אַגְמׇא
אַגְמׇא

מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת ויסות נגר עירוני בפארק טבע עירוני

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

ויסות  נגר  של שכונת שער הגיא ביקנעם עילית בשטח פתוח ללא ייעוד, והפיכת השטח לפארק ציבורי לרווחת התושבים (פארק אקולוגי אריאל שרון) (איור 1). שכונת שער הגיא הוקמה במעלה נחל השניים, באזור שבו מי התהום גבוהים וחלחול המים לקרקע הוא מועט, והייתה עתידה לתרום את הנגר למערכת הניקוז העירונית. לנוכח ההתפתחות המואצת של העיר הצפי היה שמערכת הניקוז לא תוכל לעמוד בעומס שייווצר, ולכן רשות  ניקוז  ונחלים קישון המליצה למצוא פתרון אחר לניהול הנגר. הרשות יזמה תוכנית לוויסות נגר כדי למנוע הצפות במורד הנחל, באזור קיבוץ הזורע. הפארק העירוני הוקם כשבמרכזו מערכת ויסות, ומי הנגר מנוצלים באופן ישיר ומיטבי לטובת ביסוס צמחייה, תוך השהיית הנגר וויסות הזרימה למורד.
הפארק הוקם בשיתוף פעולה מלא ומוצלח בין עיריית יקנעם עילית, משרד הבינוי והשיכון ורשות ניקוז ונחלים קישון ואושר על ידם. רשות הניקוז והעיריה גייסו משאבים לפיתוח הפארק והפכו אותו למקום שייעודו לא רק ויסות נגר מקומי, אלא יש לו גם ערך חברתי, כלכלי, נופי וסביבתי.
הפרויקט מבטא את התפיסה ההוליסטית לפיה יש כדאיות בחיבור בין ניקוז שכונת מגורים ובין תמיכה במערכת אקולוגית עצמאית והשקעה בשטח פתוח ערכי וזמין לציבור.
הפארק עונה על מערכת צרכים שלמה ותואם לחזונה של יקנעם עילית:

  • מעטפת ניהול הנגר של השכונה (תוכנית הניקוז) שונתה בהתאם לצרכים החדשים של העיר, שלא קיבלו ביטוי בתב"ע שאושרה זמן רב לפני כן. תכנון הניקוז נעשה בראייה של הצרכים העתידיים באזור וניגש למקור הבעיה – ניקוז האגנים הדרומיים שעליהם נבנתה השכונה ושמהם עלולה להיגרם בעיית ההצפות במורד נחל השניים.
  • הפרויקט משרת בהצלחה את רעיון הטבעת הירוקה – קידום סביבה טבעית ופתוחה בהיקף המרחב העירוני. הפארק בעל צביון טבעי, ולכן גם נקרא פארק אקולוגי יקנעם. הקרבה בין הקהילה של יקנעם עילית לאזורים פתוחים וירוקים משפרת את איכות חייהם של התושבים, תורמת לרווחתם ולבריאותם ומאפשרת להם ליהנות מפעילויות חוץ ותיירות מקומית.
  • שמירה על קישוריות מרחבית – מיקומו של הפארק מאפשר פתיחת ציר מעבר בין השטח הבנוי למורד נחל השופט (עמק השלום) לאורך תוואי נחל השניים.
  • היבטי נוף – שיפור המערכת האקולוגית בשטח פתוח ששימש לפני כן כאתר פסולת.
  • מקום לפעילויות חינוך ותרבות – הפארק מקודם על ידי העירייה. יש בו גינה קהילתית ומתקיימות בו פעילויות מסוגים שונים, כגון ביקורים של גני ילדים מהעיר, פעילות מנהיגות צעירה והכשרות מורים בהוראת חוץ.
רקע

אנשי צוות ושותפים

גורם אנשי מקצוע ארגון/חברה
צוות ניהולי יזם רשות  ניקוז  ונחלים קישון
מנהל פרויקט רן מולכו חברת ליגמ פרויקטים סביבתיים בע"מ
צוות תכנון תכנון ניקוז שכונת שער הגיא א. פלנר הנדסה בע"מ עבור משרד השיכון
תכנון ניקוז, נוף וסביבה רן מולכו

יוחאי קורן

חברת ליגמ פרויקטים סביבתיים בע"מ
רשות ניקוז חיים חמי מנכ"ל  רשות ניקוז ונחלים  קישון
אורי רגב מנהל אגף הנדסה וסביבה
צבי שיין מהנדס, יועץ לרשות הניקוז
סטטוטוריקה ותקציב מיכאל רוזנפלד משרד הבינוי והשיכון
סטטוטוריקה ותקציב סימון אלפסי ראש העיר יקנעם עילית
תכנון עירוני

 

עירית טלמור מהנדסת העיר יקנעם עילית
תכנון עירוני

 

אריק הדר מנהל מחלקת GIS, הפקעות ומידען

ועדה מקומית יקנעם עילית

חינוך והסברה ד"ר אנה הלס מנהלת מחלקת איכות הסביבה, עיריית יקנעם עילית
מחלקת חינוך יקנעם עילית

 

איריס סלע מנהלת החינוך היסודי, עיריית יקנעם עילית

ניתוח אזורי

אגן ההיקוות

אגן ההיקוות של נחל קישון הוא השני בגודלו מבין נחלי החוף בארץ. הוא משתרע על שטח של 1,100 קמ"ר בין הרי הגלבוע ועמק יזרעאל במזרח למישור החוף במערב. נחל קישון נשפך אל הים התיכון במפרץ חיפה. יובליו העיקריים של הנחל הם נחל ציפורי, נחל השופט, נחל סעדיה, נחל גדורה, נחל מזרע, נחל עדשים, נחל בית לחם ונחל הקיני. האגן כולו נמצא בתחום האחריות של רשות ניקוז ונחלים קישון, ורשות נחל הקישון אחראית לשיקום הנחל ולהכשרתו לפעילות פנאי ונופש. הפארק הציבורי הנדון במקרה זה הוקם במעלה נחל השניים, בתת-אגן נחל השופט אשר במעלה אגן הקישון (איור 2).

נחל השניים

נחל השניים הוא יובל של נחל השופט ברמות מנשה (איור 3). זהו  נחל איתן  שזורם לאורך כל השנה ומוזן מיובלים וממעיינות עין יואב ועין יואש במעלה וממעיין עין פרור במורד. מי נחל השניים הם אחד המקורות הראשיים של נחל השופט. אורך הערוץ המרכזי של נחל השניים הוא כ-1.5 ק"מ בין יקנעם עילית למושב עין העמק. במדרון הנחל נביעות רבות וצמחיית מים עשירה, כולל מינים נדירים כבוקיצה שעירה (לשעבר אולמוס שעיר) וסחלב הביצות (תמונה 1).

מיקום וגאוגרפיה

הפארק נמצא בשטח עיריית יקנעם עילית. הוא נפרש מצומת עין העמק ועד יקנעם עילית על שטח של 9 דונם. הפארק גובל בצפון ברחוב שדרות רבין ושכונת שער הגיא ובמזרח עם שכונת גבעת אלונים. במערב ובדרום הוא גובל בשטחים פתוחים (איור 4).

  • ערים ויישובים מרכזיים – יקנעם עילית, עין העמק, אליקים וקיבוץ הזורע.
  • גודל אוכלוסייה ביקנעם עילית – כ-22,800 תושבים, והיא מדורגת באשכול 7 מתוך 10 במדד הכלכלי- חברתי (מדד אשכול, 2017).

מסגרת תכנונית

הפרויקט הוא חלק מתוכנית הניקוז הכללית של תוכנית ג/9680 – שכונת שער הגיא, יקנעם עילית (איור 4).
השכונה משתרעת על שטח של 535 דונם. עד לשנת 2020 הוקמו בה 1,400 יחידות דיור מתוך 2,400 המתוכננות. בשכונה בתים פרטיים, בתים דו-קומתיים ומגדלים, וכן מבני ציבור – קריית חינוך (מגן ועד תיכון), שירותים קהילתיים וטיילת עירונית.

א.פלנר הנדסה בע"מ הכינו את תוכנית הניקוז הכללית לשכונת שער הגיא עבור משרד השיכון והבינוי בשנת 2010. אינג' א. פלנר המליץ להקים  איגום  השהיה מחוץ לגבולות השכונה, ולהפוך את בריכות האיגומים לשלוליות חורף כחלק מתכנון נופי. עוד הומלץ לשתף  אדריכלות נוף  בתכנון האיגום על מנת להופכו לחלק מפארק עירוני. בשנת 2013 הגישה חברת ליגמ פרויקטים סביבתיים תוכנית מפורטת בהתאם להמלצות. ליגמ הכינו תכנון הנדסי של שימור  נגר  ופארק עירוני והוסיפו לפארק נדבך נוסף –  שיקום  אקולוגי והשבת בתי גידול מגוונים.

תוכנית הפארק אושרה עקרונית בוועדת השיפוט של רשות הניקוז והנחלים. הביצוע יצא לפועל בשנת 2014 בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון ומשרד הבינוי והשיכון.

תהליכים שהובילו להקמת הפארק

שינוי תפיסת הניקוז – הטיפול בנגר הוא באחריות היישובים היצרנים במעלה אגן ההיקוות

יקנעם עילית ממוקמת במעלה אגן ההיקוות ותורמת כמויות גדולות של נגר לנחל השופט (איור 5). עלייה בכמויות הנגר המגיעות לנחל הובילה בעבר לנזקים כבדים. לדוגמה, במהלך סופת גשם שאירעה בינואר 2020 התנקזו כמויות גשם גדולות לקיבוץ הזורע ואף גרמו להצפתו. כתוצאה מכך נחסמו כבישים ונמנעה כניסה לקיבוצים באזור ויציאה מהם, מכוניות נסחפו ונגרם נזק לרכוש ובתי מגורים (תמונה 2). בזכות תמורה שחלה בתפיסת ניהול אגן ההיקוות, משרד הבינוי והשיכון השקיע כספים במציאת פתרון ניקוז הנדסי לנגר שיתווסף מהקמת שכונת שער הגיא ומזעור השפעתו על הצפות בעתיד. התפיסה ההוליסטית החדשה מתייחסת להשפעות של הגורמים באגן ההיקוות זה על זה ומטילה את האחריות לניהול נגר שמקורו בפיתוח עירוני על העיר עצמה.

הידרו-גאולוגיה

אגן ההיקוות המקומי משתרע על שטח של 640 דונם, מהם 240 דונם נמצאים בשטח המיועד לשכונת שער הגיא. אזור תוכנית שער הגיא נחלק לתשעה אגני היקוות מקומיים (איור 6).
חתך הסלע באזור שכונת שער הגיא מורכב סלע קירטון עם כושר חדירות מים נמוך ומעליו שכבת נארי דקה. שטח התוכנית מאופיין בשיפועים חדים (5–11 אחוזים ואף יותר), שמעודדים זרימת מים מהירה על פני הקרקע ומפחיתים את  חלחול  המים המקומי. מי התהום באיזור גבוהים, מטרים ספורים תחת פני הקרקע.
יוצא מכך שבתנאים הטבעיים של תא השטח שימוש בפתרונות החדרת נגר כאמצעי להפחתת ספיקות ונפחים אינו כדאי (שכונת נחל השניים – תוכנית כללית לניקוז משמר נגר, 2013).

 

מטרה ויעדים

המניע לפרויקט – הליכי פיתוח מואצים של שכונה צפופה

עם הגשת התב"ע של שכונת שער הגיא בשנת 2010 מהנדס רשות  ניקוז  קישון צבי שיין נתן דעתו לצפיפות הגבוהה של השכונה ולמיעוט השצ"פים המתוכננים בה. הסתמכות על מערכת הניקוז העירונית בלבד בתוכנית הפיתוח הדליקה אצלו נורה אדומה בשל החשש להצפות במורד הנחל, בייחוד לנוכח הפיתוח הצפוי של העיר והגדלת הנגר העילי בעקבותיו.

מטרת הפרויקט

ויסות  נגר  עירוני במרחב הציבורי באמצעות בריכות להשהיה ולוויסות זרימת מים אל נחל השניים. הבריכות נבנו כתשתית למערכת אקולוגית טבעית בשטח פתוח צמוד שכונה, ונוצלו ליצירת פארק טבעי קולט קהל שמעודד פעילויות חינוך, תרבות וספורט של תושבי העיר (איור 7).

יעדים

  • ויסות נגר שמקורו בשכונה חדשה במעלה אגן היקוות כדי למנוע הצפות במורד.
  • יצירת ריאה ירוקה נגישה בצמוד לאזור עירוני צפוף ומימוש חזון הטבעת הירוקה של עיריית יקנעם עילית.
  • תכנון נופי מותאם למערכת האקולוגית המקומית.
  • החדרה של מים אל תת-הקרקע (הקטנת נפח הנגר שזורם אל הנחל).
סטטוטוריקה

עד שנות התשעים של המאה ה-20 תכנון תב"ע לא כלל נספח  ניקוז  (איור 8). האחריות לענייני ניקוז נכנסה לתהליך התכנון בדמות נספח ניקוז רק בתחילת שנות האלפיים, עם אישורה של תמ"א 34 ב 3. עם תכנון השכונה פנה משרד השיכון לרשות ניקוז ונחלים קישון, לקבלת אישור עקרוני וייעוץ בנוגע לתוכנית הניקוז. רשות הניקוז העלתה לדיון את בעיות הניקוז שעלולות להיגרם אם השכונה תוקם ללא פתרון ויסות, והוחלט על תכנון פתרונות לוויסות  נגר  מהשכונה במימון משרד השיכון.

בשנת 2010 פנתה רשות הניקוז לאינג' א. פלנר, מתכנן הניקוז של השכונה מטעם משרד השיכון, בבקשה להכין תוכנית חדשה לניהול הנגר של השכונה שתשמש בסיס להערכת התקציב הדרוש ואישורו. על סמך תוכנית זופנתה הרשות בשנת 2013 למשרד התכנון ליגמ פרוייקטים וביקשה תכנון מפורט. ליגמ ערכו בחינה מעמיקה של פתרונות האיגום על פי הדו"ח של אינג' א. פלנר, ובהמשך להמלצותיו תכננו מערכת שבנויה משלוש בריכות השהייה בטור מדרום לשכונת המגורים, בסמוך לנחל השניים (שכונת נחל השניים – תוכנית כללית לניקוז משמר נגר, 2013).

יתרון מבחינה סטטוטורית – שטח פתוח ללא ייעוד במוצא נחל השניים

השטח הפתוח שעליו הוקם הפארק נמצא בין המעלה הבנוי לנחל. שטח זה היה בעבר  קרקע  חקלאית והוגדר כשטח לתכנון עתידי כחלק מחזון הטבעת הירוקה בתוכנית המתאר של יקנעם עילית (תמונה 3), אולם ללא כל ייעוד מוגדר. עד הקמת השכונה נאספה בו פסולת מקומית. מאפיינים אלו הקנו יתרון לשטח שכן המתכננים יכלו לתכנן את הפארק ולהגן על הנחל מהצפות בלי שהיו צריכים להתחשב במבנים קיימים. למקום היה גם יתרון סטטוטורי, משום שתהליך הוצאת היתר הבנייה נוהל על ידי העירייה מול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ומול רמ"י.

שכונת שער הגיא תוכננה במעלה נחל השניים, בסמוך לנביעות עין יואב ועין יואש. התוכנית גררה התנגדויות מטעם התושבים וארגוני הסביבה, ובראשם החברה להגנת הטבע. התנגדויות אלו נדחו ותכנון השכונה אושר.

היבטים הידרולוגיים והנדסיים

הקמת מערכת ויסות במקום מאגרי גיא

בשנת 2010 משרד א. פלנר הנדסה בע"מ התבקש לבנות תוכנית כללית לניקוז משמר  נגר  בשכונת שער הגיא ביקנעם עבור משרד השיכון. בגלל תנאי השטח בפרויקט וישימות מוגבלת של פתרונות  ניקוז  בתוך השכונה, ההמלצה של המשרד הייתה להקים מערכת של  איגום  השהיה מחוץ לגבולות השכונה. אינג' א. פלנר המליץ על מאגרי גיא בשפת הנחל שינקזו את המים מהמעלה. מאגרים מסוג זה חוסמים את מעבר המים באופן טבעי אל הנחל ולכן חברת ליגמ בשיתוף עם  רשות ניקוז ונחלים  קישון בחרו בחלופה של מאגרי צד במוצאי הניקוז של השכונה.

הפתרון המוצע ביקש לשמור על אופיו של הנחל בעיתות גשמים ולמזער את תוספת הספיקות לנחל השופט (והקישון) כדי למנוע הצפות. ויסות הנגר במעלה הוא חלק מהתפיסה האגנית של רשות ניקוז ונחלים קישון. מאגרי הצד קרויים במסמך זה בריכות והן תוכננו בהתאם לספיקות של שלושה אגני ניקוז מקומיים – אגנים מס' 2, 4, 5 (תוכנית כללית לניקוז משמר נגר, 2013).

תכנון הבריכות נעשה על פי השיקולים הבאים (טבלאות 1,2):

  1. עבור הסתברות אירוע שתיבחר כהסתברות תכן, ספיקת השיא במורד הנחל הצמוד לאיגום ההשהיה לא תעלה על  ספיקת שיא  באותם תנאים שהייתה לפני פיתוח השכונה.
  2. נפח האגירה חושב לסוּפה שאורכה 15 דקות בהסתברות של 2% (תקופת חזרה של אחת ל-50 שנה).
  3. חישוב נפח הנגר שצפוי להיווצר בתחום השכונה: גשם ×שטח ×נגר מקדם.
  4. חישוב ההפרש בין ספיקת השיא הנכנסת לספיקה היוצאת דרך צינור הריקון.

מבנה מערכת הויסות

הפתרון הנפוץ בפרויקטים שמטרתם ניהול נגר וסיכוני הצפות לוויסות זרימה אל הנחל הוא  מאגר  יחיד וגדול שעונה על צורכי הניקוז. במקרה הנדון תוכננה מערכת של שלוש בריכות ויסות בטור, עם תעלות ביניהן. לכך שלוש מטרות עיקריות: 1) מזעור הצפות במורד על ידי השהיית הנגר בכמה בריכות ולא באחת בלבד; 2) לאפשר אגירה מקסימלית במבנה שאינו פוגע בנוף; 3) לייצר תועלות אקולוגיות, חברתיות וחינוכיות (איור 9). המים המנוקזים מהשכונה זורמים בזרימה גרביטציונית אל הבריכות וביניהן עד לבריכה הגדולה ביותר שמנוקזת אל הנחל. בפועל הוקמו רק שתי בריכות בקו הכחול של השכונה:

בריכה 2 (עליונה) – בריכה בנפח 2,300 מ"ק. מווסתת את הנגר מאגנים 2 ו-4 ומזרימה מים אל נחל מלאכותי שמחבר בינה ובין בריכה 3.
בריכה 3 (תחתונה) – בריכה בנפח 5,700 מ"ק. מווסתת את הנגר מאגן 5 ומבריכה 2 וממנה מתקיימת זרימת מים אל נחל השניים.במאגרים יש מגלשי חירום (מגלש עודפים) שפונים אל נחל השניים, סוללת מגן וסכר. המאגרים תוכננו בעודף לעומת נפח האגירה הדרוש, מטעמים אקולוגיים ונופיים.

רעיון תכנוני – הוספת  חלחול  נגר כאפקט משני לוויסות

הבריכות במערכת תוכננו כך שיתפקדו כאקוויפר מקומי ויובילו נגר לתת-הקרקע בבורות חלחול (איור 10). על פי התכנון, הבריכה החפורה תכוסה בשכבות בולדרים וחצץ, מעליהם בד גאוטכני ואדמה, ולאורכה יותקנו בורות חלחול בעומק שישה מטרים שמגיעים לשכבת מי התהום. בבורות יונחו צינורות מחוררים כדי שמים יוכלו לעבור דרכם מטה. התכנון לא הסתייע, ותוך כדי קידוח בורות החלחול פרצו מי התהום הגבוהים של יקנעם עילית אל פני השטח. כיום הבריכה משמשת לוויסות בלבד. ניסיון זה מלמד כי החדרת נגר עירוני רלוונטית רק באתרים מסוימים, ודורשת עבודה על פי הנחיות רשות המים.

היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

תוכנית הניקוז של שכונת שער הגיא השתלבה בפארק ציבורי. כדי לשוות למערכת הוויסות מראה טבעי ככל האפשר תוכננו הבריכות בראייה נופית – עם תעלות מים שמחברות ביניהן וצמחייה מקומית בגדותיהן ובמרחב כולו.

מאגרי ויסות במראה טבעי שמשתלבים בפארק ציבורי

שתי בריכות הוויסות שנבנו נמוכות מסביבתן, ואינן בעלות חזות קלאסית של בטון ואבן (תמונה 4). במקום זאת הן מעוצבות באופן פתוח לחלוטין, חלקים מהן כוסו בסלעים ובשפת הבריכה נשתלו צמחים חובבי מים כך שהמבנה ההנדסי מוסתר. סביב הבריכות ותעלות המים נסללו שבילי הליכה ופינות ישיבה.

התהוות בית גידול לח ושיקום צמחי

מאגרי מים, גם אם אינם טבעיים, משמשים בית גידול לח לצומח ולחי. האפשרות לתמוך במערכת האקולוגית במקום הובילה את התכנון הסביבתי, ובין הבריכות נחפרו תעלות מים שיוצרות רציפות של זרימה ושל בית גידול לח. החתך של התעלה מדמה נחל. סקר צומח בנחל השניים סיפק מידע על מיני הצומח שמתאימים לפארק ועל השיקום הצמחי הנחוץ בשטח. נמצא כי המינים השולטים בנחל הם סירה קוצנית ופטל. השיקום הצמחי בפארק כלל פתיחה של הסבך בנחל השניים לעידוד צימוח של צמחים חד-שנתיים ושתילות להעשרת הרכב הצומח.

תכנון סביבתי מקיים – תכנון טבע פראי ולא מדשאות

משרד השיכון הגדיר גודל קבוע ומחייב לשטח ציבורי פתוח בכל תוכנית בינוי של שכונת מגורים, אולם לא קבע הגדרות לאופיו של שטח זה. לרוב השטח הפתוח אינו נשמר במצבו הטבעי והופך לגינה עם צמחייה עונתית ולא מקומית, שבילי אספלט, גדרות ומתקנים. המתכננים לא מקבלים עידוד חיצוני וכלים לשימור שטחים פתוחים במסגרת התכנונית. כך גם השטחים הציבוריים ביקנעם עילית, שהם שטחים טיפוסיים שלא מספקים חוויה של הטבע כפי שהוא. על כן, פארק נחל השניים הוא אלמנט נדיר בנוף המקומי. בשל ייחודו של הפארק מכנים אותו תושבי המקום בשם הפארק האקולוגי.

 

היבטי נוף, חברה ומורשת

מפגש שטח פתוח עיר

התכנון של הפארק שם דגש על החיבוריות בין השטח הפתוח והעיר, והוא חלק בלתי נפרד מחזון הטבעת הירוקה שיזמו מתכנני העיר (דויד בסט אדריכלים). בשטח הפארק נסללו שבילי הליכה (תמונות 5, 6), שבילי רכיבה וריצה וכן פינות ישיבה ונקודות הצצה אל בריכות האיגום. כדי למזג את העיר עם הטבע המשיק לה נסללו בפארק שבילי הליכה המובילים החוצה, אל המרחב הפתוח של נחל השניים ועמק השלום. הנגישות של הפארק מקנה תחושת ביטחון למבקרים בו.

מעורבות קהילתית

העבודות בשטח הפתוח עוררו תחילה התנגדות מצד התושבים. הפנייה של התושבים עודדה את העירייה לפעול להעלאת המעורבות של האוכלוסייה המקומית בתכנון הפעילות הציבורית בפארק.
היחידה לאיכות הסביבה בעיריית יקנעם עילית הגישה הצעה להקמה ולתחזוקה של גינה קהילתית בשטח הפארק, במסגרת קול קורא של משרד החקלאות ופיתוח הכפר למימון מיזמי חקלאות יישוביים (תמונות 7, 8). הפרויקט זכה במימון של כ-100,000 ש"ח. הגינה הקהילתית מנוהלת על ידי תושבת המקום, וחברות בה כ-60 משפחות שנהנות מתוצר חקלאי עצמאי ואורגני (ללא הדברה) (קול קורא להשתלבות תושבים בגינה קהילתית בגבעת אלונים). בגינה נערכים אירועים קבועים של העשרה, חינוך, הסברה ושמירת טבע שיוזמים התושבים. בשטח הפארק עתידים לקום גם יער מאכל וגינת פרפרים.

כלכלה, ניהול ותחזוקה

כלכלה ותקציב

הפרויקט מומן על ידי הרשות המקומית, משרד הבינוי והשיכון והקרן לשטחים פתוחים בתהליך גיוס ממושך בהובלת רשות  ניקוז  ונחלים קישון.

  • מרכיבי הניקוז ועבודות העפר ליצירת איגומים תוקצבו על ידי המשרד לבינוי ושיכון – שני מיליון ש"ח.
  • הקרן לשטחים פתוחים מימנה את הקמת הפארק בתקציב של מיליון ש"ח בקירוב במסגרת קול קורא לסיוע במימון הקמת הפארק הציבורי.
  • ראש עיריית יקנעם עילית גייס מיליון ש"ח נוספים ממשרד הבינוי והשיכון עבור השלמת התכנון הנופי.
  • הגינה הקהילתית הוקמה בתמיכת של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר שהתאגיד הסביבתי האזורי של מגידו, יקנעם ואלונה זכו בקול קורא למימון מיזמי חלקאות יישוביים. המימון היה בסך של כ-100,000 ש"ח.

מנגנון ניהול ותחזוקה

רשות ניקוז ונחלים קישון ניהלה את הקמת הפארק ומתקני הוויסות. העירייה סייעה בקבלת ההיתרים ובתום הפרויקט קיבלה לאחריותה את תחזוקת הפארק.

 

סיכום ולקחים

הפרויקט כיום

הקמת הפרויקט הסתיימה בשנת 2018. כל התוכנית בוצעה על פי התכנון שאושר, למעט הבריכה העליונה.

מדדי הערכה של הצלחת הפרויקט

התוכנית ההנדסית של הפארק מבוססת על חישובים הידרולוגיים והידראוליים. על פי התכנון, הפארק צפוי לווסת את ספיקת הנגר בעת סופה ולהפחית ספיקות ונפחים של הזרימות במורד האגן. לא נערך ניטור לבחינת יעילות המתקן מאז הקמתו.

תובנות ולקחים לעתיד

מפתרון הנדסי בלבד לפתרון אקולוגי, חינוכי ותרבותי

פתרון של בעיות  ניקוז  יכול להסתכם בתכנון הנדסי בלבד בדמות  סכר  בטון או  מאגר  בטון. במקרה זה, הרשויות פעלו מתוך הבנת הערכיות של השטח הפתוח. תכנון הפארק שם במרכז את היתרונות של ויסות  נגר  בבריכות  איגום  ואת השתלבותן במערכת האקולוגית. הפתרון ההנדסי נתן דעתו להגדלת שירותי המערכת התרבותיים (שימור שטח פתוח לטובת פעילויות ספורט ופנאי). רשות הניקוז הצליחה ליישם את  חוק הניקוז  עם פעולה המשלבת  אקולוגיה  ונוף בלי לפגוע בזרימה הטבעית בנחל.

התאמה של פתרון החדרת מי נגר לתנאים הטבעיים ולמדיניות רשות המים

נוסף על פעולת הוויסות המערכת תוכננה להחדרה של מי נגר למי התהום. במהלך החפירה של בורות החלחול העמוקים פרצו מי התהום הגבוהים, והתגלה שהחדרת הנגר לא אפשרית. על פי הנחיות רשות המים אין לבצע החדרה של מי נגר עירוניים אל מי התהום באופן ישיר מאחר שהם מכילים תשטיפים מזוהמים. רשות המים מעודדת פתרונות להחדרת מי גגות באופן ישיר, ואילו החדרה של מי נגר עירוני נעשית רק לאחר סינון בהתאם למיקום ולהנחיות סדורות ומפורטות במסמך מדיניות ניהול נגר עירוני (בהוצאת מנהל התכנון, 2021). לסוגיה זו משמעות רבה משום שלאחרונה נהוג להוסיף פתרונות החדרת נגר לפרויקטים של ויסות נגר. לכן נדרשים התייחסות מקצועית רצינית ופיקוח כדי למנוע  זיהום  של מי התהום בישראל.

התייחסות לסוגיית ניהול נגר בתור חלק שווה ערך ליתר חלקי פרויקט הבינוי

ועדות התכנון והבנייה עסקו בעבר בבדיקת ההיבט הניקוזי של התוכנית, מבלי לשים דגש על פתרונות ניצול נגר וסך כמויות הנגר העודפות שבאופן טבעי יזרמו אל מחוץ לגבולות התוכנית שנבדקת. כתוצאה מכך, במקרים רבים סוגיית הנגר לא קיבלה מענה בתכנון, והנגר הפך לסיכון להצפות בתא השטח במורד. העיר חריש לדוגמה נבנתה ללא התייחסות תכנונית ברמת אגן ההיקוות, ועקב כך גדלו הספיקות ונפחי הנגר במורד אגן נחל חדרה. הטיפול בבעיה שנוצרה בעקבות כך הוא מסובך ויקר מאוד. בפרויקט נחל השניים ניהול הנגר משטח השכונה היה חלק בלתי נפרד מהתכנון, השתלב כפארק ערכי עם תועלות חינוכיות ותרבותיות ותוקצב בהתאם.

פתרון מורכב אך קל לביצוע שענה על החזון של העירייה

למרות המורכבות של הפתרון ההנדסי הוצאתו לפועל לא הייתה כרוכה בקשיים רבים משום שהוא התבסס בעיקר על עבודות עפר בשטח ריק ומופר. בזכות כך הפרויקט הושלם בהצלחה וזכה לתמיכה מגופים שונים.
לתוכנית של שכונות שער הגיא ונחל השניים היו בהתחלה מתנגדים רבים, בשל החשש מפגיעה אקולוגית, חזותית ונופית. עיריית יקנעם עילית התייחסה להתנגדויות והצהירה בפני ועדת התכנון המחוזית שיש לה עניין לפתח את העיר בצורה מאוזנת ומדורגת. ההקמה של הפארק הטבעי ענתה על הטענות בדבר פגיעה אקולוגית והיא הולמת את הקו המנחה של העירייה – לשמור על הסביבה הירוקה כל עוד אפשר להימנע מעיכוב בתכנון בגלל שיקולים סביבתיים.

יוזמה יצירתית ושיתופי פעולה

רשות ניקוז ונחלים קישון דוגלת במודל עבודה של יצירת הזדמנויות בפרויקטים ואינה מקובעת לתוכניות אב סדורות/תוכניות חומש. הרשות מכירה בכך שהמציאות משתנה מזמן הפקדת התוכנית ועד לביצועה, ושבאותו אגן היקוות עשויות לצאת לפועל בעת ובעונה אחת תוכניות רבות. כדי לנהל את המתרחש באגן יוזמת הרשות שיתופי פעולה עם אנשי מקצוע שיכולים לקבל על עצמם את האחריות והעשייה בפועל. במקרה הנדון כאן הרשות הציעה את הפתרון היצירתי והוא מומש בזכות הירתמות העירייה.

גיוס תקציב תוך כדי תנועה

הפרויקט יצא לדרך בלי שגויס תקציב מלא למימוש תוכנית הפארק.  רשות ניקוז ונחלים  קישון וחברת ליגמ פרויקטים סביבתיים תכננו את הפארק השלם כשבידיהם תקציב שמספיק למרכיבי האיגום בלבד. תוך כדי ביצוע העבודות השקיעה הרשות מאמצים בשכנוע ובמציאת משקיעים להשלמת הרכיבים הנוספים בפרויקט –  שיקום  נופי ואקולוגי והפיכת המקום לפארק ציבורי נעים שמאפשר פעילות פנאי וספורט. אם הרשות הייתה מסתפקת בתקציב הראשוני בלבד, האתר היה נותר שטח מופר עם בורות לוויסות נגר. אנשי הרשות האמינו שבמציאות הישראלית "עשייה מובילה להירתמות והמשך עשייה".

ניקוז עירוני לעומת ניקוז בשטח פתוח

מערכת הניקוז העירונית מסוגלת לקלוט נגר מאירועי גשם קצרים בעוצמות נמוכות עד בינוניות, ואילו ניקוז בשטח פתוח יעיל לספיקות גבוהות. ניצול הפארק למטרות של ויסות נגר בספיקות גבוהות משרת את הראייה העתידית של רשות הניקוז והנחלים נוכח הפיתוח המואץ של יקנעם עילית, הרחבת שכונת שער הגיא מערבה ושינויי אקלים עתידיים.

מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

  1. הוראות תוכנית מתאר מקומית ג/ 9680 מחוז הצפון, יקנעם עילית – שכונת שער הגיא.
  2. יקנעם – תוכנית פיתוח כללית חתכים מפורטים, ליגמ פרויקטים סביבתיים בע"מ, 2017.
  3. קול קורא 3 – גינה קהילתית בגבעת אלונים, עיריית יקנעם עילית.
  4. שכונת נחל השניים – תוכנית כללית לניקוז משמר נגר, א. פלנר הנדסה וליגמ פרויקטים סביבתיים, 2013.
  5. תוכנית פיתוח כללית – פארק נחל השניים – גיליונות 1–3.
  6. תשריט תוכנית ג/9680.

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט על רבדיו ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה לאורי רגב מרשות ניקוז ונחלים קישון, למרים בן שלום ויוחאי קורן מחברת ליגמ פרויקטים סביבתיים בע"מ ולחברי עיריית יקנעם עילית – דני גולדברג, אריק הדר, ד"ר אנה הלס ואיריס סלע.

כתיבה: ליאור קמחג'י גפני וליאור שק
תאריך עדכון: אפריל 2021

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

חקלאות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

פארק ציבורי עיצוב נוף מבוסס טבע נחל איתן
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

נחל איתן קהילה תוכנית ניטור
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

נחל אכזב פארק ציבורי עיצוב נוף מבוסס טבע
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

נחל איתן תועלות כלכליות פארק ציבורי
מפעל ניקוז במורד נחל רחם

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

תועלות כלכליות
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיקום בית גידול שיתוף ציבור
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

פארק ציבורי נחל איתן
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

שיקום בית גידול שיתוף ציבור נחל איתן חקלאות
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

שיקום בית גידול חָבוּת סביבתית פארק ציבורי נחל איתן
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

נחל איתן תיירות שיקום בית גידול קהילה
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

פארק ציבורי שיקום בית גידול קהילה
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

חָבוּת סביבתית פארק ציבורי עיצוב נוף מבוסס טבע
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

נחל אכזב תועלות כלכליות
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

השבת מים לטבע תיירות שיקום בית גידול
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

השבת מים לטבע פארק ציבורי תיירות שיקום בית גידול
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

פארק ציבורי חָבוּת סביבתית תיירות שיקום בית גידול
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

פארק ציבורי נחל אכזב שיקום בית גידול עיצוב נוף מבוסס טבע
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול חקלאות
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

פארק ציבורי תוכנית ניטור שיתוף ציבור קהילה
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

נחל אכזב חקלאות
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

תוכנית ניטור פארק ציבורי
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

פארק ציבורי נחל איתן קהילה
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול תוכנית ניטור
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

שיקום בית גידול תועלות כלכליות פארק ציבורי
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

תועלות כלכליות עיצוב נוף מבוסס טבע
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

עיצוב נוף מבוסס טבע נחל איתן חקלאות
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים