אַגְמׇא
אַגְמׇא

מקרי בוחן Iconויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

מערך משולב של אמצעים לוויסות נגר בשטח פתוח בין המעלה למורד

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

תכנון מערך משולב של שלושה פרויקטים להפחתה ולוויסות הנגר המגיע אל היישוב דבורייה מהשטח המבונה שבמעלה רכס הרי נצרת (עין מאהל) ומערוציו התלולים של נחל דבורה. הנגר המתנקז ליישוב גורם להצפות ומסב נזקים, בעיקר בשל הקושי של מערכת הניקוז של הישוב להעביר את הספיקות. קושי זה צפוי להחריף בעקבות ההרחבה המתוכננת של היישוב עין מאהל במעלה, וזאת משום צמצום השטח הפוטנציאלי לחלחול והגדלת ספיקת הנגר שיוזרם. על כן, רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי יזמה תכנון מערך משולב לוויסות הנגר והסחף באירועים שכיחים ורתמה בעלי עניין נוספים במרחב, כגון הקרן הקיימת לישראל ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לביצוע פרויקטים בין המעלה למורד בהתאם לתוואי השטח ולמגבלות התקציב: במעלה – פרויקט להסטת הנגר הזורם מפאתי היישוב עין מאהל מערבה לנחל ברק בן אבינועם; בתווך – פרויקט לוויסות  נגר  וסחף ביער מורדות נצרת, בין היישובים עין מאהל ודבורייה; ובמורד – תכנון סכרונים להשהיית נגר בפאתיה הצפוניים של דבורייה.

רקע

אנשי צוות ושותפים

אנשי צוות ושותפים למערך המשולב של הפרויקטים

גורם אנשי מקצוע ארגון/חברה
צוות ניהולי מגיש ויזם התוכנית עובד יבין (מנכ"ל)

ענת ברזילי (ראש אגף הנדסה)

אופיר סלע (מהנדס ביצוע), גלבוע קמינסקי (ראש אגף ביצוע)

רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי
מהנדס דבורייה איסמעיל אטרש (מהנדס המועצה) עיריית דבורייה
מהנדס עין מאהל סאיב חביבאללה (מהנדס המועצה) עיריית עין מאהל
קק"ל (יער מורדות נצרת והסטת הנחל) גיל עצמון (מנהל אזור גליל תחתון)

עדי קליגר (עוזרת מתכננת מרחב צפון)

רועי הראל (יערן גוש נצרת)

קרן קיימת לישראל
צוות תכנון 







יועצי הידרולוגיה וניקוז בפרויקט הסטת הנגר מעין מאהל,

בקרת תכנון – בפרויקט סכרוני ההשהייה

דימה גרליאנץ

עמית קולטין

אברי ליבנה

פלגי מים בע"מ
אדריכלות נוף (בריכת השיקוע) נגה כרמל נגה כרמל –  אדריכלות נוף  ופרויקטים קהילתיים
מתכנן יצחק משה יצחק משה, ניהול אגני היקוות, שימור קרקע, ייעור
אדריכל נוף ערן געש ערן געש – אדריכלות נוף

ניתוח אזורי

אגן היקוות ירדן דרומי

אגן היקוות ירדן דרומי מנקז של שטח 1,976 קמ"ר כאשר חלק מהשטחים אינם בתחום מדינת ישראל. חלקו הצפוני של אגן ההיקוות ירדן דרומי, המשתרע על שטח של כ-660 קמ"ר בין המורדות המזרחיים של הרי הגליל התחתון (הרי נצרת) ועד המורדות המזרחיים של הגלבוע וצפון השומרון נמצא בתחום אחריות  רשות ניקוז ונחלים  ירדן דרומי, (איור 1). בצפון האגן ארבעה נחלים מרכזיים – נחל תבור, נחל יששכר, נחל חרוד ונחל בזק, הזורמים מזרחה אל נהר הירדן הדרומי, אשר נמצא גם הוא בתחום אגן ההיקוות.

תת אגן נחל תבור (ואדי אל-בירה, وادي البيرة,)

אגן נחל תבור משתרע על שטח של כ-208 קמ"ר ואורכו של הנחל כ-31 ק"מ. מוצאו של נחל תבור באזור נצרת, במורדות המערביים של הר כסולות. משם הוא זורם דרך בקעת כסולות, מתפתל לרגלי הר תבור, חוצה את כביש עפולה-טבריה בקרבת הכפר דבורייה וממשיך לזרום ליישובים עין דור, כפר קיש וגזית דרך שמורת טבע נחל תבור, עד שנשפך לנהר הירדן סמוך לקיבוץ גשר. יובליו העיקריים של הנחל הם נחל ברק בן אבינועם, נחל דבורה, נחל השבעה, נחל קמה, נחל קיש, נחל רכש, נחל נין, נחל קוסמת ונחל עין דור. הנחלים דבורה וברק בן אבינועם זורמים ממזרח וממערב ליישוב עין מאהל. נחל דבורה מתנקז לכיוון דבורייה ותורם להצפות ביישוב (איור 2). (תוכנית אב לנחל תבור, 2009, סקר מכון דש"א, 2009)

נתונים הידרולוגיים

נחל תבור הוא נחל איתן, אך מופע הזרימה בו אינו רציף בשל תפיסת חלק מהמים לאורכו. כיום הזרימה הקבועה בנחל מעטה, ורוב המים שזורמים בו הם מי שיטפונות. הספיקה השנתית הממוצעת של הנחל היא 0.02 מ"ק/שנייה (באביב כ-0.03 מ"ק/שעה, ובמהלך חודשי הסתיו פוחתת לכ-0.01 מ"ק/שעה) ובמהלך חודשי הקיץ אין כלל זרימה רציפה בנחל. (להרחבה: סקר מכון דש"א, 2019)
כמות המשקעים השנתית הממוצעת במעלה נחל תבור היא כ-550 מ"מ גשם, היורדים בממוצע של 50 ימי גשם בשנה, בעיקר בחורף ובעונות המעבר. מרחב זה מתאפיין באירועי גשם מחוללי ספיקות גבוהות אשר מקורן באירועי גשם עוצמתיים ("שברי ענן") בשטחים מצומצמים ובפרק זמן קצר. אירועי גשם אלו מביאים לספיקות גבוהות (ספיקה חזויה של 9.6 מ"ק/שנייה בהסתברות של % 10) לשיטפונות ולסחף רב (להרחבה: מסמך תכנון הגנה על דבורייה, 2017). סחף זה מביא לדלדול הקרקע במעלה אגן הניקוז, בייחוד בשטחים חקלאיים, לסתימת מערכות הניקוז ומעבירי המים במורדות הנחלים ולהצפות במורד. (ראו: סקר מכון דש"א, 2010). הבעיה צפויה להחריף עם ההרחבה הצפויה של אזורי המגורים בעין מאהל במעלה ובדבורייה במורד. הרחבות אלו יצמצמו את שטחי החלחול הזמינים, וכך יגדילו את כמות הנגר במורד ואת  חלחול  הנגר במורד, באזור דבורייה (להרחבה: מסמך תכנון הגנה על דבורייה, 2017).

חי וצומח

שטח הפרויקט נמצא כולו בתוך  מסדרון אקולוגי  חשוב, המקשר בין החורשים והשטחים הפתוחים של רכסי הגליל התחתון (רכס הרי נצרת) לבין הגליל התחתון המזרחי ואגן נחל תבור. הצומח במרחב הפרויקטים הוא של יער טבעי (חורש ים תיכוני עשיר של חברת אלון מצוי ולבנה רפואית, שיחים, בני שיח ועשבוניים רבים) ויער נטוע של עצי אורן ירושלים, אקליפטוס, ברוש וארז. בדומה לנוף שתיאר הכומר וחוקר הטבע הנרי טריסטראם לפני כ-150 שנה, ברחבי היער הטבעי נמצאו פריחות של גיאופיטים שונים כגון כלניות ונוריות. שטח הפרויקט עשיר גם במיני בעלי חיים: נמצאו בו 15 מיני יונקים, לרבות צבוע, שהוא מין בסכנת הכחדה, ומינים שנמצאים בקטגוריה של "עתידו בסכנה" (צבי ארצישראלי, זאב מצוי וסמור), 10 מיני זוחלים (מהם אחדים מוגדרים מינים בסיכון) ו-38 מיני עופות מקננים (להרחבה: מסמך חוות דעת אקולוגית 2021).

מיקום מכלול הפרויקטים

שלושת הפרויקטים להפחתה ולוויסות של הנגר ממוקמים במרחב הדרום-מזרחי של רכס הרי נצרת, בין היישוב דבורייה במורד ליישובים נוף הגליל ועין מאהל במעלה. במורדו התלול של הרכס מתפתלים נחל ברק בן אבינועם (המנוקז לבקעת כסולות) ונחל דבורה ויובליו אל היישוב דבורייה. בתווך שבין גב הרכס ליישוב דבורייה נטוע יער מורדות נצרת. הפרויקטים מתפרשים על מרחב המחולק סטטוטורית בין היישובים לבין קרן קיימת לישראל. (איור 2).

מסגרת תכנונית של הפרויקט

מרחב הפרויקט מוגדר בתמ"א 35 כשטח בעל רגישות נופית-סביבתית גבוהה וכן שטח לשימור משאבי מים. נחל תבור מוגדר  עורק ניקוז  ראשי, ויובליו, כולל נחל דבורה ונחל ברק בן אבינועם, מוגדרים עורקים משניים (תמ"א 1). ביישובים עין מאהל במעלה ודבורייה במורד מותרים פיתוח והרחבה (הישוב דבורייה מוגדר בתמ"א 35 "יישוב מיוחד").
יער מורדות נצרת, הממוקם בין שני היישובים, הוא יער נטע אדם. הוא מנוהל על ידי קרן קיימת לישראל ויש בעניינו תוכניות פיתוח הקשורות גם למרחב ההתייחסות של מקרה בוחן זה.

מטרה ויעדים

תיאור הפרויקט

תהליכים שהשפיעו על קבלת ההחלטות בפרויקט (המחולל)

היישוב דבורייה שוכן למרגלותיו הצפון-מערביים של הר תבור ולמרגלות רכס נצרת. מגב הרכס מתנקז אל דבורייה  נגר  מהמרחב המבונה ושטחי החקלאות של היישוב עין מאהל ומיער מורדות נצרת. גודלו של האגן המתנקז ליישוב הוא 5.51 קמ"ר – כשליש ממנו (27%) נמצא בשטח הבנוי של היישוב עין מאהל (1.48 קמ"ר), כחצי (53%) שטחים חקלאיים (2.94 קמ"ר), והיתר (20%) שטח יער (1.09 קמ"ר). הנגר מתנקז לנחל דבורה מערוצים תלולים המאופיינים בזרימות שטפוניות, ונקלט במורד במובל הצפוני של היישוב לתוואי הניקוז בדבוריה. תוואי זה אינו מאפשר כיום לנקז באופן יעיל ולצמצם את ההצפות בישוב. בעתיד צפויות הזרימות להתעצם ואיתן גם הסיכוי לנזקי הצפות, בשל התרחבות מתוכננת של היישובים עין מאהל ודבורייה. במסגרת ההרחבה מתוכננת בנייה של שכונה חדשה בצידו המזרחי של הישוב דבורייה על פני 250 דונם. הנגר המגיע מהאגנים המזרחיים של ההרחבה יוסת וינוקז גם הוא לנחל דבורה. מצב זה יגדיל את האגן הכולל הנשען על היישוב לכ-7.43 קמ"ר. (להרחבה: מסמך תכנון הגנה על דבורייה, 2017).

המניע העיקרי לפרויקט

צמצום ההצפות ביישוב דבורייה שמקורן בנגר המגיע מעין מאהל במעלה ומערוצי נחל דבורה. הנחל וערוצים נוספים היורדים ממורד היישוב עין מאהל מנוקזים באופן טבעי אל חלקו הצפוני של היישוב. זרימות אלו גורמות להצפות ולנזקים ביישוב, וצפויות להתגבר בעתיד בעקבות הרחבת השטח הבנוי בעין מאהל במעלה האגן.
קיים קושי לתת מענה לניהול ולוויסות הנגר באמצעות מערכות הניקוז שבתחומי היישובים במעלה ובמורד ואין כיום הסכמה בין השותפים לתוכנית הגנה על הישוב. על כן יזמה רשות הניקוז תכנון מערך משולב להגנה באירועים שכיחים. הגנה זו נועדה לצמצום וויסות הזרימה בשטחים הפתוחים מחוץ לקו הכחול (גבול הסמכות הסטטוטורי) של היישוב, ובכך להפחית את נזקי ההצפות בדבורייה.

מטרה ויעדים ליישום

מטרת הפרויקט

מטרת הפרויקט היא להפחית ולווסת את הנגר מהמעלה ומערוצי נחל דבורה, בדגש על אירועי גשם שכיחים, ולצמצם את נזקי ההצפות ביישוב דבורייה.
בהתאם לכך, רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי קידמה תכנון מערך משולב להגנה על היישוב. התכנון הינו תכנון מערך משולב הכולל שלושה פתרונות מהמעלה למורד: האחד – פרויקט להסטת ערוץ תלול היוצא מפאתי היישוב עין מאהל מערבה לעבר אגן נחל ברק בן אבינועם; הפרויקט השני – פרויקט לוויסות נגר וסחף ביער מורדות נצרת המנוהל על ידי קק"ל; הפרויקט השלישי– הקמת מתקנים להשהיית הנגר בפאתיה הצפוניים של דבורייה.

סטטוטוריקה

תכנון המערך המשולב של הפרויקטים נעשה כחלק מעבודות תשתית של רשות הניקוז והנחלים ירדן דרומי, במימון ובשיתוף האגף לשימור  קרקע  וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. מרחב התכנון מושפע מתוכניות הרחבה למגורים ביישוב עין מאהל במעלה ובפאתיה הצפוניים של דבורייה במורד (תוכניות כמו תב"ע ג/1998; תב"ע ג/1998; תוכנית 251-089899, צפון מערב דבורייה)
במרחב שבין היישובים עין מאהל ודבורייה משתרעים 'יערות הקשת הגדולה' (תוכנית ג/ 17304), הכוללים את יער מורדות נצרת. שטח זה מנוהל על ידי הקרן הקיימת לישראל.
ייעודי הקרקע של היער מסווגים לסוגים שונים – יער נטע אדם קיים ומוצע, יער טבעי לטיפוח ויער טבעי לשימור, וכן נטיעות בגדות נחלים. ביער נקבעו ייעודי קרקע לצורכי נופש, טיילות, חניונים ומצפורים.

היבטים קנייניים / הסכמות עם בעלי הקרקעות

בפרויקט הסטת הערוץ לנחל ברק בן אבינועם גובשו הסכמות עם חקלאים תושבי האזור בנוגע להקמת מתקנים בשולי השטח החקלאי (נערכו דיונים עם בעלי החלקות וביוזמת המועצות קידמו את ההסכמות אשר אפשרו בין היתר הגנה גם על השטח החקלאי).

היבטים הידרולוגיים והנדסיים

הנגר העילי הזורם ממעלה האגן – השטח הבנוי והשטח החקלאי של היישוב עין מאהל – מתנקז דרך ארבעה ערוצי זרימה ונקלט במובל הצפוני בדבורייה. אורכו של מובל זה הוא 750 מ' וקוטרו 60–100 ס"מ. על פי חישוב שבוצע גובשה ההערכה כי ספיקות התכן בכניסה למובל ביישוב בעקבות בניית השכונות המתוכננות צפוי להיות 48.4 מ"ק/שנייה בהסתברות של 1% ו-18.2 מ"ק/שנייה בהסתברות של 20% (ראו: מסמך תכנון הגנה על דבורייה, 2017). על מנת לרסן את עוצמת הספיקות נבדקו מספר חלופות. בין היתר נבחנו הצעות להקמתם של שלושה מתקני ויסות שתוכננו לעמוד בזרימות בעלות הסתברות של 1%. מתקנים אלו הם מתקני ויסות בנפח של 19,500 מ"ק עד 92,500 מ"ק, אשר לשם הקמתם יש להרים סוללות בגובה של 15–20 מטרים במרחב היער. גורמי קק"ל התנגדו להצעה זו בשל פגיעה אפשרית במרחב ובתפקודי היער, ולבסוף הוסכם על תכנון מערך משולב של שלושה פרויקטים בין המעלה למורד, המביא לידי ביטוי גם את צורכי היער ומאפייניו (איור 3):

  1. הסטת ערוץ לאגן נחל ברק בן אבינועם והפחתת הנגר העילי המתנקז לדבורייה.
  2. הארכת קווי זרימה ופעולות לוויסות  נגר  וסחף ביער מורדות נצרת.
  3. הקמת איגומים וסכרונים לריסון מהירות זרימת הנגר בפאתיה הצפוניים של דבורייה.
    להלן פירוט של הפתרונות (מהמעלה למורד)

 

  1. הסטת ערוץ נחל המתנקז לישוב דבורייה לעבר אגן נחל ברק בן אבינועם

פרויקט הטיה של הערוץ באגן המרכזי לכיוון מערב אל נחל ברק בן אבינועם על מנת להפחית את כמות הנגר הזורם לדבורייה (איור 4). הסטה זו צפויה להפחית את הספיקות מ-48.4 מ"ק/שנייה ל-38.7 מ"ק/שנייה (1%) ומ-18.2 מ"ק/שנייה ל-14.5 מ"ק/שנייה (20%). הצפי הוא שבחלופה זו יגדלו הספיקות בנחל ברק (במוצא האגן שבו הנחל זורם בשטחים חקלאיים) מ-14.1 מ"ק/שנייה ל-17.4 מ"ק/שנייה (10%) (ראו: מסמך תכנון הגנה על דבורייה, 2017).

פעולות הנדסיות:

הנגר המגיע מעין מאהל במעלה זורם בתעלת צד במורד עין מאהל (בואכה דבורייה) ומוזרם לתעלת  ניקוז  מוסדרת (מתוכננת לספיקות 10 ממ"ק לשנייה, עד 2%) (תמונה 1); במורד הוסטה התעלה באמצעות מעביר אירי (תמונה 2) בשיפוע טבעי לתעלה פתוחה נוספת שנחפרה לאורך דרך חקלאית קיימת. מנקודה זו חוצה התעלה שטחים חקלאיים בחזרה לדרך נוף קק"ל קיימת. כדי שמי הנגר לא יציפו שטח חקלאי נבנה קיר תומך (תמונה 3), ודרך נוף קק"ל הורחבה במטר והוטתה בזווית של 5% לכיוון שטח היער. לבסוף מתחברת התעלה – דרך בריכת שיקוע – לנחל ברק בן אבינועם (תמונה 4). במקטע זה, שבו תעלת ההטיה מתחברת עם נחל ברק, מקודם פיתוח של קק"ל (דרך הר דבורה, הנמשכת מנוף הגליל ועד להר דבורה). הביצוע לא פגע בעצי המטע (מלבד העתקה של שני עצים) ולא בעצי החורש בשטח הפרויקט. נחל ברק בן אבינועם, האוסף עתה גם את מי הנגר שהוטו מנחל דבורה, זורם דרומה עד לחיבורו עם נחל תבור.
משך הזמן שנדרש לתכנון הפרויקט ולקבלת אישור הוא שנה וחצי (כולל אישור מהנדס המועצה והגעה להסכמות עם החקלאים) הפרויקט בוצע בחורף 2021 ונמשך שלושה חודשים.

2. פעולות לוויסות נגר וסחף ביער מורדות נצרת

פרויקט זה הוא פרי יוזמה של  רשות ניקוז ונחלים  ירדן דרומי, בשיתוף פעולה עם קרן קיימת לישראל ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ותוכנן על ידי המתכנן יצחק משה. הפרויקט משתלב בתורת ניהול היער של קק"ל ובעקרונות ובכלים שקק"ל מפתחת לשיקום אקו-הידרולוגי של נחלים במקרקעי הייעור. לפי תורה זו, יערות קולטים באופן טבעי נגר וסחף העוברים דרכם ומווסתים כך את זרימתם. כלומר, ויסות הנגר והסחף הוא חלק משירותי המערכת של היער. העיקרון התכנוני המוביל הוא הבטחת יער בריא, מגוון ועתיר צומח (עצי, שיחי ועשבוני), המסוגל לקלוט חלק ניכר של מי הגשם והנגר מהמעלה וכן את הנגר והסחף הנוצרים בתחום היער ('המים נשארים ביער').
יער מורדות נצרת חוצץ בין השטח הבנוי של היישוב עין מאהל והשטחים החקלאיים שלמרגלותיו במעלה לבין הישוב דבורייה שבמורד האגן. שטח היער הוא כ-44% משטח האגן. נחל דבורה ואפיקיו של הנחל עוברים בשטח היער, וצמחיית האפיקים שלהם מגוונת וצפופה. כך מתאפשר  חידור  של חלק ממי הנגר והסחף. משום כך יער מורדות נצרת, הממוקם במדרונות שמעל דבורייה, יכול לסייע בהגנה על היישוב מתרומות נגר וסחף שכיחות. אלא שמנגד יש ביער גם מרכיבים יוצרי נגר, התורמים נגר וסחף לשטחים במורד היער, כגון דרכים מסוגים שונים (דרכים ראשיות מאספלט ומצע, דרכי עפר וקווי חיץ לאש וקטעי דרך הממוקמים בחתך הזרימה של אפיקי נחל דבורה), ראשי ערוצים פעילים ושטחים חקלאיים (ראו: יער מורדות נצרת- דוח מסכם, 2019).

פעולות מתוכננות (איור 5):
א. הקמת "שקעים" ו"סוללות"('פסי האטה' מוטים לעבר המדרונות המיוערים) (תמונה 5) – לטובת מניעת הצטברות של נגר לאורך דרכים וניקוז הנגר במרחקים קצרים זה מזה (לאורך הדרכים). הומלץ לבצע שקעים מסוג זה במרחקים קצרים של עד 50 מטרים. פיזור הנגר באופן זה קוטע את רציפות הזרימה, מפזר את ריכוזי הנגר והסחף ומאפשר הזרמה של מים למספר שטחי יער, להשקיית שטח צומח ולשטחי  חלחול  רחבים יותר. בתוכנית ניתנה עדיפות לטיפול בדרכים ובקווי חיץ לאש תלולים המתנקזים לאפיקי נחל דבורה (להרחבה: יער מורדות נצרת- דוח מסכם, 2019).
ב. הוצאה של צירי דרך מתוך אפיקי הנחל והתווייתם לאורך מדרונות היער (תמונה 6) – לטובת תכנון אפיקים יציבים ועתירי צומח ושמירה על הצומח בנחל לצורך הפחתת הנגר וויסות הנגר והסחף באפיקים.  שיקום  קטעי אפיק אלו יתבצע על ידי "הוצאת" הדרך מהאפיק וביצוע דרך חלופית במדרון.
ג. ייצוב ראשי ערוצים (Gully head stabilization) – ראשי ערוצים פעילים (מתחתרים לאחור בהשפעת הזרימה השיטפונית) פוגעים בבריאות הנחל, גורמים לסחיפת  קרקע  באפיק ולעקירת צומח האפיק. נוסף על כך, ראשי הערוצים הפעילים מקטינים את חתך הזרימה באפיק ואחראים להגברת מהירות הזרימה באפיק. ייצוב ראשי הערוצים מצמצם את תהליכי הסחיפה ובכך מאפשר את שיקום הצומח. כמו כן, ייצוב ראשי הערוצים מונע את הפגיעה בדרכים ובשבילים החוצים את הנחלים (תמונה 7). המתקן לייצוב ראש הערוץ יבוצע באמצעות מזרוני רנו ממולאים באבן בשילוב "שיני" בטון לעיגון ולייצוב. (להרחבה: יער מורדות נצרת- דוח מסכם, 2019).
ד. טיפול בנגר ובסחף הנתרמים ליער ממדרונות מעובדים – מניעת ריכוז הנגר לאורך תעלות הדרך וניקוזו למדרונות המיוערים.

3. סכרונים לריסון נגר וסחף במורד נחל דבורה

הפרויקט תוכנן על ידי אדריכל הנוף ערן געש (ערן געש אדריכלות נוף) בבקרה תכנונית של משרד פלגי מים. בריכות הוויסות (השקטה), הכוללות סכרונים, מתוכננות במורד נחל דבורה ובמורד ערוץ נוסף המתחתר אל היישוב, כך שמי הנגר ייקלטו במוקד במובל המים הצפוני של היישוב. מתקנים אלו נועדו לסייע בהקטנת מהירויות הזרימה במורד הערוצים התלולים המתנקזים אל היישוב באירועי שגרה ואין הם מתאימים להשהיה או לוויסות של נגר בעת אירועי גשם שיטפוניים משום שהנפחים המתוכננים זניחים ביחס לנפחי אירועי הגשם הצפויים (ספיקות התכן שחושבו משני אגני הניקוז הן 23.7 מ"ק/שנייה בהסתברות של 1% ועד 9.0 מ"ק/שנייה בהסתברות של 20%).

בשלב ראשון תוכננו שבע בריכות ויסות וסכרונים (איור 6), חפורים בעומק ממוצע של כ-1.2 מטר, פתחם בגובה 60 ס"מ והם חסרי מוצא בתחתית. כל מתקן יכול לאגור נגר בנפח של כ-15–50 מ"ק (שרטוט תוכנית הסכרונים). נוסף על כך הסכרונים מאפשרים שקיעה של סחף גס, ובכך תורמים לצמצום כמות הסחף המגיעה אל היישוב וסותמת את מערכת הניקוז. הסכרונים בנויים מאבן גיר מקומית ומשתלבים בסביבה הטבעית (תמונה 8). (להרחבה: מסמך ריסון זרימות נחל תבור מורד נוף הגליל, פלגי מים).

היבט תחזוקתי: מניסיון החורף האחרון בבריכת ההשהיה (במסגרת פרויקט הטיית נחל דבורה לנחל ברק בן אבינועם, תמונה 4) עולה כי בבריכות מצטבר סחף. כדי להעריך את העומק שיש להגיע אליו בעת ניקיון הסחף המצטבר, הומלץ להניח בולדרים בהיקפה של קרקעית הסכרונים.

הפרויקט הושלם בנובמבר 2022

היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

כחלק מפרויקט הקמת מתקני ההשקטה והסכרונים להשהיית הנגר במעלה דבורייה הוצע להעשיר את מגוון בתי הגידול באזור התכנון. לצורך כך הוזמנה חוות דעת אקולוגית (להרחבה: נחל דבורייה סקירה וחוות דעת אקולוגית, 2021). בחוות הדעת האקולוגית הומלץ להסדיר את בריכות ההשהיה כך שישמשו כגופי מים עונתיים ויאפשרו התפתחות של בתי גידול לחים. התכנון בפועל של מתקני ההשקטה לא כלל לבסוף אפשרות זו. ההערכה היא כי בריכות הוויסות והסכרונים יכולים לצמצם פגיעה בבתי גידול הנפגעים מסחף והתחתרות הקרקע במדרונות.

היבטי נוף, חברה ומורשת

כחלק מהקמת הבריכות המיועדות להשהיית הנגר במעלה דבורייה מוצע לשפר ולהסדיר את הניקוז בדרכי הנוף ושבילי הטיול שבשטח ולפתח שטח ציבורי פתוח לתושבי היישוב, כולל חניה מסודרת, מצפור ואזור פיקניק לטובת פעילות נופש ופנאי. שטח החניון, בתכנון ובתקצוב קק"ל, עומד לקראת ביצוע.
באזור המורד של יער נצרת נמצאים מעיינות ואתרים ארכיאולוגיים וכן בוצעו מספר פרויקטים נופיים-תרבותיים דוגמת פרויקט 'עינות שועים' בתכנון אדריכל הנוף ערן געש. במסגרת תכנון וביצוע הפרויקט שותפו בני נוער מהיישוב עין מאהל, ובשטח מתוכננים פרויקטים נוספים עבור פעילות פנאי ונופש.

כלכלה, ניהול ותחזוקה

כלכלה ותקציב

עלות ביצוע הטיית הנגר מנחל דבורייה לנחל ברק – 1.2 מיליון ש"ח, במימון משרד החקלאות ופיתוח הכפר והקרן הקיימת לישראל.

מנגנון ניהול ותחזוקה

ניהול ותחזוקת הפרויקטים הם באחריות רשות הניקוז וקק"ל – בתיאום. הרשות המקומית אחראית לפינוי פסולת החוסמת את המובל.

סיכום ולקחים

הפרויקט כיום

שלבים שהושלמו

  • פרויקט 1הסטת ערוץ לאגן נחל ברק בן אבינועם הושלם בחורף 2021.
  • פעולות לוויסות  נגר  וסחף ביער מורדות נצרת – הביצוע בפועל כלל עד כה הטיית מי נגר באחת הדרכים המחברות את דבורייה לכיוון עין מאהל. ייצוב ראשי הערוצים ושינוי תוואי דרכי עפר הממוקמות בקטעי אפיק לא בוצע עדיין.
  • הקמת איגומים וסכרונים לריסון מהירות זרימת הנגר בפאתיה הצפוניים של דבורייה – הפרויקט הושלם בנובמבר 2022.

מדדי הערכה של הצלחת הפרויקט

צמצום סיכון להצפות בהסתברות של 10% – תכנון מערך משולב של פרויקטים לצמצום הנגר בזמן קצר ובתקציב נמוך כפתרון מנע ראשוני, אשר נועד לתת מענה לאירועי זרימה בהסתברות של 10%.

תובנות ולקחים לעתיד

  • תכנון מערך משולב לוויסות נגר בשטחים פתוחים, בין המעלה למורד – השילוב של מספר פתרונות בקנה מידה קטן יכול לתת מענה לצורכי וויסות נגר במקרים שבהם אין רצון או יכולות להקים מתקן הנדסי רחב היקף (בגודל ובתקציב).
  • חשיבה מחוץ ל'קו הכחול' (גבולות תכנין בנין העיר) – הפרויקט הוא דוגמה לפתרון של ויסות נגר וצמצום סיכוני הצפה ביישוב מחוץ לקו הכחול שלו. פתרון זה התאפשר הודות לשיתופי פעולה מרחביים באזור (רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי, היישוב במורד (דבורייה), הישוב במעלה (עין מאהל) וקק"ל, אשר מנהלת את השטח הפתוח שביניהן. שיתופי פעולה מסוג זה הם חלק מרכזי בתפיסה האגנית המשלבת, שמבוססת על שיח בין שחקנים שונים באגן המשפיעים זה על זה.
  • שיתופי פעולה בממשק נחל-יער וניצול שירותי מערכת של שטח מיוער לוויסות והשהייה – המערך המשולב של הפרויקטים הוא דוגמה לשיתוף פעולה פורה ובר-קיימה בין הגורמים השונים במרחב (רשות הניקוז והנחלים, קק"ל, רשויות מקומיות ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר). שיתוף פעולה מסוג זה נתן ביטוי לא רק לבעיות היישובים, אלא גם למאפייני השטח המיוער והשימושים השונים שלו.
  • תכנון הנוף החל משלבי התכנון הראשונים, כולל ליווי הביצוע – בפרויקטים אשר מבוצעים במרחב בעל ערך של טיילות ופנאי, מומלץ לשלב תכנון נופי החל מהשלבים הראשונים של הפרויקט ועד לביצוע, כולל שלבי התחזוקה. בפרויקט ההסטה לנחל ברק בן אבינועם המופע של האלמנטים ההנדסיים (המעביר האירי וקיר התמך בחלקה החקלאית) הם בעלי מופע דומיננטי במרחב וסמוכים לשבילי טיילות. תכנון נופי מקדים יכל לייצר תועלות נופיות ואף אקולוגיות.
  • ניטור לאחר ביצוע – על מנת להעריך את המענה של תכנון מערך משולב כפי שמוצג במקרה זה, מומלץ למדוד לאורך זמן את הספיקות במורד הנחל. במקרה זה, הפרויקטים נועדו לתת מענה לספיקות בהסתברות של 10%.
מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט על רבדיו ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה לענת ברזילי מרשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, לעמית קולטין ולדימה גרליאנץ ממשרד פלגי מים, ליצחק משה, לגיל עצמון (מנהל אזור גליל תחתון) רועי הראל ועדי קליגר מקק"ל, לערן געש ממשרד געש אדריכלות נוף, לאיסמאיל אטרש מהנדס היישוב דבורייה.

כתיבה: ד"ר גלעד רונן

עריכה: יעל סלמה רובין

תאריך עדכון: 05.2023

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

עיצוב נוף מבוסס טבע פארק ציבורי נחל איתן
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

חינוך וקהילה איכות מים שיתוף ציבור
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

ויסות והשהייה ניהול שותפויות איגום
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

ויסות והשהייה איגום הסדרת תשתיות
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

פיתוח נופי ויסות והשהייה פארק ציבורי
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

איגום ויסות והשהייה
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

שיקום בית גידול איגום ויסות והשהייה פארק ציבורי
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

פיתוח נופי איגום ויסות והשהייה
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיתוף ציבור שיקום בית גידול
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

פארק ציבורי נחל איתן
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

חקלאות שיתוף ציבור נחל איתן שיקום בית גידול
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

תוכנית ניטור איכות מים שיקום בית גידול ויסות והשהייה מעלה נחל
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

תיירות וטיילות פארק ציבורי נחל איתן שיקום בית גידול
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה פיתוח נופי
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

תיירות וטיילות פארק ציבורי ויסות והשהייה מורד נחל
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

פארק ציבורי חינוך וקהילה שיקום בית גידול פיתוח נופי תיירות וטיילות
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

ויסות והשהייה פיתוח נופי פארק ציבורי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

ניהול שותפויות נחל אכזב ויסות והשהייה
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

ניהול שותפויות שיקום בית גידול נחל איתן פיתוח נופי תיירות וטיילות
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

תיירות שיקום בית גידול פארק ציבורי השבת מים לטבע
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

שיקום בית גידול חינוך וקהילה פיתוח נופי פארק ציבורי תיירות וטיילות
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

שיקום בית גידול נחל אכזב פיתוח נופי תיירות וטיילות
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית חקלאות שיקום בית גידול
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

ניהול שותפויות איגום חינוך וקהילה ויסות והשהייה פארק ציבורי
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות מעלה נחל התייעלות כלכלית ניהול שותפויות
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

תוכנית ניטור פארק ציבורי
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

ויסות והשהייה פיתוח נופי פארק ציבורי
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

תוכנית ניטור חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

פארק ציבורי תועלות כלכליות שיקום בית גידול
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

פיצוי סביבתי ויסות והשהייה פיתוח נופי
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

פארק ציבורי הסדרת תשתיות תיירות וטיילות שיקום בית גידול פיצוי סביבתי
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים