אַגְמׇא
אַגְמׇא

מקרי בוחן Iconפארק ציפורים – אגמון חפר

פיתוח תיירות ושימור טבע בשטח חקלאי

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

פארק הציפורים בנחל אלכסנדר הוקם בשטח בריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש והוא אתר טבעי מנוהל ולא פארק עירוני קלאסי. מקורו בצורך בשמירה על שטחים פתוחים וטבע פראי לרווחת הציבור. באזור הבריכות נותרו שרידים של בית גידול ביצתי טבעי,  מערכת אקולוגית  נדירה וייחודית שמושכת אליה מיני עופות מים בנתיב נדידתם לאפריקה וחזרה (ביניהן שרשיר, אגמיה, מגלן, סופית, סיקסק, שלדג לבן חזה, מיני אנפיות, חופמאי ועוד).

פארק הציפורים, או בשמו המוכר אגמון עמק חפר, הוא חלק בהגשמת החזון של מנהלת נחל אלכסנדר לשיקום שימור ופיתוח הנחל, ששורטט לראשונה בתוכנית האב משנת 1995. נוסף על הערכיות האקולוגית במקום, האזור סומן כיחיד לאורך נחל אלכסנדר שבו אפשר להרחיב את מסדרון הנחל וכך להשיב אליו את מאפייניו הטבעיים.
התוכנית להקמת הפארק, פרי יוזמתה של רשות  ניקוז  ונחלים שרון, אושרה בתהליך סטטוטורי שארך כמעט עשור, לאחר שהובאה לשולחן הוועדה המחוזית בשלושה שלבי אישור – תוכנית אב, תוכנית מתאר ותכנון מפורט, ובלי שהופיעה בתוכניות ארציות. לנגד עיני הרשות וצוות התכנון עמד הצורך בתכנון פרויקט ישים וכדאי מול בעלי הקרקעות מהקיבוץ, וההבנה הרווחת הייתה שמימוש התוכנית תלוי גם ביציבות הכלכלית ובתרומת הפארק לכלכלה המקומית. באופן יוצא מן הכלל, הייעוד של שטח הבריכות לא שונה ונותר שטח חקלאי. השטח הועבר לידי  רשות ניקוז ונחלים  שרון והמועצה המקומית עמק חפר לצורך הקמה ותחזוקה של הפארק בהסכם הבנות מפורט. בחוזה נקבע כי האתר יישאר טבעי ולא יוקם בו כל מבנה או מגרש חניה וכי כל התועלות הכלכליות שתצמחנה מהגעת המבקרים לאזור יהיו של קיבוץ עין החורש, שמחובר לפארק בשביל רגלי ובגשר.

תכנון הפארק מבטא את השילוב בין ערכים של שימור טבע ואקולוגיה לערכים של פיתוח נופי, תיירות פנים וחינוך (איור 1). כדי לפגוע כמה שפחות בערכי הטבע, נקבעו ארבעה עקרונות מובילים לתכנון: שימור הגאומטריה הבסיסית של בריכות הדגים; אימוץ הנוף החקלאי של עמק חפר; שימוש בחומרים טבעיים במתקנים בפארק; צמצום ככל האפשר של עבודות העפר. דוגמאות לפעולות ברוח זו הן ההתערבות המזערית בתשתית הבריכות, הסבת האדמה החפורה לאיים מלאכותיים בתוך גופי המים, הקמת מצפורים שמוטמעים בנוף וההחלטה להתיר תנועה באתר רק באמצעי שינוע ירוקים. מטעמים אקולוגים וכלכליים, מילוי האגם מבוסס על מי שיטפונות מנחל אלכסנדר כדי להבטיח את איכות המים לא נעשה שימוש במים שמקורם באירוע גשם ראשון בעונה.

כיום, אגמון עמק חפר הוא מוקד תיירותי שמושך אליו קהל רב, והוא חלק ממערכת שבילי אופניים והולכי רגל לאורך נחל אלכסנדר (תמונה 1). בעתיד תושלם התוכנית לשיקום קטע הנחל הצמוד לפארק.
הפרויקט קיבל תמיכה ממגוון גופים, ובהם רשות ניקוז ונחלים שרון, המועצה האזורית עמק חפר, הקרן לשטחים פתוחים, אגודת ידידי קק"ל JNF קנדה, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה.

"החזון של כל מי שעוסקים במלאכה הוא לשקם את איכות המים בנחל אלכסנדר ולהפוך את עמק חפר לאחו הלח של ישראל, אח לאגמון החולה ולעמק המעיינות. מקום כזה יהיה תרומה אדירה לטבע, לחובבי הטבע ולציבור המתגורר במרכז הארץ וכָּמֵהַּ לבילוי בשטחים פתוחים"
(ירון צרקא, צפר ראשי בקק"ל)

רקע

אנשי צוות ושותפים

גורם אנשי מקצוע ארגון/חברה
יזם
רשות  ניקוז  ונחלים שרון ניסים אלמון מנכ"ל  רשות ניקוז ונחלים  שרון
דרור אפשטיין מהנדס רשות ניקוז ונחלים שרון
החברה הכלכלית עמק חפר אייל עמרמי מנהל אגמון עמק חפר
צוות ניהול ותכנון מנהל פרויקט עמוס ברנדייס ומירב גנקין עמוס ברנדייס – אדריכלות ותכנון עירוני ואזורי בע"מ
תכנון נוף וסביבה ליאור לווינגר, רוני גורן וגיא נרדי סטודיו אורבנוף
מהנדס סביבה דרור אפשטיין רשות ניקוז ונחלים שרון
ייעוץ אקולוגי וסביבתי ד"ר רון פרומקין ד"ר רון פרומקין – ייעוץ אקולוגי סביבתי
ייעוץ לטיפול במים אמיתי אבנון א.א. מהנדסים
קבלן ביצוע יעקב שפרן
רשות הטבע והגנים אבי אוזן
תוכנית מים גלעד ספיר DHV-MED בע"מ
נגישות יעקב עילם
בטיחות איציק רייך
עיצוב שילוט גליה ארז

שותפים

קרן קיימת לישראל
המשרד להגנת הסביבה
אפיקי עמק חפר צביקה גרבר
המועצה האזורית עמק חפר אידן רני

ניתוח אזורי

אגן אלכסנדר

נחל אלכסנדר הוא מהגדולים שבנחלי השרון. שטח אגן ההיקוות שלו הוא כ-540 קמ"ר, והוא מתפרש בין המורדות המערביים של הרי השומרון (הר עיבל והר גריזים) וקו פרשת המים הארצי במזרח לים התיכון באזור נתניה במערב (איור 2). רוב שטח האגן ממוקם בשדרת ההר ושליש ממנו עובר במישור החוף. בשדרת ההר המים מחלחלים אל תת-הקרקע, ולכן בחלקו העליון (מבורגתה ומזרחה) נחל אלכסנדר הוא נחל אכזב, ואילו במורדו הוא נחל איתן. אורכו של ערוץ הנחל הראשי 44 ק"מ (34 ק"מ בשטח ישראל) והוא עובר מצפון לכוכב יאיר ומתעקל מזרחה בסמוך למושב עולש עד שנשפך לים, בין מכמורת בצפון לבית ינאי בדרום בתחום גן לאומי מוכרז. יובליו הגדולים של נחל אלכסנדר הם נחל שכם, נחל תאנים, נחל אומץ, נחל בחן ונחל אביחיל. האגן נמצא בתחום אחריות רשות ניקוז ונחלים שרון.

נחל אלכסנדר

נחל אלכסנדר הוא  נחל אכזב  עד לאזור בורגתה ואיתן מבורגתה לים. חלקו האיתן, כנחלים אחרים במישור החוף, ניזון בעבר מנביעות רבות שהיו לאורכו. ניצול מוגבר של מי התהום וניצול מים עיליים לחקלאות הורידו את מפלס מי התהום וייבשו חלק ניכר מהמעיינות. כיום מקורות המים של הנחל הם נביעות באזור עמק חפר, קולחים, ניקוז שטחים חקלאים ועודפי בריכות דגים. (מתוך נחל אלכסנדר ויובליו – ערכיות אקולוגית, 2011).
זרימת הבסיס בנחל מושפעת מגשמים בעונת החורף. נפח המשקעים השנתי הממוצע (לשנים 1971–2000, השירות ההידרולוגי, 2007) על פני תחום ההתנקזות לפי התחנה ההידרולוגית באלישיב (מספר 15120) הוא 309 מלמ"ק. ספיקת השיא המחושבת בהסתברות 1% בתחנת אלישיב היא 253 מ"ק/שניה. פרטי החישוב וכן חישובים במספר שיטות בכל אחד מקטעי הנחל מופיעים בתוכנית האב לנחל אלכסנדר באתר רשות ניקוז ונחלים שרון.
בקטע שסמוך לקיבוץ עין החורש עבר נחל אלכסנדר הסדרה הנדסית, והוא משמש כתעלת ניקוז (איור 3). גדות התעלה תלולות ומכוסות קנה מצוי, עבקנה שכיח, פטל קדוש ומינים פולשים כגון אמברוסיה מוכנסת וקיקיון מצוי.

איכות זרימת הבסיס בנחל

מי הנביעה והגשמים נמהלים בתוצרים אנתרופוגניים, ולכן איכות המים בנחל אלכסנדר ירודה. עד לתחילת שנות האלפיים זרמו לנחל  שפכים  גולמיים משטחי הרשות הפלסטינאית. מאז הקמת מתקן טיהור שפכים (מט"ש) יד חנה השפכים מנחל שכם ומטול כרם נתפסים ומטופלים. הקולחים, באיכות שאינה מתאימה להשקיה (בשל רמת מליחות גבוהה מהמאושר בתקן ועדת ענבר), מושבים אל הנחל ולמאגרי מים בעמק חפר. בעונת מסיק הזיתים שבחודשי הסתיו זורם אל האפיק מֹחַל (מי עקר; תוצר לוואי של תעשיית שמן הזית) (תמונה 2). המֹחַל נתפס במאגר העוגן ומשוחרר אל הנחל בזמן שיטפונות שספיקתם גבוהה מ-5 מ"ק לשנייה. מאמצים ממושכים מושקעים במציאת פתרון שימנע את הזרמתו לנחל.

מיקום פארק הציפורים בשטח בריכות קיבוץ עין החורש

הפארק הוקם על בריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש, כשלושה ק"מ מזרחית לכביש 4 – בין קיבוץ עין החורש וקיבוץ העוגן. הבריכות נמצאות מדרום לנחל אלכסנדר (לאחר חיבורו עם נחלים תאנים, שכם ובחן). שטחן הוא כ-340 דונם ומסביבן נוף חקלאי מעובד באינטנסיביות (איור 4).

מסגרת תכנונית

פארק הציפורים – נחל אלכסנדר קרוי גם תוכנית פיתוח עינות חוגלה ותוכנית בריכות הדגים של עין החורש. החזון של הפארק נולד עם כתיבתה של תוכנית האב לשימור,  שיקום  ופיתוח נחל אלכסנדר (1995), ובה הוצע להסב את בריכות הדגים לפארק ציפורים.
הפארק אינו מוזכר בתוכניות ברמה הארצית, והתכנון והביצוע שלו אושרו ברמה המחוזית. שני תהליכים שיצרו את התשתית להקמת האתר הם עדכון לתוכנית מתאר מחוזית – תמ"מ 1/27/3 צפון נחל אלכסנדר (2007) והכנת התוכנית האסטרטגית לפיתוח בר קיימה – מועצה אזורית עמק חפר (2010). עקרונות התכנון נשענו על הפרוגרמה לתכנון פארק בריכות עין החורש משנת 2011.
הפרויקט הועבר לתכנון מפורט בשנת 2014 בהובלה של רשות ניקוז ונחלים שרון ומנהלת נחל אלכסנדר.

תהליכים שקדמו למקרה

היסטוריה של האזור

עד לתחילת המאה התשע עשרה היה אזור נחל אלכסנדר מכוסה ביצות – עדות למי התהום הגבוהים. הביצות היו בית לעשרות מינים של צמחי מים וגדה, ומקום משכנם של מגוון עופות, דו חיים ויונקים. בשנות הארבעים של המאה העשרים יובשו הביצות, ותושבי הקיבוצים באזור חפרו תעלות ניקוז ובנו בריכות לגידול של דגי מאכל. בסוף שנות התשעים, בעקבות ירידה בכדאיות הכלכלית של ענף המדגה בישראל, הופסקה הפעלת הבריכות והריסוס בקוטלי צמחייה. חלק מהבריכות הפכו למאגרים לתפיסת מי שיטפונות עבור אגודת אפיקי עמק חפר והן התמלאו בחורף במשקעים ובמי התהום הגבוהים (תמונות 3, 4). בחלוף הזמן התפתח במאגרים בית גידול לח (בית גידול טבעי למחצה) עם  מערכת אקולוגית  עשירה שמושכת אליה מיני עופות רבים בעונת הנדידה (תמונה 5). עם זאת, המקום נותר מוזנח והתבססה בו צמחייה פולשנית.

ערכיות אקולוגית גבוהה

אזור הבריכות נסקר בשנת 2010 על ידי זאב קולר במסגרת סקר שטחים טבעיים בתחום המועצה האזורית עמק חפר. שטח הבריכות הנטושות תואר כבית גידול ביצתי ובו נביעות, תעלות מים, בריכות ומאגרים. קולר קבע שלשטח הפרויקט יש ערכיות גבוהה ביותר בשל גודלו (כ-335 קמ"ר), עושר מיני הצמחים ובעלי החיים הקשורים לבית הגידול הלח ומיקומו בתוך  מסדרון אקולוגי  ארצי. יתרה מכך, הוא קבע כי ערכיות השטח הפתוח של בריכות הדגים הנטושות היא הגבוהה בכל עמק חפר מהסיבות האלה (איור 5):

  • השטח נמצא במסדרון נחל אלכסנדר, בלב מסדרון אקולוגי ארצי, ונושק לגדות הנחל. לפיכך הגנה על השטח תתרום לשיקום הנחל.
  • במרחב הפרויקט וסביבתו תועדו מיני צמחים נדירים, ובהם גם מינים בסכנת הכחדה כמו דוחנן קיפח, סוף רחב-עלים ושוש קרח.
  • עמק חפר הוכר כאתר שימור ציפורים על ידי ארגון Birdlife International וכנתיב נדידת עופות (תמונה 6). בתצפיות שנערכו באזור תועדו 185 מיני עופות, חלקם נדירים כמו החרטומית הבנגלית (תמונה 7). נוסף על כך זוהו לפחות 18 מיני יונקים (תמונה 8), 8 מיני זוחלים ו-3 מינים של דו חיים (מתוך רשימת מיני עופות וחולייתנים). כמו כן, לשטח יש פוטנציאל לקינון עופות דורסים.

(לקריאה נוספת- סקר שטחים פתוחים מועצה אזורית עמק חפר, 2010)

במהלך השנים הועלו כמה הצעות לניצול השטח באופן מסחרי. בין היתר הציעה אגודת המים אפיקי עמק חפר להפוך אותו למאגר מי שיטפונות. רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וגורמים נוספים התנגדו למהלך זה (סרטון הסברה על בריכות עין החורש מאת החברה להגנת הטבע).
לבסוף, בזכות מאמצי ההסברה, פעילות מנהלת השיקום של נחל אלכסנדר וההכרה ההולכת וגוברת בעולם כולו לחשיבות הנופית והאקולוגית שיש לאזורי אגמים ובתי גידול לחים, נולד פרויקט שיקום בריכות הדגים והפיכתן לפארק צפרות מנוהל ומסודר.

 

מטרה ויעדים

המניע העיקרי לפרויקט

שימור אזור בעל ערכיות אקולוגית גבוהה, בית גידול לח טבעי למחצה ונדיר בישראל, לצד אזור חקלאי כפרי תוך יצירת חיץ בין השניים. השימור הוא חלק מהמאמץ לשקם את המערכת האקולוגית האזורית ולהשיב למקום את המינים שאכלסו בעבר את ביצות עמק חפר ונחל אלכסנדר. מניע נוסף הוא ניצול ההזדמנות לשמירה על עופות נודדים ופיתוח מוקד משיכה עבורן.

מטרה ויעדים

מטרות הפרויקט

  1. הקמת פארק ציפורים ציבורי עם הפרה מועטה ככל האפשר של המצב הקיים.
  2. עידוד תיירות צפרות, פנאי ונופש בעמק חפר על ידי פיתוח אזור נגיש לציבור הרחב שפעילותו תתרום לכלכלה המקומית (בדגש על קיבוץ עין החורש).
  3. אסדרה חוקית שמגינה על השטח ומשאירה אותו כשטח פתוח וטבעי ללא כל פיתוח.

יעדים

  • טיפוח של בתי גידול לחים, טיפול במינים פולשים המונעים התחדשות של הצומח והחי המקומי ועידוד מינים מקומיים.
  • טיפוח אזורי קינון למגוון ציפורים נודדות ושמירה על רציפות בתי הגידול המתאימים להן.
  • הגנה על אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ושמירה עליהם ממזהמים והפרות.
  • פיתוח אתר צפרות לנופש, חינוך ופנאי.
  • יצירת פוטנציאל לפיתוח תיירות חקלאית בשטח קיבוץ עין החורש, בדגש על תועלות כלכליות.
  • פארק נגיש לכול עם כניסה ללא תשלום.
  • פארק פשוט לאחזקה המבוסס על תשתית הנדסית טבעית.
סטטוטוריקה

אגמון עמק חפר לא מוזכר בתוכנית אב ארצית או בתוכנית מתאר מקומית, והוא אושר כתוכנית ברמה מחוזית שהחלה את דרכה בשנת 1995 בגיבוש תוכנית המתאר לנחל אלכסנדר על ידי האדריכל עמוס ברנדייס.

  • בשנת 1998 הוגשה תוכנית מתאר מקומית עח/191, שבה שטחי בריכות עין החורש מסומנות כשטח חקלאי עם אפשרות לפיתוח. תוכנית זו לא אושרה בוועדה המחוזית ברמלה.
  • באפריל 2007 הוגש עדכון לתוכנית מתאר מחוזית (תמ"מ 3 /27/ 1) אשר נערכה על ידי אדריכל עמוס ברנדייס. העדכון הגדיר את שטח הבריכות בתחום רצועת נחל וסביבתו, ומטרתו העיקרית הוא לאפשר סטטוטורית פיתוח ושיקום של אזור צמוד לנחל אלכסנדר כתומך קהל (לדוגמה הקמת פרגולות, עמדת תצפית ושבילים) (איור 6).
  • בשנת 2009 הוסכם בין רשות  ניקוז  ונחלים ואגודת אפיקי עמק חפר שמאגר המים 'המזרחי' ישודרג וישופץ, ובחלק המערבי שבו הבריכות לא יהיה פיתוח של  מאגר  מים נוסף, אלא פארק טבעי.
  • בתוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימה – מועצה אזורית עמק חפר משנת 2010 מופיעה ההמלצה לשמר את שטח הבריכות.
  • בשנת 2011 פורסמה פרוגרמה לתכנון פארק אקולוגי בשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע (פרוגרמה לתכנון, 2011), ובה פורטו המרכיבים הנחוצים לקיום פארק מסוג זה.
  • בשנת 2013  רשות ניקוז ונחלים  שרון יזמה את התכנון המפורט וגייסה לכך תקציב. הפרויקט הועבר לתכנון מפורט של צוות יועצים – אדריכלות ותכנון ערים (אדר' עמוס ברנדייס),  אדריכלות נוף  (אדר' נוף ליאור לווינגר), ייעוץ אקולוגי וסביבתי וייעוץ לטיפול במים.
    בשנה זו נחתמה טיוטת ההסכם המרובע בין רשות ניקוז ונחלים שרון, המועצה האזורית עמק חפר, אגודת אפיקי עמק חפר וקיבוץ עין החורש.
  • בשנת 2017 הושלמה הקמתו של הפארק והוא נפתח לציבור.
  • השימוש בקרקע נקבע בחוזה בין החקלאים לרשות ניקוז ונחלים שרון

השימוש בקרקע נקבע בחוזה בין החקלאים לרשות ניקוז ונחלים שרון

בריכות הדגים של קיבוץ עין החורש היו שטח בעל ייעוד חקלאי שאיבד את ערכו הכלכלי. רשות ניקוז ונחלים שרון השקיעה בהכנת פרוגרמה תיירותית ובבדיקת היתכנות כלכלית של פארק ציפורים שיוקם על פי מודל שאותו ביקשה ליישם, ובדגש על התועלות הצפויות לקיבוץ עין החורש (המפעילים המאושרים היחידים של מתחם תיירותי במקום).
בצעד לא שגרתי, החזקה על הקרקע החקלאית עברה מקיבוץ עין החורש לרשות ניקוז ונחלים שרון ולמועצה האזורית עמק חפר.
העברת השליטה על הקרקע נעשתה במסגרת חוזה שבו פורטו שימושי הקרקע החדשים של השטח, הגבלות והטבות על בינוי ומסחר והתועלות הכלכליות לקיבוץ (להרחבה – פרוגרמה תיירותית והיתכנות כלכלית, 2015). נוסף על כך נוסח מסמך הבנות בין רשות מקרקעי ישראל לרשות ניקוז ונחלים שרון. במסמך ההבנות הוסכם על הקמת הפארק וכלל מתקניו בהתאם למגבלות שחלות על שטח חקלאי.

היבטים הידרולוגיים והנדסיים

בשטח של התוכניות היו שבע בריכות, תעלות  ניקוז  רחבות ומאגר מים ('המאגר המזרחי') של אגודת אפיקי עמק חפר (איור 7). מדרום-מזרח לשטח התוכנית נמצאים עינות חוגלה ומאגר חוגלה.
בהסכם בין האגודה ובין רשות הניקוז הוחלט שמאגר המים יהיה בפארק הציבורי בלי שייעודו ישתנה, ובשטח הבריכות המערביות יתוכנן הפארק עם חמישה אגמים.
הסוגיה ההידרולוגית הראשית בתכנון הייתה שימור בתי הגידול הלחים והשיקום שלהם, בראש ובראשונה באמצעות הזנתם במים באיכות ראויה וסילוק מזהמים. האפשרויות למילוי מים ממקור טבעי או באיכות טובה נסקרו בעבודה מפורטת שקבעה גם את מפלס המים המינימאלי הנדרש באגמון.

תוכנית מים ראשונית לפארק בריכות עין החורש, 2015

תכנון מראש של מקור המים להזנת הבריכות בפרויקט מסוג זה הוא מהותי ביותר, מאחר שתהליכי  חלחול  ואידוי גורמים לאובדן של כ-200,000 מ"ק מים בשנה. ללא הסדר מתאים מפלס המים באגמון צפוי לרדת ויעדי הפרויקט לא יושגו. העיקרון המנחה להכנת תוכנית המים היה העדפה מובהקת לשימוש במים ממקור טבעי.
צוות התכנון הגיש לבעלי העניין שתי חלופות למילוי הבריכות. חלופה אחת היא ניצול "מי מקור בשפיעה טבעית". במקרה זה האגמון יוזן משחרור האחיזה בעינות חוגלה ומחפירת חלק מהבריכות עד הגעה למפלס מי התהום במקומות שבהם נמדדו  מי תהום  גבוהים. החלופה השנייה היא להשתמש במי שיטפונות שזורמים בנחל אלכסנדר בשאיבה והזרמה אל האגמון. חלופה זו היא שנבחרה.
(ראו הרחבה במסמך תוכנית מים ראשונית לפארק בריכות עין החורש, 2015)

שימוש במי שיטפונות לצרכים אקולוגיים

השיטה שנבחרה ומיושמת למילוי האגמון היא שאיבה של מי שיטפונות בעת ספיקות גבוהות בנחל. החלופה הזו מתבססת על מערכות שאיבה קיימות, ששימשו בעבר למילוי בריכות הדגים, ועל כן היא זולה יותר.
כדי להבטיח שאיכות המים באגמון תהיה טובה נתקבלו מספר החלטות:

  • לא ייעשה שימוש במי השיטפון הראשון בכל עונה.
  • ההתבססות על מי שיטפונות מביאה לכך שבאביב ובקיץ מפלס המים באגמון יורד. סוכם כי כאשר המפלס יגיע לסף מינימאלי שהוגדר מראש, תישקל הזרמת מים ממקור חיצוני לאחר בחינת ההשלכות על איכות המים והאקולוגיה באגמון.

יש לציין כי בתחילת תהליך התכנון נשקל השימוש בשיטת אגנים ירוקים כדי לאפשר שאיבה רציפה של מים מהנחל. הצעה זו נדחתה לאחר שנמצא שאיכותם של מי השיטפונות טובה דיה.
בימים אלו (2021) מתקיים דיון בדבר מקור המים של האגמון, ונדונה אפשרות להזין אותו במי מעיינות או במי תהום עם זמינות שנתית. בצורה זו יהיה אפשר לשמור על מפלס קבוע בבריכות (ללא תלות במי השיטפונות).

היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

החברה להגנת הטבע – הנחת היסודות לעקרונות התכנון של  שיקום  הנחל והאזור

אגודת המים אפיקי עמק חפר יזמה בנייה של  מאגר  מי שיטפונות בשטח הבריכות אשר יחובר לרשת הניקוז האזורית. בתגובה לכך הקימה החברה להגנת הטבע צוות שיערוך תוכנית לפארק אקולוגי בבריכות עין החורש. הפארק נועד לטפל במבנה נחל אלכסנדר באזור זה, לשמור על בית הגידול הלח ולהעצים את תפקודו האקולוגי. הפרוגרמה לתכנון נערכה בידי שלושה אנשי מקצוע – ערן געש (אדריכל נוף), יהל פורת (אקולוג) ורפי הלוי (הידרולוג). הפרוגרמה לטיפול הנופי, האקולוגי והניקוזי התייחסה לנקודות הבאות: הרחבת רצועת נחל אלכסנדר ככל האפשר במקומות שמאפשרים זאת, גם על חשבון שטחי החקלאות, כדי לתמוך ברצועה אקולוגית מתפקדת; סלילת שביל נחל לצורכי  ניקוז  וטיילות בליווי נטיעת גדות והקמת פינות עצירה למטיילים; תחזוקת נחל מינימאלית; שינוי חתך הנחל לחתך מדורג עם זרימה מתונה ושיטפונית עם  פשט הצפה  (איור 8). אף על פי שבסופו של דבר שיקום הנחל לא נכלל בתוכנית פארק הציפורים, הפרוגרמה ריכזה את הידע הדרוש ויצרה את התשתית לתכנון המפורט.

תכנון פארק הציפורים – דגש על תכנון גופי מים בהתאם לצרכי המערכת האקולוגית

בשטח החקלאי של הבריכות מצויים שישה בתי גידול עיקריים: נחל וגדותיו; תעלות מים; סבך צפוף של אשלים וקנה; שטח מוצף או לח לאורך כל השנה; שטח מוצף בחורף בלבד; חורשת אקליפטוס. כל בית גידול תומך במגוון רחב של צמחים ובעלי חיים (סקירה והמלצות אקולוגיות, 2011).
כדי לשמור על בתי הגידול הייחודיים ולחזק אותם ננקטו מספר צעדים תכנוניים (איור 9):

  • חפירת בריכות בעומקי מים שונים לטובת מגוון של ציפורים ומאכלסי מים.
  • הקמת איים באגמון שישמשו מקומות מנוחה לציפורים ללא כל הפרעה.
  • השארת צמחייה סבוכה לקינון ודגירה של ציפורים.
  • ריסון מינים פולשים ומשתלטים באמצעות עקירתם ושתילה של מינים מקומיים.
  • השארת אזורים באגמון ללא גידור כדי לאפשר כניסה ויציאה של יונקים גדולים למים.

נגישות ציבור ופיתוח נופי מקיים

משיקולים אקולוגיים תפיסת צוות התכנון של פארק הציפורים מבוססת על מניעת גישת רכב מבקרים (מכוניות ואוטובוסים) לאזור הבריכות. להולכי רגל, רוכבי אופניים, רוכבי בהמות ונוסעים ברכבים קטנים וידידותיים לסביבה – הגישה חופשית.

כדי למזער ככל האפשר את ההפרעה הפוטנציאלית ננקטו באגמון עמק חפר הצעדים הבאים:

  • התכנון הנופי כלל הנחיות לשימוש בחומרים טבעיים ובחומרים מיובאים שזהים בהרכבם לחומרים שבשטח.
  • באתר נבנו שש נקודות מסתור לתצפית אשר מאפשרות למטיילים לצפות בבעלי החיים מקרוב בלי להפריע להם (תמונה 9).
  • הכניסה לאתר בכלי רכב ממונעים אסורה (תמונה 10).
  • פינות ישיבה מוקמו באזורים שהוגדרו מראש כמיועדים להתקהלות. באזורים רגישים יש אך מעט מקומות ישיבה.
  • ברחבי הפארק אין פחי אשפה. כך נמנעת מראש פגיעה אפשרית בבעלי החיים. כמו כן יש בהחלטה ערך חינוכי עבור קהל המבקרים במקום – פסולת אינה נשארת בשטח טבעי אלא חוזרת עם בעליה.
  • הכניסה לאזורים בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה אסורה.
  • מצפון לאגמון תוכנן מגדל תצפית. לבסוף הוקם תל, המאפשר לצפות על המתרחש בבריכות ובכל עמק חפר ללא הפרעה לבעלי החיים.
היבטי נוף, חברה ומורשת

היבטים חברתיים, תיירות פנים וחוץ

אגמון עמק חפר מושך אליו מבקרים רבים, ובהם כיתות לימוד וצפרים מכל הארץ (תמונה 11). במקום הוקמה תחנת טיבוע ציפורים (אתר התחנה לחקר ציפורי עמק חפר), וסביב הפעילות האקולוגית נוצרו גם פעילויות חברתיות ולימודיות (קבוצת פייסבוק "אגמון עמק חפר", קבוצת פייסבוק "החברים של אגמון עמק חפר").
במקום הוצבו שלטי הסברה והנחיות המקדמים את פני הציבור (שלט הסברה והנחיות- אגמון חפר).
תוכנית מתאר מקומית רחבה נמצאת בשלבי אישור. לאחר אישורה קיבוץ עין החורש צפוי לפתח אזור תיירות ומסחר שיספק שירותים למבקרים. נוסף על כך, המועצה מקדמת תוכנית לפיתוח התיירות בכל המרחב על ידי הסדרת שבילים, ניהול קהל ושטחים תפעוליים.

נגישות וביטחון מטיילים

במסגרת הפרויקט נסללו דרכי גישה אל הפארק והוקמו חניית מבקרים וחניית נכים. מעל הנחל נבנה גשר והוגדר אזור למרכז מבקרים בפאתי הקיבוץ (איור 10).

 

כלכלה, ניהול ותחזוקה

ניהול כלכלה ותקציב

רשות  ניקוז  ונחלים שרון בשיתוף עם אדר' עמוס ברנדייס, שמלווה את הפרויקט משלב הרעיון, היו אחראים לניהול התוכנית משלב התכנון ועד לביצוע.  רשות ניקוז ונחלים  שרון הייתה אמונה על פיקוח וניהול העבודות בשטח, ושכרה קבלנים שעבדה איתם בעבר. לגישה זו יש יתרון כלכלי – כאשר היזם הוא גם המנהל והקבלן הראשי בפרויקט נחסכים אחוזי עמלה גבוהים. מנגד, הבקרה על שלבי התכנון והביצוע על ידי בעלי עניין נוספים בפרויקט לוקה בחסר.
אומדן עלות התכנון וההקמה הוא כ-9.5 מיליון ש"ח (כולל הפיתוח הדרוש למתחם החניה והתיירות). במימון הפרויקט השתתפו ידידי קק"ל JNF קנדה, הקרן לשטחים פתוחים, מועצה אזורית עמק חפר, רשות הטבע והגנים, רשות ניקוז ונחלים שרון והמשרד להגנת הסביבה (לפרטי התקציב ראו כתב כמויות לשלב א', 2014).

מנגנון ניהול ותחזוקה

בשלב התכנון הוסכם כי התחזוקה תמומן בתחילה בידי רשות ניקוז ונחלים שרון ותיעשה על ידה בשיתוף עם המועצה האזורית עמק חפר. עלות התחזוקה השנתית היום היא 100,000 ש"ח בממוצע. בהמשך אמורה האחריות לתחזוקה (ולא המימון) לעבור לידי קיבוץ עין החורש.

התחזוקה באתר פשוטה בזכות צעדים תכנוניים שננקטו במקום:

  1. הקמת גדר באזורים מסוימים כדי למנוע כניסה של כלי רכב. בגדר יש פתחים מיוחדים המאפשרים מעבר לבעלי חיים.
  2. שלטי הסברה מאלומיניום (עמידים וקשה להוציאם מהמקום).
  3. במקום לא הוצבו פחי אשפה מטעמי חינוך לקיימות וחיסכון כלכלי.
  4. הצבת ספסלים רק באזורים שאינם רגישים ושמותרת בהם התקהלות.
  5. מינוי מנהל אתר מטעם קיבוץ עין החורש, שעובד בשיתוף פעולה עם האחראים על התחזוקה מרשות הניקוז והנחלים.

המועצה האזורית עמק חפר מקדמת הקמה של מנהלת ייעודית לתפעול האתר וסביבתו. המנהלת תורכב מגופים בעלי עניין ומעורבים שיוכלו לתרום כל אחד מחוזקותיו ולתפעל את האתר בצורה משותפת.

סיכום ולקחים

הפרויקט כיום

הקמת אגמון עמק חפר הושלמה בשנת 2017 ומאז הוא פתוח לקהל הרחב ונחשב לאחד מאתרי הצפרות הגדולים והעשירים בישראל (תמונה 12). למרות הביקוש התיירותי, קיבוץ עין החורש טרם קידם הקמה של מרכז המבקרים ואישור של שינוי ייעודי הקרקע בשטחו בהתאם. נוסף על כך אין אחראי מטעם הקיבוץ על סגירת המחסומים לפארק ועל ניתוב הקהל לחניה המסודרת. מבקרים המגיעים לאגמון חונים בצידי הנחל ובשטחים חקלאיים באזור, ופוגעים אגב כך בהליכי השיקום ובשטחי החקלאות. לאחר שיוקם מרכז המבקרים הטיול בפארק יהיה בטיחותי יותר ותוסר הסכנה הנשקפת להולכי רגל מהמעבר החופשי שיש כיום לכלים ממונעים.
שיטת הזנת הבריכות במים עוברת בחינה מחודשת, ונבדקת האפשרות להזנה רציפה של האגם מעינות חוגלה באמצעות תעלות ומקציר  נגר  מקומי. הזנה בדרך זו יכולה להחליף את ההזנה העונתית ממי השיטפונות של נחל אלכסנדר. חלופות אלו למילוי האגמון נבחנו בשלבי התכנון ונדחו משום שהיו מורכבות יותר מבחינה הנדסית.

תובנות ולקחים

המקרה הוא דוגמה להצלחת תהליך תכנוני וסטטוטורי עיקש וארוך שנים. הרעיון נבע משינוי תפיסת מרחב הנחל, והפארק הוא חלק מקשת הפעולות לשיקום נחל אלכסנדר וטיפוח סביבתו. רשות  ניקוז  ונחלים שרון, מנהלת נחל אלכסנדר והמועצה האזורית עמק חפר נרתמו יחד לשימור הטבע שהתפתח בבריכות והתעקשו על פיתוח נופי מינימאלי. בזכות זאת הפארק מגן על המערכת האקולוגית מהפרעות ובכך תורם לשיקום הנחל כולו. התובנות העיקריות מהתהליך הן:

  • רשות ניקוז ונחלים הכירה את התנאים ההידרולוגיים והגאולוגים לפרטי פרטים מסקרים מעמיקים שבוצעו במקום, ובזכות כך יכלה לבחון את תוכניות הפיתוח ולהתנגד לתוכניות שנמצאו כלא יעילות או רווחיות בעתיד. הדבר סייע לרשות בהסברת היתרונות והבטחת ההצלחה של הפארק.
  • החיבור ההדוק לבעלי השטח (החקלאים מקיבוץ עין החורש) והצורך במציאת המכנה המשותף הביאו לפתיחות מחשבתית. כך הוסכם להשאיר את ייעוד השטח כפי שהוא (חקלאי) וליצור ממשקים שבהם הפארק יתרום לכלכלה המקומית בלי לפגוע בשמירה על הטבע. חברי קיבוץ עין החורש קיבלו את המנדט הבלעדי להקים שירותי תיירות בסמוך לפארק.
  • העניין הציבורי והתיירות במקום שימשו כתועלת נוספת במימוש הפרויקט, והפיכת הפן התיירותי לאחד מיעדי התכנון, סייע בהשגת תקציבים לביצוע. פרוגרמה תיירותית הראתה שבבריכות הנטושות קיימת תיירות מקומית ועולמית יציבה שמוקדה צפרות וצילומי טבע, והעניין בה הולך וגובר. בהמשך לכך הפארק הפך לחלק מתוכנית התיירות הכפרית של המועצה האזורית עמק חפר.
  • בפארק יושמה תפיסה אדריכלית חדשה ומאתגרת שבה מיקום המתקנים בוצע על פי הרגישויות האקולוגיות, ומחשבה רבה הושקעה בבחירת חומרי הבנייה. על אף שבאזורים הרגישים אין נגישות לאדם ואין בו מתחם קניות או מבנים בולטים, הפארק אטרקטיבי ופעיל. הפארק מקנה למבקר בו חוויה טבעית הרמונית ובו בעת הרציפות האקולוגית נשמרת והוא ממשיך להיות מוקד משיכה לציפורים. האלמנטים שעוצבו לפארק שימשו דוגמה לביצועים דומים בפארקים אחרים בארץ.
  • בזכות המעורבות של  רשות ניקוז ונחלים  שרון בתכנון ובביצוע צמוד לעקרונות התכנון לא בוצעו בשטח שינויים שיכלו לפגום באופיו הטבעי.
  • מאחר שהאתר אינו עונה על הגדרת פארק עירוני קלאסי והחזון לא התאים לתנאים של הארגונים הירוקים, היה קושי בגיוס שותפים לתהליך מההתחלה. הדבר הקשה על קידום האישור וגיוס התקציבים. רשות הניקוז והנחלים לבדה היא היזם, מובילת התכנון והמבצע.
  • הסכם ההבנות ומינוי מנהל לאתר לא היו מגובשים דיים, ולכן הצדדים חלוקים בדעתם בעניין האחריות שלהם למימוש של חלקים בחוזה. לדוגמה, הסוגיה של הורדת המחסומים שמונעים מעבר לשטחים החקלאיים ולאגמון נפלה בין הכיסאות. תנועת הרכבים בשטח הרגיש נמשכת ומסכנת את הולכי הרגל ופוגעת בשיקום.

פרויקטים משיקים

פרויקט אגמון עמק חפר הוא חלק מתוכנית רחבה וארוכת שנים של  שיקום  נחל אלכסנדר, חלק מרשת שבילי אופניים ומסלולי טיול באזור וחלק מפיתוח תיירותי כפרי של אזור עמק חפר והשרון.
ברמה הרעיונית הפרויקט הוא חלק ממגמה של הסבת בריכות דגים נטושות לשימושים תומכי  אקולוגיה  וניקוז. בארץ קיימים פרויקטים דומים בגישה זו, למשל פארק צפרות מעגן מיכאל ובריכות נחל נעמן המשמשות כבריכות השהיה לנגר.

מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

  • אגמון חפר- טבע במרחב חקלאי, סטודיו אורבנוף
  • בריכות דגים נטושות – קיבוץ עין החורש, סקירה והמלצות אקולוגיות לקראת תכנון פארק אקולוגי, 2011, יהל פורת
  • הוראות תוכנית מתאר מחוזית תמ"מ 3 /27/ 1 – תוכנית מתאר מחוזית חלקית לצפון נחל אלכסנדר
  • חלופות להשבת מים, שיקום נחל אלכסנדר, 2011, גלעד ספיר – DHV MED ltd
  • נחל אלכסנדר ויובליו ערכיות אקולוגית ורגישות להסדרה וניקוז, 2011, זאב קולר (רשות ניקוז ונחלים שרון ורשות הטבע והגנים)
  • מצגת- פארק הציפורים, הצגה עבור משרד החקלאות, 2015, סטודיו אורבנוף
  • פארק ציפורים בבריכות עין החורש- פרוגרמה תיירותית והיתכנות כלכלית, 2015, אילן בן יוסף (רשות ניקוז ונחלים שרון)
  • פארק הציפורים- כתב כמויות ואמודן ראשוני לשלב א', 2014, סטודיו אורבנוף
  • פרוגרמה לתכנון בריכות עין החורש, 2011, ערן געש, יהל פורת, רפי הלוי (החברה להגנת הטבע)
  • סקר שטחים פתוחים מועצה אזורית עמק חפר, 2010, זאב קולר (מועצה אזורית עמק חפר, רשות הטבע והגנים, מכון דש"א, החברה להגנת הטבע)
  • רשות ניקוז ונחלים שרון, שלט הסבר והנחיות – אגמון חפר
  • רשימת מיני העופות שתועדו במרחב הפרויקט ובקרבתו, בן דביר
  • תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא, 2010, מועצה אזורית עמק חפר
  • תוכנית מים ראשונית לפארק המתוכנן בבריכות עין החורש, 2015, גלעד ספיר ויוסי בר – DHV MED ltd

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט על חלקיו השונים, ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף חומרים ועריכתם, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה לניסים אלמון – מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים שרון, דרור אפשטיין – מהנדס ואקולוג רשות ניקוז ונחלים שרון, אדר' נוף ליאור לווינגר והצוות מסטודיו אורבנוף, אדר' עמוס ברנדייס ממשרד עמוס ברנדייס אדריכלות ותכנון עירוני ואזורי, אייל עמרמי – מנהל אגמון עמק חפר, ואבי אוזן – אקולוג בתי גידול לחים ברשות הטבע והגנים.

כתיבה: ברק קסטרו וליאור קמחג'י גפני
תאריך עדכון: יוני 2021

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

פארק ציבורי נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

חינוך וקהילה שיתוף ציבור איכות מים
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה איגום
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

איגום הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

פארק ציבורי ויסות והשהייה פיתוח נופי
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

איגום ויסות והשהייה
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

פארק ציבורי איגום ויסות והשהייה שיקום בית גידול
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

איגום ויסות והשהייה פיתוח נופי
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיתוף ציבור שיקום בית גידול
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

פארק ציבורי נחל איתן
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

שיתוף ציבור נחל איתן שיקום בית גידול חקלאות
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

איכות מים שיקום בית גידול ויסות והשהייה מעלה נחל תוכנית ניטור
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

תיירות וטיילות נחל איתן שיקום בית גידול פארק ציבורי
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה פיתוח נופי
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

תיירות וטיילות ויסות והשהייה מורד נחל פארק ציבורי
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

חינוך וקהילה שיקום בית גידול פיתוח נופי פארק ציבורי תיירות וטיילות
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

ויסות והשהייה פיתוח נופי פארק ציבורי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

נחל אכזב ניהול שותפויות ויסות והשהייה
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

ניהול שותפויות שיקום בית גידול נחל איתן פיתוח נופי תיירות וטיילות
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

שיקום בית גידול פארק ציבורי השבת מים לטבע תיירות
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

תיירות וטיילות פיתוח נופי חינוך וקהילה שיקום בית גידול פארק ציבורי
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

פיתוח נופי תיירות וטיילות שיקום בית גידול נחל אכזב
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית חקלאות שיקום בית גידול
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

ניהול שותפויות חינוך וקהילה ויסות והשהייה פארק ציבורי איגום
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות מעלה נחל התייעלות כלכלית ניהול שותפויות
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

פארק ציבורי תוכנית ניטור
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

ויסות והשהייה פארק ציבורי פיתוח נופי
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול תוכנית ניטור
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

תועלות כלכליות פארק ציבורי שיקום בית גידול
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

ויסות והשהייה פיתוח נופי פיצוי סביבתי
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

פארק ציבורי הסדרת תשתיות שיקום בית גידול תיירות וטיילות פיצוי סביבתי
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים