ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

עיקרי המקרה

תכנון מערך משולב של שלושה פרויקטים להפחתה ולוויסות הנגר המגיע אל היישוב דבורייה מהשטח המבונה שבמעלה רכס הרי נצרת (עין מאהל) ומערוציו התלולים של נחל דבורה. הנגר המתנקז ליישוב גורם להצפות ומסב נזקים, בעיקר בשל הקושי של מערכת הניקוז של הישוב להעביר את הספיקות. קושי זה צפוי להחריף בעקבות ההרחבה המתוכננת של היישוב עין מאהל במעלה, וזאת משום צמצום השטח הפוטנציאלי לחלחול והגדלת ספיקת הנגר שיוזרם. על כן, רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי יזמה תכנון מערך משולב לוויסות הנגר והסחף באירועים שכיחים ורתמה בעלי עניין נוספים במרחב, כגון הקרן הקיימת לישראל ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לביצוע פרויקטים בין המעלה למורד בהתאם לתוואי השטח ולמגבלות התקציב: במעלה – פרויקט להסטת הנגר הזורם מפאתי היישוב עין מאהל מערבה לנחל ברק בן אבינועם; בתווך – פרויקט לוויסות  נגר  וסחף ביער מורדות נצרת, בין היישובים עין מאהל ודבורייה; ובמורד – תכנון סכרונים להשהיית נגר בפאתיה הצפוניים של דבורייה.

רקע

ניתוח אזורי

אגן היקוות ירדן דרומי

אגן היקוות ירדן דרומי מנקז של שטח 1,976 קמ"ר כאשר חלק מהשטחים אינם בתחום מדינת ישראל. חלקו הצפוני של אגן ההיקוות ירדן דרומי, המשתרע על שטח של כ-660 קמ"ר בין המורדות המזרחיים של הרי הגליל התחתון (הרי נצרת) ועד המורדות המזרחיים של הגלבוע וצפון השומרון נמצא בתחום אחריות  רשות ניקוז ונחלים  ירדן דרומי, (איור 1). בצפון האגן ארבעה נחלים מרכזיים – נחל תבור, נחל יששכר, נחל חרוד ונחל בזק, הזורמים מזרחה אל נהר הירדן הדרומי, אשר נמצא גם הוא בתחום אגן ההיקוות.

תת אגן נחל תבור (ואדי אל-בירה, وادي البيرة,)

אגן נחל תבור משתרע על שטח של כ-208 קמ"ר ואורכו של הנחל כ-31 ק"מ. מוצאו של נחל תבור באזור נצרת, במורדות המערביים של הר כסולות. משם הוא זורם דרך בקעת כסולות, מתפתל לרגלי הר תבור, חוצה את כביש עפולה-טבריה בקרבת הכפר דבורייה וממשיך לזרום ליישובים עין דור, כפר קיש וגזית דרך שמורת טבע נחל תבור, עד שנשפך לנהר הירדן סמוך לקיבוץ גשר. יובליו העיקריים של הנחל הם נחל ברק בן אבינועם, נחל דבורה, נחל השבעה, נחל קמה, נחל קיש, נחל רכש, נחל נין, נחל קוסמת ונחל עין דור. הנחלים דבורה וברק בן אבינועם זורמים ממזרח וממערב ליישוב עין מאהל. נחל דבורה מתנקז לכיוון דבורייה ותורם להצפות ביישוב (איור 2). (תוכנית אב לנחל תבור, 2009, סקר מכון דש"א, 2009)

נתונים הידרולוגיים

נחל תבור הוא נחל איתן, אך מופע הזרימה בו אינו רציף בשל תפיסת חלק מהמים לאורכו. כיום הזרימה הקבועה בנחל מעטה, ורוב המים שזורמים בו הם מי שיטפונות. הספיקה השנתית הממוצעת של הנחל היא 0.02 מ"ק/שנייה (באביב כ-0.03 מ"ק/שעה, ובמהלך חודשי הסתיו פוחתת לכ-0.01 מ"ק/שעה) ובמהלך חודשי הקיץ אין כלל זרימה רציפה בנחל. (להרחבה: סקר מכון דש"א, 2019)
כמות המשקעים השנתית הממוצעת במעלה נחל תבור היא כ-550 מ"מ גשם, היורדים בממוצע של 50 ימי גשם בשנה, בעיקר בחורף ובעונות המעבר. מרחב זה מתאפיין באירועי גשם מחוללי ספיקות גבוהות אשר מקורן באירועי גשם עוצמתיים ("שברי ענן") בשטחים מצומצמים ובפרק זמן קצר. אירועי גשם אלו מביאים לספיקות גבוהות (ספיקה חזויה של 9.6 מ"ק/שנייה בהסתברות של % 10) לשיטפונות ולסחף רב (להרחבה: מסמך תכנון הגנה על דבורייה, 2017). סחף זה מביא לדלדול הקרקע במעלה אגן הניקוז, בייחוד בשטחים חקלאיים, לסתימת מערכות הניקוז ומעבירי המים במורדות הנחלים ולהצפות במורד. (ראו: סקר מכון דש"א, 2010). הבעיה צפויה להחריף עם ההרחבה הצפויה של אזורי המגורים בעין מאהל במעלה ובדבורייה במורד. הרחבות אלו יצמצמו את שטחי החלחול הזמינים, וכך יגדילו את כמות הנגר במורד ואת  חלחול  הנגר במורד, באזור דבורייה (להרחבה: מסמך תכנון הגנה על דבורייה, 2017).

חי וצומח

שטח הפרויקט נמצא כולו בתוך  מסדרון אקולוגי  חשוב, המקשר בין החורשים והשטחים הפתוחים של רכסי הגליל התחתון (רכס הרי נצרת) לבין הגליל התחתון המזרחי ואגן נחל תבור. הצומח במרחב הפרויקטים הוא של יער טבעי (חורש ים תיכוני עשיר של חברת אלון מצוי ולבנה רפואית, שיחים, בני שיח ועשבוניים רבים) ויער נטוע של עצי אורן ירושלים, אקליפטוס, ברוש וארז. בדומה לנוף שתיאר הכומר וחוקר הטבע הנרי טריסטראם לפני כ-150 שנה, ברחבי היער הטבעי נמצאו פריחות של גיאופיטים שונים כגון כלניות ונוריות. שטח הפרויקט עשיר גם במיני בעלי חיים: נמצאו בו 15 מיני יונקים, לרבות צבוע, שהוא מין בסכנת הכחדה, ומינים שנמצאים בקטגוריה של "עתידו בסכנה" (צבי ארצישראלי, זאב מצוי וסמור), 10 מיני זוחלים (מהם אחדים מוגדרים מינים בסיכון) ו-38 מיני עופות מקננים (להרחבה: מסמך חוות דעת אקולוגית 2021).

מיקום מכלול הפרויקטים

שלושת הפרויקטים להפחתה ולוויסות של הנגר ממוקמים במרחב הדרום-מזרחי של רכס הרי נצרת, בין היישוב דבורייה במורד ליישובים נוף הגליל ועין מאהל במעלה. במורדו התלול של הרכס מתפתלים נחל ברק בן אבינועם (המנוקז לבקעת כסולות) ונחל דבורה ויובליו אל היישוב דבורייה. בתווך שבין גב הרכס ליישוב דבורייה נטוע יער מורדות נצרת. הפרויקטים מתפרשים על מרחב המחולק סטטוטורית בין היישובים לבין קרן קיימת לישראל. (איור 2).

מסגרת תכנונית של הפרויקט

מרחב הפרויקט מוגדר בתמ"א 35 כשטח בעל רגישות נופית-סביבתית גבוהה וכן שטח לשימור משאבי מים. נחל תבור מוגדר  עורק ניקוז  ראשי, ויובליו, כולל נחל דבורה ונחל ברק בן אבינועם, מוגדרים עורקים משניים (תמ"א 1). ביישובים עין מאהל במעלה ודבורייה במורד מותרים פיתוח והרחבה (הישוב דבורייה מוגדר בתמ"א 35 "יישוב מיוחד").
יער מורדות נצרת, הממוקם בין שני היישובים, הוא יער נטע אדם. הוא מנוהל על ידי קרן קיימת לישראל ויש בעניינו תוכניות פיתוח הקשורות גם למרחב ההתייחסות של מקרה בוחן זה.

מטרה ויעדים

תיאור הפרויקט

תהליכים שהשפיעו על קבלת ההחלטות בפרויקט (המחולל)

היישוב דבורייה שוכן למרגלותיו הצפון-מערביים של הר תבור ולמרגלות רכס נצרת. מגב הרכס מתנקז אל דבורייה  נגר  מהמרחב המבונה ושטחי החקלאות של היישוב עין מאהל ומיער מורדות נצרת. גודלו של האגן המתנקז ליישוב הוא 5.51 קמ"ר – כשליש ממנו (27%) נמצא בשטח הבנוי של היישוב עין מאהל (1.48 קמ"ר), כחצי (53%) שטחים חקלאיים (2.94 קמ"ר), והיתר (20%) שטח יער (1.09 קמ"ר). הנגר מתנקז לנחל דבורה מערוצים תלולים המאופיינים בזרימות שטפוניות, ונקלט במורד במובל הצפוני של היישוב לתוואי הניקוז בדבוריה. תוואי זה אינו מאפשר כיום לנקז באופן יעיל ולצמצם את ההצפות בישוב. בעתיד צפויות הזרימות להתעצם ואיתן גם הסיכוי לנזקי הצפות, בשל התרחבות מתוכננת של היישובים עין מאהל ודבורייה. במסגרת ההרחבה מתוכננת בנייה של שכונה חדשה בצידו המזרחי של הישוב דבורייה על פני 250 דונם. הנגר המגיע מהאגנים המזרחיים של ההרחבה יוסת וינוקז גם הוא לנחל דבורה. מצב זה יגדיל את האגן הכולל הנשען על היישוב לכ-7.43 קמ"ר. (להרחבה: מסמך תכנון הגנה על דבורייה, 2017).

המניע העיקרי לפרויקט

צמצום ההצפות ביישוב דבורייה שמקורן בנגר המגיע מעין מאהל במעלה ומערוצי נחל דבורה. הנחל וערוצים נוספים היורדים ממורד היישוב עין מאהל מנוקזים באופן טבעי אל חלקו הצפוני של היישוב. זרימות אלו גורמות להצפות ולנזקים ביישוב, וצפויות להתגבר בעתיד בעקבות הרחבת השטח הבנוי בעין מאהל במעלה האגן.
קיים קושי לתת מענה לניהול ולוויסות הנגר באמצעות מערכות הניקוז שבתחומי היישובים במעלה ובמורד ואין כיום הסכמה בין השותפים לתוכנית הגנה על הישוב. על כן יזמה רשות הניקוז תכנון מערך משולב להגנה באירועים שכיחים. הגנה זו נועדה לצמצום וויסות הזרימה בשטחים הפתוחים מחוץ לקו הכחול (גבול הסמכות הסטטוטורי) של היישוב, ובכך להפחית את נזקי ההצפות בדבורייה.

מטרה ויעדים ליישום

מטרת הפרויקט

מטרת הפרויקט היא להפחית ולווסת את הנגר מהמעלה ומערוצי נחל דבורה, בדגש על אירועי גשם שכיחים, ולצמצם את נזקי ההצפות ביישוב דבורייה.
בהתאם לכך, רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי קידמה תכנון מערך משולב להגנה על היישוב. התכנון הינו תכנון מערך משולב הכולל שלושה פתרונות מהמעלה למורד: האחד – פרויקט להסטת ערוץ תלול היוצא מפאתי היישוב עין מאהל מערבה לעבר אגן נחל ברק בן אבינועם; הפרויקט השני – פרויקט לוויסות נגר וסחף ביער מורדות נצרת המנוהל על ידי קק"ל; הפרויקט השלישי– הקמת מתקנים להשהיית הנגר בפאתיה הצפוניים של דבורייה.

סטטוטוריקה

תכנון המערך המשולב של הפרויקטים נעשה כחלק מעבודות תשתית של רשות הניקוז והנחלים ירדן דרומי, במימון ובשיתוף האגף לשימור  קרקע  וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. מרחב התכנון מושפע מתוכניות הרחבה למגורים ביישוב עין מאהל במעלה ובפאתיה הצפוניים של דבורייה במורד (תוכניות כמו תב"ע ג/1998; תב"ע ג/1998; תוכנית 251-089899, צפון מערב דבורייה)
במרחב שבין היישובים עין מאהל ודבורייה משתרעים 'יערות הקשת הגדולה' (תוכנית ג/ 17304), הכוללים את יער מורדות נצרת. שטח זה מנוהל על ידי הקרן הקיימת לישראל.
ייעודי הקרקע של היער מסווגים לסוגים שונים – יער נטע אדם קיים ומוצע, יער טבעי לטיפוח ויער טבעי לשימור, וכן נטיעות בגדות נחלים. ביער נקבעו ייעודי קרקע לצורכי נופש, טיילות, חניונים ומצפורים.

היבטים קנייניים / הסכמות עם בעלי הקרקעות

בפרויקט הסטת הערוץ לנחל ברק בן אבינועם גובשו הסכמות עם חקלאים תושבי האזור בנוגע להקמת מתקנים בשולי השטח החקלאי (נערכו דיונים עם בעלי החלקות וביוזמת המועצות קידמו את ההסכמות אשר אפשרו בין היתר הגנה גם על השטח החקלאי).

היבטים הידרולוגיים והנדסיים

הנגר העילי הזורם ממעלה האגן – השטח הבנוי והשטח החקלאי של היישוב עין מאהל – מתנקז דרך ארבעה ערוצי זרימה ונקלט במובל הצפוני בדבורייה. אורכו של מובל זה הוא 750 מ' וקוטרו 60–100 ס"מ. על פי חישוב שבוצע גובשה ההערכה כי ספיקות התכן בכניסה למובל ביישוב בעקבות בניית השכונות המתוכננות צפוי להיות 48.4 מ"ק/שנייה בהסתברות של 1% ו-18.2 מ"ק/שנייה בהסתברות של 20% (ראו: מסמך תכנון הגנה על דבורייה, 2017). על מנת לרסן את עוצמת הספיקות נבדקו מספר חלופות. בין היתר נבחנו הצעות להקמתם של שלושה מתקני ויסות שתוכננו לעמוד בזרימות בעלות הסתברות של 1%. מתקנים אלו הם מתקני ויסות בנפח של 19,500 מ"ק עד 92,500 מ"ק, אשר לשם הקמתם יש להרים סוללות בגובה של 15–20 מטרים במרחב היער. גורמי קק"ל התנגדו להצעה זו בשל פגיעה אפשרית במרחב ובתפקודי היער, ולבסוף הוסכם על תכנון מערך משולב של שלושה פרויקטים בין המעלה למורד, המביא לידי ביטוי גם את צורכי היער ומאפייניו (איור 3):

1. הסטת ערוץ לאגן נחל ברק בן אבינועם והפחתת הנגר העילי המתנקז לדבורייה.
2. הארכת קווי זרימה ופעולות לוויסות  נגר  וסחף ביער מורדות נצרת.
3. הקמת איגומים וסכרונים לריסון מהירות זרימת הנגר בפאתיה הצפוניים של דבורייה.
   להלן פירוט של הפתרונות (מהמעלה למורד)

1. הסטת ערוץ נחל המתנקז לישוב דבורייה לעבר אגן נחל ברק בן אבינועם

פרויקט הטיה של הערוץ באגן המרכזי לכיוון מערב אל נחל ברק בן אבינועם על מנת להפחית את כמות הנגר הזורם לדבורייה (איור 4). הסטה זו צפויה להפחית את הספיקות מ-48.4 מ"ק/שנייה ל-38.7 מ"ק/שנייה (1%) ומ-18.2 מ"ק/שנייה ל-14.5 מ"ק/שנייה (20%). הצפי הוא שבחלופה זו יגדלו הספיקות בנחל ברק (במוצא האגן שבו הנחל זורם בשטחים חקלאיים) מ-14.1 מ"ק/שנייה ל-17.4 מ"ק/שנייה (10%) (ראו: מסמך תכנון הגנה על דבורייה, 2017).

פעולות הנדסיות:

הנגר המגיע מעין מאהל במעלה זורם בתעלת צד במורד עין מאהל (בואכה דבורייה) ומוזרם לתעלת  ניקוז  מוסדרת (מתוכננת לספיקות 10 ממ"ק לשנייה, עד 2%) (תמונה 1); במורד הוסטה התעלה באמצעות מעביר אירי (תמונה 2) בשיפוע טבעי לתעלה פתוחה נוספת שנחפרה לאורך דרך חקלאית קיימת. מנקודה זו חוצה התעלה שטחים חקלאיים בחזרה לדרך נוף קק"ל קיימת. כדי שמי הנגר לא יציפו שטח חקלאי נבנה קיר תומך (תמונה 3), ודרך נוף קק"ל הורחבה במטר והוטתה בזווית של 5% לכיוון שטח היער. לבסוף מתחברת התעלה – דרך בריכת שיקוע – לנחל ברק בן אבינועם (תמונה 4). במקטע זה, שבו תעלת ההטיה מתחברת עם נחל ברק, מקודם פיתוח של קק"ל (דרך הר דבורה, הנמשכת מנוף הגליל ועד להר דבורה). הביצוע לא פגע בעצי המטע (מלבד העתקה של שני עצים) ולא בעצי החורש בשטח הפרויקט. נחל ברק בן אבינועם, האוסף עתה גם את מי הנגר שהוטו מנחל דבורה, זורם דרומה עד לחיבורו עם נחל תבור.
משך הזמן שנדרש לתכנון הפרויקט ולקבלת אישור הוא שנה וחצי (כולל אישור מהנדס המועצה והגעה להסכמות עם החקלאים) הפרויקט בוצע בחורף 2021 ונמשך שלושה חודשים.

2. פעולות לוויסות נגר וסחף ביער מורדות נצרת

פרויקט זה הוא פרי יוזמה של  רשות ניקוז ונחלים  ירדן דרומי, בשיתוף פעולה עם קרן קיימת לישראל ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ותוכנן על ידי המתכנן יצחק משה. הפרויקט משתלב בתורת ניהול היער של קק"ל ובעקרונות ובכלים שקק"ל מפתחת לשיקום אקו-הידרולוגי של נחלים במקרקעי הייעור. לפי תורה זו, יערות קולטים באופן טבעי נגר וסחף העוברים דרכם ומווסתים כך את זרימתם. כלומר, ויסות הנגר והסחף הוא חלק משירותי המערכת של היער. העיקרון התכנוני המוביל הוא הבטחת יער בריא, מגוון ועתיר צומח (עצי, שיחי ועשבוני), המסוגל לקלוט חלק ניכר של מי הגשם והנגר מהמעלה וכן את הנגר והסחף הנוצרים בתחום היער ('המים נשארים ביער').
יער מורדות נצרת חוצץ בין השטח הבנוי של היישוב עין מאהל והשטחים החקלאיים שלמרגלותיו במעלה לבין הישוב דבורייה שבמורד האגן. שטח היער הוא כ-44% משטח האגן. נחל דבורה ואפיקיו של הנחל עוברים בשטח היער, וצמחיית האפיקים שלהם מגוונת וצפופה. כך מתאפשר  חידור  של חלק ממי הנגר והסחף. משום כך יער מורדות נצרת, הממוקם במדרונות שמעל דבורייה, יכול לסייע בהגנה על היישוב מתרומות נגר וסחף שכיחות. אלא שמנגד יש ביער גם מרכיבים יוצרי נגר, התורמים נגר וסחף לשטחים במורד היער, כגון דרכים מסוגים שונים (דרכים ראשיות מאספלט ומצע, דרכי עפר וקווי חיץ לאש וקטעי דרך הממוקמים בחתך הזרימה של אפיקי נחל דבורה), ראשי ערוצים פעילים ושטחים חקלאיים (ראו: יער מורדות נצרת- דוח מסכם, 2019).

פעולות מתוכננות (איור 5):
א. הקמת "שקעים" ו"סוללות"('פסי האטה' מוטים לעבר המדרונות המיוערים) (תמונה 5) – לטובת מניעת הצטברות של נגר לאורך דרכים וניקוז הנגר במרחקים קצרים זה מזה (לאורך הדרכים). הומלץ לבצע שקעים מסוג זה במרחקים קצרים של עד 50 מטרים. פיזור הנגר באופן זה קוטע את רציפות הזרימה, מפזר את ריכוזי הנגר והסחף ומאפשר הזרמה של מים למספר שטחי יער, להשקיית שטח צומח ולשטחי  חלחול  רחבים יותר. בתוכנית ניתנה עדיפות לטיפול בדרכים ובקווי חיץ לאש תלולים המתנקזים לאפיקי נחל דבורה (להרחבה: יער מורדות נצרת- דוח מסכם, 2019).
ב. הוצאה של צירי דרך מתוך אפיקי הנחל והתווייתם לאורך מדרונות היער (תמונה 6) – לטובת תכנון אפיקים יציבים ועתירי צומח ושמירה על הצומח בנחל לצורך הפחתת הנגר וויסות הנגר והסחף באפיקים.  שיקום  קטעי אפיק אלו יתבצע על ידי "הוצאת" הדרך מהאפיק וביצוע דרך חלופית במדרון.
ג. ייצוב ראשי ערוצים (Gully head stabilization) – ראשי ערוצים פעילים (מתחתרים לאחור בהשפעת הזרימה השיטפונית) פוגעים בבריאות הנחל, גורמים לסחיפת  קרקע  באפיק ולעקירת צומח האפיק. נוסף על כך, ראשי הערוצים הפעילים מקטינים את חתך הזרימה באפיק ואחראים להגברת מהירות הזרימה באפיק. ייצוב ראשי הערוצים מצמצם את תהליכי הסחיפה ובכך מאפשר את שיקום הצומח. כמו כן, ייצוב ראשי הערוצים מונע את הפגיעה בדרכים ובשבילים החוצים את הנחלים (תמונה 7). המתקן לייצוב ראש הערוץ יבוצע באמצעות מזרוני רנו ממולאים באבן בשילוב "שיני" בטון לעיגון ולייצוב. (להרחבה: יער מורדות נצרת- דוח מסכם, 2019).
ד. טיפול בנגר ובסחף הנתרמים ליער ממדרונות מעובדים – מניעת ריכוז הנגר לאורך תעלות הדרך וניקוזו למדרונות המיוערים.

3. סכרונים לריסון נגר וסחף במורד נחל דבורה

הפרויקט תוכנן על ידי אדריכל הנוף ערן געש (ערן געש אדריכלות נוף) בבקרה תכנונית של משרד פלגי מים. בריכות הוויסות (השקטה), הכוללות סכרונים, מתוכננות במורד נחל דבורה ובמורד ערוץ נוסף המתחתר אל היישוב, כך שמי הנגר ייקלטו במוקד במובל המים הצפוני של היישוב. מתקנים אלו נועדו לסייע בהקטנת מהירויות הזרימה במורד הערוצים התלולים המתנקזים אל היישוב באירועי שגרה ואין הם מתאימים להשהיה או לוויסות של נגר בעת אירועי גשם שיטפוניים משום שהנפחים המתוכננים זניחים ביחס לנפחי אירועי הגשם הצפויים (ספיקות התכן שחושבו משני אגני הניקוז הן 23.7 מ"ק/שנייה בהסתברות של 1% ועד 9.0 מ"ק/שנייה בהסתברות של 20%).

בשלב ראשון תוכננו שבע בריכות ויסות וסכרונים (איור 6), חפורים בעומק ממוצע של כ-1.2 מטר, פתחם בגובה 60 ס"מ והם חסרי מוצא בתחתית. כל מתקן יכול לאגור נגר בנפח של כ-15–50 מ"ק (שרטוט תוכנית הסכרונים). נוסף על כך הסכרונים מאפשרים שקיעה של סחף גס, ובכך תורמים לצמצום כמות הסחף המגיעה אל היישוב וסותמת את מערכת הניקוז. הסכרונים בנויים מאבן גיר מקומית ומשתלבים בסביבה הטבעית (תמונה 8). (להרחבה: מסמך ריסון זרימות נחל תבור מורד נוף הגליל, פלגי מים).

היבט תחזוקתי: מניסיון החורף האחרון בבריכת ההשהיה (במסגרת פרויקט הטיית נחל דבורה לנחל ברק בן אבינועם, תמונה 4) עולה כי בבריכות מצטבר סחף. כדי להעריך את העומק שיש להגיע אליו בעת ניקיון הסחף המצטבר, הומלץ להניח בולדרים בהיקפה של קרקעית הסכרונים.

הפרויקט הושלם בנובמבר 2022

היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

כחלק מפרויקט הקמת מתקני ההשקטה והסכרונים להשהיית הנגר במעלה דבורייה הוצע להעשיר את מגוון בתי הגידול באזור התכנון. לצורך כך הוזמנה חוות דעת אקולוגית (להרחבה: נחל דבורייה סקירה וחוות דעת אקולוגית, 2021). בחוות הדעת האקולוגית הומלץ להסדיר את בריכות ההשהיה כך שישמשו כגופי מים עונתיים ויאפשרו התפתחות של בתי גידול לחים. התכנון בפועל של מתקני ההשקטה לא כלל לבסוף אפשרות זו. ההערכה היא כי בריכות הוויסות והסכרונים יכולים לצמצם פגיעה בבתי גידול הנפגעים מסחף והתחתרות הקרקע במדרונות.

היבטי נוף, חברה ומורשת

כחלק מהקמת הבריכות המיועדות להשהיית הנגר במעלה דבורייה מוצע לשפר ולהסדיר את הניקוז בדרכי הנוף ושבילי הטיול שבשטח ולפתח שטח ציבורי פתוח לתושבי היישוב, כולל חניה מסודרת, מצפור ואזור פיקניק לטובת פעילות נופש ופנאי. שטח החניון, בתכנון ובתקצוב קק"ל, עומד לקראת ביצוע.
באזור המורד של יער נצרת נמצאים מעיינות ואתרים ארכיאולוגיים וכן בוצעו מספר פרויקטים נופיים-תרבותיים דוגמת פרויקט 'עינות שועים' בתכנון אדריכל הנוף ערן געש. במסגרת תכנון וביצוע הפרויקט שותפו בני נוער מהיישוב עין מאהל, ובשטח מתוכננים פרויקטים נוספים עבור פעילות פנאי ונופש.

כלכלה, ניהול ותחזוקה

כלכלה ותקציב

עלות ביצוע הטיית הנגר מנחל דבורייה לנחל ברק – 1.2 מיליון ש"ח, במימון משרד החקלאות ופיתוח הכפר והקרן הקיימת לישראל.

מנגנון ניהול ותחזוקה

ניהול ותחזוקת הפרויקטים הם באחריות רשות הניקוז וקק"ל – בתיאום. הרשות המקומית אחראית לפינוי פסולת החוסמת את המובל.

סיכום ולקחים

הפרויקט כיום

שלבים שהושלמו

• פרויקט הסטת ערוץ לאגן נחל ברק בן אבינועם הושלם בחורף 2021.
• פעולות לוויסות  נגר  וסחף ביער מורדות נצרת – הביצוע בפועל כלל עד כה הטיית מי נגר באחת הדרכים המחברות את דבורייה לכיוון עין מאהל. ייצוב ראשי הערוצים ושינוי תוואי דרכי עפר הממוקמות בקטעי אפיק לא בוצע עדיין.
• הקמת איגומים וסכרונים לריסון מהירות זרימת הנגר בפאתיה הצפוניים של דבורייה – הפרויקט הושלם בנובמבר 2022.

מדדי הערכה של הצלחת הפרויקט

צמצום סיכון להצפות בהסתברות של 10% – תכנון מערך משולב של פרויקטים לצמצום הנגר בזמן קצר ובתקציב נמוך כפתרון מנע ראשוני, אשר נועד לתת מענה לאירועי זרימה בהסתברות של 10%.

תובנות ולקחים לעתיד

• תכנון מערך משולב לוויסות נגר בשטחים פתוחים, בין המעלה למורד – השילוב של מספר פתרונות בקנה מידה קטן יכול לתת מענה לצורכי וויסות נגר במקרים שבהם אין רצון או יכולות להקים מתקן הנדסי רחב היקף (בגודל ובתקציב).
• חשיבה מחוץ ל'קו הכחול' (גבולות תכנין בנין העיר) – הפרויקט הוא דוגמה לפתרון של ויסות נגר וצמצום סיכוני הצפה ביישוב מחוץ לקו הכחול שלו. פתרון זה התאפשר הודות לשיתופי פעולה מרחביים באזור (רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי, היישוב במורד (דבורייה), הישוב במעלה (עין מאהל) וקק"ל, אשר מנהלת את השטח הפתוח שביניהן. שיתופי פעולה מסוג זה הם חלק מרכזי בתפיסה האגנית המשלבת, שמבוססת על שיח בין שחקנים שונים באגן המשפיעים זה על זה.
• שיתופי פעולה בממשק נחל-יער וניצול שירותי מערכת של שטח מיוער לוויסות והשהייה – המערך המשולב של הפרויקטים הוא דוגמה לשיתוף פעולה פורה ובר-קיימה בין הגורמים השונים במרחב (רשות הניקוז והנחלים, קק"ל, רשויות מקומיות ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר). שיתוף פעולה מסוג זה נתן ביטוי לא רק לבעיות היישובים, אלא גם למאפייני השטח המיוער והשימושים השונים שלו.
• תכנון הנוף החל משלבי התכנון הראשונים, כולל ליווי הביצוע – בפרויקטים אשר מבוצעים במרחב בעל ערך של טיילות ופנאי, מומלץ לשלב תכנון נופי החל מהשלבים הראשונים של הפרויקט ועד לביצוע, כולל שלבי התחזוקה. בפרויקט ההסטה לנחל ברק בן אבינועם המופע של האלמנטים ההנדסיים (המעביר האירי וקיר התמך בחלקה החקלאית) הם בעלי מופע דומיננטי במרחב וסמוכים לשבילי טיילות. תכנון נופי מקדים יכל לייצר תועלות נופיות ואף אקולוגיות.
• ניטור לאחר ביצוע – על מנת להעריך את המענה של תכנון מערך משולב כפי שמוצג במקרה זה, מומלץ למדוד לאורך זמן את הספיקות במורד הנחל. במקרה זה, הפרויקטים נועדו לתת מענה לספיקות בהסתברות של 10%.

מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

• אישורה של תכנית "יערות הקשת הגדולה" ג/ 17304 – מחזון למציאות, 2014, בונה, ע., וחובריו
• הגנה על דבורייה מנגר במעלה, יולי 2017, פלגי מים
• הנחיות לתכנון הידראולי של ערוצי  ניקוז  ונחלים, 2016, האגף לשימור  קרקע  וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
• יער מורדות נצרת דוח מסכם, דצמבר 2019, יצחק משה
• נחל דבורייה – סקירה וחוות דעת אקולוגית, 2021, אלדד אלרון
• סקר מזרח הגליל התחתון, אוגוסט 2019, מכון דש"א
• רגישות סביבתית לפעולות תחזוקה של הערוצים ירדן דרומי, נובמבר 2010, מכון דש"א
• שיקום אקו-הידרולוגי של נחלים ומעיינות במקרקעי הייעור של קק"ל, 2021, סקוטלסקי א, אוסטרובסקי ג ומרקל ד.
• שרטוט השהיית  נגר  באמצעות סכרונים, ערן געש אדריכלות נוף
• תוכנית אב אגן נחל תבור, מאי 2009,  רשות ניקוז ונחלים  ירדן דרומי

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט על רבדיו ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה לענת ברזילי מרשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, לעמית קולטין ולדימה גרליאנץ ממשרד פלגי מים, ליצחק משה, לגיל עצמון (מנהל אזור גליל תחתון) רועי הראל ועדי קליגר מקק"ל, לערן געש ממשרד געש אדריכלות נוף, לאיסמאיל אטרש מהנדס היישוב דבורייה.

כתיבה: ד"ר גלעד רונן

עריכה: יעל סלמה רובין