אַגְמׇא
אַגְמׇא

מקרי בוחן Iconנחל עין זהב בקריית שמונה

שחרור המעין ושיקום ערוץ הנחל והנוף בעיר

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

בשנת 2020 החלה העיר קריית שמונה ביישום של תוכנית 'עיר הנחלים' שהכינה בשיתוף פעולה עם רשות  ניקוז  ונחלים כינרת. בתוכנית נקבע כי נחלים הם משאב עירוני ייחודי שיש לתת לו ביטוי בנוף ובחיי התרבות בעיר. אחד הפרויקטים שיצאו לדרך במסגרת תוכנית עיר הנחלים וההתחדשות העירונית הוא פרויקט  שיקום  נחל עין זהב. בתהליך השיקום הורחב  אפיק הנחל  והוקמו לאורכו מעברים נוחים ומקומות לפנאי ונופש. נוסף על כך הוקמו בריכות ויסות, שתפקידן להפחית את סיכוני ההצפה באזור התעשייה הדרומי. מאז שיקומו חזר נחל עין זהב להיות מקום מפגש לפעילויות פנאי ונופש וצוות מתנדבים שומר על הנחל ממפגעים.
התוכנית מקדמת חזון שבו קריית שמונה תמצה את הפוטנציאל התיירותי שלה ותתפקד כמרכז עירוני חי ושוקק, המספק שירותים, תעסוקה, תרבות, פנאי ונופש לתושבי המרחב כולו.

רקע

אנשי צוות ושותפים

גורם אנשי מקצוע ארגון/חברה
יזם


יזם צביקה סלוצקי רשות  ניקוז  ונחלים

 

יזם אביחי שטרן עיריית קריית שמונה
מנהלת פרויקט בפועל מרים בן שלום ליגמ פרויקטים סביבתיים
צוות תכנון אקו-הידרולוגי  מרים בן שלום, איתי אושינסקי ליגמ פרויקטים סביבתיים
ניקוז רן מולכו, סיוון קרספין ליגמ פרויקטים סביבתיים
אדריכלות ואדריכלות נוף דפנה דרורי, רון טופז, איילה פרדו ליגמ פרויקטים סביבתיים
תכנון עירוני אינה בורשטיין -זיתוני עיריית קריית שמונה
תחום קהילה שרית אלימלך- קוז'יקרו עמותת קסמי טבע ונוף
שותפות אקדמיה וקהילה  פרופ' אילת שביט המכללה האקדמית תל-חי
חינוך וקהילה יעל סלע, נטלי זאבי רשות ניקוז ונחלים כינרת
מהנדס אגף ניקוז ונחלים אושרי ילוז רשות ניקוז ונחלים כינרת

ניתוח אזורי

אגן היקוות כינרת

אגן היקוות כינרת משתרע על שטח של 2,730 קמ"ר, והוא למעשה מכלול של אגני היקוות עיליים ותת-אגנים של  מי תהום  שמתנקזים אל אגם הכינרת (איור 1). אגני המשנה של הכינרת הם החרמון, החולה, רמת הגולן וגליל מזרחי. מקור המים העיקרי של אגם הכינרת הוא נהר הירדן, המנקז את אגן הירדן העליון (שטחו כ-1,600 קמ"ר, מהם 920 קמ"ר בשטח ישראל ושאר השטח בסוריה ולבנון). יובליו הגדולים של הירדן הם הנחלים דן, חרמון, שניר, עיון, דישון ומחניים. הנחלים הגדולים הנוספים המתנקזים אל הכינרת הם משושים, יהודיה, דליות וסמך מאזור רמת הגולן, והנחלים עמוד, צלמון וארבל מאזור הגליל המזרחי. האגן נמצא בתחום האחריות של  רשות ניקוז ונחלים  כינרת. המקרה מתאר עבודה שנעשתה באזור הצפון-מערבי של אגן הכינרת, בשטחם של אגני המשנה עין זהב, עיון וחלק מאגן התעלה המערבית של נהר ירדן (איור 2).

נחל עין זהב

נחל עין זהב יורד מהרי נפתלי ועובר דרך העיר קריית שמונה עד לחיבורו עם התעלה המערבית של עמק החולה (איור 2). הנחל מתחיל כנחל אכזב, ובמעלה הוא מנקז את הנגר ממדרונות רכס רמים באמצעות נחל מרגליות ונחל בדולח. לאורך מסלולו דרך קריית שמונה הוא מוזן ממעיין הזהב (ספיקה שנתית של 3.6 מלמ"ק), ממעיין שושן (ספיקה שנתית נמוכה יחסית של 0.06 מלמ"ק) ומהנקזים העירוניים, והופך לנחל איתן. הנחל חוצה את קריית שמונה מצפון לדרום, ובדרכו הוא עובר דרך תעלות בטון, חצרות פרטיות, אזור התעשייה הדרומי של העיר, חורשת קק"ל ופארק עין זהב.

ברחבי העיר הנחל זורם בחלקו בתעלה פתוחה – רובה במופע מלאכותי ורק מקצתה טבעית. במקטעים אחדים הנחל מתועל במובלים סגורים תת-קרקעיים. רוחב קרקעית התעלה הוא 1–3 מטר ועומקה הוא 0.5–2.5 מטר. שיפועי הגדות בסמוך לאזורים הבנויים תלולים מאוד. השיפוע האורכי הממוצע של הנחל הוא כ-2%. לאורך הנחל קיימים מעבירי מים רבים, אלא שחלקם לא תקינים וחלקם אינם מאפשרים הולכת ספיקות תכן בהסתברות של 10%.

תשתית הערוץ עשויה קירות אבן, בולדרים ומעט  קרקע  ואבנים בגדלים שונים. לכן גדות הנחל יציבות וכמעט שלא מתקיימת בהן סחיפה. כמו כן אין באפיק די אזורים להשקעת חומרי סחף. ערוץ הנחל מפותל ברמה בינונית – כמעט שאין בו קטעים ישרים ופיתולים קטנים לאורכו מאיטים את הזרימה.

באזור התעשייה הדרומי זורם הנחל ממערב למזרח בתעלת בטון פתוחה, עד לחיבורו לתעלה המערבית של עמק החולה (איור 3). בחלקה המערבי תעלת הבטון רחבה ובחלקה המזרחי היא צרה יותר. כושר ההולכה של מעבירי המים במעלה אזור התעשייה הדרומי הוא 21 מ"ק לשנייה לערך –  ספיקה  שהיא נמוכה מספיקת תכן בהסתברות של 10%. היצרות התעלה בחלק המזרחי, כושר ההולכה המוגבל של מעבירי המים והצטברות סחף גורמים להצפות חוזרות ונשנות (אחת לעשר שנים) של אזור התעשייה הדרומי בעיר. באיור 4 מוצג המיפוי של סיכוי ההצפה ברחבי העיר בספיקת תכן של 1% (לפרטים נוספים ראו סקר מצב קיים, 2020).

נתונים הידרולוגיים

בממוצע יש באזור קריית שמונה 71 ימי גשם בשנה, וכמות המשקעים השנתית היא 770 מ"מ (ממוצע רב-שנתי לשנים 1958–2020, על פי נתוני התחנה המטאורולוגית כפר גלעדי). עוצמת הגשם המרבית הידועה לפרק זמן של 10 דקות באגן היא 93 מ"מ בשעה (נתוני השנים 1958–2002) וספיקת התכן בהסתברות של 10% באגן היא 25 מ"ק לשנייה (סקר מצב קיים, 2020).

גאוגרפיה

קריית שמונה שוכנת בגליל העליון. היא גובלת בצפון ובמערב ברכס הרי נפתלי ובדרום ובמזרח בעמק החולה. בעיר מתגוררים כ-22,000 תושבים, אולם כשני מיליון אנשים בשנה עוברים דרכה בדרכם לגליל העליון ולחרמון (וחזרה). בשנים האחרונות ניכרת בעיר מגמה של הגירה שלילית והיא משמשת כמרכז עירוני ליישובי האזור במידה חלקית בלבד. העיר מדורגת באשכול 5 מתוך 10 במדד החברתי-כלכלי (נתוני 2017).

מסגרת תכנונית

הצורך בשיקום נחל עין זהב והפיכתו לשטח טבעי עירוני ובר קיימה נידון כמה פעמים במהלך השנים, אך אף רעיון לא מומש ברמה התכנונית של העיר.
בשנת 2020 הגישו רשות ניקוז ונחלים כינרת ועיריית קריית שמונה את תוכנית עיר הנחלים לתחרות  שיקום  מרחב נחל של קרן יד הנדיב. התוכנית שרטטה חזון להתחדשות פני העיר וליצירת קישוריות באמצעות מגוון פרויקטים במרחב האגן (איורים 5, 6 ו-7). התוכנית לא זכתה בתחרות, אולם היא קודמה בכל זאת ברמה התכנונית והביצועית, ונקבע כי היא תהיה חלק בלתי נפרד מהתוכניות העתידיות שיקודמו ברחבי העיר (קריית שמונה – עיר נחלים, 2020).
אף שהתוכנית לא זכתה בתחרות "שיקום מרחב נחל" פרויקטים אחדים ממנה לאורך נחל עין זהב החלו להתבצע מתוקף חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות התשי"ח – 1957.

תהליכים שקדמו למקרה

בתחילת המאה התשע עשרה החלה התיישבות קבע בקרבת נחל עין זהב. מאז שימש הנחל מקור מים חיוני ומרחב למפגש קהילתי וציבורי.

בשנות התשעים של המאה העשרים החלה חברת נביעות לשאוב מים מנביעת הזהב. מי הנביעה נתפסו כולם לשימוש החברה, וכתוצאה מכך פסקה זרימת המים לנחל, ונחל עין זהב הפך גם במורדו לנחל אכזב. מנחל המשמש כמקום מפגש, פנאי ובילוי לתושבי העיר הוא הפך לאמצעי ניקוז בלבד ולחצר האחורית של העיר. כמו כן נפגעו בתי הגידול לאורך הנחל והמערכת האקולוגית שבו.

בשנת 2011, לאחר מאבק ציבורי נרחב בהובלת העמותה לשימור קסמי טבע ונוף בקריית שמונה, רשות הטבע והגנים וגורמים רבים נוספים, שוחררו מי המעיין והוחזרו בהדרגה לנחל. מאז הנחל זורם לאורך כל השנה ואיכות המים בו גבוהה. פרויקטים ממוקדים עסקו בשיקום מרחב הנחל, ולאורכו הוקמו פארק הזהב וחורשת קק"ל, שבהם הנחל הוא במופע טבעי וסביבו שטחי טבע עירוני. עם זאת, רוב הנחל נותר בתוואי התעלה וזרם בתעלת בטון, מוסתר מעיני הציבור ואינו נגיש בחלקים רבים.

מטרה ויעדים

המניע העיקרי לפרויקט

רשות  ניקוז  ונחלים כינרת יזמה תהליך של שיתוף פעולה עם עיריית קריית שמונה וחברה לפעילות התושבים בנחל עין זהב. בתהליך זה הוצג הנחל כמשאב עירוני חשוב והודגש הפוטנציאל לפיתוח העיר סביבו וליצירה של חוויה תיירותית-עירונית ייחודית, אשר תספק גם תעסוקה, תרבות ופנאי לאזור כולו.
שיקום הנחל מזמן גם הזדמנות לשפר את מרקם השכונות הוותיקות שצמודות לנחל עין זהב, ומעלה בכך את ערכן.

מטרה ויעדים ליישום

מטרות הפרויקט

שיקום ערוץ הנחל עין זהב מתבצע כחלק מתוכנית חומש עיר הנחלים, הכוללת פרויקטים אחדים באגני ההיקוות עיון וזהב. במסגרת תוכנית זאת הוגדרו המטרות הבאות:

כוח מניע לצמיחה אזורית

שיקום הנחלים ושימורם יהיו כוח מניע לגיבוש תפיסה על אגנית, הרואה במקורות הירדן משאב ונכס לאומי אשר יש לשמר ולפתח.  שיקום  הנחל יסייע לעיר לממש את חזונה האסטרטגי במרחב ויבסס את מעמדה כעוגן כלכלי-עירוני של האגן.

עוגן לקהילה חזקה וחסינה

מרחב הנחלים מהווה מקום מפגש קהילתי ובין-קהילתי, מרחב לחינוך סביבתי, מדעי וחברתי, בסיס לגיבוש תחושת זהות וגאווה מקומיים, לפיתוח אחריות סביבתית וליצירת שיתופי פעולה בין קהילות המרחב.

מערכת אקולוגית רציפה ועשירה

נחל עין זהב יהיה חלק ממסדרון אקולוגי רציף, המקשר בין מעלה האגן למורדו. בנחל יתפתחו מגוון של  בתי גידול לחים  ומערכות אקולוגיות, שיספקו לתושבי העיר והמרחב טבע עשיר, מתפקד ונגיש.

הלב הפועם של מרחב הגליל העליון

עיר הנחלים תהפוך למרכז עירוני ואבן שואבת לתושבי האזור כולו ותצמח לעיר מחוז שוקקת, המספקת מקומות תעסוקה, תיירות, בילוי ושירותים עירוניים.

יעדים מתוך תוכנית הנחלים

  • שיקום בגישה אקו-הידרולוגית- בקטעים שישוקמו השיקום יהיה לא רק של  אפיק הנחל  עצמו, אלא גם של רצועת המגן, רצועת ההשפעה, פשטי ההצפה ושטחי ההצפה שלו, על פי הגדרתם בתמ"א 1. לאחר שיקומו יוכל הנחל לשמש כבסיס למערכת אקולוגית, ומסדרון אקולוגי רציף בין מעלה הנחל למורדו.
  • נחל עין זהב יקשר בין המרחב הכפרי והעירוני, וישמש העורק הראשי בעיר, הן מבחינה פיזית באמצעות טיילות ושבילים הן מבחינה רעיונית ותכנונית.
  • פיתוח עתידי באגן ייעשה כבנייה משמרת נגר. נוסף על כך יטופל הסחף מהשטחים החקלאיים הזורם לתוך הנחל.
  • תכנון עירוני- ביסוס הקשר בין הנחל לעיר קריית שמונה וניצול משאב זה בכל התחדשות עירונית ותכנון עתידי; מיצוב מעמדה של קריית שמונה כעיר מחוז של האזור באמצעות פיתוח ממשקי חקלאות, תעסוקה, מסחר ובילוי במרחב הנחלים שבקו התפר בין העיר לאזור הכפרי וחיזוק הקישוריות ביניהם.
  • מחקר ושותפות אקדמיה וקהילה -שיתוף האקדמיה בשיקום הנחל ושמירתו – הן במחקר ארוך טווח איכותני וכמותי הן בשילוב אוכלוסיית האזור והסטודנטים במחקר קהילתי. הפעולות בנחל יושתתו על מדע ותוצאות מחקרים אקדמיים.
  • חברה, קהילה וחינוך – נחל עין זהב יהיה אבן שואבת לפעילות קהילתית, שכונתית ועירונית ומקום מפגש חברתי לכלל האוכלוסייה. בתי הספר באזור יכירו את הנחל ויהיו מעורבים בשמירה עליו. קבוצות פעילים, קבוצות עניין וקבוצות תושבים יפעלו בנחלים באופן רציף, יהיו בקשר עם הרשויות המעורבות ויהיו שותפים בתכנון ובביצוע התוכנית.
סטטוטוריקה

תוכנית עיר הנחלים מבוססת על פרק הנחלים בתמ"א 1, ועל כן לכל שלב ביישום התוכנית יש השלכות ברמת תכנון העיר ועדכון תוכנית המתאר המקומית.
כדי ליצור תשתית סטטוטורית לתוכנית עיר הנחלים בשלמותה החל תהליך הכרזת נחל עין זהב כנחל על בסיס חוק הניקוז. צעד זה יאפשר בעתיד לרשות  ניקוז  ונחלים כינרת ועיריית קריית שמונה לממש את  שיקום  הנחל לכל אורכו ולהוציא לפועל פרויקטים נוספים.
נוסף על כך, עקרונות התכנון של תוכנית עיר הנחלים יוטמעו בתכנון של שכונת יובלים בצפון העיר, שבה עובר נחל עיון, וכן בתכנון מחודש של חורשת קק"ל בדרום העיר, שבה עובר נחל עין זהב.
לפרטים נוספים צפו בסמינר בנושא נחל עין זהב ונחל עיון.

מימוש תוכנית עיר הנחלים מצריך מספר שינויים ברמה התכנונית וכולל עדכון תוכניות תשתית ארציות ועדכון תוכנית מתאר מקומית (ג/14742), שכבר אינה עדכנית.
ברמת התכנון האסטרטגי השלימה העיר בשנת 2019 את 'התוכנית האסטרטגית הגליל המזרחי כאקוסיסטם תעשייתי' (תוכנית אסטרטגית הגליל המזרחי כאקוסיסטם תעשייתי, 2019). התוכנית עוסקת בהצגת אסטרטגיית פיתוח לעיר קריית שמונה כמרכז חדשני בתחום החקלאות והמזון. התוכנית מחלקת את העיר לפי רצפים פיזיים ונושאיים, אשר לכל אחד מהם שפה וזהות אדריכלית מובהקת: רצף עסקי (אזור לב העיר והמרכז האזרחי של קריית שמונה); רצף נופי (האזור המזרחי של קריית שמונה: גבעת שחומית, פארק זהב, חורשת קק"ל והמשך הנחל דרומה); רצף תעשייתי (בין אזור התעשייה הצפוני לאזור התעשייה הדרומי) ורצף עתידי במזרח העיר, שהוא עתודה לצמיחה דמוגרפית ועסקית של העיר.

 

היבטים הידרולוגיים והנדסיים

ביטול מובילי מים

כחלק מפרויקט האצת תשתיות ובהמשך לעיקרון של שמירה מפני הצפות ורציפות הנחל שנקבע בתוכנית עיר הנחלים, הוחלט על יישום של שני צעדים:

  1. הסבת מובלי מים קטנים מבטון (תמונה 1) לכדי גשרים עם מעברים גדולים (תמונה 2). הדבר יאפשר למים לזרום בחופשיות ובספיקות גבוהות, וכך תפחת סכנת ההצפות של העיר.
  2. פתיחת המסדרון האקולוגי – גובה הגשרים ברחובות אחד העם וביאליק והפתח שלהם יאפשרו מעבר חופשי של בעלי חיים וצמחים בנחל וגדותיו (איור 8). בעתיד תיבנה טיילת להולכי רגל.
    לפרטים נוספים ראו חתכים הנדסיים בפרק מקורות

בריכות ויסות לאורך הנחל

כחלק מפרויקט האצת תשתיות הוקמו שלוש בריכות להשהיית  נגר  ליד מרכז משאבים בעיר (תמונה 3). הקמת הבריכות נועדה להקל על תשתיות הנחל באזור התעשייה הדרומי בזמני שיטפון וליצור אזור  חלחול  מים נוסף. כדי שהבריכות ישהו את הזרימות השיטפונות וימלאו את תפקידן כבריכות אגירה, הן נחפרו לפני מובל המים. שתיים מבין שלוש הבריכות מיועדות להיות בריכות שכשוך והבריכה השלישית מיועדת להפוך לבריכה אקולוגית עם תצפית ציפורים סמוכה. לבריכות ההשהיה יש גם תפקיד אקולוגי בהשבה ובשמירה על מינים ייחודים. כמו כן נעשו פעולות של עקירת מינים פולשים. הבריכות יקושרו באמצעות שבילים ציבוריים לאורכו של הנחל ובכך יאפשרו הנגשה של רצועות הנחל לציבור הרחב. בפרויקט לקחו חלק אגף ההנדסה, רכז הטבע העירוני, העמותה לשימור קסמי טבע ונוף בקריית שמונה ונוף ומתנדבים.

היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

שיקום נחל עין זהב במקטע אזור התעשייה הדרומי עד התעלה המערבית

כחלק מפרויקט האצת תשתיות הורחב מבנה הנחל והתוואי שלו מתעלת בטון (תמונה 4) לגדות טבעיות עם צמחייה (תמונה 5). לפרויקט זה ערך בכמה היבטים. בהיבט ההידרולוגי, כושר החידור של הקרקע הטבעית גבוה יותר, דבר התורם למזעור נזקי הצפות באזור התעשייה הדרומי. מבחינה נופית, נחל בעל מראה טבעי מושך אליו מבקרים, ובהמשך יזמים מקומיים עתידים לפתח אזורי בילוי לצד הנחל. מבחינה אקולוגית, המים המחלחלים יתרמו לשגשוש הצמחייה, וזו תייצב את גדות הנחל ותתמוך במערכת אקולוגית עשירה ובריאה.
לפרטים ראו תוכניות צמחייה בפרק מקורות

היבטי מחקר ואקדמיה

קריית שמונה מקיימת זה שנים רבות שיתוף פעולה פורה עם המכללה האקדמית תל-חי. הפרויקט הבולט מכול הוא פרויקט אקדמיה בכיכר, המפגיש מומחים מתחומי דעת שונים עם הקהילה בקורסים מונגשים. בין הקורסים גם כאלו העוסקים בשיקום הנחל והמערכות האקולוגיות (חי וצומח) שבו. כחלק מפרויקט אקדמיה בכיכר נעשה מיפוי צומח, ניטור ודיגום של פרוקי רגליים בנחל.

כחלק מתוכנית עיר הנחלים הגישו חוקרים מהאזור תשע הצעות מחקר העוסקות בנחל וסביבתו. הצעות המחקר הן ממגוון תחומים: חברתיים, כלכליים, סביבתיים, אקולוגיים והידרולוגיים. חלק מן ההצעות הן בפורמט של מדע קהילתי, קרי הקהילה בשיתוף סטודנטים לוקחת חלק פעיל במחקר. תוצאות מחקרים אלו יהיו בסיס להחלטות ממשק וניהול בתחום הנחל.
התוכנית שמה דגש גם על מחקר הערכה מלווה שיבחן וינטר את העבודה בשלבים השונים של התוכנית ויהיה כלי עזר לבחינת ההתקדמות ויישום התוכנית בשלביה השונים.

היבטי נוף, חברה ומורשת

היסטוריה ומורשת

נחל עין זהב היה מוקד משיכה להתיישבות ארעית ואף ליישובי קבע מאז ראשית המאה התשע עשרה. עדויות לכך הם מבנים ששרדו עד ימינו, כגון מסגד ששימש כארמונו האישי של כמאל אפנדי מהכפר אל-חאלסה (כיום שוכן בו מוזיאון העיר) וטחנת קמח שנבנתה על ידי משפחת חסין מהכפר הונין.

בשנות השמונים של המאה העשרים הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו, שאימצה את קריית שמונה, החלה לקדם את הקמתו של פארק הזהב שבמרכזו זורם נחל עין זהב. הפארק תוכנן כשטח ציבורי פתוח ורחב ידיים, הנשען על השלד הטבעי של הנחל וכולל חלקים אקסטנסיביים של טבע עירוני וטבע פראי, המכונה הג'ונגל. הפדרציה התנתה את תמיכתה בהקמת הפארק בתהליך שיתוף ציבור. כך הוקמה העמותה לשימור קסמי טבע ונוף בקריית שמונה. פעולה זו יצרה את הבסיס לחיבור הייחודי של תושבי העיר לנחל ויצירת תחושת האחריות (סקר מצב קיים, 2020).

בשנות התשעים הצטרפה חברת נביעות לקהל צרכני המים של עין זהב, במקביל לגידול העיר ולעלייה ברמת החיים. תהליכים אלו הביאו לניצול מי הנחל עד כלות והנחל יובש לחלוטין. ייבוש הנחל פגע אנושות בבתי הגידול ובמערכת האקולוגית כולה, ונוסף על כך ניתק את החיבור והזיקה ההיסטוריים של תושבי העיר אל הנחל. הנחל, שלאורך ההיסטוריה שימש כמקור מים חיוני וכמרחב של מפגש קהילתי וציבורי, נעלם מהנוף העירוני ולא היה עוד חלק מהזהות המקומית של תושבי קריית שמונה. בחורף הנחל הסב נזקים והעיר סבלה מהצפות כתוצאה מהזרמת מי השיטפונות מהרי נפתלי במערכת הניקוז העירונית. בעקבות כך ננקטו פעולות להסדרתו של הנחל. חלקים נרחבים מגדותיו דופנו בבטון ואבן ונפרצו מקטעים מקוטעים של שבילי תחזוקה לאורכו. השבילים אפשרו לתושבי העיר לטייל לאורכו של הנחל, אך החתך המדופן של הנחל מנע את הגישה של הציבור לנחל והקנה לנחל מופע של תעלה עירונית. בשנת ,2011 לאחר מאבק ממושך של תושבי העיר בהובלה של העמותה לקסמי טבע ונוף בקריית שמונה, רשות הטבע והגנים וגופים רבים נוספים, הפסיקה חברת נביעות לשאוב מים מעין זהב והמים הושבו לנחל. הצלחתו של המאבק שינתה את המודעות הסביבתית של הציבור בעיר, ומאז מאות תלמידים מבתי הספר בעיר נוטלים חלק בתוכנית החינוכית שומרי נחל עין זהב, המחברת בין ילדי העיר לאוצר הטבע הייחודי של העיר (מתוך נחל זורם בקריית שמונה – טבע בלב עיר, 2017 וסקר מצב קיים, 2020).

תמיכת העירייה בקהילת שומרי נחל עין זהב

עיריית קריית שמונה ורשות  ניקוז  ונחלים כינרת פועלות גם במישור החברתי-קהילתי לחיבור מיטבי בין תושבי העיר למשאבי הנחל (איורים 9, 10, 11). אחדות מהפעולות הן שיח תושבים מקוון להעלאת רעיונות העשויים להשפיע על המשך תוכנית הפיתוח, עידוד הציבור להציע הצעות בנושאי טבע וחינוך, בדגש על חינוך לילדים בעיר, קיום פאנל מומחים ועוד (מתוך עמוד הפייסבוק של עיריית קריית שמונה).

בעיר מתקיימות תוכניות חינוך וקהילה, המועברות בידי גופים שונים, ובהם עמותת קסמי טבע ונוף בקריית שמונה, מרכז לימודי שדה של החברה להגנת הטבע, רשת המתנ"סים, מחלקת סביבה בעירייה, המכללה האקדמית תל-חי ושומרי נחל עין זהב. התוכניות כוללות:

  1. הדרכות בשמונה בתי ספר יסודיים ובתיכון דנציגר בעיר- שיתוף התלמידים וסטודנטים מהעיר בימי ניקיון, בשיפוץ ופריצה של שביל המפל ושבילים לצד הנחל.
  2. קיום ימי שיא וטיפוח פינות למידה סביב הנחל.
  3. פעילות קהילתית של ניטור אזרחי בנחל מתקיימת על ידי קבוצת פעילים בהובלת מיזם אקדמיה בכיכר של המכללה האקדמית תל-חי ובשיתוף כלל הגורמים הסביבתיים בעיר.
  4. קבוצת פעילים מעבירה פעילויות שעניינן ניקיון, הסברה ודיווח על מפגעים.
  5. פורום קהילתי-סביבתי שעוסק בחינוך- הפורום מרכז את כלל הגופים המטפלים בנחל כיום, מתווה דרך ומגייס משאבים. חלק מהתוצרים העתידיים הראשונים של הפורום הם קורס מדריכי נחל בקהילה, כתיבת חוברת מערכים ומתודות חינוכיות בנושא הנחל, מיפוי אזורי למידה בקרבת הנחל, בניית תוכנית חינוכית מגיל גן עד גיל מכינות וכן תיעוד של כלל הפעילויות בנחל.

בניית שבילים מונגשים לצד הנחל

במטרה ליצור נגישות קלה של הציבור אל הנחל ולהשיב את משאב הטבע לנוף המקומי, מתקיימות עבודות לבניה של שבילי הליכה נוחים בגדות הנחל. השבילים תוכננו בהתאם לתוואי הנחל ולאופי השכונה. לכן בעיקר במקומות שבהם הנחל נושק לאזור מבונה וצפוף נבנו שבילי בטון וגשרונים ונוף הנחל משוקם (תמונה 6).

כלכלה, ניהול ותחזוקה

כלכלה ותקציב

תוכנית עיר הנחלים היא תוכנית חומש שהתקבלה באופן עקרוני על ידי כמה גורמים ממשלתיים. עלותה נאמדת ב-186 מיליון ש"ח, אולם מכיוון שלא זכתה בתחרות והתקבלה רק באופן עקרוני היא קיבלה עד כה רק מימון חלקי. בשנת 2020 העביר משרד החקלאות ופיתוח הכפר (מתקציב של האצת תשתיות) 5.5 מיליון ש"ח לטיפול בנגר ולפעולות למניעת הצפות. משרד התיירות העביר 2 מיליון שקלים לפיתוח באזור דרום העיר.

באמצעות תקציבים אלו ותקציבים נוספים של עיריית קריית שמונה ורשות  ניקוז  ונחלים כינרת בוצעו הפרויקטים המפורטים לעיל. מרבית הפרויקטים בתחום הקהילה והחינוך מתוקצבים על ידי  רשות ניקוז ונחלים  כינרת, המשרד להגנת הסביבה ומקורות נוספים.

על פי המודל הכלכלי של תוכנית עיר הנחלים, פרויקטים עתידיים ימומנו בידי יזמים פרטיים לצורך השבחת קרקעות וכתנאי מקדים לשימוש בהן לתיירות, פנאי ומסחר.

מנגנון ניהול ותחזוקה

תחזוקת הנחל מנוהלת כבר שנים על ידי עמותת קסמי טבע ונוף בקריית שמונה ונעשית על ידי מתנדבים. העירייה תורמת לתחזוקה בפעולות נקודתיות.
עיריית קריית שמונה, האחרית לניהול הנחל, מתכננת לתעדף את הפעולות העתידיות של השיקום (פיתוח שבילי הליכה, הוספת פחים, התקנת שירותים וכדומה) באמצעות תהליך של אפיון הצרכים של התושבים מהנחל. נוסף על כך, ועדת היגוי שחברים בה נציגים מהעירייה, מרשות ניקוז ונחלים כינרת וגורמים נוספים מתעדפת פרויקטים נוספים בעיר בתחום  שיקום  ופיתוח נחל עין זהב והעיר כולה.

סיכום ולקחים

הפרויקט כיום

תוכנית עיר הנחלים היא תוכנית ארוכת טווח. ניצני התוכנית כבר נראים בשטח, אך מלוא הצלחתה וביסוסה ייראו רק בשנים הקרובות. כיום התוכנית מוטמעת בעיר בדרכים שונות ומעבירה את המסר והתפיסה החדשה של עיר הנחלים אל כלל תושבי האזור. פרויקטים נוספים שעתידים להתבצע במסגרת התוכנית הם פרויקט כיכר המעיין, שבו ישונה מופע נביעת עין זהב שכיום עשוי בטון לכדי כיכר יפה וקולטת ציבור (איור 12), ופרויקט השער הדרומי של העיר אשר יהיה פיילוט לשילוב של אזורי מסחר, תיירות ומגורים עם טבע עירוני (איור 13).

מדדי הערכה של הצלחת הפרויקט

עיריית קריית שמונה מפיצה בקרב התושבים סקרי שביעות רצון וכן אפשרות לאפיין את הצרכים השונים. אפיון זה ישמש לבחירת הפרויקטים הבאים שיבוצעו במרחב הנחל. מדדי הערכה נוספים יהיו היקף ההצלחה במיגור ההצפות באזורים שהוצפו טרם התוכנית הנוכחית.

תובנות ולקחים לעתיד

מינוף פוטנציאל הנחל

באמצעות חיזוק הקשר והמעורבות של בעלי העניין באגן ורתימת העירייה לפרויקט הפכה תוכנית השיקום מפרויקט נופי ניקוזי לפרויקט בעל היבטים נוספים של בינוי, התחדשות עירונית והתחדשות תעשייתית. יתרה מכך, עקרונות התוכנית הוטמעו בקרב בעלי העניין, ולכן בפרויקטים עתידיים יתווה הנחל את אופי הבנייה ולא להפך.

יתרון שיתוף הפעולה

כתוצאה משיתוף הפעולה המוצלח בפרויקט הנוכחי חוזקו הקשרים בין גורמי העניין השונים בעיר ונוצרה שפה משותפת ושותפות המבוססת על עקרונות התוכנית.

חלוקת התוכנית לתת-תוכניות

תוכנית עיר הנחלים לא זכתה בתחרות  שיקום  מרחב נחל של יד הנדיב. חלוקתה לתת-תוכניות אפשרה את התחלת ביצוען באמצעות תקציבים מצומצמים יותר מההיקף של התקציב המלא לכלל התוכנית.

מעקב אחר הצלחת הביצוע

ביצוע סקרים למדידת הצלחת הפרויקט בפן ההידרולוגי-ניקוזי, בפן האקולוגי-סביבתי ובפן הקהילתי חשובים למטרות של שימור ידע, גיוס משאבים נוספים והפקת לקחים לפרויקטים עתידיים.

מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה למרים בן שלום מחברת ליגמ פרויקטים סביבתיים, אינה בורשטיין מעיריית קריית שמונה, נטלי זאבי מרשות ניקוז ונחלים כינרת ושרית אלימלך-קוז'יקרו מעמותת קסמי טבע ונוף.

כתיבה: נמרוד רבינוביץ וברק קסטרו
תאריך עדכון: אוגוסט 2021

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

פארק ציבורי נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

איכות מים שיתוף ציבור חינוך וקהילה
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה איגום
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

פארק ציבורי פיתוח נופי ויסות והשהייה
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

ויסות והשהייה איגום
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

שיקום בית גידול פארק ציבורי ויסות והשהייה איגום
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

פיתוח נופי ויסות והשהייה איגום
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיתוף ציבור שיקום בית גידול
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

פארק ציבורי נחל איתן
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

שיתוף ציבור נחל איתן שיקום בית גידול חקלאות
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

איכות מים מעלה נחל שיקום בית גידול תוכנית ניטור ויסות והשהייה
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

נחל איתן תיירות וטיילות שיקום בית גידול פארק ציבורי
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

ויסות והשהייה פיתוח נופי ניהול שותפויות
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

מורד נחל תיירות וטיילות ויסות והשהייה פארק ציבורי
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

פיתוח נופי תיירות וטיילות שיקום בית גידול חינוך וקהילה פארק ציבורי
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

פיתוח נופי ויסות והשהייה פארק ציבורי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

נחל אכזב ניהול שותפויות ויסות והשהייה
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

נחל איתן תיירות וטיילות שיקום בית גידול ניהול שותפויות פיתוח נופי
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

שיקום בית גידול תיירות פארק ציבורי השבת מים לטבע
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

תיירות וטיילות שיקום בית גידול פארק ציבורי חינוך וקהילה פיתוח נופי
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

נחל אכזב תיירות וטיילות שיקום בית גידול פיתוח נופי
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

שיקום בית גידול חָבוּת סביבתית חקלאות
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

ניהול שותפויות איגום פארק ציבורי חינוך וקהילה ויסות והשהייה
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

ניהול שותפויות התייעלות כלכלית ויסות והשהייה מעלה נחל הסדרת תשתיות
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

פארק ציבורי תוכנית ניטור
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

פארק ציבורי ויסות והשהייה פיתוח נופי
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

חָבוּת סביבתית תוכנית ניטור שיקום בית גידול
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

תועלות כלכליות פארק ציבורי שיקום בית גידול
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

ויסות והשהייה פיצוי סביבתי פיתוח נופי
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

פארק ציבורי פיצוי סביבתי שיקום בית גידול הסדרת תשתיות תיירות וטיילות
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים