אַגְמׇא
אַגְמׇא

איגום בנחל שיזפים

ויסות זרימה שטפונית בכביש 71 ובנחל חרוד

שליחת משוב PDF להורדה
עיקרי המקרה

עיגון והקמה של מקום מוגבל לאיגום מבוקר במעלה נחל שיזפים כדי למנוע הצפה של שטחים במיזוג הנחלים שיזפים וחרוד ובמורד נחל חרוד. האיגום תוכנן ובוצע על פי תוכנית למפעל  ניקוז  כחלק מהרחבת כביש 71 בעקבות הצפות חוזרות ונשנות בכביש, בתוואי מסילת רכבת העמק (לפני פעילותה) ובאזור גן האירועים פארקיון גבע.
הבחירה בתוכנית האיגום על פני החלופה של סלילת כביש על גשר עילי הפחיתה את עלויות הבינוי של נתיבי התחבורה החדשים באזור ותרמה לירידה בתדירות ההצפות והנזקים שנגרמו בעקבותיהן. המאגר לאיגום השהיה נבנה בשטחי שדות חקלאיים של קבוצת גבע ומושב כפר יחזקאל. בהסכם הבנות עם  רשות ניקוז ונחלים  ירדן דרומי הוחלט כי שטח המאגר ימשיך לשמש לחקלאות והחקלאים יפוצו כספית על נזקים עתידיים. מפעל הניקוז הושלם תוך שמירה על ערוץ הנחל הטבעי ברובו ללא הסדרה הנדסית, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים – בניית ש'יחים וטיוב קרקעות בשטחי קבוצת גבע ומושב כפר יחזקאל (תמונה 1).
המאגר הוא ביטוי לגישה האגנית המשלבת – רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי וחברת נתיבי ישראל חברו יחדיו להשגת מטרותיהן בתוכנית אחת שעונה על האינטרסים של השתיים, וכך לצד צמצום נזקי הצפה בהשקעה כספית נמוכה ככל האפשר בוצעו פעולות לשימור  קרקע  ומניעת סחף בלי לפגוע בערוץ הנחל.

רקע

אנשי צוות ושותפים

גורם אנשי מקצוע ארגון/חברה
צוות ניהולי

יזם ומנהל הפרויקט רמון בן ארי רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי
צוות תכנון




מתכנן מוביל משה צ'יברוצקי מ.מ. מהנדסים יועצים 'דרום'
צוות היגוי ובקרה מהנדסת ענת ברזילי רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
נציג אחראי ניקוז כביש 71 ולרי איזנשטין נתיבי ישראל
רכז גידולי שדה מאיר רם קבוצת גבע

ניתוח אזורי

אגן ההיקוות ירדן דרומי

אגן היקוות ירדן דרומי משתרע על שטח של כ-660 קמ"ר בין המורדות המזרחיים של הרי הגליל התחתון (הרי נצרת) ועד המורדות המזרחיים של הגלבוע וצפון השומרון (איור 1). בצפון האגן ארבעה נחלים גדולים – נחל תבור, נחל יששכר, נחל חרוד ונחל בזק, ובשטחו עובר נהר הירדן הדרומי. המים זורמים בנחלים מזרחה – אל הירדן. אל האגן מנוקזים גם שטחים שאינם בתחום מדינת ישראל, וסך הכל הוא מנקז שטח של 1,976 קמ"ר. האגן נמצא בתחום אחריות של  רשות ניקוז ונחלים  ירדן דרומי.
תת-אגן ההיקוות חרוד מנקז שטח של כ -200 קמ"ר באגן היקוות ירדן דרומי. האגן מנקז את חלקו המזרחי של עמק יזרעאל, עמק חרוד, בקעת בית שאן ואת מורדות ההרים הסובבים אותם מקו פרשת המים הארצית במערב ועד לירדן במזרח. נחל חרוד נשפך אל הירדן ממזרח לחמדיה (איור 2).
בתת-אגן היקוות חרוד נמצא גם תת-אגן היקוות שיזפים, המנקז שטח של כ-30 קמ"ר.

נחל שיזפים

נחל שיזפים הוא יובל של נחל חרוד. מוצאו בסמוך ליישוב נעורה בצפון, והוא זורם דרומה לאורך 11 ק"מ בקירוב עד לחיבורו עם נחל חרוד דרומית לכביש 71. שיפועו הממוצע הוא 0.014 מטר לק"מ. נחל שיזפים הוא  נחל אכזב  ולאחר אירועי גשם קיצוניים זורמים בו מי שיטפונות. מקור שמו של הנחל הוא מהשפה הערבית – "ואדי סידר" – על שם עצי השיזף הגדלים בו (רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי).

מיקום הפרויקט

תחום שיפוט

המאגר הוקם לצד הגדה המזרחית של נחל שיזפים בקרבת כפר יחזקאל, מצפון לנקודה שבה הוא נכנס לנחל חרוד. הקטע נמצא מצפון לכביש 71, החוצה את הנחל ממזרח למערב (איור 3). אזור התוכנית מוגדר כרצועת ניקוז ושטח לניהול  נגר  עילי, והוא בתחום האחריות של רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי ובשימוש של חקלאי כפר יחזקאל וקבוצת גבע.
קבוצת גבע (כ-600 תושבים) ומושב העובדים כפר יחזקאל (כ-1200 תושבים) הוקמו בשנת 1921, והיום הם חלק מיישובי המועצה האזורית גלבוע.

מסגרת תכנונית

תוכנית 'חציית נחל שיזפים כביש 71' היא תוכנית  מפעל ניקוז  שבוצעה מתוקף  חוק הניקוז  ואושרה בשנת 2013 בוועדה המחוזית ובמועצת הניקוז הארצית ברשות המים בפרוטוקול ניקוז לתוכנית ג/21192. מפעל הניקוז הוא חלק מתכנון מערכות הניקוז של תוכנית ג/20259 'דרך מס' 71 קטע מרחביה עד בית שאן' שמסדירה את דרך 71 לדרך דו-מסלולית דו-נתיבית. בתוכנית זו הצעות לגשרים ומעברים לתשתיות, ניקוז ובעלי חיים.

מפעל הניקוז הוא פירוט לתוכניות תמ"א 35, תמ"א 34/ב' ותמ"מ 7/9. תחום מפעל הניקוז הוא קטע נחל שיזפים באורך של 2.9 ק"מ (לפירוט ראו איגומים בנחל שיזפים – תוכנית פרסום, 2013).

תהליכים שקדמו לפרויקט

הצפות וסחף  קרקע  באזור

יובלי נחל חרוד, ובהם נחל שיזפים שבמוקד הפרויקט המתואר, נמצאים בשטח חקלאי שעובר עיבוד ונותר חשוף לפני עונת החורף. משך שנים ארוכות אירועי גשם גדולים גרמו לשיטפונות עזים שסחפו קרקע וסלעים לעבר מורד הנחל והציפו את מערכות כביש 71, את הפארקיון ואת תוואי רכבת העמק העתידית (תמונות 2, 3). הוצאת כמויות הסחף הרבות מהמקום בוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים.

תוכנית לשיפור כביש 71

חברת נתיבי ישראל (דאז, החברה הלאומית לדרכים בישראל או מע"צ) החלה בשנת 2011 בתכנון להרחבת כביש 71, ציר תנועה ראשי באורך 25 ק"מ בין עפולה ובית שאן. תוכנן להוסיף לכביש נתיבים בשני הכיוונים ולשלב בו מחלפונים ומעגלי תנועה. בסקר ההידרולוגי של הפרויקט תוארה בעיית ההצפות הקיימת. כפתרון לתכנון מערכות הניקוז בכביש החדש הוצע להגביה את כביש 71 ולבנות מעביר מים גדול, כמקובל בפרויקטים אחרים באחריות החברה הלאומית לדרכים בישראל (לפי  ספיקת תכן  בהסתברות 1%, משום שהפרויקט צמוד למסילת רכבת). רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי יזמה תוכנית אחרת שתסייע בבעיית סחף הקרקע והניקוז יחדיו. הרשות הגישה חלופה לבניית אגם השהיה משולב עם מעבירי מים קטנים יחסית. הפתרון שהוצע כלל צעדים הנדסיים זעירים יחסית לשינויים שנדרשים בהקמת גשרים, והוא בוסס על תופעת  איגום  טבעית שאפיינה את השטח. לפתרון האיגום תועלות כגון שימור קרקע, מניעת סתימה של המעביר ונחל חרוד בסחף וסלעים והשהיה שיכולה לתרום לחלחול מים לקרקע(תמונות 2, 3).
בשל יתרונות הניקוז הללו והעלות הכלכלית הנמוכה ביחס לחלופה של הקמת גשר פתוח (בגובה שלושה מטרים ועם מפתח של חמישה מטרים) התקבלה הצעה זו על ידי חברת נתיבי ישראל.

מטרה ויעדים

מניעים לפרויקט

עבור הרחבת הכביש הראשי וסלילת רכבת העמק נדרשה החברה לדרכים בישראל לטפל בסוגיית ההצפות ולתכנן את הניקוז באופן שהתשתיות יהיו בטיחותיות לשימוש ולא יינזקו באירועי גשם חזקים (טבלה 1). רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי ראתה בצורך הניקוזי של הפרויקט הזדמנות לטפל באתגרים נוספים בשטח – ההצפות, שקרו עוד לפני פיתוח הכביש, לוו בהוצאות כספיות גדולות על תחזוקת נחל חרוד ופינויו מסחף  קרקע  ופסולת. סחף הקרקע עצמו פגע בעיבוד החקלאי האופייני לעמק ועקב כך גרם להפסדים.

מטרת הפרויקט

  • הקטנת ספיקות הזרימה והנמכת מפלסי מים מרביים במעלה נחל שיזפים על ידי הסדרת  פשט הצפה  מוגבל לזמן שיטפון וחפירת  מאגר  לאיגום השהיה בסמוך לחציית הנחל על ידי כביש 71 (גשר מפרידן יחזקאל).
  • הקטנת סחף קרקע ושימור קרקע על ידי האטת מהירות הזרימה והשקעת הסחף במאגר. מהמאגר החומר ישונע חזרה אל שדות החקלאים.
  • יצירת מנגנון פשוט וזול לתחזוקה של אפיקי הנחלים והתשתיות.
סטטוטוריקה

אזור התוכנית מוגדר כרצועת  ניקוז  ושטח לניהול   נגר  עילי  והוא בתחום האחריות של  רשות ניקוז ונחלים  ירדן דרומי.

היבטים קנייניים / הסכמות עם בעלי הקרקעות

התוכנית מתבססת על ניצול של שטחים חקלאיים (שבחלקם היו מוצפים גם קודם לכן) לטובת  איגום  מים, ולכן היא גובשה לאחר דיון עם תושבי קבוצת גבע ומושב כפר יחזקאל. רשות הניקוז והנחלים והחקלאים הגיעו להבנות בנוגע לשילוב בין תוכנית האיגום והמשך הפעילות החקלאית במקום (תמונה 5). תכנון המאגר בשטחים המעובדים התייחס לצורכי הניקוז והחקלאות יחדיו. כך נקבעו למשל תחום השהיית הנגר והשקעת הסחף, מיקום מגלש ומעביר המים, גבולות פשט ההצפה ורצועת המגן של נחל שיזפים. הנפח של האיגום חושב על פי  ספיקה  שצפויה להתקבל באזור אחת לחמישים שנה, והחקלאים קיבלו פיצוי כספי חד פעמי על ההצפות העתידיות בשדותיהם.

הייעוד שנקבע לשטח הוא ייעוד חקלאי עם מגבלות הקשורות להצפת השטח אחת לחמישים שנה (הסתברות של כ-2%). נקבע כי על השטח יחולו הגבלות בהיבטים של בינוי, הערמת קרקע, אחסון ופיזור של פסולת חקלאית, בניין ואשפה ועוד.
להרחבה ראו: חצית נחל שיזפים, מפעל ניקוז, 2013

היבטים הידרולוגיים והנדסיים

מקורות מים וכמות המים

חל שיזפים הוא  נחל אכזב  עם זרימות שיטפוניות באירועי גשם חזקים. בעבור הערכת הספיקות בנחל שיזפים נעזרו המתכננים בנחל מרחביה, יובל נוסף של נחל חרוד, בתור אגן אנלוגי. נחל מרחביה נבחר משום שהנתונים הצורניים (מורפולוגיים) והאקלימיים שלו תואמים לאלו של נחל שיזפים והוא מנוטר בקביעות (איגום נחל שיזפים – פרשה טכנית, 2012; סקר הידרולוגי כביש מס' 71, 2011).
ספיקות התכן ונפח הגאות נקבעו על פי דוח הידרולוגי מאושר של החברה הלאומית לדרכים בישראל משנת 2011 להסתברות של 1% ו-2% (טבלה 1, איור 4).

איגום זמני של זרימות שיטפוניות

בנקודה שבה ערוץ הנחל נחצה על ידי הכביש נבנה מעביר מים בגובה של 3 מטר ורוחב של 5 מטר (תמונה 6). המעביר מגביל את זרימת המים ולכן ספיקות השיא בנחל לא יכולות לעבור דרכו. בזמן שיטפון המים נערמים לאחור ובעקבות כך נוצר  איגום  זמני בשטח שנחפר לכך מראש. המים מהאגם שנוצר מתרוקנים דרך המעביר והוא מווסת את הזרימה. המעביר מקטין את ספיקות השיא מנחל שיזפים לנחל חרוד מ-250 מ"ק לשנייה ל-82 מ"ק לשנייה בהסתברות של 1%, ומ-182 מ"ק לשנייה ל-72 מ"ק לשנייה בהסתברות של 2%.
לפירוט ראו איגום נחל שיזפים – פרשה טכנית, 2012

התאמת מבנה המאגר לחקלאות

המאגר נחפר בשדות החקלאיים של קבוצת גבע. נפחו 236,000 מ"ק ועומקו נע בין 1.3 ל-3.5 מטרים. חלקו הצפוני של המאגר וכן הצד החיצוני והמערבי של הסוללה נמצאים בשטחי החקלאות של כפר יחזקאל (חקלאות מטעים). בהתאם לבקשת החקלאים, השיפועים של הסוללה ההיקפית מותנו ביחס לתכנון המקורי כדי שיוכלו להמשיך לעבד את הקרקע שעל גבי הסוללה (איור 5). לפיכך שיפועי הסוללה לא אחידים: בשטח המעובד השיפוע של הסוללה הוא 1:8 ולכיוון הנחל וכביש 71 השיפוע הוא 1:4 . הסוללה מהווה גדה טבעית לנחל שיזפים והשיפוע לכיוון הכביש משמש כרצועת הגנה שנעשתה במנותק מסוללת הכביש. בחלקים אלו, שאינם ניתנים לעיבוד חקלאי, נזרעו דגניים למניעת סחף קרקע.
כדי למנוע הצפה של המאגר נבנה מברץ לגלישת עודפי מים לעבר התעלה של כביש 71 (להרחבה ראו חתכים הנדסיים בפרק מקורות).

היבטים אקולוגיים ואקו-הידרולוגיים

חלופת האיגום מורכבת ממוביל סגור ועלולה ליצור מלכודת אקולוגית

בזמן תכנון האיגום העלתה רשות הטבע והגנים חששות שמוביל המים הסגור מבטון יפגע ברציפות בית הגידול ויפריע למעבר בעלי חיים. כמו כן ביקשו להימנע מיצירה של מלכודת אקולוגית. במקרה של האיגום,  מאגר  המים עשוי להידמות לבית גידול עונתי כמו שלולית חורף, אך בפועל המאגר מתרוקן ומתייבש מהר יחסית. במצב זה בעלי חיים דוגמת דו-חיים שנמשכים למאגר ומטילים בו ביצים עשויים להיקלע למלכודת אקולוגית משום שהם לא מצליחים להגיע לכדי גלגול מלא. במקרים חמורים במיוחד כלל המערכת האקולוגית עשויה להיפגע.
במקרה הנוכחי קיימת התאמה בין הצורך האקולוגי להימנע מפגיעה בבעלי חיים ובין הצורך החקלאי להימנע מהצפה ממושכת של השטחים, ועל כן על פי התכנון לא אמורה להיווצר מלכודת מעיין זו.

ניצול מיטבי של החומר מעבודות חפירה

הקרקע שנחפרה הועברה לשימוש צרכנים באזור וכך נמנע בזבוז של חומר טבעי יקר ואיכותי ונחסכו הוצאות של שינוע והובלה (תמונות 7, 8) שכבה העליונה בעומק של כ-50 ס"מ נשמרה ושימשה לבניית שיח' לצורך הסדרת זרימה במדרון ומניעת סחף  קרקע  בשטחי גבע.

על פי ההסכם רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי אחראית לערוך אחת לתקופה עבודות חפירה בקרקעית המאגר ולהוציא את הסחף שהצטבר. הקרקע הזו לא תועבר הלאה, אלא תפוזר בשטחים שנמצאים באחריות הרשות וזקוקים להשלמת קרקע.

היבטי נוף, חברה ומורשת

היבטי חברה, חינוך ומורשת

הפרויקט נעשה בשיתוף עם חקלאי קבוצת גבע וכפר יחזקאל, ולאחר סיומו נעשו מאמצים לחבר ולקרב את הקהילות למרחב הנחל. לשם כך ביום החקלאי נערכו במקום סיורים לתושבי כפר יחזקאל וגבע וכן לחקלאים מכל האזור. נעשה ניסיון להקים נקודת תצפית על סוללת המאגר, אך הניסיון לא צלח בגלל קשיים סטטוטוריים. על הסוללה הוצבו שלט הסברה ופסל שיצר פסל מקומי (תמונות 9, 10).
רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי יצרה קשר עם מדריכי הנעורים בקיבוץ ובמושב, ובמסגרת שיתוף הפעולה הקימו בני הנוער פינת ישיבה במעלה נחל שיזפים. תהליך ההקמה כלל מספר מפגשים, ולאחריהם המשיכו בני הנוער לשהות במקום. פינת הישיבה עדיין נמצאת במקומה, אך כיום היא לא מתוחזקת.

היבטי נוף

על פי הדמיה שהכין המתכנן בעקבות דרישה של הוועדה המחוזית, התוכנית לא פוגעת בנוף. מאגר  איגום  שיזפים ממשיך לשמש שטח חקלאי פעיל ומעובד ומוטמע ברקע החקלאי של המרחב כולו.

כלכלה, ניהול ותחזוקה

כלכלה ותקציב

הקמת  מאגר  לאיגום השהיה חסכה כשליש מעלויות הביצוע של החלופה המקורית (הכביש המוגבה), והיא מפחיתה את עלויות התחזוקה השוטפת. הפרויקט תוקצב כחלק מתוכנית להרחבת כביש 71, במימון חברת נתיבי ישראל.
עבודות שימור  קרקע  נעשו בשטחים החקלאיים במימון אגף שימור קרקע במשרד החקלאות.

אחריות ועלויות תפעול, תחזוקה וחידוש

עלויות התחזוקה נמוכות, ועיקרן קשור לסילוק של סחף וטיפול בבעיות על פי הצורך. תקציב התחזוקה מגיע מהתקציב השוטף של רשות  ניקוז  ונחלים ירדן דרומי.
באירוע הגשם הראשון שלאחר הקמת המאגר (שנת 2017) הייתה  התחתרות  של הקרקע ומים גלשו לשדות החקלאיים. הבעיה טופלה על ידי רשות ניקוז ונחלים. מאז לא היו תקלות ובעיות חדשות.

סיכום ולקחים

הפרויקט כיום

שלבים שהושלמו

הפרויקט הסתיים בשנת 2016 ותועד במלואו (ראו סרטון  מאגר  נחל שיזפים). האיגום משמש לוויסות זרימה שיטפונית בנחל ולצמצום הסעת סחף וממשיך להיות שטח מעובד חקלאי.

שלבים עתידיים

נכון לכתיבת מסמך זה (יוני 2021) לא מתוכננים שלבים נוספים לפרויקט.

מדדי הערכה של הצלחת הפרויקט

איגום שיזפים נחשב  מפעל  ניקוז   מוצלח – פתרון פשוט לבעיה של הצפות תוך ניצול  איגום  טבעי וניצול של חומר הגלם המקומי. התוכנית השתלבה בתוכנית קיימת של נתיבי ישראל ושיפרה אותה. הצלחת התוכנית מתבטאת בארבעה היבטים עיקריים:

  • מניעת הצפות – לפני הפרויקט הכביש הוצף מדי שנה ושנה, ובנחל חרוד ובנתיבי התנועה הצטברו סחף ואבנים. כתוצאה מכך  רשות ניקוז ונחלים  ירדן דרומי מימנה פינוי של הסחף במשאיות לעיתים קרובות, וחברת נתיבי ישראל נאלצה לבצע בכביש עבודות תחזוקה שנתיות. תוואי הרכבת, אולם האירועים והמשתלה (הפארקיון) ניזוקו גם הם מהצפות. מאז הקמת מעביר המים והמאגר נפתרה כליל בעיית הסחף ותדירות ההצפות בסביבת המאגר, בכביש ובהמשך נחל חרוד פחתה.
  • תפקוד נחל שיזפים – בעיית הניקוז הוסדרה בלי לפגוע בתוואי הנחל כולו. נחל שיזפים במעלה נשאר בצורתו הטבעית, חשוף לזרימה שיטפונית טבעית. הקטע המופר בנחל הוא קטע קצר ונערכו בו עבודות  שיקום  לייצוב הגדות באמצעות צומח. הצמחים שנשתלו תורמים גם לביומסה המקומית ושומרים על הקרקע (תמונה 11).
  • קשרי קהילה ורשות ניקוז ונחלים – מפעל הניקוז בנחל שיזפים מבוסס על יצירת קשר והבנות בין רשות ניקוז ונחלים והתושבים במקום. קבלת ההחלטות לא נתקלה בקשיים ועיכובים מאחר שחלופת האיגום השיגה יעדים משותפים לפרויקט התשתיות ולחקלאים. הדיון על תכנון המאגר התנהל בפתיחות וגמישות כדי לממש את יעדי הניקוז ואת שימושי הקרקע לחקלאות.
  • מידת ההצלחה בתפקוד שטח האיגום כשדה החקלאי – לטענת חקלאי גבע בפועל כעשרה דונם מהשדה מוצפים לתקופות ארוכות ואינם ראויים לעיבוד (תמונה 12). נוסף על כך, בעבודת של החפירה העמוקה לא סיקלו את השטח מסלעי הבזלת. כתוצאה מכך החקלאים מממנים עבודות סיקול  קרקע  בכל שנה.

תובנות ולקחים לעתיד

איגום משאבים שהניב תועלות לצרכנים שונים

איגום שיזפים הוא דוגמא לכך שעבודות תשתית גדולות היקף בביצוע של חברה ממשלתית מסוגלות לתת מענה לבעיות מקומיות. המשאב הכלכלי והביצועי של חברת נתיבי ישראל חברו אל הידע המקצועי וההיכרות עם צורכי השטח מצד רשות ניקוז ונחלים. במקרה הזה, פתרון הבעיה הניקוזית עבור פרויקט התשתית הגיע מהיכרות עם השטח והתבסס על שיתופי הפעולה שרשות הניקוז והנחלים יוזמת (במקרה זה, עם החקלאים). בחסות התוכנית חברת נתיבי ישראל גם הצליחה לחסוך עלויות ביצוע.

איגום השהייה בשטחי חקלאות מעובדים

רשות ניקוז ונחלים, המתכננים והחקלאים עבדו יחד כדי לשלב בין הדרישות ההנדסיות לבין הצרכים של החקלאי מהקרקע. התוכנית הייתה מוסכמת על כל הצדדים בזכות פתיחות לשינויים במבנה האיגום הסטנדרטי וגמישות בקביעת מיקום וצורת המבנה.

שימוש בתוצרי הפיתוח – ניצול הקרקע החפורה

הקרקע החפורה מהמאגר הוסבה לשיח'ים שמסייעים בשימור קרקע. כך בעיית סחף הקרקעות שהזיקה לחקלאים והערימה עלויות תחזוקה על רשות הניקוז והנחלים קיבלה מענה בתוך תוכנית אחת עם הטיפול בבעיית הניקוז. השימוש בחומרי הגלם המקומיים הוא בעל ערכיות אקולוגית מאחר שחומר מיובא עלול להכיל רכיבים שלא מתאימים לאזור וכן משום שהשיחי'ם מחליפים מבני בטון. יתרון נוסף הוא החיסכון בעלויות השינוע של החומר.

הגדרה ברורה של מודל התחזוקה והאחריות

בין החקלאים ורשות ניקוז ונחלים התעוררו מחלוקות על תחזוקת השטח לאחר הביצוע. אחת הבעיות שעלו היא שמשך ההצפה היה ארוך מהצפוי על פי החישוב. מוצע לקבוע חלוקת אחריות לבעיות שעלולות להיווצר בשטח ולהגיע להבנות באשר לאופן התחזוקה ותדירותה כאשר מדובר בשטח עם מספר ייעודים. רק כך הוא יוכל להמשיך ולשרת את כלל הצרכנים ולממש את כל ייעודיו, במקרה זה – חקלאות,  פשט הצפה  ואיגום.

פרויקטים משיקים

במעלה נחל שיזפים הוקמו שני סכרים עבור נפחי מים קטנים יותר, הפועלים על פי עיקרון דומה לזה של המאגר המתואר במסמך זה. הסכרים נבנו באפיק הנחל, ובתחתיתם צינור קטן שמאפשר ריקון בספיקות נמוכות. במקרים של ספיקות מים גבוהות המים נערמים במעלה הסכר.
סכרים אלו נועדו לאצור סחף ולווסת את הזרימה. אחת לכמה שנים רשות ניקוז ונחלים מפנה את הסחף שהצטבר במעלה הנחל בעקבות הסכרים (תשריט סכרי השהייה, 2016).
מתוכננים שני סכרים נוספים, אך כרגע נראה כי השניים שבוצעו מספיקים וכי אין צורך בהקמה של סכרים נוספים.

מקורות ותודות

מקורות ומסמכי עזר

  • איגומים בנחל שיזפים – תכנית פרסום, 2013, רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.
  • חציית נחל שיזפים-כביש 71 – מפעל ניהול נגר עילי, 2013, מ.מ מהנדסים יועצים 'דרום' (רשות ניקוז ירדן דרומי).
  • חתכים לרוחב ולאורך הכביש ופרטים, 2013, מ.מ. מהנדסים יועצים 'דרום'.
  • חתכים של עבודות עפר, 2013, מ.מ. מהנדסים יועצים 'דרום'.
  • כביש 71 – איגום במעלה נחל שיזפים- פרשה טכנית, 2012, מ.מ מהנדסים יועצים 'דרום' (החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ).
  • ניר, ד. עיונים במורפולוגיה של נחל שיזפים, 1964, ידיעות בחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה כרך כח עמודים 27-43.
  • סקר הידרולוגי מס' 936 – כביש מס' 71. קטע צומת עפולה–בית שאן, 2011, מ.מ.מ מהנדסים יועצים 'דרום' ווקסמן-גוברים-שטרן ניהול פרויקטים (החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ).
  • תרשים סביבה תנוחה וחתכים, 2013, מ.מ. מהנדסים יועצים 'דרום'.
  • תשריט סכרי השהייה בנחל שיזפים, 2016, לביא נטיף בע"מ.

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף ועריכת חומרים, ראיונות, סיור בשטח וקבלת משובים מקצועיים.
תודה רבה לענת ברזילי, עובד יבין ולשירי פרידמן מרשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, למאיר רם, אחראי גידולי השדה של קבוצת גבע, לסלומון שמוקלר ולולרי איזנשטיין מחברת מ.מ. מהנדסים יועצים 'דרום' ולאבי אוזן מרשות הטבע והגנים.

כתיבה: דבורה לב רמתי וליאור קמחג'י גפני
תאריך עדכון: יוני 2021

מסמכים איורים מפה

מצאנו מקרי בוחן

מתקן ויסות דינמי בצומת סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם נזקי הצפות באירועים נדירים (בהסתברות של 1%), בעיקר בקריית אתא. למתקן סגר ויסות דינמי, המאפשר לרשות ניקוז ונחלים קישון לווסת את הזרימות למורד. לאחרונה (2022) אושרה תוכנית מפעל ניקוז למתקן, המסדירה את רצועת הנחל ואת פשט ההצפה באופן סטטוטורי. אחד השימושים המותרים בתוכנית הוא הצפת השטח בהתאם לצרכים התפעוליים של רשות הניקוז, בכפוף לפיצויים לחקלאים שיוגדרו בדו"ח שמאי.

חקלאות
תכנון שכונה עם פארק נחל ברכסים

תוכנית בניין-עיר עבור שכונה ברכסים שבה זורם קטע נחל ציפורי. התוכנית כוללת תשתית תכנונית לשמירה על האיכויות של הנחל לטובת הציבור ובריאות המערכת האקולוגית. תכנון השכונה נעשה במקביל לבניית התוכנית האגנית לשיקום נחל ציפורי. במהלך התכנון נרקמו שיתופי פעולה מקצועיים, והודות להם התאפשר לתכנן בצורה מיטבית את ניהול הנגר העילי בשכונה ופארק לפיתוח התיירות באזור.

עיצוב נוף מבוסס טבע פארק ציבורי נחל איתן
מדע אזרחי וניטור נחלים בנחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב הוא פרויקט של שיקום נחל בסביבה עירונית הנערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-חי. כחלק משיתוף הפעולה תושבים מקריית שמונה והאזור למדו בקורס מדע אזרחי שהועבר על ידי חוקרים במכללה ולקחו חלק פעיל בתוכנית הניטור של הנחל. דגימות מי הנחל נאספו על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים והועברו לניתוח ההרכב הכימי במעבדת מחקר במכללה האקדמית תל-חי. כך, נוסף על מתן מענה לסוגיית הניטור ארוך הטווח והוזלה אפשרית של עלויותיו, נוצרה גם שותפות בין האקדמיה לבין הקהילה, אשר מהווה את הבסיס לקיום מחקרים עתידיים בתחומים מגוונים.

נחל איתן תוכנית ניטור קהילה
ויסות נגר במעלה הישוב דבורייה

המקרה מתאר תכנון של שלושה פרויקטים המבוצעים בשטחים פתוחים וביער קק"ל בין שני יישובים במעלה (עין מאהל) ובמורד (דבורייה), שמטרתם להפחית ולווסת את הנגר המגיע ליישוב דבורייה באירועים שכיחים ולהפחית ככל האפשר את סכנת ההצפות ביישוב. התכנון כולל פרויקט במעלה הרכס, במרכז הרכס (יער מורדות נצרת) ובמורדו, בפאתי היישוב דבורייה.

נחל אכזב עיצוב נוף מבוסס טבע פארק ציבורי
בחירת ושילוב צוותי תכנון בשיקום נחל עין זהב

פרויקט ההדגמה לשיקום נחל עין זהב עוסק בשיקום נחל בסביבה עירונית. תהליך בחירת צוות התכנון בפרויקט זה מדגיש את החשיבות שיש לעירוב כל גורמי ההשפעה במינוי חברי הצוות ושילובם בפרויקט. במסגרת התהליך התקיימו מספר מפגשי למידה של צוות התכנון עם רשות הניקוז ועיריית קריית שמונה לצורך שיתוף הידע הקיים, שכבר נצבר בעבר, עם צוות התכנון הנבחר. מתוך מפגשי הלמידה נוצרה הבנה מעמיקה של חזון הפרויקט וצרכיו היחודיים בקרב המתכננים וגובשה תפיסה משותפת של מרחב הפרויקט וצרכיו.

פארק ציבורי נחל איתן תועלות כלכליות
מפעל ניקוז במורד נחל רחם

ההחלטה להקים את נמל התעופה רמון על מניפת הסחף הפעילה של נחל רחם הצריכה לספק תוכנית להגנה על הנמל מפני שיטפונות וסחף. בהתאם לתוכנית ההגנה, הנגר הזורם במניפה הוסט לתעלה מרכזית. הסטת הנגר הביאה לניתוק של חלקים נרחבים ממלחת עברונה (שמורת טבע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה, שניזוקה קשות באירוע דליפת הנפט מצינור קצא"א בשנת 2014) ממקור המים העיקרי שלה – נחל רחם. כדי להבטיח אספקת מים למלחה חברו רשות ניקוז ונחלים ערבה ורשות הטבע והגנים להגשת תוכנית מפעל ניקוז משותפת להסטת חלק מזרימת המים בחזרה למלחה.

שיקום בית גידול
מאגר הגל הגואה בראשון לציון

הסכנה להצפה גדולה ולתדירות גבוהה של הצפות בנס ציונה הלכה וגברה בעקבות תנופת הפיתוח האדירה בשכונות המזרחיות של ראשון לציון. שכונות אלו יוצרות עומס על מערכת הניקוז של נס ציונה. מאגר הגל הגואה בראשון לציון הוא אחד מבין סדרה של ארבעה מאגרים שתוכננו להגן על העיר מפני הצפות ולהכתיב סדר יום חדש באזור – ערים במעלה מנהלות את הנגר בשטחן. מקרה הבוחן מתאר את השלמת שלב א' בתוכנית מאגר הוויסות, יותר מעשור לאחר שאושרו תוכניות המאגר. ביוזמה ובניהול של עיריית נס ציונה עם רשות ניקוז שורק לכיש הושגו הסכמות עם עיריית ראשון לציון ומימון לפתרון חלקי. יעילותו של שלב א' של המאגר הוכחה באופן מיידי והשלמת התוכנית נחשבת לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

תועלות כלכליות
שיקום אגני אינטגרטיבי באגן האמשר

תהליך שיקום בראייה אגנית ובקנה מידה גדול של נהר ששימש בעבר כתעלה להובלת שפכים. במסגרת התהליך הוקמה מנהלת משותפת של בעלי העניין באגן ההיקוות לשם ייזום, הובלה ומימון תהליכי השיקום. השיקום נעשה בראייה מתכללת וכלל היבטים של שיקום מערכת המים הטבעית, תכנון עירוני, אדריכלות נוף ועוד. במסגרת הפעולות שבוצעו ניתן לזהות שימוש בפתרונות מבוססי טבע (NBS), אשר נותנים מענה גמיש בהתאם לעונות השנה ולשינויים הנלווים לחילופי העונות.

קהילה שיקום בית גידול שיתוף ציבור
שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים

נחל גדורה מנקז את אזור הקריות וממלא תפקיד חשוב בניקוז ובניהול הנגר העילי באזור מפרץ חיפה. ברבות השנים הוקמו בסביבת ערוץ הנחל הזורם תשתיות רבות עבור מטרופולין חיפה. מקרה הבוחן מתאר את התוכנית להסדרה של הנחל בקטע גדורה פיתולים, הצמוד לאזור התעשייה של חיפה וקרית אתא. בשטח הותקנו רכיבים הנדסיים למניעת הצפות (קיר הגנה, קלאפות ושערים) והוכנה תוכנית לשיקום ולשימור נופי-אקולוגי (שמירה על הפיתולים של הנחל, מיתון גדות והקמת פארק לפנאי ונופש).

נחל איתן פארק ציבורי
מאגר ואגם ברוך בעמק יזרעאל

תיאור היסטורי של שינויים במבנה ובייעוד של מאגר מי שיטפונות בעמק יזרעאל בערוץ נחל קישון, סמוך לכפר ברוך. מאגר כפר ברוך נבנה ב-1953 עבור השקיה של שטחים חקלאיים. מאז ועד סוף שנות התשעים עבר המאגר שינויים הנדסיים, כולל חיבורו למפעל תשלובת הקישון. עקב השפעתו על המלחת קרקעות ומי התהום ועל מפלס מי התהום, יובש המאגר בסוף שנות התשעים. משנת 2006 פועל בחלק מהשטח של המאגר ההיסטורי מאגר צד של חברת מקורות. סביבת המאגר היא בית גידול למגוון של בעלי חיים וצמחים, ובעיקר לעופות מים. ב-2016 אושרה תוכנית האב לשיקום ולפתיחה של פארק אקולוגי ותיירותי-חינוכי בשטח, ולשיפור תפקוד המאגר כמווסת זרימה שיטפונית ומגן מפני הצפות במורד הקישון. ניהול העופות בשטח אגם ברוך נקבע במשותף עם משרד הבטחון לצורך שמירה על כללי בטיחות טיסה.

שיקום בית גידול שיתוף ציבור נחל איתן חקלאות
פתרונות אגירה וניהול מי גשמים ברוטרדם

שיקום טבעי של תעלת ניקוז בשטח פתוח עירוני בכרייסטצ'רץ'

חקלאות ידידותית למים בעיר לסטרשייר

פארק מורד נחל קישון בחיפה

תכנון ותהליך אישור ממושך לתוכנית פארק נחל בלב אזור תעשייתי, שיהיה חלק מפארק מטרופוליני. לאחר שנים של זיהום והזנחה, וכתוצאה ממאבק ציבורי ממושך אושרה תכנית פארק מורד נחל הקישון, תכנית מתאר מקומית מס' 304-0089318, המציעה הקמה של פארק בשלושת הק"מ האחרונים לפני מוצא הנחל לים – פנינה ירוקה בין שטחים המיועדים לתעשייה קלה למסחר ולשימושי עורף נמל (אחסנה לוגיסטית). הפארק יכיל אזורי פנאי ואזורים בהם ישוקם נוף המלחה שאפיין את האזור.

שיקום בית גידול חָבוּת סביבתית נחל איתן פארק ציבורי
הוצאה לאור של נהר בעיר יונקרס

הוצאה לאור של נחל עירוני שנקבר כמובל תת-קרקעי מתחת לעיר יונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב לפני עשורים. הפרויקט כלל הסרה של הכיסוי העירוני במקטעים, שיקום ערוץ הנחל והמערכת האקולוגית והפיכתו למרחב נגיש לציבור הכולל פארק.

תכנית ניהול נגר עירוני בקופנהגן

תוכנית לניהול נגר עירוני שפיתחה עיריית קופנהגן בעקבות אירוע גשם חריג שפקד את העיר. מטרת התוכנית היא לשפר את מערכת הניקוז העירונית בשימוש מופחת ככל האפשר בפתרונות ניקוז תת קרקעיים כך שגובה ההצפה המקסימלי ברחבי העיר באירוע של 1% לא יעלה על 10 ס"מ. אחד האמצעים המוצעים בתוכנית הוא שינוי בתכסית ובפתרונות הניקוז של שטחים פרטיים כדי להפחית מהעומס על מערכת הניקוז ובמקביל לשפר את המרחב הפתוח באופן נקודתי.

סכר תנינים בחוף הכרמל

בחורף 1995 הוצפו באופן חריג כביש 2 ויישובי מרזבת הכבארה (בית חנניה, פאתי בנימינה ואור יהודה), לאחר שסכר נחל תנינים לא עמד בספיקות הגבוהות. הדבר עורר את הצורך בפתרון הנדסי שיתאים את תפקוד הסכר העתיק לצורכי הניקוז באזור. במסגרת חפירות בסביבת הסכר נתגלה מפעל מים מרשים, והוחלט על חידושו ועל עבודות להסדרת נחל תנינים. מרחב הנחל תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית שהגנה על מאפייני השמורה. בשל חשיבותו ההיסטורית של מפעל המים חלק מהשיקולים בתכנון היו שיקולי שימור, שחזור והנגשה. כתוצאה מכך מפעל המים וטחנות הקמח הפכו לאתר ארכאולוגי פעיל הפתוח למבקרים בשמורת נחל תנינים.

שיקום בית גידול קהילה נחל איתן תיירות
בריכות חורף במישור החוף

שימור, שיקום והקמה של בריכות חורף במישור החוף, מטעמים אקולוגיים, חברתיים וניקוזיים. במקרה מתוארות שלוש בריכות חורף: בריכת חורף מתחם הלוחמים – בריכה לשימור; בריכת חורף מכללת לוינסקי – בריכה לשיקום; בריכת לב השרון – בריכה אשר הוקמה יש מאין. העבודות כללו ביסוס של ההידרופריודה בבריכות, טיפול במינים פולשים ושיקום צמחי, העתקת בעלי חיים וטיפול מקדים במי הנגר המזינים את הבריכות.

קהילה פארק ציבורי שיקום בית גידול
קטע נחל עירון בעין שמר

מיזם תכנוני ניסיוני של מכון דש"א, המשלב תכנון אקו-הידרולוגי של נחל שיטפוני בעל זרימת בסיס איתנה במסגרת מפעל ניקוז של רשות ניקוז ונחלים שרון. הפרויקט החל כמפעל ניקוז במסגרת התוכנית להרחבת קיבוץ עין שמר. במסגרת התוכנית עלה הצורך להגדיל את כושר ההולכה של נחל עירון, במקביל לפיתוח רצועת הנחל לטיילות ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון ומחזיקי השטח החקלאי הצמוד לנחל סיכמו על הרחבת רצועת הנחל על חשבון השטח החקלאי, כך שנוצר מרחב לשיקום תוואי הנחל והנגשתו לציבור.

חקלאות שיקום בית גידול
נווה גן צפון ופארק מטרופוליני ברמת השרון

תכנון של שכונה ופארק רחב ידיים צמוד הפועלים כמערכת אחת של ניקוז, הידרולוגיה ונוף (תוכנית מתאר מקומית רש/ 1010). בפארק שטח ציבורי לפנאי ונופש, שבו בריכה לוויסות ולהשהיה של מי הנגר משכונת המגורים ומהמרחב הפתוח. בחלקו הצפוני של הפארק נשמר מרחב אחו לח ובו בריכות חורף לצד שדות חקלאיים, שהם חלק מהמורשת הנופית של עיריית רמת השרון ומרכז הארץ. אחת מבריכות החורף היא בריכה מלאכותית שהוקמה כפיצוי סביבתי על גריעת בריכת חורף טבעית. התכנון בראייה אגנית ובגישה של פיתוח בעצימות נמוכה נבע ממיקום השכונה בשטח פארק מטרופוליני ברצועת רוחב ירוקה שמקשרת בין מוצא נחל הירקון והים התיכון ויש לה חשיבות גדולה לתושבים ולסביבה.

חָבוּת סביבתית פארק ציבורי עיצוב נוף מבוסס טבע
ויסות נגר באגן בתרים

בשנים 1997 ו-2002 התרחשו שני אירועי גשם עוצמתיים באגן נחל בתרים, אשר גרמו להצפות בפארק התעשייה עומר, בבית הספר התיכון מקיף עומר ובכביש 60. בעקבות כך הוחלט על שילובם של שני אמצעים למניעת הצפות באגן בתרים: מאגר צד בנפח של 300,000 מ"ק, המנקז שטח של 14 קמ"ר, ומערכות לקציר נגר במדרונות וביובלי אגן בתרים. המאגר ומערכות קציר הנגר הוקמו בשנים 2004–2011. עלות הפרויקט המשולב הייתה נמוכה מהעלות של שתי החלופות שהוצעו: בניית מעביר ומובל מים חדשים או הקמת מאגר צד גדול. התוכנית כולה גובשה, מומנה ובוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור וקרן קיימת לישראל.

נחל אכזב תועלות כלכליות
שיקום והסדרת מורד נהר הירדן

שיקום קטע מורד נהר הירדן בגישה אגנית משלבת בתהליך שמעורבים בו כל בעלי העניין – רשויות, תושבים וארגונים ירוקים. הפרויקט כולל פעולות בקשת רחבה של תחומים, מהסדרה של מקורות המים שזורמים בנהר ועד להפיכת חלקים ממנו לאתרי טבע מנוהלים. זאת במטרה להשיב משאב טבע איכותי לציבור, לשמור על המערכת האקולוגית בנהר ולמנוע הצפות ותחלואה שמקורה במזהמים.

השבת מים לטבע תיירות שיקום בית גידול
נחל עין זהב בקריית שמונה

כחלק מתוכנית עיר הנחלים נעשו בשנת 2020 עבודות לשיקום נחל עין זהב. במסגרת השיקום נבנו שלוש בריכות השהיה וויסות, אפיק הנחל הורחב, גדות תעלות הבטון הוחלפו בגדות טבעיות ומובלי מים צרים הוחלפו בגשרים רחבים. פעולות אלו מבקשות להשיג שלוש מטרות עיקריות – מניעת הצפות בעיר, יצירת מסדרונות אקולוגיים והפיכת הנחל ממטרד למשאב עירוני.

השבת מים לטבע פארק ציבורי תיירות שיקום בית גידול
פארק ציפורים – אגמון חפר

בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ עין החורש התקיימה משך שנים מערכת אקולוגית עשירה של בית גידול ביצתי. בשנת 2017 הושלמה הסבת הבריכות לפארק ציפורים פתוח לציבור, כחלק מהמאמצים לשמר טבע נדיר במרכז הארץ ולפתח תיירות מקומית. הפארק מורכב מחמש בריכות בשטח כולל של כ-200 דונם וסביבן מערכת שבילים, נקודות תצפית ומסתור למבקרים, גשרים ופינות ישיבה. האגמון מוזן ממי שיטפונות של נחל אלכסנדר וממים מושבים בחודשי הקיץ, ויכול לשמש לפיכך משכן קבע לעופות ובעלי חיים אחרים ותחנת עצירה לאלפי ציפורים נודדות.

פארק ציבורי חָבוּת סביבתית תיירות שיקום בית גידול
נחל שפירים בפארק אריאל שרון

תוכנית מפעל ניקוז משולבת עם תוכנית אקולוגית ונופית עבור חפירה ועיצוב של קטע נחל שפירים בתחום פארק אריאל שרון. התוכניות הן חלק מהקמת הפארק המטרופוליני ופרויקט מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון, ומשיגות ארבעה יעדים: שמירה על יציבות הנדסית של מדרון הר הפסולת; הסדרת שטח לוויסות זרימה שיטפונית של נחל איילון; בנייה של מערכת אקולוגית בנחל ושיקום סביבתו; פיתוח של אתרי טיילות, טבע, חינוך ופנאי. על מנת להשיג את היעדים שהוגדרו הפרויקט תוכנן בגישה אקו-הידרולוגית.

נחל אכזב פארק ציבורי שיקום בית גידול עיצוב נוף מבוסס טבע
עינות רעף ליד תל קשיש

שיקום אקו הידרולוגי של קבוצת נביעות בהן בית גידול לח, שכוסו בעפר. לשיקום האתר קדם משא ומתן של רשות ניקוז ונחלים קישון עם חברת נתיבי ישראל בנוגע לאחריותה למימון השיקום ועם החקלאי המעבד את הקרקעות הפרטיות שבהן נמצא המעיין ובתי הגידול הלחים. מיקומם של הנביעות ושל מי התהום הגבוהים זוהה על ידי שימוש בתצלום אוויר מלפני כיסוי האתר וובוצע איתור של מיני צומח המאפיינים בתי גידול לחים וקרקעות כבדות בשדות המעובדים. במהלך השיקום נחפר קטע מהתוואי ההיסטורי (קדום) של אפיק נחל הקישון עד לאופק מי התהום, ובית הגידול הלח הורחב על ידי תוספת של בריכות המוצפות בפרקי זמן שונים.

חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול חקלאות
עמק הצבאים בירושלים

בשטחו של פארק עמק הצבאים עוברים נחלי האכזב רקפות ורחביה. לאחר מאבק ציבורי ממושך נגד הקמת שכונה בשטח ובעד שימור הטבע הוחלט להקים במקום פארק ציבורי פתוח לכול שמשלב פתרונות לניהול נגר וויסות עירוני. לאורך תוואי נחל רקפות נבנו בריכות להאטה ולהשהיה של הנגר הכוללות משאבות לסחרור המים, ובזכות כך מתקיימת בו זרימה קבועה. כיום הנחל מצליח לקיים מערכת אקולוגית ענפה ומסב הנאה גם למבקרים במקום. הערוץ המרכזי של נחל רחביה פוצל לשניים ואלו עוצבו עם נפתולים, שיפוע קטן וגדות מתונות – מאפיינים שתורמים להאטת זרימות ולשמירה על צורת האפיק באירועי גאות. כך מי הנגר מנוצלים וגם נמנעות הצפות. ניהול הנגר הוביל ליצירת בתי גידול לחים בעלי מורכבות מבנית התומכת במערכת האקולוגית המאכלסת את הפארק, ובכך נשמר דו-קיום ייחודי בין הטבע לעיר בלב הכרך הסואן.

פארק ציבורי תוכנית ניטור שיתוף ציבור קהילה
איגום בנחל שיזפים

פיתוח וביצוע של תוכנית למזעור נזקי הצפות על ידי שימוש בשטח חקלאי לאיגום השהיה. הפרויקט נעשה במסגרת פיתוח תשתיות אזורי – הרחבת כביש 71 בקטע עפולה-בית שאן. תוכנית האיגום היא תוכנית מפעל ניקוז שהוצעה על ידי רשות ניקוז ונחלים לפתרון בעיות אזוריות ובוצעה במימון חברת נתיבי ישראל. בזכות התוכנית נחסכה הקמה של כביש על גשר עילי ופחתו עלויות הביצוע. בפרויקט נבנה מעביר מים בספיקה מוגבלת תחת כביש 71, סוללת הכביש הוגבהה ונחפר שטח לוויסות זרימות שיטפוניות (שטח שהופך לאגם זמני). המאגר לאיגום נעשה בהסכם הבנות עם חקלאים ומתן פיצוי כספי על נזקי ההצפה העתידיים, והקרקע שנחפרה נוצלה לצרכים מקומיים.

חקלאות נחל אכזב
אגנים ירוקים בהוד השרון

מערכת של שני אגנים ירוקים קולטת את הקולחים ממט"ש כפר סבא הוד השרון, מטפלת במזהמים ומעשירה את המים לפני זרימתם אל הירקון ביובל נחל קנה. המערכת משתרעת על שטח של 43 דונם ונבנתה כ בית גידול לח עם צמחייה מקומית. המים מהמט"ש מוזרמים אל האגנים לאחר שעברו טיהור שלישוני, ומהם יוצאים שני זרמים בסניקה לפארק נחל הדר: האחד למילוי אגם מלאכותי והשני ליצירת מופע זרימה בנחל הדר – נחל אכזב שהוסב לנחל איתן. המים שאינם נסנקים זורמים מהאגנים הירוקים אל נחל קנה וממנו לנחל הירקון בזרימה גרביטציונית. הפרויקט כלל שני שלבי ביצוע – תחילה מערכת האגנים (בה דן מקרה זה), ולאחריהם פותח הפארק הציבורי. המערכת והפארק שומרים על צביון טבעי ומספקים תשתית למערכת אקולוגית איתנה באזור.

פארק ציבורי תוכנית ניטור
מעלה נחל השניים ליד יקנעם עילית

מערכת איגום וויסות של שתי בריכות שנבנתה מחוץ לשטח שכונת מגורים ובצמוד לה כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית ובה בעת למזער הצפות במורד נחל השניים. בשטח שבו המערכת הוקם פארק ובו שתי בריכות השהייה, תעלות מים ושבילי הליכה עם נקודות תצפית וישיבה. כך הבריכות משמשות לא רק לויסות הזרימה למורד, אלא גם לנוי, כחלק מפארק עירוני עם גינון שהותאם לטיפוח המערכת האקולוגית המקומית. הבריכות עונות על צורכי הניקוז של חלקה הדרומי של שכונת שער הגיא, שגודלה כ-400 דונם.

פארק ציבורי נחל איתן קהילה
נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79

שיקום של קטע נחל ציפורי מומן, בין היתר, על ידי חברת נתיבי ישראל (היזם) במסגרת פיצוי סביבתי בגין סלילת כביש ומחלף באזור רגיש, גן לאומי ציפורי. הכביש החדש נסלל במקביל לתוואי זורם של הנחל, והוא יוצר הפרעת אל-חזור בתפקוד המערכת האקולוגית הערכית במקום. תוכנית השיקום האקו-הידרולוגי מובלת בידי רשות ניקוז ונחלים קישון עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בקטע הנחל, במקביל לכביש הגישה החדש, ובשטח מעיינות ציפורי. התוכנית שנבנתה עונה על צרכים שונים – פיתוח נופי, הסדרת כניסה של מבקרים והשבת מים לטבע, והיא מתייחסת לצורכי האוכלוסייה המגוונת באזור.

תוכנית ניטור חָבוּת סביבתית שיקום בית גידול
נחל שורק בין כביש 4 לכביש 42

כושר ההולכה של מובל יבנה הוא נמוך מהרצוי, דבר הגורם בעונת הגשמים להצפות בכפר הנגיד. לצורך מניעת ההצפות הוחלט להגדיל את כושר ההולכה של הנחל בקטע שאורכו כ-3.5 ק"מ – ממעבר נחל שורק את כביש 42 ועד למורד אזור התעשייה של יבנה. בזכות הפרויקט הפך קטע הנחל לאתר טבע עירוני – נחל עם מאפיינים טבעיים שבגדותיו פארק ציבורי ושביל הליכה בנוי.

שיקום בית גידול תועלות כלכליות פארק ציבורי
שכונה חדשה במזרח רחובות

בחלק מהשטחים של מזרח רחובות יש יובלים שזורמים לעבר נחל נס ציונה, ולכן כל פיתוח שפוגע בחלחול הנגר וזרימתו יוביל בהכרח להחרפת בעיית ההצפות בעיר הסמוכה. תוכנית להקמתם של מתחמי דיור בשטחים חקלאיים פתוחים (תמ"ל 3003) תוכננה על פני שטח רגיש וערכי למניעת הצפות. התוכנית קודמה תוך מתן מענה מיטבי לנגר הנוצר בתחום התוכנית או עובר דרכה, אך לא כללה הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז האזורית. בעקבות פעילות מאומצת של רשות הניקוז והנחלים ושותפיה הוצע כי לצד השכונה תקום מערכת איגום עם רכיבים אקולוגיים ונופיים בשטח פתוח וערכי. מערכת איגום זו תיתן מענה גם לצורכי השכונה וגם לצורכי האזור. צוות תכנון התמ"ל נענה לאתגר - הקו הכחול שקבעה הוותמ"ל הוגדל והוא כולל בתוכו תוכנית מתאר בשטח בבעלות פרטית גם של מכון ויצמן, שבו הוחלט להקים מאגר ויסות אזורי בנפח של 110,000 קוב. התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואישור וממתינה לדו"ח ועדת החוקר של הוותמ"ל.

תועלות כלכליות עיצוב נוף מבוסס טבע
נחל נעמן בקרית ביאליק

שכונת המגורים נאות אפק בקריית ביאליק (ק/425) תוכננה כך שהכביש ההיקפי שלה עובר על תוואי הנעמן המנדטורי. בניית השכונה הצריכה מילוי של הנחל והזזתו למיקום חדש. בתגובה לפגיעה הסביבתית בנחל התאגדו מספר רשויות על מנת לדרוש פיצוי הולם – תכנון תוואי נחל חדש במאפיינים טבעיים והקמת שמורת טבע רצועת נחל נעמן בין שמורת הטבע עין אפק מדרום לשמורת הטבע כרי נעמן מצפון. הפיצוי הסביבתי תוכנן ואושר בוועדת היגוי שבה היו שותפים כל בעלי העניין.

נחל איתן עיצוב נוף מבוסס טבע חקלאות
ערים וישובים נחלים אגני היקוות רשויות ניקוז ונחלים