, 25% נוספים מהשטח משמשים למרעה (שחלקו חופף עם שטחי יער ושמורות טבע). מערכת היחסים של הפעילות החקלאית עם הנחל היא משמעותית מאוד ובעלת רבדים רבים, החל בשימוש חקלאים במי הנחל, המשך בהצפות שטחים חקלאיים בחורף, וכלה בעדרים שמגיעים לשתות ולרחוץ בנחל ומשפיעים על צמחיית ומבנה הגדות ועל איכות המים. כמו כן, אגן ציפורי מכיל מגוון רחב של סוגי בעלות על קרקעות וסוגי חקלאות שונים. כל אלו דורשים ניהול מקיף וצמוד של הממשק בין החקלאות לנחל, שמתבצע על ידי צוות ייעודי לנושא.

נחל ציפורי הוא נחל שזורם בעיקרו בסביבה חקלאית ועל כן ישנם קווי השקה רבים מאוד בין החקלאות בנחל לתחומים השונים של פרויקט שיקום הנחל בראייה אגנית ואינטגרטיבית. נמנה מספר ממשקים כאלו, אך זו בהחלט לא רשימה סופית.

כמות המים בנחל מושפעת משאיבות מוסדרות ושאינן מוסדרות. לדוגמא, מורד הנחל מוגבל במים על ידי סכר ותעלת א-מאליכ שמזרימה מים למאגרים חקלאיים של הקיבוצים הסמוכים, ובאזורים אחרים ישנן שאיבות נקודתיות רבות מהנחל לחלקות חקלאיות פרטיות. גם הנחל משפיע על החקלאות בזמן אירועים שיטפוניים בחורף, שגורמים במקרים רבים להצפות של שדות ומטעים ונזק כלכלי. חלק ממקורות הזיהום של הנחל הם תשטיפים חקלאיים המגיעים מהשדות ומכילים שאריות חומרי הדברה, חומרי דשן וסחף קרקע. גם העדרים הרבים שנמצאים באגן נחל ציפורי ונכנסים לנחל במקרים רבים כדי לשתות ממנו או לרבוץ בו, מוסיפים לזיהום ודרדור איכות המים. בנוסף הם תורמים להרס הגדות ומונעים התבססות ושיקום צמחיה בנקודות הרביצה. שטחים חקלאיים צמודי גדות נחל עלולים לגרום לגריעה של הגדות וכן להשפיע לרעה על צומח הגדות, שכן צמחית באשה או צמחים פולשים מתבססים בקלות בשולי שדות חקלאיים (קרקע מופרת ומושקית). מאידך, לנחל בריא ולאזורי חיץ משמעותיים המאפשרים צמחיית גדות טבעית ושופעת יכולה להיות השפעה מיטיבה על החקלאות, דרך אויבים טבעיים למזיקים בחקלאות או מאביקים שנמצאים בסביבת הנחל ותורמים שירותי מערכת לחקלאי.
פן נוסף לחקלאות היא ההשפעה ההדדית שלה על מטיילי הנחל. מצד אחד, המטיילים נכנסים לשטחים חקלאיים, קוטפים מהתוצרת, רוכבי כלי שטח מעלים אבק רב הפוגע בגידולים ובאופן כללי המטיילים מייצרים הפרעה במרחב לעבודה השוטפת של החקלאים. מצד שני, המטיילים עלולים לסבול מהפעילות החקלאית בגלל רעש או מעבר כלים חקלאיים בסמוך אליהם וכן מהפרעה לנוף ולקישוריות שבילי הליכה עקב גדרות וחסימות מסביב לשטחים החקלאיים.

הממשקים הנרחבים הללו עם חקלאים, בעלי עדרים ובעלי השטחים דורשים עבודה רבה על יצירת הסכמות, שיתופי פעולה, בניית אמון ושיתוף טרם תכנון. בעבר, בפרויקטים מוגבלים בהיקפם ובאורך מקטע הנחל, גורמי המקצוע ברשות ניקוז ונחלים קישון או המתכננים נהגו לתאם ולהגיע להסכמות מול בעלי השטח או הגופים השונים בשטח (קיבוצים, חקלאים, קק"ל וכן הלאה) בעצמם, וכך לאורך השנים נבנו יחסי עבודה ואמון עם הגורמים השונים. עם זאת, ההיקף הגדול במיוחד של פרויקט נחל ציפורי והראייה האגנית דרשו גיוס של צוות חקלאות מקצועי, שמורכב משי גלעד ומפרופ' אבי פרבולוצקי. ייעוד של צוות לנושא זה, בשילוב הידע, הניסיון והמקצועיות ששי ואבי מביאים איתם מאפשרים עבודת עומק של יצירת שיתופי פעולה עם החקלאים והגופים השונים בשטח, תוך הבנה ויכולת ראייה של הפרויקט בכללותו. כן מתאפשרת עבודה יעילה יותר ושיטתית תוך נקודת מבט רחבה, וקצב מהיר של קידום פרויקטים בשטח.

הצוות החל לעבוד בשטח האגן לפני כשנתיים, והוא מפתח שיטות עבודה שבבסיסן עומדת תפיסה של הסתכלות אגנית, והבנה שהחקלאות היא חלק מהמרחב ותמשיך להתקיים לצד הנחל. לכן, השאיפה היא  להגיע ליצירת הסדר משותף, מיסוד שיתוף הפעולה, ובניית אמון ארוך טווח בין רשות ניקוז ונחלים קישון לחקלאים ובעלי העדרים. שאיפה זו נובעת מהבנה שללא כל אלו, לא ניתן יהיה לשקם את הנחל בצורה מיטבית ולאורך שנים. הצוות למעשה עוזר לתווך בין מגוון רחב של צרכים, רצונות, השפעות הדדיות ותפיסות שונות של המרחב  – מאמצי השיקום האקולוגי של הנחל, מתן מקום ושטח לנחל והנגשת מרחב הנחל לציבור הרחב אל מול צורכי החקלאים שעובדים באותו מרחב השפעת השינוי במרחב עליהם ועל השטח שלהם, שהוא במקרים רבים קניינם הפרטי.
לא תמיד ההסכמות הן פשוטות וישנם אינטרסים מנוגדים, במיוחד כאשר נדרש לתת מקום לנחל על חשבון שטחים חקלאיים, למצוא פתרונות חלופיים למקור מים, להזיז עדר ממקומו סמוך לנחל או לאפשר קישוריות ודרך למטיילים. לכן לעיתים קרובות האתגר של הצוות הוא למצוא פתרון שהוא לא בהכרח הפתרון הטוב ביותר עבור כל אחד מהצדדים, אלא פשרה שמקובלת על כולם, תיטיב עם כולם ובעיקר עם הנחל, תהיה מקיימת לאורך זמן ואף תזרז הוצאה לפועל של התוכניות. חשיבות נוספת לקיומו של צוות חקלאות ייעודי היא כתובת קבועה עבור החקלאים לשאלות וחששות שעולים מהשטח גם לאחר סיום ביצוע פעולה מסוימת בשטח, במקרה של עיכובים או אפילו כדי לדאוג למפתח לשער חדש שהוצב.
פן נוסף של שיתופי פעולה שהצוות מייצר הוא יצירת ממשקי עבודה שוטפים עם גופים שונים בשטח – קיבוצים בעלי שטח, קק"ל, רשות הטבע והגנים ועוד – לשם מציאת פתרונות טובים, משתפים, ומשותפים. לדוגמא, יצירת הסדרה בין בעלי עדרים שרועים בשטחי יער של קק"ל לנציגי קק"ל, ואיתור מקומות מתאימים להצבת שקתות מים.

עבודת הצוות מתחלקת למספר תחומים:

• עבודה עם בעלי העדרים הרועים בסביבת הנחל על מנת להגיע איתם להסדרים על: הרחקת המרעה מהנחל, פתרונות למקורות מים חלופיים, הצבת גידור, וכן על מנת לחזק את האמון ההדדי ובכך למנוע הישנות של רביצת המרעה בנחל. כיוון שבעבר הפרקטיקה המקובלת הייתה להתייחס לגופי המים הטבעיים כמקור מים לעדרים, בסיס העבודה של הצוות הוא קידום של שינוי תפיסה זו ביחד עם הגופים הרלוונטיים באגן (רט"ג, קק"ל ומשרד החקלאות). יש לזכור שמציאת מענה לעדרים והוצאתם מסביבת הנחל היא שלב הכרחי להצלחת שיקום הנחל.
• תוכנית המים שבבסיסה חיבור חקלאים למי מערכת או מי שיטפונות והפסקת שאיבות ישירות מהנחל. צוות החקלאות עובד ביחד עם יועץ המים לתוכנית כדי להגיע להסכמות עם החקלאים, ספקי המים ואגודות המים.
• יצירת ממשק 'חקלאות תומכת סביבה' בתמיכה ישירה לחקלאי– 'מתכונים' לחקלאות משמרת סביבה ברצועות החקלאיות הסמוכות לנחל (אזורי חיץ). התמיכות לנושא זה מתוקצבות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון כדי לעודד חקלאים להצטרף ולהטמיע את הפרוטוקולים המתאימים להם בשטחם, גם אם הם מצמצמים מעט שטחי ייצור מזון. מטרת ממשק זה הוא ליצור אינטרס משותף לחקלאים ולנחל על ידי יצירת אזורי חיץ שתורמים לאקולוגיה של הנחל מחד ולשירותי מערכת לחקלאי מאידך.

פרויקט השיקום עדיין בעיצומו אך כבר נרשמו כמה הצלחות של צוות החקלאות. במורד נחל ציפורי ישנו אזור שיקום נחל שמוגדר תחת פרויקט 'מרלין' הבינלאומי, כאשר לב התכנון הוא שיקום פשט הצפה על שטח של כ-100 דונם. מכיוון שנחל ציפורי במורד עובר דרך מטעים ושטחים חקלאיים של הקיבוצים הסמוכים, הצוות החל בשיח עם מנהלי החקלאות והקהילה כדי למצוא שטח מתאים לפשט ההצפה. בסופו של דבר נמצא פתרון מוסכם בצורה פשוטה ומהירה יחסית, ועבודות לביצוע החלו לפני מספר שבועות.
הצלחה נוספת ומשמחת היא הסדרה מול בעלי עדר וותיק וגדול באגן נחל רימונים. העדר רועה סמוך לנחל רימונים מזה 3 דורות של רועים, ואינו מוסדר מזה כ-40 שנה. המרבץ בצמידות לנחל יצר מפגע אקולוגי משמעותי לאורך שנים על ידי רמיסת גדול הנחל והצמחייה, הרחפת משקעים, וזיהום המים בצואה ונוטריינטים. בעקבות הפעילות בפרויקט, הרועה הגיע להסדרה על רעייה זמנית מול קק"ל והזיז את מרבץ העדר מהנחל לגבעה הסמוכה. נחתם עימו הסכם שבמסגרתו קיבל תשתיות גידור ושקתות מהפרויקט שמקילות עליו בניהול העדר ומאפשרות לעדר מים נקיים, ובתמורה הרועה מתחייב להשתמש בתשתיות ולעשות מאמץ למנוע מהעדר להיכנס לנחל. כמו כן, הרועה משמש כ'עיניים בשטח' עבור קק"ל ומהווה איש קשר משמעותי במידת הצורך. במקביל, הזזת העדר תאפשר עבודות לשיקום הנחל וביטחון בכך שעבודות השיקום לא ייפגעו מהבקר שיחזור לנחל.

סיפורי הצלחה אלו ואחרים מדגימים את החשיבות בביסוס יחסים עם החקלאים ועם גורמים אחרים בשטח בצורה של שיתוף פעולה והבנות הדדיות, וזאת כדי לאפשר שיקום נחל במבט אגני ובאופן מקיים לשנים רבות.

הפוסט הצצה לניהול ממשקי חקלאות-נחל באגן הציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

מוזמנות.ים להצטרף אלינו לוובינר  על כלים ומתודולוגיות ששינו את עולם הנחלים
לכל מי שרצו להשתתף במושב בוועידת הנחלים השנתית 2024 ולא הצליחו: שידור מיוחד עבורכן.ם עד הבית (או המשרד)!

מוזמנות.ים להצטרף לוובינר היכרות עם שלושה כלים בפיתוח שנועדו לתת מענה לצרכים מהשטח מעולם שיקום ושימור הנחלים. נכיר שני כלים העוסקים בקביעת גבולות ותוואי הנחל, ופלטפורמת ידע רחבה בנושא צומח בנחלים והשימוש הנכון בו בתהליכי שיקום.

בתוכנית:
כלים לתכנון מסדרון הנחל | ד”ר רועי אגוזי, התחנה לחקר הסחף, משרד החקלאות ובטחון המזון

הנחל כפוליגון | שקד פריד, מנכ"לית HiTECO | מרק שטיינגאוז, סמנכ"ל תפעול HiTECO, רשות הטבע והגנים

פלטפורמת ידע בנושא שיקום צומח בנחלים | אורי רמון, מנהל מכון דש”א

לצפייה בהקלטת הוובינר לחץ כאן

קרדיט לתמונה: HiTECO

הפוסט וובינר כלים ומתודולוגיות שישנו את עולם הנחלים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

סרטון שני בסדרת הסרטונים "סקירות מקצועיות בנושאי שיקום ושימור נחלים ובתי גידול מימיים".

לצפייה ישירה לחץ כאן

סדרת סרטונים קצרים המציגים סקירת פרויקטים מהארץ ומהעולם העוסקים בסוגיות מקצועיות בתחום שיקום הנחלים ובתי הגידול המימיים.

כל סרטון עוסק בסוגיה נבחרת ומציג מגוון פרויקטים רלוונטיים שיכולים להוות מקור למידה והשראה עבור אנשי ונשות מקצוע העוסקים בתחום.

את הסקירות ביצעו ומציגים אנשי ונשות אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים.
את הסקירה על מודלים לניהול שטחים פתוחים וקהל מציגה מאיה מילרד גבעון

הפוסט סקירה מקצועית – מודלים לניהול שטחים פתוחים וקהל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

סרטון רביעי בסדרת הסרטונים "סקירות מקצועיות בנושאי שיקום ושימור נחלים ובתי גידול מימיים".

לצפייה ישירה לחץ כאן

סדרת סרטונים קצרים המציגים סקירת פרויקטים מהארץ ומהעולם העוסקים בסוגיות מקצועיות בתחום שיקום הנחלים ובתי הגידול המימיים.

כל סרטון עוסק בסוגיה נבחרת ומציג מגוון פרויקטים רלוונטיים שיכולים להוות מקור למידה והשראה עבור אנשי ונשות מקצוע העוסקים בתחום.

את הסקירות ביצעו ומציגים אנשי ונשות אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים.
את הסקירה על מרכזים חינוכיים בסביבת נחל מציגה רז סימון

הפוסט מרכזים חינוכיים בסביבת נחל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה לחץ כאן

בשנתיים האחרונות אגמא מלווה מספר פרויקטים בשטח, פרויקטי ההדגמה ופרויקטים לשיקום נחלים מהצפון ועד הנגב.
​
אחד הנושאים שעולים כצורך קריטי מהשטח בכל פרויקט הוא נושא התחזוקה – ובאופן מדוייק, מהן סל הפעולות הנדרשות בשטח ​לאחר סיום ביצוע הפרויקט ​כדי לשמר את השיקום ואת המרחב, הן לטובת הנחל והן לטובת הציבור. פעולות אלו הן קריטיות למימוש הפוטנציאל המלא של הפרויקט, וכן בכדי לשמר את הצלחתו.

​כחלק מהליווי של אגמא לפרויקט ההדגמה ״עיר נחלים״ בנחל עין זהב הזורם בקרית שמונה, הוכנה סקירה מקצועית על תחזוקת נחלים. הסקירה נוגעת בעקרונות ודגשים לתכנון וביצוע תחזוקה מוצלחת מבוססת ידע, וכן מוצגים מספר מקרי בוחן בנושא מהארץ ומהעולם.
​
לצפיה במצגת: https://did.li/OCdgT

את הסקירות ביצעו ומציגים אנשי ונשות אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים.
את הסקירה על תחזוקת נחלים ומתקני ניהול נגר – מציג שי גלעד.

מוזמנים ומוזמנות לפנות בשאלות, להוסיף תכנים והערות במייל: info@agma.org.il

הפוסט תחזוקת נחלים ומתקני ניהול נגר – עקרונות וכלים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

בעבר נקרא הנחל ואדי אלעיון (נחל המעיינות), והוא היה אחד מנחלי החוף בעלי הספיקות הגבוהות ביותר. היסטורית הנחל שימש להשקיית שדות ולהפעלת טחנות קמח, אשר שרידיהן עדיין נמצאים בשטח. בתקופה הרומית, חלק ממימיו הוזרמו באקוודוקט לעיר עכו. מאפיין ארכיאולוגי ייחודי לאגן הגעתון הן בריכות הרמה, שהן ייחודיות לארץ ישראל ורובן נמצאות באגן הגעתון.

עם הקמת המדינה וצמיחת יישובי הגליל המערבי, חברת מקורות החלה לשאוב את מי הנחל. כיום, כל מי הנחל שאובים, כתוצאה מכך, אפיק הנחל האיתן הפך ליבש. יבוש זה הביא לפגיעה אקולוגית משמעותית בבתי הגידול הלחים שהיו תלויים בנחל.

ניתן לחלק את אגן נחל הגעתון לשלושה מקטעים: מתלול הגעתון – חלקו העליון של האגן והעירוני ברובו, גבעות נחל הגעתון – חלקו המרכזי והחקלאי ברובו, ומישור הגליל המערבי – מורד האגן, אזור מישורי הנמצא ברובו בתחומי העיר נהריה. מקטע מישור הגליל המערבי הוא המקטע הרגיש ביותר להצפות. בתחום זה הנחל חוצה את הרחוב הראשי של העיר נהריה, שדרות הגעתון, בתעלה שחלקה תת קרקעית ורובה פתוחה.

הנחל והעיר

היחסים בין הנחל לעיר דואליים מראשיתם: מחד, הפיתוח העירוני והכלכלי של העיר התבסס על הנחל כבר מהקמת העיר. מאידך, הסכנה הטמונה באופי הזרימה בו גבתה מחירים כבר מהתחלת הפיתוח לאורכו.

שדרות הגעתון – השדרה הראשית והמוכרת ביותר של נהריה – פותחה בשנת 1934. השדרה משמשת עד היום כמרכז העסקים העירוני, ונמצאים בה בתי קפה, חנויות, מוסדות פיננסיים, מלונות, מבנה העירייה, תחנת הרכבת ועוד. בשנת 1937 גודר הנחל, שהיה אז איתן וניטעו עצי אקליפטוס בשני צדיו, בניסיון למתן את עלית פני המים וההצפות בסביבתו. בחורף 1944, שטפון שנגרם כתוצאה מעלית מפלס מי הנחל פגע קשות בענפי החקלאות והמסחר השונים, וגבה את חייהם של שלושה בני אדם.

העיר נהריה המשיכה לסבול לאורך השנים מאירועי הצפה חוזרים ונשנים. בעבר רוב מקרי ההצפות אירעו בצידה המערבי של העיר, אך בשנים האחרונות נוסף מוקד הצפה בתוואי הנחל בכניסה המזרחית לעיר בשכונות נהריה הירוקה ושפרינצק. אירוע חריג בהיקפו ובמחירו אירע בינואר 2020. נחל הגעתון הציף רחובות רבים בעיר ותושב העיר נהרג בעת שניסע לסייע בחילוץ תושבים. סך הפגיעה ברכוש באותו אירוע נאמדה בכ-200-300 מיליון שקלים.

כיום, תשתית הניקוז של העיר כוללת שלושה נקזים עיקריים, שנחל הגעתון הוא המרכזי שבהם. לאורך השנים בוצעו עבודות בנייה שונות בתוואי הנחל: מזרקה, גשרונים, צנרות תשתיות, זיפות חניון ועוד. עבודות אלו פוגעות ביכולת הניקוז של הנחל, ומגבירות את הסיכון להצפות בנהריה.

תכנית הגנה לנהריה

בשנת 2010 יזמה רשות ניקוז גליל מערבי תוכנית כוללת למניעת שיטפונות והצפות בנהריה שמקורן בעליית המפלס של נחל הגעתון. התוכנית כללה בין היתר הקמת שלושה מאגרי ויסות במעלה: מחצבת יחיעם לאגירת מיליון קוב מים; מערכת השהיית נגר בנפח חצי מיליון קוב מים בנחל אשרת; ומאגר לאגירת מי שיטפונות בנפח מיליון קוב מים בשטחי קיבוץ כברי. נכון להיום, מאגר יחיעם אושר, ובוצע בו סכר זמני, עד לחתימת שר וביצוע התכנון הסופי; מאגר אושרת בשלבי תכנון מתקדמים; ומאגר עברון נמצא בשלב תכנון ראשוני.

הפוסט מורד אגן הגעתון – מקטע העיר נהריה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

שותפות אגנית מבקשת לכנס את בעלי העניין המרכזיים באגן, ולהגיע להסכמות ונהלי עבודה מבוססי ידע ומידע. ישנן אסטרטגיות שונות לניהול שותפות אגנית, והיא משתנה לפי המאפיינים והצרכים הייחודיים של האגן, והרקע הסטטוטורי של כל מדינה. מנגנון השותפות יכול להיות בעל מעמד חוקי, או על בסיס וולנטרי- ללא סמכויות מתוקף חוק. השותפות יכולה להתנהל ברמות שונות: רמה אזורית/מחוזית (River Basin District scale) רמת האגן (Catchment scale) או ברמת הקהילה המקומית/תת-אגן (Sub-catchment scale).

שותפות אגנית נועדה לקדם מספר פעולות מרכזיות:

1.התווית חזון ותכנית כוללת לאגן – כולל ניהול משאב המים וסיכוני שטפונות.

2.זיהוי וגישור על פערי ידע בניהול האגן תוך שילוב תחומי מחקר שונים.

3.משא ומתן מבוסס תהליכי גישור ופתרון סכסוכים הקשורים במשאב המים.

4. מציאת והדגשת התועלות לכל האחד מהשותפים (win-win situation).

5.גיוס הקהילה המקומית באגן.

מנגנון זה, של ניהול כוללני וריבוי תועלות, נמצא במהלך השנים כקריטי להצלחה ארוכת טווח של השותפות.

דוגמא למודל שותפות אגנית הוא ה- Catchment Based Approach (CaBA) בבריטניה. מודל זה נוצר ע"י המשרד להגנת הסביבה והשטחים הפתוחים (DEFRA) מכוח דירקטיבת המים האירופאית. מודל הCaBA מעודד לניהול האגן בצורה משלבת ע"י הקמת שותפויות אגניות. במסגרת מדיניות המודל, השותפות מקבלת הכרה רשמית מהמדינה, כך שמתאפשר לה להנות מתמיכה ציבורית נרחבת יותר ותקציבים למימון הפעילות.

ה-CaBA כארגון גג מכיר ותומך במעל 100 שותפויות אגניות ברחבי המדינה. כאשר בכל שותפות חברים מגוון בעלי עניין מקומיים, כמו ארגוני סביבה ללא מטרת רווח, רשות מים, שלטון מקומי, משרדים ממשלתיים, חקלאים, בעלי שטחים פרטיים, עסקים ועוד.
הבסיס המתודולוגי לכל שותפות אגנית כולל מספר שלבים: יצירת השותפות, יצירת תכנית פעולה אגנית על בסיס מידע שנאסף, יישום תכנית הפעולה, וכן ניטור של מדדים ויעדי הצלחה.
במסגרת מדיניות הCaBA פועלים גופים שונים המסייעים להוציא לפועל את המדיניות. בין הגופים הללו נמצא ה- River Trust שהוא ארגון גג של כ-60 עמותות של נאמני נחלים ברחבי המדינה, שעובדים בשותפות עם בעלי עניין מקומיים בכל אגן. זהו אחד הגופים החשובים באנגליה למימוש המדיניות.

מודל נוסף הוא ה-River Contracts שהחל בתחילת שנות ה-80 בצרפת, וכיום מיושם ב-150 שותפויות הפועלות בכ-10% משטח המדינה. המתודולוגיה נפוצה למדינות נוספות ונתמכת בתכניות שונות של האיחוד האירופי. הגישה מתמקדת ביצירת שותפות התנדבותית בין בעלי עניין מקומיים וגופים ציבוריים בכל אגן, כאשר הבסיס לפעילות של השותפות הוא כתיבת "חוזה נהר", בו מפורטות יוזמות ופעולות במרחב. החוזה נחתם על בסיס התנדבותי ואינו בעל מעמד חוקי מחייב, אך נוטה לקבל תמיכה ציבורית והכרה אזורית. חוזה הנהר מיושם תוך מתן דגש על שיתוף כל הקהילות בשטח, ושיתוף פעולה בין גופים ציבוריים לפרטיים. תכנית הפעולה מבוססת לרוב על מחקר ולמידה מעמיקה של השטח ועוסקת בנושאים: שיפור איכות המים, ניהול גדות, ניהול סיכוני שטפונות, ניהול משאב המים, שימור סביבתי ועוד.

• בישראל הנושא של שותפויות אגניות מקודם כחלק ממהלך נרחב להטמעת הגישה האגנית המשלבת. לדוגמא, בפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי, מתקיים שיתוף משמעותי של בעלי עניין והציבור הרחב באגן. בכדי שהשיתוף יהפוך לשותפות- הוקמו שותפויות במספר רמות פעילות: שותפויות נושאיות (למשל: חקלאות וניהול שטח), שותפויות מרחביות (מעלה, לב ומורד האגן), ושותפות אגנית רחבה לניהול אגני מקיים. השותפויות השונות לוקחות חלק בניתוח האתגרים וההזדמנויות במרחב האגן, וכן בגיבוש תמונת העתיד הרצויה, תוך שיקוף האינטרסים השונים במרחב.

תהליך בניית שותפות אגנית במרחב נחל ציפורי

ממליצים לקרוא עוד:

• עוד על Catchment Based Approach (CaBA) –  לחצו כאן
• עוד על River Trust – לחצו כאן
• עוד על תהליך בניית השותפיות בפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי – לחצו כאן

הפוסט שותפות אגנית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

המסמך נכתב בהובלת ד"ר בן בלק מהאגודה הישראלית לאקולוגיה, בסיוע וייעוץ של מיכל גרוסמן מחברת AVIVAMCG, ד"ר תמיר ארביב, וד"ר אנה הלס.

כידוע, ניהול הנגר במרחב העירוני הוא נושא מורכב הדורש משאבים רבים. בתקופה האחרונה העיסוק בו גובר עקב תנופת הפיתוח העירוני, צימצום השטחים הפתוחים בעיר ומחוצה לה, וכן שינויים צפויים בדפוסי הגשם העתידיים. לאור זאת נדרשת הבנה כי ניהול נגר צריך להיעשות בראייה הוליסטית מרחבית, כחלק מתכנית מובנית של המרחב העירוני כולו, תכנית אב לניהול נגר עירוני.

הזמנו את ד"ר בן בלק, עורך ועדות המומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, לשיחה קצרה על המסמך.

• היי בן, היה מאוד מעניין לקרוא את העבודה שכתבת, אבל לפני שנצלול פנימה ספר לנו קצת עצמך:

הרקע שלי הוא באנתרופולוגיה חברתית. ב-2016 סיימתי דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, שם ערכתי מחקר על ההיבטים החברתיים של תסמונות הרצף האוטיסטי. אחרי ארבע שנים של פוסט-דוק באוניברסיטה העברית, החלטתי שהגיע הזמן לבחון כיוונים מחוץ לאקדמיה, שיתנו לי את ההזדמנות ליישם את מיומנויות המחקר שלי למטרה יישומית יותר. כך הגעתי לתכנית ממשק, תכנית המכשירה בוגרי תואר שלישי כיועצים לבכירים במשרדי הממשלה. כעמית בתכנית, שימשתי כיועץ למנכ"לית מינהל התכנון דאז, דלית זילבר. הנושא שבו עסקתי במינהל התכנון היה ניהול מי הנגר, וכך נשאבתי לתחום המעניין והחשוב הזה, שאני עדיין עוסק בו לא מעט כמנהל האימפקט של תכנית ממשק וכעורך ועדות המומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה.

• נתחיל מההתחלה, מה הסיפור של ניהול נגר, למה נראה שפתאום כולם מדברים על זה?

מי נגר הם מים הזורמים מעל פני הקרקע, שמקורם הן במי הגשמים והן בזרימת הנחלים מהמעלה אל המורד. בעבר הגישה המקובלת בישראל ובעולם הייתה להתייחס אל מי הנגר כגורם סיכון חסר ערך בפני עצמו. לכן רוב הפעולות שנעשו לטיפול במי הנגר היו פעולות הנדסיות בעיקרן, שמטרתן הייתה לסלק את המים אל הים במהירות וביעילות. לכן הרבה מנחלי ישראל הוסטו הרחק מהשטחים הבנויים, הפיתולים שלהם יושרו, והדפנות והקרקעית שלהם צופו בבטון. למעשה מקטעים לא מבוטלים של נחלי ישראל נהפכו בדרך זו לתעלות ניקוז חסרות חן – ואפילו למובלים תת-קרקעיים עזובים ונשכחים.

הנזק שהפעולות הללו גרמו לנחלים כבתי גידול למגוון עשיר של מיני חי וצומח היה אדיר. אבל כל עוד הנחלים מילאו את תפקידם כתעלות ניקוז שמונעות הצפות, הדברים המשיכו להתנהל כך מבלי מפריע. אלא שאז, כמו שציינת, שתי מגמות החלו לקבל תאוצה. ראשית, ריבוי האוכלוסין בישראל הוביל לכך שיותר ויותר שטחים פתוחים כוסו באספלט ובטון. למי הגשמים יש פחות הזדמנויות לחלחל לתת הקרקע, וכמות מי הנגר עלתה משמעותית. שנית, שינויי האקלים הובילו לכך שהתדירות של אירועי גשמים עזים עלתה, כך שאנחנו רואים כמויות גדולות של משקעים בפרקי זמן קצרים יותר מבעבר. מערכות התיעול לא עומדות בעומס, והתוצאה היא ההצפות הרבות שאנחנו רואים בשנים האחרונות. בשנים האחרונות חלחלה ההבנה שלא רק מנקודת המבט הסביבתית, אלא גם מבחינה תכנונית והנדסית, מדיניות ניהול מי הנגר שלנו צריכה להשתנות מן היסוד. לא עוד תעלות בטון מכוערות שגם התועלת הניקוזית שלהן התבררה כמוגבלת, אלא פתרונות מבוססי טבע – נחלים משוקמים, שטחים פתוחים איכותיים, יערות עירוניים משגשגים: אלה סוג הפתרונות שאנחנו צריכים לעודד ולאמץ.

• מה אתם מציעים במסמך זה שמחדש או תורם לקידום הנושא?

תשתית כחולה היא תשתית עירונית שעניינה אגירה, ויסות, השהיה או חלחול של מי נגר בשטחים הציבוריים הפתוחים, לרוב בתוך שטחי הפארק העירוני. אתרים אלו מציעים מגוון מאוד רחב של תועלות ציבוריות, החל מצמצום אירועי ההצפות על נזקיהם הרבים, דרך אספקת שטחי פנאי איכותיים לרווחת התושבים, וכלה בשיקום הטבע העירוני והמגוון הביולוגי. האתגר הוא שגם אם כמעט כולם מסכימים שפתרונות מבוססי טבע יוצרים סיטואציה של win-win בין האינטרס הסביבתי לאינטרס התכנוני וההנדסי, זה לא בהכרח אומר שאפשר להתחיל ליישם אותם מחר בבוקר. בסופו של דבר גם הפתרונות האלה דורשים משאבי תקציב ומשאבי קרקע לא מבוטלים. קהל היעד העיקרי שלנו בעבודה זו הם גורמים הפועלים ברמת הרשות המקומית, והמטרה שלנו הייתה כפולה: ראשית, להדגים שהשקעה בפארקים מנהלי נגר היא השקעה כלכלית נכונה בטווח הארוך, גם אם היא דורשת תקציב לא קטן בטווח המיידי. שנית, לסייע לאנשי הרשויות המקומיות לזהות ואף לייצר מקורות תקציביים שבאמצעותם הם יכולים להקים את האתרים האלה, ולשמור עליהם בריאים ואטרקטיביים בטווח הארוך.

• במסמך אתם עורכים מיפוי של מקורות מימון לתשתיות מעין אלו, כמה שימוש נעשה באמת עד היום במקורות הקיימים?

אמנם אנחנו רואים יותר ויותר פרויקטים מוצלחים של תשתיות כחולות, שאגב הרבה מהם מופיעים כמקרי בוחן במאגר מקרי הבוחן של אגמא ואפשר ללמוד מהם המון. אבל מה שעומד מאחורי הקלעים הוא שרשות מקומית שמבקשת ליזום הקמת תשתית כחולה לא תוכל לממן זאת מקופת העירייה בלבד. במקום, היא תידרש לגייס סיוע משמעותי של קרנות ממשלתיות, משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וכספי תרומות. העובדה שהמקורות הללו קיימים היא חיובית, אבל בסופו של דבר מדובר במקורות מוגבלים, בטח בהינתן הצורך האדיר. בנוסף, לא לכל רשות יש את הידע הארגוני, כוח האדם המיומן או את הפניוּת לגייס את המשאבים הדרושים. רבות מהרשויות לא פיתחו עדיין תכנית אב לניקוז, מה שמונע מהן אפילו את המקור התקציבי הזמין ביותר לפרויקטים מסוג זה שהוא גביית היטל תיעול מהתושבים. ולכן, דווקא הרשויות החלשות יותר, אלו שהן מלכתחילה פגיעות יותר לנזקי ההצפות וממילא מתאפיינות בחוסר ניכר של שטחים פתוחים, הן אלו שיתקשו יותר להקים את התשתיות הכחולות שהן כל כך זקוקות להן. אלו המקרים שהעבודה שלנו מבקשת לתת להם מענה.

• במבט אל העתיד, מה שינוי המדיניות שאתם מציעים ומה מקורות המימון הפוטנציאליים שטרם נעשה בהם שימוש

המסמך מכיל מספר המלצות מדיניות, המתמקדות בטווח הקצר, הבינוני והארוך.
בטווח הקצר, המלצנו שמשרד הפנים יקדם מנגנון של מתן מענקים או הלוואות לרשויות המקומיות להכנת תוכנית אב לניקוז ולניהול נגר, שיוחזרו על בסיס היטל התיעול שהן יגבו בעתיד. עוד הצענו שהמענקים או ההלוואות יוענקו בראש ובראשונה לרשויות שייתנו עדיפות לאמצעי ניהול נגר מבוססי שצ"פים כדי לשקף את התועלת הרבה הנובעת דווקא מאמצעים אלו. בנוסף, המלצנו להרחיב את השימוש בקרנות ציבוריות שונות, כמו הקרן לשטחים פתוחים (שראוי לציין שכבר תומכת בלא מעט מיזמים מסוג זה), הקרן לשיקום מחצבות, ואפילו הקרן למניעת זיהום ים – למימון פרויקטים של תשתיות כחולות. הרעיון הוא שפרויקטים אלו מקיימים את מטרותיהן המגוונות של הקרנות, ובו בזמן הם משרתים את היעד הלאומי להיערכות לשינוי האקלים ולמזעור נזקי ההצפות.
בטווח הבינוני, אנחנו ממליצים לקדם את השימוש המשני במי נגר לטובת השקיה או העשרת מי התהום. אמנם יש בכך אתגרים בריאותיים ואחרים, אבל אלו סוגיות טכניות שיכולים להיפתר במאמץ משותף של הרגולטורים. הרעיון הוא פשוט: במדינה כמו ישראל, למים יש ערך רב. ברגע שערכם של מי הנגר יתורגם לערך מוניטרי, ערך עתידי זה יוכל לשמש כבסיס למימון הקמת התשתית.
בטווח הארוך, אנחנו ממליצים על הקמת קרן ייעודית מחזורית שתממן פרויקטים שעניינים צמצום אירועי הצפות תוך רתימתם לטובת תועלת סביבתית וחברתית. בבסיס כלי מימוני זה עומדת השקעה חד-פעמית של המדינה לשם הקמתה של קרן ייעודית, שלאחר מכן ממונפת באמצעות סחירתה למשקיעים פרטיים ומוסדיים. קרן מעין זו תוכל להעניק הלוואות ומענקים שונים לרשויות מקומיות עבור הקמתן של תשתיות כחולות, תוך ציפייה לתשואה חיובית נמוכה על ההשקעות. המשקיעים בקרן עשויים להיות משקיעים ציבוריים מהממשלה, פילנתרופים וכן משקיעי אימפקט (משקיעים חברתיים). מנין יחזירו הרשויות את ההלוואות מהקרן? ראשית, מגביית היטלי השבחה שישקפו את העלייה הצפויה בערך הנדל"ן בקרבת הפרויקט, כמו גם היטלי תיעול והיטלי שצ"פים. ושנית, מפיתוח כלכלי ומקורות הכנסה מסחריים בדופן הפארק. יש כל מיני מודלים שאפשר להשתמש בהם לצורך הקמה של קרן מעין זו, אבל בבסיס כולם עומד אותו רעיון – לפארק עירוני איכותי יש ערך כלכלי לרשות, ואת הערך הזה צריך לרתום כדי שיאפשר הקמה של אתר שמשרת כמה שיותר מטרות ציבוריות.

• לסיום, כמי שמעורב במספר מסמכים ופרוייקטים שעניינם ניהול נגר עירוני, איך אתה רואה את הנושא בעוד עשור קדימה?

השנים האחרונות היו שנים של עשייה חסרת תקדים בתחום הסדרת ניהול הנגר במדינה. מסמך המדיניות לניהול נגר עירוני של מינהל התכנון, לצד התיקון המבורך לתמ"א 1 הטמיעו את יסודות התפיסה האגנית לתוך תהליך התכנון, כמו גם את העיקרון לפיו כל תכנית בנייה צריכה לנהל נפח נכבד ממי הנגר שהיא מייצרת בתוך שטח התכנית. משרד החקלאות מוביל מספר יוזמות חשובות בנושא, ובראשן תכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות והצפות. ובשנה האחרונה התכנסה ועדת מנכ"לים רחבה בהובלת משרד ראש הממשלה אשר גיבשה המלצות מדיניות לרפורמה מקיפה בתחום ניהול סיכוני ההצפות. ניכרת הכרה בחשיבות הנושא – וביתרונם המובהק של פתרונות מבוססי טבע ושל התפיסה האגנית אינטגרטיבית – גם בקרב רשויות הניקוז והרשויות המקומיות. על אלו ניתן למנות גם את מעורבותם של ארגוני חברה אזרחית דוגמת אגמא והאגודה הישראלית לאקולוגיה, שפועלים לרכז את הידע המקצועי בנושא ולהנגישו למקבלי ההחלטות. אך תנופת העשייה חייבת להימשך. אני מקווה מאוד שההנהלות החדשות של משרדי הממשלה השונים ימשיכו להקדיש לנושא את התשומות הנחוצות, שהמלצותיה של ועדת המנכ"לים יאומצו על ידי הממשלה, ושסעיפיה ישולבו באופן מלא בחקיקה, לרבות בחוק ההסדרים. שינויי האקלים מאלצים אותנו לחשוב מחדש על האופן בו פעלנו עד כה, וליישם את התובנה שפיתוח ושגשוג לא יכולים להתקיים אלא תוך שמירה על משאבי הסביבה המוגבלים שלנו. אם מגמה זו תימשך, אפשר לקוות כי בתוך עשור נוכל ליהנות ממי הנגר שיזרמו כראוי להם בנחלים בריאים ואיכותיים, ולא ברחובות הערים כפי שהתרגלנו.

תודה גדולה לד"ר בן בלק

הפוסט תשתיות כחולות בערים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

שיקום אגני מצריך שיח מגשר ומתכלל בין עולמות הידע והתוכן השונים והתאמתם לשינויים במדיניות ובמסמכי התכנון הסטטוטורי.

לקראת פתיחתו של קורס לשיקום נחלים הלכה למעשה – סביבת הנחל במבט אינטגרטיבי, הזמנו לשיחה את מוביליו המקצועיים של הקורס:  אורי מורן, מחברת מורן פיתוח וייעוץ, אקו-הדרולוגיה, שיקום ופיתוח מערכות אקולוגיות ומשאבי מים, אינג' איתמר הלפרין, מחברת אובל ייעוץ ותכנון הנדסי, הידרולוגיה, ניקוז וניהול נגר, ואורי רמון, מנהל מכון דש"א (דמותה של ארץ) סקרי טבע ומשתמשים, ניטור אקולוגי וכתיבת מסמכי מדיניות, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.

במהלך השיחה שעיקריה מוצגים כאן לפניכם/ן, ניסינו להציג על קצה המזלג את עולמם של משקמי הנחלים, ולחשוף זווית ראייה ממוקדת על האתגרים, המורכבויות והשיח הקיים על שולחנם יום יום.

נתחיל מההתחלה. כשמשתמשים בביטוי "שיקום נחל", אנחנו מצביעים על כך שמשהו הופר. חשוב להבין תחילה כי אנחנו לא עוסקים בנחל טבעי אלא בנחל שעבר הפרה. אחד השלבים הראשונים שיש לעשות במסגרת השיקום זה לאבחן את ההפרה. השלב הבא שיש לעשותו הוא להבין את התהליכים הטבעיים המעצבים את מכלול הנחל – זרימה, סחף, השקעה, חלחול, אידוי ודיות של מים. כשאנחנו בוחנים את השפעתם של שני הגורמים הללו: מצד אחד תהליכים טבעיים, ומהצד השני פעולות הפרה – נוצרת לנו הבנה על מתווה הנחל הטבעי קודם פעולות ההפרה.
השלב הבא בשיקום יהיה לאתר נחל הדומה במרכיביו הטבעיים (גיאולוגים, גיאומורפולוגים, הדרולוגים ואקולוגים) לנחל אותו אנו מעוניינים לשקם ולהפוך אותו לאתר ייחוס. את אתר הייחוס (הרפרנס) שלפעמים כבר לא קיים בשטח, אנחנו מנסים לאתר במקורות שונים ע"י חקירה היסטורית (לדוגמא בתצ"אות או במפות קדומות), או בשטח ע"י בחינה של נחלים שכנים במרחב, ו\או במרחב גיאוגרפי דומה.

כשאנחנו מחברים את המרכיבים הטבעיים של הנחל, את צרכיו הניקוזיים ואת שימושי הקרקע במרחב הנחל, אנחנו יכולים להתוות את שיקום הנחל. בתהליך השיקום נרצה להחזיר את המצב לקדמותו ו\או להשיב תפקודי טבעיים לנחל כך שהמערכת הטבעית תשוב לתפקוד מיטבי ובמידת האפשר גם תקיים את עצמה על ידי תהליכים טבעיים.

את השיקום ננסה לקדם באמצעות פתרונות מבוססי טבע שמבוססים על תהליכים טבעיים, וזאת מתוך למידה והבנת המערכת הטבעית שהוזכרו מעלה. אלה פתרונות בהם אנחנו משתמשים בתפקודים הטבעיים של הנחל כבסיס לפתרון יותר מקיים ויותר רב תועלות מאשר הפתרון אשר מתבסס על התועלת הניקוזית המוכתבת מהנדסה קשיחה.

קיים מתח בין תהליך התכנון האידיאלי שהיינו רוצים שיהיה (המתייחס להבנת ההפרה, הבנת התהליכים הטבעיים הקיימים והבנת מהלך המים באגן כולו), לבין חלק ניכר מתהליכי השיקום המבוצעים בפועל. מערכת התכנון של הנחלים כפי שהיא בנויה כיום, יוצרת בדרך כלל מצבים של תכנון מקטע נחל, עם התייחסות חלקית בלבד לאגן כולו. לכן חלק מתהליך השיקום הוא להבין איך למצוא את הדרך הנכונה להביא לפחות חלק מהמאפיינים האגניים לתוך תהליך השיקום תוך התחשבות במשאבים הקיימים לפרוייקט.

כשניגשים לתהליך שיקום נחל, צריך להביא בחשבון שזה לוקח זמן. לנחל נדרשות הרבה שנים על מנת לחזור לתפקוד הידרולוגי יציב, גם בתנאים אופטימליים. פרוייקט שיקום של נחל הוא לא פרוייקט של שגר ושכח. לאחר ביצוע פעולות שיקום (לדוגמא שינוי של המבנה שלו, או פעולה של השפעה מיטיבה על כמות ואיכות המים), יש לנטר אותן ואת השפעותיהן בשטח. בהתאם לכך, נדרשת התאמת פעולות התחזוקה וההתערבות לאורך תקופת זמן ארוכה לאחר הביצוע, ויש להיערך לכך כחלק מביצוע כל פרוייקט שיקום נחל.

אחד מפערי הידע הקיימים בעולם השיקום הוא בתחום ממשקי חקלאות ונחלים. נחל הנמצא לצד סביבה חקלאית משבש את היכולת של החקלאים לשמר סביבה מבוקרת – הוא מייצר לעתים הצפות, סוחף קרקע ועוד. במקומות רבים בארץ, ובייחוד ביישובי החוף, השטחים החקלאיים נמצאים בתחום פשטי ההצפה של הנחל. מצורך כוונה להגן על השטחים הטבעיים מפני הצפות, נותק הנחל מאזורי ההצפה ובשל כך הוא זורם בספיקה גבוהה יותר ועלול ליצור הצפות במורד.

כדי שנוכל לחזור ולהשתמש בפשטי ההצפה הטבעיים של הנחל כחלק מ"פתרונות מבוססי טבע" למניעת הצפות במורד האגן, נדרש פיתוח של ידע חדש ורב תחומי. הנה מספר כיווני בדיקה וחשיבה רלוונטיים:

1. התאמת גידולים שאינם נפגעים מהצפה של פעם בחמש או עשר שנים ויותר מתאימים לגידול לצד נחל.
2. למידה של צורת בניית השדה או המטע בצורה שהוא יקבל את המים מצד אחד, אך ידע לשחרר אותם במהירות מתאימה. מים שמצטברים בשדה או מטע יכולים ליצור נזקים רבים.
3. פיתוח מנגנונים הסכמיים וקנייניים שיאפשרו את הממשק הזה. כלומר, לעודד את החקלאי לתת שירות ציבורי, בו השדה שלו ישמש כפשט הצפה מבלי שהוא יפגע יתר על המידה מבחינה כלכלית ומבחינה מוראלית.

בתחום תכנון נחלים אין גישה אחת. הנחל משתנה לאורכו ולכל נחל הסוגיות הפרטיות שלו. פתרון נכון לפערי הידע בנושאי שיקום נחלים ייבנה מתוך שילוב בין תחומי ידע שונים, בין רמת התכנון הכללי של נחלים לבין רמת קריאת השטח בצורה מדויקת ומעמיקה.

לאחר הסתייעות באנשי מקצוע ממגוון תחומים לזיהוי פערי הידע הקיימים בתחום שיקום הנחלים בראייה אגנית, והבנת כברת הדרך שיש לעשות בתחום, בחרנו להתמקד בתהליכי גיבוש פתרונות לצרכים אלה בקורס סביבת הנחל במבט אינטגרטיבי. הקורס יעסוק בפערים הללו בשני כיוונים: יכולת קריאת השטח בבואנו לשקם נחל, ויצירת אינטגרציה בין תחומי ידע ותוכן שונים. החיבור בין שניהם יוכל לייצר מציאות אחרת בתחום שיקום הנחלים בישראל.

ניתן להעמיק עוד בתחום שיקום הנחלים כאן.

לפרטים נוספים על קורס לשיקום נחלים הלכה למעשה – סביבת הנחל במבט אינטגרטיבי – לחצו כאן.

הפוסט שיקום נחלים הלכה למעשה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה בהקלטת הוובינר – כאן

שאלת ניהול הנחל והשטח סביבו, היא אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות רבים מאיתנו. אחת מתצורות ההתמודדות היא הקמת מינהלת נחל.

בישראל פועלות כבר מספר מינהלות ומספר מינהלות נוספות נמצאות בשלבי חשיבה והקמה. הצטרפו אלינו לוובינר בנושא!

סדר המפגש:

מהי מינהלת נחל? | שרית כספי אורון, ממונה שיקום נחלים במשרד להגנ"ס

מינהלת נחל אלכסנדר | רן פרחי, רשות ניקוז ונחלים שרון

מינהלת נחלי הגליל העליון | הילה שגיא ורונן פלר, מועצה איזורית גליל עליון

מינהלת נחל שקמה | ענת האס, מנהלת שטחים פתוחים פארק שקמה

דיון ושאלות מהקהל

דנו בסוגיות כמו מבנה המינהלת, מיהם השותפים במינהלת? מהו המעמד הסטטוטורי של גוף שכזה, מהן שגרות העבודה ועוד.

היה מעניין!

מוזמנים להכיר מודלים שונים לניהול שטחים פתוחים וקהל בלינק כאן

הפוסט מינהלות נחלים – איך מתחילים? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הצטרפו אלינו למפגש נוסף בסדרה QUALITY TIME – סדרת מפגשים עם א.נשים פורצי ופורצות דרך מהעולם המחוללים שינוי בעולם התכנון, השיקום והניהול של אגני היקוות, ניהול נגר ושיקום נחלים.

הפעם אירחנו את Prof. Chris Spray מאוניברסיטת Dundee שבסקוטלנד, מוביל Eddleston Water Project.

פתרונות מבוססי טבע לניהול סיכוני שטפונות מצריכים סל כלים הכולל בתוכו פעילויות שיקום וחיקוי של מערכות טבעיות במערכת הנחלים, בכדי לנהל אותם בצורה שתטיב הן עם הטבע והן עם האדם. פתרונות אלו נמצאים בבחינה בשנים האחרונות, ועדיין קיימת אי ודאות לגבי היעילות שלהם וסך התרומה שלהם בהפחתת ספיקות ומיתון נזקי שטפונות באגן.

פרויקט Eddleston Water החל בשנת 2010 ולווה בפן מחקרי צמוד, אשר בדק את יעילות האמצעים השונים בויסות הספיקות בערוץ הנחל, לצד הרצת מודלים שונים.

פרופסור כריס ספריי הציג בפנינו תובנות חשובות שנצברו במהלך למעלה מעשור של מחקר ולמידה לגבי יעילות ותרומת מגוון פתרונות מבוססי טבע לניהול סיכוני שטפונות וביניהם:

• השבת נפתולים
• יצירת סכרונים דולפים
• חיבור מחדש של פשטי הצפה
• יצירת בריכות צד
• הסרת חסמים

יואב שרפי, מנהל מחלקת תכנון וסביבה, מרשות ניקוז ונחלים שורק לכיש,

הציג את הזוית הישראלית של שימוש באמצעים רכים לניהול סיכוני שטפונות.

אנו מזמינים אתכן ואתכם להצטרף ולשמוע מה פרופ' כריס ספריי ושותפיו תכננו, יישמו, חקרו ומצאו!

*ההרצאה באנגלית

* picture from: https://tweedforum.org

לצפייה בהקלטת הוובינר – לחצו כאן

הפוסט Quality time – ניהול שיטפונות מבוסס טבע – שלב ההוכחות – סקוטלנד הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

'פרויקטי הדגמה לשיקום נחלים' הינם פרויקטים העוסקים בשיקום של נחלים מטיפוסים שונים ובמסגרתם ניתן מענה אינטגרטיבי למגוון מטרות ויעדים. הפרויקטים מתמקדים בגישות תכנון מבוססות טבע (Nature Based Solutions) בראייה אינטגרטיבית. פרויקטים אלה הוגדרו מלכתחילה למטרות הדגמה ולמידה, לכן בלב כל אחד מהפרויקטים נמצא 'נושא הדגמה' המלווה את צוות הפרויקט ומהווה את המוקד המרכזי ללמידה תוך כדי תנועה. בימים אלה אנחנו מלווים שישה פרויקטי הדגמה שונים בכל רחבי הארץ. סדרת וובינרים זו מאפשרת הצצה אל מאחורי הקלעים של הפרויקטים, הכרות עם צוותי הפרויקט ולמידה מתוך הניסיון בשטח.

את פרויקט ההדגמה בעמק צרעה מובילים רשות ניקוז ונחלים שורק לכיש ביחד עם צוות התכנון.

• ניהול פרויקט – תלי לנדסמן
• ריכוז פרויקט ההדגמה – מורן פיתוח וייעוץ
• אדריכלות נוף – סטודיו אורבנוף
• אקו-הידרולוגיה – מורן פיתוח וייעץ
• אקולוגיה – החברה להגנת הטבע, היחידה לטבע עירוני

נושא ההדגמה של הפרויקט:

פתרונות מבוססי טבע לניהול סיכוני הצפות בשטחים פתוחים – השלמת פערי ידע וריבוי תועלות

אתגרי הניקוז בישראל גדולים.

לצד תהליכי תכנון משמעותיים למתקני ויסות גדולים במעלה שיתנו מענה לאירועי הקיצון, מתפתחת למידה על פתרונות מבוססי טבע לניהול סיכוני הצפות בשטחים הפתוחים בהיקפים קטנים יותר בעלי יעילות ויסות גבוהה לצד ריבוי תועלות נוספות. פתרונות אלו יכולים לתרום לניהול מיטבי של סיכוני שטפונות וכן תועלות נוספות כגון שימור קרקע חקלאית, העשרת אקוויפרים, השקיית יערות, העשרת בתי גידול קיימים, פיתוח נופי התומך בטיילות, אקולוגיה וצפרות ועוד.

פתרונות מבוססי טבע הפכו להיות חלק שגור בשיח המקצועי, בקולות קוראים ובמדיניות, אך ישנם פערי ידע לגבי רמת יעילותם ההידרולוגית וריבוי התועלות שהן מייצרות.

מטרות הפרויקט הן:

• השלמת פערי ידע הידראוליים עבור Nbs
• יישום תוכנית ניטור רב תחומית לבחינת התועלות של Nbs
• ביצוע מקרה הצלחה ל- Nbsבעמק צרעה
• רתימת שותפים וגיבוש מנגנון ניהולי עבור אחזקת פיתוח פארק תיירות עמק צרעה

הצטרפו אלינו למפגש בו למדנו על פרויקט ההדגמה בעמק צרעה בו רשות ניקוז ונחלים שורק-לכיש יחד עם שותפיה במרחב מפתחים פרויקט הדגמה לניהול נגר בקנה מידה שונים, המבוסס על תהליכים טבעיים.

סדר היום:

• הצגת הנושא – שי גלעד, אגמא
• הצגת תפיסת ניהול הנגר של רשות ניקוז ונחלים שורק לכיש – מענה במגוון אסטרטגיות – בועז כהן, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים שורק לכיש
• שילוב והעצמת היבטים אקו-הידרולוגיים באתר הוויסות בעמק צרעה – מאפיינים ייחודיים ותועלות נוספות – נציגי צוות התכנון
• היכרות פרויקט הדגמה "עמק צרעה" – התנסות ומדידה של פתרונות מבוססי טבע לניהול משאב המים – עמית מדינה, מורן פיתוח וייעוץ

מוזמנים ומוזמנות לעיין במאמר בנושא של ד"ר רועי אגוזי, התחנה לחקר הסחף במשרד החקלאות ופיתוח הכפר כאן  

לצפייה בהקלטת הוובינר – כאן

הפוסט וובינר חשיפה: פרויקט ההדגמה בעמק צרעה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הצטרפו אלינו למפגש נוסף בסדרה QUALITY TIME – סדרת מפגשים עם א.נשים פורצי ופורצות דרך מהעולם.

במפגש הוצג פרויקט שיקום מערכת המים של העיר אוטרכט, אשר בהולנד ע"י אדר' רני יזהר, עמית במשרד OKRA Landscape אשר תכננו את הפרויקט – קישור לאתר החברה

רני בעל תואר שני באדריכלות מה – Technical University Delft, ובמשך 20 השנים האחרונות עבד במשרדי נוף ואדריכלות בעלי שם בינלאומי בבריטניה ובהולנד, וב-OKRA Landscape Architects מוביל פרויקטים באירופה ובסין המקדמים אורבניזם בהובלת נוף כפתרון בר-קיימא למצבים מורכבים במרחב הציבורי בסביבה עירונית צפופה מתמדת.

קצת רקע על פרויקט שיקום תעלת אוטרכט

• הוצאה לאור של נחל עירוני מתועל שנסלל עליו כביש בעבר וכחלק מתוכנית התחדשות עירונית פורק הכביש.
• הפרויקט בוצע בשני שלבים שהושלמו ב-2015 וב-2020, ע"י חברת OKRA.
• במהלך הפרוייקט נעשו הסדרי תנועה חדשים באזור כך שתועדפו הולכי רגל ורוכבי אופניים.
• גדות הנחל הפכו לפארק ציבורי שממשיך עד לפארק עירוני נוסף ומחבר את רשת השטחים הירוקים בעיר.
• הפרויקט זכה בפרס אירופאי למרחב ציבורי עירוני של המרכז לתרבות עכשווית בברצלונה (CCCB).

ובזירה המקומית,  ד"ר יריב שגיא – יועץ אסטרטגי, מומחה בתכנון מדיניות עירונית, פיתוח ארגוני ובינוי קהילה, הציג את חזון הנחלים של טירת הכרמל והתוכנית להוציא לאור את נחל גלים ונחל עובדיה. 

ד"ר יריב שגיא, מלווה את תכנון שיקום נחל גלים, הכולל חלופה להשבת מקטע של הנחל לפני הקרקע. בתכנית הרחבה יותר של העיר קיימת כוונה לבחון פעולה דומה גם עבור נחל עובדיה.

זהו מפגש מלא עניין שלא כדאי לפספס והוא קורה אצלכם בסלון

• קרדיט לתמונה: Contra Costa – Clean water program

לצפיה בהקלטת הוובינר – כאן

הפוסט Quality Time -שיקום מערכת המים של העיר אוטרכט, הולנד הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפעם עסקנו בניהול נגר ממעוף הציפור.

אם אתם מנהלים עיר וחשוב לכם להתמודד עם אתגר ההצפות והשיטפונות, תכנית ניהול נגר זו הפעולה היעילה ביותר שכדאי לכם לעשות: למפות את הסיכונים, להתוות מדיניות עירונית, ולמצוא דרכי התמודדות ופתרונות לעתיד שיגיע.

במפגש עסקנו ביתרונות שבהכנת תכנית כזו, בנוסף לתכנון איכותי לעיר.

הצגנו איך מתכננים תכנית לעיר שלמה, מה חשוב לשים לב ואילו מקורות מידע זמינים עבור המתכננים.

התייחסנו להיבטים נוספים בתכנית ולצוות שצריך לעסוק בזה (מתוך העירייה ומחוצה לה)

הצגנו דוגמאות לתכניות והייתה הזדמנות לשאול שאלות.

הציגו במפגש:

למה בכלל לערוך תכנית ניהול נגר עירונית? | רחלי קולסקי, מנהל התכנון

היבטים נופיים בתכנית העירונית | אדר' הנוף טלי וקסלר, נחלת הכלל

איך לערוך תכנית ניהול נגר עירונית לפי מסמך המדיניות | הידרולוג גלעד ספיר, DHV

זה חשוב לטובת העיר שלכם!

להקלטה:

הפוסט תוכניות עירוניות לניהול נגר וניקוז – מה חשוב לדעת? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

עליית מפלס פני הים היא כבר עובדה ידועה! כיום החוקרים עוסקים בשאלות לגבי קצב ושיעור עליית המפלס, השפעת העלייה על קו החוף והנחלים, ומה צריכה לכלול היערכות נכונה לכך.

מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו לוובינר מרתק, בנושא עליית מפלס פני הים ומפגש נחל-ים.

במפגש שמענו על היערכות המדינה לתרחישים השונים, על האינטראקציה בין הים למוצאי הנחלים באסטוארים ועל מה שאנחנו עוד לא יודעים.

הוצגו במפגש:

שינויים במפלס הים – מבוא קצר בראייה גלובלית – ד"ר רועי חיכל, מנהל המחלקה המקצועית, אגמא

תרחישי ייחוס לעליית מפלס ים, גיבוש מדיניות חקר ימים ואגמים – ד"ר רז תמיר, מכון חיא"ל

עליית מפלס הים בראי המנהלת להערכות לשינויי אקלים, דו"ח ההערכות לעליית מפלס הים – ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה

הייחודיות של מפגש נחל-ים – ד"ר יאיר סוארי, הפקולטה למדעי הים, מרכז אקדמי רופין

לצפיה בהקלטת הוובינר – כאן

הפוסט הערכות ומדיניות בישראל לקראת עליית מפלס הים ומפגש עם הנחל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

הנחלים העירוניים שבעבר הוסבו לתעלות ניקוז,  נקברו מתחת לאספלט, נותבו דרך צינורות תת קרקעיים והמבנים בסביבתם הפנו את גבם אליהם – הולכים ו"מוצאים לאור" בעוד ועוד ערים בישראל. ההוצאה לאור היא לעיתים תרתי משמע, במובן של חשיפת נחל שנקבר בעבר, ולעיתים בפעולות של שיקום והבאת הנחל לקדמת הבמה, והשבתו למעגל נכסי ציבור מתור הבנה והכרה בתועלות הרבות שהמערכת הנחלית מביאה עימה לאדם בכלל, ולאדם החי במרחב העירוני בפרט. נחל בריא מביא עימו ריבוי תועלות, הן בפן של שירותי מערכת, הגברת החוסן העירוני, יצירת מרחב לקהילה ועוד ועוד.

מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו לוובינר מרתק, בנושא יצירת מקום לנחל בעיר ורב התועלתיות שפעולות שיקום מעין אלו מביאות עימן.

בוובינר הוצגו:

• פתיחה ומבט כללי על רב תועלתיות בשיקום נחלים עירוניים – שי גלעד | ד"ר רועי חיכל, אגמא
• אתגרי הערים בהיערכות לשינויי האקלים וחשיבות החוסן העירוני – ד"ר אורלי רונן, החוג ללמודי הסביבה ומיזם האקלים, אוניברסיטת תל אביב.
• 2 מקרי מבחן בנחלי ישראל המדגימים רב תועלתיות נחלי ישראל לערים בהן הם זורמים
  • נחל קנה – ג'לג'וליה – ד"ר מיכל שורק, מנהלת אגף אקולוגיה וסביבה, רשות ניקוז ונחלים ירקון
  • נחל גדורה – לירון דן, העירה | יעל המרמן סולר, מנהלת הפרויקט

הפוסט נחל כנכס עירוני הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

החורף קרב, וכבכל שנה עם התקצרות מופעי הגשם והתעצמותם, היערכות לאירועי חירום מאפשרת הכנה של הציוד הדרוש, רענון תהליכי העבודה, התקשורת והאחריות בין הגופים הרלוונטים, ונקיטת אמצעי מניעה שיוכלו להקטין את הסיכון ולמזער נזקים.

בוובינר זה, שמענו מנציגי ונציגות הגופים הרלוונטיים,

על הסיכונים העומדים בפני העיריות והרשויות בשטחים העירוניים והפתוחים, במעלה ובמורד,

כיצד כל גוף מתכונן להתמודד איתם, אילו ממשקי עבודה קיימים ביניהם ואלו אתגרים ניצבים בפניהם במניעת השיטפונות וההצפות בחורף הקרוב.

בוובינר השתתפו גורמי מפתח העוסקים בנושא בשגרה ובחירום:

ד"ר יעל סטורץ פרץ | מנהלת אגף מים עיליים והידרומטאורולוגיה, השירות ההידרולוגי, רשות המים.

אורלי גבישי סוטו | מנכ"לית רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי.

יובל משולם | רמ"ד תורה והנחיה בחירום, משטרת ישראל.

רומה אורן | ס.ראש מינהל תפעול, עיריית אשדוד.

לצפייה בהקלטת הוובינר – לחצו כאן

הפוסט אירועי חירום בחורף – איך הרשויות נערכות להצפות ושיטפונות? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

בואו להכיר ולספוג השראה מתוכנית "מרלין" האירופית בנחל ציפורי.
הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי חבר לשותפות אירופאית של עשרות מוסדות אקדמיים וגופים מקצועיים העוסקים בשיקום נחלים מכל רחבי אירופה, במטרה לתת מענה לאתגרי שיקום נחלים ובתי גידול לחים. השותפות יוצרת תשתית לתהליכי שיקום חדשניים המדגימים שיטות מעשיות ומיטביות כמענה לאתגרים החברתיים, הסביבתיים והאקלימיים, כיום ובעתיד.

תוכנית "מרלין" פועלת במסגרת HORIZON 2020 של האו"ם, וכוללת 17 פרויקטים מ-14 מדינות. כל מדינה שותפה מיוצגת על ידי גוף מדעי-אקדמי וגוף מקצועי-ביצועי. הנציגים הישראלים בשותפות הם 'המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב' ו'רשות ניקוז ונחלים קישון'.

השותפות בתכנית "מרלין" מהווה הזדמנות עבור הפרויקט לשיקום נחל ציפורי להרחיב את הידע הקיים, להחליף ידע וניסיון עם השותפים ולקחת חלק בתהליך רחב אשר ביכולתו לייצר שינוי משמעותי במצבם של הנחלים באירופה ובישראל.

בוובינר:

• הצגת 'פרויקט מרלין' ויעדיו השאפתניים (ההרצאה באנגלית) – Dr. Sebastian Birk, Scientist and project coordinator, University of Duisburg-Essen (DE)
• סיפורו של נחל ישראלי שמצטרף אל נחלים ענקיים כמו הריין והדנובה, יישומו בפרויקט הישראלי, שיקום פשט הצפה, ותרומתו לתוכנית הבינלאומית – דר' ירון הרשקוביץ, מנהל המרכז לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב
• שאלות מהקהל

לצפיה בהקלטה – לחצו כאן 

הפוסט Quality Time – Merlin project הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחצו כאן

הצטרפו אלינו למפגש השמיני בסדרת המפגשים המקוונים בהם הציג צוות 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי' את התקדמות הפרויקט, השלבים המרכזיים בעשייה ושיתפו בדילמות המרכזיות של הצוות.

הקרקע החקלאית באגן נחל ציפורי מוערכת בכ-130,000 דונם, ומהווה כ- 40% משטח האגן. חלק גדול הפעילות החקלאית מתקיימת בסמיכות לנחל ומשפיעה עליו. על כן, נושא החקלאות והממשק בין החקלאות לנהל מהווים חלק משמעותי בתהליך השיקום של הנחל.

הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי עוסק בממשק חקלאות-נחל במספר היבטים:

• חקלאות ומים – פתרונות לזרימת בסיס רציפה בנחל, אספקת מים לחקלאים, צמצום שאיבות מהנחל לצורכי השקיה.
• חקלאות ומזהמים – צמצום כניסת מזהמים לנחל שמקורם בחקלאות, כגון מזהמים ביולוגיים מחקלאות מרעה ומזהמים כימיים מתשטיפים של חומרי הדברה ודישון.
• חקלאות ומטיילים בסביבת הנחל – הפרדה מיטיבית בין שטחי החקלאות לשבילי מטיילים בסביבת הנחל, על מנת להפחית הפרעות הדדיות כגון ריסוסים, כניסת רכבי שטח ועוד.
• חקלאות ואקולוגיה – שמירה על מרחב הנחל ויצירת חיץ בין החקלאות לנחל, בין היתר על ידי הרחקת עדרים מהנחל ואימוץ פרקטיקות חקלאיות תומכות סביבה.

במפגש זה סקרנו את כלל הממשקים בין חקלאות לנחל וצללנו לעומק להצגת התוכניות בנושאי:

• הסדרת מרעה והפרדת שימושים – שי גלעד, יועץ החקלאות לפרויקט השיקום בנחל ציפורי
• חיבור חקלאים למים והפסקת שאיבות – שמעון טל, מהנדס מים, יועץ בתחום המים לפרויקט השיקום בנחל ציפורי
• פרוטוקולים לחקלאות סביבתית – "סל שיקום ותמיכה" לחלקות חקלאיות – שי גלעד, יועץ החקלאות לפרויקט השיקום של נחל ציפורי
• חקלאות משמרת קרקע – אלון מאור, מנהל תחום תכנון פיזי וחקלאות משמרת באגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות פיתוח הכפר.

מוזמנים ומוזמנות לצפות בהקלטת הוובינר – כאן

הפוסט ממשק חקלאות-נחל וחשיבותו בתהליכי שיקום נחלים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

השנה, לכבוד יום הנחלים הבינלאומי 2023, ניתן מקום של כבוד לעבודות של סטודנטים וסטודנטיות בחוגים השונים, המציגות פרויקטים בסביבת הנחלים. מרחב הלמידה האקדמי מאפשר להציע פתרונות לאתגרים בשטח עם הרבה מעוף ויצירתיות – הצטרפו אלינו לקבל השראה ולהכיר את אנשי ונשות המקצוע של העתיד!

הפרויקטים המשתתפים:

• נחל צבי מגדל העמק – לירן שטטר, טליה בן ששון ושגיא גרשון, תואר שני בגיאוגרפיה, האונ' העברית
• המרחב שבין האסור למותר, נחל גרר – ריהאם אבו עדייה, תואר שני בעיצוב אורבאני, בצלאל
• בואו יש נחל! נחל חרות – שרון אדר, תואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל
• RE-ver, נחל הקיבוצים – צוראל כרסנטי, מסלול לאדריכלות נוף, הטכניון
• מלאכת הירקון – שפך נחל הירקון – נוי הר-חן, מסלול לאדריכלות נוף, נחל-ים, הטכניון
• נחל חדרה ,ManuFactor-ing Nature – נווה נתן, מסלול לאדריכלות נוף, נחל-ים, הטכניון

אירוע זה הינו חלק מחגיגת יום הנחלים הבינלאומי והתקיים כאירוע מקדים לאירוע 'נחלים TALKS – חגיגת יום הנחלים הבינלאומי 2023'.
השותפים שלנו לחגיגה: משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל!

לצפיה בהקלטת האירוע לחצו כאן

בשנה שעברה חגגנו לראשונה את יום הנחלים הבינלאומי באירוע חגיגי ששודר בשידור חי ובו הוצגו עשרה פרויקטים בנחלים שבוצעו על ידי רשויות ניקוז ונחלים ורשויות נחל בהם בוצעו פעולות לניהול סיכוני שיטפונות, שיקום והנגשתם לציבור בעזרת שיתופי פעולה רחבים באגני ההיקוות ועוד – מוזמנים לצפות בהקלטת האירוע בלחיצה כאן

הפוסט נחלים TALKS – הדור הבא הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

חזרנו מדנמרק עם סיפור השראה שאתם חייבים להכיר!
בוובינר נפגוש את פרויקט ההוצאה לאור ושיקום של נהר האהרוס כחלק מתכנית הערכות לשינויי אקלים ומהפך בהתייחסות למשאב המים בכלל בעיר אהרוס בדנמרק.

מפגש מלא עניין שלא כדאי לפספס והוא קורה אצלכם בסלון

בוובינר תתארח גיתה נורמנד אנדרסן, Gitte Normand Andersen, ראש מחלקת המים בעיריית אהרוס בדנמרק.

קצת רקע: פרויקט שיקום נהר האהרוס וניהול סיכוני הצפות

העיר אהרוס היא העיר השנייה בגודלה בדנמרק ובעלת חשיבות רבה. בעיר נמצא נמל מרכזי וחשוב ובלבה זורם נהר האהרוס. במשך השנים העיר הפכה לצפופה ותעשייתית והנהר שזרם בלבה כוסה בבטון והפך לכביש מרכזי המוביל לנמל. בתחילת שנת ה-2000 העיר החליטה לשנות את פניה ולהשיב את הנחל אל לב העיר. כך החל פרויקט ה"הוצאה לאור" של נחל האהרוס אשר כלל מספר יעדים:

1. שיקום מרחב הנחל ושיפור איכות המים כך שתתאפשר פעילות ספורטיבית במים.
2. הקמת סדרת מאגרי השהייה בתת הקרקע לויסות נגר בקיבולת של כ-40,000 מ"ק.
3. יצירת מערכת התראה לגלישת ביוב גולמי אל הנחל (אירועים שעדיין מתרחשים).
4. יציאה לפרויקט ארוך טווח להפרדת ניקוז הנגר העירוני ממערכת הביוב העירוני (עד שנת 2085).

למצגת הפורטת את ההיסטוריה של הפרויקט לשיקום נהר האהרוס

להכרות עם תכנית המים של העיר אהרוס

עוד על הפרויקט בנהר אהרוס ועל הסיור שקיימנו בדנמרק לפני שנה

הפוסט Quality Time – שיקום נהר ותוכנית הערכות לשינויי אקלים בדנמרק הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחצו כאן

את הפרויקטים הציגו אנשי ונשות מקצוע המקדמים את הפרויקטים, ששיתפו אותנו במתרחש מאחורי הקלעים של עולם שיקום הנחלים, האתגרים, ההזדמנויות והסודות המקצועיים בתחומי ניהול סיכוני שיטפונות, שיקום בריאות הנחל ויצירת רציפות אקולוגית, מעורבות קהילות מקומיות, תהליכים חינוכיים ועוד.

הפרויקטים המשתתפים באירוע:

• "מסע בתת הקרקע: הגילוי של מערכת מים תת קרקעית והשימוש בה לשיקום מעיינות כברי", מציג: ד"ר עדי טל, רשות המים
• "הקמת סכר אשרת להגנה על נהריה מפני שיטפונות", מציגה: אורלי גבישי סוטו, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי
• "נחל חוצה גבולות – 2 פרויקטים על נחל קנה", מציגות: ד"ר מיכל שורק, רשות ניקוז ונחלים ירקון ואיילה שקד, מועצה אזורית דרום השרון
• "אנשים ונחלים – סוד הקשר. הסיפור המיוחד של נחל עירון", מציגה: חן פורטוגלי-שובל, 'צעד ירוק'.
• "שימור מניפת הסחף בנחל צאלים: טכנולוגיה, תעשייה וחשיבות עקרון הזהירות המונעת", מציגים: ד"ר טניה בירד ולינקולן אברהם, רשות הטבע והגנים
• "שותפויות ואנשים במרחב נחל תבור (ואדי אל-שראר)", מציגה: שירי פירדמן, רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
•  "סוללת דרך הבשמים – יחסי הגומלין בין ההתיישבות החקלאית והנחלים בערבה", מציגה: מיכל אסיף, רשות ניקוז ונחלים ערבה
• "שיקום נחלים בסביבת האוכלוסיה הבדואית – טיילת קאסר אסייר בנחל ערוער", מציג: ד"ר נחמיה שחף, רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור

הפרויקטים נבחרו ע"י ועדה בוחרת שכללה נציגים ונציגות ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה, רשות המים, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, יד הנדיב ואגמא ונמצאו כמסקרנים, חדשניים ומגוונים.

שמחנו לראותכם ולראותכן!

לצפיה בהקלטת האירוע – לוחצים כאן

השנה בחרנו להרחיב את יריעת חגיגת הנחלים ולחגוג באירוע מקוון נוסף בו הציגו אנשי ונשות מקצוע צעירים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום, פרויקטים הנוגעים לסביבת הנחל שהוגשו במסגרת הלימודים באקדמיה, ממקצועות ותחומים שונים. היה מעניין!

מוזמנים ומוזמנות לצפות בהקלטת האירוע "נחלים TALKS – הדור הבא"

בשנה שעברה חגגנו לראשונה את יום הנחלים הבינלאומי באירוע חגיגי ששודר בשידור חי ובו הוצגו עשרה פרויקטים בנחלים, שבוצעו על ידי רשויות ניקוז ונחלים ורשויות נחל, בהם בוצעו פעולות לניהול סיכוני שיטפונות, שיקום והנגשתם לציבור בעזרת שיתופי פעולה רחבים באגני ההיקוות ועוד – מוזמנים לצפות בהקלטת האירוע בלחיצה כאן

הפוסט נחלים TALKS – חגיגת יום הנחלים הבינלאומי 2023 הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

הצטרפו אלינו למפגש נוסף בסדרת המפגשים המקוונים בהם מציג הצוות של 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי' את התקדמות הפרויקט, השלבים המרכזיים בעשייה ומשתף בדילמות המרכזיות של הצוות.

במפגש זה הוצג התהליך לשיתוף הקהילה כחלק מתהליכי השיקום, אשר מחולל שינוי בר קיימא בתפיסת מרחב הנחל, בשימור תהליכי השיקום ובחיבור בין הקהילות השונות אל הנחל.

במפגש:

• הצגת תפיסת הקהילה של רשות ניקוז ונחלים קישון – טל מרסיאנו רטנר, מנהלת אגף חינוך, קהילה וסביבה, רשות ניקוז ונחלים קישון
• הצגת הקורסים, היוזמות והפעילויות של הקהילות השונות:
  • קורס מנהיגות אגנית – "ינבוע" – איתמר לפיד, יזם חינוכי במסגרת ביה"ס הבינ"ל באורנים. מנחה הקורס בשותפות עם זינב אבו-סוויד.
  • הצגת פרויקט "אומנות במרחב" מתוך "ינבוע" – אימאן בראנסה, יזמית ומפעילת תוכניות באגף רווחה וחינוך.
  • קורס מסבירנים – ליצירת אימפקט מקומי – עדנאן כבישי, רכז חינוך רשות ניקוז ונחלים קישון
  • קבוצת מדע אזרחי בנושא מינים פולשים – ד"ר אחיעד דוידסון, אקולוג ויועץ אקולוגי, חינוך סביבתי ומדע אזרחי.
  • קורס תיירנים לעידוד וקידום מיזמיים עבור תיירות מקומית – גיא מלל, יועץ תיירות בפרויקט שיקום נחל ציפורי
• הצגת החזון למעורבות הקהילה בשימור תהליכי השיקום – טל מרסיאנו רטנר, מנהלת אגף חינוך, קהילה וסביבה, רשות ניקוז ונחלים קישון
• שאלות ותשובות

לצפיה בהקלטת הוובינר – כאן

הפוסט קהילה מחוללת שינוי – הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחצו כאן

הפעם אירחנו את צ'ארלס אינבז מארטי – המנהל המדעי של המרכז לחוסן אקלימי במחוז אברה בדרום מערב קטלוניה.

בשיחה עם צ'ארלס הכרנו את גישת השיקום והניהול של בתי גידול לחים ונחלים בשימוש 'פתרונות מבוססי טבע'. צללנו להכרות עם הגישה האירופית המציעה מגוון הפתרונות הנעים בין גישות של "אל געת" לגישות המקדמות שילוב של הנדסה בהשראה מין הטבע. את צ'ארס הכרנו במסגרת הפעילות בפרויקט שיקום שמורות הדיפלה. פרויקט זה, בין השאר, מהווה נציגות ישראלית בשותפות REST COAST של האיחוד האירופי. מטרת השותפות, שבו חברים שמונה נציגי פרויקטים נוספים, לספק סל כלים מתודולוגיים, כלכליים ומדינתיים להתמודדות עם האתגרים המרכזיים למערכות אקולוגיות בסביבה חופית בקנה מידה רחב ולהוות רשת של שיתוף בידע ומידע עדכני ורלוונטי בין המדינות השותפות.

במפגש:

• Living Lab Ebre Bi- territory as a reference space for entrepreneurship where new solutions can be proposed through the methodology of co-creation, co-design, and co-management | Carles Ibáñez Martí Scientific Director of the Climate Resilience Centre, Head of Climate Change Research, Sustainability Area

• סקר מצב קיים כבסיס לתכנון ובחירה של פתרונות מבוססי טבע מתאימים על מנת מתן מענה מיטבי למטרות השיקום – שיתוף מתוך פרויקטי שיקום שמורות הדיפלה | אבי אוזן, אקולוג בתי גידול לחים, רשות הטבע והגנים

• פתרונות מבוססי טבע – ממושג מפוצץ לפרקטיקה יעילה בשטח | שיח עמיתים בינלאומי

אם עוד לא הכרתם את הפרויקט לשיקום שמורות הדיפלה שמובילה רשות הטבע והגנים מוזמנים ומוזמנות לצפות בוובינר 'פרויקט הדגמה לשיקום בתי גידול לחים במפגש נחל-ים בשמורות הדיפלה'

לצפיה בהקלטת הוובינר – לחצו כאן 

הפוסט פתרונות מבוססי טבע – מה עומד מאחורי המושג המפוצץ? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

'פרויקטי הדגמה לשיקום נחלים' הינם פרויקטים העוסקים בשיקום של נחלים מטיפוסים שונים ובמסגרתם ניתן מענה אינטגרטיבי למגוון מטרות ויעדים. הפרויקטים מתמקדים בגישות תכנון מבוססות טבע (Nature Based Solutions) בראייה אינטגרטיבית. פרויקטים אלה הוגדרו מלכתחילה למטרות הדגמה ולמידה, לכן בלב כל אחד מהפרויקטים נמצא 'נושא הדגמה' המלווה את צוות הפרויקט ומהווה את המוקד המרכזי ללמידה תוך כדי תנועה. בימים אלה אנחנו מלווים שישה פרויקטי הדגמה שונים בכל רחבי הארץ. סדרת וובינרים זו מאפשרת הצצה אל מאחורי הקלעים של הפרויקטים, הכרות עם צוותי הפרויקט ולמידה מתוך הניסיון בשטח.

את פרויקט ההדגמה בנחל נהלל מובילים מכון המחקר נווה יער, האגף לשימור קרקע – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות ניקוז ונחלים קישון, אגמא.

נושא ההדגמה של הפרויקט:
שיקום נחל בסביבה חקלאית

כ- 15,000 ק"מ של ערוצי הנחלים בישראל עוברים בשטחים חקלאים, המהווים נתח משמעותי מהשטחים הפתוחים של ישראל. הממשק בין השדה החקלאי לשטח הנחל, מייצר מרחב מורכב הכולל השפעות והשלכות הדדיות.

פרויקט ההדגמה "שיקום מעלה נחל נהלל", שהחל בשנת 2021, עוסק בסוגיות הליבה של ממשק מורכב זה כדי לקדם שיקום נחלים ואף להגדיל את שירותי המערכת הפוטנציאלים לשדה החקלאי. גישת השיקום הינה גישה אדפטיבית המבוססת על מחקר והתנסות על מנת לייצר תובנות מתודולוגיות וסל כלים מבוסס ניסיון שיכול לשמש צוותי עבודה בכל פרויקט דומה, בהתאמה לאזור גיאוגרפי.

בוובינר זה דנו בסוגיית משאב המים. גם בנחל נהלל, כמו בנחלים רבים בישראל, פרויקט השיקום התחיל כאשר מי השטפונות וזרימת הבסיס נתפסים במעלה. לאחר כשנתיים של עבודה בנחל הוצגו הפעולות שנעשו על מנת לשקם את זרימת הבסיס של הנחל ודנו בתובנות שניתן ללמוד מהן לפרויקטים נוספים.

סדר יום:

• ברכות
• סוגיית שיקום נחל בממשק חקלאי: הזדמנויות ואתגרים, גישת העבודה ומטרות הפרויקט – מרים בן שלום, אגמא.
• העמקה בסוגיית משאב המים בממשק נחל וחקלאות כסוגיה עקרונית בשיקום נחל נהלל – ד"ר רועי אגוזי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
• פאנל סוגיית משאב המים בתהליכי שיקום נחלים  – עשהאל גרינפלד, מרכז את פעילות צוות מים לטבע של רשות המים | סלימאן זועבי, סגן מנהל מחוז עמקים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר | חיים חמי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים קישון.
• שאלות מהקהל וסיכום

קרדיט לתמונה היפה: מכון מחקר נווה יער

לצפיה בהקלטת הוובינר לחצו כאן

הפוסט פרויקט הדגמה לשיקום נחלים בסביבה חקלאית בנחל נהלל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

'פרויקטי הדגמה לשיקום נחלים' הינם פרויקטים העוסקים בשיקום של נחלים מטיפוסים שונים ובמסגרתם ניתן מענה אינטגרטיבי למגוון מטרות ויעדים. הפרויקטים מתמקדים בגישות תכנון מבוססות טבע (Nature Based Solutions) בראייה אינטגרטיבית. פרויקטים אלה הוגדרו מלכתחילה למטרות הדגמה ולמידה, לכן בלב כל אחד מהפרויקטים נמצא 'נושא הדגמה' המלווה את צוות הפרויקט ומהווה את המוקד המרכזי ללמידה תוך כדי תנועה. בימים אלה אנחנו מלווים שישה פרויקטי הדגמה שונים בכל רחבי הארץ. סדרת וובינרים זו מאפשרת הצצה אל מאחורי הקלעים של הפרויקטים, הכרות עם צוותי הפרויקט ולמידה מתוך הניסיון בשטח.

את פרויקט ההדגמה בנחל תבור מובילים רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.

נושא ההדגמה של הפרויקט:
שחרור מים לטבע ושיקום מעיינות תוך בניית שותפות אזורית כבר משלבי התכנון.

המעבר של משק המים לשימוש נרחב במי התפלה מאפשר "לשחרר" מי מעיינות לטבע. מים אשר שימשו בעבר להשקיית גידולים חקלאיים וכמי שתייה. שיקום מעיין מהווה הזדמנות מדהימה לשיקום בתי גדול לחים וליצירת אתרי נופש ופנאי קרירים. עם העלייה בכמות ואיכות המים במעיינות הם הופכים לגורם משיכה למטיילים רבים מה שדורש תכנון וניהול מושכל של המצב החדש, כך שיהיה הן לטובת הטבע והן לטובת האדם. שיקום מעיינות מצריך יצירת איזונים בין אילוצים וצרכים שונים. פרויקט ההדגמה עוסק בסוגיות של שחרור מים לטבע ושיקום מעיינות בראייה אגנית על מנת לבסס ידע מקצועי למציאת פתרונות הוליסטים ורב תחומיים.

סדר היום:

• הצגת הנושא – שי גלעד, אגמא
• מקורות המים בישראל, תהליך השבת מים לטבע והתנהגות הקהל סביבם – הצגת האתגרים והשיקולים בבחינת כדאיות השיקום – מור דין, מנהלת מחלקת תכנון במרחב צפון, קק"ל
• הצגת הסוגיות העיקריות של הפרויקט ע"י רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי – ענת ברזילי, מהנדסת הרשות| שירי פירדמן, מנהלת שותפויות, קהילה וחינוך

1. כיצד משקמים מעיין ומשחררים מים לטבע תוך מתן מענה למתח הנוצר בין בית גידול לח למקור מים פתוח למבקרים?
2. כיצד משתפים פעולה כבר משלב התכנון על מנת לזהות את כלל הצרכים, לחבר ולנהל את השיקום והתחזוקה בצורה בת קיימא ומיטבית עבור כלל השותפים במרחב?

לצפייה בהקלטת הוובינר ליחצו כאן

קרדיט לתמונה היפה: ערן געש

הפוסט פרויקט הדגמה לשיקום מעיינות בראיה אגנית במרחב נחל תבור הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

'פרויקטי הדגמה לשיקום נחלים' הינם פרויקטים העוסקים בשיקום של נחלים מטיפוסים שונים ובמסגרתם ניתן מענה אינטגרטיבי למגוון מטרות ויעדים. הפרויקטים מתמקדים בגישות תכנון מבוססות טבע (Nature Based Solutions) בראייה אינטגרטיבית. פרויקטים אלה הוגדרו מלכתחילה למטרות הדגמה ולמידה, לכן בלב כל אחד מהפרויקטים נמצא 'נושא הדגמה' המלווה את צוות הפרויקט ומהווה את המוקד המרכזי ללמידה תוך כדי תנועה. בימים אלה אנחנו מלווים שישה פרויקטי הדגמה שונים בכל רחבי הארץ. סדרת וובינרים זו מאפשרת הצצה אל מאחורי הקלעים של הפרויקטים, הכרות עם צוותי הפרויקט ולמידה מתוך הניסיון בשטח.

את פרויקט ההדגמה בנחל ציפורי מובילים רשות ניקוז ונחלים קישון.

נושא ההדגמה של הפרויקט:
שיקום נחל בראיה אגנית משלבת.

ניהול אגני משלב (אינטגרטיבי) היא גישה רווחת ברחבי העולם בקרב גורמים המתמודדים עם האתגר של שימור משאבי סביבה: שמירה על משאבי המים והקרקע, מניעת נזקי שיטפונות, שיקום נחלים ושמירה על המגוון הביולוגי. זהו תהליך הוליסטי הכולל מעורבות ושילוב של כלל הגורמים ובעלי העניין באגן ההיקוות.

שיקום נחלים על פי הגישה האגנית המשלבת מהווה אתגר בעל חשיבות גבוהה ומידה רבה של חלוציות. תהליך זה מדגיש את התלות הבלתי אמצעית בין הנחל לבין האגן, בין המעלה לבין המורד, בין המערכת האקולוגית להשפעות האנושיות, ובין הקהילות השונות החיות ברחבי האגן, ומבקש לתת מענה רחב, הוליסטי ובר קיימא למען שיקום ושימור הנחל, לטובת הטבע וכלל בעלי העניין.

בשנת 2020 זכתה רשות ניקוז ונחלים קישון במקום הראשון בתחרות 'שיקום מרחב נחל' של קרן יד הנדיב, עם ההצעה לשיקום אינטגרטיבי כולל של אגן נחל ציפורי.

תהליך זה הוציא לפועל את 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי'. תהליך זה מלווה בקשת רחבה של אנשי ונשות מקצוע במגוון תחומים, ומשקף תהליך המציע שינוי פרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל בלבד לראייה אגנית כוללת. היא מטמיעה תפיסות עדכניות אלו של ניהול אגני מקיים, ובד בבד לוקחת חלק פעיל בתרגומן לפרקטיקה מרחבית יישומית.

סדר יום

• פתיחה והצגת הנושא- רז סימון, אגמא
• הצגת אתגרי "השחקנים" העיקריים במרחב האגן וכיצד פרויקט השיקום ברמה האגנית תורם ליצירת פתרונות להתמודדות עימם
  • הנחל – ד"ר אורה משה, חוקרת, התחנה לחקר הסחף באגף שימור קרקע, משרד החקלאות.
  • החקלאים – שי גלעד, אגמא
  • קהילות פעילות סביב הנחל – גל קרטס, מה-פח
• שיח עם מנהל הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי לגבי תובנות ניהוליות עד שלב זה בפרויקט – ניר פפאי, מנהל פרויקט השיקום ציפורי, רשות ניקוז ונחלים קישון
• סיכום 

לצפייה בהקלטת הוובינר לחצו כאן

הפוסט פרויקט הדגמה לשיקום נחלים בראיה אגנית משלבת בנחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

'פרויקטי הדגמה לשיקום נחלים' הינם פרויקטים העוסקים בשיקום של נחלים מטיפוסים שונים ובמסגרתם ניתן מענה אינטגרטיבי למגוון מטרות ויעדים. הפרויקטים מתמקדים בגישות תכנון מבוססות טבע (Nature Based Solutions) בראייה אינטגרטיבית. פרויקטים אלה הוגדרו מלכתחילה למטרות הדגמה ולמידה, לכן בלב כל אחד מהפרויקטים נמצא 'נושא הדגמה' המלווה את צוות הפרויקט ומהווה את המוקד המרכזי ללמידה תוך כדי תנועה. בימים אלה אנחנו מלווים שישה פרויקטי הדגמה שונים בכל רחבי הארץ. סדרת וובינרים זו מאפשרת הצצה אל מאחורי הקלעים של הפרויקטים, הכרות עם צוותי הפרויקט ולמידה מתוך הניסיון בשטח.

את פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב מובילים עיריית קריית שמונה ורשות ניקוז ונחלים כינרת.

נושא ההדגמה של הפרויקט:
שיקום משאב טבע כמנוף להתחדשות עירונית

היום כבר כולם יודעים שנחלים עירוניים מהווים נכס טבעי משמעותי וכשהם מקבלים את המקום הראוי להם בסביבה האורבנית יש להם השפעה רבה על איכות חיי התושבים. לצד הפוטנציאל הגדול יש גם לא מעט אתגרים. הממשק של הנחל עם העיר דורש תכנון, ניהול ותחזוקה. עיריית קרית שמונה יחד עם רשות ניקוז ונחלים כינרת מובילות תהליך למידה והדגמה סביב הסוגיות המרכזיות של ממשק הנחל והעיר. זאת כדי לממש את חזון 'עיר נחלים' ולקדם את הידע לטובת ערי ישראל.

סדר יום:

• ברכות
• מצב הנחלים העירוניים בישראל: הממשקים הקיימים בין הנחל לעיר והצעה לתכנון עם הפנים לנחל – מוטי קפלן, מתכנן ועורך תמ"א אחת.
• הצגת נחל עין זהב בקרית שמונה דרך ארבעת איזורי ההתערבות בפרויקט בהדגמה – אינה בורשטיין זיתוני, מנהלת מחלקת תכנון בעיריית קריית שמונה.
• פאנל: הקשר בין הנחל והאדם בעיר. יעל בן צבי, רכזת מעורבות ציבור ביח' לשיקום נחלים חלה"ט | שרית קוז'יקרו – אלימלך, עמותת קסמי טבע ונוף |    יעל אשד סילבר, "אקדמיה בכיכר", מכללת תל -חי | נטלי זאבי, רכזת תחום חינוך רשות ניקוז כינרת .

לצפייה בהקלטת הוובינר – לחצו כאן

הפוסט פרויקט הדגמה לשיקום נחלים בסביבה עירונית כמנוע להתחדשות עירונית בקרית שמונה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

'פרויקטי הדגמה לשיקום נחלים' הינם פרויקטים העוסקים בשיקום של נחלים מטיפוסים שונים ובמסגרתם ניתן מענה אינטגרטיבי למגוון מטרות ויעדים. הפרויקטים מתמקדים בגישות תכנון מבוססות טבע (Nature Based Solutions) בראייה אינטגרטיבית. פרויקטים אלה הוגדרו מלכתחילה למטרות הדגמה ולמידה, לכן בלב כל אחד מהפרויקטים נמצאת 'שאלת הדגמה' המלווה את צוות הפרויקט ומהווה את המוקד המרכזי ללמידה תוך כדי תנועה. בימים אלה אנחנו מלווים שישה פרויקטי הדגמה שונים בכל רחבי הארץ. סדרת וובינרים זו מאפשרת הצצה אל מאחורי הקלעים של הפרויקטים, הכרות עם צוותי הפרויקט ולמידה מתוך הניסיון בשטח.

בוובינר זה הכרנו יחד את המושג 'פרויקט הדגמה' ואת פוטנציאל השינוי של פרויקטים כאלה בארץ ובחו"ל.

סדר יום:

• פתיחה וברכות
• על מה אני מדבר כשאני מדבר על פרויקטי הדגמה: ד"ר רועי חיכל, מנהל המחלקה המקצועית, אגמא
• שיחת עמיתים על הייחודיות, האתגרים והעקרונות המנחים לביצוע של פרויקטי הדגמה בשטח: שי לוי, אקולוג נחלים, HABITAT PRO | ד"ר רועי חיכל, מנהל המחלקה המקצועית, אגמא
• כיצד פרויקטי הדגמה מהווים מנוף לשינוי פרדיגמות? שלושה עשורים של הדגמה באנגליה על קצה המזלג: Martin Janes – Managing Director, the River Restoration Centre, UK
• סיכום ומענה לשאלות המשתתפים והמשתתפות

לצפייה בהקלטת הוובינר לחצו כאן

הפוסט פרויקט הדגמה לשיקום נחלים – מה זה בכלל? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

שמורות טבע אלו עומדות במרכז פרויקט ההדגמה העוסק בשיקום בתי גידול לחים במפגש נחל – ים.

פרויקט השיקום מובל על ידי רשות הטבע והגנים, המהווה נציגות ישראלית בקונסורציום של האיחוד האירופאי בשם REST COAST. מטרת הקונסורציום, שבו חברים שמונה נציגי פרויקטים נוספים, הינה לספק סל כלים מתודולוגיים, כלכליים ומדינתיים להתמודדות עם האתגרים המרכזיים למערכות אקולוגיות בסביבה חופית בקנה מידה רחב.

שמורות הדיפלה אשר הוכרזו בשנת 2009, הן שריד לשתי ביצות באפיק הזרימה ההיסטורי של נחל דליה– ביצת ה"דיפלה" (ביצת ההרדופים) וביצת "אל הווי" (Bassat el Hawi) , ומהוות זכר לנוף הביצות שאפיין בעבר את מרחב מישור החוף הצפוני של ישראל וכלל גם את ביצת הכבארה הסמוכה.

שמורות הדיפלה הצפונית והדרומית. בצהוב – ערוץ נחל דליה (צילום: אוריה גולדשטיין, משרד "ברבים" אדריכלות נוף)

מרחב הדיפלה הינו מרחב מופר, אשר לאורך השנים הושפע מפעילות אנושית אינטנסיבית במרחב. לפני כ-2000 שנים בתקופה הרומית בוצע ככל הנראה השינוי המשמעותי הראשון במרחב בבניית פרויקט הטיה רחב היקף של מקורות המים דרומה לעיר הנמל החדשה, קיסריה. פעולות אלו, שכללו מערכת של סכרים, בריכות הרמה ואמות מים שינו את משטר הזרימה והמאפיינים ההידרולוגיים במרחב. בתחילת המאה ה20 וכחלק מהאידיאולוגיה של התנועה הציונית, החלוצים שהתיישבו במרחב ביקשו לייבש את הביצות. ייבוש ביצות הדיפלה וביצות הכבארה פינה שטחים להתיישבות וחקלאות ולאחר קום המדינה הוקמו על השטחים המערביים, הלחים ממילא – בריכות דגים.

בשפך נחל דליה, בלב בריכות הדגים נותר שריד לביצות הקדומות-  שמורת שפך נחל דליה (171 דונם) וביצת נחל דליה (108 דונם).

שינויים שחלו במרחב במחצית השנייה של המאה ה-20, בצהוב – ערוץ נחל דליה (תמונה: מרכז מיפוי ישראל)

מאז שנות השמונים, השמורות נמצאות במגמת הידרדרות המאופיינת באובדן משמעותי של מגוון ביולוגי. הסיבות המרכזיות לכך הם שינויים במשטר המים שהזינו את השמורה בעבר, פגיעה באיכות המים בעקבות הממשק עם המדגה הצמוד ואובדן הקישוריות בין הנחל לים בעקבות סכירה של הערוץ.

בשנת 2021 החל פרויקט לשיקום השמורות וצפוי להסתיים בשנת 2025. הפרויקט מובל על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף עם וועדת היגוי של בעלי עניין מקומיים הכוללים את רשות ניקוז ונחלים כרמל, המועצה האזורית חוף הכרמל,  קיבוץ מעיין צבי, אגודת המים "מי כרמל" . שטח התכנון משתרע על שטח של 2250 דונם, בשטחי קיבוץ מעיין צבי.

מטרותיו המרכזיות של הפרויקט הן:

• שיקום התפקוד האקולוגי של בתי הגידול והשבת המגוון הביולוגי שאפיין את האזור.
• השבת הקישוריות בין הנחל והים ושיקום שפך הנחל לים.
• שיפור משטר הזרימה ואיכויות המים בשמורה.
• הנגשת האתר למבקרים, פיתוח תיירות אקולוגית ומערך טיילות.

כבסיס לתכנון, בוצעו  11 סקרי מצב קיים במרחב: סקרי דגים, עופות, צבים רכים, יונקים, צומח, חסרי חוליות אקווטים, אצות, הידרו-גאוכימיה, בתימטריה, הדמאות לווין, והידרו-גאולוגיה ויבוצע גם סקר משתמשים. במקביל נעשה חקר של מקורות המים להבנת המשטר ההידרולוגי, בין היתר באמצעות קידוחי ניטור וחקר היסטורי של מסמכים ותצלומי אוויר. מסמכים אלו איפשרו הצצה אל נופי המרחב בעבר, ובכך סייעו ללמידת השטח טרם ההפרות, אפיון משטר הזרימה וזיהוי חלקי של מיקום המעיינות שהזינו בעבר את הביצה. אינטגרציה של תוצאות הסקרים הללו, שבוצעה על ידי ד"ר עידן ברנע, מסייעת לצוות התכנון לאפיין את כיוון ועוצמת ההפרה בכל אחד מבתי הגידול, להגדיר את גורמי העקה המרכזיים ועל בסיסם להגדיר את הפעולות נדרשות, התוצאות רצויות וזיהוי פערי ידע.

הערכת מידת ההפרה לפי כל בית גידול. (באדיבות: מורן פיתוח וייעוץ)

מוזמנים להישאר ולעקוב איתנו באגמא אחר הנעשה בפרויקט.

הפוסט שיקום שמורות "הדיפלה"- שיקום ביצה וחיבור מחדש של נחל לים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

'פרויקטי הדגמה לשיקום נחלים' הינם פרויקטים העוסקים בשיקום של נחלים מטיפוסים שונים ובמסגרתם ניתן מענה אינטגרטיבי למגוון מטרות ויעדים. הפרויקטים מתמקדים בגישות תכנון מבוססות טבע (Nature Based Solutions) בראייה אינטגרטיבית. פרויקטים אלה הוגדרו מלכתחילה למטרות הדגמה ולמידה, לכן בלב כל אחד מהפרויקטים נמצא 'נושא הדגמה' המלווה את צוות הפרויקט ומהווה את המוקד המרכזי ללמידה תוך כדי תנועה. בימים אלה אנחנו מלווים שישה פרויקטי הדגמה שונים בכל רחבי הארץ. סדרת וובינרים זו מאפשרת הצצה אל מאחורי הקלעים של הפרויקטים, הכרות עם צוותי הפרויקט ולמידה מתוך הניסיון בשטח.

את פרויקט ההדגמה בשמורות הדיפלה מובילים רשות הטבע והגנים, ועדת היגוי הכוללת את רשות ניקוז ונחלים כרמל, מ.א חוף כרמל, קיבוץ מעיין צבי ואגודת המים מי כרמל.

נושא ההדגמה של הפרויקט:
שיקום בתי גידול לחים במפגש נחל – ים

בלב מישור חוף הכרמל, בין בריכות הדגים מסתתרות להן שתי שמורות טבע – שמורת שפך נחל דליה ושמורת ביצת נחל דליה המכונות שמורות "הדיפלה". שמורות אלו נמצאות כיום במצב מדורדר, המאופיין בין היתר במגוון ביולוגי נמוך, כתוצאה מפעילות אנושית אינטנסיבית לאורך שנים במרחב.

הפרויקט הינו הנציג הישראלי בשותפות בינלאומית בהובלת האיחוד האירופי בשם REST COAST. מטרת השותפות לספק סל כלים מתודולוגיים, כלכליים ומדיניים להתמודדות עם האתגרים המרכזיים למערכות אקולוגיות בסביבה חופית בקנה מידה רחב.

וובינר זה מאפשר הצצה ראשונה להליך השיקום של שמורת הדיפלה ומציג את מטרות הפרויקט, סוגיות הליבה, הפעולות שנעשו עד כה והאתגרים הקיימים.

סדר יום:

• פתיחה וברכות
• העניין הבינלאומי בשמורות הדיפלה והצגת פרויקט ה REST COAST – (חלק זה יוצג באנגלית) Prof' Agustin Sanchez-Arcilla, מתאם הפרויקט מטעם הקונסורציום.
• הייחודיות והערכיות של בתי גידול לחים בסביבה ימית והצגת פרויקט שמורות הדיפלה – אבי אוזן, אקולוג בתי גידול לחים, רשות הטבע הגנים.
• למידת השטח באמצעות ביצוע סקרים וחקר היסטורי כבסיס פרקטי לשלב התכנון  – אורי מורן, אקו-הידרולוג וסיגל עוז, מתכננת מרחבית – מורן פיתוח וייעוץ בע"מ.
• פאנל שאלות ותשובות.

לצפיה בהקלטת הוובינר לחצו כאן

הפוסט פרויקט הדגמה לשיקום בתי גידול לחים במפגש נחל – ים בשמורות הדיפלה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

לתחרות הוגשו 19 הצעות לתכנון מחודש ושאפתני למרחב נחל הגעתון בנהריה ע"י 19 צוותי תכנון רב תחומיים, מתוכם 4 צוותים זכו בתחרות. במפגש יציגו נציגי הצוותים את ההצעות ויענו על שאלות מהקהל.

הצוותים הזוכים בתחרות:

• מקום ראשון:  Studio Sabra: דר' אדר' גבריאל שווקה ואדר' רותם שניצר שווקה. סטודיו תאו: אדר' נוף רוני גורן ואדר' ניקולס פצ'רסקי לבנט אדריכלים: אדר' רועי טל, David Ramirez Infante Water management
• מקום שני: תו אדריכלים, לקשטיין-מרגלית אדריכלים, אדר' נוף צופיה רוזנר סלע, הידרולוג יוני גורן, בהשתתפות אדר' לודמילה זברוסקובה, נעה נוימן, איסראא עומרי ואיבתיהאל רג'ב
• מקום שלישי: ז"ק – רייכר, מתניה ז"ק ואורי רייכר, בשיתוף יעל המרמן-סולר ומורן פיתוח וייעוץ
• ציון לשבח:  אדריכלים ראשיים: אורבן מיקס מקס וקרופניק מאירוביץ (אדר' טל שדה, אדר' מריאן מאירוביץ, אדר' יניב מאירוביץ) אדריכלים משניים: Dell' Arriccia Leibovitch Architects) יעל ליבוביץ ואדר' סימונה דל אריצ'ה, יועצי נוף: צ'סלר-סולומון אדריכלי נוף (אדר' נוף שירי סולומון צ'סלר ואדר' נוף ארי פיין), הידרולוג ומהנדס חקלאי: מ. רוזנטל מהנדסים בע"מ, אקולוג שי לוי MSc משרד הביטט-פרו.

לצפייה בוובינר המוקלט 

מוזמנים ומוזמנות לקרוא עוד על התחרות כאן
ניתן לסייר בתערוכה האינטרנטית ולהכיר את כלל ההצעות שהוגשו תחרות כאן

הפוסט הצגת ההצעות הזוכות בתחרות 'מפגש עיר נחל' – תחרות לתכנון אורבני בנהריה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחצו כאן

המפגש הינו שיתוף פעולה של רשות המים ואגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים.

את המפגש הנחה ד"ר בן בלק | עורך ועדות מומחים, האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה

סדר יום:

13:00 – 13:15 פתיחה – אפרת קניגסברג | מנהלת תחום בכיר תכנון פיסי, אגף תכנון, רשות המים

13:15 – 13:35 למה ואיפה כדאי להחדיר מי נגר? דגשים והנחיות עבור עורכי תכניות – ד"ר מיכאל רונה | השירות ההידרולוגי, רשות המים

13:35 – 13:55 העשרת מי תהום מגגות – זה פשוט (ו)עובד – ליאור נצר | השירות ההידרולוגי, רשות המים

13:55 – 14:15 קידוחי החדרה, לא רק על הנייר – הצגת מקרי בוחן – ד"ר אלעד לבנון | אתגר א. הנדסה

14:15 – 14:30 פאנל שאלות ותשובות

לצפייה בהקלטת הוובינר לחצו כאן

הפוסט החדרת מי נגר עירוני לתת הקרקע – מי גגות כמקרה בוחן הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

• היערכות להתמודדות עם שינויי האקלים: יישום הדירקטיבה האירופית לניהול סיכוני שטפונות, מנגנוני ניהול, תקצוב, שיתופי פעולה, קשר בין שלטון מקומי, גופי ביצוע והשלטון המרכזי.
• הכרות עם פרויקטים ואתרי ויסות בשטחים צפופים ובשטחים הפתוחים: הכרות עם אנשי ונשות מקצוע שיתנו לנו הסברים מעמיקים, מענה על שאלות, מגוון נקודות מבט, הן המבט ההנדסי והן הניהולי.
• ניהול נגר עירוני: העיר קופנהגן שופעת באתרי ניהול נגר עירוני חדשניים ומתקדמים. 

קופנהגן – סיור עירוני כלל ביקור בשלל אתרים הכוללים אמצעי ניהול נגר עירוני המשתלבים במרקם הירוק של העיר

מי שמגיע לסייר בקופנהגן בדגש על אתרי ניהול נגר עירוני, מרגיש כאילו הוא הגיע למעין לונה פארק של ניהול נגר. העיר מלאה באתרי ניהול נגר שונים ומשונים המשתלבים בה באופן טבעי כאילו כך היה תמיד וכך היה צריך להיות. אך לא כך הדבר! ב-2 ביולי 2011, התרחש אירוע גשם קיצוני בקופנהגן (אירוע של 1 ל-1000 שנה), 150 מילימטר גשם ירדו בשעתיים על העיר וגרמו להצפות ונזקים רבים. אומדן הנזקים עומד של סך של 1 ביליון יורו.

אירוע זה היווה נקודת מפנה לאופן בו דנמרק הגדירה את הצורך בהערכות העירונית להתמודדות עם אירועי שיטפונות קיצוניים.
בעקבות האירוע, נעשו מספר צעדים לאומיים: בשנת 2012 התפרסמה תוכנית פעולה לאומית להתמודדות עם אירועי אקלים ובשנת 2015 כלל הרשויות המקומיות נדרשו להכין תכנית היערכות להתמודדות עם שינויי האקלים ברמה המוניציפלית.

העיר קופנהגן ראתה באתגר זה הזדמנות ליצור אזורים כחולים ירוקים בתוך העיר תוך בניית תשתיות מתאימות להתמודדות עם הצפות בסדר גודל דומה לשיטפון שחוותה בשנת 2011. התקבלה החלטה אסטרטגית להשקיע בהיערכות על מנת לחסוך בטיפול בנזקי הצפות. כיום העיר שופעת באתרי ניהול נגר חדשניים ומרשימים. רוב האתרים בהם ביקרנו הינם אתרים חדשים מאוד שעוד מוקדם למדוד את יעילותם. חלקם נמצאים עוד בשלבי הפיילוט.

• להיכרות עם סקטור המים בדנמרק
• להיכרות עם היישום הדני לדירקטיבה האירופית לניהול סיכוני שיטפונות
• להיכרות עם תכנית ההיערכות לשינויי האקלים בעיר קופנהגן
• להיכרות עם תכנית ההגנה מפני הצפות של העיר דנמרק – Cloudburst

האתרים בהם ביקרנו:

• Enghaveparken – פארק עירוני בו השבילים מוליכים מים לאמצעי איגום והשהייה שונים, אשר חלקם נמצאים מעל הקרקע ומשמשים כמתקני פנאי וספורט בזמן שהם יבשים. הפארק מוקף באזור מוגבה המשמש לישיבה. באירועים של הצפות הגבהה זו הופכת את כלל הפארק לשטח איגום אחד גדול. המים הנאגרים במתקני הפארק משוחררים למערכת העירונית בשוך הגשמים. בנוסף, ישנה צנרת תת קרקעית האוגמת את מי הגשמים לשימוש למטרות פנאי והשקיה בפארק. האתר יכול לנהל 22,600 קוב.
• Bryggervangen and Skt. Kjelds Plads – כיכר שמהווה חלק ממיזם "רובע האקלים". זהו שטח בטון שהפך לירוק. אחד מפרויקטי האדפטציה הגדולים בעיר.
• Askogade – פרויקט של התחדשות עירונית הכולל סדרה של גינות גשם בתוך חצרות פנימיות. זוהי דוגמא אחת מני רבות המייצגת את תכנית ניהול הנגר העירונית של קופנהגן – ביזור של אמצעים קטנים, מגוונים רבים על פני שטח נרחב. תוך יצירת שטחים ציבוריים פתוחים.
• The city dune – אתר ניהול נגר עירוני הנמצא בחצר של מבנה המנהלה הראשי של בנק SED. שטח זה מהווה שפ״פ (שטח החייב להיות פתוח לציבור על פי חוק). למעשה, זהו גג ירוק על גבי חניון הבנוי מבטון לבן להקטנת אי החום העירוני, במקום יש דגש על שימוש בצמחיה מקומית בלבד ובמגוון מינים. במתחם מפוזרים 110 מרססי מים המייצרים לחות באוויר, הלחות מתפזרת ברוח ומחזקת את התחושה של הימצאות ביער סקנדינבי. מי הנגר נאספים בתעלות ניקוז צרות ונאגרים בשני מאגרים תת-קרקעיים גדולים, מהמאגרים הם נשאבים להשקיית הצמחייה ולמרססי המים. בנוסף, המיקום של הערוגות בתוך המדרון נקבע כך שיקלטו נגר עילי. האתר הוקם בשנת 2010 וגודלו כ- 7.3 דונם. עלות הפרויקט : 35 מיליון קרונה (16 מלש״ח) – במימון בנק SED.

אהרוס – פרויקט שיקום נהר האהרוס וניהול סיכוני הצפות

העיר אהרוס היא העיר השנייה בגודלה בדנמרק ובעלת חשיבות רבה. בעיר נמצא נמל מרכזי וחשוב ובלבה זורם נהר האהרוס. במשך השנים העיר הפכה לצפופה ותעשייתית והנהר שזרם בלבה כוסה בבטון והפך לכביש מרכזי המוביל לנמל. בתחילת שנת ה-2000 העיר החליטה לשנות את פניה ולהשיב את הנחל אל לב העיר. כך החל פרויקט ה"הוצאה לאור" של נחל האהרוס אשר כלל מספר יעדים:

1. שיקום מרחב הנחל ושיפור איכות המים כך שתתאפשר פעילות ספורטיבית במים.
2. הקמת סדרת מאגרי השהייה בתת הקרקע לויסות נגר בקיבולת של כ-40,000 מ"ק.
3. יצירת מערכת התראה לגלישת ביוב גולמי אל הנחל (אירועים שעדיין מתרחשים).
4. יציאה לפרויקט ארוך טווח להפרדת ניקוז הנגר העירוני ממערכת הביוב העירוני (עד שנת 2085).

• להכרות עם ההיסטוריה של הפרויקט לשיקום נהר האהרוס 
• להכרות עם תכנית המים של העיר אהרוס

האתרים בהם ביקרנו בתוך העיר אהרוס:

• Molleparken- פארק גדול וותיק במרכז העיר אהרוס. הפארק עבר שיפוץ מקיף במסגרת פרויקט שיקום נהר האהרוס  שמטרתו שיפור פני הפארק יחד עם הפיכתו לגינת גשם המווסתת את זרימת הנגר לכיוון הנהר. כיום הפארק מנהל 1500 מ"ק.
• The sluice (הסכר) – הסכר הוא חלק מרכזי בפרויקט ההגנה על אהרוס מפני הצפות. המתקן משמש לשתי מטרות: הגנה על העיר מפני הצפות של מי ים בעת גאות גבוהה באמצעות ארבעה שערים הנמצאים בשפך הנהר, וניקוז מהיר של הנהר בעת אירוע שבר ענן, באמצעות שש משאבות המנקזות 18,000 ליטר בשנייה מהנהר אל הים. השערים, אשר גובהם 2.5 מטרים, נסגרים כאשר גובה פני הים עולה 1.4 מטרים מעל פני הים. (שנת הקמה 2006, עלות הפרויקט 23 מיליון ש"ח).
  
• להכרות עם האתרים בעיר אהרוס

שני פרויקטים הנמצאים במעלה נהר האהרוס, מחוץ לעיר, המהווים חלק מהתכנית האסטרטגית של אהרוס להתמודדות עם אירועי הצפות הנגרמים משברי ענן:

• Egå Engsø – האגם מלאכותי שהוקם כדי לשפר את איכות המים והמערכת האקולוגית באזור, על ידי הפחתת מזהמים משטחים חקלאיים סביב לו, וכפועל יוצא הפך לאתר איגום נגר שהינו חלק ממערך ניהול סיכוני שטפונות אזורי. שטח הפנים של האגם הוא מעל ל-1 קמ"ר ועומקו כ-2 מטרים בנקודה העמוקה ביותר. האגם נוצר על-ידי הצפה מחדש של שטחים חקלאיים שנקנו על-ידי העירייה, באמצעות הסרה של סכרים ישנים. בנוסף, סכר חדש נבנה על מנת להגן על העיירה הסמוכה מפני הצפות. כושר האגירה של השטח מנוטר באופן רציף וניתן לעקוב אחריו בשידור חי בפלטפורמה מקוונת. יש תחנת שאיבה במוצא הנחל לאגם, השואבת את המים במקרה שהביצה מלאה, ומוליכה אותם ישירות למפרץ. מטרת יישום הפרויקט הייתה להפחית את רמות החנקן והזרחן במפרץ אהרוס, הנגרמות כתוצאה מהזרמות חקלאיות ושפכים כדי למנוע פגיעה במערכת האקולוגית החופית. הפרויקט שיפר גם את התנאים הטבעיים של אגאדאלן (העמק של אג'ה) שהפך לאתר טבע ומהווה את הבסיס לפעילויות פנאי באזור.

   

• Lystrup – פרויקט התומך בפרויקט האגם המלאכותי אגה אנגסו. הוא מורכב מכ-11 אתרים של פתרונות מבוססי טבע להשהיית נגר עילי באזור הפרבר לייסטרופ, הנמצא במעלה עמק נהר האגנסו. רוב האתרים הם מאגרי השהיה שהם גם אתרי פנאי וטבע. מטרתם העיקרית היא הפחתת הסיכון להצפות מגשמים כבדים תוך מתן יתירות לאיכות האיגום של האגם אגה.
• להכרות עם הפרויקטים באגם אגה ובעיירה לייסטרופ

ווילה (Vejle)

העיריה ווילה נמצאת במורד עמק הנשפך לפיורד ווילה, היא מוקפת גבעות וחוצים אותה מספר נחלים. מיקום זה הופך אותה לחשופה להצפות, ותשתית הניקוז בה נמצאת תחת לחץ כבד. בעשור האחרון אירועי ההצפה בעיר החמירו כתוצאה משינויי האקלים. לכן, כדי למנוע הצפות התקינה העירייה יחד עם חברת הניקוז סכר אוטומטי (water lock) ותחנת שאיבה, באחד ממפגשי הנחלים המשמעותיים בעיר. על-מנת לשמור על הטבע ולאפשר זרימת מים במרבית הזמן, הסכר נסגר רק כשיש הכרח ממשי ולמעט זמן ככל הניתן. כדי לחזות הצפות בזמן אמת ובאופן מדויק ככל הניתן, פותח כלי טכנולוגי למיפוי וניתוח נתונים, בשיתוף פעולה של העירייה וחברת הניקוז המקומיות, DHI ואוניברסיטת אלבורג.

• להכרות עם דירקטיבת ניהול סיכוני השיטפונות בדנמרק
• להכרות עם התוכנית העירונית של העיר ויילה עם הצפות הנגרמות מעליית מפלס הים
• להכרות עם האסטרטגיה עירונית לניהול סיכוני השיטפונות, תהליך המיפוי ואתרי ויסות והשהייה בעיר 

הכרות עם חברת DHI

בתום 4 ימים עמוסים בסיורים באתרים השונים בדנמרק הגענו ליום הכרות במטה חברת DHI – חברה המתמחה בייעוץ הנדסי ומתן פתרונות בסביבות מימיות שונות. החברה מפתחת כלים ותוכנות מידול ובעלת 30 סניפים ברחבי העולם ואלפי עובדים. לחברה ניסיון רב בעבודה בישראל. התרשמנו מפעילות החברה במהלך הסיור בעיר ויילה. חשוב לציין כי חברת DHI איננה החברה היחידה שעוסקת בתחום וישנן חברות נוספות עליהן המשכנו ללמוד עם החזרה מהסיור. 

המפגש כלל הצגה של האתגרים הקיימים בשטח היום בישראל, הצגה של מקרי בוחן ממדינות ים תיכוניות, שיח על פתרונות הקיימים בחברה ויכולים להיות רלוונטיים בישראל  וביקור במעבדת המודלים הפיזיים.

• להכרות עם חברת DHI
• להכרות עם העבודה של DHI בהתמודדות עם אתגרים הקיימים בישראל
• להכרות עם העבודה של DHI בעיר ויילה

לכל שאלה או בקשה בדבר חומרי רקע נוספים – מוזמנים לפנות אלינו!

הפוסט סיור לימודי לדנמרק – יומן מסע הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

הצטרפו אלינו למפגש שישי בסדרת המפגשים המקוונים בהם מציג הצוות של 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי' את התקדמות הפרויקט, השלבים המרכזיים בעשייה ומשתף בדילמות המרכזיות של הצוות.

במפגש זה הוצג התהליך ליצירת שפה עיצובית אגנית אשר תחבר ויזואלית את המבקרים בנחל ציפורי, לכל אורכו בצורה זהה.

בהצגת תהליך תכנון השפה האגנית הוצגו :

• האתגרים בהגדרת המטרות והערכים של השפה האגנית, ואת שיקולי התחזוקה.
• המתח בין היבטים עיצוביים לבין ניהול השטח – בחירת החומרים אשר יצמצמו את טביעת הרגל העיצובית וישתלבו באופן המירבי.
• הדרכים לשימוש בעיצוב אגני לטובת יצירת "תודעה אגנית".
• שיתוף השחקנים השונים והקהילות המקומיות בתהליך העיצוב של השפה האגנית.

סדר הדוברים והדוברות

•  14:00-14:10 – התכנסות ופתיחה "משולחן מנהל הפרויקט" – ניר פפאי, רשות ניקוז ונחלים קישון
• 14:10 – 14:25 – סקירה מקצועית כהשראה ללמידה ולהנעת תהליכים – רז סימון, אגמא
• 14:25 – 14:35 – שפה עיצובית אגנית כחלק מהפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי וכחלק מהרעיונות המארגנים של הפרויקט – אדר' נוף טלי וקסלר, נחלת הכלל
• 14:35 – 15:00 – הצגת התהליך ליצירת השפה האגנית  – ד"ר דניאל מטקלף, נחלת הכלל
• 15:00 – 15:10 – הדגמת אלמנטים בשטח מנקודת המבט של המשתמשים – ד"ר דידי קפלן, אקולוג
• 15:10- 15:30 – פאנל שאלות ותשובות מהקהל עם הדוברים והדוברות בוובינר. 

רקע:

ההצעה לשיקום אינטגרטיבי כולל של אגן נחל ציפורי שגובשה בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה במקום הראשון בתחרות 'שיקום מרחב נחל' שהתקיימה במהלך 2020. במסגרתה נבחנו 14 הצעות שהוגשו על ידי רשויות ניקוז ורשויות נחל לפרויקטי שיקום מרחב נחל, באזורים שונים בארץ. הפרויקט הלאומי לשיקום אגן ציפורי יצא לדרך בשנה האחרונה ועושה את צעדיו המשעותיים ביותר ממש בימים אלה.

חזון הפרויקט ליצור נחל איתן רציף ונקי, המהווה מרכיב איכותי ברשת מסדרונות אקולוגיים המקשרת בין מטרופולין חיפה ומטרופולין נצרת. הפרויקט מבקש לחולל שינוי בפרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל בלבד לראייה אגנית משלבת, המבססת תפיסה הוליסטית לניהול משאב המים בנחל ורואה במארג החברתי באגן חלק בלתי נפרד משיקום המרחב במסגרתו קהילה מקיימת נחל והנחל מקיים קהילה.

לצפיה בהקלטת הוובינר לחצו כאן

להרחבה:

• לבלוג ציפורי בנושא "אדריכלות נוף באגן הציפורי – איך מייצרים שפה עיצובית אגנית?" לחצו כאן
• לצפייה בוובינר בו הוצגה התוכנית במסגרת התערוכה המקוונת לחצו כאן.
• לתכנית באתר התערוכה לחצו כאן.
  
• לקריאת מקרה הבוחן על נחל ציפורי במקטע שבין עיינות ציפורי וכביש 79 במאגר הידע לחצו כאן.

הפוסט עיצוב שפה אגנית באגן נחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

זוהי סדרה בת בשלושה מפגשים מקוונים, בהשתתפות מיטב אנשי המקצוע בתחום, שבמסגרתם נכיר את הסוגיות ההידרולוגיות של מקורות המים החוצים את הגבולות המדיניים של ישראל ונקיים שיח מקצועי על האתגרים, הפתרונות הקיימים בשטח והתוכניות לעתיד בהתמודדות עם זיהום מים חוצה גבולות.

הסדרה הינה שיתוף פעולה של אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים ואגודת אי"ל – האגודה הישראלית למשאבי מים.

במפגש זה עסקנו בהיבטים ההידרולוגיים של החלטת הממשלה לשיקום נהר הירדן מס' 1798  – שיקום ופיתוח מורד הירדן.

בהנחיית: רם אבירם, הידרו-דיפלומט, לשעבר ראש צוות המים של ישראל במסגרת המסלול הרב-צדדי ויועץ לרשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי. רם פעיל בקשרי המים עם ירדן ב-30 השנים האחרונות.

סדר יום:

14:00 – 14:10 ניהול מערכות מים בשטחים הפתוחים – רם אבירם, הידרו-דיפלומט, לשעבר ראש צוות המים של ישראל במסגרת המסלול הרב-צדדי ויועץ לרשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.

14:10 – 14:25 ההיבטים והמשמעויות ההידרולוגיות של החלטת הממשלה לשיקום נהר הירדן –  רשות המים.

14:25 – 14:40 היבטים הידרולוגיים מהזווית של המשרד להגנת הסביבה בקידום החלטת הממשלה – דרור פבזנר, המשרד להגנת הסביבה.

14:40 – 14:55  כיצד היבטים הידרולוגיים ישרתו את הטבע, הקהילות והקשרים ביניהם בין שני צידי המרחב – עובד יבין, לשעבר מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.

14:55 – 15:30 פאנל שאלות ותשובות מהקהל

לצפייה להקלטת הוובינר – לחצו כאן

צילום: רשות ניקוז ונחלים כינרת

הפוסט זיהום מים חוצה גבולות: מפגש שלישי – ההיבטים ההידרולוגיים של החלטת הממשלה לשיקום נהר הירדן הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

זוהי סדרה בת בשלושה מפגשים מקוונים, בהשתתפות מיטב אנשי המקצוע בתחום, שבמסגרתם נכיר את הסוגיות ההידרולוגיות של מקורות המים החוצים את הגבולות המדיניים של ישראל ונקיים שיח מקצועי על האתגרים, הפתרונות הקיימים בשטח והתוכניות לעתיד בהתמודדות עם זיהום מים חוצה גבולות.

הסדרה הינה שיתוף פעולה של אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים ואגודת אי"ל – האגודה הישראלית למשאבי מים.

במפגש זה התמקדנו באתגרים ההידרולוגיים בגבול המזרחי ובשדרת ההר והכרנו את הסוגיות דרך הצגת מקרי מבחן.

בהנחיית: ד"ר דפנה דיסני, ס' נשיא האגודה הישראלית למשאבי מים (אי"ל), יזמית, ומרצה בכירה בכלכלה וניהול (מכללת תל חי, והאוניברסיטה העברית). מומחית בתחום כלכלת משאבי טבע, צמיחה ופיתוח בר קיימא.

סדר יום:

14:00 – 14:10  פתיחה – ד"ר דפנה דיסני, סגנית נשיא אגודת אי"ל, יזמית, ומרצה בכירה בכלכלה וניהול, מומחית בכלכלת משאבי טבע, צמיחה פיתוח בר קיימא.

14:10 – 14:30 אתגרים הידרולוגיים בגבול המזרחי ושדרת ההר – יוסי גוטמן, הידרולוג מקורות.

14:30 – 14:45  נחל קידרון כמקרה מבחן לזיהום מים עקב צפיפות עירונית – איתי פרימן, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ים המלח.

14:45 – 15:00 נחל חנון כמקרה מבחן לזיהום מים עקב גשמים והזרמות שפכים אקראיות – אמיר אבישי, אפיק הנדסת סביבה והידרולוגיה.

15:00 – 15:30 פאנל שאלות ותשובות מהקהל

לצפייה בוובינר המוקלט – לחצו כאן

הפוסט זיהום מים חוצה גבולות: מפגש שני – הסוגיות ההידרולוגיות סביב גבול ישראל והרשות הפלשתינית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

זוהי סדרה בת בשלושה מפגשים מקוונים, בהשתתפות מיטב אנשי המקצוע בתחום, שבמסגרתם הכרנו את הסוגיות ההידרולוגיות של מקורות המים החוצים את הגבולות המדיניים של ישראל וקיימנו שיח מקצועי על האתגרים, הפתרונות הקיימים בשטח והתוכניות לעתיד בהתמודדות עם זיהום מים חוצה גבולות.

הסדרה הינה שיתוף פעולה של אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים ואגודת אי"ל – האגודה הישראלית למשאבי מים.

במפגש זה התמקדנו במבנה ההידרולוגי וההידרו-פוליטי של מדינת ישראל, סקירת מפת הנחלים חוצי הגבולות ומקורות הזיהום העיקריים בהם. 

בהנחיית: רם אבירם, הידרו-דיפלומט, לשעבר ראש צוות המים של ישראל במסגרת המסלול הרב-צדדי ויועץ לרשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי. רם פעיל בקשרי המים עם ירדן ב-30 השנים האחרונות.

סדר יום:

14:10-14:00  פתיחה – רם אבירם, הידרו-דיפלומט, לשעבר ראש צוות המים של ישראל במסגרת המסלול הרב-צדדי ויועץ לרשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי

14:10 – 14:30 סקירת האתגרים ההידרולוגיים המרכזיים של מדינת ישראל בהיבט של מים חוצי גבולות – פרופ' חיים גבירצמן, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים.

הרצאות קצרות:

14:30 – 14:40 סקירת מקורות מים חוצי גבולות – ניסים קשת, יועץ בנושא משאבי מים וסביבה, הידרולוגיה, גיאולוגיה, קידום פרויקטים

14:40 – 14:50 מי תהום חוצי גבולות – ד"ר מנחם וייס, מנהל תחום –  הידרוגיאולוגיה אקוויפר ההר, השירות ההידרולוגי, רשות המים.

14:50 – 15:00 מים עיליים חוצי גבולות בנחלים – יובל סבר, מנהל תחום ניטור נחלים, היחידה הסביבתית של רשות הטבע והגנים, בשם המשרד להגנת הסביבה

15:00 – 15:15 פאנל שאלות ותשובות מהקהל

לצפיה בוובינר המוקלט – לחצו כאן

הפוסט זיהום מים חוצה גבולות: מפגש ראשון – המבנה ההידרולוגי של מדינת ישראל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לכבוד יום הנחלים הבינלאומי 2022 ערכנו אירוע מקוון במסגרתו הוצגו עשרה פרויקטים רב תחומיים בעשרה נחלים שונים בכל רחבי הארץ.

המציגות והמציגים סיפרו על פתרונות מבוססי טבע למניעת הצפות, שיקום נחלים והנגשתם לציבור, ועל שיתופי פעולה רחבים המתקיימים בתחומי אגני ההיקוות השונים כאשר הנחל הוא הציר המחבר.

הפרויקטים שהוצגו באירוע נבחרו כפרויקטים המסקרנים ביותר מבין מגוון רחב של פרויקטים שהוגשו לקול הקורא שפורסם לקראת האירוע. הוועדה הבוחרת כללה נציגים ונציגות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, משרד הבינוי והשיכון, החברה להגנת הטבע ואגמא.

הפרויקטים שהוצגו:

• פרויקט תכנון אקו-הידרולוגי ונופי לאפיק נחל שפירים שמטרותיו שיקום, הנגשה לציבור ויצירת חיבור קהילתי בין ישובים – אריק לייבוביץ', מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירקון.
• פרויקט שיקום נחל קידרון ופארק קידרון – שיקום נחל חוצה גבולות והקמת פארק המחבר את הנחל לתושבים, תחת לחצים גיאופוליטיים מורכבים – איתי פרימן, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ים המלח.
• פרויקט פארק מורד נחל קישון – הנגשת נחל קישון רחב הידיים לציבור לצד שיקום המערכת האקולוגית של מלחת הקישון – יוסי סורוג'ון, מנהל תחום תכנון ברשות נחל הקישון.
• פרויקט שיקום מרחב מורד הירדן – ניקוי של מקטע הנחל ממשקעי זיהום שנמשך עשרות שנים והפסקת הזרמת ביוב לנחל – אושרי ילוז, מהנדס ברשות ניקוז ונחלים כינרת.
• פרויקט השבת לבנון הירקון כאינדיקטור לשיקום נחל הירקון ושימוש בסולמות דגים כמרכיב הכרחי בתהליך שיקום הנחל וליצירת רציפות אקווטית – יונתן רז, אקולוג ברשות נחל הירקון.
• פרויקט ניקוז בבקעת כסולות בנחל דבוריה – שימוש באמצעים למניעת הצפות מבוססי הסכמות עם החקלאים, תוך שימור ערוץ הנחל – ענת ברזילי, מנהלת אגף הנדסה ברשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.
• פרויקט גבעות נפתול הקישון – שחזור המופע הטבעי של הנחל ושיקום קרקעית הנחל, תוך פעולות הסברה למניעת זיהום עתידי – טל רטנר, מנהלת אגף חינוך, סביבה וקהילה ברשות ניקוז ונחלים קישון.
• פרויקט ריסון נגר ומיתון סחף קרקע בנחל גבעתי – פתרון פשוט ואפליקטיבי לניהול מקיים של נחל בשטח חקלאי – יואב שרפי, עוזר מהנדס ברשות ניקוז ונחלים שורק לכיש.
• פרויקט ניקוז רב תועלות בנחל רחם – החזרת הנגר לשמורת מלחת עברונה ושיקום המערכת האקולוגית באמצעות פתרון ניקוזי פשוט – מיכל אסיף, מתכננת סביבה ברשות ניקוז ונחלים ערבה.
• פרויקט פארק נחל באר שבע – שיקום מקטע נחל בלב העיר באר שבע ופיתוח פארק טבעי לטובת התושבים – ד"ר נחמיה שחף, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור.

תודה גדולה לצוות השופטות והשופטים בוועדה לבחירת הפרויקטים שהוצגו באירוע: ד"ר ג'ניה גוטמן, אדר' ורד סולומון, ד"ר אמיר ארז, אבי אוזן, אסף זנזורי, ד"ר רועי חיכל.

האירוע הינו שיתוף פעולה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואגמא יחד עם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים

• לצפייה בהקלטה של השידור המיוחד – לחצו כאן
• לצפייה בקובץ המרכז את התשובות של הדוברים ובדוברות לשאלות שנשאלו במהלך השידור – לחצו כאן

הפוסט נחלים TALKS – האירוע המרכזי של יום הנחלים הבינלאומי 2022 הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

הצטרפו אלינו למפגש רביעי בסדרת המפגשים המקוונים בהם יציג הצוות של 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי' את התקדמות הפרויקט, השלבים המרכזיים בעשייה וישתף בדילמות המרכזיות של הצוות.

במפגש זה הכרנו את תהליך העבודה של בניית תוכנית פעולה רב שנתית לשיקום נחל ציפורי.
תכנית הפעולה הינה מהלך חדשני שטרם נעשה בארץ. תהליך בניית העבודה נמשך למעלה משנה ובסופו מוגשת לשותפים תכנית פעולה רב שנתית מתוקצבת לשיקום הנחל.
התוכנית מייצגת את כלל ההיבטים אשר יטופלו במסגרת הפרויקט, בהתבסס על סקרים רבים שנעשו, והוצגו בוובינרים קודמים.
התובנות העולות מתהליך הבניה יכולות לשמש ולסייע בתכניות פעולה עתידיות עבור תהליכי שיקום של נחלים נוספים.

הוצגו:

• הצגת תהליך בניית תוכנית הפעולה – ניר פפאי מנהל הפרויקט הלאומי שיקום נחל ציפורי
• הצגת תכנית פעולה במתחם 4 – אדר' הנוף טלי וקסלר, ראש צוות אדריכלות נוף ותכנון פיסי ותכנון מתחם 4
• הצגת המתודה בבחירת הפרויקטים הנבחרים עבור תוכנית הפעולה – ניר פפאי מנהל הפרויקט הלאומי שיקום נחל ציפורי
• פאנל שאלות ותשובות על ההזדמנויות והאתגרים העולים בתוכניות הפעולה המתחמיות בהשתתפות צוותי התכנון – יבגני פינסון, איש צוות תכנון מתחם 3, והדס הסקו ונועה נטע, צוות תכנון מתחם 1

רקע:

ההצעה לשיקום אינטגרטיבי כולל של אגן נחל ציפורי שגובשה בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה במקום הראשון בתחרות 'שיקום מרחב נחל' שהתקיימה במהלך 2020. במסגרתה נבחנו 14 הצעות שהוגשו על ידי רשויות ניקוז ורשויות נחל לפרויקטי שיקום מרחב נחל, באזורים שונים בארץ. הפרויקט הלאומי לשיקום אגן ציפורי יצא לדרך בשנה האחרונה ועושה את צעדיו המשמעותיים ביותר ממש בימים אלה.

חזון הפרויקט ליצור נחל איתן רציף ונקי, המהווה מרכיב איכותי ברשת מסדרונות אקולוגיים המקשרת בין מטרופולין חיפה ומטרופולין נצרת. הפרויקט מבקש לחולל שינוי בפרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל בלבד לראייה אגנית משלבת, המבססת תפיסה הוליסטית לניהול משאב המים בנחל ורואה במארג החברתי באגן חלק בלתי נפרד משיקום המרחב במסגרתו קהילה מקיימת נחל והנחל מקיים קהילה.

להרחבה:

• לצפייה בהקלטת הוובינר
• לצפייה בוובינר בו הוצגה התוכנית במסגרת התערוכה המקוונת לחצו כאן.
• לצפייה בוובינר בו הוצג סקר מצב קיים אקוהידרולוגי לחצו כאן 
• לתכנית באתר התערוכה לחצו כאן.
  
• לקריאת מקרה הבוחן על נחל ציפורי במקטע שבין עיינות ציפורי וכביש 79 במאגר הידע לחצו כאן.

הפוסט תוכנית הפעולה לשיקום נחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

הצטרפו אלינו למפגש חמישי בסדרת המפגשים המקוונים בהם מציג צוות 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי' את התקדמות הפרויקט, השלבים המרכזיים בעשייה וישתף בדילמות המרכזיות של הצוות.

ניהול השטח הינו מושג רחב בו עוסקים גופים רבים המנהלים שטחים פתוחים וזהו אחד האתגרים העתידיים הגדולים ביותר לאור המציאות הישראלית ההולכת ומצטופפת בה הציבור משווע לשטחים פתוחים בכלל, ולנחלים זורמים בפרט.

במפגש זה הוצגה הדרך בה הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי מתמודד עם האתגרים הקיימים הנובעים מעצם היות הנחל פתוח לכלל הציבור לכל אורכו, רצוף בשטחים חקלאיים ובקרקעות פרטיות ובאיזון הצרכים וההשפעות של המשתמשים השונים.

סדר יום:

14:00 – 14:05 – דברי פתיחה, רז סימון – אגמא

14:05 – 14:15 – משולחנו של מנהל פרויקט – ניר פפאי, רשות ניקוז ונחלים קישון

14:15 – 14:30 – ניהל השטח בנחל ציפורי – כמי זריהן הלר – רכזת צוות ניהול שטח בפרויקט שיקום מרחב נחל ציפורי

14:30 – 14:37 – מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושא ניהול פסולת – אחמד איברהים, מנהל תחום סביבה בחברה הערבית, המשרד להגנת הסביבה

14:38 – 14:45 – ניהול פסולת מבעד עיני התושבים – דביר גרינברג, ארגון חברה אזרחית "עמק נקי ובטוח"

14:46 – 15:20 – דיון בנושא טיפול בפסולת השטחים הפתוחים – פאנל:

• נציג חברה ערבית מקומית – יאסר חסן, מנהל פרויקטים ואסטרטגיה באגף שפ"ע שפרעם מטעם תוכנית הצוערים לשלטון מקומי ורפרנט החינוך הבלתי פורמלי בכפרים הערבים, במ.א זבולון.
• נציג מועצת עמק יזרעאל – אסי אליה, מנהל אגף איכות סביבה
• נציג אשכול הגליל והעמקים – דוד רוזנבלום, מנהל אגף איכות הסביבה
• נציג "עמק נקי ובטוח" – דביר גרינברג, יו"ר
• נציג המשרד להגנת הסביבה – אחמד איברהים, מנהל תחום סביבה בחברה הערבית.

רקע:

ההצעה לשיקום אינטגרטיבי כולל של אגן נחל ציפורי שגובשה בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה במקום הראשון בתחרות 'שיקום מרחב נחל' שהתקיימה במהלך 2020. במסגרתה נבחנו 14 הצעות שהוגשו על ידי רשויות ניקוז ורשויות נחל לפרויקטי שיקום מרחב נחל, באזורים שונים בארץ. הפרויקט הלאומי לשיקום אגן ציפורי יצא לדרך בשנה האחרונה ועושה את צעדיו המשמעותיים ביותר ממש בימים אלה.

חזון הפרויקט ליצור נחל איתן רציף ונקי, המהווה מרכיב איכותי ברשת מסדרונות אקולוגיים המקשרת בין מטרופולין חיפה ומטרופולין נצרת. הפרויקט מבקש לחולל שינוי בפרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל בלבד לראייה אגנית משלבת, המבססת תפיסה הוליסטית לניהול משאב המים בנחל ורואה במארג החברתי באגן חלק בלתי נפרד משיקום המרחב במסגרתו קהילה מקיימת נחל והנחל מקיים קהילה.

לצפיה בהקלטת הוובינר – לחצו כאן

להרחבה:

• לצפייה בוובינר בו הוצגה התוכנית במסגרת התערוכה המקוונת לחצו כאן.
• לתכנית באתר התערוכה לחצו כאן.
  
• לקריאת מקרה הבוחן על נחל ציפורי במקטע שבין עיינות ציפורי וכביש 79 במאגר הידע לחצו כאן.

הפוסט ניהול השטח באגן נחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הצטרפו אלינו למפגש שלישי בסדרת המפגשים המקוונים בהם יציג הצוות של 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי' את התקדמות הפרויקט, את השלבים המרכזיים בעשייה והצוות ישתף אותנו בדילמות המרכזיות שלו.

במפגש הזה הכרנו את עבודת הצוות האקולוגי בפרויקט, וכן נושאים נבחרים מתוך עבודת השטח והסקרים שנערכו, לצד התובנות שעלו ומהן ניתן ללמוד בתהליכי שיקום דומים וההשפעה שלהם על תכנון הפרויקט לשנים הבאות.

השיקום האקולוגי של הנחל אמור להיות בבסיסו של כל תהליך שיקום נחלים. עד היום, לרוב התמקדו בפיתוח גדות הנחל לפנאי ונופש, טיילות ופחות בהיבטים אקולוגיים. בשיקום נחל ציפורי ניתן דגש מיוחד לשיקום האקולוגי ועל כן נערכו סקרים מקיפים לבחינת המצב הקיים בשלב הראשוני של הפרויקט.

נחל ציפורי זורם באזור חקלאי ומיושב, הוא פתוח לכלל הציבור לכל אורכו וכולל שטחים פרטיים רבים. במסגרת תכנית השיקום הרב שנתית, יערכו לתת מענה לאתגרים המרכזיים בשיקום ובהם מציאת האיזון בין צרכי הפיתוח לסוגיו (חקלאי, תיירותי)  לבין השיקולים האקולוגיים, וכן כמות ואיכות המים בנחל.

•  משולחן מנהל הפרויקט – ניר פפאי
•  הצגת המערכת האקולוגית בסביבת הנחל – דר' ירון הרשקוביץ, מנהל המרכז לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב 
• הצגת נושאים מתוך עבודת צוות האקולוגיה בפרויקט:
  • סוגי מינים פולשים בנחל ציפורי ודרך טיפול ייחודית לסילוקם – ד"ר ז'אן מארק דופור דרור, אקולוג
  • הנחל כבית גידול לח: רציפות אקולוגית וחסמים הידרו- ביולוגיים – ד"ר אלדד אלרון, אקולוג בתי גידול לחים
  • שיקום הצומח במורד עיינות ציפורי בעקבות שיקום מבני של האפיק – ד"ר דידי קפלן, אקולוג
• חזון אקולוגי לנחל ציפורי – ד"ר ירון הרשקוביץ
• שאלות ותשובות לפאנל המרצים

רקע:

ההצעה לשיקום אינטגרטיבי כולל של אגן נחל ציפורי שגובשה בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה במקום הראשון בתחרות 'שיקום מרחב נחל' שהתקיימה במהלך 2020. במסגרתה נבחנו 14 הצעות שהוגשו על ידי רשויות ניקוז ורשויות נחל לפרויקטי שיקום מרחב נחל, באזורים שונים בארץ. הפרויקט הלאומי לשיקום אגן ציפורי יצא לדרך בשנה האחרונה ועושה את צעדיו המשמעותיים ביותר ממש בימים אלה.

חזון הפרויקט ליצור נחל איתן רציף ונקי, המהווה מרכיב איכותי ברשת מסדרונות אקולוגיים המקשרת בין מטרופולין חיפה ומטרופולין נצרת. הפרויקט מבקש לחולל שינוי בפרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל בלבד לראייה אגנית משלבת, המבססת תפיסה הוליסטית לניהול משאב המים בנחל ורואה במארג החברתי באגן חלק בלתי נפרד משיקום המרחב במסגרתו קהילה מקיימת נחל והנחל מקיים קהילה.

להרחבה:

• לינק לצפייה במפגש המוקלט – לחצו כאן
• לינק לצפייה במפגש המוקלט בנושא סקר מצב קיים – לחצו כאן
• לינק לצפייה במפגש "פרויקט לאומי לשיקום נחל ציפורי – מאחורי הקלעים (מפגש ראשון)" – לחצו כאן
• לינק לצפייה בוובינר בו הוצגה התוכנית במסגרת התערוכה המקוונת לחצו כאן.
• לינק לתכנית באתר התערוכה לחצו כאן.
  
• לקריאת מקרה הבוחן על נחל ציפורי במקטע שבין עיינות ציפורי וכביש 79 במאגר הידע לחצו כאן.

הפוסט ההיבט האקולוגי בשיקום נחל ציפורי הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

במסגרת הכנס הכרנו גם את העבודה המרשימה של ד"ר גלעד רונן מחברת 'נופים' – ייעוץ לתכנון וקיימות מבוססי קהילה ומקום – שהציג את התוצאות הראשונות לסקר קהילתי מבוסס מפה ביישובי נחל תבור.

המחקר מאוד סקרן אותנו, נפגשנו עם גלעד אחרי הכנס ללמוד קצת יותר לעומק על העבודה שלו.

שלום גלעד, התרשמנו מאוד ההרצאה שלך בכנס ורצינו להכיר אותך ואת העבודה שלך קצת יותר לעומק, אז נתחיל מהתחלה נשמח שתציג את עצמך:

אני אדריכל נוף וגיאוגרף אנושי. התחלתי את דרכי בעולם התכנון ומשם המשכתי למחקר, וכיום אני משלב בין השניים – כאשר אני מעניק ייעוץ בתחום ניתוח מרחבי וקיימות לגופים מוניציפליים שונים, ביניהם רשויות ניקוז ונחל. המשיכה שלי למחקר נבעה מההבנה שחסרה התייחסות תכנונית ל'שכבה' המשמעותית ביותר – והיא 'השכבה האנושית' – שכבת הפעילויות האנושיות במרחב – התפיסות, הצרכים, התחושות והידע המקומי. אנו המתכננים מתייחסים למרחב כאל 'לוח חלק' המורכב משכבות ידע שונות (כמו גיאולוגיה, טופוגרפיה, הידרולוגיה, אקולוגיה ועוד) – אך כאמור ללא השכבה האנושית, וכך למעשה אנו מתכננים 'על עיוור' – ללא היכרות עם עולם הידע והתוכן של המשתמשים בפועל במרחב – בהווה ובעבר.

אז החלטת להחליף 'שולחן השרטוט' ב'שולחן כתיבה' ולהניח עליו קודם כל את השכבה האנושית?

במידה מסוימת כן, נתתי לעצמי 'קול קורא' – לצאת למחקר שדה ולהעמיק את הידע שלי בתחום ולמצוא גישה שבה אוכל לאסוף את הידע וההתנסות המקומית ולהפנים אותם באותה 'שכבה אנושית' – שתוכל להשתלב בשכבות התכנון הנוספות. יצאתי למחקר דוקטורט במסגרתו ערכנו מיפוי של הנוף הנחווה והנתפס בשילוב גישות שונות – אחת מהן התמקדה בגישת 'ראיון בתנועה' – בו ליוויתי את המשתתפים בפעילותם היומיומית בשולי העיר. בשלב הבא יצאתי למחקר יישומי עם הטכניון (פרופ' טל אלון-מוזס) בו עשינו שימוש חדשני בגישת מיפוי השתתפותי – עולם תוכן שנקרא PPGIS (Public Precipitation GIS) – מיפוי השתתפותי מבוסס ממ"ג.

פנית לקהילה שיהיו עוזרי המחקר שלך? איך זה עבד בפועל?

תושבי הקהילה שאיתה ביצענו את המחקר, תושבי בנימינה, שמשו למעשה כחוקרי נוף – כאשר הם למעשה העריכו את התועלות שהם מפיקים מהנוף.  במחקר התמקדנו באזור נחל תנינים והפצנו שאלון מקוון לקהילות הפעילות. במסגרת השאלון התושבים הוזמנו לספר על הפעילות שהם נוהגים לבצע בנחל, על האופן בו הם מבלים בנחל ועל התועלות השונות שהם מפיקים מהנחל: תרבותיות, אקולוגיות, אנושיות. בנוסף, השאלון המקוון איפשר לסמן את המקום הספציפי על המפה אליו התייחסו המשיבים. מה שנתן לנו תמונה מעמיקה אודות המיקומים הספציפיים במרחב הנחל, בהם מבקרים חברי וחברות הקהילה.

במה המחקר שלך מחדש?

במהלך המחקר נוצרו שמונה שכבות של תועלות תרבותיות שהאנשים מפיקים מאגן ההיקוות ומהנחל. שכבות אלה מאפשרות לראות את התמונה הרחבה והאנושית של האזור. מקומות שונים מזמנים התנהגויות ושימושים שונים, גם כאלה שלא תוכננו.

דוגמא מצוינת לכך ניתן לראות באזור גשר הרכבת בבנימינה. למדנו שאנשים אוהבים לשבת שם למרות שהאזור לא מתוכנן לכך. זוהי נקודה ספונטנית שהתפתחה בשטח ומושכת אליה אנשים המגיעים לבלות ליד הנחל.
המיפוי שלנו ויצירה של שכבות של התועלות התרבותיות הוא מיפוי המשלים את סקרי הערכת הנוף המקובלים כיום (אדריכלי הנוף מעריכים את הנוף לפי סט קריטריונים מוכר. כיום סט זה אינו מתחשב בידע המקומי הקיים). המחקר היישומי שביצענו משלים את הפער ונותן תמונה מלאה יותר לתכנון שלוקח בחשבון גם את השכבה האנושית. מהמחקר למדתי שהשכבה האנושית תביא תועלת לתכנון נכון וטוב יותר, המתאים לצרכי ולתועלת התושבים.

הנחל השתנה רבות בעשרות השנים האחרונות האם יצא לכם לחקור את היחסים של התושבים והנחל בבנימינה גם בעבר, האם יש לעבר השפעה על ההווה והעתיד?

כחלק מהמחקר נפגשתי עם ותיקי בנימינה שתיארו את המקומות בהם נהגו לבלות סביב הנחל ואת החוויות האישיות. אחד המקומות המעניינים אליהם נחשפנו היה 'אי התאנים'. בשנות ה-50 ילדי בנימינה למדו לשחות בנחל ושם גם בילו ואף דגו שפמנונים. בשנות ה-60 הזרימה באזור נפסקה והאי הקטן נעלם מהמפה. במסגרת הסקר, ותיקי היישוב סיפרו על הנקודה וסימנו אותה על המפה, בצירוף תמונות. המקום היה חשוב בימיה הראשונים של הקהילה בבנימינה, אך כשירדנו לשטח לא ראינו את הנקודה. זו דוגמה טובה לכך שסימון של נקודה היסטורית על המפה יכול להוות זרז ובסיס לפיתוח של הנקודה בהווה – יכולתי לדמיין שם את ותיקי בנימינה עם הנכדים ודור הביניים, שפועל היום באופן אינטנסיבי לפיתוח הנחל, נהנים יחד ב'אי התאנים' המשוקם.
יצירת החיבור בין העבר ההווה והעתיד היא הפוטנציאל התכנוני של הסקר הזה. לראיה, נקודה זו מוגדרת כיום כאתר לשימור בבנימינה – גבעת עדה.

ספר לנו על פרויקט שאתה מעורב בו היום?

כיום אני מבצע סקר יישומי עם רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי ומועצה מקומית עמק יזרעאל. ביישובים עין-דור, כפר-קיש כפר מצר (נהגה: כפר מִיסְר) וגזית. את הסקר מובילות שירי פירדמן (מנהלת מחלקת קהל, קהילה וחינוך ברשות הניקוז), מיכל ניר-ארבץ וארדה ריבוא מהמועצה. הרשות בהקשר הזה היא בעיני לא פחות מפורצת דרך – ברצון הכנה שלה ללמוד מהקהילות השונות ולערב אותן במיפוי ובתכנון של מרחב האגן. בנוסף ללימוד הידע המקומי של התושבים (כמו סיפורים מקומיים) הסקר הזה נועד גם לחזק את הזיקה של התושבים למרחב האגן, וכן לשמש כבסיס ידע של הרשות. זאת בעיני גם הזדמנות מאירת עיניים להכיר את היחסים של התושבים השונים (המגיעים מרקעים אישיים שונים ומסוגים שונים של התיישבות) עם מרחב הנחל. בחלק מהמפגשים הקהילתיים שנערכו במהלך הסקר התגלו ממצאים ארכיוניים אודות הנחל וחלקם ישמשו את רשות הניקוז והנחלים ירדן דרומי לפרויקט עכשווי בו יושבו מים לנחל. בסקר זה אנחנו נותנים מקום משמעותי גם לשאלה אודות רצון התושבים לפיתוח או שיפור מרחב הנחל. הסקר המקוון מאפשר גם לסמן צירי הליכה. מידע שהמאפשר לנו להבין היכן אנשים משוטטים במרחב והיכן נדרשת קישוריות בין השבילים השונים. אחת התובנות המעניינות שעולות מהסקר עד כה היא שאנשים היו רוצים שיהיו שבילי הליכה שמחברים בין היישובים השונים. דבר המצביע על כך שישנו מקום לשיתוף פעולה מעניין במרחב.

ספר לנו קצת על החזון שלך לעתיד

החזון שלי הוא שרשויות המנהלות שטחים פתוחים יקדמו סקרי מיפוי מבוסס מקום וקהילה כדי ללמוד ולהעריך את המקומות והתועלות שמפיקים תושבים מהשטחים הפתוחים והנחלים הסמוכים לביתם. ידע זה יהווה חלק אינטגרטיבי בתכנון – שכבת מיפוי בפני עצמה, השכבה האנושית – החל משלב ניתוח המצב הקיים ועד שלבי התכנון, כולל חלופות וכלה בתחזוקת המקום לאחר ביצוע.

האם לדעתך מעורבות התושבים במיפוי השטח יכולה להביא למעורבות גם בהמשך?

אני סבור שהפנייה לציבור בהזמנה למעורבות במיפוי השטח יכולה לשמש כטריגר למעורבות גם בהמשך, בשלבי התכנון והתחזוקה של הנחל. יתרה מכן, פנייה לתושבים פחות מעורבים ובקשה לשמוע את דעתם יכולה לעשותם תושבים מעורבים ואכפתיים סביב הנחל, ואף לתרום להידוק היחסים עם הרשויות המנהלות את השטח.

ילדי קיבוץ גזית מבצעים סקר בשטח

הפוסט סקר קהילתי מבוסס מפה או איך הופכת השכבה האנושית לשכבה תכנונית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

את ההשראה למפגש זה שאבנו מהתחרות לתכנון אורבני בנהריה – 'מפגש עיר נחל', אשר הייתה לקראת שלב ההגשות במועד קיום הוובינר.
במפגש זה הכרנו תחרויות אדריכליות בינלאומיות ששינו את פני המציאות ושמענו על התהליכים שהפכו את התחרויות ואת ההצעות שהוגשו למשמעותיות ופורצות דרך. המפגש הזה מלא בהשראה שלא כדאי לפספס – הוא קורה אצלכם בסלון 🙂

במפגש התארחו:

• אדר' הנוף שחר צור שיספר על 2 תחרויות בינלאומיות בהן לקח חלק:
  – Toronto Central Waterfront Innovative Design Competition
  – Governors Island competition
• איימי צ'סטר, מנהלת פרויקט Rebuild by Design אשר התחיל, גם הוא, מתחרות אדריכלית לשיקום נזקי הוריקן סנדי בצפון ארצות הברית

קצת רקע:

בימים אלה ממש ישנו קול קורא המזמין צוותי תכנון רב תחומיים להשתתף בתחרות "מפגש עיר נחל – תחרות לתכנון אורבני בנהריה". זוהי בתחרות חדשנית לתכנון מחודש ושאפתני למרחב נחל הגעתון בנהריה. תכנון מחדש של מרחב הגעתון מהווה אתגר גדול הדורש חשיבה מחוץ לקופסא ומענה למגוון אתגרים וצרכים, הן של תושבי העיר והן של הנחל. התחרות מבקשת לבנות מערכת יחסים חדשה וטובה יותר בין הנחל והעיר.

למדנו כי במקרים רבים כאשר הפתרונות דורשים יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא ארגונים ורשויות מבקשים למצוא את הפתרון על ידי תחרויות והסתקרנו!

תחרות 'מפגש עיר נחל' הינה שותפות פורצת דרך של עיריית נהריה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מרכז אגמא לאגני היקוות ונחלים, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, תכנית 'העירה' בתמיכת קרן ברכה והתאחדות אדריכלים ובוני ערים בישראל (ע"ר).

כחודש וחצי לפני מועד הגשת ההצעות (21/07/2022) אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לקבל השראה מתחרויות בעולם ששינו וממשיכות לשנות לטובה!

לצפיה בהקלטת הוובינר

הפוסט תחרויות אדריכליות משנות מציאות הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

• הנוכחות הטבעית והספונטנית של עץ בנחלים היא חלק חשוב במערכת האקולוגית של נחלים ברחבי העולם. יחד עם זאת, כמות העץ משתנה באופן דרמטי בין אזורים שונים. באזורים מסויימים בעולם כמות העץ בנחלים היתה נמוכה מאד באופן היסטורי, ולא היתה כלל הצטברות של עץ באופן ספונטני בערוץ. כשמגיעים לפרוייקט שיקום נחל, רצוי לברר את השאלות הבאות: מה היו רמות העץ בנחל באופן היסטורי? מה היו מקורות העץ ההיסטוריים ומה הם המקורות העכשוויים? באילו חלקים בערוץ הנחל הצטבר עץ באופן טבעי? מה היציבות ואורך החיים של הצטברויות עץ טבעיות?
• בבחינת הדינמיקה והמוביליות של גזעי העצים בתוך ערוץ הנחל, יש מעט מאד מחקרים. באופן כללי נראה כי המוביליות של העץ גדלה ככל שערוץ הנחל רחב יותר. לרוב גזעי העץ יזרמו במורד הנחל כל עוד השיפוע יהיה גדול מ10%, ולא יהיו שינויים בכיוון הזרימה של יותר מ70 מעלות.
• מבחינה יציבות מבנית ואורך החיים של העץ, כ75% ממבני העץ נשארים יציבים בעשורים הראשונים לאחר הנחתם. אחוז הפירוק של העץ נאמד בכ0.5% עד 3.5% לשנה, מה שמוביל ליציבות ממוצעת של כ70-100 שנים. מהירות הפירוק של העץ גבוהה יותר למינים נשירים מאשר למינים מחטניים. בערוצים צרים יחסית, כאשר המבנה של גזעי העץ גדול ביחס לנחל, העצים יחסית יציבים לאורך זמן. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים היה כשלון מבני לאחר תקופה מסוימת. כשלון זה נצפה דווקא במבנים בעלי מבנה הנדסי מורכב, מה שמוביל בשנים האחרונות לתכנון מבנה יותר טבעי, שמחקה את המיקום שלו כפי שהיה מתרחש באופן יותר ספונטני (איור 1).
• מרכיב נוסף שיש לשקול בעת הנחת הגזעים הוא השפעה על פעילות אנושית בנחל. גזעי עץ שנסחפים בנחל יכולים להוות סכנה לסירות ורפטינג, וכמו כן אם הם נתקעים במעברי נחל וגשרים יכולים לגרום לנזק של תשתית ציבורית ולסחף של הגדה. סוגיות אלו שנפוצות בארה"ב, מעלות לעיתים התנגדות לשימוש בשיטה הזאת.
• בבחינת השפעת גזעי העצים בנחל על בית הגידול עצמו, מרבית המחקרים הראו שהנחת גזעי עצים הובילו לשיפור במאפיינים הפיזיים של בית הגידול, כמו יצירה מוגברת של בריכות לאורך הנחל היוצרות נישות אקולוגיות, העלאת מורכבות מבנית של בית הגידול, אגירת סדימנטים ושמירה מוגברת של חומרים אורגניים ונוטריינטים. המחקרים שלא הראו שיפור באותם מאפיינים פיזיים, לרוב דיווחו על בעיות הקשורות לתהליכים רחבים יותר שלא טופלו באגן הניקוז (למשל: סדימנטים, בעיות באיכות המים). כמו כן, במקרים אחרים חוסר ההצלחה הוסברה על ידי כמות מועטה מדי של עץ שהונחה בערוץ הנחל.
• השפעת גזעי העצים על המערכת האקולוגית בנחל נחקר רבות בעשורים האחרונים, אך מרבית המחקרים נעשו רק על מגוון מיני דגים, ובפרט מינים סלמנואידים. רוב המחקרים הראו השפעות חיוביות על מגוון המינים בנחל. יחד עם זאת, חלק מהמחקרים מראים שלא היתה השפעה רבה לטכניקה זאת על מינים בנחל, והתועלות היו מוגבלות למינים שמאכלסים את העץ עצמו.

לסיכום, הסקירה מציעה שנוכחות עץ הינו מרכיב טבעי וחשוב במרבית ערוצי הנחל, אך יחד עם זאת השאלה האם הטכניקה הזאת ראויה לכל ערוצי הנחל ובאילו דרכים, נותרה לא ברורה. יש צורך בהבנה מעמיקה יותר של האינטראקציה של גזעי העץ עם ערוצי נחל תחת תנאים שונים של אקלים, היסטוריה, תנאי בית גידול וכו'. כדי להגיע להחלטה האם הטכניקה הזאת מתאימה בפרוייקט שיקום ספציפי, רצוי לענות על השאלות המנחות שמופיעות בהרחבה במאמר.  לבסוף יש לציין שלמרות העדויות החיוביות לגבי טכניקת הנחת גזעי העץ בנחלים באופן אקטיבי, חשוב לוודא שיש נוכחות ארוכת טווח של עצים חיים בסביבת הנחל, כדי לספק עץ באופן טבעי בטווח הארוך. פעולת הנחת העצים הינה פעולה משלימה לשיקום כולל של אזור הגדות והנחל כולו, ואינו עומד בפני עצמו כפעולה בודדת.

הפוסט שימוש בגזעי עצים כטכניקה של שיקום נחלים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

קיימת עדיין אי הסכמה על מידת האפקטיביות של טכניקות ניהול שטפונות מבוסס טבע, במיוחד באגנים גדולים ובמהלך ארועי זרימה עוצמתיים. מוערך כי בפחות מ6% מהפרוייקטים בבריטניה בהם יושמו אמצעי ניהול שטפונות מבוסס טבע מתקיים ניטור הידרולוגי רציף ארוך טווח.מרבית המחקרים שבחנו את אפקטיביות אמצעי ניהול שטפונות מבוסס טבע בבריטניה, השתמשו במודלים לכימות מידת הצלחת ההתערבות, ומרביתם בוצעו ללא אימות של המודל. עד כה נעשו מעט עבודות הבוחנות באופן אמפירי את יעילותם של אמצעים אלו ומרביתן בוצעו באגנים קטנים (שטח קטן מ20 קמ"ר).

במאמר מוצג מחקר מאגן אדלסטון (Eddleston) בסקוטלנד. המחקר באגן, ביוזמת הממשל הסקוטי, בוחן  ומנטר את השפעת יישום אמצעי ניהול שטפונות מבוסס טבע על ההפחתה בסיכוני שטפונות בישובים במורד האגן. למחקר שותפים גופי ממשל, ארגוני סביבה וחברה, וגופי מחקר שונים.

בשנים 2012-2015 בוצעו באגן מספר פעולות ניהול שטפונות מבוסס טבע:

• נטיעה של מעל 330,000 עצים מקומיים על שטח של כ-2000 דונם.
• הקמה של 116 סכרונים דולפים מגזעי עצים ביובלים העליונים באגן.
• הקמה של 31 בריכות השהיה ממעלה האגן ועד לפשט במורד.
• השבה של 2.9 ק"מ מתוואי הערוץ שעבר הסדרה ויישור, לתוואי הנפתולי המקורי.

מערך הניטור ששימש למחקר כלל 13 מדי זרימה ותחנה מטאורולוגית הפעילים משנת 2011, המאפשרים לבחון את התגובה ההידרולוגית באגן לפני ואחרי ביצוע הפרויקט (ראה איור). כמו כן, נערך ניטור בחלקים באגן בהם לא בוצעו התערבויות במהלך תקופת המחקר. תתי אגנים אלו היוו קבוצת ביקורת. במאמר נעשה שימוש בזמן התגובה (הזמן החולף בין שיא הגשם לספיקת השיא), כמדד למידת האפקטיביות של  טכניקות ניהול שטפונות מבוסס טבע שיושמו באגן: ככל שזמן התגובה גדל, האפקטיביות גבוהה יותר.

העליה הגדולה ביותר בזמן התגובה (7.3 שעות) נצפתה באגן הקטן ביותר בו יושמו טכניקות ניהול שטפונות מבוסס טבע (הקמת סכרונים דולפים, חפירת בריכות צד, שתילת צמחיית נחלים וגידור). עליה בזמן התגובה נצפתה גם באגנים הגדולים, אך היא אינה מובהקת סטטיסטית.

באמצעות השוואת זמני התגובה לפני ואחרי ההתערבות בשנת 2013, נצפו שינויים מובהקים בזמני התגובה באגנים בגודל של עד 26 קמ"ר, אך לא באגני הביקורת, ולא באגנים בהם ההתערבות כללה רק שתילה ונטיעה של צמחיית גדות וגידורה.

השפעת פעולות הנטיעה והשתילה באגן  על זמן התגובה לא נמצאה מובהקת. כותבי המאמר מסבירים זאת בגילם הצעיר של העצים, ומציינים שלמרות זאת לנטיעות באגן תועלות אקולוגיות חשובות נוספות. על כן, מוצע שנטיעת עצים בגדות הערוץ תהיה פעולה משלימה להתערבויות אחרות, כחלק מתכנון אגני ארוך טווח.

בזרימות חזקות נצפתה עליה גדולה יותר בזמן התגובה, מה שמרמז שהאמצעים שיושמו אפקטיביים יותר בארועי גשם משמעותיים. הסכרים הדולפים למשל, מאפשרים דליפה משמעותית בזרימה נמוכה, ועל כן השפעתם קטנה, אבל בזרימה גבוהה (קרובה למלאת גדות) הם דוחפים מים לפשט, וגורמים לפיזור אנרגיה והאטה משמעותית של הזרימה. הקשר בין עוצמת האירוע וזמן השהיה פחות ברור באגנים גדולים.

תוצאות המחקר מצביעות על כך שבתתי אגנים בהם התגובה לגשם מהירה ושטפונית, ההתערבות אפקטיבית  יותר, ועל כן יש לתת להם עדיפות וקדימות ביישום האמצעים.

המחקר ממחיש את חשיבותו של תהליך ניטור סדור, מפורט וארוך טווח לבחינת היעילות של אמצעים לניהול שטפונות מבוסס טבע. הנתונים שיאספו בשנים הקרובות מאגן אדלסטון יכולים להוות כלי אופרטיבי עבור מקבלי ההחלטות בגיבוש מדיניות ניהול אגנית.

הפוסט ניהול שטפונות מבוסס טבע הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

• הכרנו את פעילות רשות הניקוז והנחלים באגן
• הוצג חזון העירייה בנושא ניהול נגר עילי והדרישות והתקנות בנושא
• הוצגה המדיניות החדשה לניהול נגר עירוני בהובלת מנהל התכנון והכלים לישומה בשטח

סדר יום:

10:00 – 11:00 הצגת המצב הקיים והשינוי המתרחש

• ניהול אגני משלב של אגני היקוות –  יואב שרפי, רשות ניקוז שורק- לכיש
• המדיניות החדשה לניהול נגר עירוני והליך התכנון החדש – פיאנה קרנץ, מנהל התכנון

11:00 – 12:10 כלים תכנוניים ואמצעים לניהול נגר

• מחשבון לחישוב הנגר – הידרולוג גלעד ספיר, DHV
• סל אמצעי ניהול נגר במרחב העירוני – אדריכלית הנוף טלי דינור, נחלת הכלל

12:10 – 12:50 – דוגמאות מקומיות מעיריית ירושלים

• פתרונות לניהול נגר בשטחים הציבוריים הפתוחים וברמת הבניין – עמירם רותם, מנהל מחלקת קיימות באגף איכות הסביבה בעיריית ירושלים
• פתרונות לניהול נגר בשטחים הפתוחים במרחב העיר- חיים סהר, מתכנן שימור קרקע ונגר עילי בקרן קיימת לישראל

12:50 – 13:00- סיכום

הפוסט ניהול נגר עילי בירושלים – יום עיון לאנשי ונשות מקצוע הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

הצטרפו אלינו למפגש השני בסדרת המפגשים המקוונים בהם יציג הצוות של 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי' את התקדמות הפרויקט, השלבים המרכזיים בעשייה וישתף בדילמות המרכזיות של הצוות.

במפגש זה הכרנו את עבודת צוות הפרויקט על הסקר מצב קיים שזה עתה הסתיים. למדנו על תהליך העבודה והאינטגרציה הנדרשת בין התחומים השונים:

• • •  משולחן מנהל הפרויקט – ניר פפאי
    •  הצגת תהליך האינטגרציה של הדוחות השונים – עתליה נמיר, לרמן בן שושן
    • סקר אקוהדרולוגי כתשתית לפתרונות מבוססי טבע לפיתוח בר קיימא ולהתמודדות עם שינוי אקלים – אורי מורן
    • פאנל: כיצד צריך וניתן להטמיע דוחות כאלה בפרויקטים ובתהליכי שיקום נחלים  – אלון מאור – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אורי רגב – רשות ניקוז ונחלים קישון, ניר אנגרט – רשות הטבע והגנים, אליאור ליאב – המשרד להגנת הסביבה, אסף זנזורי – החברה להגנת הטבע.

רקע:

ההצעה לשיקום אינטגרטיבי כולל של אגן נחל ציפורי שגובשה בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה במקום הראשון בתחרות 'שיקום מרחב נחל' שהתקיימה במהלך 2020. במסגרתה נבחנו 14 הצעות שהוגשו על ידי רשויות ניקוז ורשויות נחל לפרויקטי שיקום מרחב נחל, באזורים שונים בארץ. הפרויקט הלאומי לשיקום אגן ציפורי יצא לדרך בשנה האחרונה ועושה את צעדיו המשעותיים ביותר ממש בימים אלה.

חזון הפרויקט ליצור נחל איתן רציף ונקי, המהווה מרכיב איכותי ברשת מסדרונות אקולוגיים המקשרת בין מטרופולין חיפה ומטרופולין נצרת. הפרויקט מבקש לחולל שינוי בפרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל בלבד לראייה אגנית משלבת, המבססת תפיסה הוליסטית לניהול משאב המים בנחל ורואה במארג החברתי באגן חלק בלתי נפרד משיקום המרחב במסגרתו קהילה מקיימת נחל והנחל מקיים קהילה.

להרחבה:

• לצפייה במפגש מוקלט זה – לחצו כאן
• לצפייה במפגש "פרויקט לאומי לשיקום נחל ציפורי – מאחורי הקלעים (מפגש ראשון)" – לחצו כאן
• לצפייה בוובינר בו הוצגה התוכנית במסגרת התערוכה המקוונת לחצו כאן.
• לתכנית באתר התערוכה לחצו כאן.
  
• לקריאת מקרה הבוחן על נחל ציפורי במקטע שבין עיינות ציפורי וכביש 79 במאגר הידע לחצו כאן.

הפוסט הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי – סקר מצב קיים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

המפגש המקוון שופך אור על החזון, המטרות והציפיות של כלל השותפים לתחרות.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

במפגש הוצגו:

• רקע והשראה לתחרות.
• ההיבטים השונים של הסביבה התכנונית.
• דגשים תכנוניים בעיר נהריה.
• האתגרים וההזדמנויות המצויים באגן נחל הגעתון.
• חזון התחרות, המטרות והיעדים.
• תנאי התחרות ותהליך ההגשה והבחירה.
• ושאלות הבהרה מן המשתתפים במפגש.

לתחרות שותפים: עיריית נהריה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי ותכנית 'העירה' בתמיכת קרן ברכה, בשיתוף עם התאחדות אדריכלים ובוני ערים בישראל.

שימו לב! ביום ב' 28.3.2022 בשעות 9:30 – 15:00 התקיים סיור לימודי באגן הגעתון – הסיור חובה לכל הניגשים והניגשות לתחרות.

המועד האחרון למסירת ההצעות הוא יום ה' 21.07.2022 עד השעה 16:00 .

• לצפייה במפגש שהתקיים ב-08/03/2022 – לחצו כאן
• לאתר התחרות והרשמה לסיור – לחצו כאן

הפוסט מפגש עיר נחל מקוון – תחרות לתכנון אורבני בנהריה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

הפעם אירחנו את פלוריאן בויאר ממשרד דה-אורבניסטן מרוטרדם שבהולנד, ואת אדריכל הנוף שחר צור מסטודיו צורא.

בשיחה עם פלוריאן ושחר דיברנו על פתרונות לניהול נגר מקיים המיושמים מזה שנים בעיר רוטרדם ובאזורים אחרים בהולנד. פלוריאן הציג פתרונות מעוררי השראה ושיתף מהניסיון בהולנד, על התהליך הנדרש כדי לשנות פרדיגמות של תפיסת הנגר כמטרד שיש לסלק באמצעים הנדסיים, למשאב שניתן לנהל בצורה מקיימת ולהרוויח שלל של תועלות. שינויים של פרדיגמה, מדיניות, פרקטיקות מקצועיות, פרקטיקות של תחזוקה ותקצוב הם שינויים גדולים הדורשים הסכמות ושיתופי פעולה רחבים ורב מגזריים. בשיחה הדגשנו את הניסיון של הולנד כמדינה באימוץ של מדיניות לניהול מקיים של משאב המים וצללנו לשטח להכיר איך הדברים נראים באמת.
יחד עם שחר צור ניסינו לתת להשראה מהולנד תוקף מקומי. התבוננו על המציאות בארץ ועל ההזדמנויות הקיימות היום ליישום של כלי מדיניות לניהול מקיים של נגר עירוני ועל הפתרונות שכבר מתחילים להופיע בשטח.

קצת על האורחים שלנו:

פלוריאן בויאר – מייסד המשרד הבינלאומי 'דה – אורבינסטן' לעיצוב אורבני ואדריכלות נוף מרוטרדם. בעל ניסיון רחב בתחום המחקר, העיצוב העירוני, עיצוב המרחב הציבורי ואדריכלות הנוף. לפלוריאן ולמשרדו ניסיון עשיר בתוכניות רחבות, כגון: תוכניות עירוניות מבוססות מחזורי מים, תוכניות מחקר עירוניות להגנה בפני נזקי שיטפונות, וגם בתוכנויות מפורטות לתכנון שטח ציבורי רגיש למים.

אדריכל נוף שחר צור – בעל ניסיון עשיר במשרדים מובילים בארץ ובחו"ל. שחר עבד במשרד ההולנדי west8 ולקח חלק במגוון רחב של פרוייקטי תכנון בינלאומיים זוכי פרסים, ביניהם תכניות האב לקו החוף של העיר טורונטו, פארק הנהר במדריד, הפארק על הגוברנורס איילנד במנהטן ועוד. בשנת 2012 שב שחר לישראל והשתלב בתכנון במגוון פרויקטים בדגש על קיימות עירונית, במסגרות שונות. ב-2013 הקים את סטודיו צורא יחד עם אדריכלית הגר צור.

לצפיה המפגש המוקלט – לחצו כאן

מוזמנים ומוזמנות לקורא מקרה בוחן קצר על פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם במאגר הידע של אגמא – לחצו כאן

הפוסט השראה מרוטרדם – ניהול נגר אינטגרטיבי בסביבה עירונית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הנכם מוזמנים והנכן מוזמנות להגיש מועמדות לבניית תכנית ליצירת שינוי משמעותי במצבם של הנחלים בישראל, ומיצובם כערך חשוב לשימור ושיקום בתודעת מקבלי ההחלטות ובתודעת הציבור הרחב.

קול הקורא להגשת הצעות להכנת תוכנית לאומית אסטרטגית לשיקום ושימור נחלים בישראל פתוח החל מה-17 בפברואר 2021 ועד ה-6 באפריל בשעה 20:00.

הצטרפו אלינו למפגש מקוון בו נציג בהרחבה את הקול הקורא ואת מטרות התכנית, נענה על שאלות ונספק הבהרות אודות פורמט ההגשה והתהליך כולו.

לצפייה בהקלטת המפגש: https://youtu.be/v7iub0vCp7E

למצגת  לצפייה במצגת שהוצגה במפגש

בקצרה:

• התוכנית תכלול התייחסות מקצועית לכלל ההיבטים הקשורים לשיקום ושימור הנחלים בישראל מתוך הגישה לניהול אגני אינטגרטיבי, ביניהם: הרחבת רצועת הנחל, שיפור משטר הזרימה והקישוריות האקולוגית, שיפור איכות המים, צמצום ומניעת אירועי זיהום, שימור תפקידם החשוב של השיטפונות באקולוגיה של הנחלים והקטנת נזקי השיטפונות.
• התוכנית תגדיר יעדים אסטרטגיים לשיקום ושימור נחלים ל-2040 ו-2050 ,כולל יעדיביניים ומדדי הצלחה רלוונטיים.
• בנוסף, נדרשת חשיבה אסטרטגית לגבי מפת הדרכים ליישום התוכנית ובמסגרתה פירוט מקורות המימון האפשריים ודרכי הפעולה להשגת יעדי התוכנית, לרבות המבנה הארגוני- אופרטיבי המיטבי ליישום, צעדי המדיניות הנדרשים, פערי ידע, כלים, מנגנוני ביצוע, פיקוח וכיו"ב.
• התוכנית תמצה חשיבה רחבה ומעמיקה, בהתבסס על מקורות קיימים ומידע חדש, ותתייחס לכל סוגי הנחלים בישראל (נחלים עירוניים, נחלים בשטחים פתוחים, נחלים בעלי זרימת בסיס וזרימה עונתית, נחלי אכזב ונחלים שיטפוניים וכדומה).
• התוכנית וכן מפת הדרכים ליישומה יהוו אבן דרך בשינוי תפיסת הנחלים בישראל ויאומצו על ידי גורמים ממשלתיים בכל צורה שתגרום להוצאתה
  לפועל בעשור הקרוב. על ההצעה לכלול התייחסות לצעדי הפצה והטמעה רלוונטיים לקידום מטרה זו.

לקול הקורא המלא – לחצו כאן

להסכם התקשרות – לחצו כאן

הפוסט מפגש מקוון להבהרות אודות הקול הקורא להכנת תכנית לאומית אסטרטגית לשימור ושיקום נחלי ישראל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הצטרפו אלינו למפגש הראשון בסדרת המפגשים המקוונים בהם יציג הצוות של 'הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי' את התקדמות הפרויקט, השלבים המרכזיים בעשייה וישתף בדילמות המרכזיות של הצוות.

במפגש:

• ברכות ודברי פתיחה: חיים חמי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים קישון.
• מבנה הפרויקט, ההתקדמות ותכניות הלאה: ניר פפאי, מנהל הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי, רשות ניקוז ונחלים קישון.
• עבודת צוות התכנון, הסוגיות המרכזיות והאתגרים: אדר' מיכל בן שושן, ראש צוות התכנון בפרויקט, משרד לרמן בן שושן.
• פאנל שאלות ותשובות מהקהל

רקע:

ההצעה לשיקום אינטגרטיבי כולל של אגן נחל ציפורי שגובשה בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה במקום הראשון בתחרות 'שיקום מרחב נחל' שהתקיימה במהלך 2020. במסגרתה נבחנו 14 הצעות שהוגשו על ידי רשויות ניקוז ורשויות נחל לפרויקטי שיקום מרחב נחל, באזורים שונים בארץ. הפרויקט הלאומי לשיקום אגן ציפורי יצא לדרך בשנה האחרונה ועושה את צעדיו המשעותיים ביותר ממש בימים אלה.

חזון הפרויקט ליצור נחל איתן רציף ונקי, המהווה מרכיב איכותי ברשת מסדרונות אקולוגיים המקשרת בין מטרופולין חיפה ומטרופולין נצרת. הפרויקט מבקש לחולל שינוי בפרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל בלבד לראייה אגנית משלבת, המבססת תפיסה הוליסטית לניהול משאב המים בנחל ורואה במארג החברתי באגן חלק בלתי נפרד משיקום המרחב במסגרתו קהילה מקיימת נחל והנחל מקיים קהילה.

להרחבה:

• לינק לצפייה במפגש "פרויקט לאומי לשיקום נחל ציפורי – מאחורי הקלעים (מפגש ראשון)" שהתקיים ב-09/02/2022 – לחצו כאן
• לינק לצפייה בוובינר בו הוצגה התוכנית במסגרת התערוכה המקוונת לחצו כאן.
• לינק לתכנית באתר התערוכה לחצו כאן.
  
• לקריאת מקרה הבוחן על נחל ציפורי במקטע שבין עיינות ציפורי וכביש 79 במאגר הידע לחצו כאן.

הפוסט הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי – נעים להכיר הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

סדרת וובינרים על זיהום נחלים שמקורו בדליפת שפכים מוניציפאליים – חסמים וכלים לפתרון.

• זיהום נחלים בישראל – הבעיה חזון הנחלים בישראל – אלון זס"ק | סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה.
• כיצד פועלת הרגולציה ומערכת הדיווחים על זיהום שמקורו בשפכים? – ניצן עזרא | ראש תחום שפכים עירוניים במשרד להגנת הסביבה.
• הצגת מקרה מבחן – התמודדות עם גלישת ביוב לנחל הירקון – יונתן רז | אקולוג ברשות נחל הירקון.
• הצגת מקרה מבחן – התמודדות עם גלישת ביוב בנחלי הגליל – נמרוד לוי | ראש ענף מט"שים, פיתוח וקולחים, בחברה האזורית למים וביוב "פלג הגליל".

– פאנל שאלות מהקהל בהשתתפות הדוברים

הפוסט איכות המים – בואו נדבר על זה – חלק א' הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה בהקלטת המפגש – לחצו כאן.

הפוסט ניהול נגר עירוני | היערכות להתמודדות עם שינויי האקלים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה בהקלטה – לחצו כאן

• כלים יישומיים לניהול אגני – ערן אטינגר | סמנכ"ל סמנכ"ל ניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
• המדיניות החדשה לניהול נגר עירוני – אדר' נוף טלי וקסלר | יועצת מנהל תכנון
• מדיניות רשות הטבע והגנים לנחלים – אבי אוזן אקולוג בתי גידול לחים, רשות הטבע והגנים
• מדריך לתכנון נחלים בעקבות פרק הנחלים בתמ"א 1 – מוטי קפלן | מתכננים בע"מ
• זה לא בשמיים:
  תכנית אב לכיש שורק – בועז כהן |מהנדס רשות ניקוז ונחלים לכיש שורק
  עמק הצבאים – אדר' יעל המרמן -סולר | מנהלת פארק עמק הצבאים

הפוסט מתכננים בראיה אגנית | משולחן השרטוט אל האגן הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה בהקלטת המפגש לחצו כאן

• מהו חזון ניהול אגני אינטגרטיבי? ד"ר ג'ניה גוטמן | ראש תחום מדיניות וסביבה, האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות והכפר
• עושים סדר – כשתוכנית ניקוז פוגשת ועדת תכנון | אורית סקר יועצת תכנון ותשתיות לשכת תכנון מחוז צפון וסמדר מאיר יועצת סביבה לשכת תכנון מחוז צפון.
• עושים סדר – חוק הנחלים והמעיינות – אלון זס"ק | סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה
• האסטרטגיה לניהול שטחים פתוחים, פרק מים – דנה אלשטיין | החברה להגנת הטבע
• שיח מומחים – פאנל המציף סוגיות "חמות" בתחומי אגני היקוות, ניהול נגר ונחלים

הפוסט מתכננים בראיה אגנית | ממטרד למשאב הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

מפגש ראשון בסדרת וובינרים עבור נשות ואנשי תכנון בנושא ניהול נגר ונחלים:

• מגמות באירועי מזג אוויר קיצון והקשר להתחממות הגלובלית – ד"ר עמיר גבעתי | בבי"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב
• מה למצב הנחלים בישראל ולבעיית ההצפות – דנה טבצ'ניק | החברה להגנת הטבע
  ואמיר ארז | המשרד להגנת הסביבה
• האתגרים התכנוניים והמוסדיים בטיפול בבעיית ההצפות – דניאלה פוסק | יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה – מחוז תל אביב
  • פאנל שאלות מהקהל בהשתתפות הדוברים
• הצגת מקרה מבחן
  • סבב מגיבים ופאנל שאלות מהקהל סביב הצגת מקרה המבחן

הפוסט מתכננים בראיה אגנית | למה מוצף פה? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט SCALES OF WATER | מפגש ראשון בסדרה QUALITY TIME הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

דברי פתיחה: ד״ר נטע ליפמן, מנכ"לית האגודה הישראלית, לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

ברכות: אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה

הצגת התכנית: אינה בורשטיין, אדריכלית העיר קרית שמונה, מרים בן שלום, ראש מחלקת תכנון, ליגם פרויקטים סביבתיים ואלעד קוג'יקרו, מנהל רשת המתנ"סים בקרית שמונה.

פאנל מומחים: נחל כמשאב לתכנון עירוני נכון.

מנחה: אדם קולמן, ארכיטקט מעצב ומתכנן אורבני.
משתתפים: אינה בורשטיין, אדריכלית העיר קרית שמונה, מרים בן שלום, ראש מחלקת תכנון, ליגם פרויקטים סביבתיים, מוטי קפלן, מתכננים בע"מ, אלעד קוג'יקרו, מנהל רשת המתנ"סים בקרית שמונה, נטלי זאבי, רכזת חינוך וקהילה ברשות ניקוז ונחלים כינרת.

לצפייה בהקלטה

הפוסט שיקום מרחב נחל | נחל עין זהב – העיר והנחל ביחד או לחוד? הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

Web Exhibition – תערוכה שמגיעה אליכם עד הבית!
ארבעה מפגשים (אונליין) בהם הוצגו ארבעת הפרויקטים המרשימים שהגיעו לשלב השני בתחרות "שיקום מרחב נחל" של יד הנדיב. בכל מפגש הוצגה התכנית והתקיים פאנל עם מיטב אנשי המקצוע בתחום.

דברי פתיחה: אלון זס״ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה.

הצגת התכנית: חיים חמי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים קישון, טל רטנר, מנהלת יחידת סביבה חינוך וקהילה, רשות ניקוז ונחלים קישון, אדר' נוף מיכל בן שושן, לרמן בן שושן.

פאנל מומחים: ניהול משאב המים – אתגרים ושיתופי פעולה.

מנחה: ד"ר ירון הרשקוביץ', מנהל המרכז הלאומי לאקולוגיה, אקווטית אוניברסיטת תל־אביב.

משתתפים: אבי אוזן, אקולוג בתי גידול לחים, רשות הטבע והגנים, פרופ' אורי שמיר, הפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית, הטכניון, אלון זס״ק סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה, אורי רגב, מנהל אגף הנדסה ותכנון, רשות ניקוז ונחלים קישון, אהוד קיטאי, מתכנן מערכות מים.

לצפייה בהקלטה

הפוסט שיקום מרחב נחל | נחל ציפורי – האתגר בניהול משאב המים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

Web Exhibition – תערוכה שמגיעה אליכם עד הבית!
ארבעה מפגשים (אונליין) בהם הוצגו ארבעת הפרויקטים המרשימים שהגיעו לשלב השני בתחרות "שיקום מרחב נחל" של יד הנדיב. בכל מפגש הוצגה התכנית והתקיים פאנל עם מיטב אנשי המקצוע בתחום.

דברי פתיחה: ערן אטינגר סמנכ"ל ניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

הצגת הפרויקט: עובד יבין מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי ושירי פירדמן מנהלת מחלקת קהילה וחינוך, רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.

פאנל מומחים: שיתוף פעולה אגני בדגש על רב תרבותיות ורב מגזריות.

מנחה: חולוד עזאם, החברה להגנת הטבע.

משתתפים: פרופ' אלישבע סדן בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה ע"ש פאוול בראוולד, האוניברסיטה העברית, ערן אטינגר סמנכ"ל ניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, עובד יבין מנכ"ל רשות ניקוז ירדן דרומי ושירי פירדמן מנהלת מחלקת קהילה וחינוך,רשות ניקוז ירדן דרומי, דוד מנינגר מנכ"ל נאו טבע, אילן אייזן אדריכל ומתכנן ערים, ראש צוות התכנון, א.ג אייזן אדריכלים ובוני ערים.

לצפייה בהקלטה

הפוסט שיקום מרחב נחל | נחל תבור – ההזדמנויות והאתגרים בשותפות אגנית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

מוזמנים להכיר את פרויקט שיקום מעלה נחל נהלל בבלוג המיוחד של הפרויקט ולצפות בהקלטת המפגש – לחצו כאן

הפוסט פרויקט שיקום מעלה נחל נהלל – ועדת היגוי ראשונה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הצטרפו אלינו למפגש השלישי בסדרה QUALITY TIME – סדרת מפגשים עם א.נשים פורצי ופורצות דרך מהעולם, המחוללים שינוי בעולם התכנון והניהול של נחלים ומשאב המים. במפגש זה הכרנו מקרוב את הסיפור של סכר הרנסנס האתיופי על הנילוס, המכונה גם סכר התחייה. בניית הסכר היוותה טריגר להצתת סכסוך מדיני בין מצרים, סודן ואתיופיה. זאת כיוון שנהר הנילוס מהווה את עורק החיים של מצרים. בחלקו השני של המפגש ניתן פרספקטיבה היסטורית גם על מערכת היחסים בתחום המים של ישראל וירדן, כנקודת השוואה.
הפעם אירחנו שני הידרו-דיפלומטים אשר דנו במקרי חקר תוך שימוש בכלים ובגישות לקידום שיתוף פעולה וחיזוק מערכות יחסים על פני המים:

אהרון זלצברג: כיום מנהל מכון המים ב-UNC ולשעבר מתאם מיוחד למים במחלקת המדינה של ארה"ב. אהרון היה מעורב באופן פעיל בסכסוכי מים רבים ברחבי העולם.
רם אבירם: לשעבר ראש צוות המים של ישראל במסגרת המסלול הרב-צדדי ויועץ לרשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי. רם פעיל בקשרי המים עם ירדן ב-30 השנים האחרונות.

קצת רקע: מים הם הבסיס לקיום האנושי, לחקלאות ולמזון, ולהתפתחות הכלכלה והתעשייה. לפיכך, ככל שהדרישה שלנו למים גדלה והאספקה ​​מצטמצמת נוצרים מתחים שמובילים לסכסוכים. מים נמצאים גם בבסיס מערכות היחסים הבינלאומיות. מטבע הדברים למים אין גבולות ואנחנו עדים למלחמות רבות בכל רחבי עולם אשר בבסיס הסכסוך (בין היתר) נמצא משאב המים: ממלחמת האזרחים בסוריה ועד למתיחות הגוברת בין מצרים, סודן ואתיופיה סביב סכר הרנסנס האתיופי.

כשמים פוגשים פוליטיקה נוצרות בעיות שדורשות חשיבה יצירתית ואינטגרטיבית. כאן נכנסים לתמונה הידרו-דיפלומטים אשר תפקידם לבנות מערכות יחסים על פני המים כדי ליישב סכסוכים ולקדם שיתוף פעולה.

אתיופיה, שנמצאת במעלה הנהר בנתה סכר על הנילוס הכחול העובר בשטחה, לצורך בניית תחנת כח הידרו־אלקטרית  בניית הסכר נתפסה במצרים כאיום קיומי עליה. עם הגיעו של א־סיסי לשלטון במצרים, נעשו ניסיונות להגיע להסדר של חלוקת המים בין שלוש המדינות: אתיופיה, סודן ומצרים, אך המאמצים נכשלו. אתיופיה נותרה בשלה וסכרה את הנילוס, ואילו מצרים הבהירה שלא תשלים עם פגיעה בביטחונה הלאומי בכך שפוגעים בזכותה למים.

עד לבניית הסכר מצרים קיבלה את החלק הארי של המים. מקורות הנילוס באתיופיה עשירים במים ומשקעים, אשר מאפשרים זרימה איתנה בנילוס כאשר הוא עובר במצרים, באזור הדלתא, ועד וליםהתיכון. מצרים הינה מדינה שחונה ולכן כל ירידה בספיקות המים בנילוס תשפיע עליה רבות בתחומים שונים, מכלכלה, דרך חקלאות ועד ליציבות פוליטית  לנוכח כישלון המגעים בין מצרים, סודן ואתיופיה, הונחה הסוגייה על שולחן מועצת הביטחון כדי למצוא פתרון אשר יהיה מקובל על שני הצדדים. הסכסוך עוד רחוק מלהיפתר ואנחנו מזמינים אתכם להכיר יחד איתנו את הכלים העומדים לרשות האנשים העוסקים במשא ומתן על משאבי מים.

לצפייה בהקלטת הוובינר – לחצו כאן

הפוסט כשמים פוגשים פוליטיקה – כלים גלובליים לניהול סכסוכים אשר בבסיסם משאב המים ואגני היקוות הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

עם עליית התחום של פתרונות מבוססי טבע, התפתח הרעיון של שחזור פשט ההצפה של הנחל, בכדי לנהל ולצמצם סיכוני הצפות (כתוצאה משטפונות) בצורה יעילה. קבוצת חוקרים בלגית סקרה פתרון מסוג זה בנהר הדייל במרכז בלגיה, אשר עובר במרכז העיר לוון. מעבר למעבר הנחל בעיר, חלקים מהעיר נבנו בפשט ההצפה שלו. הסקירה מתמקדת בהשוואה בין הביצועים של פתרון מבוסס טבע, אשר בוצע בפועל, אל מול פתרון של גישה ניקוזית הנדסית קלאסית (איור המתאר את התכניות השונות מופיע בעמוד הבא).

ההשוואה בין שתי הגישות התמקדה במדדי עלותתועלת חברתית (רווחת האדם), בהקשר של שירותי המערכת והמגוון הביולוגי. כיוון שהפתרון הניקוזי הקלאסי הינו היפותטי נוצר מודל בכדי לבצע את השוואה, וצוות מומחים רב-תחומי ביצע בקרת איכות לתוצאותיו. ההשוואה כללה מספר מרכיבים אשר התבססו על ניתוח כמותי ואיכותני, שבוצע על ידי חישובים, תצפיות, וסקרי קהל. כחלק מההשוואה הומרו מדדי העלותתועלת לערך כספי. חשוב לציין כי הסקרים השונים כללו מגוון קהלים בעלי תפיסות שונות לגבי הצלחת הפרוייקט -רשות המים המקומית (מי שתייה), אירגוני שמירת טבע, איגודי ציידים, חקלאי, בעל עסק להשכרת קייאקים וכיוצב'.

בסך הכל זוהו ואופיינו מעל ל-20 מדדים הרלוונטים לאזור המחקר. המדדים זוהו על ידי סקר רב משתתפים, ועל ידי מומחים. עם זאת, להשוואה בין הפתרונות המייצגים גישות שונות נכנסו רק מדדים שנבחרו על קריטריונים מסויימים, המפורטים בטבלה מטה:

כל המדדים הנוגעים לשירותי המערכת הומרו לערך כלכלי, בכדי לכמת את עלות הפתרון מבוסס הטבע, ולאפשר השוואת עלויות אל מול הפתרון הניקוזי הקלאסי. בסקירה נטען כי בתקופת זמן של 30 שנה הפתרון מבוסס הטבע יצור תוספת ערך כלכלית של בין 32-100 מיליון יורו, אל מול הפתרון הניקוזי הקלאסי (השוני נובע מרגישות פרמטרים שונים בחישובים).

חשוב להדגיש כי המאמר מציין מספר הסתייגות הנוגעות להשוואה. לדוגמא, צויין כי סביבת פשט ההצפה אשר חובר מחדש לנחל מוגדרת כאזור מוגן, ולא נעשית בה פעילות בנייה ואו חקלאות נרחבת, מה שהוביל ערך קרקע זניח בחישובים. כלומר באזור אחר העלות של פתרון מבוסס טבע הייתה עשויה להיות גבוהה יותר, ובהתאמה ההשוואה הכלכלית לפתרון הניקוזי הקלאסי הייתה נראית אחרת. למרות ההסתייגות השונות הכותבים מדגישים את חשיבות הניתוח מסוג זה כאשר בוחנים חלופות לביצוע. כמו כן מודגש כי לקח 25 שנה לאשר תוכניות ו-5 שנים לבצע, מה שמעלה את הצורך במתודולוגיה ברורה וסדורה שתתיחס לבחינת חלופות מעין זו.

איור מהמאמר המפרט את התכנון המוצע בשתי הגישות. מצד ימין פתרון מבוסס טבע שבוצע בפועל, משמאל פתרון ניקוזי הנדסי קלאסי. שימו לב לפוליגונים הצבעוניים באיור (אדום,צהוב,כחול) שמייצגים את מאגרי ההשהייה בתכנון הניקוזי הקלאסי (משמאל) ובפועל בפתרון מבוסס טבע הנבחר (מימין).

הטקטס הינו סיכום של המאמר המצוטט מטה. כמו כן האיור לקוח מאותו המאמר.

Turkelboom, F., Demeyer, R., Vranken, L., De Becker, P., Raymaekers, F., & De Smet, L. (2021). How does a nature-based solution for flood control compare to a technical solution? Case study evidence from Belgium. Ambio.

הפוסט השוואה יישומית של פתרון מבוסס טבע אל מול פתרון מבוסס גישה הנדסית קלאסית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

ההצפות שפקדו את גרמניה ובלגיה בסופשבוע האחרון לא השאירו נפש אדישה. המחיר הכבד כל כך בחיי אדם (188 הרוגים, נכון לרגע כתיבת מילים אלה) וברכוש, פשוט בלתי נתפס. ונשאלת השאלה האם וכיצד ניתן היה לחזות את גודל האסון ולהיערך אליו?
על רקע החדשות מאירופה, מופיעות עוד ועוד כותרות בעיתונים שמצהירות כי ישראל איננה ערוכה ל"אסונות טבע" ולהתמודדות עם אירועי הקיצון המאפיינים את התקופה, והמדענים מזהירים כי המצב רק יחמיר.
עוד במהלך השבוע שעבר, כשעקבנו אחרי הידיעות שהגיעו על ניו יורק שהוצפה, ועל השיטפונות שפקדו את לונדון, פנינו לד"ר ברוך זיו בבקשה לפגוש אותנו כדי לנסות ולברר, האם גם לנו צפויים אירועים דומים.
הפגישה המקוונת החלה באמירה מדאיגה:

"אגיד משהו שאני צועק כבר הרבה זמן: שום מערכת עירונית לא בנויה להתמודדות עם כמויות של 50 מילימטר גשם בשעה".

ברוך הסכים איתנו שניתן וצריך להיערך, אבל הדגיש כי צריך גם להבין בפני מה נערכים ויש לנו ממה לחשוש!

את אירועי השיטפונות העוצמתיים ניתן לחלק לשני סוגים:

• שיטפונות בזק – שיטפונות מאוד עוצמתיים שמתפתחים באבחה אחת. אלה הם שיטפונות שבדרך כלל גובים חיי אדם. מקרים כאלה זכורים לנו בשנים האחרונות מת"א וחיפה.
• שיטפונות חזקים המתפתחים בהדרגה ומאפשרים לבני האדם להתרחק ולהישמר, אך הפגיעה ברכוש עדיין מאוד משמעותית. מקרים כאלה מוכרים לנו מנהריה.

הסיבה המרכזית בגללה פנינו לד"ר ברוך זיו הייתה כדי להבין האם שיטפונות כמו שראינו בניו יורק ובלונדון בשבוע שעבר (אז עוד לא דמיינו את השיטפונות ששטפו את גרמניה ובלגיה בסופשבוע האחרון) צפויים גם לנו, כאן בישראל.
מסתבר שהתזמון שלנו היה מדויק כי ד"ר ברוך זיו ועמיתיו פרסמו, ממש זה עתה, מאמר חדש בנושא, בו הם מראים ששינויי האקלים מצביעים על עלייה בעוצמת הגשם היממתית, שמשמעותה החרפה בסכנת השטפונות, ומאידך – התקצרות עונת הגשמים. בשיחה הציג מגמות מדאיגגות המסתמנות במחקרים שונים, לפיהן צפויה עלייה משמעותית בכמויות של אירועי קיצון כמו: גלי חום, סופות טרופיות חמורות (טייפונים, הוריקנים), ויתכן שאפילו אירועי קור יחריפו.
להתחממות הגלובלית יש השפעה מרחיקת לכת על החיים על פני כדור הארץ. מעצם ההתחממות גלי החום מתעצמים, עד כדי כך שעומס החום באסיה עלול להפוך לבלתי אפשרי עבור בני האדם. מה שלא יאפשר לחקלאים באסיה לעבד את השדות ולעומת זאת סיביר הופכת לאסם תבואות.
ההחמרה בעוצמת השיטפונות מתרחשת מפני שהאוויר החם מסוגל להכיל כמות גדולה יותר של אדי מים, וכשהללו מתעבים בתוך העננים והופכים לגשם, גם כמות המשקעים גדלה בהתאם. התוצאה היא שבפרקי זמן קצרים צפויות לרדת כמויות גשם גדולות מאוד.

• כמות הגשם השנתית – המסקנה הייתה כי ישנם אזורים בהם מתקיימת עליה בכמויות הגשם השנתיות וישנם אזורים בהם מתקיימת ירידה בכמויות הגשם.
• מספר ימי הגשם בשנה – המסקנה הייתה כי בכל הארץ קיימת ירידה במספר ימי הגשם.
• כמות משקעים ממוצעת ביממה – המסקנה הייתה כי יש עליה ברורה בכמות הממוצעת של הגשמים היורדים ביממה גשומה.

שלושת הנתונים הראו תמונה ברורה – ישנם פחות ימי גשם אך עוצמות הגשם בימים הגשומים חזקות יותר ובהרבה. תמונה זאת מצביעה על עליה בשכיחותם של אירועי גשם קיצוניים המתבטאים בהצפות ושיטפונות.
בנוסף, ניתן לראות בבירור כי בשנים האחרונות יש עליה ב"נובמברים יבשים" ו"מרצים עלובים", כלומר עונת החורף מתקצרת ומתאפיינת באירועי אקלים דרמטיים. אירועי גשם קיצוניים מופיעים לא פעם גם בחודשי האביב והסתיו. אך ברוב האזורים בארץ עונת החורף הולכת ומתקצרת וכמות הגשמים עולה גם בכמות היומית וגם בכמות החודשית בתוך החורף ה"מצומק".
האם בקרוב יקבלו תושבי ערי החוף בישראל אזהרות בסגנון "צפוי שיטפון – צאו מהעיר!"
כנראה שלא, עונה ד"ר ברוך זיו. אזהרה בסגנון של "צאו מהעיר" מחייבת אירוע קיצוני בסדר גודל של הוריקן. אבל אזהרות כמו "אין לרדת לחניונים תת קרקעיים" יכולות להיות. במקרים כאלה מדובר באירועי בזק שבבזק אותם אפשר לחזות כששורה של עננים (המכונה "רכבת") נכנסת לאזור החוף. זה מידע שנוכל לקבל באותו היום. כשעננים מתקרבים לחוף הם מגיבים אליו. בקרבה לחוף ישנה רצועת השפעה בה הענן שופך את מימיו על החוף. כך נוצר מצב שבמשך זמן קצר יחסית יורדות כמויות מאוד גדולות של גשם.
חשוב לזכור כי שני האירועים החמורים ביותר קרו בעשור האחרון. אירועי הקיצון לא נעלמים ולא נחלשים, למרות המגמה הכללית של התמתנות בגשמים. אירוע השיטפון בנחל צפית באפריל 2018 שגבה את חייהם של תשע נערות ונער הוא אחד מהאירועים האלה. באותו היום עברה מעל אגן ההיקוות של נחל צפית רכבת של ענני גשם עוצמתיים תוך כשעה, מה שיצר שיטפון בזק עוצמתי. שיטפון דומה התרחש באותו היום באזור בית שאן.

לחצו כאן לקריאת המאמר החדש והמלא:
Recent Changes in the Rain Regime over the Mediterranean Climate Region of Israel
Ron Drori, Baruch Ziv, Hadas Saaroni, Adi Etkin, Efrat Sheffer

הפוסט ראיון עם ד"ר ברוך זיו מטאורולוג וחוקר אקלים | האוניברסיטה הפתוחה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

במאמר שתקצירו בעברית מובא להלן, מוצגת גישת “שיקום מבוסס תהליך”. שיקום מבוסס תהליך למעשה מנסה לשחזר את הגורמים המניעים את התהליכים והתפקודים הטבעיים של המערכת הנחלית. הגישה גורסת כי יש לקבוע את קצב ודרגת השיקום של המערכת האקולוגית הנחלית, כך שתתאים ותהיה בהלימה עם התהליכים הטבעיים השונים בנחל (פיזיים, כימיים, ביולוגיים).
מעצם חיקוי המערכת הטבעית פעולות אלו דורשות לרב תחזוקה מינימלית לאורך הזמן ומאפשרות למערכת להתאים עצמה לשינויים ארוכי טווח. בחירת הפעולות שיבוצעו דורשת גיבוש מדיניות שתאזן בין הצרכים האקולוגים לצרכי האדם באתר. איזון זה נדרש בכדי לקיים שיקום אפקטיבי באגן ובנחל.
בגישת השיקום מבוסס תהליך ארבעה עקרונות מנחים:

1. התמקדות במקור הגורם להפרעה במערכת האקולוגית, במקום בתסמיני ההפרעה.
   לדוגמא, במקום לפעול לקיבוע/ שריון גדות הנחל במטרה למנוע סחיפת גדות, יש לאפשר את סחיפת הגדות (תוך הבנה שמדובר בתהליך טבעי) ולפעול להקמה מחדש של צמחייה נחלית בפשט.
2. פעולות שיקום המותאמות לפוטנציאל המקומי.
   לכל קטע בנחל יש תחום צר יחסית של תנאים מורפולוגיים ואקולוגים אפשריים, המוכתב על פי התנאים הפיזיים והאקלימיים השוררים בו. הבנת תחום זה תסייע למתכננים לצפות את יחסי הגומלין במערכת המשוקמת, לאתר את האילוצים הנובעים מפעילות האדם המגבילים את הפוטנציאל לשיקום ולהגדיר יעדי מטרה מתאימים לשיקום.
3. התאמת קנה המידה של פעילות השיקום לקנה המידה של התהליכים הפיזיים והביולוגים המעורבים.
   לתהליכים שונים הגורמים לשינוי במערכת האקולוגית הנחלית, קני מידה שונים. לדוגמא: הקטנת אספקת הסדימנט לנחל דורשת לרב פעולות שיבוצעו באגן הניקוז, בעוד ששיקום יער בגדות הערוץ דורש לרב פעולות שיבוצעו במקטע מהנחל. בעוד שמרבית תכניות השיקום מתמקדות במקטע מסוים בנחל, התהליכים הפיזים והביולוגים שיש להתייחס אליהם במסגרת השיקום פועלים בקנה מידה גדול יותר, ובמקרים רבים דורשים ראייה אגנית כוללת.
4. הגדרה מפורשת של התוצאות הרצויות ושל משכי הזמן הצפויים להשגתן. שיקום מבוסס תהליך הוא בהגדרה תהליך ארוך טווח, ולרב יש פער זמן ארוך בין תחילת תהליך השיקום לבין חזרת המערכות האקולוגיות הנחליות לתפקוד מלא. על כן, יש לייצר מדדי הערכה כמותיים להתקדמות תהליך השיקום, בכדי להגדיר ציפיות ריאליות לקצב ושיעור ההתאוששות הצפויה כתוצאה מפעולות השיקום.

בימים אלו שיטה זו מיושמת בנחל נהלל, במסדרת פעילות משק המודל. מרכז אגמא מלווה פעילות זו ואתם מוזמנים להציץ בבלוג של נחל נהלל לקבלת מידע נוסף

איור מהמאמר המדגים את היררכיית התהליכים הקובעים את מאפייני בית הגידול. תהליכים גיאולוגיים וגיאומורפולוגיים מכתיבים את שיפוע ומבנה העמק; תהליכים בקנה מידה אגני מכתיבים את הספיקה ואספקת הסדימנט; תהליכים בקנה מידה של מקטע נחל מכתיבים את מבנה בית הגידול, משטר החום והרכב המינים.

הטקסט הינו סיכום של המאמר המצוטט מטה. כמו כן האיור לקוח מאותו המאמר.
Timothy J. Beechie, David A. Sear, Julian D. Olden, George R. Pess, John M. Buffington, Hamish Moir, Philip Roni, Michael M. Pollock, Process-based Principles for Restoring River Ecosystems, BioScience, Volume 60, Issue 3, March 2010, Pages 209–222

הפוסט עקרונות מבוססי תהליך לשיקום מערכות אקולוגיות נחליות הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

העיר בוגוטה שוכנת באזור מישורי בערי האנדים, וממוקמות באזור עשיר בגופי מים שונים שהיה בעברו אחו-לח. כיום, רק חלק קטן ממערכת המים הענפה שהייתה בעבר נשארה בעיר וסביב לה. גופי המים הבודדים אשר עדיין קיימים בעיר, סובלים ברובם מזיהום חמור והתערבות אנושית אשר שינתה פניהם. סביב לעיר ישנן מספר שמורות טבע, השומרות על גופי המים מפני התפשטות העיר בוגוטה. העיר בחלקה מתוכננת, ובחלקה הבנייה נעשית באופן לא רשמי על ידי התושבים עצמם. כלומר, אנשים בונים את בתיהם בעצמם, ללא הליך תכנוני מוסדר, וללא ראייה מרחבית נדרשת.

מקרה הבוחן של העיר בוגוטה נערך על ידי קבוצת חוקרים רב-תחומית שחולקה ל-3 קבוצות עבודה שונות: שימור מגוון ביולוגי, חקלאות, ותכנון עירוני. סוגיית המחקר העיקרית נגעה בבעית התפשטות העיר בצורה לא מתוכננת, אל השטחים הטבעיים והחקלאיים סביבה. נכון להיום העיר בוגוטה גדלה ומתפתחת ללא כל שיטה סדורה הרואה את מכלול הצרכים של השחקנים השונים. "הצמיחה הלא מתואמת מוחקת את העבר ומשמידה את העתיד" ֹׁׁׁ(מתוך המאמר).

הפתרון התכנוני האחוד של שלושת הקבוצות, מציג רשת אקולוגית המקשרת בין שטחי שמורות הטבע לרצועות ירוקות בעיר, וכן מתמקד ביצירת קישוריות הידרולוגית בין גופי המים השונים. למעשה העיר מתוכננת בתוך רשת של מסדרונות אקולוגים והידרולוגים, כאשר אין חוצץ בין העיר לטבע. נחל בוגוטה הזורם בעיר משמש כעורק קישוריות עיקרי בתכנית. כיום הזרימה בנחל חלשה, הנהל מזוהם, וישנם סכרים רבים ותחנות שאיבת מים. כמו כן הנחל משמש כעין גבול בין העיר לשטחים החקלאיים והיישובים הכפריים סביבה, כאשר צפוי שבעתיד העיר תגלוש אל אותם שטחים שמעבר לנחל. בתכנית המוצעת הנהר יהפוך לאזור מקושר הידרולוגית, אשר יאפשר רציפות זרימה בין גופי המים השונים הקיימים בעיר ומחוץ לה. בתכנית יינתן מרחב גדול יותר לנחל, וצמחיית גדות תישתל מחדש, כך שהוא יהפוך לחלק מתכנית ניהול הנגר בעיר, ויסייע במיתון הצפות. לצורך שיפור איכות המים בנחל נדרשת השקעה נרחבת במתקני טיהור שפכים, וכן יש לפתור את בעיית זליגת המזהמים אליו. הנהר יתחבר לאזור שייקרא "הלב הירוק", שהינו שטח פתוח נרחב המתוכנן באזור הצפוי להיות מרכז העיר בעתיד. הלב הירוק יחובר לרשת האקולוגיות העירונית במספר נקודות, ויספק שירותים שונים לסביבה ולאדם, לדוגמא: שיפור איכות מי הנחל, יצירת אזורי פנאי, מקלט לבעלי חיים, וכן יצירת חזית איכותית לבתי המגורים סביבו. עקב החשש שהמסדרונות האקולוגים העירוניים ישמשו לפיתוח לא מתוכנן של העיר, בצמוד לשטחים אלו יבנו מבני ציבור, בכדי לנסות ולמנוע בינוי לא מבוקר על שטחים פתוחים.

אתגרים רבים צפויים לעיר בוגוטה בשנים הקרובות, ואחד העיקריים שבהם הוא צפי לגידול אוכלוסיית העיר בכ-5.3 מיליון תושבים בשני העשורים הבאים. תכנון שיכיל הן את צרכי העיר והן את הפן האקולוגי מהווה אתגר ונקודת מפגש בין שימור לפיתוח, והפתרונות ידרשו פשרות מושכלות של מתכנני העיר העתידית.

איור מתוך המאמר המציג את הפתרון התכנוני המוצע במקרה הבוחן של העיר בוגוטה. הרשת העירונית המוצעת לתכנון עתידי מוצגת משמאל, והרשת האקולוגית המוצעת לתכנון עתידי מוצגת מימין. במאמר המקורי ניתן לצפות בשכבות נוספות.

הטקטס הינו סיכום של המאמר המצוטט מטה. כמו כן האיור לקוח מאותו המאמר.

Weller, Richard, David Gouverneur, Zuzanna Drozdz, and Boya Ye. "The Hotspot Cities Project: The case study of Bogotá 2050." Journal of Landscape Architecture 16, no.1 (2021):76-89.

הפוסט פרוייקט ערי Hot Spot – מקרה מבחן העיר בוגוטה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט פארק מורד נחל קישון בחיפה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

Web Exhibition – תערוכה שמגיעה אליכם עד הבית!
ארבעה מפגשים (אונליין) בהם הוצגו ארבעת הפרויקטים המרשימים שהגיעו לשלב השני בתחרות "שיקום מרחב נחל" של יד הנדיב. בכל מפגש הוצגה התכנית והתקיים פאנל עם מיטב אנשי המקצוע בתחום.

דברי פתיחה: חנוך אילסר, מנהל תחום סביבה יד הנדיב.

הצגת תכנית אב מרחבי הנחלים שורק ולכיש: בועז כהן, מהנדס רשות ניקוז ונחלים שורק לכיש

הצגת התכנית: שלום פרחי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים שורק לכיש, אדר' נוף כרמל מרחב אורבנוף, אורי מורן מורן ייעוץ ופיתוח.

פאנל מומחים: פתרונות מבוססי טבע חדשניים בהתמודדות עם הצפות ושטפונות.

מנחה: פרופ' אורי שמיר, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון.

משתתפים: אדר' נוף כרמל מרחב, אורבנוף, ד"ר ירון הרשקוביץ' מנהל המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית אוניברסיטת תל־אביב, אדר' מיכל נאור ורניק, מהנדסת המועצה האזורית מטה יהודה ומהנדסת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, פרופ' אביטל גזית, אקולוג מקווי מים, אוניברסיטת תל־אביב, אורי מורן, מורן ייעוץ ופיתוח.

לצפייה בהקלטה

הפוסט שיקום מרחב נחל | נחל שורק – חדשנות ופתרונות מבוססי טבע הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט סכר תנינים בחוף הכרמל הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט ויסות נגר באגן בתרים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט קטע נחל עירון בעין שמר הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

הפעם, הזמנו אתכם לשיחה מרתקת על פתרונות מבוססי טבע לניהול נגר בסביבה עירונית. שמענו כיצד התמודדות עם אתגרים גדולים בעזרת יצירת מרחבי טבע איכותיים בתוך הערים הצפופות, וביניהם נחלים ואזורים מוצפים, הופכת את האתגר להזדמנות עבור הטבע ועבור האדם.

במפגש אירחנו את דיויד גוברנר, פרופסור חבר מבית הספר לעיצוב באוניברסיטת פנסילבניה, המתמחה בתכנון מחדש של ערים ובשילוב של פתרונות מבוססי טבע בתהליכי תכנון מורכבים. ואת ליאב שלם, אדריכל נוף ואקולוג המתמחה בשיקום בתי גידול ושיקום מערכות טבעיות בסביבה אורבנית וכפרית.

דיויד גוברנר הציג מקרי מבחן מרתקים מהעולם, בהם ערים צפופות ולא מתוכננות מפנות את פניהן כלפי אוצרות הטבע החבויים בהן, והופכות אזורים המועדים להצפות ואסונות לאתרי טבע איכותיים התורמים לחוסן עירוני בהתמודדות עם אירועי אקלים קיצוניים.

ליאב שלם הדגים איך מושגים כמו Re-wet, Re-wild, Sponge City, רלוונטיים גם בישראל הקטנה. ליאב הדגים דרך עבודות שביצע ומבצע בימים אלה בקנה מידה משתנה. מקנה מידה מטרופוליני, דרך קנה מידה עירוני ועד קנה מידה שכונתי ממוקד.

לצפיה בוובינר המוקלט – לחצו כאן

מוזמנים להכיר את המרצים:

לפרטים על דיויד גוברנר – לחצו כאן

לפרטים על ליאב שלם – לחצו כאן

הפוסט Hotspot Cities פתרונות מבוססי טבע לניהול נגר עירוני הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט נחל עין זהב בקריית שמונה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט נחל שפירים בפארק אריאל שרון הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט איגום בנחל שיזפים הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79 הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42 הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

הפוסט נחל נעמן בקרית ביאליק הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

לצפייה ישירה בוובינר לחץ כאן

מושב "חדשנות בשיקום נחלים במרחב חקלאי" במסגרת הוועידה השנתית למדע וסביבה, מתקיים היום, ב-zoom וגם כאן ב-live בעמוד שלנו.

הרצאת פתיחה: לחולל שינוי משמעותי דרך התערבות מינימלית | ד"ר רועי אגוזי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אגף שימור קרקע

הצגת פרויקט שיקום מעלה נחל נהלל – 360 מעלות:

•  לחצים אגניים על נחל נהלל: סחף קרקע ותשטיפים חקלאיים – הצגת מערך ניטור חדשני | ד"ר אורה משה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אגף שימור קרקע
• נחל נהלל כפלטפורמה מחקרית של משק מודל במרכז המחקר החקלאי נווה יער | ד"ר יעל לאור, מרכז מחקר נווה יער – מכון וולקני
• ערימות סחף בנחל נהלל- מאפיינים, חששות, ודרכי טיפול אפשריות |ד"ר סמדר טנר, מרכז מחקר נווה יער, מכון וולקני
• ממשק משתמשים במרחב משותף לנחל וחקלאות: נחל נהלל כמקרה מבחן | רם איזנברג ואנה ארגואטי רם אייזנברג עיצוב סביבה
• יישום מסמך המדיניות בנושא רצועות נחלים בשטחים חקלאיים – שיקום נחל נהלל כפרויקט מדגים | מרים בן שלום, ליגם

פרויקט שיקום מעלה נחל נהלל מתבצע בשיתוף: משרד החקלאות ופיתוח הכפר שימור וניקוז קרקע רשות ניקוז ונחלים קישון משק מודל לחקלאות בת קיימא מכון וולקני

לצפייה בוובינר

הפוסט חדשנות בשיקום נחלים במרחב חקלאי – מושב במסגרת הועידה השנתית למדע ולסביבה הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.

מוזמנות.ים להצטרף לוובינר היכרות עם שלושה כלים בפיתוח שנועדו לתת מענה לצרכים מהשטח מעולם שיקום ושימור הנחלים. נכיר שני כלים העוסקים בקביעת גבולות ותוואי הנחל, ופלטפורמת ידע רחבה בנושא צומח בנחלים והשימוש הנכון בו בתהליכי שיקום.

בתוכנית:

למה בכלל לנהל את הנגר? | אריק ליבוביץ', מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירקון.

פארק אריאל שרון, שכבת הנוף | שלומית זילברמן, אדריכלית נוף, ברוידא מעוז אדריכלות נוף בע"מ

פארק אריאל שרון, שכבת הנגר והניקוז | עומר כהן, פלגי מים

פאנל

דוד אסף, סמנכ"ל החטיבה למשאבי סביבה, משרד החקלאות ובטחון המזון

אריק לייבוביץ, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירקון

הפוסט פארק אריאל שרון – הכל מתחיל מניקוז הופיע לראשונה ב-מרכז הידע אגמא.