שיקום בית גידול לח במרחב עירוני

עיקרי המקרה

פרויקט "המרפסת", שנחנך במאי 2025 סמוך לתעלת הגדורה בקריית ביאליק, הוא אתר הדגמה לשיקום  בית גידול לח  במרחב עירוני פעיל. האתר הוקם במרחב שהיה בעבר חלק ממערכת ביצות הפוארה, שיובשה במהלך המאה ה־20 עם הסדרת הניקוז והפיכת האזור למרחב חקלאי ועירוני. בתוך מרחב זה, שטח מופר ששימש בעבר כחניה מאולתרת הפך לגוף מים עונתי ולאתר טבע עירוני נגיש, המשלב  שיקום  אקו־הידרולוגי, ניהול נגר, צומח מקומי ושימוש ציבורי יומיומי (תמונה 1, תמונה 2).

ייחודו של פרויקט "המרפסת" הוא בכך שהתערבות מקומית, קטנה וישימה, משחזרת רכיב ממערכת המים ההיסטורית של ביצות הפוארה (תמונה 3). במקביל, היא משמשת נקודת פתיחה לבחינת מהלך רחב יותר: הפיכת מרחב הגדורה מתעלת  ניקוז  עירונית־חקלאית לתשתית ירוקה־כחולה. הפרויקט קודם על רקע הפיתוח הצפוי בקריית ביאליק ובסביבתה, ומתוך רצון לעגן מראש שטחים פתוחים וטבע עירוני כחלק מן העיר העתידית. קידום אתר ההדגמה נעשה במקביל לייזום פארק ביאליק לאורך תעלת הגדורה, המבקש לשקם רכיבים ממופע ביצות הפוארה, לחזק רציפות אקולוגית, לשלב פתרונות לניהול נגר, וליצור מרחבי חינוך, פנאי ונופש עבור תושבי העיר. המהלך נשען על לימוד רב־תחומי של מרחב הגדורה: היסטורי, הידרולוגי, אקולוגי ותכנוני, שאפשר לגבש חזון ארוך טווח ולתרגם אותו לפעולה ראשונה, ממוקדת ובת־מימוש.

מקרה הבוחן מתאר את תהליך קידום הפרויקט על ידי צוות התכנון: מגיבוש החזון ובחירת אתר ההדגמה, דרך ההתמודדות עם מגבלות תשתית, תקציב וסטטוטוריקה, ועד שאלות התחזוקה והניהול של בית גידול טבעי בתוך מערכת עירונית. מתוך כך הוא מציע תובנות רחבות יותר על האפשרות לשלב שיקום בתי גידול לחים, ניהול  נגר  וטבע עירוני כחלק בלתי נפרד מתכנון עירוני עתידי.

רקע

מיקום ומאפיינים

אגן קישון הוא אחד מאזורי הניקוז הגדולים והחשובים בצפון ישראל. האגן משתרע על שטח של כ־1,100 קמ”ר, וכולל בתוכו את נחל הקישון, המהווה את עורק הניקוז המרכזי, ואת רשת יובליו. האגן גובל ברמות מנשה בדרום, ברמות יששכר במזרח ובמישור החוף הצפוני במערב (איור 1).
פרויקט "המרפסת" ממוקם בעיר קריית ביאליק, הבנויה על קו פרשת המים בין אגן הקישון לאגן הנעמן. תעלת הגדורה מצויה בעמק זבולון, בחלקו הצפוני של אגן הקישון, ומתפקדת כאחד מיובליו. התעלה תחומה בחלקה המערבי בשטחים אורבניים מבונים, וממזרח בשטחים חקלאיים או בנויים (פרטיים ומסחריים).

שטח הפרויקט ממוקם בקצה המזרחי של העיר, בנקודת מפגש בין שכונות ותיקות ומרחבים ציבוריים פעילים, לבין אזורים חקלאיים המיועדים לפיתוח עתידי במסגרת תוכנית "קדמת ביאליק". מיקום זה מעניק לאתר חשיבות תכנונית כנקודת חיבור בין העיר הבנויה לבין השטחים הפתוחים שממזרח לה.

התנעת הפרויקט

בשנת 2022 זכתה קריית ביאליק בקול קורא שפרסמה עמותת "העירה" לרשויות, לפיתוח מרחבים ציבוריים מקיימים בשטחן. בתחילת התהליך בוצעו מספר מיפויים בשיתוף פעולה עם Muni100 (פרויקט קידום הזדקנות מיטבית מטעם הג'וינט) לטובת זיהוי מתחם מועדף להתערבות במרחב הציבורי:

• ניתוח מרחבי-תכנוני כלל עירוני באמצעות מדד 'מראה מקום'.
• ניתוח חווית משתמש באמצעות שאלון מבוסס מפה Maptionnaire (בשיתוף עם גלעד רונן, נופים).
• תיעוד חווית הליכתיות ברחוב באמצעות מתנדבים במסגרת "הקול שלנו", פרויקט שכונה בריאה של הג'וינט (תיעוד מדרכות שבורות, שורשי עצים מורמים וכד').

באמצעות תוצאות הסקרים והמיפוי, ובליווי אדר' עודד קוטוק, אותר "משולש ביאליק" (איור 2) כאזור מועדף להתערבות במרחב הציבורי. בתוכו זוהתה תעלת הגדורה, ובפרט האזור הסמוך לטיילת פרס, כקצה עירוני משמעותי של העיר הקיימת וכמרחב בעל פוטנציאל לפיתוח ציבורי. שיח עם תושבים ותיקים, שהציפו זיכרונות מבתי הגידול המימיים ומהטבע שאפיינו את האזור בעבר, חיזק את ההבנה כי שיקום מרכיבים ממערכת המים ההיסטורית יכול לשמש בסיס להתחדשות המרחב. בעקבות זאת הוחלט לקדם מסדרון ירוק־כחול מקומי בתוך העיר, ולהעמיק את הבחינה באמצעות צוות תכנון רב־תחומי.

עם הצטרפות צוות התכנון הועמקה למידת מרחב הגדורה, במטרה לזהות אתר הדגמה שיחבר בין תנאי השטח והפוטנציאל האקו־הידרולוגי לבין ערך עירוני וקהילתי. במסגרת זו אופיין רצף הגדורה, נבחנו מספר אתרים אפשריים, והם תועדפו לפי התאמה תכנונית ואקו־הידרולוגית, מרכזיות עירונית, סמיכות למרחבים ציבוריים קיימים, בעלויות  קרקע  ויכולת מימוש בטווח קצר. מתוך תהליך זה נבחר אתר "המרפסת" כאתר הדגמה ראשון. במקביל, הלימוד האזורי שנדרש לתכנון האתר שימש בסיס להמשך תכנון פארק ביאליק.

התוכנית להקמת פארק ביאליק ושיקום מקטע תעלת הגדורה כנחל עירוני

תוכנית השלד לפארק ביאליק נבנתה מתוך חיבור בין לימוד תנאי השטח והמערכת ההיסטורית של ביצות הפוארה, לבין קריאה של מגמות הפיתוח העתידיות בקריית ביאליק ובסביבתה. מרכיב מרכזי בעבודת התכנון היה ביצוע קומפילציה: איגוד התוכניות הרבות המצויות בשלבי קידום שונים במרחב, בחינת פריסת השטחים הציבוריים והפתוחים המתוכננים, הפרוגרמות, הבעלויות והשלביות. עבודה זו אפשרה לזהות כיצד ניתן לחבר בין שטחים ציבוריים פתוחים שנקבעו בתוכניות שונות לכדי שלד מרחבי אחד, כמערכת נופית ותפקודית של תשתית ירוקה־כחולה, המחברת בין בתי גידול לחים, ניהול נגר, רציפות אקולוגית ומרחב ציבורי עירוני.

התוכנית מציעה שלד ראשוני לשיקום רצף של בתי גידול מימיים משני צדדיו של כביש 22 ולאורך תעלת הגדורה. הפארק מתוכנן לאורך כ-6 ק"מ ובשטח של כ-350 דונם, ומבקש לשקם רכיבים ממופע ביצות הפוארה וחלק מביצות הקורדני, ולהפוך את התעלה ההנדסית למרחב אקווטי טבעי, שישמש גם לוויסות מי שיטפונות ונגר עירוני ויהיה נגיש לציבור (איור 3, איור 4).

התנעת פרויקט ההדגמה- "המרפסת"

בתחילת הפרויקט הוקמה ועדת היגוי רחבה שכללה, בין השאר, את עיריית קריית ביאליק,  רשות ניקוז ונחלים  קישון,  רשות נחל  הקישון, איגוד ערים מפרץ חיפה לאיכות הסביבה, רשות מקרקעי ישראל, מועצה אזורית זבולון (כפר ביאליק), עיריית קריית אתא, רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל, חברת מקורות, מתקן טיהור  שפכים  (מט"ש) איגוד חיפה לביוב, תאגיד המים האזורי מעיינות החוף ואגמא – מרכז הידע לאגני היקוות ונחלים. שיתוף הפעולה הרחב נועד לזהות מגבלות והתנגדויות אפשריות בשלב מוקדם, ולבסס הסכמות שיאפשרו קידום יישומי של הפרויקט.

במסגרת עבודת צוות התכנון נבחנו מספר אתרים אפשריים לאורך הגדורה, במטרה לאתר נקודת התערבות ישימה בעלת ערך תכנוני, אקולוגי ועירוני. אתר "המרפסת" נבחר כאתר הדגמה ראשון, על פני אתרים אחרים שהוצעו, בשל שילוב בין כמה תנאים: התאמה לשיקום בית גידול לח, כפי שנמצא בסקר האקולוגי מ־2023; מיקום מרכזי בקצה העיר הקיימת ובסמיכות לטיילת פרס ולמרחבים ציבוריים פעילים (איור 5); קרבה לתוכניות פיתוח מגורים משמעותיות ובראשן “קדמת ביאליק” (איור 6); קרקע ציבורית המאפשרת מימוש בטווח קצר; והשתייכות לתחום סמכותה של רשות ניקוז ונחלים קישון, שהייתה שותפה פעילה בקידום הפרויקט.

טרום התערבות, בשטח "המרפסת" פעל מגרש חניה מאולתר – חשוף, מופר ומוזנח (תמונה 4), כאשר בקרבתו מרחבים עירוניים מטופחים ובשימוש: טיילת פרס, החורשה ומגרש המשחקים, פסל האהבה, אזור מגונן מדרום לרח' האשל, ושדרות בן-גוריון. הפיכת אתר ההדגמה "המרפסת" לבית גידול לח נועדה להוסיף לרצף זה חוליה של טבע עירוני, וליצור עבור תושבי העיר מרחב שקט להתבוננות, מנוחה, תצפית בבעלי חיים וחוויה של השתנות עונתית.

סקירת המצב הקיים

סקירת המצב הקיים נועדה להניח בסיס ידע לתכנון, וכללה מחקר היסטורי, ניתוח סטטוטוריקה ובעלויות, סקר אקו־הידרולוגי, סקר אקולוגי ומיפויים בנושא נגר וניקוז. (נחל גדורה- מידע קיים ותכנון- אוק' 23; ועדת היגוי 1 ; ועדת היגוי 2; פארק ביאליק- מצב קיים אקוהידרולוגיה -יוני 25)

רקע היסטורי

ייבוש ביצות הפוארה ההיסטוריות
הסקר האקו-הידרולוגי העלה כי בעבר חלקים נרחבים מאזור הקריות ועמק עכו- קריית ביאליק וכפר ביאליק – היו מכוסים בביצות ובריכות חורף. ביצת "הפוארה" (איור 7, איור 8) הייתה  מערכת אקולוגית  עשירה, שהוזנה בעיקר מנחל שפרעם וקלטה נגר מעמק זבולון. ניתוח מפות היסטוריות מעיד על שטח ביצתי נרחב עם תנודות עונתיות, שתמך גם בקהילות אנושיות שחיו באזור.

בתחילת המאה ה-20 ובשנות ה-30, תחת השלטון הבריטי והמפעל הציוני, יובשו הביצות באמצעות מערכת תעלות, אשר תעלת הגדורה היא אחת מהן, כדי למגר את מחלת המלריה ולהכשיר קרקע לחקלאות. פעולה זו הובילה לפגיעה בבתי גידול לחים ייחודיים ורגישים ובמגוון הביולוגי. (להרחבה: מקרה בוחן שיקום והסדרת מקטע גדורה פיתולים).

ניקוז

בדרום קריית ביאליק קיים  מפעל ניקוז  (ה-ר'), ובו שני סכרים חשמליים שבשגרה ניצבים פתוחים. תפקידם להיסגר במקרה של אירוע גשם משמעותי והצפה של נחל הקישון או של נחל שפרעם, שהוטה ממרחב הפוארה לתוך תעלת ניקוז לאורך כביש 22 (איור 9). זאת, למניעת הצפה לאחור של שטחי קריית ביאליק וכפר ביאליק. במצב בו מתרחשת הצפה הדורשת את סגירת הסכרים, על קריית ביאליק להכיל בשטחה את הנגר המגיע מכיוון צפון: כלומר, תעלת הגדורה צריכה להכיל את כל נפחי הנגר העירוני, באופן שימנע הצפות בתוך קריית ביאליק, וזאת ללא אפשרות הזרמה לקישון.

התחשיב שהציג צוות התכנון עבור שאלת נפחי הוויסות הנדרשים, מבוסס על הנחות המוצא של מפעל הניקוז שתוכנן ע"י חברת ליגמ (טבלה 1), אשר מצביע על צורך בנפח ויסות עצמי של כ־65,000  מ"ק.

הידרולוגיה

אתר השיקום ממוקם בנקודת מפגש בין שתי תצורות קרקע שונות: רכס דיונות חול ממערב, שעליו יושבות קריית ביאליק וקריית מוצקין, ואזור  השקעה  אלוביאלי־חרסיתי ממזרח. מפגש זה יוצר תנאים לקיומה של מרזבה, אזור נמוך שבו מתרכזת זרימת מים עיליים בשל היעדר מוצא ניקוזי (איור 10).

גובה מי התהום
על בסיס נתוני רשות המים וקידוחי ניסיון שבוצעו באזור בשנים 2000-2023, נותחו מפלסי מי התהום במרחב. נתונים אלו שימשו לתכנון גופי מים בעלי עומד משתנה, בהתאם לעונת השנה ולעומק החפירה:

• רום קרקע: כ־7 מטרים מעל פני הים
• מפלס  מי תהום  בשיא החורף: 6 מטרים מעל פני הים
• מפלס מי תהום בשפל הסתיו: 6 מטרים מעל פני הים
• תנודה עונתית: כ־2 מטרים

הקמת כביש 22- ניתוק זרימות טבעיות
הקמת כביש 22, כביש עוקף קריות, יצרה שינוי משמעותי במערכת ההידרולוגית באזור. בעבר היו מי נחל שפרעם אחד ממקורות ההזנה המרכזיים של ביצות הפוארה. בהמשך תועלו מימיו לתעלת הגדורה, ואילו הקמת כביש 22 הביאה לניתוק מוחלט של הזרימות הטבעיות ולהטיית המים למורד התעלה. כיום, בחלקים הצפוניים של תעלת הגדורה זורמים בעיקר מי נגר שמקורם בשטחים חקלאיים ועירוניים (איור 11).

אקולוגיה

יחידת הטבע העירוני של החברה להגנת הטבע ביצעה בשנת 2023 סקר תשתיות טבעיות במרחב הגדורה. הסקר נועד לתעד את המצב האקולוגי הקיים, אך גם לשמש בסיס ידע לתכנון, לזיהוי שטחים ערכיים ורגישים, ולהכוונת מהלכי השימור והשיקום בהמשך. הסקר נערך לאורך מרחב הגדורה בגבול השיפוט של קריית ביאליק, משדרות רבין בצפון ועד מחלף ההסתדרות בדרום, וכלל שטח של כ־ 1,450 דונם.

הסקר מצביע על כך שהמרחב מושפע במידה רבה מפיתוח עירוני, מתשתיות ניקוז ומהסבת שטחים פתוחים לבינוי. למרות זאת, לאורך חלקים מן הנחל עדיין מתקיימים בתי גידול לחים, צמחיית גדות נחל וצמחייה טבעית-למחצה, וכן קיימת נוכחות של מגוון מיני בעלי חיים. ממצאים אלה מעידים כי למרות הלחצים העירוניים, המרחב עדיין משמר רכיבים אקולוגיים פעילים וטמון בו פוטנציאל לשיקום.

מבחינה בוטנית זוהו לאורך הנחל מספר יחידות צומח אופייניות לסביבת נחלים, לצד שטחים מופרים שבהם התבססו מינים פולשים (איור 12). צמחיית הגדות ממלאת תפקיד מרכזי בייצוב הקרקע, בהצללת הערוץ וביצירת תנאים לקיום מגוון מינים. עם זאת, במקטעים רבים נפגעה הרציפות של צמחיית הגדות כתוצאה מהפרות קרקע, מעבודות תחזוקה ומניהול צמחייה אינטנסיבי.

הסקר כלל בחינה מפורטת של תשתיות טבעיות בתחומים: בוטניקה, זוחלים, עופות, יונקים ופרפרים. במהלך הסקר תועדו 98 ממצאים נקודתיים הכוללים אתרי פריחה, צמחים בסכנת הכחדה, עצים מיוחדים ואתרים גיאולוגיים. במרחב הנחל אותרו 186 מיני צמחים מתוכם 3 בסכנת הכחדה – לוענית יריחו, מרוות אייג וזמזומית ורבורג, 15 מינים פולשים ו־17 מינים מושבים (שתולים). כמו כן אותרו 82 מיני בעלי חיים, מתוכם 4 בסכנת הכחדה – צב יבשה מצוי, וכן עטלפי חרקים: אפלול מצוי, אשמן גדול ועטלפון אירופי.

על פי הסקר, מרחב הגדורה מכיל שלושה בתי גידול עיקריים- נחל, חקלאות וקרקעות כבדות – לצד שטח בנוי. הקרקעות הכבדות (נקראות גם עמוקות- קרקע גרומוסולית, חרסיתית) הן בעלות פוטנציאל להוות תשתית להצפות עונתיות ולבריכות חורף. כיוון שמרבית הקרקעות הכבדות בישראל, כמו בגדורה, נמצאות תחת עיבוד חקלאי אינטנסיבי, המינים הטבעיים לבית גידול זה הם במרבית המקרים מינים נדירים.

הסקר המליץ לייצר  שחזור  של ביצות הפוארה, בשטחים אשר טרם קיים עבורם תכנון מפורט (צפונית לכפר ביאליק). בנוסף, הוצע לייצר מספר בריכות חורף משמעותיות מדרום לכפר ביאליק, כמו גם אל מול המקטע המשוקם ומקטע הפיתולים. תוצאות הסקר והמלצותיו שימשו בסיס מרכזי לתכנון מהלכי השימור, השיקום והשחזור של המערכות הטבעיות במרחב הגדורה, ובהמשך גם לבחירת מוקדי ההתערבות בפרויקט.

מן הסקר הוסק כי שני שטחים במרחב הנבדק הם הערכיים ביותר: 1. שטח חקלאי נטוש, המכוסה כולו בצמחייה עשבונית בת-חלוף, ללא מינים פולשים. נמצאו בו מינים נדירים כגון לוטוס משונץ, סחלב קדוש וזמזומית ורבורג. 2. משאר שדה מצפון לכפר ביאליק, בו נמצאו גיאופיטים כמו דבורנית דינסמור ואף פרטים בודדים של לוענית יריחו- עשבוני רב-שנתי המאפיין קרקעות כבדות ונמצא בסכנת הכחדה בישראל. (איור 13).

בהמשך הוקם פרויקט "המרפסת" בחלק מן המרחב שסומן בסקר כבעל ערכיות אקולוגית גבוהה (מתחם 2).

במיפוי המצב הקיים נמצא גם כי הרצועה הצרה של מרחב הגדורה (איור 14) מייצרת קישוריות צפון דרום בין המסדרונות האקולוגיים שכיוונם מזרח-מערב: חיבור בין הרצועות הצפוניות – החילזון והנעמן – אל רצועות הציפורי והקישון בדרום. הקישוריות בין הרצועות הללו משמעותית למינים של בתי גידול מימיים ויובשניים כאחד.

להרחבה: סקר תשתיות טבעיות המלא, מצגת מידע קיים ותכנון רעיוני אוקטובר 23.

סטטוטוריקה

הרקע הסטטוטורי של מרחב הגדורה ממחיש את עוצמת לחצי הפיתוח הצפויים באזור, ואת החשיבות והפוטנציאל של גיבוש שלד ירוק־כחול לפני שהפיתוח העתידי מתקבע בשטח. התוכניות החלות במרחב מייצרות מצד אחד אתגר משמעותי של בינוי, של ניקוז ושל ניהול נגר, ומצד שני הזדמנות לשלב שיקום  בתי גידול לחים  ושטחים פתוחים כחלק מתכנון העיר העתידי (איור 15 )

תמ"א 75 ותמ"א 75/ נ"נ
תחום העיר קריית ביאליק כלול בשטח תוכנית המתאר הארצית מס' 75 לפינוי התעשייה הכבדה ממפרץ חיפה, ועל כן העיר מושפעת ממנה. התוכנית שואפת להעביר את התעשייה הפטרוכימית מאזור המפרץ לטובת פיתוח שימושי קרקע עירוניים ומגורים, וליצירת רצף אורבני בין חיפה לקריות. התוכנית, החולשת על שטח של כ-36 קמ"ר, כוללת תוכנית יעודית לניהול נגר וניקוז באגן הקישון – תמ"א 75/ נ"נ, המתייחסת לכלל אגן הקישון – 1100 קמ"ר (איור 16).

בדברי ההסבר לתוכנית נכתב: "תוכנית תמ"א 75 נ"נ – היא תוכנית מתארית לאגן ההיקוות של הקישון ותעסוק בניקוז וניהול הנגר תוך מתן פתרונות לצמצום הצפות בכל האגן, בדגש על מתן פתרונות לצמצום הצפות במורד – במפרץ חיפה. התוכנית תקודם בראייה אגנית, מתכללת, צופה פני עתיד, תוך מתן עדיפות לפתרונות מבוססי טבע ולשמירה על המערכת הטבעית של הנחל תוך יצירת איזון עם ערכי טבע, נוף וחקלאות" (מינהל התכנון, 2023).

'קדמת ביאליק' ק' 428
ממזרח לתעלת הגדורה, מצויים כיום מרחבים פתוחים, ששימשו בעבר כשטחי חקלאות ונזנחו, אשר מצויים בבעלויות פרטיות מעורבות. בשטחים אלו מתוכננת תוכנית "קדמת ביאליק", ק' 428, ובה מתוכננות כ־5,000 יחידות דיור (איור 6), לצד התוויה של שמירה על כ־80 דונם שטח פתוח אשר מיקומם הסופי טרם נקבע. הציפייה של עיריית קריית ביאליק היא שעם פיתוח יחידות הדיור האלה, יוטה מרכז העיר לכיוון הפיתוח החדש, ובכך יהפוך פארק ביאליק למרכז עירוני. בהקשר זה, אתר "המרפסת" ופארק ביאליק אינם רק פרויקט שיקום מקומי, אלא ניסיון לעגן מראש מרחב טבע עירוני ושטחים פתוחים בלב אזור שצפוי לעבור פיתוח משמעותי.

תמ"ל 1025
תמ"ל 1025, המקודמת בצפון קריית אתא, מייעדת שטחים חקלאיים לפיתוח עירוני בהיקף של כ־12 אלף יח"ד. על פי נספח הניקוז של התוכנית, נדרשת תוספת נפחי ויסות של כ־750 אלף מ"ק במרחב אגן שפרעם, לאירוע בהסתברות של 1:100, לשם ויסות נחל שפרעם והפחתת העומס מנחל הקישון. פתרון הוויסות המוצע בתוכנית מבוסס על הסבת  מאגר  חקלאי קיים לאתר ויסות ועל הקמת מאגר ויסות נוסף. על רקע זה, תוכנית פארק ביאליק ואתר ההדגמה "המרפסת" מציעים לבחון כיצד שיקום שטחי ויסות טבעיים יכול להשתלב במערך ניהול הנגר האזורי ולצמצם את הצורך במאגרים.

מטרות ויעדים

מטרת פרויקט "המרפסת" היא להדגים כיצד ניתן לשקם בית גידול לח בתוך מרחב עירוני פעיל, באופן המשלב טבע עירוני נגיש, ניהול נגר, שיקום אקו־הידרולוגי וחיזוק הקשר בין התושבים למרחב.

הפרויקט, הקטן בשטחו, קודם על מנת לבחון כיצד שטחים פתוחים, מים ותשתיות טבעיות יכולים להשתלב במרכז העיר העתידי. זאת, על רקע תהליכי פיתוח משמעותיים שצפויים להתרחש בקריית ביאליק.

מטרותיו של פרויקט "המרפסת":

1. תכנון ומרחב עירוני: הדגמת היתכנות לשילוב ולקיבוע שטחים פתוחים ואתרי טבע עירוני כחלק אינטגרלי מתכנון השכונות החדשות ומהמרכז העירוני המתפתח בקריית ביאליק.
2. קהילה ועירוניות מקיימת: יצירת מרחב ציבורי טבעי, נגיש לתושבים ובמרחק הליכה מן השכונות הסמוכות. האתר נועד לשמש מוקד נופי לפנאי, לשהייה, ללמידה ולתצפית בטבע, ולממש את אחת ממטרות העל של עמותת "העירה": להפוך את הטבע לחלק מחיי היומיום של התושבים.
3. הידרולוגיה: יצירת גוף מים המבוסס על משאבי המים המקומיים, אשר נשען על תשתיות טבעיות ומסייע בהפחתת עומסי  ניקוז  במורד בעת אירועי גשם קיצוניים. בטווח הרחב, הפרויקט מדגים אפשרות לשלב מרחבי ויסות טבעיים בתוך הרקמה העירונית, כחלק ממערך עתידי לניהול  נגר  בקריית ביאליק ובסביבתה.
4. אקולוגיה: יצירת  מערכת אקולוגית  מתפקדת-  בית גידול מימי  עונתי (בריכת חורף) התומך במגוון ביולוגי בלב העיר. הפרויקט כולל  שיקום  צומח מקומי של  בתי גידול לחים  וקרקעות כבדות, ותומך בתפקוד אקולוגי של צמחיית גדות, בין היתר כמרכיב המסייע לשיפור איכות המים ולייצוב המערכת.

חלופות תכנון

על אף שהפרויקט עצמו לא דרש היתר בנייה מורכב, התהליך חייב תיאום וקבלת הסכמות מגופי תשתית שונים, ובהם תאגיד הביוב, חברת החשמל וחברת מקורות.

המגבלה הפיזית המרכזית הייתה צפיפות גבוהה של תשתיות קיימות. ברצועה צרה של כ־50 מטרים עוברים תעלת הגדורה, קו ביוב (סניקה) שהונח לפני כעשור, קווי מתח עליון של חברת החשמל, וקו מים מתוכנן של חברת מקורות. כל אחד מהגורמים הציב מגבלות שהשפיעו על התכנון, על עומק החפירה, על פריסת הצמחייה ועל אפשרויות הביצוע:

• נדרשו מרחקי בטיחות של 10 מטרים מעמודי חשמל, נאסר קיומם של עצים גבוהים תחת קווי מתח עליון, ולאור זאת נדרש מיפוי מדויק של רצועות מגבלות השתילה.
• שמירה על רצועת דרך שירות ברוחב של 5 מטרים לאורך קו הסניקה, הנגישה גם באירועי גשם, לצד הגבלת עומקי החפירה והגבלת האפשרות לביצוע עבודות מעל קווי הסניקה, היוו אילוץ תכנוני משמעותי.

המגבלות השונות הביאו לעיכוב של כחצי שנה ביציאה לביצוע. בשלבים המוקדמים של התכנון נשקלו, אל מול מגבלות חברות התשתית, פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שנועדו להגן על התשתיות הקיימות ולאפשר חפירה עמוקה עד מי התהום. פתרונות אלו כללו מערכות ייעודיות לחפירה בקרבת צנרת קיימת או להגנה מיוחדת על קווי תשתית. אלה לא יושמו לבסוף בשל היקפו המצומצם של הפרויקט, מגבלות תקציב, מורכבות ביצועית וקושי בגישה למומחים זרים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

בהתאם לכך, התכנון המקורי, ששאף להגיע למפלס מי התהום ולייצר בית גידול ביצתי (איור 17), הותאם לחלופה ישימה יותר:  בריכת חורף  עונתית ורדודה יחסית, הכוללת חפירה מעל קו הסניקה הקיים (איור 18). החלופה הנבחרת כללה חפירה לרום 4.5 מ' כ-2.5 מ' מתחת לפני הקרקע, כך שהבריכה מתמלאת בחורף ומתייבשת בקיץ, תוך שמירה על מרחק בטיחותי מקו הביוב ומתן מענה לדרישת רצועת הדרך.

ביצוע

במאי 2025 הושק אתר "המרפסת", הכולל גוף מים עונתי בנפח משוער של כ-2,500  מ"ק ובעומק מרבי של כ־ 2.5 מ'. לשם עמידה בדרישות בטיחות ונגישות הותקן גידור סביב קו הביוב, נשמרה רצועת דרך שירות ברוחב 5 מטרים, ודפנות גוף המים עוצבו בשיפועים של 1:3 (תמונה 5).

גוף המים מוזן מתעלת הגדורה באמצעות  סכר  אבן נמוך, המעלה את מפלס המים ומאפשר את העברתם לבריכה דרך שני צינורות, עד למפלס של כ-75 ס"מ. נוסף על כך,  נגר  שמקורו בשטחים חקלאיים ועירוניים במעלה התעלה תורם להזנת המערכת.

שלב הביצוע כלל עבודות עפר בסמיכות לקו הביוב הראשי, חפירה בפיקוח צמוד, עיצוב שיפועים וייצוב דפנות, שתילה לפי אזורי חיגור ומפלסי הצפה, והתקנת אלמנטים נופיים כגון ספסלים, שבילים וגידור.

תכנון הצמחייה התבסס על מינים מקומיים המותאמים לבתי גידול לחים ולתנודתיות עונתית קיצונית הכוללת הצפה בחורף וייבוש בקיץ. הצומח חולק לרצועות חיגור בהתאם למפלסי ההצפה:

• אזור עם מפלס מים קבוע (0.3 – 0.5 מ'): צמחי מים מזדקרים כדוגמת בוציץ סוככני, כדורן ענף, אגמון ימי, כף זאב אירופית וסוף מצוי.
• אזור לח (0.5 – 1.25 מ'): בצעוני מצוי, שנית גדולה, גומא ארוך וגומא שופע.
• אזור לח למחצה (1.25 – 2.00 מ'), אשבל הביצות, בוצין הגליל, דוחן זוחל, חומעה משונשנת, סמר חד ופלגית שיחנית.
• אזור יבש (מעל 2 מ'): צמחיית קרקעות כבדות, ובה שברק משובל, קחוון מצוי, קנרס סורי, תלתן הארגמן ושומר פשוט.

כלכלה ותקציב

הטבלה שלהלן מרכזת את שלבי הפעילות והמימון המרכזיים בפרויקט, החל מעבודת המיפוי העירוני הראשוני, דרך תכנון וביצוע אתר ההדגמה, ועד לתכנון ההמשך ולתחזוקה המקצועית הנדרשת לאחר ההקמה.

מנגנון ניהול ותחזוקה של מרחב טבעי בלב העיר

ככלל, תחזוקת האתר מוטלת על הרשות המקומית. עם זאת, תחזוקה של  בית גידול לח  במרחב עירוני שונה מגינון עירוני רגיל, ומחייבת ידע אקולוגי, ליווי מקצועי, התאמות תפעוליות וראייה ארוכת טווח. לכן, בפרויקט "המרפסת" נבנה בהדרגה מודל עבודה ייעודי, שנועד לשמר את ערכי בית הגידול לצד ניהול אתר ציבורי פעיל, תוך התמודדות עם האתגרים השונים הנובעים מכך.

אתגר התחזוקה הראשון היה החשש מהיווצרות מפגע יתושים בשל  שיקום  בית גידול לח באזור מיושב. במקום הריסוס הכימי השבועי שהיה נהוג בעבר, נבחרה גישה המבוססת ככל האפשר על יצירת איזון אקולוגי במערכת, בין היתר באמצעות עידוד אויבים טבעיים כגון ראשנים וטורפי מים, המסייעים בצמצום אוכלוסיות יתושים.

האתגר השני נגע לניהול השימוש הציבורי באתר. לאחר פתיחתו החל האתר לשמש תושבים באופן מיידי, דבר שהדגיש את הערך בקיומו של מרחב טבע עירוני נגיש, אך גם הציף אתגרי תחזוקה כגון לכלוך, שחיקה של אלמנטים עיצוביים ומקרי ונדליזם. ההתמודדות עם אתגר זה כללה הגברת נוכחות של פקחים עירוניים, חידוד אחריות הרשות לניקיון ולתחזוקה שוטפת, והקמת גרעין מעורבות קהילתי בקרב תושבים. במקביל עלה צורך בליווי מקצועי גם לתחזוקת פרטי העיצוב באתר, שכן תיקון של אלמנטים כגון שילוט, עץ וריהוט ציבורי דורש הבנה של התכנון המקורי ולא רק מענה תחזוקתי גנרי.

אתגר התחזוקה השלישי והמורכב ביותר הוא תחזוקה של בית גידול משוקם. תחזוקה מסוג זה דורשת ידע וממשק אקולוגיים, השונים מהמקובל בגינות עירוניות – בהן נהוגה שמירה על מראה "מסודר", ניקוי מסיבי של עשבייה וכיסוח תכוף. בסיור שערך צוות הפרויקט בספטמבר 2025, נמצא כי רמת התחזוקה באתר אינה תואמת לציפיות: נצפתה התייבשות של חלק מהשתילים בצפון האתר, התבססות של מינים פולשים, ופגיעה בחלק מהמינים המקומיים: כוסחו בטעות מינים שנשתלו כחלק מתכנון בית הגידול, כולל צמחי גדות וביצה. מצב זה נבע בין השאר מתחלופה גבוהה של קבלני גינון ומהיעדר ניסיון בעבודה בשטחי שיקום אקולוגי, שבהם צמחייה "פראית" היא לעיתים חלק רצוי ממבנה בית הגידול. בכך, חלק מההשקעה בשיקום הצומח המקומי, בהיקף של עשרות אלפי שקלים, נפגע, ועלה חשש כי ללא שינוי בגישת התחזוקה יהפוך האתר בפועל לגינה עירונית רגילה הנשלטת בידי מינים מגוננים.

בתגובה, צוות התכנון גיבש מתכונת תחזוקה מותאמת לשנים הראשונות, שהתאפשרה באמצעות תקציב ייעודי  שהקצתה "העירה", המיועד למימון ליווי מקצועי ולהכשרת קבלני התחזוקה. במסגרת זו מתקיימים סיורים ופגישות עבודה בין צוות הגינון העירוני לבין אנשי המקצוע של הפרויקט. שיטה זו אינה נפוצה ברשויות מקומיות, ודורשת תהליך למידה והתאמה מצד כלל הגורמים המעורבים.

פעולות התחזוקה מבוססות על התערבות אקטיבית וכוללות: כיסוח סלקטיבי בין שורות השתילה וההשקיה, עישוב ידני של מינים פולשים (ובהם: דשא הקוקויה, אסתר מרצעני, כשות טפילה, קייצת, דוחנית השלחין ופלפלון דמוי-אלה), השלמות שתילה ובקרה שוטפת על מערכות ההשקיה. הטיפול במינים פולשים מתבצע באופן ממוקד, תוך עדיפות לדיכוי מינים בעלי פוטנציאל פלישה גבוה או נוכחות משמעותית בשטח.

דוחות התחזוקה (דו"ח 1, דו"ח 2, דו"ח 3)  מצביעים כי לאחר מספר חודשי עבודה אינטנסיבית החלה התייצבות במצב האתר. נצפתה התבססות של מינים מקומיים בבתי הגידול היובשניים והלחים, ובהם בוצין הגליל, עירית נבובה, קחוון מצוי וסמר חד. משתלת הרדוף משמשת גורם מקצועי מרכזי בממשק זה: היא מובילה את עבודות התחזוקה הצמחית, מבצעת פעולות שוטפות בשטח, ומלווה את צוותי הגינון העירוניים בזיהוי מינים רצויים ובהתאמת פעולות הכיסוח והעישוב לאופי בית הגידול.

לצד התחזוקה המקצועית שולבו בפרויקט גם פעילויות תחזוקה קהילתיות. במסגרת יוזמת "נאמנות המרפסת" מתקיימים מעת לעת ימי עבודה קהילתיים שבהם משתתפים מתנדבים בפעולות עישוב, זריעה וטיפול נקודתי בצמחייה. בנוסף, מתקיימות פעילויות חינוך והסברה עם תושבים ומוסדות חינוך, במטרה לחזק את תחושת האחריות המקומית לאתר. שילוב זה מאפשר הן את הרחבת היקף פעולות התחזוקה והן את חיזוק הקשר של הקהילה למרחב המשוקם (תמונה 6).

הניסיון המצטבר בפרויקט מדגיש כי שיקום אקולוגי במרחב עירוני אינו מסתיים עם השלמת עבודות ההקמה. בשנים הראשונות נדרשת תחזוקה תכופה, המשלבת ידע אקולוגי, עבודת גינון מקצועית, תחזוקת מרחב ציבורי וניהול שימושים. רק לאחר שהמינים המקומיים מתבססים ומתפתח בנק זרעים מקומי ניתן להפחית בהדרגה את רמת ההתערבות. מודל התחזוקה שנבנה בפרויקט "המרפסת" מבקש ליצור תשתית מקצועית וניהולית שתאפשר לאתר להתפתח לאורך זמן כבית גידול לח מתפקד בלב העיר.

הפרויקט כיום (מאי 2026)

ניתן לבחון את פרויקט "המרפסת" ביחס לארבע המטרות שהוגדרו לו: תכנון ומרחב עירוני, קהילה ועירוניות מקיימת, הידרולוגיה ואקולוגיה, נכון למאי 2026 (איור 20):

תכנון ומרחב עירוני: "המרפסת" מדגימה היתכנות לשילוב שטחים פתוחים ואתרי טבע עירוני כחלק מהמרכז העירוני המתפתח בקריית ביאליק. במקביל להקמת האתר, קודם המהלך הרחב של תכנון שלד פארק ביאליק ותכנון מפורט של אתר הדגמה נוסף, "נביעת ביאליק", וזכה בתמיכת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים.

קהילה ועירוניות מקיימת: האתר החל לשמש תושבים מיד לאחר פתיחתו, ומציע מרחב שהייה, מנוחה ותצפית בטבע במרחק הליכה מן השכונות הסמוכות. לצד זאת, השימוש הציבורי באתר מלווה בצורך בניהול שוטף של המרחב, לרבות הסברה, ניקיון, תחזוקה של אלמנטים בנויים וחיזוק מעורבות קהילתית. עמותת "העירה", יחד עם עיריית קריית ביאליק, מקדמות את יוזמת "נאמנות המרפסת", הכוללת הכשרה בנושאי  אקולוגיה  ויזמות קהילתית, השתתפות בנטיעות ובזריעת פרחי בר, ובניית תוכנית פעולה להמשך פעילות קהילתית באתר. במסגרת זו נבחן גם ממשק תחזוקה קהילתי משלים, בהתאם לעקרונות המוצעים במדריך להקמת אתרי טבע עירוניים של החברה להגנת הטבע, שיתבסס על מעורבות תושבים בפעולות פשוטות, על זיהוי מוקדם של מפגעים ועל חיזוק תחושת האחריות המקומית לאתר.

הידרולוגיה: הבריכה מתמלאת בעונה הגשומה וממחישה את הפוטנציאל של פארק ביאליק להשתלב בעתיד כחלק ממערך ויסות  נגר  רחב יותר, אל מול נפח הוויסות הנדרש באזור בהסתברות של 1:100 שנה, העומד על כ־65,000 מ"ק. לצד זאת, בניגוד לתחזיות נצפתה באתר נוכחות מים לאורך כל הקיץ, שאינה תואמת את עוצמת האידוי. הסבר אפשרי לכך הוא הימצאות  מי תהום  גבוהים מן הצפוי.

אקולוגיה: בניטור לאחר ההקמה בשנת 2025, נמצאו עדויות לרבייה של דו־חיים, ובהם קרפדה ירוקה ואילנית מצויה – שני מינים המוגדרים בישראל כמינים בסיכון. בנוסף נצפתה פעילות של עופות מים, בהם אנפות וביצניות. ממצאים אלו מעידים כי גוף המים החל מספק תנאים לפעילות אקולוגית בתוך המרחב העירוני. לצד זאת, האתר עדיין רגיש ומצוי בתהליך התבססות: קיימת תחרות בין הצומח המקומי שנשתל, כגון המינים הנדירים לוטוס הביצות וכדורן ענף, לבין מינים פולשים ומינים לא רצויים, ונדרש ממשק תחזוקה מקצועי ודקדקני, מוכוון אתר טבע עירוני, שיאפשר לצמחייה המקומית לשגשג לאורך זמן. בהיותו בית גידול קטן יחסית, הסמוך למרחב ציבורי פעיל, נדרשים באתר תחזוקה מותאמת, ניהול שימושים והמשך ניטור לאורך זמן.

תובנות ולקחים

חשיבות למידה מקדימה ורב-תחומית
הצלחת הפרויקט נשענה במידה רבה על שלב לימוד מקדים ורב־תחומי, שכלל ניתוח היסטורי, הידרולוגי, גיאולוגי, אקולוגי ותכנוני של מרחב הגדורה והפוארה. במקרה זה, הלימוד הרחב תרם לזיהוי התועלות הרב-ממדיות, הבנת תנאי המרחב והשלד הציבורי הירוק הקיים בעיר, איתור מוקדי עניין ומקומות בעלי ערכיות נופית, אפיון משאבי המים הזמינים וההיסטוריה של בתי הגידול הלחים, וזיהוי מגמות הפיתוח העתידיות באזור.

העבודה הרב־תחומית, שכללה אדריכלי נוף ומתכננים, הידרולוגים ואקולוגים, לצד שיתוף בעלי עניין ותושבים, אפשרה לזהות אתר התערבות קטן אך בעל משמעות רחבה יותר, שהתבסס לא רק על התאמה אקו־הידרולוגית, אלא גם על הבנת ההקשר העירוני, הקרקע הציבורית, הממשקים עם תוכניות עתידיות והיכולת לקדם פרויקט ישים בטווח קצר.

צורך במודל תחזוקה עירוני מותאם לאתר טבע
הניסיון מהפרויקט מחדד כי האתגר המרכזי בשיקום מרחבים טבעיים במרחב עירוני אינו בהכרח שלב ההקמה, אלא דווקא שלב התחזוקה. מרחבים בעלי אופי טבעי מתוחזקים באופן שונה מגינות עירוניות רגילות, ודורשים ידע מקצועי והבנה של תהליכים אקולוגיים. כאשר התחזוקה מבוצעת על ידי קבלני גינון שאינם מכירים את אופי המערכת, עלולות להיווצר פעולות תחזוקה הפוגעות בתפקוד האקולוגי של האתר. כדי שהפרויקט יממש את השיקום האקולוגי המבוקש לאורך זמן, נדרשת תחזוקה מקצועית שוטפת למשך 3 שנים לפחות לאחר שלב הביצוע הראשוני, על מנת לבסס את הצמחייה אל מול המינים הפולשים המאיימים עליה. עלות התחזוקה השנתית השוטפת בפרויקט"המרפסת" מוערכת בכ-120 אל"ש לשנה, ביחס לפרויקט שהקמתו עלתה כ-800 אל"ש. מומלץ לתכנן מראש מקור תקציבי לפעולות אלו שמהוות אחוז משמעותי מכלל עלויות הפרויקט.

 ניהול השימוש הציבורי כחלק מתחזוקת אתר טבע עירוני
לצד תחזוקת בית הגידול עצמו, אתר טבע עירוני מחייב גם ניהול של השימוש הציבורי בו. אתר "המרפסת" החל לשמש תושבים מיד לאחר פתיחתו, והדבר הדגיש את הצורך בניקיון שוטף, בהסברה, בתחזוקת אלמנטים בנויים ובחיזוק מעורבות קהילתית.

המקרה מעלה גם שאלה תכנונית-ניהולית לגבי היחס בין ליבת בית הגידול לבין מרחב קליטת הקהל. כאשר בית הגידול המשוקם קטן יחסית וסמוך למרחב ציבורי פעיל, נדרש תכנון ברור של היחס בין ליבת המערכת הטבעית לבין אזורי קליטת הקהל. יש לוודא שהמשאב הטבעי גדול ורציף דיו כדי לתפקד אקולוגית, ולצידו להגדיר חיץ ברור, מרחבי שהייה מוסדרים, שילוט, הסברה ותחזוקה מותאמת, שיאפשרו שימוש ציבורי מבלי לשחוק את בית הגידול.

פוטנציאל שימוש בנגר עירוני לשיקום מרחב טבעי
הפרויקט מדגים כיצד, באמצעות ויסות, השהייה והכוונה של מים בשטחים פתוחים ומנוהלים, ניתן ליצור  בתי גידול לחים  עונתיים, לחזק את התפקוד האקו־הידרולוגי של המרחב, ולשלב גם מרחבי שהייה ופנאי לתושבים. גוף המים העונתי ב"מרפסת" מדגים כיצד מרחבי ויסות טבעיים יכולים להשתלב בעתיד ברקמה העירונית כחלק ממערך רחב יותר לניהול נגר, הפחתת עומסים במורד ושיקום בתי גידול לחים.

שיח מוקדם עם בעלי עניין ותיאום עם גורמי תשתית
דיון רחב עם בעלי עניין בשלבים מוקדמים של הפרויקט, בהם עירייה, רשויות  ניקוז  ונחלים, תאגידי מים וביוב, חברות תשתית וגופים סביבתיים, סייע בזיהוי אילוצים ובהפחתת התנגדויות בשלבים מאוחרים יותר. במקרה "המרפסת", המפגש עם תשתיות קיימות, קווי חשמל, קווי ביוב, מגבלות בעלות ודרישות נגישות לתחזוקה השפיע באופן ישיר על החלופות התכנוניות ועל אופן הביצוע.
הניסיון במקרה זה מצביע גם על חשיבות השימוש באמצעי המחשה ויזואליים, כגון הדמיות, חתכים, מפות ותצלומי רחפן, שסייעו לצוות התכנון להמחיש את התוצאה הצפויה בפני מקבלי החלטות ולתרגם רעיונות תכנוניים מורכבים לשפה מובנת.

הפוטנציאל של פרויקטי הדגמה להנעת חזון רחב
פרויקט ממוקד יכול לשמש כפיילוט תכנוני, לאפשר למידה, ולייצר בסיס ציבורי ומקצועי להרחבת הגישה למיזמים נוספים. ביכולתו של אתר ההדגמה להמחיש אפשרויות לגייס שותפים, לבנות אמון, להוות אמצעי משיכה להמשך השקעות ופיתוח ולבסס מציאות ראשונית של טבע עירוני בתוך אזור הצפוי לעבור פיתוח משמעותי.

בפרויקט הנוכחי, הכנת תוכנית שלד רעיונית אפשרה להגדיר חזון ארוך טווח לפארק ביאליק ולמרחב הגדורה, בעוד שמימוש אתר הדגמה מצומצם יחסית אפשר להתקדם ללא הליך סטטוטורי ממושך, תוך שהוא משמש חוליה ראשונה במהלך רחב יותר של  שיקום  בתי גידול לחים, קיבוע שטחים פתוחים ויצירת תשתית ירוקה־כחולה כחלק מפיתוח העיר העתידי.

תודות

אנשי מקצוע רבים תרמו מזמנם לתיעוד של הפרויקט ולקחו חלק בכתיבת התובנות. המסמך הוא תוצר של איסוף חומרים ועריכתם, ראיונות וקבלת משובים מקצועיים.

תודה רבה ללירון דן ומיטל אמיר שפר מעמותת "העירה", לאורי מורן, ניר ענבר ודורון בן יהודה מחברת מורן פיתוח וייעוץ, למתניה ז"ק, אורי רייכר, זיו אלטיט וטאו קליצנר מז"ק-רייכר אדריכלות ונוף, ליעל זילברשטיין-ברידה ועמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע, לאורי רגב, רפאל בריח ומיכאל ברויאר מרשות  ניקוז  ונחלים קישון, לשרון ניסים, מעין ציון ויוסי סורוג'ון מרשות נחל קישון ולאלי דוקורסקי, טלי סוקניק, אור שלו ויוסי בוכריס מעיריית קריית ביאליק.

כתיבה: אראלה חזן-גנן, אגמא

מקורות ומסמכי עזר

• מיפוי 'כלים שלובים'| קריית ביאליק, עידוד הליכה ושהייה במרחב הציבורי, הערכת מצב קיים בקרב תושבים בדגש על בני הגיל השלישי, דצמבר 2022, "העירה" (המועצה הישראלית לבניה ירוקה).
• פארק נחל הגדורה- ועדת היגוי מפגש פתיחת תהליך, יוני 2023, יעל המרמן סולר, ז"ק רייכר אדריכלים, מורן פיתוח וייעוץ, "העירה".
• מרחב גדורה בתי גידול לחים, ועדת היגוי 2, נובמבר 2023, מורן פיתוח וייעוץ, ז"ק רייכר אדריכלים, יעל המרמן סולר, "העירה".
• הגדורה | מידע קיים ותכנון רעיוני, אוקטובר 2023, מורן פיתוח וייעוץ, יעל המרמן סולר, ז"ק רייכר אדריכלים, "העירה".
• מרחב גדורה בתי גידול לחים, ועדת היגוי 3, ינואר 2024, מורן פיתוח וייעוץ, ז"ק רייכר אדריכלים, יעל המרמן סולר, "העירה".
• הגדורה- פרויקט הדגמה, ועדת היגוי 4, מרץ 2024, מורן פיתוח וייעוץ, ז"ק רייכר אדריכלים, יעל המרמן סולר, "העירה".
• פארק ביאליק – אקו-הידרולוגיה | מצב קיים, מאי 2025, מורן פיתוח וייעוץ ("העירה").
• הגדורה פרויקט הדגמה "המרפסת" – דו"ח 1 תחזוקה, סיכום סיור מתאריך 17.12.2025, דצמבר 2025, מורן פיתוח וייעוץ ("העירה").
• פארק ביאליק הריאה הירוקה של הקריות, מצגת פרויקט צוות תכנון  | דצמבר 2025, ז"ק רייכר, מורן פיתוח וייעוץ, "העירה", עיריית קרית ביאליק.
• הגדורה פרויקט הדגמה "המרפסת" – דו"ח 2 תחזוקה, סיכום סיור מתאריך 19.01.2026, ינואר 2026, מורן פיתוח וייעוץ ("העירה").
• פארק ביאליק –בין חזון אזורי והדגמה מקומית, הגשה לפרס לבנטר, 2026, ז"ק רייכר, מורן פיתוח וייעוץ ("העירה").
• הגדורה פרויקט הדגמה "המרפסת" – דו"ח 3 תחזוקה, סיכום סיור מתאריך 18.02.2026, פברואר 2026, , מורן פיתוח וייעוץ ("העירה").
• סקר תשתיות טבעיות, נחל גדורה, יולי 2023, החברה להגנת הטבע ("העירה",  רשות נחל  קישון).
• ניטור המרפסת לאחר הקמה, דצמבר 2025, החברה להגנת הטבע ("העירה", רשות נחל קישון).