אַגְמׇא
אַגְמׇא

מקרי בוחן Iconבריכות חורף במישור החוף

שיקום המגוון הביולוגי

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

בריכות חורף הן מקווי מים עונתיים הנוצרים בחודשי החורף בשקעים טופוגרפיים. בעבר היו שלוליות החורף מרכיב מרכזי בנוף של מישור החוף. במקרה זה יתוארו פעולות שיקום, שימור והקמה של שלוש בריכות חורף. הפעולות כולן נעשות כחלק מגישה שמכירה בתפקיד של הבריכות במערכת ההידרולוגית המקומית ובתועלת שלהן באיגום מי נגר. הבריכות נחשבות פתרון מבוסס טבע להשהיית הנגר העירוני והחקלאי, מפני שאיגום המים מפחית את העומסים בנחלים ובניקוז העירוני והוא אמצעי להעשרת מי התהום. שלוליות החורף הן מערכת אקולוגיות מיוחדת וייחודית. הבריכה היא ביתם של מינים הנמצאים בסכנת הכחדה, היא מחזקת מסדרונות אקולוגים ומעשירה את הטבע העירוני. כמו כן הבריכות מושכות אליהן מבקרים רבים, וכך מחזקות את החיבור של התושבים והקהילה למקום. בפרויקטים שיתוארו במקרה זה נערך שיתוף ציבור בתהליכי הביצוע מתוך תפיסה שהציבור ישמש בעתיד שגריר של הטבע, ישמור עליו ויחוש אחריות כלפי סביבתו.

רקע

אנשי צוות ושותפים

גורם אנשי מקצוע ארגון/חברה
צוות תכנון – מתחם הלוחמים ומכללת לוינסקי


יזם עיריית תל אביב-יפו
אדריכל ואקולוג ליאב שלם ליאב שלם
ייעוץ אקולוגי אביטל גזית
צוות תכנון – לב השרון יזם מועצה אזורית לב השרון
אדריכל ואקולוג ליאב שלם ליאב שלם
ייעוץ אקולוגי אביטל גזית
ייעוץ הידרולוגי דרור אפשטיין רשות  ניקוז  ונחלים שרון
ייעוץ חקלאות תומכת סביבה משרד החקלאות

ניתוח אזורי

בריכת חורף

בריכת חורף היא גוף מים עונתי הניזון ממי  נגר  ומליחותו נמוכה במיוחד. הבריכה אינה מחזיקה מים באופן קבוע – היא מתמלאת בחורף ומתייבשת בקיץ. מכיוון שבריכות חורף אוגרות את המים למשך כמה חודשים הן חלק מבסיס המערכת האקולוגית באגנים של נחלי אכזב במשך רוב השנה. התקופה שיש בה מופע של מים בבריכה נקראת הִידְרוֹפְּרֵיודָה (hydroperiod), והיא מושפעת ממספר גורמים לרבות קצה  חלחול  המים, כמות המילוי החוזר, עומק הבריכה וקצב האידוי (בריכות חורף בישראל, 2011). ההִידְרוֹפְּרֵיודָה היא הבסיס לקיומה של המערכת האקולוגית בבריכות החורף, וכאשר היא קצרה מדי היא עשויה להפוך להיות גורם מגביל להתפתחות ולהישרדות של החי בבריכות. לדוגמה, כדי שמיני הדו חיים שחיים בבריכה יוכלו להשלים את הגלגול, הבריכה צריכה להישאר מלאה לפרק זמן מינימלי של כמה חודשים. אם הבריכה תתייבש מוקדם מדי, הראשנים לא יספיק להשלים את הגלגול לבוגר. יתרה מכך, חלק ממאכלסי הבריכה, למשל מיני סרטנים, מטילים ביצים הנשמרות בשכבת הבוץ בקרקעית במשך חודשי הקיץ (ביצי קיימה). ביצים אלו לא יבקעו ויתפתחו לבוגרים אם ההידרופריודה תהיה קצרה מדי. מאפיין נוסף המשפיע על היכולת של הבריכה לתמוך בעושר המינים שחיים בה הוא איכות המים. בריכות החורף הן בית גידול עבור עבור קבוצות ייחודיות, לדוגמה בוציץ סוככני וחמישה מתוך שבעת מיני הדו חיים בישראל. כמו כן הן משמשות תחנת "תדלוק" לעופות נודדים. גם לשטח היבשתי שמסביב לבריכות יש חשיבות רבה. שטחים אלו הם חלק בלתי נפרד מבתי הגידול של מרחב השלולית, והם מספקים נקודות מסתור וצל (תמונה 1).

עד תחילת המאה העשרים היו בריכות החורף חלק מרכזי בנוף הארץ ישראלי המקומי (איור 1). על פי הערכות, מאז ועד היום נעלמו כ-95% מבריכות החורף שהיו במישור החוף (שיקום שטחים חקלאים, 2013).
(לקריאה נוספת – סעיף מאמרים בפרק מקורות)

מיקום בריכות החורף – המצב בעבר והמצב כיום

במקרה בוחן זה מתוארות פעולות של שיקום, שימור והקמה של שלוש בריכות חורף – שתיים מהן בתחום עיריית תל אביב-יפו (בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור, ובריכת מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום) ואחת בתחום המועצה האזורית לב השרון (בריכת חורף לב השרון – הקמה).

עיריית תל אביב-יפו

בריכת חורף מתחם הלוחמים השתרעה בעבר על פני 70 דונם בדרום-מזרח תל אביב-יפו. ברבות השנים הצטמצם מאוד שטחה של בריכת החורף ושל השטח הטבעי מסביבה בשל פיתוח מואץ של תל אביב-יפו וחולון (איור 2). לאורך השנים אף הוקמו במקום בתי מלאכה ואתר פסולת והמקום שימש גם כבסיס צבאי. בסקר משנת 2012 נמצא כי בשטח של הבריכה הגדולה נותרו מספר בריכות קטנות ששטחן הכולל הוא כשני דונם. סך הכול הבריכות והשטח הסובב אותן משתרעים על שטח של 30 דונם בצמוד למשרד הרישוי בחולון, על הגבול שבין שתי הערים (איור 3) (סקר תשתיות טבע עירוני תל אביב-יפו, 2012).

בריכת מכללת לוינסקי היא המשכו של נחל נאמן (נחל אכזב), המגיע מצפון ומתנקז לשקע במרזבה. בעבר הייתה באזור  בריכת חורף  גדולה שנקראה בריכת נאמן (איור 4). מאז עבר האזור תהליכי פיתוח והבריכה צומצמה באופן ניכר. שארית הבריכה נפגעה לאחרונה בגלל עבודות הפיתוח של מגדלי נאמן (איור 5). בחלק המערבי קיימת שלולית מוסדרת שהוקמה על ידי עיריית תל אביב-יפו, אך עדיין לא התפתח בה צומח עשיר (מקור: סקר תשתיות טבע עירוני תל אביב-יפו, 2012). במסגרת העבודות באזור הותקן בשטח נקז המשמש כגבול העליון למפלס המים. בזכות הנקז נמנעות הצפות בשטחים הבנויים מסביב, אך מנגד הוא גם מגביל את ההידרופריודה של הבריכה.

בריכת החורף מכללת לוינסקי והשטח הסובב אותה משתרעים על שטח של 120 דונם בצפון-מערב העיר תל אביב-יפו, בין אזורי חן בדרום למכללת לוינסקי ומגדלי נאמן בצפון (איור 6).

בתחום מועצה אזורית לב השרון

בריכת חורף לב השרון הוקמה במחפרה נטושה (תמונה 2). השטח הפתוח משתרע על 30 דונם בין יער קדימה ליישוב עין שריד (איור 7).

מסגרת תכנונית

בריכות חורף מתחם הלוחמים ומכללת לוינסקי נמצאות בשטח שמוגדר כמרקם עירוני בתמ"א 35. בתוכניות נוספות הגדרות השטח הן על פי הפירוט הבא:

  • בריכת מתחם הלוחמים – אזור עירוני בדגש מגורים (תמ"מ 5); אזור מגורים בבניה מרקמית, שטח פתוח עירוני (ת"א 5000).
  • בריכת מכללת לוינסקי – שטח יישוב, ציר ירוק מטרופוליני (תמ"מ 5); אזור תעסוקה עירוני, סימון אתר טבע עירוני (ת"א 5000).

הקמת בריכת החורף לב השרון בוצעה מתוקף ייעודו של השטח כאזור לפנאי ונופש ושייכותו למועצה האזורית לב השרון.

תהליכים שקדמו למקרה

זיהוי אתרי הטבע בסקר טבע עירוני של עיריית תל אביב-יפו

בשנת 2012 קידמה עיריית תל אביב-יפו באמצעות היחידה לתכנון אסטרטגי סקר טבע עירוני. הסקר נערך על ידי האקולוג ניר מעוז והתייחס ל-52 מכלולי טבע ו-38 אתרי טבע עירוני נקודתיים, שחלקם נמצאו באזורים המיועדים לשמש כשטחים פתוחים וחלקם באזורים המיועדים לבנייה (סקר תשתיות טבע עירוני תל אביב – יפו, 2012). שטחי בריכות החורף תועדו ונקבע כי הם בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה. המלצות הסקר הוטמעו בתוכנית האב לטבע עירוני בתל אביב-יפו (2016), ויישום עקרונותיה של תוכנית האב היו חלק מתוכנית המתאר המקומית (ת"א 5000, 2015). להלן פירוט המלצות הסקר:
בריכת מתחם הלוחמים (אתר מספר 36) – מקבץ של בריכות חורף שנוצרו במחפורות ושקעים שהיו בעבר שלולית אחת גדולה, ולצידן שטחי בור וחורשת איקליפטוסים. בריכת מתחם הלוחמים היא שריד אחרון לנופי הביצה ההיסטוריים באזור תל אביב וגוש דן. האתר כלוא בין תשתיות עירוניות, ואפשר להגדירו כאי אקולוגי ירוק ושקט בתחום מרחב אורבני צפוף ורועש. בסקר מופו מינים נדירים וייחודים של  בתי גידול לחים  ותועד עושר מינים גבוה של חסרי חוליות, דו חיים (ארבעה מינים שנמצאים בסיכון – חפרית מצויה, טריטון פסים, אילנית מצויה וקרפדה ירוקה) ועופות. השטח הוגדר כבעל חשיבות גבוהה ברצף החיבור לאתרים אחרים, על אף שנפוצה בו צמחייה פולשת. כמו כן הוא הוגדר כבית גידול לח בעל איכויות יוצאות דופן בשטח העירוני וכאתר לימוד ומחקר. המלצת הסקר הייתה לשמר את הבריכה וסביבתה (לפרטים ראו סקר תשתיות טבע עירוני תל אביב-יפו, 2012). חשוב לציין כי ללא כל קשר לסקר הטבע העירוני פעלה החברה להגנת הטבע לשימור הבריכה. לאחר החלטת העירייה לפעול לשימור הבריכה לקחו חלק בפרויקט בית הספר לטבע סביבה וחברה, הצוות התפעולי של מתחם המרלוג (מתחם לוגיסטי סמוך) ואגף שיפור פני העיר בעירייה.
בריכת מכללת לוינסקי (אתר מספר 23) – בסקר אותרו תצורות ויחידות צומח שונות ומגוון של בעלי חיים, ובכלל זה מינים שהם בסכנת הכחדה. מנגד, נמצא שבשטח נפוצים מינים פולשים של צומח ועופות. השטח הוגדר כבעל חשיבות גבוהה ברצף החיבור לאתרים אחרים. המלצות הסקר היו  שיקום  וטיפוח הבריכה וסביבתה (לפרטים ראו סקר תשתיות טבע עירוני תל אביב-יפו, 2012). במקביל לסקר עלו שתי יוזמות לשיקום הבריכה – האחת מטעם המכללות באזור והשנייה מטעם העירייה, לאחר שנציגים של מחלקת שפע סיירו בבריכת החורף המלאכותית בכפר הירוק והתרשמו ממנה. בריכת הכפר הירוק היא סיפור של הצלחה בכל הקשור לשיקום של בריכות חורף, והצלחתה גרמה לפעילים רבים ברחבי הארץ לפעול להקמת בריכות חורף נוספות (ראש העין, הרצליה ועוד).
חשוב לציין כי טרם התבססות הבריכה במכללת לוינסקי הקימה עיריית תל אביב-יפו בריכת חורף נוספת ממערב לבריכה הנוכחית, אולם עד כה לא התבססה בבריכה זו מערכת אקולוגית.

צורך בשירותי מערכת טבעיים

בשטחי המועצה האזורית לב השרון פעלה בעבר מחפורת חמרה. לאחר נטישתה היא הפכה למפגע נופי ובטיחותי. בשנת 2011 נערך סקר טבע עירוני ברחבי המועצה, ולאחריו החלה פעילות משותפת של משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמועצה האזורית לשיקום ולשחזור של אזורי טבע קטנים, כדי לספק שירותי  מערכת אקולוגית  לשדות החקלאיים. התפיסה שעמדה בבסיס הפעילות הייתה צמצום של סחף  קרקע  שמקורו בעיבוד אינטנסיבי ועידוד של הדברה ביולוגית, שימור קרקע והאבקת היבולים החקלאיים בדרך טבעית נוסף על ההאבקה של דבורי הדבש. במסגרת תהליכי השיקום הוחלט להעצים את המסדרון האקולוגי העובר באזור הפרויקט (המסדרון הוגדר על ידי רשות הטבע והגנים) באמצעות יצירה של בריכת חורף אשר תשמש כנקודה חמה אקולוגית. היוזמה של המועצה האזורית לב השרון קיבלה תמיכה מהקרן לשטחים פתוחים. את התכנון הנופי האקולוגי ביצע ליאב שלם בליווי משרד החקלאות ופיתוח הכפר (כחלק מפרויקט של חקלאות תומכת סביבה בהובלת אביב אבישר), אביטל גזית (אקולוגיה) ורשות ניקוז ונחלים שרון (הידרולוגיה).

מטרה ויעדים

המניע העיקרי לפרויקט

  1. היתכנות של יצירת בריכות חורף באופן מלאכותי – סיור מחלקת שפע של עיריית תל אביב-יפו בבריכת חורף הכפר הירוק (שהוקמה יש מאין במסגרת מחקר אקדמי) חשף את הצוות להצלחה. בעקבות כך, ולאחר הסרת החשש מפני התפתחות זחלי יתושים בבריכה, הוחלט על הקמה של בריכה דומה בשטח ציבורי פתוח באזור מכללת לוינסקי.
  2. סקר טבע עירוני שהוביל לשימור שטחים פתוחים עם ערכיות אקולוגית גבוהה בתוך אזורים בנויים וצפופים (בריכות חורף מתחם הלוחמים ומכללת לוינסקי) – בסקר סומנו שטחים פתוחים ברחבי העיר תל אביב-יפו שיכולים לשמש למטרות פנאי, נופש, חינוך ורווחת הציבור ולהגנה על מינים בסכנת הכחדה (זוחלים ועופות נודדים).
  3. שיקום מפגע נופי עבור צרכים חקלאיים – העלאת ערכיותו האקולוגית של שטח פתוח לאחר שנפגע, כדי שיתפקד כמסדרון אקולוגי וכספק שירותי מערכת טבעיים לשטחים החקלאיים במועצה אזורית לב השרון.

מטרה ויעדים

שיקום או הקמה של  בריכת חורף  תלויים במספר מרכיבים: ביסוס משך  איגום  המים וכמות המים; איכות מים גבוהה; יצירת  מורכבות מבנית  שתתמוך במגוון ביולוגי; הנגשה של האתר לציבור. השאיפה של הרשויות והארגונים הירוקים היא שתיווצר קהילה שתישא באחריות לשימור הטבע בבריכה ובסביבתה.
המצב הקיים בשטח ומטרות התכנון הם הבסיס להחלטה בנוגע לרמת השיקום האקולוגי הנדרשת: שיקום,  שחזור  או השבה לציבור. בפרויקט של הקמת בריכה חדשה למטרת ניהול   נגר  עילי  (בריכת לב השרון), המצב הקיים יכתיב את הפעולות הנדרשות לשילוב הבריכה במערכת האקולוגית הקיימת בשטח והעשרתה.

יעדים לשיקום ושמירה על שטח שבו בריכת חורף (בריכת מתחם הלוחמים ובריכת מכללת לוינסקי)

הבטחת כמות המים ואיכותם

  • הארכת ההידרופריודה על ידי בדיקת עומק הבריכה וחפירה או עיצוב הבריכה בהתאם.
  • שיפור איכות המים המזינים את הבריכה, בייחוד כאשר מדובר בבריכה שנגר עירוני מזוהם עשוי להגיע אליה. השיפור נעשה באמצעות יצירת מסנן ביולוגי (צמחי או סלעי) כמו בורות מלאים חצץ או תעלה מחלחלת.
  • השתלבות הבריכה במערכת ההידרולוגית המקומית ובמערכת הניקוז (ניתוח תרומת הבריכה להשהיית נגר עילי).

שיקום אקולוגי ונופי

  • סילוק מינים פולשים והפסקת השימוש בחומרי הדברה וריסוס.
  • שתילת צמחיית בר.
  • טיפול במזהמים (בעיקר מצבורי פסולת).
  • שטחים סביב הבריכה הוקצו למערכת האקולוגית בלבד, ובהם לא תוכננה פעילות או מעבר אדם.

הנגשת הבריכות לקהל הרחב

  • מיקום של אזורי ישיבה והצבת שילוט למבקרים ברחבי הבריכות.
  • גידור הבריכות מטעמי בטיחות.

יעדים נוספים עבור הקמת בריכת חורף חדשה (בריכת לב השרון)

הבטחת כמות המים ואיכותם

  • הגדרת אגן הניקוז וחישוב נפח האגירה של הבריכה – תכנון הנדסי וניקוזי.
  • איטום הקרקעית באזורים שאינם מתאימים להיווצרותן של בריכות חורף – ריפוד בשכבת חרסית.
  • יצירת בריכת שיקוע לסחף ולמזהמים המגיעים מהשדות החקלאיים.

העשרת  מי תהום  במקומות שהוגדרו בעלי רגישות גבוהה לחלחול בתמ"א 1

  • יצירת בריכת  חלחול  להחדרת עודפי המים למי התהום.

שיקום אקולוגי

  • עיצוב קרקעית הבריכה לצורך העשרת המורכבות המבנית.
סטטוטוריקה

שלוש בריכות החורף המתוארות במקרה זה ממוקמות בשטחים שייעודי הקרקע שלהם אפשרו ביצוע של פעולות שימור,  שיקום  והקמה. נוסף על כך יש לציין כי סקרי טבע עירוניים עשויים להיות כלי להנעת פרויקטים מסוג זה, מכיוון שבמסגרתם אפשר לזהות את האזורים המיועדים לשימור, לשיקום או להקמה, ולהגדיר את החשיבות האקו-הידרולוגית שלהם, בדומה למקרים המתוארים במקרה בוחן זה.

היבטים הידרולוגיים והנדסיים

בריכה לוויסות נגר

קרקעיתן של בריכות החורף אינה מאפשרת על פי רוב  חלחול  של המים. לפיכך הן מאפשרות להשהות את מי הנגר במרחב העירוני ובמרחב החקלאי ולווסת את זרימתם. באזורים שהוגדרו כבעלי רגישות גבוהה לחלחול בתמ"א 1 אפשר לנצל תכונה זו ולהקים בריכות חלחול להחדרת עודפי המים מבריכות החורף למי התהום.

העמקת הבריכות

הבריכות הועמקו לצורך הארכת ההידרופריודה (תמונות 3, 4). החפירה נעשתה בהתאם לעומק שכבת החרסית בקרקעית הבריכה המאפשרת את קיום המים לאחר אירועי הנגר (עקב מקדם החלחול האיטי של שכבת החרסית). בבריכת לב השרון, אשר בקרקעיתה הייתה שכבת חמרה, דופנה הקרקעית בשכבת חרסית.

שיפור איכות המים

איכות המים המזינים את בריכות החורף שופרה באמצעות ביו-פילטרים – בריכות מלאות בחצץ (לתשריט ראו: דיגום ברכת חורף מתחם הלוחמים, 2017), ובאמצעות בריכת שיקוע לטיפול במי הנגר לפני כניסתם לבריכת החורף (לפרטים נוספים ראו: תשריט  בריכת חורף  לב השרון, 2014). איכות המים בבריכת החורף חשובה לא רק בשל העובדה שריכוזים גבוהים של מזהמים פוגעים במערכת האקולוגית, אלא גם משום שהצטברות סחף בקרקעית הבריכה מקצרת את תקופת ההידרופריודה וגם פוגעת ביכולת של ביצי הקיימה להתבסס בקרקעית.

היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

ניטור המצב הקיים בבריכות

לפני הפרויקט בוצעו סקרים להערכת המצב הקיים בבריכות. בסקרים מופו בעלי החיים והצמחים באתרים השונים ונערכו ניטורים של איכות המים וההידרופריודה. ניטורים אלו ממשיכים להתבצע בחלק מהבריכות גם לאחר הקמתן.

טיפול במינים פולשים

כחלק מתהליכי השיקום והשימור סולקו מיני הצמחים הפולשים מהאתרים, גם באמצעות מחפר וגם באמצעות עקירה ידנית. הטיפול במינים הפולשים נעשה בליווי צמוד של אקולוג וללא שימוש בחומרי הדברה וריסוס.

שתילת צמחיית בר

לאחר הטיפול במינים הפולשים נשתלו צמחי בר על פי מפרט שתילה קפדני שהתבסס על עבודתו של ליאב שלם (שיקום שטחים חקלאים, 2013). בבבריכת לב השרון נשתלו יותר מ-100 מינים מקומיים שגדלים בקרקעות חמרה, 150 עצי בוסתן ועצים מקומיים וכ-30 מינים האופייניים לבריכות חורף. השתילים שנשתלו יוצרו במיוחד מחומר ריבוי מקומי על ידי אמנון חכימי וצוותו.

העתקת בעלי חיים

העתקת בעלי החיים לבריכות החורף מבריכות סמוכות בוצעה לאחר שנה שלמה שבה נבדקה ההידרופריודה והוברר כי היא כזו המאפשרת גלגול חיים שלם של מיני מפתח. יש לציין כי בבריכת לב השרון, אשר הוקמה יש מאין, חלק מהמינים שהועתקו לא שרדו. ההשערה היא כי מדובר במינים שהם רגישים לשינויים בסביבה וכי בית הגידול עדיין לא הגיע למצבו הטבעי.

הוספת מורכבות מבנית

כדי שבבריכות תתפתח  מערכת אקולוגית  עם עושר מינים רב נבנו בחלק מהן איים מלאכותיים. כמו כן הקרקעית עוצבה בשיפועים שונים (תלולים ומתונים). מטעמי בטיחות החלק בצד הקרוב לקהל המבקרים הוא מתון.

טיפול בזחלי יתושים

מקורות מים עומדים מושכים אליהם יתושים והם עשויים להפוך למטרד לתושבי האזור. בבריכות חורף שבהן מתפתחת מערכת אקולוגית יציבה חרקי המים המשגשגים באופן טבעי בבריכות, למשל שטגבון, טורפים את זחלי היתושים ומסייעים באופן טבעי להדברתם.

תכנון נוף והנגשה מבוקרת של מטיילים

הבריכות הן פארק טבע עירוני, ועל כן תכנון הנוף במקרה זה התמקד בהנגשה של האתר לקהל הרחב תוך שמירה על המערכת האקולוגית ללא פגע. לשם כך הוגדרו אזורים שהכניסה אליהם אסורה (מלבד לפעולות תחזוקה מינימליות), ובבריכת חורף מכללת לוינסקי אף נבנה שביל צף מחומר טבעי (תמונה 5). בזכות כך המטיילים יכולים להלך במרחב באופן חופשי בלי שהם פוגעים בצומח. לרווחת המטיילים הוסדרו מקומות חניה במרחק הליכה מהבריכות, הוקמו אזורי ישיבה, הוצבו שלטי הסברה ונשתל צומח מקומי שמספק צל.

היבטי נוף, חברה ומורשת

שיתוף ציבור

כחלק מגישה של רתימת ציבור להיות שגרירים של הטבע, שותפה האוכלוסייה המקומית בפעילויות השונות, כגון זריעה ושתילה של צמחי הבר ברחבי הבריכות, אירועי טבע וימי ניקיון ואף בהעברת הדרכות לקהל הרחב (תמונות 6, 7). תהליכי שיתוף הציבור הובלו על ידי ליאב שלם בשיתוף הרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב-יפו ומחלקת איכות החיים והסביבה במועצה האזורית לב השרון (להרחבה ראו: פארק טבע קהילתי, 2013).

אתר לימוד טבע

בריכת החורף מכללת לוינסקי משמשת כאתר לימודי עבור המסגרות החינוכיות שבאזור.

כלכלה, ניהול ותחזוקה

כלכלה ותקציב

בתחום עיריית תל אביב-יפו

פעולות השימור (מתחם הלוחמים) והשיקום (מכללת לוינסקי) מומנו על ידי עיריית תל אביב-יפו. התקציב שניתן על ידי העירייה היה עבור תהליך התכנון, הביצוע ותחזוקת האתר – סך הכול עשרות אלפי שקלים במתחם הלוחמים ומאות אלפי שקלים במכללת לוינסקי.

בתחום מועצה אזורית לב השרון

פעולות התכנון, הביצוע והתחזוקה של בריכת לב השרון מומנו בשנתיים הראשונות בעיקר על ידי הקרן לשטחים פתוחים בשיתוף המועצה האזורית לב השרון – סך הכול כמיליון וחצי ש"ח. כיום המועצה האזורית לב השרון מממנת את התחזוקה השנתית (גינון, ניקיון, תוספת זרעים וגידור) בהיקף של 100–200 אלף ש"ח בשנה.

מנגנון ניהול ותחזוקה

חלק בלתי נפרד מהתחזוקה של בריכות חורף הוא ניטור של גוף המים והמגוון הביולוגי אחת לכמה חודשים. כחלק מהניטור נבדקת נוכחות של יתושים בבריכה ונביטות חדשות של מינים פולשים נעקרות. נוסף על כך נעשה גיזום של צמחייה באזור הבריכה (באמצעות חרמש) ולכך שלוש מטרות עיקריות: שימור שבילים נגישים; לאפשר לאור השמש להגיע עד לקרקע לטובת כלל הצמחייה; ומניעת שריפות.
פעולות התחזוקה בכל שלוש הבריכות הנידונות כאן מלוות בידי ליאב שלם.

סיכום ולקחים

הפרויקט כיום

בתחום עיריית תל אביב-יפו

בריכת חורף מתחם הלוחמים פתוחה לקהל הרחב בכל שעות היממה. רוב פעולות השיקום ברחבי הבריכה בוצעו, אך הפרויקט עצמו עדיין לא תם. מתוכננת הוצאה של עצי האיקליפטוסים שצמחו בסביבתה. האיקליפטוסים הם מין לא מקומי, והם פוגעים במערכת האקולוגית של הבריכה – בגלל גודלם נוצר צל אשר פוגע במגוון הביולוגי בפני השטח ובבריכה עצמה. נוסף על כך, העלים הנושרים מצטברים בקרקעית הבריכה ואינם מתפרקים, ומעלים כך את עכירות המים. בחלק שבתחום השיפוט של עיריית חולון ישנה כוונה להסיר את האספלט ממגרש החניה הסמוך לצורך הגדלת נפח הבריכות הקיימות. יש לציין כי באזור עתיד לקום מתחם תחבורה גדול והכוונה היא לתכנן את השילוב שלו תוך פגיעה מינימלית בבתי הגידול בבריכות.
בבריכת חורף מכללת לוינסקי הושלמו כל תהליכי הביצוע והיא פתוחה לקהל הרחב בכל שעות היממה. יש לציין כי העירייה מבקשת לשמור על בריכת החורף במקביל לפיתוח האינטנסיבי בסביבתה במסגרת תוכנית בינוי גדולה (תוכנית 3700) ואף לחברה לפארק חולות עתידי אשר ימוקם מערבית לה.

בתחום מועצה אזורית לב השרון

בריכת חורף לב השרון הושלמה בשנת 2015 ונפתחה לקהל הרחב. במסגרת שלב ב לביצוע מתוכננת הוספה של אמצעי הצללה בסמוך לבריכה והוספה של כיתות לימוד. כמו כן יש תכנון להרחיב את מגרש החניה ולחבר את השבילים לשבילים הקיימים ביער קדימה. עוד מתוכנן  שיקום  מחודש לצמחייה באזורים שבהם היא לא נקלטה.

מדדי הערכה של הצלחת הפרויקט

בתחום עיריית תל אביב-יפו

כחלק מהתחזוקה של שתי הבריכות מתבצע מדי כמה חודשים ניטור אקולוגי להערכת תפקוד הבריכות והמערכות האקולוגית שבהן (לדוגמה, דיגום  בריכת חורף  מתחם הלוחמים, 2017).

בתחום מועצה אזורית לב השרון

גוף המים נוטר לצורכי בחינת מצב המגוון הביולוגי כחלק מהערכת הצלחתו של הפרויקט, אולם ניטור מקיף יותר טרם בוצע.

תובנות ולקחים לעתיד

פתרון מבוסס טבע

יש להרחיב את השימוש בבריכות חורף כפתרון מבוסס טבע באזורים שיש בהם צורך בהשהיה ובוויסות של  נגר  עילי, ובפרט במרחב העירוני הבנוי. השהיית הנגר העירוני בבריכה מפחיתה את העומס ממערכת הניקוז העירונית והטבעית (נחלים). בריכות החורף הן בית גידול ייחודי ועשיר במינים, ונוכחותן בעיר או בסמוך לה מעצימה את חוויית הטבע העירוני ומחברת את תושבי העיר והתלמידים לטבע ולחשיבות השמירה עליו. יתר על כן, בהוספת בריכות  חלחול  לעודפי המים אפשר לנצל את המים לשיקום מפלס מי התהום בתת-הקרקע. ראוי לציין כי שיקום של בריכות חורף או הקמה שלהן יכולים להיעשות בשטחים חקלאיים ובאזורים עירוניים כאחד.

בעלי תפקיד מנוסים

שיקום של בריכות חורף ויצירה של בריכות חורף מחייבים התערבות במערכת האקולוגית. לכן חשוב לשלב בתהליך יועצים, מתכננים ומבצעים מנוסים. לכל אתר המאפיינים הייחודיים לו ועל כן יש להתאים כל פרויקט למתרחש בשטח ולא לפעול לפי תוכנית עבודה כללית ונתונה מראש. ללא תכנון פרטני ומקצועי, שיקום הבריכות עלול להיכשל, ויתרה מכך, הבריכות יכולות להפוך למלכודת אקולוגית.

שמירה על מחזוריות מילוי בריכת החורף

כחלק מפעולות השיקום או הבנייה של בריכת החורף, מועתקים לשטחה מינים של צמחים ובעלי חיים. על מנת שמאכלסי הבריכה יוכלו להשלים את מעגל חייהם, חשוב לוודא מראש מקור המים של הבריכה קבוע ולא נפגע, ולבדוק את משך ההידרופריודה.

"הבשלת" בריכת החורף

מאז הקמת המדינה נעשו במישור החוף תהליכי פיתוח מואצים, אשר הובילו להפחתה דרסטית במספרן ובגודלן של בריכות החורף. בהקשר של מקרה בוחן זה, חשוב לעמוד על ההבדלים בין שיקום או שימור בריכה קיימת ליצירתה מחדש. ההבדל העיקרי הוא בבשלות של המערכת האקולוגית, לרבות נוכחות והצטברות חומר אורגני בקרקע, התבססות מיני הצומח ובעלי החיים והמורכבות המבנית. דוגמה לכך היא הניסיון שלא צלח להעתיק מינים ייחודים לבריכת לב השרון לאחר הקמתה. הסיבה לכך שבעלי החיים שהועתקו לא שרדו טמונה ככל הנראה בשילוב בין רגישותם לשינויים לחוסר ההתייצבות האקולוגית של הבריכה. לכן הקמה של בריכת חורף, גם אם אפשרית, אינה יכולה להיות פיצוי על הרס של בריכות חורף קיימות ואין להתייחס בקלות דעת לצעדים שכאלה.

מורכבות מבנית

למורכבות המבנית של בריכת החורף חשיבות רבה. המורכבות המבנית חשובה להתבססותה ולתפקודה של המערכת האקולוגית. המורכבות כוללת מגוון אלמנטים, לדוגמה גדות בשיפועים שונים, שטחים נרחבים מסביב לבריכה עצמה לצורכי קינון ומסתור, אזורים לא נגישים לקהל המבקרים, איים בתוך הבריכה וצומח ייחודי לבריכות חורף. נוסף על כך, כדי לתמוך גם באוכלוסיית העופות השוכנת בבריכות, גודלן צריך להיות דונם וחצי לכל הפחות.

טיפול בעצי איקליפטוס

עצי איקליפטוס הם מין לא מקומי במערכת אקולוגית של בריכות חורף, והסרתם משטחי הבריכה הכרחית משיקולים אקולוגיים. העלים הנושרים פוגעים בתפקוד האקולוגי מכיוון שהם מעלים את עכירות המים (כתוצאה מקושי של המערכת האקולוגית לפרק את העלים שנושרים לקרקע). יתרה מכך, הצל שיוצרים העצים פוגע במגוון הביולוגי. בדומה לטיפול בעצים אחרים גם לעקירת עצי איקליפטוס יש הד ציבורי שלילי, ועל כן יש חשיבות רבה להסברה ציבורית בנוגע לטיפול בעצים אלו.

פרויקטים דומים

קיימים מגוון פרויקטים דומים, למשל בריכת חורף שמוקמת יש מאין בסמוך ליישוב הקהילתי יעף, בריכת החורף באתר ראש ציפור בסמוך לנחל הירקון ועוד.

מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

  • בריכות חורף בישראל: חשיבות ואתגר השימור מידע לקובעי מדיניות ולמנהלי שטח, 2011, אלון רוטשילד ויואב פרלמן.
  • דיגום בריכת חורף מתחם הלוחמים, 2017, ליאב שלם (עיריית תל אביב – יפו).
  • סקר תשתיות טבע עירוני תל אביב – יפו, 2012, היחידה לתכנון אסטרטגי עיריית תל אביב – יפו.
  • פארק טבע קהילתי, 2013, ליאב שלם, אביטל גזית, יובל ספיר (אוניברסיטת תל אביב).
  • שיקום שטחים חקלאים לא מנוצלים על ידי השבת המכוון הביולוגי של צומח השרון ומאכלסי בריכות חורף, במסגרת פארק טבע קהילתי – הכפר הירוק, 2013, ליאב שלם (אוניברסיטת תל אביב).
  • שנתון סטטיסטי 2019, עיקרי הנתונים והמגמות, תל אביב – יפו, המרכז למחקר כלכלי וחברתי.
  • תוכנית אב לטבע עירוני בתל אביב – יפו 2016, המחלקה לתכנון אסטרטגי עיריית תל אביב יפו.
  • תוכנית מתאר מקומית לתל אביב יפו תא5000, 2015, מינהל ההנדסה לעיריית תל אביב יפו.
  • תשריט בריכת חורף לב השרון, 2014, ליאב שלם (מועצה אזורית לב השרון).
  • תשריט תוכנית מתאר מקומית לתל אביב יפו תא5000, 2015, מינהל ההנדסה לעיריית תל אביב יפו.
  •  Decline of wetland ecosystems in the coastal plain of Israel during the 20th century: Implications for wetland conservation and management, 2009, Noam Levin, Eldad Elron and Avital Gasith, Landscape and Urban Planning, Vol 92, p. 220-232.

מאמרים

  • האם שטחים חקלאיים מתאימים לקיום בריכות חורף, 2013, ליאב שלם ואביטל גזית (אוניברסיטת תל אביב).
  • עקרונות הקמת בריכת חורף מלאכותית, 2014, אביטל גזית (אוניברסיטת תל אביב).
  • בריכות חורף ושלוליות מקבלות את המעמד הראוי בסביבה העירונית ,2018, ליאב שלם ואביטל גזית.
  • נוף שכמעט אבד ולפתע שב – מהפכת ברכות החורף בישראל, 2019, אביטל גזית.

תודות

תודה רבה לאדריכל נוף ואקולוג ליאב שלם, שתרם מזמנו לכתיבת התוכן והתובנות ותיעד את הפרויקטים השונים. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.

כתיבה: נמרוד רבינוביץ
תאריך עדכון: אוגוסט 2021

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

פארק ציבורי נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

חינוך וקהילה שיתוף ציבור איכות מים
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

ויסות והשהייה איגום הסדרת תשתיות
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

פיתוח נופי פארק ציבורי ויסות והשהייה
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

איגום ויסות והשהייה
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

שיקום בית גידול פארק ציבורי איגום ויסות והשהייה
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

פיתוח נופי איגום ויסות והשהייה
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיתוף ציבור שיקום בית גידול
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

פארק ציבורי נחל איתן
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

שיתוף ציבור נחל איתן שיקום בית גידול חקלאות
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

תוכנית ניטור איכות מים שיקום בית גידול ויסות והשהייה מעלה נחל
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

פארק ציבורי תיירות וטיילות נחל איתן שיקום בית גידול
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה פיתוח נופי
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

תיירות וטיילות ויסות והשהייה מורד נחל פארק ציבורי
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

תיירות וטיילות פיתוח נופי חינוך וקהילה שיקום בית גידול פארק ציבורי
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

ויסות והשהייה פיתוח נופי פארק ציבורי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

נחל אכזב ניהול שותפויות ויסות והשהייה
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

תיירות וטיילות ניהול שותפויות נחל איתן שיקום בית גידול פיתוח נופי
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

תיירות שיקום בית גידול השבת מים לטבע פארק ציבורי
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

שיקום בית גידול חינוך וקהילה פיתוח נופי פארק ציבורי תיירות וטיילות
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

שיקום בית גידול נחל אכזב פיתוח נופי תיירות וטיילות
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית חקלאות שיקום בית גידול
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

ניהול שותפויות חינוך וקהילה ויסות והשהייה פארק ציבורי איגום
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה הסדרת תשתיות מעלה נחל התייעלות כלכלית
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

תוכנית ניטור פארק ציבורי
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

ויסות והשהייה פארק ציבורי פיתוח נופי
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול תוכנית ניטור
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

תועלות כלכליות פארק ציבורי שיקום בית גידול
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

פיצוי סביבתי ויסות והשהייה פיתוח נופי
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

פארק ציבורי הסדרת תשתיות שיקום בית גידול תיירות וטיילות פיצוי סביבתי
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים