אַגְמׇא
אַגְמׇא

מקרי בוחן Iconתכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תמ"ל 1094 וחיבורה לתוכנית אגנית בנחל ציפורי

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

תמ"ל 1094 היא תוכנית להקמת שכונה בצפון המועצה המקומית רכסים. בשטח השכונה המתוכננת זורם קטע של נחל ציפורי, הנמצא בחיבור בין מספר אתרי טבע (יער קרית אתא ויער אלונים, גן לאומי גבעות שפרעם והכרמל) ובו ערכי טבע מוגנים. מתכנני התב"ע של השכונה ייחסו חשיבות רבה לתועלות שבקיום נחל לצידה, ויצרו חלופה תכנונית שמאפשרת להגן על הנחל ובד בבד להקים פארק בצביון טבעי בנחל ובשתי גדותיו לרווחת התושבים. החלופה התכנונית נבנתה ונבחרה בשיתוף מלא עם רשות  ניקוז  ונחלים ורשות הטבע והגנים (רט"ג). ייחודה של חלופה זו על פני אחרות באה לידי ביטוי במתן שטח תמרון רב לתכנון מרחב הנחל ולשמירה על האזורים הטבעיים, ובצמצום, ככל האפשר, של בינוי על התוואי הטבעי. בתב"ע שאושרה נקבע שקטע קטן מהנחל שהיה כלוא בין תחנת הדלק והכביש, יוסט וייחפר מחדש עבור הגדלת אזור התעשייה (תמונה 1). להסטה ניתנו הנחיות מפורטות שנכתבו בשיתוף עם הגופים הסביבתיים, והפיתוח בסביבת התוואי הטבעי (שיוסט) הוגבל לשימושים מסוימים מתוך הבנה "שהנחל תמיד זוכר את הנתיב שלו".
תכנון מיטיב עם הנחל בתב"ע הביא לכך שתמ"ל 1094 מאפשרת שילוב בין מגורים, אזור תעשייה ופארק בצביון טבעי בו זורם  נחל איתן  הניזון, בין היתר, מהנגר העילי של השכונה.
המקרה מתאר את עבודת התכנון המפורט שבה חבר צוות התכנון של תמ"ל 1094 לצוותי התוכנית האגנית לנחל ציפורי, כדי שתכנון השכונה ופארק הנחל יהלמו את התפיסה האגנית המשלבת ואת תוכנית המים לנחל, ובכך יבטיחו את עתידו.

תמ"ל 1094 נחשבת ייחודית בתחומה, וזאת מכמה סיבות:

  • חברת ערים, מנהלת התכנון והביצוע של התב"ע, שכרה את שירותיה של החברה להגנת הטבע (החלה"ט) כיועץ לפיתוח וקיימות בתכנון עירוני. החלה"ט סיפקה בסיס מידע מפורט לשימור ערכי הטבע ולאופן השימור הראוי, בשיתוף פעולה עם רט"ג.
    "מההתחלה של התכנון אנחנו מתחילים להתייחס גם לנגר העילי וגם לטבע שיש מסביב לרכסים ואנחנו לוקחים חלק נרחב מהשטח לבניית שכונה, אך הפארק שלידו עדיין יישאר בצורה שמקיימת את המערכת האקולוגית של הנחל בסביבתו. זה לא פארק נחל סטייל פארק הירקון עם מדשאות משני הכיוונים. הנחל נשאר אתר טבע עירוני ולא רק פארק עירוני. הטיילת משתלבת בפארק ולא גורעת ממנו את הערכיות האקולוגית". (יצחק כהן, החלה"ט)
  • הובלת הנגר העילי בשכונה תוכננה בסדרה של אמצעים המחוברים ביניהם ויוצרים בשכונה 'רשת ירוקה-כחולה'. משמעותה של רשת ירוקה-כחולה היא שבתוכנית תוכננו נתיבים לזרימת מים בשטחים ציבוריים, להשהייתם ולשימוש בהם להשקיית הצומח. על פי התוכנית, רשת זו תשתמש בפתרונות מבוססי טבע שיוטמעו בתכנון גינות, מדרכות, בריכות ועוד.
  • הנחל הוא מרכיב חשוב באופי של השכונה ואלמנט מרכזי בנראות וביופי שלה. השכונה עתידה לשמור על שירותי המערכת האקולוגית של הנחל, בין היתר בזכות זרימה של מים באיכות טובה ממנה אל הנחל.
רקע

אנשי צוות ושותפים

גורם אנשי מקצוע ארגון/חברה
צוות ניהולי

יזם ומנהל הפרויקט חברת ערים עבור משרד הבינוי והשיכון
מנהל הפרויקט ינון גרינברג חברת איי שטרן עבור חברת ערים
צוות תכנון מפורט מנהלת תכנון ניבה לונדון חברת ערים
אדריכלות נוף טלי דינור

ליטל פרידלר

נחלת הכלל
ייעוץ הידרולוגי מהנדס ניב סטובסקי סטובסקי מערכות אזרחיות בע"מ
רשות  ניקוז  ונחלים אורי רגב מנהל אגף הנדסה וסביבה,  רשות ניקוז ונחלים  קישון
ליווי וייעוץ בנושא ניהול  נגר  מקיים יעל המרמן

חן ברדה

יצחק כהן

 

החברה להגנת הטבע
תמ"ל 1094

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עורכי התוכנית אדריכל עמוס ברנדייס

אדם וטנברג

עמוס ברנדייס – אדריכלות ותכנון עירוני ואזורי בע"מ
ייעוץ אבי אוזן רשות הטבע והגנים
ייעוץ אורי רגב מנהל אגף הנדסה וסביבה, רשות ניקוז ונחלים קישון
ניקוז והידרולוגיה מהנדס ניב סוטובסקי סוטובסקי מערכות אזרחיות בע"מ
צוות התוכנית האגנית – הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי
 

ניתוח אזורי

אגן ההיקוות

נחל ציפורי נמצא באגן ההיקוות של נחל קישון, ומתחבר אליו כ-5 ק"מ לפני השפך שלו לים. הקישון הוא האגן השני בגודלו מבין נחלי החוף בארץ. הוא משתרע על שטח של 1,100 קמ"ר בין קו פרשת המים (הרי הגלבוע ועמק יזרעאל) במזרח למישור החוף במערב. נחל קישון נשפך אל הים התיכון במפרץ חיפה. יובליו העיקריים של הנחל, נוסף על נחל ציפורי, הם נחל השופט, נחל סעדיה, נחל גדורה, נחל מזרע, נחל עדשים, נחל בית לחם ונחל הקיני. האגן כולו נמצא בתחום האחריות של רשות ניקוז ונחלים קישון, ורשות נחל הקישון אחראית לשיקום הנחל ולהכשרתו לפעילות פנאי ונופש.
רשות מקומית רכסים נמצאת בתת-אגן היקוות ציפורי, כשלושה ק"מ מדרום-מזרח למפגש הנחלים ציפורי וקישון (איור 1).

נחל ציפורי ויובליו

שטחו של אגן היקוות ציפורי הוא כ-300 קמ"ר, וממוצע המשקעים בשטחו הוא 700 מ"מ/שנה. נחל ציפורי הוא  נחל איתן  המוזן מנביעות לאורכו. מקורותיו העיקריים הם מעיינות ציפורי, יפתחאל ועין יבקע. אלא שבשל ניצול מי המעיינות לחקלאות ואחיזתם, כיום זרימת הבסיס בנחל אינה קבועה והיא תלויה בכמות המשקעים השנתית. בימים אלו (2022) מקודמת תוכנית לשיקום נחל ציפורי, הכוללת הפחתה בשאיבות מי הנחל ושחרור מי מעיינות יפתחאל ועין יבקע.

קטע הנחל שבו עוסק המקרה עובר בחלקה הצפון-מערבי של תוכנית הפיתוח תמ"ל 1094 ברכסים, והוא מוקף שטחים חקלאיים. אפיקו מתפתל בכיוון דרום-מערב, ולאחר מכן מתפתל וזורם בכיוון צפון-מערב (איור 2). ממערב לתחנת הדלק סונול כפר חסידים נשפכת תעלת הניקוז של נחל יונאי אל נחל ציפורי. לאחר החיבור זורם נחל ציפורי במעביר מים מתחת לכביש 70 (תמונה 2).
להרחבה ראו: תמ"ל 1094 – רכסים צפון, מסמך סביבתי, 2020

נתונים הידרולוגיים

תמ"ל 1094 נמצאת בשטחם של תת-אגני היקוות המנוקזים לנחל ציפורי: ממזרח ומדרום שכונת הפרסה, גבעה ד' וגבעת החרובים; במערב אגן נחל יונאי, שגודלו 1,900 דונם; מצפון לתוכנית עוברת תעלת איבטין שמנקזת שטח של כ-1,680 דונם. השטחים מנוקזים בערוצונים טבעיים ובתעלות ניקוז מוסדרות.

מיקום הפרויקט

רשות מקומית רכסים בתחום המועצה האזורית זבולון, מדרום ליישוב איבטין ובקרבת הערים נשר וקריית אתא. שטח התוכנית של השכונה נפרש בין שכונת רסקו ברכסים מדרום וכביש 70 מצפון (תמונה 3). רובו של השטח הוא  קרקע  חקלאית מעובדת, אתרי עתיקות ואזור תעסוקה ומלאכה שצפוי לעבור הרחבה. ברכסים מתגוררים כ-12 אלף תושבים, רובם חרדים. דירוגה החברתי-כלכלי הוא 2 לפי מדד אשכול לשנת 2017.

מסגרת תכנונית

תכנון מפורט עבור תוכנית מועדפת לדיור מספר 1094 – רכסים צפון, ששטחה כ-1,650 דונם. התוכנית כוללת: שכונת מגורים, הרחבה של שטח מסחר ותעסוקה, ביטול תוואי כביש קיים (762) וסלילת תוואי כביש חדש שיחבר בין כביש 6 וכביש 70 (איור 3). נוסף על כך נכללים בתוכנית הטיית קטע של נחל ציפורי,  שיקום  הנחל ופיתוח פארק בנחל ציפורי ויצירת תוואי נחל רחב ומפותל להנאת תושבים ומטיילים באזור. התוכנית להטיית קטע הנחל (שמספרה תמ"א 31/ א/3) מקבילה לתמ"ל וללא תלות ביצוע ביניהן.

מטרה ויעדים

תיאור הפרויקט

תהליכים שהשפיעו על קבלת ההחלטות בתכנון

  1. תב"ע שרואה עין בעין את מאפייני המערכת האקולוגית של הנחל ואת צורכי התושבים ומשאירה שטח נדיב לנחל

בעקבות סקירת צורכי הדיור של האוכלוסיה החרדית שנערכה בשנת 2006 תר משרד הבינוי והשיכון אחר פתרונות דיור. בזמנו הועלתה ההצעה להפוך את חריש לעיר חרדית גדולה בצפון, אך רעיון זה לא צלח. בשנת 2017 נתבקשה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ביוזמת מועצה מקומית רכסים ומועצה אזורית זבולון, לפתח שכונות חדשות ברכסים, בשילוב הגדלה של אזור מסחר ותעסוקה. רמ"י נעתרה להצעה, והשטח הייעודי לפיתוח התוכנית נקבע באזור שבו תב"ע מתקופת המנדט הבריטי.
יש לציין שתוכנית דומה על שטח קטן יותר, שנהגתה על ידי המועצה האיזורית זבולון בשיתוף פעולה עם איבטין ב-2013, נדחתה בוועדה המחוזית.
משרד אדריכלות ותכנון ערים עמוס ברנדייס זכו במשימת תכנון התב"ע החדשה, וניתחו לצורך כך את המצוי בתחום הקו הכחול – השטח התחום בקו התכנון מכיל את נחל ציפורי שעובר באזור התעשייה הקיים שאותו ביקשו להרחיב. הנחל באזור זה מוסתר ומוזנח. ניכר היה שאין קשר בין האוכלוסייה והנחל, ויש מקום לתוכנית שתחבר בין שניהם בלי לפגוע בנחל. בחיפוש אחר השראה נחשפו המתכננים לפתרון לניהול סביבת הנחל כפארק שמוזן מהנגר של השכונה. החזון שגובש לתכנון השכונה הוא שתושבי העיר החרדים יוכלו ליהנות מנחל במרחק הליכה, בדומה למתרחש בפארק הירקון בתל אביב-יפו. בהתאם לכך, תוכנן סביב הנחל פארק שחלקו עם פיתוח נופי אקסטנסיבי ומיועד למבקרים.
הרעיון המוביל בתכנון היה שמירה ככל האפשר על תוואי הנחל הטבעי, ולכן התוואי בגבולות הקו הכחול של התוכנית נשמר ברובו. פיתוח אזור התעסוקה על פי החלופה התכנונית הזו חייב להסיט קטע קטן מהנחל ולשקם את המערכת האקולוגית בתוואי החדש. הקטע, באורך 1.5 ק"מ, עבר בשטח אזור התעסוקה במובל בטון והיה כלוא בין תחנת הדלק וכביש 762 (איור 4). על פי התוכנית, ההסטה תיצור חיץ בין השכונה והנחל, תסייע במניעת הצפה של אזור התעשייה המורחב באירועי גשם קיצוניים ותאפשר לציבור ליהנות מקטע הנחל החדש. נוסף על כך, בשטח של התוואי המקורי הוגדרו הגבלות בינוי – למניעת מפגעים במקרה שהנחל ישוב לנתיבו הטבעי. החלטה זו נבעה מההבנה שאיננו יכולים לשלוט בטבע; האפיק מתפתח וחי ויש לו נתיב מועדף שאינו הנתיב ההנדסי שיצר האדם.

"כי הטבע זוכר את נתיבו הטבעי של הנחל"

אדר' עמוס ברנדייס היה מודע להדים ולהתנגדויות שעלולות להתעורר בעקבות ההחלטה להזיז את  אפיק הנחל  והפגיעה הצפויה מכך למערכת הטבעית. לפיכך כבר בשלב מוקדם בתכנון התב"ע עירבו המתכננים את רט"ג (אבי אוזן, אקולוג בתי גידול לחים) ואת רשות  ניקוז  ונחלים קישון (אורי רגב, מנהל אגף הנדסה וסביבה) כיועצים לא רשמיים, ויחדיו הם כתבו הנחיות עקרוניות לאפיק המלאכותי במקומו החדש. בהנחיות אלו ניתנה גם התייחסות לכל פארק הנחל ולסמיכות בין הנחל לשדות החקלאיים. כדי להגן על הנחל מפני מזהמים וסחף נקבעו לו רצועות חיץ ברוחב חמישים מטר משני צידיו (איור 5). מסמך העקרונות שגובש הפך לאבטיפוס לחתך נחל רצוי לכל הנחל ולא רק לאזור זה, ונכללה בו גם התייחסות לתוכנית המים לנחל ציפורי ולספיקה הצפויה בעונות הקיץ והאביב (לקריאה כאן).
בזכות שיתוף הפעולה התאימה התב"ע שהוכנה לצרכים רחבים ואגניים. היא הפכה צופה פני עתיד בהקשר של  שיקום  הנחל כולו ויצרה רווח לכול – מענה לפיתוח מתחמי מגורים ולשמירה על הנחל. רט"ג נשארה כגורם שותף ומייעץ לצוות התכנון של הפארק.

2. חברת ערים שכרה את החברה להגנת הטבע כיועצת לתכנון של פארק הנחל

חברת ערים (מנהלת התכנון והביצוע) אימצה תפיסה של תכנון עירוני מקיים, ובצעד תקדימי שכרה את החלה"ט כיועץ לקיימות ופיתוח בשתי שכונות – באור עקיבא (נחל עדה) וברכסים (נחל ציפורי). המטרה של שיתוף הפעולה בשכונות אלו היא ליצור תכנון עירוני שמשלב שמירה על הערכיות שבזרימת נחל לצד שכונת מגורים.
החלה"ט קיבלה מחברת ערים את המנדט להשתלב בתוכניות הפיתוח ולייעץ בעניין הטמעת פתרונות לניהול הנגר בשכונה בהתחשב בתשתיות הטבעיות ובהיבטים אקולוגיים.
לשם כך הכינה החלה"ט סקר טבע עירוני (סקר טבע עירוני מפורט, 2020), שבו מופו וסומנו בתי הגידול בנחל, ערכי הטבע המוגנים, מיקומי בריכות חורף, פיתולי הנחל והאפיקים שבהם מתקיימת זרימה בקיץ. לאורך הנחל תועדו מפגעים, מזהמים והפרות של הזרימה (כמו תעלת איבטין והתעלה של נחל יונאי). הסקר הפך לבסיס לתכנון השכונה, והמלצותיו בנוגע לנחל ולניהול הנגר העילי הן הבסיס לעבודה משותפת של היועצים מהחלה"ט עם אדריכלי הנוף וההידרולוגים.

3. תכנון השכונה במקביל לכתיבת התוכנית הלאומית לשיקום נחל ציפורי

במקביל לאישורה של תמ"ל 1094 והתכנון המפורט, החלה  רשות ניקוז ונחלים  קישון בביצוע תוכנית רחבה וארוכת טווח לשיקום נחל ציפורי בראייה אגנית (בהמשך לזכייה בתחרות שערכה קרן יד הנדיב בשנת 2019). כך הפכה התוכנית ברכסים, שבה עובר הנחל, למרובת בעלי עניין ואינטרסים, שלאחדים מהם (למשל רשות ניקוז ונחלים) יש אחריות בשני הפרויקטים.
הגוף שמחזיק בידע המתאים לתכנון שכונה בסביבה נחלית הוא רשות הניקוז והנחלים, אך אין לה את הסמכות והיכולת לערוך תכנון מפורט. על מנת שההנחיות של רשות הניקוז והנחלים ייושמו במרחב, הוחלט יחד עם חברת ערים שהעבודה של צוותי התכנון (של תמ"ל 1094 ושל התוכנית האגנית) תהיה משותפת. הידע וההנחיות שגובשו בתוכנית האגנית הועברו לצוות התכנון המפורט: "החלטנו החלטה אסטרטגית של ערים – ננחה את הצוותים לעבוד ביחד כדי לייצר את התכנון הטוב ביותר לציבור" (ניבה לונדון). החיבור בין כל אנשי המקצוע נבע מהרצון שקטע הנחל שעובר בפארק רכסים יתוכנן בצורה מיטבית ושהפארק שיוקם יהלום את מטרות התוכנית האגנית ויתחבר ליתר חלקיה.

המניע העיקרי לפרויקט

  1. הנחל וסביבתו אושרו בתוכנית בניין עיר כפארק ציבורי וטבעי, ולשם כך הוקצה שטח מתאים. בתוכנית בניין עיר הוגדר תחום הנחל וגדותיו – חלק מהנחל בתוכנית מסומן לשיקום וחלקו מסומן להסטה. התב"ע חייבה את היזם להתחשב בשיקולים ששומרים על המערכת הנחלית והתועלות שלה לסביבה ולוודא שנכללים בה התנאים המתאימים לכך.
  2. מימון לתוכנית האגנית לנחל ציפורי – רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה במימון מקרן יד הנדיב לשיקום נחל ציפורי, והתכנון האגני יצא לדרך בליווי של צוות מקצועי (2021). הרשות מעוניינת לתכנן את כל האגן, ורואה בפרויקט ברכסים מקרה בוחן לתכנון הרואה בנחל יתרון ולא אילוץ.

מטרה ויעדים ליישום

מטרת הפרויקט

תכנון מפורט של שכונת מגורים, אזור תעסוקה ומסחר ופארק שעובר בו נחל טבעי (חלקו בתוואי חדש), ההולם את העקרונות של התוכנית האגנית לנחל ומשלב פתרונות לניהול  נגר  עילי.

יעדים לתכנון מפורט (היעדים הוגדרו בדיון פנימי על ידי צוות התכנון המפורט)

  • עבודה משותפת של החלה"ט, רט"ג וצוות התכנון (בפרט אדריכלית הנוף וההידרולוג) על הטמעת פתרונות מוטי טבע לניהול הנגר של השכונה. פתרונות אלו ישמשו גם לשיקום הנחל.
  • עמידה ביעד לניהול  נגר עילי  של התב"ע.
  • מציאת האיזון בין תכנון מותאם לצורכי הנחל ובתי הגידול שבו לתכנון שמותאם לצרכים של תושבי השכונה והמטיילים.
  • תכנון פארק שמושך אליו מבקרים והוא מקושר לשבילי טיול נוספים בנחל (גם מחוץ לגבולות הפרויקט).
  • תכנון שתואם את אופי האוכלוסייה החרדית והתאמת המרחב הציבורי לשימושם באמצעות תהליך של שיתוף ציבור.
  • מציאת פתרון אמין לניהול הפארק והתחזוקה של הפארק.
סטטוטוריקה

תמ"ל 1094 אושרה בוועדה הארצית בשנת 2020. התוכנית מתייחסת לתמל/1066 – רכסים שכונת הפרסה. תמ"ל 1094 גובלת בכניסה החדשה ליישוב רכסים מכביש 7622 ותוכננה בהתאם להקמת מחלפון שמחבר בין כביש 6 לרכסים.

תמ"ל 1094 אושרה במהירות בזכות העובדה שמראש ניתן מענה תכנוני לבעיות סביבה וניקוז. לדוגמה, על פי התוכנית נשמרת רצועת חיץ משני צידי הנחל והיא זו שקובעת את חתך הנחל. כמו כן, התב"ע מגדירה את רשות  ניקוז  ונחלים קישון בתור גורם מאשר לפארק נחל ציפורי, נוסף על המאשרים הסטנדרטיים (דוגמת העירייה). למרות אופייה הסביבתי של התוכנית, השטח של נחל ציפורי נותר עם ייעוד פארק. רט"ג הביעה התנגדות לסימון הנחל כשטח פארק ולא כנחל, בשל החשש לפגיעה בו בעתיד (באופן זה שימור התוואי הטבעי אינו מובטח).

במרוצת השנים, וכחלק מהתאמת התוכנית לשינויים בקווי התחבורה, נכנסו לקו הכחול של התוכנית גם שטחים בבעלות תושבים מאיבטין (שטחי מֻשַׁאע, מהמילה הערבית مشاع) בלי לערוך תוכנית איחוד וחלוקה והוגשו התנגדויות בנושא. סוגיה זו מנוהלת על ידי מועצה אזורית זבולון, וככל הנראה החקלאים יקבלו פיצוי כספי או שטחים חלופיים לעיבוד.

היבטים הידרולוגיים והנדסיים

הפרויקט מצוי בשני אזורים גיאו-אקלימיים – מישור החוף והכרמל והגליל התחתון ועמק יזרעאל. חישוב ספיקות התכן בהסתברויות שונות הן הממוצע של החישובים עבור שני האזורים (טבלה 1, מקור: רכסים צפון – פרשה טכנית לנספח ניקוז).

תכנון הניקוז בוסס על חישובים וגורמים רבים:

  • בדיקת כושר ההולכה של קטע האפיק הקיים בתחום התוכנית לצורך קביעת רום ותחום פשט ההצפה של האפיק הקיים.
  • אפיון ותכנון חתך אופייני לקטע נחל ציפורי בתוואי המוצע להטיה .
  • בדיקת מעביר המים הקיים שמתחת לכביש 70 במוצאו מערבה והשפעתו על מפלס פני המים בנחל בתחום התוכנית
  • בדיקת ספיקות נחל יונאי והתאמת אפיק נחל ציפורי הישן להעברת ספיקות נחל יונאי.
  • חישוב ההשפעה של הבינוי על תרומת הנגר העילי היחסית בכל אחד מאגני ההיקוות שבתחום התוכנית.

שכונת רכסים צפון עתידה להוסיף 43%  נגר  למצב הקיים, מרביתו מתקבל מהבינוי באגן ההיקוות הראשי. בהתאם לכך ההידרולוג קבע שיש להשהות נגר במתקנים ובשטחים ציבוריים פתוחים, שיוקצו לכך בעיקר באגן זה. גודל שטח ההשהיה שהוצע הוא של 10,900 מ"ר (10.9 דונם) לעומק של 0.6 מטר.

בנספח הניקוז ההידרולוג כתב הנחיות מפורטות לבנייה משמרת מים והכתיב גישת תכנון מתאימה (ראו נספח 1).

בפועל, בסקר שנערך לתכנון התגלה שמי התהום במקום רדודים, ולכן אי אפשר לנקז נפח מים במאגר עמוק בשטח הציבורי. במקביל לכך התקבלו המלצות החלה"ט ליצור רשת ירוקה-כחולה בעיר עם מגוון פתרונות לניקוז (איור 6).

"יש להתייחס לרחובות העיר כרשת כחולה – ירוקה המתפקדת כרשת קולטת ומסיעה נגר כמו שמתרחש בצורה טבעית. ניתוב המים בצורה מושכלת דרך מרחבים ירוקים המונמכים מהמרחבים הציבורים האינטנסיביים כגון מיסעות, מדרכות, רחבות וכיוצא בזה, תאפשר התנהלות עירונית תקינה ללא הפרעות גם באירועי גשם קיצונים" (תדריך תכנון רכסים, 2021)

בהתבסס על מודל מאנגליה, הציעה החלה"ט מודל של פינות ישיבה וגינות משחק שיתפקדו כבתי גידול לחים. על פי ההצעה, פינות הישיבה וגינות המשחק יקלטו נגר מהשטחים האטומים, וזה ינוצל לצורכי השקיית הצומח. כמו כן הדבר יספק חוויית טבע קרובה לבית ומרחב ללמידה (תמונה 4).

בהמשך לכך צוות התכנון עבד על תכנון של פיזור והשהיה של הנגר העילי ברחבי השכונה ותכנן את האופן שבו הנגר העילי יזרום אל הנחל. הצוות חיבר בין מגוון אמצעים לקבלת תוכנית שמתאימה לשינויי האקלים, ומסוגלת לקלוט נפח מים גדול מזה שהוגדר לפי חישובי ספיקת התכן בהוראות לתב"ע.

פרטים עיקריים מתוך התוכנית שגובשה להשהיית נגר בשטחים פתוחים:

  1. הנחיה לשלב גגות ירוקים במבני ציבור נבחרים (איור 7).
  2. תכנון אדריכלי תואם טופוגרפיה טבעית. בתכנון זה השטחים הנמוכים, לרבות  קרקע  שמתאימה לחלחול וחדירה של מים, הם אזורים ללא בינוי (איור 8).
  3. בריכות להשהיית נגר בשצ"פים מתאימים בשכונה ובפארק הנחל – ביציאה מהשכונה לכיוון הנחל נקבעו מספר בריכות השהיה, חלקן מגודרות. בסמיכות לאזור התעשייה החדש תוכננה מערכת של שלוש בריכות (אגני השהיה לחים) בשרשור, שנועדו גם להשקעה של מזהמים לפני זרימת המים לנחל (איור 9).
  4. הנחיות לבנייה משמרת נגר. לא ניתנה התייחסות להיתכנות להשהות נגר גם במגרשים הפרטיים משום שהוראה זו לא נכתבה בתב"ע, אף על פי שהנחיה זו יכלה לתרום לניהול הנגר ולחסוך בהוצאות.

קראו בהרחבה במסמך רכסים צפון – השהיית מים בשצ"פ, 2021

תכנון ששומר על הזרימה בנחל ועל איכות המים

חתך הנחל הותאם לתוכנית המים לנחל ציפורי והוא צופה פני עתיד. האפיק תוכנן כך שגוף המים לא יתאדה ושזרימת המים בו תישמר לכל אורך השנה. מהשכונה ואזור התעשייה תוכננו ארבעה מוצאי  ניקוז  אל הנחל, שבהם יותקנו מתקני שיכוך אנרגיה.
כדי להגן על הנחל מפני זרימות שמגיעות מהניקוז העירוני ולמנוע את  זיהום  הנחל, תוכננו משאבות מי קיץ בפתחי הסכרונים שמובילים ניקוז מהשכונה לנחל.

לפי המתכננים, לניהול הנגר העילי בתחום השכונה יש יתרונות רבים, ובהם:

  1. פישוט והוזלה של מתקני הניקוז ופתרון בעיית הגבהים בשכונה – השהיה של המים בשטחים פתוחים מאפשרת להשתמש בטופוגרפיה מקומית ובשיפוע מתון להובלת המים במוביל מים קצר יותר.
  2. הפחתה של זיהום הנחל באזור התעשייה – בתוכנית המפורטת מתוכננת מערכת של שלושה אגנים לחים, שמטרתם להשהות את המים המנוקזים מכיוון אזור התעשייה ולהשקיע מזהמים לפני הכניסה לנחל.
היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

בשלב התב"ע

בדיונים על התב"ע הוצעו חלופות אחדות למיקום שטח התעסוקה והמסחר ביחס לנחל ולתוואי הנחל עצמו. אחת החלופות שהוצעה הייתה להצמיד את הנחל לכביש 70 בצפון-מזרח התוכנית ולחפור אותו כתעלה לכל אורכו. צוות התכנון לא תמך בהצעה זו וקידם חלופה של הסטת קטע קטן בלבד מהנחל. הצוות נימק את הצעתו בהיכרותו עם הבעיות שיכולות להיווצר בעקבות הזזת מערכות הידרולוגיות ממקומן הטבעי. הצוות דגל באג'נדה הסביבתית הגורסת שבכל הנוגע לנחלים יש לעשות את השינויים המזעריים ביותר: "שינוי שיש לו תחום מוגדר, כדי לא לגעת בנחל כלל", כך לפי אדם וטנברג ממשרד עמוס ברנדייס.
החלופה שאושרה היא החלופה הסביבתית שעליה המליץ הצוות – הקטע שבו הנחל עובר במובל בטון לאורך כביש באזור התעסוקה ולצד תחנת הדלק (שבו הוא כבר מופר ופגיע), יוסט, ושטח האפיק החדש שייחפר ישוקם מבחינה אקולוגית. בצעד לא שגרתי נקבעו כבר בשלב התב"ע ההנחיות לתכנון של הקטע המוסט וכן הנחיות לשטחים הפתוחים ולגדות משני צידיו של הנחל (חמישים מטר כל אחת). בזכות זאת לקטע החדש (שייחפר יש מאין) יהיו מאפיינים טבעיים וצורתו תתאים ליצירת בית גידול לח ועשיר במגוון ביולוגי (ראו: תמ"ל 1094 מסמך סביבתי, 2020).

בשלב התכנון המפורט

  1. הטמעה של המלצות סקר טבע עירוני מטעם החברה להגנת הטבע

הסקר קבע כי הנחל וגדותיו צריכים להישאר אזור שמור שלא מבוצעת בו כל פעולה: "קביעת חגורת שימור בנחל בסביבתו, רצועה של לפחות 35 מטר, שטח זה יהיה לטובת שימור מערכות טבעיות והתפתחותן ללא תשתיות לקליטת קהל כלל" (סקר טבע עירוני מפורט, 2020). תוצאות הסקר העידו על החשיבות העליונה שיש לשימור זרימת המים בנחל לאורך כל השנה עבור בעלי החיים והצומח, דוגמת מלחית הבורית (מין אדום) וחישת קנים (תמונות 5, 6).
המלצות הסקר שימשו להכנת תוכנית ניהול  נגר  וחלקן הוטמעו בתכנון המפורט:

  • הגדרת אתרים שבהם גדלים מיני צומח בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה, שחשוב להגן עליהם או להעתיק אותם, לדוגמה גיאופיטים ומינים ייחודים וגבעת חורש ים-תיכוני.
  • הגדרת אמצעים מתאימים למניעת  זיהום  אור (על פי תקנות 'אור מכוון') ושימור בעלי חיים וצומח בשטח הפארק.
  • הצעות למערך ניהול נגר שמשמר את זרימת הנגר לעבר הנחל (ראו היבטים הידרולוגיים והנדסיים).
  • הגדרת אופיו של הפארק והשימושים המתאימים לשטחי הפארק. בהמלצות הוגדרו אזורי ליבה שמורים, אזורי חיץ ואזורים לפיתוח אינטנסיבי יותר. הסקר סיפק מידע חשוב לדיון בנושא מידת הפיתוח סביב הנחל. הדיון נערך בשיתוף אדריכלי הנוף ורט"ג, ועיקרי התכנון שהוצעו בו התקבלו (ראו היבטי נוף).

2. תעלת יונאי

בשלב זה תעלת יונאי לא תשומר או תשוקם, אלא יבוצעו בה שינויים קטנים בלבד. קיימת הצעה לשקם את נחל יונאי כחלק מתוכנית פארק ציפורי, ובה מוצע להקים לאורכו טיילת ומבנים להשהיית נגר במעלה.

היבטי נוף, חברה ומורשת

דירוג של מידת הפיתוח סביב הנחל

מרבית ערכי הטבע הייחודיים שהוגדרו לשימור נמצאו בסביבת הנפתול שבנחל ציפורי, ושימורם תלוי בהגנה על הנחל וגדותיו מפני פיתוח. רט"ג הובילה בדיונים גישה לפיה בכל פיתוח עתידי במרחב הנחל לפחות גדה אחת שלו תישמר כאזור מחסה (במיוחד בנחלים ארציים), כלומר אזור ללא נוכחות אנושית, הממשיך למלא את תפקודו עבור בעלי החיים והצומח. לפיכך ביקשה הרשות לתכנן את מדרג השימור והפיתוח רק בצד אחד של הנחל.
בפועל, בפרוגרמה שהתקדמה נקבע 'מדרג פיתוח ושימור' לתכנון בשני צידי הנחל (ולא רק בגדה אחת), ונקבעו שטחי חיץ כדי ליצור מרחב טבעי מוגן שיהיה נגיש לציבור. החלוקה של האיזורים לפי המדרג מפורטת באיור 9:

  1. ליבה שמורה –  אפיק הנחל  ופשט ההצפה שלו. מרחב רגיש במיוחד ששייך לטבע, ללא פיתוח וללא הנגשה לאדם.
  2. אזור חיץ – גדות הנחל והשטח העוטף את הליבה, שבו הפיתוח מצומצם (שטח שמוגדר אקסטנסיבי), לדוגמה שבילי הליכה ופינות ישיבה ותצפית.
  3. אזור לפיתוח – שטח אינטנסיבי של מעבר מאזור חיץ לאיזור מפותח, מתאים לפעילות אנושית בטבע, ובו מדשאות, מתקני משחק ושולחנות פיקניק. בינו לבין אזור החיץ שבילי טיילות ואופניים.
  4. מבואות – שטח אינטנסיבי עירוני שבו מגרשי משחקים וספורט עם תאורה מלאה. התנועה מהשכונה אל הפארק תיעשה דרך שלוש מבואות לאורכו.

תהליך של שיתוף ציבור

אחת המטרות של התוכנית האגנית לנחל ציפורי היא לקיים תהליך של שיתוף הציבור בתכנון. במקרה הנוכחי יזם צוות התכנון שיתוף ציבור עם המועצה ברכסים ועם החקלאים של מועצה אזורית זבולון. הצוות ביקש לאפיין את הצרכים של האוכלוסייה החרדית, שעבורה תוכנן הפארק, מתוך תפיסה שיצירת קשר למקום (ברמה האישית והעירונית) תחבר את התושבים לפארק ותתרום לשמירתו. בפועל נערכה ישיבה אחת עם ראש המועצה.

כלכלה, ניהול ותחזוקה

כלכלה ותקציב

חברת ערים מנהלת את התקציב לתכנון המפורט ואחראית לתקציב הכללי לביצוע. עבודת הייעוץ מטעם התוכנית האגנית לנחל ציפורי ממומנת על ידי קרן יד הנדיב ורשות  ניקוז  ונחלים קישון.
במקרה הנוכחי חברת ערים,  רשות ניקוז ונחלים  קישון וצוותי התכנון ניצלו את העובדה שהתכנון המפורט החל לפני אישור התקציב כדי לקדם עבודה תכנונית טובה יותר (שיוצרת הזדמנויות לתכנון תקציבי ולא מוגבלת מראש). בזכות הדחיפה של חברת ערים ורשות הניקוז לתכנון מוקדם, ניתן זמן מספק לתכנון, והוא התקיים בזמן שהתנהלו דיונים על פיצויים וקרקעות ולפני שיווק הדירות. מכיוון שהתקציב לפיתוח פארק הנחל יושת על פיתוח השכונה יש חשיבות לכך שבשעה של אישור התקציב תהיינה בידי חברת ערים הדרישות החשובות למרחב הנחל, בצורה מפורטת ככל האפשר ובתמחור אמין.

מנגנון ניהול ותחזוקה

שטח השכונה שייך מבחינה מוניציפלית למועצה אזורית זבולון. לאחר הקמת השכונה יעבור אזור המגורים לאחריותה המוניציפלית של רכסים וינוהל על ידה, ושטח הפארק יישאר בזבולון.
ניהול ותחזוקת הפארק עתידים להיות באחריותו של גוף אחד, אך זהותו ומבנהו טרם נקבעו.

 

סיכום ולקחים

הפרויקט כיום (11.2022)

שכונת רכסים צפון ופארק נחל ציפורי נמצאים בתהליך תכנון מפורט, אישור תקציב ובחירת אנשי מקצוע לביצוע.

מדדי הערכה של הצלחת הפרויקט

מדדי הערכה לתכנון מפורט וביצוע:

  • תכנון מאוזן – גופי התכנון של השכונה והפארק ושל התוכנית האגנית מגיעים להסכמות ומקבלים החלטות שמתאימות לתוכנית העתידית בנחל.
  • יצירת חלוקה בין תחום אינטנסיבי לתחום אקסטנסיבי (פארק שהוא שטח עירוני ופארק שהוא שטח טבעי).
  • יצירת רשת כחולה (השהיית   נגר  עילי  והולכת נגר עילי) וירוקה (צומח), שמבוססת על מערכת טבעית ותאפשר לשמור על הטבע בתוך המרחב העירוני.
  • נגישות עירונית של התושבים לפארק והנאה של התושבים מהנחל.
  • התאמה של הפארק למגוון של מבקרים מכל הארץ.
  • ברמת הביצוע – השגת מימון על ידי חברת ערים ועמידה בתקציב.
  • רב-שימושיות בפתרונות ניהול הנגר שיותקנו בשכונה – לקליטת נגר, ליצירת מרחב לציבור וליצירת בתי גידול לחים.
  • חיבור של תושבי המקום לנחל שעובר בסמוך למקום מגוריהם ויצירת גאוות יחידה.
  • שינוי תדמיתו של הנחל – מנחל מוזנח שזורם בתעלה לנחל טבעי ומתפקד שמממש את הפוטנציאל שלו.

תובנות ולקחים לעתיד

תכנון תב"ע ותכנון מפורט צופה עתיד ומתחשב בתוכניות אגניות ובתמ"א 1

הצוות של משרד עמוס ברנדייס ערך תכנון ארוך טווח והביא בחשבון את ההשלכות ההידרולוגיות, החברתיות והסביבתיות של הקמת שכונת רכסים צפון בצמוד לתוואי נחל ציפורי. בזכות הקמת צוות משותף כבר בשלב התב"ע נעשה תכנון מושכל. החלופה שנבחרה הייתה הטובה ביותר עבור נחל ציפורי ונוספו לה תנאים שייטיבו עם האינטרסים של בעלי העניין הנוספים. בהוראות לתכנון המפורט נכנסו הנחיות מטעם רשות הניקוז והנחלים והארגונים הירוקים, לדוגמה נקבע כי רשות הניקוז והנחלים היא הגורם המאשר לפיתוח במרחב הנחל ולתהליך השיקום שלו. יתרה מכך, בשלב התכנון המפורט ההידרולוג ואדריכלי הנוף התייחסו גם לצרכים של תוכניות שטרם אושרו אז – תמ"א 1 ותוכנית המים לנחל ציפורי – ובכך קידמו גם פעילות שייעודה  שיקום  הנחל.

חשיבות רבה לכותבי התב"ע בהשגת יעדים בתחומי הנדסה,  אקולוגיה  והידרולוגיה בתכנון מפורט

לתכנון תב"ע בראייה כוללנית, המתייחסת לנחל כמרכיב חשוב ושווה ערך לנושאים האחרים בתוכנית, יש השפעה מכרעת על האפשרויות שיעמדו בפני המתכננים. התב"ע שאושרה אפשרה תכנון יעיל יותר של המערכות שהתושבים יזכו להן במרחב הציבורי.

יצירת רשת מגוונת בפתרונות מבוססי טבע לניהול נגר עילי מגדילה את נפחי הניקוז, גם אם לא הוגדר ניהול נגר בבתים פרטיים

צוות התכנון חיבר בין פתרונות שלא היו חלק מהתב"ע הראשונית (שהתמקדה ביצירת מערכת אגני השהיה), ותכנן תוכנית  ניקוז  שחוסכת בשימוש במי השקיה ומגדילה את נפח המים שניתן להשהות בשכונה. הפתרונות הוטמעו בתכנון אדריכלות הנוף והניקוז ומי הנגר מובלים אל הנחל בצורה מבוקרת או מזינים צמחייה בשטחים הציבוריים של השכונה. כך הושגו יעדים של שמירת טבע וטבע עירוני, של השבחת המים שמגיעים אל הנחל ושל מניעת הצפות. המענה היה מועיל יותר וקל להשגה לו בתב"ע הופיעו הוראות לניהול נגר והשהייתו גם בשטחי הבתים.

תמיכה של מנהלי הפרויקט בשיתוף פעולה בתכנון בין צוות תכנון מקומי לצוות תכנון אגני

חברת ערים ורשות ניקוז ונחלים קישון תמכו בשיתוף פעולה מלא בין צוותי התכנון של התוכנית האגנית לנחל ציפורי לצוות של תמ"ל 1094 והשקיעו בכך זמן בשלב התכנון. הצוותים הצליחו להעביר ביניהם מידע רב ולקיים דיונים שתוצאתם היא שילוב של פארק הנחל בתוכנית השלמה (דוגמת חיבור שבילי מטיילים, שיקום צומח, הגנת החי, איכות המים וכמותם ועוד). החיבור בין התוכניות סייע גם בבירור תחומי אחריות ותקצוב של חלקים שונים בפרויקט.

בניית תוכנית ניהול נגר בהתאם לסקר טבע עירוני בשלב ראשוני בכל תוכנית, לפני אישור תקציבי

תוכנית ניהול הנגר קודמה עוד לפני הגשת התקציב לפרויקט. התקציב המפורט אפשר ליזם ולמנהל הפרויקט להטמיע את העלויות של הפתרונות השונים בצורה ריאלית ולא חסרה, מתוך הבנה של היתרונות הגלומים בהשקעה בתוכנית ושל היעילות שלה לטווח הקצר והארוך.

שכירת גורם מייעץ בנושא קיימות מביאה ערך מוסף וערכי לתכנון העירוני ומסייעת לחסוך בעלויות ולהגדיל יעדי ניקוז

היזם והמבצע (ערים) נעזר ביועץ לקיימות, שהיה חלק מצוות התכנון המפורט. במקרה זה, החלה"ט הראתה שלסקר טבע עירוני יש ערך רב, שכן חלק מהמלצותיו היו ניתוב הנגר העילי לעבר מרחב הנחל.
"כל ליווי הוא תפור כמו כפפה ליד – אתה מקשיב למרחב הספציפי שאותו אתה מתכנן. אתה מגיב לבעיות התכנוניות האחרות דוגמת אופי האוכלוסייה המתגוררת במקום במקרה זה" (יצחק כהן, החלה"ט)
ההמלצות סייעו בגיבוש של תוכנית ניהול נגר כוללנית – לשכונה ולפארק, ששומרת על ערכי הטבע החשובים ומבחינה בין אזורים אינטנסיביים ואקסטנסיביים לא רק מתוך תפיסה אדריכלית ונופית, אלא גם מתוך תפיסה חברתית, אקולוגית והידרולוגית.

מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

  • התייחסות רשות הטבע והגנים להטיית נחל ציפורי ברכסים, 2019, רשות הטבע והגנים
  • סקר טבע עירוני מפורט ברכסים, 2020, החברה להגנת הטבע – היחידה לטבע עירוני
  • רכסים צפון – מי נגר, דצמבר 2020, נחלת הכלל
  • רכסים צפון – פרשה טכנית לנספח  ניקוז  תמ"ל 1094, סוטובסקי מערכות אזרחיות
  • רכסים צפון ופארק נחל ציפורי, יולי 2021, נחלת הכלל
  • תדריך תכנון וניהול  נגר  מקיים מבוסס תשתיות טבעיות, רכסים צפון, 2021, חברת ערים והחברה להגנת הטבע- היחידה לטבע עירוני
  • תמ"ל 1094 – רכסים צפון מסמך סביבתי, נובמבר 2020, אדמה ייעוץ סביבתי
  • תשריט ניקוז תמ"ל 1094, סוטובסקי מערכות אזרחיות

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט על רבדיו ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה לצוות נחלת הכלל, אדם וטנברג ממשרד עמוס ברנדייס- אדריכלות ותכנון עירוני ואיזורי, מיכל בן שושן ממשרד לרמן- בן שושן, אורי רגב מרשות ניקוז ונחלים קישון, ניבה לונדון מחברת ערים, ניב סוטובסקי ממשרד סוטובסקי מערכות אזרחיות, יעל המרמן סולר ויצחק כהן מהחברה להגנת הטבע.

כתיבה: ליאור קמחג'י גפני
עדכון: 10.2022

נספחים

נספח 1

להלן מספר הנחיות מתוך הפרשה הטכנית של נספח הניקוז:

  1. בכל בקשה להיתר בנייה שתוגש תשמר תכסית ירוקה מחלחלת של כ- 15% לפחות משטח מגרשי הבניה ולצורך חילחול ושימור נגר. הנ"ל בנוסף לשצ"פים בהם יעשה  איגום  וויסות לפי הצורך.
  2. כל מגרש יתוכנן כך שיווסת וישהה כמות  נגר  מינימאלית של 20 מ"ק לדונם .
  3. ע"מ לייצר את יש להנמיך את השטחים המחלחלים בכ- 13 ס"מ מהסביבה .
  4. הפיכת מגרשים בנויים לאגני היקוות מחלחלי מים – חיבור מרזבים וניקוזים לשטחים חדירים , שיפועים – תוך התייחסות למניעת אי נוחות הידרולוגית , הצפות ונזק למבנים ותשתיות , והוצאת עודפי נגר בסופות גדולות .
  5. בכל מגרש יהיה שטח חדיר המאפשר  חלחול  טבעי של הנגר המקומי המת ל מהמגרש לפני הפנייתו למערכת העירונית.
  6. שמירה על תכונות החלחול של הקרקע וזאת על ידי הימנעות מערבוב של פסולת בניין , שימוש באדמת גינה מתאימה וערבוב עם חומרים מתחחים .
  7. תוספת של מתקני החדר ה כגון: תעלת החדרה או באר יבשה כאשר אין מספיק שטח חדיר או כתוספת לקליטת עודפים .
  8. תכנון דומה של שטחים ציבוריים. התנהגותם ההידרולוגית דומה לזו של מגרשים פרטיים, אך הם נתונים יותר לשליטת הגורמים הציבוריים ולכן קל יותר להקים ולתחזק את מתקני ההחדרה בשטחיהם.
מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

איגום ניהול שותפויות ויסות והשהייה
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

פארק ציבורי נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

שיתוף ציבור חינוך וקהילה איכות מים
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה איגום
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

איגום הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

הסדרת תשתיות ויסות והשהייה
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

ויסות והשהייה פארק ציבורי פיתוח נופי
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

ויסות והשהייה איגום
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

פארק ציבורי ויסות והשהייה איגום שיקום בית גידול
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

ויסות והשהייה איגום פיתוח נופי
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

שיתוף ציבור שיקום בית גידול קהילה
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

נחל איתן פארק ציבורי
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

נחל איתן שיקום בית גידול חקלאות שיתוף ציבור
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

שיקום בית גידול ויסות והשהייה איכות מים מעלה נחל תוכנית ניטור
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

נחל איתן שיקום בית גידול פארק ציבורי תיירות וטיילות
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה פיתוח נופי
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

ויסות והשהייה מורד נחל פארק ציבורי תיירות וטיילות
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

שיקום בית גידול חינוך וקהילה פיתוח נופי פארק ציבורי תיירות וטיילות
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

ויסות והשהייה פיתוח נופי פארק ציבורי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

ויסות והשהייה נחל אכזב ניהול שותפויות
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

פיתוח נופי תיירות וטיילות ניהול שותפויות שיקום בית גידול נחל איתן
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

השבת מים לטבע פארק ציבורי תיירות שיקום בית גידול
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

חינוך וקהילה פיתוח נופי פארק ציבורי תיירות וטיילות שיקום בית גידול
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

פיתוח נופי תיירות וטיילות שיקום בית גידול נחל אכזב
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית חקלאות שיקום בית גידול
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

חינוך וקהילה ויסות והשהייה פארק ציבורי ניהול שותפויות איגום
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

מעלה נחל הסדרת תשתיות ניהול שותפויות התייעלות כלכלית ויסות והשהייה
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

פארק ציבורי תוכנית ניטור
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

פארק ציבורי פיתוח נופי ויסות והשהייה
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

חָבוּת סביבתית תוכנית ניטור שיקום בית גידול
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

פארק ציבורי שיקום בית גידול תועלות כלכליות
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

פיתוח נופי ויסות והשהייה פיצוי סביבתי
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

שיקום בית גידול הסדרת תשתיות תיירות וטיילות פיצוי סביבתי פארק ציבורי
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים