אַגְמׇא
אַגְמׇא

מקרי בוחן Iconמתקן ויסות דינמי בצומת סומך

איגום לריסון ספיקות שיא במעלה אגן הקישון  

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם את נזקי ההצפה הצפויים במורד נחל סומך, בעיקר בקריית אתא, באמצעות ריסון ספיקות השיא באירועים נדירים (בהסתברות של 1%). המתקן הוקם כחלק מיישום תוכנית האב לניקוז חיפה והקריות (2010), ובוצע כחלק מההרחבה של מחלף סומך בשיתוף פעולה עם נתיבי ישראל. במסגרת שיתוף הפעולה אוחדו תשתיות ומתקן הוויסות הוצמד לסוללת הכביש. למתקן סגר ויסות דינמי המאפשר לרשות הניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. באירוע שיטפוני שאירע בחורף 2020 שכלל שני גלי גשם חריגים בעוצמתם, הוכחה יעילותו של המתקן בוויסות זרימות השיא למורד. ברם, המים העודפים שהצטברו באגן במעלה המתקן הציפו שטחים חקלאיים. לאחרונה, בעקבות דו"ח מבקר המדינה, אושרה תוכנית  מפעל  ניקוז   למתקן (2022), המסדירה סטטוטורית את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

רקע

אנשי צוות ושותפים

גורם אנשי מקצוע ארגון/חברה
צוות ניהולי

רשות  ניקוז  ונחלים קישון אורי רגב מנהל אגף הנדסה וסביבה
אינג' רפאל בריח מהנדס רשות הניקוז
צוות תכנון מתכנן ראשי אינג' דני שרבן יודפת מהנדסים (1994)
תכנון הידרולוגי אינג' רפי הלוי נהרא ופשטיה
מנהל הניקוז אינג' ואלרי אייזנשטיין נתיבי ישראל
מנהל פרויקט יוסי הלוי נתיבי ישראל
תכנון 'מפעל ניקוז סומך – כביש 70' תכנון הידרולוגי עומר כהן פלגי מים

ניתוח אזורי

אגן היקוות קישון

אגן קישון משתרע על שטח של 1,100 קמ"ר והוא האגן השני בגודלו מבין אגני נחלי החוף. מוצאו של נחל הקישון בהרי הגלבוע שבמזרח, משם הוא חוצה את עמק יזרעאל ונשפך אל הים התיכון במפרץ חיפה. יובליו העיקריים של הנחל הם הנחלים ציפורי, יפתחאל, השופט, סעדיה, גדורה, מזרע, עדשים, בית לחם, נהלל והקיני. אגן הקישון נחלק לארבעה אגני משנה: האגן הצפוני הכולל את נחל ציפורי ונחל גדורה (המנקז את נחל שפרעם ונחל סומך); האגן העליון – האגן במעלה מתקן כפר ברוך, הכולל את נחל עוז, נחל גלבוע, נחל מזרע, נחל עדשים ונחל קיני; האגן האמצעי – האגן במורד מתקן כפר ברוך, הכולל את נחל השופט, נחל צבי, נחל נהלל ונחל בית לחם; והאגן התחתון, הכולל את נחל נשר ונחל סעדיה. (תוכנית אב לניקוז,  רשות ניקוז ונחלים  קישון, פרק ההידרולוגיה 2019). (איורים 1, 2)

בשטח אגן הקישון מתגוררים כ-230,000 תושבים במספר ערים ויישובים: במעלה הקישון – בערים עפולה, נצרת, נוף הגליל, מגדל העמק ויוקנעם עילית, ובמורד הקישון – בערים חיפה, נשר, קריית ביאליק, שפרעם וקריית אתא, וכן בעשרות יישובים נוספים (תכנית אב לניקוז רשות ניקוז ונחלים קישון, 2019).

הנחל ואתר הפרויקט

נחל סומך נמצא בחלקו המערבי של האגן הצפוני של הקישון ומנוקז לנחל גדורה. אורכו של הנחל הוא 11.1 ק"מ בשיפוע ממוצע של 1.49%. הנחל מתפתל בשטח חקלאי בין גבעות נמוכות עד לחצייתו את כביש 70 באזור מחלף סומך. משם ממשיך הנחל לזרום מערבה לכיוון קריית אתא, חוצה את העיר מצפון, נשפך אל תעלת הגנה וממנה זורם בכיוון דרום-מערב אל נחל ציפורי (איור 3). (תכנית אב לניקוז רשות ניקוז ונחלים קישון, 2019).

נתונים הידרולוגיים

שטחו של אגן ההיקוות ממערב לצומת סומך הוא 7.2 קמ"ר (איור 4). אין נתונים הידרומטריים עבור האגן, אך ספיקות השיא באגנים מדודים בגודל דומה בגליל המערבי הם 2–3 מ"ק/שנייה/קמ"ר (מחלף סומך כביש 70, תכנון הידרולוגי, 2009). עובי הגשם השנתי באזור הוא 559 מ"מ בממוצע (תחנת שפרעם). עובי הגשם הדו-יומי בתקופת חזרה של 1:20 באזור התחנה הוא 120 מ"מ (תכנית אב לניקוז, 2019). על פי ההידרוגרף לתקופת חזרה של 1:100 (הסתברות של 1%) חושבה  ספיקת שיא  צפויה של 22 מ"ק/שנייה לגל הגאות השני, בעובי  נגר  שנתי ממוצע של 74 מ"מ ובנפח גל  גאות  של 520,000 מ"ק (התחנה לחקר הסחף).  ספיקה  זו נקבעה כספיקת התכן בתכנון מתקן הוויסות. (מחלף סומך כביש 70, תכנון הידרולוגי, 2009)

מיקום הפרויקט

מתקן ויסות סומך ממוקם בסמוך לצומת סומך שבגליל (צומת הכבישים 70 ו-79) – בין שפרעם במזרח לקריית אתא במערב, בשטח השיפוט של מועצה אזורית זבולון. במקטע זה הנחל מתפתל בין היישובים הרדוף, סוואד, ראס עלי ואל ח'וואלד מדרום ובין היישובים עדי ושפרעם מצפון. פשט ההצפה הטבעי של הנחל פרוס מדרום-מערב לצומת ומצפון ליער קריית אתא (קק"ל) (איור 5).

מסגרת תכנונית של הפרויקט

בשנת 2022 אושר שטח הפרויקט כמפעל ניקוז המסדיר סטטוטורית את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה. להגדרה זו חשיבות רבה, בין היתר משום שבתמ"א 1 השטח הוגדר כ'יער נטע אדם' (ונחל סומך מוגדר 'נחל משני') ולא כשטח הצפה או פשט הצפה. מרחב הפרויקט מוגדר בתמ"א 1-35 כאזור בעל רגישות נופית-סביבתית גבוהה הנתון במקטע צר בין שני מרקמים עירוניים – שפרעם וקריית אתא.

תיאור הפרויקט

תהליכים שהשפיעו על קבלת ההחלטות בפרויקט

המניע העיקרי לפרויקט הוא הצורך במציאת פתרון מתכלל לבעיית ההצפות במורד אגן הקישון, בקריות ובמפרץ חיפה. באזור זה, המתפתח בקצב מואץ, התרחשו בעבר (בשנים 1969, 1992, 1995) אירועי גשם חריגים שגרמו להצפות נרחבות באזורי תעשייה ובשטחים בנויים וחקלאיים. בהמשך לפעולות הניקוז האינטנסיביות שבוצעו בשנים 1993–2002 עלה צורך בפתרון הנדסי-הידרולוגי אזורי, הכולל גם פתרון לספיקות נגר גבוהות בהסתברויות נמוכות באגן צפוף שבו שהשטח הפנוי לבניית תשתיות ניקוז מצומצם. בתוכנית אב לניקוז מפרץ חיפה הוצעו מכלול של פתרונות הנדסיים להתמודדות עם הבעיה (ראו תכנית אב לניקוז מפרץ חיפה, חלק ב',2010)). הפתרון במעלה כלל תכנון של שני מתקני ויסות – מתקן שפרעם ומתקן סומך – שמטרתם להקטין את ספיקות השיא הצפויות בתעלת ההגנה ובנחל גדורה בהמשך הזרימה. מתקן שפרעם תוכנן להקטין את ספיקות השיא (הסתברות של 1%) של נחל שפרעם מ-25 ל-14 מ"ק לשנייה, ומתקן סומך, נושא מקרה הבוחן, תוכנן להקטין את ספיקות השיא (1%) של נחל סומך מ-22 ל-14 מ"ק לשנייה (איור 6). תכנית אב לניקוז מפרץ חיפה, נספח הידרולוגי, 2009). הפתרון הכולל שהוצע בתוכנית נתן מענה לפיתוח המסיבי שתוכנן בשנים אלו, לרבות הקמת מחלף סומך. המתקן הוקם בשנת 2015.

המניע העיקרי לפרויקט

צמצום נזקי ההצפה הצפויים במורד נחל סומך, בעיקר בקריית אתא.

מטרה ויעדים

מטרות ויעדי הפרויקט

צמצום נזקי הצפה במורד נחל סומך באמצעות ריסון ספיקות השיא המגיעות למורד נחל סומך ולתעלת ההגנה בהמשך הזרימה. פתרון זה, שניתן בתוכנית האב לניקוז מפרץ חיפה והקריות (2010), נועד לתת מענה לפיתוח המסיבי שתוכנן בשנים אלו, לרבות הקמת מחלף סומך.

סטטוטוריקה

תוכניות החלות בשטח התוכנית

301-0486472 – תוכנית למחיקת הנחיות בינוי ועיצוב במרחב תכנון זבולון

תמ"א 1/32/א – תוכנית מתאר ארצית חלקית ברמה מפורטת לאתר אחסון גפ"מ.

תמ"א 31/א/4 – מחלף סומך–כביש 70

תוכנית אב לניקוז מפרץ חיפה, חלק א' וחלק ב' (2009-10)

מפעל  ניקוז  מתקן ויסות סומך – כביש 70 (תוכנית מס' 2-14062)

מפעל ניקוז מתקן ויסות סומך – כביש 70 (תוכנית מס' 2-14062)

דו"ח מבקר המדינה שעסק בהגנה מפני נזקי שיטפונות, בין היתר באזור מפרץ חיפה, דן בצורך להסדיר את מעמדם של המקרקעין המיועדים לשמש כשטחי הצפה, כדי שאלה "ימשיכו לשמש כשטחי הצפה לדורות ולא יוסבו לשימוש אחר שימנע זאת". לאור זאת הומלץ לרשות הניקוז להסדיר את שטחי ההצפה ואת רצועות הנחל שבשטח מתקני ויסות סומך ושפרעם כמפעלי ניקוז (ראו דו"ח מבקר המדינה, ההגנה מפני נזקי שיטפונות, 2021). בהתאם להמלצת הדו"ח הכינה הרשות תוכנית למפעל ניקוז – מתקן ויסות סומך – כביש 70. התוכנית, מכוח  חוק הניקוז  וההגנה מפני שיטפונות, מסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי (איסור שימושים בעורק וברצועת הנחל אלא באישור רשות ניקוז קישון) ונוסף על כך מבטיחה את שמירת השטח החקלאי כשטח פתוח. (מפעל ניקוז סומך, 2022) (איור 7). כמו כן, לא בוצע הליך קנייני לשטח זה, אלא השימוש בו מתאפשר לאחר הסכמות ופיצויים עם החקלאים בשטח.

ממערב לשטח התוכנית אושרו מספר תוכניות מפורטות לשינוי ייעודי  קרקע  עבור הקמת שכונות מגורים בקריית אתא. נוסף על כך מופקדת תוכנית המתאר הכוללנית לקריית אתא (305-0366609). ממזרח ומצפון לשטח התוכנית אושרו מספר תוכניות מפורטות לשינוי ייעודי קרקע עבור הקמת שכונות מגורים בשפרעם. כן מופקדת תוכנית המתאר הכוללנית לשפרעם (261-0345462).

תשתיות פיזיות

במרחב האתר נמצא מתקן תשתיות של חברת החשמל.

היבטים קנייניים / הסכמות עם בעלי הקרקעות

רשות הניקוז הגיעה להסדר פיצוי ייחודי עם החקלאים בשל הפגיעה הצפויה ביבול החקלאי בעקבות הצפת השדות החקלאיים. ההסכם כפוף לפיצויים שיוגדרו בדו"ח שמאי. ההסכם מוסדר גם בתוכנית מפעל הניקוז (2022). לא בוצעו הליכים קנייניים.

היבטים הידרולוגיים והנדסיים

התכנון והביצוע של מתקן ויסות סומך מבוסס על הניתוח ההנדסי וההמלצות שניתנו בתוכנית האב לניקוז מפרץ חיפה, הקריות ועמק זבולון תוכנית אב לניקוז 2009, 2010. תכנון המתקן יצא אל הפועל בשנת 2015, כחלק מההקמה של מחלף סומך. המתקן הוקם במדרון של סוללת הכביש. בשנת 2018 נעשו עבודות דיפון בסוללה כדי למנוע הצפות בצומת סומך ובכביש במקרה של ספיקות גבוהות: הקמה של תעלת ניקוז, קיר כובד ותעלה מכוונת (ברמה) (תמונה 2).

מבנה המתקן – מתקן הוויסות הוקם על מעביר מים מתחת לכביש 70, בחלקו הדרום-מערבי של צומת סומך, וחובר למעבירי מים החוצים את צומת סומך לכיוון מערב (איור 8). המתקן הוא מבנה מגדלי המורכב משני מפלסים – במפלס התחתון יש שני סגרי קיר (במידות 1.32 X  מ') ומעליהם סף גלישה טרפזי (באורך של כ-7 מ') (תמונה 1, איור 8). רום תחתית המתקן הוא 63.60 מ' מעל פני הים. פתחי גלישת העודפים במתקן נמצאים ברום 69 מ' מעל פני הים, וזהו גם סף הגלישה (איור 9). מפעל  ניקוז  סומך, 2022)

ויסות ושליטה דינמית על מעביר המים – המתקן החדש מווסת את זרימת השיא הצפויות במורד נחל סומך ובתעלת ההגנה ונחל גדורה בהמשך הזרימה (מפעל ניקוז סומך, 2022). השליטה נעשית באמצעות סגר ויסות דינמי המופעל על ידי מנוע חשמלי ולוח בקרה. סגר ייחודי זה נשלט מרחוק, כלומר לרשות הניקוז יש יכולת לשלוט בזרימות ולווסת את ספיקות השיא. מבנה השליטה שנמצא מעל המתקן כולל מערכות חשמל, תקשורת, פיקוד ובקרה. בעתיד יותקן גנרטור חירום להבטחת התפקוד גם בשעת הפסקת חשמל (איורים 9, 10).

איגום והצפה מבוקרת בשטח חקלאי – המתקן ממוקם בתחתית עמק טבעי ובדופן סוללת כביש, ולכן אגימת המים מתאפשרת ללא צורך בעבודות עפר נוספות. ברם, ויסות הספיקות באירועי גשם נדירים מחייב סכירה (מלאה או חלקית) של המעבר, דבר הגורם להצפה של השטחים החקלאיים אשר במעלה הסגר (כ-200 דונם, ברובם שטחים פרטיים). הסכירה תימשך בהתאם לתחזיות לאירועים שיטפוניים נוספים וכן בהתאם ליכולת הוויסות של תעלת ההגנה. המים הנאגרים מרוקנים באופן מבוקר בהתאם להשתנות המשקעים והספיקות.

זרימת בסיס שיטפונית – המתקן מאפשר  זרימת בסיס  שיטפונית למורד באירועי גשם תדירים שאינם בספיקות גבוהות. באירועי שיטפון הספיקות שמועברות למורד מווסתות באמצעות מתקן הוויסות (ראו הסבר לעיל).

תפקוד מתקן הוויסות באירוע ההצפה בחורף 2020

בראשית ינואר 2020 פקדו את האזור שני אירועי גשם בעוצמות גבוהות ובעובי נדיר – הראשון ב-5.1 והשני ב-8.1 . בנחל הקישון נרשמה בגל הראשון  ספיקת שיא  של 196 מ"ק/שנייה ובגל הראשון ספיקת שיא של 219 מ"ק/שנייה (רשות המים, 2020). בין היתר ירדו גשמים כבדים באזור שפרעם, הקריות וחיפה, אשר הובילו להצפות באגן נחל שפרעם ובאגן נחל סומך. בעקבות כך כוונו פתחי הסגרים במתקני הוויסות שפרעם וסומך לגובה של כ- 20 ס"מ מעל הקרקע. בשל הגשמים העזים מתקני האיגום במעלה הסגרים הלכו והתמלאו במהירות, ורשות הניקוז דנה בשאלה אם לפתוח את הסגרים ולאפשר שחרור מים למורד. בשעת לילה נחל שפרעם הציף את שטח האיגום של מתקן ויסות שפרעם במלואו והחלה גלישה ספונטנית מעל מגלש החירום של מתקן הוויסות. האיגום במתקן סומך התמלא כמעט עד לגלישה, אך לא גלש בסופו של דבר. למרות התרומה של שני המתקנים לריסון הזרימה, ההצפה לא נמנעה כליל; שתעלת ההגנה בקריית אתא הציפה את שכונת פרוסטיג ונחל גדורה גרם להצפות בעיר. בשעות הלילה נחלש הגשם וגובה המפלסים ירד בהדרגה (תמונה 3). בעקבות ההצפות רשות הניקוז קראה להשלמה דחופה של מרכיבי תוכנית האב לניקוז מפרץ חיפה והקריות (משנת 2010) ולביצוע תוכניות נוספות בדחיפות במורד. (רשות ניקוז ונחלים קישון, דו"ח 2020)

התוכנית, מכוח  חוק הניקוז  וההגנה מפני שיטפונות, מסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי (איסור שימושים בעורק וברצועת הנחל אלא באישור רשות ניקוז קישון) (ראו הרחבה בפרק 1.5).

היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

מתקן הוויסות ממוקם בשטח פתוח חקלאי אינטנסיבי (מטעי זיתים) ומדרום-מערב לו משתפלת גבעה מיוערת (יער קק"ל) (תמונה 4). על פי סקר אקולוגי שנערך באזור, ערכיותו הבוטנית-מרחבית של השטח היא גבוהה עד מרבית (3–5) (דש"א, גבעות אלונים והרי נצרת, 2019). בהתאם לכך, מקטע התוכנית הוגדר כ'מסדרון אקולוגי חקלאי' בתוכנית המתאר המחוזית למסדרונות אקולוגיים של מחוז חיפה – "שטח המקשר בין שטחים טבעיים ואחרים, במטרה לאפשר מעבר מינים, על מנת להבטיח שרידות ותפקוד של מערכות אקולוגיות מגוונת לאורך זמן. המסדרון האקולוגי הוא רב תפקודי ומעוגן בתוכנית כרצף של מסדרונות במרחב, תוך שמירה על המשך תפקודה של הקרקע החקלאית כשטח חקלאי-יצרני". בתוכנית זו מוגדר מקטע הנחל שממערב לצומת כ'מסדרון אקולוגי מקומי'. (תכנית מתאר מחוזית למסדרונות אקולוגיים – מחוז חיפה, 2021)

כלכלה, ניהול ותחזוקה

כלכלה ותקציב

עלות הקמת מתקן הוויסות – 2.4 מיליון ש"ח, במימון מלא של נתיבי ישראל כחלק מהקמת מחלף סומך.
אומדן תקציבי להמשך – הפקעות קרקע, עבודות פיתוח לגישת חירום למתקן, עבודות בטון והגנה – כ- 800,000 ש"ח (לא בוצע עדיין). (תכנית מפעל הניקוז, 2022)

מנגנון ניהול ותחזוקה

ניהול ותחזוקת מתקן הוויסות הם באחריות רשות הניקוז כחלק מהפעילות שבשגרה.

סיכום ולקחים

הפרויקט כיום

שלבים שהושלמו

  • הקמת מתקן הוויסות (2015)
  • חיזוק סביבת המתקן – דיפון הסוללה (2018)
  • דיפון של הסוללה (2018) – על מנת להבטיח שבמקרה של ספיקות גבוהות לא יוצפו צומת סומך וכביש 70. הדיפון ההנדסי כלל הקמה של תעלת ניקוז, קיר כובד ותעלה מכוונת (ברמה)
  • ביצוע פיילוט לניהול סיכוני שיטפונות בנחלים שפרעם-סומך-גדורה (2021)
  • תכנון ואישור  מפעל  ניקוז   לסביבת המתקן (2022)

שלבים עתידיים

בשנת 2021 נערך פיילוט ניהול סיכוני שיטפונות בנחלים שפרעם, סומך וגדורה. במסגרת הפיילוט נבחנו תוכניות הפיתוח לשנת 2040, הצפויות להוסיף כ-9 קמ"ר של שטח בנוי. תוספת השטח הבנוי תהיה בעיקר על חשבון שטחים חקלאיים, בכללם מצפון לשטח מתקן הוויסות, וסך הכול יתפוס השטח הבנוי 51% מסך השטח (לעומת 34% כיום). בהתאם לפיתוח זה נקבעו ספיקות שיא בהגדלה של 20%, הנותנות מענה לבינוי העתידי במרחב –  ספיקת שיא  של 14.7 מ"ק/שנייה ב-1% הסתברות בגל הראשון ו-23 מ"ק/שנייה בגל השני. ספיקות אלו מחייבות קידום פתרונות נוספים של  איגום  וויסות במעלה האגן. כחלק מהתכנון העתידי (תת"ל 1024 ו-1025), קיים תכנון להקים  מאגר  ויסות שיטפונות בסמוך למאגר כפר ביאליק. מאגר זה יקלוט את מי נחל סומך במורד. (רשות ניקוז ונחלים קישון, פיילוט סיכונים, 2021).

מדדי הערכה של הצלחת הפרויקט

צמצום סיכון להצפות באירועים נדירים – בשיטפונות בחורף 2020 הוכחה תרומתם של מתקן סומך ושל מתקן שפרעם בריסון ספיקת השיא ומניעת הצפה נרחבת במורד. עם זאת, ההצפה לא נמנעה כליל – שתעלת ההגנה בקריית אתא הציפה את שכונת פרוסטיג ונחל גדורה גרם להצפות בעיר. בעקבות ההצפות רשות הניקוז קראה להשלמה דחופה של מרכיבי תוכנית האב לניקוז מפרץ חיפה והקריות (משנת 2010) ולביצוע תוכניות נוספות במורד.

תובנות ולקחים לעתיד

  •  חשיבות לתכנון וביצוע בראייה אגנית רחבה – תוכנית האב לניקוז מפרץ חיפה והקריות משנת 2010 היא דוגמה לתוכנית אגנית שלא רק מתווה עקרונות לתכנון ניקוז אזורי, אלא גם מציעה פתרונות מקומיים, בכללם הקמת מתקני ויסות שפרעם וסומך הממוקמים במעלה. כלומר היא מהווה דוגמה ומודל לתכנון אגני אזורי ומקומי כאחד. הביצוע של כלל המכלול ההנדסי שתוכנן בתוכנית צפוי לספק מענה כוללני לאגן ולמנוע עומס על המתקנים הנוכחיים. (רשות ניקוז ונחלים קישון, דו"ח 2020)
    מפעלי ניקוז לשמירה על מרחב פשט ההצפה והשטח הפתוח – הכרזה של מפעל ניקוז ברצועת נחל ופשט ההצפה מסייעת להגן על הנחל ועל פשט ההצפה מפיתוח עתידי שעשוי לפגוע בתפקוד הניקוזי, ולצד זאת להגן על השטח החקלאי במרחב התוכנית.
  • איחוד תשתיות – הפרויקט מהווה דוגמה לאיחוד תשתיות כביש עם מתקן ויסות. ההחלטה על איחוד התשתיות בוצעה בשלבי התכנון המוקדמים. איחוד התשתיות חוסך לא רק כסף רב (איגום משאבים) אלא גם חוסך בשטח למתקן ההנדסי – כאשר מתקן הוויסות ממוקם בתחתית סוללת הכביש ולא בנפרד ממנה.
  • יעילות מתקן ריסון דינאמי – מתקן הוויסות התגלה כאפקטיבי באירוע הגשם הקיצוני בחורף 2020. הודות ליכולת הוויסות והאיגום של המתקן רשות הניקוז יכולה לנהל באופן מיטבי את הזרימה באירועים שיטפוניים. לוויסות וריסון אפקטיביים מומלץ לפתח שיטה ומדיניות לפתיחה מתוכננת מראש של הסגרים באירועים נדירים.
  • בקרת איכות – על מנת ללמוד על יכולת הריסון האפקטיבית של מתקנים מסוג זה, מומלץ לקיים מדידה של ספיקות הכניסה והיציאה מהמתקן בעת אירועי שיטפון. נתוני המדידות יסייעו בקבלת החלטות עבור כלל המתקנים במרחב בזמן אמת.
  • ממשק ויסות והשהיה של  נגר  במרחב החקלאי – בתוכנית האב לניקוז מפרץ חיפה יועדו שטחים פתוחים במעלה מתקני הוויסות להצפה כפתרון לוויסות ספיקות השיא. מכיוון שההצפות עשויות לפגוע בגידולים חקלאיים מוצע לפעול בשיתוף עם בעלי הקרקעות לאורך שלבי התכנון ולמסד את מנגנוני הפיצוי באירועי הצפה, בכפוף לפיצויים שיוגדרו בדו"ח השמאי. בפרויקטים דומים נדרשת בדיקה של מידת הפגיעות של הגידולים החקלאים להצפות, כולל אפשרות להתאמת הגידולים להצפות במשכי זמן שונים.
מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

  • החלטת ממשלה לקידום תשתיות וניהול סיכוני שיטפונות (2021), משרד ראש הממשלה
  • המצב ההידרולוגי החודשי: מים עיליים בתחומי התנקזות עיקריים ומפלסי מי תהום במערכת הארצית, רשות המים – חטיבת השירות ההידרולוגי, 2020.
  • מדריך לתכנון נחלים בהשראת תמ"א 1 (2022) החברה להגנת הטבע, מוטי קפלן
  • מחלף סומך כביש 70, תכנון הידרולוגי (2009), נהרא ופשטיה
  • מפעל ניקוז סומך, רשות ניקוז ונחלים קישון (2022), רשות ניקוז ונחלים קישון, פלגי מים
  • גבעות אלונים וצפון הרי נצרת (2019), סקר ניתוח והערכה של טבע, נוף ומורשת האדם, מכון דש"א
  • פיילוט ניהול סיכוני שיטפונות אגן הקישון: פיילוט נחלים שפרעם-סומך-גדורה (2021) רשות ניקוז ונחלים קישון, לרמן בן-שושן, נהרא ופשטיה, משרד החקלאות
  • שינוי 7 לתמ"א 1 – תכנית מתאר ארצית למיתון נזקי שיטפונות ומתן פתרונות לניהול נגר בראיה אגנית, מינהל התכנון
  • תכנית אב לניקוז מפרץ חיפה, הקריות ועמק זבולון, חלק א' (2009), רשות ניקוז ונחלים קישון, יודפת מהנדסים
  • תכנית אב לניקוז מפרץ חיפה, הקריות ועמק זבולון, חלק ב' (2010), רשות ניקוז ונחלים קישון, יודפת מהנדסים
  • תכנית אב רשות ניקוז ונחלים קישון: פרק ההידרולוגיה (2019) נהרא ופשטיה

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט על רבדיו ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.

תודה רבה לאורי רגב ולרפאל בריח מרשות ניקוז ונחלים קישון; לרפי הלוי מנהרא ופשטיה; לשירן פרי, מנהלת תחום תכנון מפעלי ניקוז וניהול נגר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; ולמגיבים נוספים ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר – רועי אגוזי, חן רוזיליו ואלון מאור; לדני שרבן מיודפת מהנדסים.

כותב הדו"ח: ד"ר גלעד רונן
עריכה: יעל סלמה רובין
ראיון מקדים: רז סימון

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

ויסות והשהייה ניהול שותפויות איגום
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

פארק ציבורי נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

חינוך וקהילה שיתוף ציבור איכות מים
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

ויסות והשהייה איגום ניהול שותפויות
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

ניהול שותפויות
חיבור מחדש בין מניפת נחל רחם המתועלת למלחת עברונה

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

ויסות והשהייה איגום הסדרת תשתיות
תמיכות ישירות לעידוד חקלאות סביבתית

כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי פותח כלי כלכלי וניהולי לתמיכה ישירה בפעולות חקלאיות תומכות סביבה בשטחים הסמוכים לנחל. במסגרת הכלי מוצע סל פעולות לביצוע על ידי החקלאים בליווי וייעוץ של צוותי הפרויקט. הפעולות מסובסדות על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון דרך חתימת הסכם משותף לכמה שנים עם החקלאים.

חקלאות
תמ״ל/1001 - תל השומר מרכז

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
בריכת בקלאש בחורשת בויאר בתל אביב

פיתוח נופי ויסות והשהייה פארק ציבורי
מאגר תת קרקעי מתחת למעונות סטודנטים במבנה HIT חולון

איגום ויסות והשהייה
אלמנטים לניהול נגר בפרדס חנה- כרכור

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות
פארק הרצליה – בריכת הבאסה

שיקום בית גידול איגום פארק ציבורי ויסות והשהייה
קמפוס WIX תל אביב

מתחם Blue וצומת הרחובות יוניצ'מן- 2040 שבצפון תל אביב סבלו מהצפות חוזרות ונשנות, שגרמו להצפות בצומת ואף להצפת מרתפי החניה במתחם. בשנים 2017-2018 קודמה תכנית להקמת מבני משרדים בחלקו המזרחי של המתחם. עיריית תל אביב יפו הבינה את משמעות היעדר ניהול הנגר במגרש, והשפעתו על האזור שכבר סבל מהצפות. עם קבלת הבקשה להיתר, יחידת התיעול בעיריית תל אביב יפו זיהתה את ההזדמנות, וכגורם סטטוטרי פנתה ליזם והמליצה לו לייצר מענה הוליסטי לניהול הנגר במתחם במסגרת היתר הבנייה, הן בשטח הפרטי והן בשטח הציבורי. נחישות העירייה ונכונות היזם לשתף פעולה היו הכרחיים לקידום הפרויקט, מאחר והליך התכנון בוצע בסוף שנת 2022, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 8 לתמ"א 1, לא היתה חובה סטטוטורית לבניית תכנית לניהול נגר.

פיתוח נופי איגום ויסות והשהייה
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיתוף ציבור שיקום בית גידול
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

פארק ציבורי נחל איתן
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

חקלאות שיתוף ציבור נחל איתן שיקום בית גידול
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

תוכנית ניטור איכות מים שיקום בית גידול ויסות והשהייה מעלה נחל
פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

פארק ציבורי תיירות וטיילות נחל איתן שיקום בית גידול
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

ניהול שותפויות ויסות והשהייה פיתוח נופי
סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

פארק ציבורי תיירות וטיילות ויסות והשהייה מורד נחל
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

תיירות וטיילות חינוך וקהילה שיקום בית גידול פיתוח נופי פארק ציבורי
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

שיקום בית גידול חקלאות
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

ויסות והשהייה פיתוח נופי פארק ציבורי
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

ניהול שותפויות נחל אכזב ויסות והשהייה
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

ניהול שותפויות שיקום בית גידול נחל איתן פיתוח נופי תיירות וטיילות
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

תיירות שיקום בית גידול פארק ציבורי השבת מים לטבע
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

שיקום בית גידול חינוך וקהילה פיתוח נופי פארק ציבורי תיירות וטיילות
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

שיקום בית גידול נחל אכזב פיתוח נופי תיירות וטיילות
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית חקלאות שיקום בית גידול
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

ניהול שותפויות איגום חינוך וקהילה ויסות והשהייה פארק ציבורי
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

ויסות והשהייה הסדרת תשתיות מעלה נחל התייעלות כלכלית ניהול שותפויות
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

תוכנית ניטור פארק ציבורי
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

ויסות והשהייה פיתוח נופי פארק ציבורי
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

תוכנית ניטור חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

פארק ציבורי תועלות כלכליות שיקום בית גידול
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

פיצוי סביבתי ויסות והשהייה פיתוח נופי
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

פיצוי סביבתי פארק ציבורי הסדרת תשתיות שיקום בית גידול תיירות וטיילות
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים